Chabad Library · The Rebbe
Toras Menachem·
א304
בס"ד. ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
(הנחה בלתי מוגה)
בס"ד. ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
(הנחה בלתי מוגה)
בשופטים
גושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו', ומסיים ובערת הרע מקרבך, ובערת הרע מישראל. והענין בזה, דהנה, אמרו חז"ל עיר קטנה זה הגוף, ואנשים בה מעט אלו איבריו, ובא אלי' מלך גדול זה יצה"ר, וסבב אותה ובנה עלי' מצודים כו'. ועז"נ שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שצריך ליתן שופטים ושוטרים בכל השערים שבגופו של אדם (עיר קטנה). ותכלית העבודה היא לפעול ובערת הרע מקרבך, דקאי על היצה"ר, כמארז"ל בסוכה שבעה שמות יש לו ליצה"ר, הקב"ה קראו רע, ועז"נ ובערת הרע מקרבך. ועי"ז שמגרש הרע מקרבו נעשה גם ובערת הרע מישראל, שמגרש את הרע מכללות ישראל ומכל העולם כולו [וע"ד מ"ש הרמב"ם צריך כל אדם שיראה עצמו כו' וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב כו' עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות כו'], דמאחר שבריאת העולם היא בשביל ישראל, בראשית, בשביל ישראל שנקראו ראשית, הרי עי"ז שהרע מתבער מישראל, אזי במילא מתבער הרע מן העולם כולו. וכל זה נעשה ע"י שופטים ושוטרים, דענין השופטים הוא כמארז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר, וענין השוטרים הוא כמארז"ל10 יזכור לו יום המיתה (שזהו ע"ד ענין השוטרים שנותנים העונש כו'). ועם היות שהזכרת העונש (שוטרים) מועיל בודאי, משא"כ הענין דירגיז יצ"ט על יצה"ר (שופטים) אינו מועיל בכל פעם, כמובן ממרז"ל הנ"ל לעולם ירגיז כו' אם נצחו מוטב, ואם לאו יזכור לו כו', מ"מ, סדר העבודה הוא שבתחלה צ"ל הענין דירגיז יצ"ט על יצה"ר (שופטים), ורק אם אין זה מועיל, אזי צ"ל העבודה דיזכור לו כו' (שוטרים).
ד305
ב) וביאור
ב) וביאור
ההענין דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך בעומק יותר, הנה כתיב נודע בשערים בעלה, בעלה הוא קוב"ה, דלית מחשבה תפיסא בי' כלל, ומ"מ, נודע בשערים בעלה, שנעשה נודע (בבחי' השגה) ע"י שערים, שיש בזה ב' פירושים. פי' הא', שערים מלשון לכל חד וחד לפום שיעורא דילי', שהרי אינו דומה העבודה של אחד לחבירו, דאע"פ שכל הנשמות מתאימות וכולנו כאחד, מ"מ, הרי כללות נש"י נחלקות לששים ריבוא נשמות פרטיות שהם שרשים וכל שרש מתחלק לששים ריבוא ניצוצות כו', ולכן אינו דומה סדר העבודה של אחד לחבירו, וכמו העבודה דראובן שהיא בבחי' ראי', והעבודה דשמעון היא בבחי' שמיעה, והעבודה דלוי הו"ע דילוה אישי אלי, כמבואר בתו"א פ' ויחי. ופירוש זה בשערים (סדר העבודה דכל חד וחד לפום שיעורא דילי') קשור עם פי' הב' בשערים, מלשון שיעור וגבול, שהרי עבודתו של כל אחד, אפילו כשהיא אצלו באופן של בלי גבול, מ"מ, לגבי הקב"ה הרי זה בגבול, וכ"ש בהיותו במעמד ומצב שעדיין לא יצא מהגבלה שלו. ומ"מ, נודע בשערים בעלה, דקוב"ה אתידע לכל חד וחד לפום שיעורא דילי'.
וג) אמנם
זכדי שיהי' נודע בשערים בעלה, צ"ל הקדמת העבודה דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. והענין בזה, דהנה, יש ד' שערים בנפש, דהיינו ראי' שמיעה ריח ודיבור. העבודה דבחי' ראי' היא כמ"ש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. העבודה דבחי' שמיעה היא כמ"ש ועתה ישראל שמע גו'. העבודה דבחי' ריח היא כמ"ש ישימו קטורה באפיך, והעבודה דבחי' הדיבור הו"ע התפלה, כמ"ש הפעם אודה גו' ותעמד מלדת. וההקדמה לזה הו"ע שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, והיינו, שצריך להגדיר עצמו בענין הראי', שיהי' עוצם עיניו מראות
ח306
ברע, וכמבואר באריכות בספרי מוסר, ומובא גם בקיצור בחסידות בקונטרס העבודה, שגם כאשר ההבטה היא בקור רוח ובשעת מעשה אינו מרגיש בעצמו איזה התפעלות, הרי זה עושה רושם וחקיקה גדולה בנפש, ולא תעבור בלי התעוררות רע בהתגלות ר"ל. וכמו"כ צ"ל ההגדרה בענין השמיעה, להיות אוטם אזניו משמוע דבר רע, כמו לשון הרע, שעי"ז מציל תליתאי, ועוד זאת שעי"ז פועל גם למעלה, שכאשר באים לקטרג עליו, לא רוצים לשמוע, כמ"ש ולא אבה הוי' אלקיך לשמוע גו', והיינו לפי שההנהגה מלמעלה היא באופן דמדה כנגד מדה, ולכן, כאשר הוא אינו רוצה לשמוע רע על חבירו, אזי פועל שכאשר רוצים לדבר עליו רע למעלה, אין שומעין מלכתחילה. וכמו"כ צ"ל ההגדרה בענין הריח, להזהר מהרהורים רעים, כמארז"ל הרהורי עבירה קשים מעבירה וסימניך ריחא. וכמו"כ צ"ל ההגדרה בענין הדיבור, וכמ"ש הרמב"ם ואפילו בצרכי הגוף לא ירבה אדם דברים כו' ואמרו לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה. וכאשר ישנה ההגדרה בכל ד' ענינים אלו, שזהו"ע שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שעי"ז נעשה ובערת הרע מקרבך, ועי"ז גם ובערת הרע מישראל (כנ"ל), אזי יכול להיות הענין דנודע בשערים בעלה, שקוב"ה יהי' אתידע לכל חד וחד לפום שיעורא דילי'.
ברע, וכמבואר באריכות בספרי מוסר, ומובא גם בקיצור בחסידות בקונטרס העבודה, שגם כאשר ההבטה היא בקור רוח ובשעת מעשה אינו מרגיש בעצמו איזה התפעלות, הרי זה עושה רושם וחקיקה גדולה בנפש, ולא תעבור בלי התעוררות רע בהתגלות ר"ל. וכמו"כ צ"ל ההגדרה בענין השמיעה, להיות אוטם אזניו משמוע דבר רע, כמו לשון הרע, שעי"ז מציל תליתאי, ועוד זאת שעי"ז פועל גם למעלה, שכאשר באים לקטרג עליו, לא רוצים לשמוע, כמ"ש ולא אבה הוי' אלקיך לשמוע גו', והיינו לפי שההנהגה מלמעלה היא באופן דמדה כנגד מדה, ולכן, כאשר הוא אינו רוצה לשמוע רע על חבירו, אזי פועל שכאשר רוצים לדבר עליו רע למעלה, אין שומעין מלכתחילה. וכמו"כ צ"ל ההגדרה בענין הריח, להזהר מהרהורים רעים, כמארז"ל הרהורי עבירה קשים מעבירה וסימניך ריחא. וכמו"כ צ"ל ההגדרה בענין הדיבור, וכמ"ש הרמב"ם ואפילו בצרכי הגוף לא ירבה אדם דברים כו' ואמרו לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה. וכאשר ישנה ההגדרה בכל ד' ענינים אלו, שזהו"ע שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שעי"ז נעשה ובערת הרע מקרבך, ועי"ז גם ובערת הרע מישראל (כנ"ל), אזי יכול להיות הענין דנודע בשערים בעלה, שקוב"ה יהי' אתידע לכל חד וחד לפום שיעורא דילי'.
טד) וע"י
יהענין דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך כפי שהוא בעבודתו של כל אחד מישראל, פועלים שיהי' הענין דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך גם כפשוטו, כמ"ש ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
יא______ l ______