Toras Menachem·Vol. 31 (5721·Part 1)·Excerpt from Shabbos Parshas Nitzavim Sicha·28 Elul 5721תורת מנחם·לא - שנת תשכ"א - חלק ראשון·בס"ד. משיחת* ש"פ נצבים·כ"ח אלול·ה'תשכ"א

אבלתי מוגה

בא. כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר פעם¹⁰⁰⁴ על הפסוק¹⁰⁰⁵ "אתם נצבים גו'", שהענין ד"אתם נצבים היום" ["נצבים" – מלשון "נצב מלך"¹⁰⁰⁶, דהיינו שבני ישראל עומדים נצבים בתקיפות ובעוז; ועי"ז נעשה "היום" – שמאיר להם¹⁰⁰⁷], נעשה ע"י הענין ד"כולכם" – ענין האחדות, שכל בנ"י, גם אנשים פשוטים, הם בשוה.

גוסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר, שכאשר רבנו הזקן הי' במעזריטש, גילה לו רבו הרב המגיד אשר עבודתו היא לגלות ולבאר תורת הבעש"ט באהבת ישראל, שצריך לקרב גם אנשים פשוטים כו'. וכשחזר ממעזריטש, אמר רבינו הזקן "תורה" ברבים על מארז"ל¹⁰⁰⁸ שההולך ממקום למקום "נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם", שכן הוא גם בירידת הנשמה בגוף, שנותנין עלי' "חומרי מקום שהלך לשם" – דקאי על חומר הגוף, דהיינו שעלי' לברר את הגוף ולהעלותו, והכח לזה הוא ע"י שנותנין לה גם "חומרי מקום שיצא משם" – שורש הנשמה.

דוהענין בזה:

המצד שרש הנשמה גדלה ביותר מעלתם של ישראל, ועד שקדמו לתורה, שהרי בתורה נאמר "צו את בני ישראל, דבר אל בני ישראל"¹⁰⁰⁹, ומזה גופא מוכח גודל מעלתם של בני ישראל, עד כדי כך, שמהתורה גופא מביאים ראי' שישראל קדמו לתורה.

ווהרי בענין זה כל ישראל הם בשוה, ולכן, "אתם נצבים היום", כיון שעומדים במעמד ומצב ד"כולכם" ממש.

ז* * *

חב. האמור לעיל בענין "נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם", נוגע גם לאורחים שבאו לכאן מארץ-הקודש¹⁰¹⁰

ט241
– שלא יאמרו שבבואם לכאן יכולים הם לגרוע ח"ו בענינים אחרים, אלא נותנין עליהם גם "חומרי מקום שיצא משם", ומלבד זה עליהם להוסיף גם את הענינים השייכים כאן, כנ"ל שנותנין עליהם גם "חומרי מקום שהלך לשם", חומרי שני המקומות.

יואף שענין זה הוא דוקא כאשר שני המקומות שוים במדריגתם, אבל מארץ-הקודש לארץ העמים לכאורה אין לומר כן¹⁰¹¹ – אעפ"כ, כיון שהכל הוא בהשגחה פרטית, וההשגחה העליונה הביאה אותם לכאן, הרי זו הוראה שעליהם לברר גם את הבירורים דארץ העמים.

יאואף שלכאורה איך יוכלו לקבל על עצמם לעסוק גם בבירורים כאלה כו' – הנה כיון שההשגחה העליונה הביאה אותם לכאן, הרי זה גופא הוא נתינת כח מלמעלה שיוכלו לעסוק גם בענינים אלו.

יב* * *

יגג. בהמשך להאמור לעיל (ס"א), ש"אתם נצבים היום כולכם" מורה על ענין האחדות, שכל בנ"י הם בשוה – לכאורה יש להקשות מהמשך הכתוב, "ראשיכם שבטיכם גו' מחוטב עציך עד שואב מימיך"¹⁰¹², שהוא לכאורה ענין של פירוד, ואיך יתאים עם התחלת הכתוב – "אתם נצבים היום כולכם", שמורה על ענין האחדות, היפך הפירוד?

ידוהביאור בזה – שמצד העצם אין מקום לחלק בין בנ"י. וזהו "אתם נצבים היום כולכם", שע"י הענין ד"נצבים" מתקשרים עם העצם, ואזי מאיר "היום" (כנ"ל), וכשמאיר גילוי זה כל בנ"י הם בשוה ("כולכם").

טו* * *

טזד. צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה אתם נצבים גו'.

יז* * *

יחה. בשבוע זה תתקיים "חנוכת הבית" של "שיכון חב"ד" בירושלים¹⁰¹³, ויעזור השי"ת שיהי' בשעה טובה ומוצלחת ובהצלחה.

יט242
ויה"ר שמשיכון חב"ד תתפשט האורה – תורת החסידות – על כל ירושלים, ומירושלים – על כל ארץ ישראל, ומארץ ישראל – על כל הארצות.

כובמהרה תיבנה ירושלים – לא רק ירושלים החדשה, אלא גם ירושלים העתיקה, ובתוכה – בית-המקדש שייבנה במהרה, ובתוכו – קודש הקדשים, שבתוכו הארון, שבתוכו לוחות הברית החקוקים בלבם של נשמות ישראל,

כאותהי' גאולה שלימה, ושנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה, למטה מעשרה טפחים, בבני חיי ומזוני.

כב[ניגנו ניגון שמחה וכ"ק אדמו"ר שליט"א עמד מלא קומתו ורקד על מקומו].

כג* * *

כדו. פרשת וילך – שעומדים לקרוא בתפלת המנחה, בהזמן ד"רעוא דכל רעוין"¹⁰¹⁴ – אף שיש בה שלשים פסוקים, הנה בסוף הפרשה לא נזכר סימן למנין פסוקי פרשת וילך בפ"ע (כמו בשאר פרשיות התורה), אלא הם נמנים יחד עם הפסוקים של פרשת נצבים – ע' פסוקים. ומזה ראי', שב' הפרשיות נצבים וילך הם ענין אחד¹⁰¹⁵.

כהוהענין בזה – שע"י הענין ד"נצבים", "נצב מלך", נעשה אצל כל אחד מישראל הענין ד"בן מאה ועשרים שנה אנכי היום", "היום מלאו ימי ושנותי"¹⁰¹⁶ [וכפי שמצינו גם באברהם שנאמר בו¹⁰¹⁷ "בא בימים"], והיינו שהקב"ה כותב בראש-השנה את שנותיו של כאו"א מישראל במילואם, ואינו מחסיר מהם אפילו יום אחד, ולא מיבעי שנה אחת, אלא כאו"א מישראל זוכה ל"מאה ועשרים שנה" במילואם.

כו* * *

כזז. כ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר אודות ענין השלום, ובכה מאד, והזכיר אודות ענין הבלתי-רצוי שרוצים לעשות – שיעזור השי"ת ש"יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות"¹⁰¹⁸, ויהי' ענין השלום, וע"י השלום

כח243
יהי' טוב הנראה והנגלה, ותהי' שנה טובה ומתוקה, וע"י התפלות דראש השנה יגיעו לבחי' "דרשו הוי' גו'"¹⁰¹⁹, ותהי' גאולה שלימה.

כט* * *

לח. כ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר אודות ענין ה"מלוה מלכה", שאין פירוש הדבר שמלוים את השבת בצאתה בלבד, אלא שממשיכים את השבת בימי החול¹⁰²⁰, וסיים: יעזור השי"ת שע"י סעודת מלוה מלכה, סעודתו של דוד המלך¹⁰²¹, נזכה לביאת הגאולה השלימה, ותהי' כתיבה וחתימה טובה, ושנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה.

לא[כ"ק אדמו"ר שליט"א התחיל לנגן הניגון "אני מאמין". ואח"כ התחיל לנגן "כי בשמחה תצאו"].

לב______  ______