Toras Menachem·Vol. 58 (5730·Part 1)·Farbrengen During the Motzei Yom Kippur Meal 5730תורת מנחם·נח - שנת תש"ל - חלק ראשון·ר"ד בעת סעודת מוצאי יום הכיפורים·ה'תש"ל

א91
בס"ד. ר"ד בעת סעודת מוצאי יום הכיפורים, ה'תש"ל.
רשימה פרטית בלתי מוגה

בא. על השאלה בענין הס"ת שאומרים עליהם "כל נדרי", האם יש דיוק שצ"ל שלשה ס"ת דוקא – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

גהלשון "שלשה ספרים" הוא בפע"ח, אבל הכוונה היא שיהיו לכל-הפחות שלשה ספרים, שעי"ז ניתן כח להב"ד של שלשה (יחד עם החזן, או מלבד החזן), אבל בודאי יכולים להוסיף עוד (כפי שנוהגים בביהכנ"ס כאן שהוציאו יותר מג' ספרים), וכמו שיש ב"ד של כ"ג.

ד[על מה שהעירו שביאור הנ"ל (ליתן כח לב"ד) הוא ע"פ נגלה, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שגם בקבלה יכול להיות ענין ע"פ נגלה...].

העל השאלה במ"ש "מצוה גדולה לקנות ספר ראשון", מהו הדיוק "לקנות" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

והכוונה היא – שצ"ל בזה ענין של הכנה כו', ולא באופן של חנם. וגם בפשטות – כדי שלא תהי' מחלוקת את מי לכבד כו'. – בביהכנ"ס כאן נהוג לכבד, כיון שזהו באופן שאין מקום לערעור כו', אבל בשאר המקומות מוטב שיהי' זה באופן של מכירה, ולאו דוקא בנוגע לספר ראשון, אלא גם בנוגע לשאר הספרים.

זב. על השאלה במ"ש בסידור בנוגע לכפרות, "ושוחטים אותו באשמורת הבוקר אחר סליחות", הרי לפי מנהגנו אין אומרים סליחות בערב יוהכ"פ – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

חלשון זה הוא מפע"ח. ובנוגע להתאמה עם מנהגנו – שאלתי את כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולא ענה.

טובאמת יש לשאול שאלה טובה יותר: מדוע אמנם אין מנהגנו לומר סליחות בערב יוהכ"פ ועשי"ת. ובפרט שבסידור ר"ע גאון (הסידור

י92
הראשון) המנהג דאמירת סליחות הוא רק בימים שבין ר"ה ויוהכ"פ (כפי שנדפס כבר בליקוט טעמים ומקורות).

יאובכן: שאלה זו שאלו אצל הצ"צ, והשיב, שעד ר"ה העבודה היא בדיבור, ומר"ה עד יוהכ"פ העבודה היא במחשבה.

יבאמנם, מצינו שהרבנית רבקה (אשת אדמו"ר מהר"ש) היתה אומרת סליחות בעשי"ת, ופעם עשו מנין מיוחד בשבילה כו'.

יגוכמו"כ היו חסידים בליובאַוויטש שנהגו לומר סליחות בעשי"ת.

ידג. שאלו על זה שכ"ק אדמו"ר שליט"א מרבה לדבר אודות תשובה עילאה, דלכאורה, צ"ל תחילה תשובה תתאה? וגם: אם מדובר אודות תשו"ע, למה אומרים "על חטא"? – ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

טוהשאלה איך מתאים אמירת "על חטא" עם תשו"ע, אינה על דברי דוקא – שהרי מבואר בחסידות שענינו של יוהכ"פ הוא תשו"ע, ואעפ"כ אומרים "על חטא".

טזובכלל, הענין ד"חטאתי נגדי תמיד" הובא באגה"ת פי"א גם לענין תשו"ע. וכמו"כ מבואר בחסידות הענין דאמירת תחנון לאחרי שמו"ע דוקא, אע"פ ששמו"ע הוא בחי' אצילות כו'.

יזובנוגע להצורך דהקדמת תשו"ת לפני תשו"ע – הנה:

יחאע"פ שסדר העבודה הוא "סור מרע (ואח"כ) ועשה טוב", הרי מצינו ש"אפשר לרשע ובעל עבירות שיעשה תשובה מאהבה כו'", אלא ש"זהו דרך מקרה והוראת שעה כו' כמעשה דר"א בן דורדייא", "אבל סדר העבודה הקבועה .. צריך להקדים תחלה .. יראה תתאה כו'".

יטו"באמת אי אפשר לרשעים להתחיל לעבוד ה' בלי שיעשו תשובה על העבר תחלה .. ע"י שבירת לבו ומרירת נפשו על חטאיו" (כיון

כ93
ש"עוונותיכם מבדילים"), אבל אעפ"כ, ענין זה גופא יכול להיות באופן של תשו"ע.

כאוהענין בזה – ע"פ דברי רבינו הזקן שתשו"ע ענינה (לא כפירוש העולם, אלא) "אתדבקות דרוחא ברוחא ע"י תורה וגמ"ח .. בכוונת הלב בתפלה כו'", ובפשטות – להתפלל וללמוד תורה ולקיים מצוות מתוך חיות כו'.

כבוע"ד מ"ש רבינו הזקן בהל' ת"ת בנוגע למארז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה וכו'", שקאי אפילו על מי שנמצא במעמד ומצב שע"י התומ"צ שעושה "מוסיף כח בקליפות לפי שעה", ו"כשיחזור אח"כ בתשובה .. אזי מוציא מהקליפה כל התומ"צ וחוזרים לקדושה כו'".

כג[על השאלה אם הכוונה לדברי אדמו"ר מהוריי"צ ששמע"צ הו"ע תשו"ע – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כדהמדובר שם הוא מצד מלמעלה, שלכן הרי זה בזמן מיוחד כו'; ואילו מה שהנני מרבה לדבר בלהט ("וואָס איך קאָך זיך") בענין תשו"ע, הרי זה מצד האדם – שמצדו מותר לו לרצות ("ער מעג וועלן") להתחיל עבודתו מיד באופן של תשו"ע, ללמוד ולהתפלל מתוך חיות כו'. וענין זה אינו בזמן מסויים דוקא, לא רק במועדי חודש תשרי (כמו שמע"צ כו'), אלא גם בחשון וכסלו וכל שאר חדשי השנה].

כהוהעיקר בזה – שרואים בפועל, שכאשר מתחילים מיד מלימוד התורה וקיום המצוות מתוך חיות כו', אזי מצליחים, משא"כ כשמתחילים מהענין דתשו"ת, הרי זה קשה יותר, ויכול להיות שלא יצליחו כו'.

כווע"ד המדובר כמ"פ אודות כללות החילוק בין שיטת המוסר לשיטת החסידות: במוסר – עיקר ההתעסקות והלהט ("דער קאָך") הוא

כז94
איך להמנע מענינים בלתי-רצויים, כמו שקר, גאוה, לשון הרע וכיו"ב, ובמילא, אם לא מצליחים לפעול – במה נשארים?!... משא"כ בחסידות – עיקר ההתעסקות והלהט הוא בעניני תורה ותפלה ויראת שמים כו', ובמילא, גם אם לא מצליחים לפעול – התעסקו בינתיים בעניני טוב וקדושה! ומה גם שסוכ"ס בהכרח שידבק בו משהו ("עפּעס מוז זיך צוקלעפּן")...

כחד. א' המסובים הזכיר דברי אדמו"ר מהוריי"צ שעריכת סעודה במוצאי יוהכ"פ היא סגולה להרווחה (עשירות) על כל השנה, ושאל איך הי' המנהג בזה אצל רבותינו נשיאינו שלפנ"ז. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כטענין עריכת סעודה במוצאי יוהכ"פ – מפורש בשו"ע. ומצינו גם מאמרי חסידות (גם מרבינו הזקן) שנאמרו במוצאי יוהכ"פ, אבל לא ידוע אם נאמרו בעת הסעודה אם לאו.

לדובר גם אודות הסדר דסעודות יו"ט אצל רבותינו נשיאינו (ונזכר גם אודות המנהג שהנהיג כ"ק אדמו"ר שליט"א לערוך סעודה ביום ב' דר"ה לפנות ערב), וכן אודות עריכת התוועדות ב"יאָרצייט", כמו ביום ההילולא יו"ד שבט, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאף שיש כאלו שמעוררים על זה, מ"מ אינו מתחרט כו'.

לא______ l ______