Toras Menachem·Vol. 32 (5722·Part 1)·Shabbos Parshas Vayeilech Sicha·Shabbos Shuvah·6 Tishrei 5722תורת מנחם·לב - שנת תשכ"ב - חלק ראשון·בס"ד. שיחת ש"פ וילך·שבת תשובה·וא"ו תשרי·ה'תשכ"ב

אבלתי מוגה

בא. נתבאר שהשם "שבת תשובה" (או "שבת שובה") – נוסף על פשטות הענין שנקרא כן ע"ש התחלת ההפטרה, "שובה ישראל"¹⁹, בפנימיות הענינים²⁰, מורה שם זה על השייכות המיוחדת של שבת זה לענין התשובה, כי, דוגמת מעלת התשובה דעשי"ת על התשובה דכל השנה²¹

ג25
(תשובה עילאה שמצד בחי' היחידה²²), כן היא גם המעלה דשבת²³ על ימות החול, ולכן, ביום השבת דעשי"ת שבו היא התשובה על השבתות של כל השנה²⁴, אזי היא אמיתית ושלימות עבודת התשובה²⁵ – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס²⁶ בלקו"ש חי"ד ע' 143 ואילך.

דב. [וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:]

הכל האמור לעיל הוא מעלת עבודת התשובה דשבת תשובה; אמנם, תכלית הכוונה היא – שכל הענינים הנעלים יומשכו למטה דוקא.

ו26
וכמשנת"ל בהמאמר²⁷ בפירוש הכתוב "טוב טעם ודעת למדני", שגם הענינים ד"טוב טעם ודעת" צריך להמשיכם בבחי' "למדני" דוקא.

זוזהו שלאחרי הפסוק "שובה ישראל גו'" נאמר²⁸ "קחו עמכם דברים גו'" – שהכוונה היא שהענינים ד"שובה ישראל גו'" ירדו בהמשכה למטה, בבחי' "קחו עמכם דברים"²⁹.

חוטעם הדבר – דכיון שלגבי העצמות הרי גשמיות ורוחניות שוים לפניו, לכן יכולה להיות ההמשכה גם בגשמיות, ואדרבה, כמבואר בארוכה בא' השיחות³⁰ שהעצם קשור עם הגוף הגשמי דוקא.

ט* * *

יג. מאמר (כעין שיחה) ד"ה שובה ישראל עד הוי' אלקיך.

יא* * *

יבד. בנוגע לאלו שבאו לכאן ממקומות שונים, לאחרי שעזבו את ביתם כו' – שעליהם חל הענין ד"נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם"³¹, כמדובר לעיל³² – הרי כאשר הנסיעה היא למשך זמן שכולל יו"ט, שבו חייב אדם לשמח את אשתו³³, אזי ההיתר היחיד לזה הוא כאשר הנסיעה היא לצורך הוספה בלימוד התורה ובעבודת התפלה ובקיום המצוות בהידור.

יגובפרט בנוגע לאלו הבאים מארץ-ישראל, שאצלם ניתוסף גם ענין היציאה מארץ-ישראל לחוץ-לארץ, והרי פסק הרמב"ם³⁴ שמותר לצאת מארץ-ישראל רק כדי "ללמוד תורה או לישא אשה" – כולל גם התוכן הפנימי ד"לישא אשה", דכשם שענין הנישואין הוא חיבור האיש והאשה באופן שהאיש שולט על האשה, כמארז"ל³⁵ "אשה כשרה עושה רצון בעלה", כן הוא בפנימיות הענינים, שענין הנישואין הוא התחברות הנשמה והגוף (איש ואשה) באופן שהנשמה שולטת על הגוף, ע"י העסק בלימוד התורה ועבודת התפלה.

ידוכשם שהרמב"ם פוסק שמותר לצאת מא"י לחו"ל רק כדי "ללמוד

טו27
תורה או לישא אשה" – כן הוא גם בנוגע להיציאה מביתו (גם בחו"ל) בזמן שבו חייב לשמח את אשתו (כנ"ל), שגם יציאה זו מותרת רק כדי "ללמוד תורה או לישא אשה".

טזומזה מובן, שכל אלו שבאו לכאן, צריכים לנצל את הזמן שנמצאים כאן כדי להוסיף בלימוד התורה, בנגלה ובחסידות, ובעבודת התפלה.

יזואפילו אלו שבאו לכאן כדי לארגן פעולות של גביית כספים לטובת המוסדות כו', שהוא דבר גדול, כמ"ש³⁶ "ותומכי' מאושר" – הרי גם זה נכלל במארז"ל³⁷ "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה כו'" על כל השנה כולה, עד כ"ט אלול תשכ"ב, ולכן דוקא כשההנהגה בימים אלו תהי' כדבעי תהי' הקצבה בהרחבה כו'.

יחוכל זה – נוסף לכך על המובן ופשוט, שכיון שנמצאים בעשרת ימי תשובה, הרי אין זה הזמן המתאים ללכת לטייל, או לקרוא "עיתון" ("פּייפּער") כמנהג בעלי-בתים חשובים – אלו הנקראים באמריקא בעלי-בתים חשובים...; בעשי"ת יש להוסיף בעסק לימוד התורה נגלה וחסידות, בעבודת התפלה – שאינה דבר נוסף על לימוד התורה, אלא היא הנותנת כח בלימוד התורה, ובקיום המצוות בהידור.

יטה. וכיון שענין זה נוגע אלי – שהרי יש לי חלק בסיבת בואם לכאן, ובמילא מוטלת עלי חלק מה"אשמה"... – הנני מבקש, שכל אלו שאינם רוצים לגרום לי צער, יוסיפו בלימוד התורה ובעבודת התפלה, ואם לאו – אסור להם לבוא לכאן!

כ– וגם אלו הדרים כאן, אם אינם מוסיפים בלימוד התורה ובעבודת התפלה, הנה מוטב שישבו בביתם עם בני-הבית ויאכלו "קוגל"!... כפי שפוסק רבינו הזקן³⁸ שבזה מקיימים מצות עונג שבת. –

כאולהעיר:

כבכבר כתבתי בשנה שעברה³⁹ אודות כל האמור לעיל, וגם קבעתי עבור האורחים סדר מיוחד בלימוד התורה⁴⁰, ואעפ"כ השתמטו מזה, בתירוצים שונים.

כגובכלל, לא רואים עדיין את ה"תוצאות" מהנסיעה לכאן בשנה שעברה; ענין זה הוא עדיין "בכח"... והנני יושב וממתין שיבוא לידי

כד28
פועל (וגם אצל אלו הנמצאים כאן – לא רואים עדיין את התוצאות בפועל, אלא "בכח" בלבד).

כהולכן הנני חוזר עוד הפעם על תוכן הדברים בעל-פה, מתוך תקוה שהדברים יפעלו פעולתם.

כוואם אלו שבאו לכאן השתא לא יוסיפו ח"ו בלימוד התורה ובעבודת התפלה – הנה בשנה הבאה, אם ח"ו לא יבוא משיח עד אז, יהי' צורך לשקול בישוב-הדעת אם כדאי להם להגיע לכאן שוב, דבר הכרוך גם בהוצאת ממון רב וכו'.

כזוזאת למודעי, שאין בדעתי לשלוח "מרגלי חרש"⁴¹. – ענין זה ישנו כבר באגה"ק⁴², וכיון ש"דברי צדיקים קיימים לעד"⁴³, הרי אותם שלוחים ששלח רבנו הזקן עומדים ורואים את ההנהגה עתה!... ותקוותי שאף אחד לא יפטור את עצמו מההוספה בלימוד התורה, עבודת התפלה וקיום המצוות בהידור.

כחו. ויש להוסיף עוד ענין – שבעצם לא הייתי מספר זאת, והסיבה היחידה שהנני מספר זאת היא, כדי שכולי האי ואולי יפעלו הדברים פעולתם:

כטבנוגע לה"פדיונות" – הנה נוסף לכך שהנני קוראם על ציון ("אוהל") כ"ק מו"ח אדמו"ר, הנני קוראם גם על אותו שולחן⁴⁴... שבו התפלל, למד ואמר דא"ח...

ל– מפני קוצר הזמן אינני מספיק לקרוא את כל ה"פדיונות", אבל כל דבר הוא בהשגחה פרטית, וה"פדיונות" שנקראים, פועלים וממשיכים גם על אלו שאין נקראים, במחשבה, בדיבור, ועד למעשה בפועל. –

לאוביוהכ"פ – הנני קורא את ה"פדיונות" עוד הפעם, ובהושענא רבה – עוד הפעם⁴⁵.

לבובכן: כל אחד שכותב פ"נ, צריך להוסיף בלימוד התורה ובעבודת התפלה, שעי"ז יומשכו הבקשות שביקש בהפ"נ.

לגובקשר לזה היתה ההצעה⁴⁶, שכל אחד יוסיף ויכתוב בהפ"נ שלו ע"ד קביעות השיעורים בלימוד התורה, נגלה וחסידות, ובעבודת התפלה.

לד29
אמנם, כיון שאין פרצופיהן שוין ואין דעותיהן שוות⁴⁷, הנה יש כאלו שכבר כתבו, ותבוא עליהם ברכה, ואלו שעדיין לא כתבו – יכולים עוד לכתוב, וכנ"ל – שהנני קורא את ה"פדיונות" עוה"פ ביוהכ"פ ובהושענא רבה.

להוהעיקר הוא – שכל האמור לעיל יבוא לידי מעשה בפועל.

לו*

לזז. בנוגע לתלמידי הישיבה – הנה כיון שבאו לכאן תלמידים מישיבות במקומות שונים, וישנם ביניהם חלוקות שונות, מן הראוי שכל תלמיד ישפיע על שאר התלמידים באותם ענינים שקיבל מהמשפיע שלו, שבודאי הי' זה באופן של התלבשות לפי חושי התלמיד.

לחכלומר: מי שקיבל יותר את ענין עבודת התפלה – ישפיע על השני בענין עבודת התפלה; מי שעוסק יותר בלימוד הנגלה – ישפיע על השני בענין לימוד הנגלה; ומי שעוסק יותר בלימוד החסידות – ישפיע בענין זה על מי שצריך חיזוק בדבר.

לטועי"ז יקויים הענין ד"אתם נצבים היום כולכם"⁴⁸, ובאופן ד"טוב טעם ודעת למדני", בהוספה ולמעלה יותר מאשר "במצוותיך האמנתי"9.

מ*

מאח. ישנם כאלו שממתינים וסופרים את הרגעים שנותרו עד שיסיימו את השיחות והמאמרים כו', כדי שיוכלו לחטוף חתיכת "מזונות" או מים, ולחלק מהם לנאספים... ובאופן שהכל יראו שהוא הצליח לחטוף "כזית" או "שני זיתים", או אפילו "ככותבת", ועד ל"חלק הארי"... והוא המחלק לאחרים, וממילא "טוב עין הוא יבורך"⁴⁹!...

מבואם בכל השנה כולה כן הוא, עאכו"כ בימים אלו כאשר באים לכאן ממקומות שונים, שאז יהי' "שמעו הולך בכל המקומות"⁵⁰ שהוא זה שחטף וחילק!...

מגובכן, יש לדעת שהסדר של חטיפת שיריים⁵¹ לא הי' בליובאוויטש ולא בחב"ד⁵², אלא שכ"ק מו"ח אדמו"ר הנהיג זאת לפרקים, אלא

מד30
שבמשך הזמן נעשה הדבר בקביעות; אבל הכוונה בזה היתה בתנאי שיוסיפו בלימוד התורה ובעבודת התפלה⁵³.

מה– לכאורה, מה זה נוגע אלי? ובכן, אילו הייתי יושב בחדרי – מילא, אבל כשאני עומד או יושב כאן, ועלי לראות כל זה, הנה מחובתי לומר שללא קיום התנאי דהוספה בלימוד התורה ובעבודת התפלה, הרי זה נגד רצונו של כ"ק מו"ח אדמו"ר!

מו*

מזט. בנוגע לכל האמור לעיל, בקשתי, שימסרו את הדברים בשאר המקומות שבהם אפשר למסרם.

מחאין בדעתי למסור את הדברים בעצמי, כי, אף שעתה הנני עומד בתנועה זו, אינני יודע באיזו תנועה אהי' אחרי הבדלה...

מטולכן הנני מוסר את השליחות לכל מי שיכול לכתוב ולפרסם את הנקודות המדוברות לעיל – שיכתוב ויפרסם את הדברים. ואין לחשוש "שמא יקדמנו אחר"⁵⁴, כי לא יזיק אם כמה יכתבו, ואדרבה: מה שיחסיר האחד – ימלא חבירו.

נ*

נאי. (כ"ק אדמו"ר שליט"א ברך ברכה אחרונה, כדרכו, מתוך הסידור, ואח"כ אמר:)

נבבסידורו של אדמו"ר הזקן, הנה לאחרי ברכה אחרונה, באים "ברכות אירוסין ונישואין"⁵⁵.

נג– כ"ק מו"ח אדמו"ר מדייק⁵⁶ בהסדר שקבע רבינו הזקן בסידורו, שהקידוש לראש-השנה מופיע לפני תפלת ערבית, אף שלכאורה הי' צ"ל מקומו לאחר תפלת ערבית, שאז הוא זמן הקידוש. –

נדובנוגע לעניננו:

נהעומדים אנו ביום השבת שלפני יוהכ"פ, שעליו אמרו רז"ל⁵⁷: "ביום חתונתו⁵⁸ – זה מתן-תורה", "יום הכפורים, שניתנו בו לוחות האחרונות"⁵⁹, שזוהי ה"חתונה" של הקב"ה (החתן) עם כנסת ישראל (הכלה).

נו31
וכיון שיוהכ"פ הוא יום החתונה, נמצא, שביום השבת שלפני יוהכ"פ – השבת שלפני החתונה שבו החתן עולה לתורה – נעשה ה"אויפרופעניש" של הקב"ה שעולה לתורה⁶⁰...

נזובכן, יעזור השי"ת שיהיו ה"אויפרופעניש" והחתונה בשעה טובה ומוצלחת, ונשמח כולנו יחד ביוהכ"פ בשעת החתונה.

נח*

נטיא. בנוגע לפרשת האזינו – שעומדים לקרוא בתפלת מנחה – אמרו רז"ל⁶¹: "לפי שהי' משה קרוב לשמים, לפיכך אמר האזינו השמים, לפי שהי' רחוק מן הארץ, לפיכך אמר ותשמע הארץ אמרי פי. בא ישעי' וסמך לדבר ואמר⁶² שמעו שמים והאזיני ארץ, שמעו שמים, שהי' רחוק מן השמים, והאזיני ארץ, שהי' קרוב לארץ" (אע"פ שהי' נביא כו').

סובנוגע לעניננו:

סאכ"ק מו"ח אדמו"ר מביא בכמה משיחותיו⁶³, שרבינו הזקן הי' "נשמה חדשה", ועד שפעם אמר⁶⁴ שהי' נשמה דאצילות.

סבוהרי ענינו של רבנו הזקן הי' לגלות ולפרסם תורת הבעש"ט, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר⁶⁵, שהבעש"ט הורה שכאו"א מישראל יכול להגיע למדריגות הכי נעלות, ואילו רבנו הזקן הורה איך יכול כאו"א מישראל להגיע למדריגות הכי נעלות.

סגועפ"ז מובן, שעתה (לאחרי פעולתו של רבנו הזקן) יכול כאו"א להגיע למדריגתו של משה רבינו בהיחס לשמים וארץ – שיהי' "רחוק מן הארץ" ו"קרוב לשמים" כמו משה רבינו.

סדולאחרי פרשת האזינו – קורין פרשת וזאת הברכה, שבה נאמר⁶⁶ "וליוסף אמר מבורכת הוי' ארצו"42...

סהויה"ר שבקרוב ממש יקויים היעוד "והקיצו ורננו שוכני עפר"⁶⁷, והוא בראשם, והוא יוליכנו לקראת משיח צדקנו.

סו______  ______