Chabad Library · The Rebbe
Toras Menachem·
א(הנחה בלתי מוגה)
בוהי'
גכי תבוא אל הארץ אשר הוי' אלקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה564. וידוע הדיוק בזה בדרושי חסידות ד"ה זה565, דמשמעות הכתוב כי תבוא גו', מורה על עבודת האדם מלמטה, ואילו מ"ש אשר הוי' אלקיך נותן לך, הרי זה ענין של מתנה מלמעלה. ונקודת הביאור בזה566, שארץ הוא לשון רצון, וכמארז"ל567 למה נקרא שמה ארץ, שרצתה568 לעשות רצון קונה, והו"ע הרצון פשוט שישנו בנפש כל אחד מישראל. ועז"א אשר הוי' אלקיך נותן לך, היינו, שצריך לידע, שהתגלות הרצון פשוט אינו ענין שבא בכח האדם, אלא זהו ענין שנותנים מלמעלה. אמנם, בכדי לבוא לבחי' רצון פשוט, צ"ל תחילה העבודה שע"פ טו"ד, ועז"נ כי תבוא אל הארץ, שזהו הרצון שע"פ טו"ד, ועי"ז נעשה כלי לגילוי הרצון שלמעלה מטו"ד, אשר הוי' אלקיך נותן לך.
דויש
הלקשר זה עם תורת הבעש"ט הידועה (כפי שנמסרה ע"י כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע) בש"פ תבוא ח"י אלול תרנ"ב (אחר קבלת שבת)569: והי' כי תבוא אל הארץ גו', ארץ, לשון מרוצה ולשון רצון, כדאיתא במדרש4, ופי' והי' כי תבוא אל הארץ, כאשר תבוא אל הרצון שהוא מתנה מלמעלה ובירושה בכל אחד מישראל, אזי צריכה להיות העבודה דוישבת, להמשיך באופן של התיישבות, ולקחת גו' ושמת בטנא570, להמשיך אורות בכלים וכו'. ומוסיף (בתורה שאמר אחר תפלת ערבית), שבכדי לבוא אל הרצון כו', הרי זה ע"י והלכת אל המקום גו' לשכן שמו שם, שהו"ע המס"נ לפרסם אלקות במקום זה, ע"י ברכה ופסוק תהלים.
וב) אך
זצריך להבין הקשר והשייכות דכל הנ"ל לענין הביכורים שנאמר בהמשך הכתוב, ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו'7. גם צריך
חלהבין הקשר והשייכות דענין הביכורים למ"ש בהמשך הפרשה571 היום הזה הוי' אלקיך מצוך לעשות את החוקים האלה גו' ושמרת ועשית אותם בכל לבבך גו', כמבואר בלקו"ת572, דהמקרא מחובר לפרשה שלמעלה הימנה, שמסיימת ארץ חלב ודבש573 [ולכן, ודבש היום הזה הוי' הוא ראשי תיבות צירוף הוי' אחת574, שהוא"ו של ודבש שבפרשה ראשונה, מחובר למקרא שלמטה הימנה, כי הכל ענין אחד], שקודם שנכנסו לארץ הי' כריתת ברית על קבלת התורה, מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב. וזהו היום הזה וגו' (ולא כתיב איזה יום, משום דהמקרא מחובר לפרשה שלמעלה הימנה כו'), דהיינו בשעת כניסתן לארץ. וממשיך לבאר, שכמו שיש בחי' זו בעולם, כך יש בשנה, והוא בראש השנה, ולכן קורין פרשה זו קודם ראש השנה, כי היום הזה וגו' קאי על ר"ה, ובכל שנה קודם ר"ה צריך כריתת ברית מחדש על קבלת התורה, שבר"ה הוא בחי' מצוך לעשות את החוקים וגו'.
טג) ויובן
יבהקדם המבואר באור התורה (שיצא לאור בדפוס לפני השבת575) ד"ה והי' כי תבוא576, שמביא שם מאמר המדרש577, צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום כו'. וצריך להבין (כפי שהקשה המ"ע578), מה שייך ענין ג' תפלות לביכורים.
יאומבאר
יבבמאמר, דהנה כתיב579 כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם, ואמרו רז"ל580 שהאבות עלו במחשבה להבראות קודם שנברא העולם, וזהו גם מ"ש581 בעבר הנהר ישבו אבותיכם, דהיינו, למעלה מבחי' הנהר היוצא מעדן כו'582, למעלה מסדר השתלשלות. וכן כל בנ"י נקראים בשם ביכורים583, שהרי גם נש"י עלו במחשבה קודם
יגשנברא העולם17. והנה, ביכורים קודמים לתרומה584, כי, תרומה היינו התורה שנקראת ראשית, כמ"ש585 ה' קנני ראשית דרכו, וכדאיתא במדרש586 ויקחו לי תרומה, הה"ד587 כי לקח טוב נתתי לכם תורתי כו'. ותרומה היינו תורה מ'588, תורה שניתנה בארבעים יום. וזהו גם מה שתרומה היא תרי ממאה589, שזהו"ע דבראשית, ב' ראשית590, חכמה עילאה וחכמה תתאה, תושב"כ ותושבע"פ (ובמק"א מבואר שהו"ע ההמשכה מבחי' סוכ"ע לבחי' ממכ"ע591). וביכורים שקאי על ישראל, קודמים לתרומה שקאי על התורה, כיון שמחשבתם של ישראל קדמה אפילו לתורה17, ולכן נקראים ראשית תבואתה592, דהיינו, למעלה גם מבחי' התורה שנקראת תבואתה593.
ידאמנם
טוהענין דישראל עלו במחשבה (שלכן נקראים בשם ביכורים) הוא מצד שורש ומקור הנשמה, אבל בהתלבשותה בגוף ירדה בירידת המדריגות כו'. וכדי שגם בירידתה למטה תתגלה בה הארה משרשה ומקורה, הרי זה ע"י ענין התפלה, שנקראת סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה594, וזהו לשון תפלה, מלשון התחברות595, היינו התקשרות והתדבקות הנפש בשרשה (שזהו תכלית הביטול דשמו"ע, לאחרי ההקדמה דפסוקי דזמרה וכו'). וזהו גם ענין ג' תפלות בכל יום, כנגד ג' האבות (שהרי תפלות אבות תקנום596), שזהו בחי' בעבר הנהר ישבו אבותיכם (כנ"ל). וזהו הקשר בין ביכורים לתפלה (כנ"ל מדברי המדרש שהתפלות הם במקום ביכורים), כיון שע"י התפלה מתעלית הנשמה לשרשה ומקורה, בחי' ביכורים. וע"י העלאת הנשמה לשרשה ומקורה נעשית גם ההמשכה למטה, שזהו"ע הגדתי גו'597, לשון המשכה598, ועד שההמשכה למטה היא באופן שיכולים למששה בידים כו'.
טזד) וזהו
יזגם הקשר להמשך הכתוב היום הזה הוי' אלקיך מצוך גו' לעשות את החוקים האלה ושמרת ועשית אותם בכל לבבך
יחגו', כמבואר בלקו"ת599, שבכל לבבך הם שני לבבות, פנימיות הלב וחיצוניות הלב, כפי שמבאר שם600 ע"פ משל מבן אצל אביו, שיש ב' בחינות באהבתו אליו, שבהיותו שרוי אצל אביו בביתו אזי האהבה היא בבחי' פנימיות הלב, משא"כ אם הרחיק כו', ובכללות הרי זה החילוק שבין שרש ומקור הנשמה בהיותה למעלה לגבי ירידתה למטה להתלבש בגוף, שהם ב' הבחי' דסתים וגליא. ומבאר שם601 ענין הברית דר"ה, שהו"ע ההתקשרות בנקודת הלב הפנימית (לאחרי העברת ערלת הלב), שאז יהי' גם חיצוניות לבו בהתגלות לה' כו'602.
יט______ ______