Toras Menachem·Vol. 15 (5716·Part 1)·Sicha of the night of the 4th day of Parshas Vayeze·night of the 5th candle of Chanukah 5716תורת מנחם·– טו – שנת תשט"ז – חלק ראשון·בס"ד. שיחת אור ליום ד' פ' מקץ·ליל נר ה' דחנוכה ה'תשט"ז.

אבס"ד.** שיחת אור ליום ד' פ' מקץ, ליל נר ה' דחנוכה ה'תשט"ז.
– לתלמידי ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, בחדרו הק' –

בבלתי מוגה

גא**. בהקדמה לשערי אורה מבואר החילוק בין נס פורים לנס חנוכה:

דבפורים – היו האהבה והמסירות נפש מצד התעוררות שמלמעלה, ולכן היו קשורים בעיקר עם ענין התורה. וכדברי הגמרא¹ "הדר קבלוה בימי אחשורוש" – שאף שההתחלה דמתן-תורה היתה בו' בסיון, הרי גמר קבלת התורה הי' בזמן הפורים.

המשא"כ בחנוכה – היו האהבה והמסירות נפש מצד המקבל, בדרך מלמטה למעלה², ולכן היו קשורים בעיקר עם ענין המצוות, שזהו ענינם של ימי החנוכה.

ווזהו הטעם שעבודת האדם בחנוכה היא להאיר "על פתח ביתו מבחוץ"³ – שהו"ע העבודה מלמטה למעלה, להאיר תחלה את ה"חוץ" (ה"מטה"), ולהעלותו מעט מעט עד שיתאחד ויתייחד עם ה"מעלה".

זב. וכן הוא גם בנוגע לאלו שכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע ובנו כ"ק מו"ח אדמו"ר קראום בשם "נרות להאיר"⁴ – שזהו"ע הקשור עם ימי החנוכה, שהרי נס חנוכה נקבע בהדלקת נרות דוקא, כמבואר בתו"א⁵:

חעליהם לדעת, שעבודתם היא בבירור וזיכוך המטה, בדרך מלמטה למעלה, שבאופן זה שום דבר אינו הולך לאיבוד, ועאכו"כ שאדם מישראל אינו הולך לאיבוד, כיון שבכל אחד אפשר למצוא את הצדדים הטובים שבו, ועי"ז – לזככו לגמרי.

טוזוהי הזכות והאחריות שניתנה לכם – "לכם ולנו לבנות בית לאלקינו"⁶ – לפעול בכל בני ישראל, שבאים עמהם במגע ומשא באיזהאופן שיהי', שיקויים בהם "ושכנתי בתוכם"⁷, להיות משכן ומקדש לו ית'.

יוהסדר בזה הוא (כאמור) מלמטה למעלה:

יאבכאו"א מישראל – גם אם לעת-עתה עומד הוא במדריגה נמוכה ביותר – יש להדליק את "נר הוי' נשמת אדם"⁸ שבו, ובאופן ד"מוסיף והולך"<3>, היינו, שלכתחילה מדליקים נר קטן ("אַ קליינע ליכטעלע"), ואח"כ מוסיפים נר ועוד נר, עד שדולקים בו כל שבע המדות (שבע כחות הנפש), ועד שבאים לנר השמיני – הכולל את שאר הענינים שבנפש,

יבואז נעשה "מואר" כולו ("אינגאַנצן ליכטיק"), וניכר בו ה"נר מצוה ותורה אור"⁹, וה"מאור שבתורה", דקאי על פנימיות התורה¹⁰ – שבדורותינו אלה אי אפשר "לקחת" ענין זה אלא ע"י לימוד החסידות,

יגו"לא המדרש עיקר אלא המעשה"¹¹ – שהנהגתו היא כפי שיהודי צריך להתנהג וכפי שחסיד צריך להתנהג (ועד"ז בנוגע אליכם – כפי שתמימים צריכים להתנהג, שזהו ענין נוסף).

ידועד שכל אחד עושה מעצמו מהזולת ומכל הסביבה – דירה לו ית', שיהי' גילוי אלקות בעיני בשר כאן למטה.

טוג. ודוקא ע"י ההתעסקות בעבודה זו, מוצא כל אחד את ה"מאור שבתורה" בעצמו, וגם אצל הזולת מוצאים את הקשר שלו עם התורה – שהרי לכאו"א מישראל יש חלק בתורה, כמ"ש¹² "ותן חלקנו בתורתך", וכידוע¹³ ש"ישראל" ר"ת "יש ששים ריבוא אותיות לתורה", והרי ענין זה הוא לא רק בגליא שבתורה אלא גם בפנימיות התורה,

טזוע"י ההשתדלות בעבודה זו – תקדימו, תמהרו ותמשיכו כאן למטה את ביאת משיח צדקנו, במהרה בימינו.

יז[כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן בידו הק' לכל תלמיד שקל אחד – דמי חנוכה].

יח**