Chabad Library · The Rebbe
Toras Menachem·
א146
בס"ד. ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
(הנחה בלתי מוגה)
בס"ד. ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
(הנחה בלתי מוגה)
בבראשית
גברא אלקים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תוהו וגו'. וצריך להבין, דמאחר שאומר ברא אלקים את השמים ואת הארץ, איך אומר אח"כ והארץ היתה תוהו כו'. ואף שלאח"ז נאמר אשר ברא אלקים לעשות, ואמרו רז"ל לעשות לתקן, שכל מה שנברא במע"ב צריך תיקון, כגון התורמוסים צריך למתוק וכו', הרי [נוסף לכך שזהו רק ענין שצריך תיקון, אבל לא ענין של תוהו כו'] הא גופא דורש ביאור, דכיון שמ"ש בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ כולל את כל הענינים, את השמים לרבות תולדותיהם ואת הארץ לרבות תולדותי', הרי זה בודאי באופן שלא חסר דבר כו'.
דב) ולהבין
הכל זה יש להקדים תחלה מ"ש שקר החן והבל היופי אשה יראת הוי' היא תתהלל, ואמרו רז"ל שקר החן זה דורו של משה, והבל היופי דורו של יהושע, וי"א שקר החן דורו של משה ויהושע, והבל היופי דורו של חזקיהו, אשה יראת ה' היא תתהלל זה דורו של ר' יהודה בר אילעאי שהיו מתכסין ששה בטלית א', ופרש"י שהיו עניים, והיינו שעסקו בתורה במס"נ.
וג) והענין
זבזה, דהנה מבואר בהמשך ר"ה תרל"ב, שמצינו שכנס"י (אשה) נקראת לפעמים בשם רחל (רגל הרביעי שבמרכבה שפועל שלימותה כו'), ולפעמים נקראת בשם אסתר, ובדרך כלל זהו שורש ההפרש בין צדיקים לבעלי תשובה. ויובן ע"פ מ"ש ורחל היתה
ח147
יפת תואר ויפת מראה, דתואר הוא בציור תמונת האברים שכל אבר הוא לפי ערכו הראוי לו בתמונתו כו', ומראה הוא זיו קלסתר הפנים שהו"ע השופרי' וזיו הפנים. ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה, שהיו לה ב' המעלות. וענינם בעבודה בכנס"י שנקראת רחל, הנה תואר שהוא בחי' ציור האברים מורה על שלימות העבודה בקיום רמ"ח מצוות עשה, שבזה תלוי' שלימות אברי הנפש באופן דתמים תהי' עם הוי' אלקיך, ועי"ז פועלים השלימות דרמ"ח אברים למעלה כביכול, דרמ"ח פקודין אינון רמ"ח אברין דמלכא, בבחי' ז"א (שהוא בעל ט' ספירות, וט' פעמים ט' וראש תוך סוף וה' חסדים המגדילים הם רמ"ח), כמארז"ל על הפסוק ועשיתם אותם, מעלה אני עליכם כאילו עשאוני, שגורם עשיית הכלים כו', שזהו ענין המצוות שהקב"ה עושה עי"ז שמצוה לישראל לעשות, נוסף על עצם ענין המצוות כפי שהם מלמעלה. ומראה שהוא בזיו הפנים קאי על שמירת שס"ה מצוות לא תעשה, ששרשם מבחי' י"ה (חו"ב), וחכמה הו"ע זיו והארת פנים, כמ"ש חכמת אדם תאיר פניו. וזהו שכנס"י נקראת בשם רחל, דקאי על הצדיקים שמקיימים תומ"צ, מ"ע ומל"ת כו', שעי"ז הם בבחי' יפת תואר ויפת מראה, וממשיכים גילוי אלקות, כפי שהי' בזמן הבית כו'. ועז"נ היפה בנשים, שעולה תק"ב, שזהו מספר שני חיי האבות, שמהם נמשך הכח לכללות העבודה באופן דיפת תואר ויפת מראה כו'.
יפת תואר ויפת מראה, דתואר הוא בציור תמונת האברים שכל אבר הוא לפי ערכו הראוי לו בתמונתו כו', ומראה הוא זיו קלסתר הפנים שהו"ע השופרי' וזיו הפנים. ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה, שהיו לה ב' המעלות. וענינם בעבודה בכנס"י שנקראת רחל, הנה תואר שהוא בחי' ציור האברים מורה על שלימות העבודה בקיום רמ"ח מצוות עשה, שבזה תלוי' שלימות אברי הנפש באופן דתמים תהי' עם הוי' אלקיך, ועי"ז פועלים השלימות דרמ"ח אברים למעלה כביכול, דרמ"ח פקודין אינון רמ"ח אברין דמלכא, בבחי' ז"א (שהוא בעל ט' ספירות, וט' פעמים ט' וראש תוך סוף וה' חסדים המגדילים הם רמ"ח), כמארז"ל על הפסוק ועשיתם אותם, מעלה אני עליכם כאילו עשאוני, שגורם עשיית הכלים כו', שזהו ענין המצוות שהקב"ה עושה עי"ז שמצוה לישראל לעשות, נוסף על עצם ענין המצוות כפי שהם מלמעלה. ומראה שהוא בזיו הפנים קאי על שמירת שס"ה מצוות לא תעשה, ששרשם מבחי' י"ה (חו"ב), וחכמה הו"ע זיו והארת פנים, כמ"ש חכמת אדם תאיר פניו. וזהו שכנס"י נקראת בשם רחל, דקאי על הצדיקים שמקיימים תומ"צ, מ"ע ומל"ת כו', שעי"ז הם בבחי' יפת תואר ויפת מראה, וממשיכים גילוי אלקות, כפי שהי' בזמן הבית כו'. ועז"נ היפה בנשים, שעולה תק"ב, שזהו מספר שני חיי האבות, שמהם נמשך הכח לכללות העבודה באופן דיפת תואר ויפת מראה כו'.
טאמנם
יכל זה הוא כשמקיימים תומ"צ. אבל אם חטא ופגם ועבר את הדרך כו', שפגם במ"ע ומכ"ש במל"ת כו', שאז נעשה ענין הגלות, כמ"ש מפני חטאינו גלינו מארצנו, ובאופן שרחל מבכה על בני'
יא148
גו', אזי נקראת כנס"י בשם אסתר, כמארז"ל אסתר מן התורה מנין, ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא, שהוא בחי' העלם וסילוק האור שקוב"ה סליק לעילא ולעילא, וזהו כפל הלשון הסתר אסתיר, כנגד ב' בחי' היופי יפ"ת ויפ"מ שחסרים בזמן הגלות, והיינו, שע"י הפגם במ"ע (יפ"ת) שהם רמ"ח אברים דז"א, מסתלק קוב"ה לעילא, בבחי' בינה, ואינו מאיר במדות (ז"א), וזהו הסתר, ה' סתר, שהסתיר את הגילוי בבחי' ה' עילאה30. וע"י הפגם במל"ת ששרשם בי"ה, אזי מסתלק לעילא ולעילא, לבחי' א"א שבכתר, וזהו אסתיר, א' סתרי, שהסתיר עוד גם מבחי' יום ההוא28 שהוא בינה.
גו', אזי נקראת כנס"י בשם אסתר, כמארז"ל אסתר מן התורה מנין, ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא, שהוא בחי' העלם וסילוק האור שקוב"ה סליק לעילא ולעילא, וזהו כפל הלשון הסתר אסתיר, כנגד ב' בחי' היופי יפ"ת ויפ"מ שחסרים בזמן הגלות, והיינו, שע"י הפגם במ"ע (יפ"ת) שהם רמ"ח אברים דז"א, מסתלק קוב"ה לעילא, בבחי' בינה, ואינו מאיר במדות (ז"א), וזהו הסתר, ה' סתר, שהסתיר את הגילוי בבחי' ה' עילאה30. וע"י הפגם במל"ת ששרשם בי"ה, אזי מסתלק לעילא ולעילא, לבחי' א"א שבכתר, וזהו אסתיר, א' סתרי, שהסתיר עוד גם מבחי' יום ההוא28 שהוא בינה.
יבאך
יגמ"מ אמרו אסתר מן התורה מנין, שיש עצה לזה, והוא ענין התשובה. ובהקדים, שכללות ענין החטא כו' הוא באופן דנורא עלילה על בני אדם, וכמארז"ל לא דוד ראוי לאותה מעשה, אלא שאם חטא יחיד אומרים לו כו' אף אתה חזור בתשובה (לפתוח פתח לבעלי תשובה), היינו, שהכוונה בזה היא כדי לבוא לעילוי דתשובה (שלמעלה מעבודת הצדיקים), שהיא למעלה מבחי' התומ"צ (ומגעת בבחי' שעלי' נאמר יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה), שלכן נמשך משם סליחת העוונות, להיות כי אם חטאת מה תפעל בו גו' אם צדקת מה תתן לו גו', וכנודע מענין תטהרו בגימטריא כתר, שענין הסליחה נמשך מבחי' הכתר, ועד לבחי' עתיק (ששם היא עליית המלכות בנעילה דיוהכ"פ), עד לשלימות התשובה, בבחי' והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה, עד לבחי' עצמות אוא"ס ב"ה. וזהו גם מה שאמרו רז"ל אסתר
יד149
ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עלי', כי, אסתר קאי על כנס"י בזמן הגלות שאז אין בה היופי דיפ"ת ויפ"מ שע"י מ"ע ומל"ת, ומ"מ חוט של חסד משוך עלי', שע"י התשובה במס"נ בפו"מ (כפי שהי' בזמן אסתר) נמשך מבחי' ורב חסד וכו'.
ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עלי', כי, אסתר קאי על כנס"י בזמן הגלות שאז אין בה היופי דיפ"ת ויפ"מ שע"י מ"ע ומל"ת, ומ"מ חוט של חסד משוך עלי', שע"י התשובה במס"נ בפו"מ (כפי שהי' בזמן אסתר) נמשך מבחי' ורב חסד וכו'.
טוד) וזהו
טזשקר החן זה דורו של משה והבל היופי דורו של יהושע כו' אשה יראת הוי' היא תתהלל זה דורו של ריב"א, דהנה, חן הו"ע בחי' אתעדל"ע שמצ"ע, שכן הי' בימי משה, שהיו הגילויים מלמעלה מצ"ע. ועז"נ שקר החן, כי אין זה אמיתית הכוונה כו'. והבל היופי זה דורו של יהושע, שהי' אז בחי' יפ"ת ויפ"מ, ומ"מ זוהי המשכה מבחי' הבלים בלבד, שזהו רק בחי' הארה בלבד כו'. אשה יראת הוי' היא תתהלל זה דורו של ריב"א, שאז היו כל הגזירות כו', ומ"מ עסקו בתורה במס"נ בפו"מ, שעי"ז ממשיכים בחי' עצמות א"ס. וכן הוא בדור האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא, שיש בו ריבוי נסיונות שלא היו כמותם כו', הן מבפנים והן מבחוץ כו', ומ"מ עומדים בתוקף המס"נ על קיום התומ"צ באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, ועד כדי כך, שזה פעל אצל משה רבינו ענין של ביטול וענווה לאמיתתו (שהרי משה אמת ותורתו אמת), כידוע בפי' מ"ש והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה, שעיקר ענוותנותו של משה רבינו היתה בפני דרא דעקבתא דמשיחא, בראותו המס"נ שלהם כו'.
יזה) וזהו
יחגם הענין דבראשית ברא גו' והארץ היתה תוהו גו', והיינו, שגם לאחרי אומרו בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, שמרומז בזה כל הע"ס דאצילות (כדאיתא בזהר), החל מכתר וחכמה, כמרומז בתרגום דבראשית, בקדמין ובחוכמתא, נאמר אח"כ והארץ היתה תוהו גו', שלא הי' עדיין התהוות העולמות, עד ויאמר אלקים יהי אור, וכן שאר המאמרות כו'. וע"ד שבתחילה הי' עולם
יט150
התוהו (והארץ היתה תוהו), באופן של אורות מרובים כו', ורק לאח"ז נתהווה עולם התיקון כו' (שזהו"ע יהי אור). אך תכלית כוונת הבריאה היא כמ"ש שוקיו עמודי שש, זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראותו, שזהו מה שנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, דירה לעצמותו ית', שענין זה נעשה דוקא ע"י עבודת האדם, וזהו"ע לעשות לתקן, שעי"ז נעשה גם התיקון דעולם התהו כו'.
התוהו (והארץ היתה תוהו), באופן של אורות מרובים כו', ורק לאח"ז נתהווה עולם התיקון כו' (שזהו"ע יהי אור). אך תכלית כוונת הבריאה היא כמ"ש שוקיו עמודי שש, זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראותו, שזהו מה שנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, דירה לעצמותו ית', שענין זה נעשה דוקא ע"י עבודת האדם, וזהו"ע לעשות לתקן, שעי"ז נעשה גם התיקון דעולם התהו כו'.
כ______ l ______