Chabad Library · The Rebbe
Toras Menachem·
א(הנחה בלתי מוגה)
בשופטים
גושוטרים תתן לך בכל שעריך גו' ושפטו את העם משפט צדק752. ואיתא במד"ר753, למה הדבר דומה, למלך שהיו לו בנים הרבה, והי' אוהב את הקטן יותר מכולם, והי' לו פרדס א' והי' אוהבו יותר מכל מה שהי' לו, אמר המלך, נותן אני את הפרדס הזה שאני אוהבו מכל מה שיש לי, לבני הקטן שאני אוהבו מכל בני, כך אמר הקב"ה, מכל האומות שבראתי איני אוהב אלא לישראל, שנאמר754 כי נער ישראל ואוהבהו, ומכל מה שבראתי איני אוהב אלא את הדין (משפט), שנאמר755 כי אני ה' אוהב משפט, אמר הקב"ה, נותן אני מה שאהבתי לעם שאני אוהב. ומסיים במדרש, אמר הקב"ה בזכות המשפט אני משרה שכינתי בתוכם756, שנאמר757 ויגבה ה' צבאות במשפט והא-ל הקדוש נקדש בצדקה, ובזכות המשפט אני גואל אתכם גאולה שלימה, שנאמר758 שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא גו'. וצריך להבין759, מה שייך ענין כי נער ישראל לענין המשפט, שאני נותן המשפט לישראל לפי שהוא נער כו', שמורה על הקטנות, הלא לכאורה גדול הוא חשוב יותר. וגם צריך להבין מהו הענין שבזכות המשפט אני משרה שכינתי כו' ובזכות המשפט נגאלים בגאולה שלימה, דלכאורה מהי שייכות הענינים זל"ז760.
דב) ולהבין
הזה יש לבאר תחילה הענין דשופטים ושוטרים תתן לך גו' בעבודת האדם. ובהקדים, שאף שהענין דשופטים ושוטרים תתן לך גו' הוא מצות עשה של תורה (שמוטלת על הציבור761) למנות
ו317
שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך762, בכל עיר ועיר763 ובכל שבט ושבט764, כולל גם מינוי הסנהדרין, ומצוה זו נוהגת בזמן הבית, ובארץ ישראל בלבד765, מ"מ, גם לאחרי שבטלו סנהדרין, וגם בזמן הגלות ובחוץ לארץ, ישנו הענין דשופטים ושוטרים תתן לך גו' ברוחניות עכ"פ, בעבודת האדם, שזהו גם הדיוק במ"ש שופטים ושוטרים תתן לך, לשון יחיד, היינו, שענין זה שייך לכל אחד מישראל, בכל זמן (גם בזמן הגלות) ובכל מקום (גם בחוץ לארץ).
שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך762, בכל עיר ועיר763 ובכל שבט ושבט764, כולל גם מינוי הסנהדרין, ומצוה זו נוהגת בזמן הבית, ובארץ ישראל בלבד765, מ"מ, גם לאחרי שבטלו סנהדרין, וגם בזמן הגלות ובחוץ לארץ, ישנו הענין דשופטים ושוטרים תתן לך גו' ברוחניות עכ"פ, בעבודת האדם, שזהו גם הדיוק במ"ש שופטים ושוטרים תתן לך, לשון יחיד, היינו, שענין זה שייך לכל אחד מישראל, בכל זמן (גם בזמן הגלות) ובכל מקום (גם בחוץ לארץ).
זג) והענין
חבזה, כמובא באור התורה בפרשתנו766 שיש ב' פירושים במ"ש בכל שעריך. דהנה, בפירוש הש"ך על התורה איתא שכל שעריך הם העיניים ואזניים פה ידים ורגלים, ונמצא שמפרש שעריך על כל האברים. אבל בספר יצירה767 איתא שבע כפולות כו' ושערים בנפש כו', ומפרש הראב"ד768, שמבחי' ז' כפולות מקבלים שבעה כוכבי לכת כו', ומהם מקבלים ז' שערים שבאדם, שהם ב' עיניים ב' אזניים ב' נחירי האף והפה, וכן מפורש אח"כ בס"י עצמו769. וז' שערים אלו הם ד' הבחי' ראי' שמיעה ריח ודיבור, שהם כנגד ד' אותיות שם הוי'770, עיניים ואזניים (ראי' ושמיעה) הם כנגד חו"ב, אף (ריח) כנגד ז"א או כנגד תפארת שהוא כללות הז"א, ופה (דיבור) כנגד מלכות. וכיון שז' שערים הנ"ל מקבלים מז' כפולות, הנה גם ז' שערים הנ"ל הם כפולים, היינו, הן בנפש האלקית והן בנפש הבהמית. וכמו כן ישנו כפל ז' השערים בנפש האלקית גופא, שזהו שבכל א' מד' הענינים ראי' שמיעה ריח ודיבור יש רצוא ושוב, כדאיתא בתקו"ז771 שבעה כוכבי לכת אינון שבע כפולות כו' ובהון והחיות רצוא ושוב772, רצוא בדגש ושוב ברפא כו', והיינו, ששניהם מצד הקדושה, אלא שבקדושה גופא הם ב' קוין, וכמו ב"ש וב"ה, שב"ש הם בקו הגבורה, וב"ה הם בקו החסד773, והרי שניהם הם בקדושה, שלכן, הנה גם לאחרי שנפסקה הלכה כב"ה, יש דברים שבהם הלכה כב"ש, כדאיתא
ט318
במשנה במסכת עדיות774. וכן הוא גם בז' השערים, שהם ד' הענינים ראי' שמיעה ריח ודיבור, שיש בהם ב' האופנים דחסד וגבורה, שזהו"ע רצוא ושוב, דגש ורפא, שדגש מורה על הגבורה, ורפא מורה על החסד775.
במשנה במסכת עדיות774. וכן הוא גם בז' השערים, שהם ד' הענינים ראי' שמיעה ריח ודיבור, שיש בהם ב' האופנים דחסד וגבורה, שזהו"ע רצוא ושוב, דגש ורפא, שדגש מורה על הגבורה, ורפא מורה על החסד775.
יוזהו
יאשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שופטים הו"ע המשפט שצריך האדם לשפוט את עצמו כיצד תהי' הנהגתו בכל שעריך, בז' השערים שהם ד' הענינים דראי' שמיעה ריח ודיבור, וכן בכל רמ"ח אברי הגוף776, והיינו, דכיון שהיצה"ר הוא אומן במלאכתו777 לפתות את האדם לעשות היפך רצון העליון ח"ו, וכידוע פתגם הצ"צ778 שלפעמים מתלבש היצה"ר באצטלא של קדושה, אין אַ זיידענע זופּיצע, ולכן, צריך האדם לשפוט לבחון ולברר כל דבר אם הוא מצד הקדושה או להיפך. ואח"כ צריך להיות גם הענין דשוטרים, דכשם שבענין המשפט כפשוטו ישנם תחילה השופטים שהם הדיינים הפוסקים את הדין, ואח"כ ישנם גם השוטרים הרודין את העם כו' עד שיקבל עליו את דין השופט779, כמו"כ גם בעבודת האדם, הנה נוסף על פעולת השופטים שהו"ע המוחין, ג' בחי' חב"ד, צ"ל גם פעולת השוטרים, שהו"ע ז' המדות, שעל ידם נמשך במחשבה דיבור ומעשה בפועל. ונמצא, שכללות הענין דשופטים ושוטרים תתן לך הו"ע המשכת המוחין למדות, ועד להמשכה במעשה בפועל. וע"ד העבודה דספירת העומר, שענינה הוא המשכת המוחין במדות780, שלכן סופרים ז' שבועות כנגד ז' המדות, ועי"ז נעשית ההכנה למ"ת. וזהו גם ב' הענינים דשופטים ושוטרים, שהם ע"ד ב' הענינים דנעשה ונשמע שבמ"ת, והיינו, שענין השופטים הוא נשמע, הבנה והשגה, וענין השוטרים הוא נעשה, עשי' בפועל, כולל גם מעשה מלשון כפי'781 (בדוגמת השוטרים כפשוטם).
יבד) ובעומק
יגיותר הנה הענין דשופטים (נשמע) הוא לא רק הקדמה והכנה לעבודה בפועל (נעשה), אלא יש גם מעלת המשפט
יד319
מצד עצמו, ועד שהקב"ה אומר מכל מה שבראתי איני אוהב אלא את המשפט, שנאמר כי אני ה' אוהב משפט. והענין בזה, דהנה, ענין המשפט, שהו"ע ההבנה וההשגה בשכל (נשמע), קשור עם התחלקות פרטים דוקא, וכמו בענין המשפט כפשוטו, שכדי לדון דין אמת לאמיתו782, צריך הדיין לשמוע את כל פרטי הטענות כו', כולל גם טענות של שקר, וצריך להכניס את עצמו בפרטי המעמד ומצב של בעלי הדין, וכמארז"ל783 אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו, והיינו, שכאשר מכניס את עצמו במעמדו ומצבו של חבירו, אזי יכול לדון דין אמת לאמיתו, ובאופן דהוי' עמו784, שהלכה כמותו785. וידוע786 שיש מעלה בעבודה שבאה בהתחלקות פרטים, שזהו"ע הפנימיות דוקא, שעי"ז מגיעים למעלה יותר מבחי' המקיף, ולמעלה אפילו מפנימיות ועצם המקיף, ועד לבחי' העצמות, שזהו גם מה שהתגלות העצמות היא בע"ס שהם באופן של התחלקות דוקא787. וכמו שהוא גם בענין דנעשה, שנוסף על כללות ענין הקבלת עול שצריך להיות בהתחלת העבודה [שזהו כללות הענין דהקדמת נעשה לנשמע, וכדאיתא במדרש788 משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה, אמרו לו עבדיו, גזור עליהם גזירות, אמר להם, כשיקבלו את מלכותי אגזור עליהם גזירות. וכמו שהוא בכללות בעבודה, כן הוא גם בעבודה דכל יום, כמארז"ל789 למה קדמה פרשת שמע לוהי' אם שמוע, כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואח"כ יקבל עליו עול מצות], צריך להיות הקיום של כל פרטי המצוות, והיינו, דאף שרצון העליון הוא למעלה מהפרטים, מ"מ, המשכת הרצון היא ע"י הפרטים דוקא, ולכן נוגע במעשה המצוות כל פרט ופרט, מפני שברצון נוגע כל פרט790, וזהו שהמשכת העצם היא בהפרטים דוקא. ועד"ז בנוגע לכוונת המצוות, שצריכה להיות לא רק הכוונה הכללית שבכל המצוות בשוה שהם רצון העליון שלמעלה מהתחלקות, אלא גם הכוונה הפרטית שבכל מצוה, שזהו מצד ענין העונג (הפנימיות דרצון העליון שבמצוות), שזהו מה שנתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים791, נתאווה דייקא, ענין התענוג, שנמשך בפרטי המצוות באופן שיש תענוג
מצד עצמו, ועד שהקב"ה אומר מכל מה שבראתי איני אוהב אלא את המשפט, שנאמר כי אני ה' אוהב משפט. והענין בזה, דהנה, ענין המשפט, שהו"ע ההבנה וההשגה בשכל (נשמע), קשור עם התחלקות פרטים דוקא, וכמו בענין המשפט כפשוטו, שכדי לדון דין אמת לאמיתו782, צריך הדיין לשמוע את כל פרטי הטענות כו', כולל גם טענות של שקר, וצריך להכניס את עצמו בפרטי המעמד ומצב של בעלי הדין, וכמארז"ל783 אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו, והיינו, שכאשר מכניס את עצמו במעמדו ומצבו של חבירו, אזי יכול לדון דין אמת לאמיתו, ובאופן דהוי' עמו784, שהלכה כמותו785. וידוע786 שיש מעלה בעבודה שבאה בהתחלקות פרטים, שזהו"ע הפנימיות דוקא, שעי"ז מגיעים למעלה יותר מבחי' המקיף, ולמעלה אפילו מפנימיות ועצם המקיף, ועד לבחי' העצמות, שזהו גם מה שהתגלות העצמות היא בע"ס שהם באופן של התחלקות דוקא787. וכמו שהוא גם בענין דנעשה, שנוסף על כללות ענין הקבלת עול שצריך להיות בהתחלת העבודה [שזהו כללות הענין דהקדמת נעשה לנשמע, וכדאיתא במדרש788 משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה, אמרו לו עבדיו, גזור עליהם גזירות, אמר להם, כשיקבלו את מלכותי אגזור עליהם גזירות. וכמו שהוא בכללות בעבודה, כן הוא גם בעבודה דכל יום, כמארז"ל789 למה קדמה פרשת שמע לוהי' אם שמוע, כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואח"כ יקבל עליו עול מצות], צריך להיות הקיום של כל פרטי המצוות, והיינו, דאף שרצון העליון הוא למעלה מהפרטים, מ"מ, המשכת הרצון היא ע"י הפרטים דוקא, ולכן נוגע במעשה המצוות כל פרט ופרט, מפני שברצון נוגע כל פרט790, וזהו שהמשכת העצם היא בהפרטים דוקא. ועד"ז בנוגע לכוונת המצוות, שצריכה להיות לא רק הכוונה הכללית שבכל המצוות בשוה שהם רצון העליון שלמעלה מהתחלקות, אלא גם הכוונה הפרטית שבכל מצוה, שזהו מצד ענין העונג (הפנימיות דרצון העליון שבמצוות), שזהו מה שנתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים791, נתאווה דייקא, ענין התענוג, שנמשך בפרטי המצוות באופן שיש תענוג
טו320
פרטי בכל מצוה792. אלא שבמצוות (נעשה) הרי זה רק הארה מבחי' מקור התענוגים שנמשכת לכל בחינה כפי מדריגתה, ואילו בענין המשפט נמשך בחי' מקור התענוגים, שזהו הענין דנתאווה שבעצמותו ית'.
פרטי בכל מצוה792. אלא שבמצוות (נעשה) הרי זה רק הארה מבחי' מקור התענוגים שנמשכת לכל בחינה כפי מדריגתה, ואילו בענין המשפט נמשך בחי' מקור התענוגים, שזהו הענין דנתאווה שבעצמותו ית'.
טזוזהו
יזשאמר הקב"ה נותן אני מה שאהבתי, כי אני ה' אוהב משפט, לישראל, עם שאני אוהב, שנאמר כי נער ישראל ואוהבהו, נער דייקא, שנתינת המשפט לישראל היא מצד ענין הקטנות דוקא, שזהו ענין האמונה פשוטה שישנו בכל אחד מישראל, והיינו, שאין זה כמו הבנה והשגה באלקות, שזוהי מדריגה נעלית שלאו כל מוחא סביל דא, ואפילו הענין דאהבה ויראה, שהו"ע המקיפים, הרי צריך לזה הכנה ויגיעה כו', ולא כל אחד זוכה לזה, משא"כ הענין דאמונה פשוטה ישנו אצל כל אחד מישראל ללא עבודה ויגיעה, אלא באופן שזהו ירושה לנו מאבותינו793, ובלשון רבינו הזקן בתניא794: הון עתק שלא עמל בו, והרי ענין הירושה הוא באופן שגם קטן הוא יורש795, ויורש את כל העצם. וזהו שנתינת המשפט לישראל היא מצד ענין הקטנות דוקא, כיון שדוקא עי"ז מתקשרים עם הפשיטות דלמעלה, וכפתגם הידוע796 שבפשיטות של איש פשוט מתגלה פשיטות העצמות.
יחה) ויש
יטלקשר כללות הענין דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך גו' עם ענינו של חודש אלול, שהרי לעולם קורין פרשת שופטים בחודש אלול (דפרשת ראה היא בשבת מברכים אלול או בר"ח אלול, אבל פרשת שופטים היא לעולם בימי חודש אלול), וידוע מ"ש השל"ה797 שהמועדים של כל השנה כו' בכולן יש שייכות לאותן הפרשיות שחלות בהן, ובפרט ע"פ פתגם רבינו הזקן798: מ'דארף לעבן מיט דער צייט, היינו, שצריך לחיות עם הפרשה בתורה שקורין בזמן זה, ומזה מובן, שפרשת שופטים יש לה קשר ושייכות לחודש אלול. והענין בזה799, כידוע800 שחודש אלול הוא זמן מוגבל לחשבון נפש על העבודה דכל השנה כולה,
כ321
שכללותה הוא הענין דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, החל מז' השערים שבאדם שמהם נמשך לכל פרטי רמ"ח אברים, שכנגד רמ"ח מצות עשה801, שעל ידם נעשית העבודה בפועל במחשבה דיבור ומעשה. וזוהי כללות העבודה דחודש אלול באופן דאני לדודי802, שעי"ז נעשה דודי לי, שהו"ע ההמשכה והגילוי מלמעלה לבנ"י, ועל ידם גם לכל העולם כולו, עד שידע כל פעול כי אתה פעלתו כו'803, ובאופן שתחילת ההמשכה והגילוי הוא בארץ ישראל, ומשם יומשך לכל העולם כולו, כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך כאשר נשבע לתת לך ארץ קיני וקניזי וקדמוני (כמ"ש בפרשתנו804), ועד שארץ ישראל תתפשט בכל הארצות805, ע"י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו במהרה בימינו אמן.
שכללותה הוא הענין דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, החל מז' השערים שבאדם שמהם נמשך לכל פרטי רמ"ח אברים, שכנגד רמ"ח מצות עשה801, שעל ידם נעשית העבודה בפועל במחשבה דיבור ומעשה. וזוהי כללות העבודה דחודש אלול באופן דאני לדודי802, שעי"ז נעשה דודי לי, שהו"ע ההמשכה והגילוי מלמעלה לבנ"י, ועל ידם גם לכל העולם כולו, עד שידע כל פעול כי אתה פעלתו כו'803, ובאופן שתחילת ההמשכה והגילוי הוא בארץ ישראל, ומשם יומשך לכל העולם כולו, כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך כאשר נשבע לתת לך ארץ קיני וקניזי וקדמוני (כמ"ש בפרשתנו804), ועד שארץ ישראל תתפשט בכל הארצות805, ע"י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו במהרה בימינו אמן.
כא______ ______