Toras Menachem·Vol. 54 (5729·Part 1)·Sunday·28 Tishrei 5729תורת מנחם·נד - שנת תשכ"ט - חלק ראשון·יום א'·כ"ח תשרי·ה'תשכ"ט

א257
בס"ד. יום א', כ"ח תשרי, ה'תשכ"ט
– ב"יחידות כללית" לאנ"ש שי' דכפר חב"ד, בחדרו הק' –

בבלתי מוגה

גא. כיון שנמצאים כאן באי-כח של תושבי כפר חב"ד וארץ ישראל בכלל,

ד– והרי אצל בנ"י בכלל, כשעומדים לאחרי חודש תשרי, ובפרט לאחרי שמח"ת, הנה בקשתם הראשונה היא שיהי' "שלום בארץ", ושלום של שמחה הקשור עם תומ"צ –

היעזור השי"ת שבודאי יתקבלו כל הבקשות שביקשו ממנו בנ"י בכל מקום שהם וכאן בפרט – בנוגע לשנה טובה ומתוקה, שתומשך בפועל למטה מעשרה טפחים בכל המצטרך,

ווכיון ש"שלום" הוא כלי להמשכת ברכתו של הקב"ה, הנה לכל לראש יהי' "שלום בארץ", ובכל מושבותיהם של ישראל, ואז יוכלו ללמוד תורה ולקיים מצוות ולעסוק בעניני יהדות, מתוך מנוחה והרחבה,

זובפרט בנוגע לכפר חב"ד – שיהי' באופן הראוי לשמו, שיוכל להמשיך ולהוסיף בעניני חב"ד, בנוגע לכל אחד בעצמו, בנוגע למשפחות, ובכל מקום שידו מגעת, הן בארץ הקודש והן בחוץ לארץ,

חולעשות זאת מתוך שמחה וטוב לבב.

ט*

יב. ובפרטיות יותר – בנוגע לעניני כפר חב"ד:

יאיש כאלו שכבר עוררו אודות הצורך להשתדל בנוגע לבתי-כנסיות שם, שיוכלו להכיל את כל המתפללים, שבשביל זה יש צורך להרחיב ולהגדיל אותם.

יבאמנם, ענין זה צריך להיות באופן שלא יתמעט מספר המתפללים בכל בית-כנסת ע"י איחוד וצירוף המתפללים למקום אחד; יש להבטיח שכל מקום ומקום ישאר מקום תפלה ותורה, ואדרבה: ירחיבו ויגדילו אותו עוד יותר.

יג258
ועד"ז גם בנוגע למוסדות שנמצאים שם.

ידובכל זה יש להתדבר עם ה"ועד" של כפר חב"ד, בקשר לתקציב וכו'.

טו– בנוגע לענינים שנוהלו ע"י המנוח ר' אברהם פּאַריז ע"ה, יש למנות מאלו הנמצאים כאן את המתאימים לזה, והיותר מתאים שבתוכם – ר' דובער חן. ואם יצטרך סיוע – יעזרו לו בתקופה הראשונה, עד שיתרגל בזה.

טזג. וכמו"כ יש לעורר אודות הרחבת הבנינים בכלל בכפר חב"ד:

יזדובר כמ"פ שפלא גדול על תושבי כפר חב"ד, שיש ביניהם שחושבים שיחודו של כפר חב"ד הוא רק בנוגע לרוחניות הענינים, ולכן, כשמדברים עמהם אודות ענין הדורש הוצאה, הנה מיד מתייראים שמא יצטרכו להוציא עוד כמה לירות – בה בשעה שכיון שכפר חב"ד צריך להיות באופן הראוי לתפקידו, בתור "מרכז" של כל ארץ הקודש, הרי כשמדובר אודות ענין מרכזי, צריך לבסס את כל הענינים שבו, הן הענינים הרוחניים, והן הענינים הגשמיים בפועל.

יחבודאי אין לבזבז ממון ללא כל תועלת וללא כל חשבון, אבל, בנוגע לכל מה שמוכרח כדי שיהי' מקום מרכזי – אין להתיירא מפני ההוצאות הכרוכות בדבר. אלא שיש לערוך את החשבונות באופן שההוצאות יתאימו גם עם ההכנסות שמקווים להשיגם, ולהתעסק במרץ להשיג את ההכנסות כדי שיוכלו לכסות את ההוצאות.

יטובתור דוגמא – בנוגע לשאלה שהתעוררה בקשר לביוב מרכזי:

כלכל לראש – הרי זה ענין ע"פ שו"ע שנוגע לטהרת המקום.

כאונוסף לזה, כאשר עושים דבר באופן שנעשה ענין מרכזי של כל הכפר כולו, הרי זה נעשה בשלימות יותר, וממעט את פיזור הנפש של התושבים הפרטיים.

כבוכאמור, זוהי רק דוגמא, וכן הוא גם בנוגע לכמה ענינים.

כג*

כדד. יש עוד ענין כללי שצריך למסור לכל תושבי הכפר:

כהובהקדים – שכיון שתושבי הכפר באו ממקומות שבהם היתה

כו259
הממשלה ביד גוים, הנה מצד דוחק הפרנסה וכיו"ב הורגלו להתחכם בתחבולות ("דרייעריי") בנוגע לתשלום המסים וכיו"ב, כדי לחסוך כמה רובלים שיוכלו להשתמש בהם לעניני תומ"צ, חינוך הבנים והבנות, נתינת צדקה וכיו"ב, וה"היתר" על זה הי' מצד טעות גוי כו'.

כזאמנם, כשנמצאים בכפר חב"ד – הרי אין היתר של טעות גוי, וא"כ, עי"ז שמערימים בנוגע למסים, הרי זה כמו שנוטלים מן הרבים, שזהו ענין חמור יותר ממה שנוטלים מן היחיד, שכאשר רוצה יש ביכלתו לתקן זאת – לא רק ע"י התשובה כלפי הקב"ה, אלא גם עי"ז שמשיב לחבירו מה שמגיע לו, כמ"ש "והשיב גו'", משא"כ בנוגע לרבים, הרי זה באופן שאין לו השבה, כמבואר בגמרא חומר הדבר; ומה גם שהממון של תשלום המסים מיועד עבור צרכי בנ"י – תיקון הדרכים וכיו"ב, וחלקו – גם עבור ענינים הקשורים עם תומ"צ.

כחולכן, יש למסור – בשמי, בשם השו"ע, כפי שירצו – לכל תושבי כפר חב"ד, אנשים ונשים, בנוגע לכל ה"התחכמויות" ("קונצן") בעניני מסים – לא לשלם מאומה, לשלם פחות ממה שחייבים (ע"י הטעיית הממונה להעריך ולשום את סכום המס), או לשלם באיחור זמן – שלא מדובר כאן אודות המעמד ומצב שהי' ברוסיא, אמריקא או אנגליא; מדובר אודות תושב יהודי שחי בארץ הקודש שמתנהלת ע"י שלטון יהודי, ולכן, בשביל לחסוך כמה פרוטות לא כדאי להכשל בענין של גזל הרבים (שהרי כל פרוטה שלא נותנים, הרי זה כמו שנוטלים אותה); במקום לטעון ולהסביר כו' – מוטב לשלם את המס, מתוך ידיעה שכאשר מקבלים ממנו את תשלום המס, עושים לו טובה גדולה יותר מהטובה שהוא עושה ל"קופה" שבה נותן את הלירה שלו.

כט*

לה. כמו"כ יש להשתדל בחיזוק שיעורי תורה שנלמדים בכפר חב"ד, הן בנגלה והן בחסידות, ולהבטיח שלא יהי' אחד מתושבי כפר חב"ד שאינו משתתף באחד השיעורים בנגלה ובחסידות,

לאוכל מי שראוי ויכול להשתתף ביותר משיעור אחד – תבוא עליו ברכה,

לבובודאי שהקב"ה לא נשאר בעל-חוב עבור לימוד התורה, ובפרט

לג260
לימוד התורה ברבים (ועד"ז בנוגע לקיום המצוות), ומוסיף בברכותיו כמ"פ ככה, הן ברוחניות והן בגשמיות.

לדוכיון שדובר רבות – ובעזה"י ימשיכו לדבר – אודות אגרת התשובה של רבינו הזקן, יש להשתדל שבין השיעורים הנלמדים ברבים יתקיימו מזמן לזמן שיעורים ברבים גם באגרת התשובה.

להובנוגע לכל אחד בפני עצמו – אם לא מספיק עבורו השיעור הנלמד ברבים, ימלא וישלים זאת בלימודו לעצמו.

לווכל זה נוגע לא רק לתושבי כפר חב"ד, אלא גם לכל אחד מישראל בכל מקום שנמצא, הן בארץ ישראל והן בחוץ לארץ, ולא רק לבעלי עסקים, אלא גם ליושבי אוהל.

לז* * *

לחו. כיון שביום רביעי, ר"ח מרחשון, תערך בכפר חב"ד חנוכת הבית של "מרכז לנוער" – אבקשכם למסור את השתתפותי, נוסף על הברכה בכלל, שתהי' באופן שיהי' לה אחיזה גם בגשמיות – ע"י בקבוק משקה (כ"ק אדמו"ר שליט"א הניח על השולחן בקבוק משקה, באמרו שהוא מההתוועדות של שמח"ת, ששייך במיוחד לחנוכת הבית של המרכז הנ"ל), שיחלקו ממנו בין המסובים.

לטועי"ז תומשך הברכה למטה מעשרה טפחים – שהבנין ימלא את תפקידו במילואו, ובקרוב ממש יאמרו המתעסקים בעניני הבנין: "צר לי המקום", כיון שנתמלא בהלומדים ומשתמשים בו, ועד שיצטרכו לחשוב אודות הרחבת הבנין בכמות, שעי"ז יתוסף גם בהרחבת הבנין באיכות.

מ(כ"ק אדמו"ר שליט"א הניח על השולחן עוד בקבוק משקה, ואמר:)

מאועוד בקבוק משקה עבור כללות עניני כפר חב"ד, כדי לערוך שם התוועדות כללית עבור תושבי הכפר, וכן עבור התלמידים והתלמידות שבמוסדות החינוך, ולמסור להם נקודות מהענינים שנאמרו כאן, ובאופן שיהיו דברים היוצאים מן הלב, שנכנסים אל הלב ופועלים פעולתם.

מב261
(כ"ק אדמו"ר שליט"א הניח על השולחן עוד בקבוק משקה, ואמר:)

מגובקבוק משקה נוסף – אבקש מבאי-כח כפר חב"ד, ובאי-כח רוב המוסדות (שימנו הם), שימסרוהו לידידנו מר שז"ר, בשמי ובשם כפר חב"ד, ולברכו – נוסף על מה שכתבתי לו בכתב, גם בעל-פה – באריכות ימים ושנים טובות ומאירות ב"נר מצוה ותורה אור", ויוכל לפעול עבור ביסוס והפצת היהדות באופן דמוסיף והולך ואור, בשמחה ובטוב לבב, ומתוך הצלחה שלמעלה מדרך הטבע, "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה".

מד[כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה שיקחו את בקבוקי המשקה ויערכו "גורל" בינם לבין עצמם].

מהז. ויה"ר שכל הענינים ייעשו בשמחה ובטוב לבב, בשלימותם ובמילואם, ותמסרו מכאן בשורות טובות, ותכתבו משם בשורות טובות.

מווכיון שבעבר אירע שאחד סמך על השני כו', כך שעד היום לא יודעים פרטי הדברים כהווייתם – כדאי שיבחרו מי שיכתוב לכאן אודות מילוי השליחות (אחד או שנים, שיכתבו ביחד, או שאחד יכתוב פרטי ענין זה והשני יכתוב פרטי ענין נוסף), ומה טוב שיבחרו מיד – במהלך הטיסה, או בהיותכם עדיין בניו-יורק, או מיד בבואכם לאה"ק, כל זמן שהענין עדיין באופן של חיות ("פריש").

מזוהעיקר – שנשמע בשורות טובות שסוכ"ס נעשה "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", עד ל"נחלה בלי מצרים", הן בגשמיות והן ברוחניות, ונלך לקראת משיח צדקנו בקרוב ממש.

מח*

מטח. כיון שנמצאים כאן אלו שזכו בגורל, הנה נוסף על כל האמור לעיל, ימסרו לכל המשתתפים בגורל – שרבים הם ואין צורך לפורטם – מהענינים שנאמרו בהתוועדויות, ולומר להם, שהדיבור עמכם (עם הזוכים בגורל) מכוון גם לכל אחד ואחת מהמשתתפים והמשתתפות בגורל.

נ262
וימלא השי"ת משאלותם לטובה, שכל אחד מהם יוכל בעצמו ליסע ולבוא בעתו ובזמנו, מתוך הרחבה ומתוך שמחה וטוב לבב.

נא[אמר עוה"פ לבאי-כח של "ועד" כפר חב"ד, שצריכים להשתדל שהכפר יהי' באופן הראוי ("אָנהאַלטן דעם נאָמען") לרצונו של הרבי מייסד הכפר, בנוגע לכל פרטי הענינים, כולל גם ענין ההרחבה בגשמיות, ועאכו"כ הרחבה ברוחניות].