Toras Menachem·Vol. 45 (5726·Part 1)·Shabbos Parshas Bereishis·Shabbos Mevarchim Cheshvan 5726תורת מנחם·מה- שנת תשכ"ו - חלק ראשון·בס"ד. ש"פ בראשית·מבה"ח מרחשון·ה'תשכ"ו

א(הנחה בלתי מוגה)

בבראשית

גברא אלקים את השמים ואת הארץ²⁹⁶. ומביא כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע²⁹⁷ פירוש רש"י ז"ל, אמר רבי יצחק לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש²⁹⁸ הזה לכם כו', ומה טעם פתח בבראשית, משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים²⁹⁹, שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם כו', הם אומרים להם, כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו'. וממשיך: ובאמת נפלא הדבר מה שנאמר בריאת שמים וארץ בתורה, הרי תורה היא לשון הוראה³⁰⁰, והיא ספר דינים, ומה שייך ענין בריאת העולם שנאמר בתורה כו' (והיינו, שלא יתכן לומר שבגלל שצריך לתרץ טענת אוה"ע, לכן נכתב בתורה ענין שלא שייך לתורה³⁰¹, ועכצ"ל, שגם ענין זה שייך לתורה). וגם צריך להבין מהו ענין לתת להם נחלת גוים, ומהו ענין שנתנה לאשר ישר בעיניו כו'.

דב) וממשיך

הבהמאמר, שלהבין זה יש להקדים תחילה הענין דא-ל דעות הוי'³⁰², שהן ב' דעות³⁰³, דעת עליון ודעת תחתון³⁰⁴, דעת עליון, שלמעלה יש ולמטה אין, ודעת תחתון, שלמטה יש ולמעלה אין, ומ"מ אין סתירה ביניהם, כי שניהם הם בהאור האלקי גופא (שזהו מש"נ א-ל דעות הוי'), אלא שהם בב' בחי' של האין, ד"ע הוא בהאין של היש האמיתי, בחי' האור כפי שנמשך מן העצמות, שהוא אין בעצם מהותו, וד"ת הוא בהאין של היש הנמצא, בחי' הארה דהארה שנעשית מקור ליש, ומה שנקרא אין ה"ז ע"ש שאינו מושג, וע"ש שהוא בבחי' לא דבר כמו היש שהוא בבחי' מציאות דבר ממש.

ו153
וממשיך

זבהמאמר, דכשם שיש ב' דעות למעלה, בחי' ד"ע וד"ת, כמו"כ צ"ל באדם ג"כ ב' הדעות [והיינו, לפי שהאדם כלול מכל הענינים שבסדר השתלשלות³⁰⁵, מלמעלה מעלה עד למטה מטה³⁰⁶], והן יחודא עילאה (ד"ע) ויחודא תתאה (ד"ת), והו"ע היחוד דהוי' אלקים, שהיחוד הוא בב' האופנים דיחו"ע ויחו"ת. והו"ע שילוב אד' בהוי' ושילוב הוי' באד', שכאשר השילוב הוא אד' בהוי', ה"ז התגברות הוי' על אד', וזהו בחי' יחו"ע, וכאשר השילוב הוא הוי' באד', ה"ז התגברות אד' על הוי', וזהו בחי' יחו"ת. וכמו"כ ישנם ב' דעות אלו בתורה, והו"ע לחם מן הארץ, גליא דתורה, ולחם מן השמים, פנימיות התורה, ובכללות יותר, הנה לחם מן הארץ הוא מה שניתן מיד לאחר יצי"מ, ולחם מן השמים הוא כללות הענין דמ"ת, כולל גם גליא דתורה, שגם זה בחי' ד"ע. והיינו, שלחם מן הארץ היא הידיעה דד"ת ששייכת לענין הבירורים מלמטה למעלה, שעי"ז נעשה היחוד דהוי' אלקים בבחי' שילוב הוי' באד', ולחם מן השמים הוא היחוד דהוי' אלקים בבחי' שילוב אד' בהוי', בבחי' ד"ע.

חג) ומסיים

טבמאמר³⁰⁷, שעפ"ז יובן מ"ש רש"י לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם וכו'. דהנה, בראשית גו' והחודש גו' הם ב' אופני ההנהגה שלמעלה, שמהם יכולים לידע גדלות הבורא, הנהגה טבעית והנהגה נסית (כדאיתא בעקידה³⁰⁸), שהם ע"ד ב' הענינים דד"ע וד"ת, יחו"ע ויחו"ת. בראשית גו' הו"ע הנהגת הטבע, בחי' ד"ת, יחו"ת, שזהו ענינו של חודש תשרי, שהוא זמן בריאת העולם להיות בבחי' הנהגת הטבע. והחודש הזה גו', חודש ניסן, הו"ע הנהגה שלמעלה מהטבע, בחי' ד"ע, יחו"ע, כדאיתא במדרש³⁰⁹ כשבחר (הקב"ה) ביעקב ובניו (כמ"ש³¹⁰ יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה) קבע בו (בעולמו) ר"ח של גאולה, שהו"ע שידוד המערכות וביטול הטבע, כמו האותות ומופתים דיצי"מ כו'. וזהו שלא הי' צריך להתחיל

י154
את התורה אלא מהחודש הזה לכם, דכיון שהתורה בכלל היא בחי' ד"ע, צריך להיות התחלת התורה מהחודש הזה לכם, שהו"ע ד"ע, כנ"ל.

יאומה

יבטעם פתח בבראשית, משום כח מעשיו הגיד לעמו גו', כח מעשיו היינו הכח והשליטה על הטבע³¹¹, והו"ע הבירורים מלמטלמ"ע בבחי' ד"ת. והטעם שגם ענין זה נכתב בתורה, כי, אע"פ שהבירורים דד"ת הם הבירורים דשם ב"ן, מ"מ, גם ענין זה הוא ע"י הארת שם מ"ה, ולכן נאמר ענין זה בתורה, שהיא בחי' שם מ"ה. וזהו כל הארץ של הקב"ה היא ונתנה לאשר ישר בעיניו, דבחי' נתינה היא משם מ"ה, בבחי' המשכה מלמעלה למטה. וזהו ג"כ לאשר ישר, כמו ישר יחזו פנימו³¹².

יגוי"ל

ידשזהו שבתחלת השנה קורין פרשת בראשית שבה מדובר אודות סדר ההנהגה ע"פ טבע, לפי שאז מתחיל סדר העבודה בעולם בענין הבירורים מלמטה למעלה, והכח לזה הוא עי"ז שקורין ענין זה בתורה, כנ"ל שגם ענין הבירורים דשם ב"ן הוא ע"י הארת שם מ"ה, שזהו"ע התורה, וזהו הנתינת כח לעבודת הבירורים במשך כל השנה כולה שנמשכת ע"י הקריאה בתורה בשבת בראשית, שהיא שבת כללית, כפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר³¹³ שלפי אופן העמידה (ווי מ'שטעלט זיך) בשבת בראשית כך נמשך על כל השנה כולה.

טוד) ויש

טזלהוסיף בזה בפרטיות יותר, שב' הענינים דד"ע וד"ת, יחו"ע ויחו"ת, ישנם בהענין דבראשית גופא, שזהו מ"ש בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, שהרי החילוק בין שמים לארץ הוא ע"ד החילוק שבין ד"ע ויחו"ע לד"ת ויחו"ת³¹⁴. ובזה גופא ישנו הסדר דבראשית גו' את השמים ואת הארץ, ששמים קדמו לארץ, שזהו ע"ד שלא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם (ד"ע ויחו"ע), וישנו הסדר דביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים³¹⁵, שארץ קדמה לשמים, שזהו ע"ד פתח בבראשית (ד"ת ויחו"ת). וכללות הענין בזה, שקדימת שמים לארץ היא בסדר הבריאה מצד בחי' הגילויים כו', שמצד זה יש מעלה בד"ע ויחו"ע, אבל מצד כוונת הבריאה, שכללותה הוא כדי שתהי' עבודת הבירורים מלמטה למעלה דוקא, אזי ארץ קדמה לשמים, ומצד זה יש מעלה בעבודה שבבחי' ד"ת ויחו"ת דוקא.

יז155
ה) והענין

יחבזה, דהנה, התחלת ועיקר העבודה היא בבחי' ד"ת ויחו"ת דוקא, שזהו"ע דפתח בבראשית, ענין הבירורים מלמטה למעלה, שעבודה זו היא באופן דכח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, והיינו, שתחילה נתנה להם, ואח"כ נטלה מהם ונתנה לנו, ע"י מעשינו ועבודתנו בבירור העולם, שלכן, הנה גם קיום התומ"צ צריך להיות בהתלבשות בדרך הטבע דוקא (וכידוע הסיפור אודות אדמו"ר הזקן בנוגע לקידוש לבנה³¹⁶). ועד"ז בנוגע לבירור הגוף ונפש הבהמית, שזהו כללות ענין ירידת הנשמה בגוף, שלא ירדה כדי לתקן את עצמה, כי הנשמה עצמה אינה צריכה תיקון כלל³¹⁷, שכבר ניתקנה, לפי ששרשה משם מ"ה (בגימטריא אדם³¹⁸) שבבחי' התיקון³¹⁹, אלא ירידתה למטה היא כדי לתקן את הגוף ונפש הבהמית כו'. ובשביל זה צריכה להיות העבודה באופן דכח מעשיו, שהו"ע המעשה (גם) מלשון כפי'³²⁰, שזוהי העבודה דאתכפיא (ועד שגם לימוד התורה צריך להיות באופן של שינוי הרגילות דוקא, כידוע³²¹ בענין המעלה דשונה פרקו מאה פעמים ואחד, לפי שזהו יותר מרגילותו). וזוהי גם כללות המעלה של עובדי הוי' בגופם לגבי עובדי הוי' בנשמתם³²², שזהו מצד מעלת העבודה דאתכפיא, שמצד החידוש שבה ה"ה פועלת תענוג למעלה, כמשל הידוע מציפור המדברת³²³. וזהו פתח בבראשית, שזוהי התחלת ועיקר העבודה, ורק לאח"ז באים לעבודה שבבחי' ד"ע ויחו"ע, שזהו"ע דהחודש הזה לכם. ויתירה מזה, שגם לאחרי שהאדם מתעלה בעבודתו ומגיע לבחי' ד"ע ויחו"ע, צריך שישאר אצלו רושם ממדריגת ד"ת ויחו"ת (וע"ד שמבאר אדמו"ר הזקן בקיצור וברמז בהקדמה לשער היחוד והאמונה, חינוך קטן, בפירוש הפסוק³²⁴ חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, שבעת העלי' ממדריגה למדריגה שאז הוא בבחי' נפילה ממדריגתו הראשונה, שזהו מ"ש³²⁵ שבע יפול צדיק וקם, נשאר בו הרשימו ממדריגתו הראשונה).

יט156
אמנם

כאף שעיקר העבודה היא בבחי' ד"ת ויחו"ת, מ"מ, כדי שהעבודה שבבחי' ד"ת ויחו"ת תהי' כדבעי (ועד שעל ידה יגיעו גם לעבודה שבבחי' ד"ע ויחו"ע), יש צורך בנתינת כח מהענין דד"ע ויחו"ע³²⁶. וזהו שגם כאשר פתח בבראשית נאמר את השמים ואת הארץ, שמים תחילה ואח"כ ארץ, שזוהי הנתינת כח שמצד בחי' ד"ע ויחו"ע (בחי' שמים) כדי שתוכל להיות עבודת הבירורים בבחי' ד"ת ויחו"ת (ע"ד שכללות הענין דבראשית נכתב בתורה, כנ"ל ס"ג). ומ"מ³²⁷, עיקר העבודה היא בענין הבירורים בבחי' ד"ת ויחו"ת (בחי' ארץ) דוקא, ועי"ז דוקא נעשית עיקר ההמשכה³²⁸, ולכן נאמר בסיום הפרשה אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים, ארץ תחילה. וזהו גם הענין דנקבה תסובב גבר³²⁹, אשת חיל עטרת בעלה³³⁰, שיהי' בגמר העבודה³³¹, כאשר יקויים היעוד³³² אלה תולדות (תולדות מלא³³³) פרץ גו', בביאת משיח צדקנו, דוד עבדי נשיא להם לעולם³³⁴.

כא______  ______