Toras Menachem·Vol. 71 (5733·Part 2)·Night of Monday·10 Adar Rishon 5733תורת מנחם·עא - שנת תשל"ג - חלק שני·ר"ד אור ליום ב'·יו"ד אדר ראשון·ה'תשל"ג

א188
בס"ד. ר"ד אור ליום ב', יו"ד אדר ראשון, ה'תשל"ג
– בעת ביקור האדמו"ר הרב ישכר דב רוקח מבעלזא שליט"א –

ברשימה פרטית בלתי מוגה

גא.האדמו"ר מבעלזא שליט"א: ראיתי פתגם בהוספות לספר כתר שם טוב (שנדפס מחדש): "בשעת עס ווערט אַ קליין לעכעלע אין גוף ווערט אַ גרויסער לאָך אין דער נשמה". ולכאורה הרי זה בסתירה למאמר "תוקפא דגופא חולשא דנשמתא"?

דכ"ק אדמו"ר שליט"א: המאמר (ששולל) "תוקפא דגופא כו'" – קאי על התוקף שמצד נפש הבהמית כו', אבל בודאי צריך לשמור על שלימות בריאות הגוף הגשמי, וכידוע מאמר הבעש"ט על הפסוק "כי תראה חמור שונאך וגו' עזוב תעזוב עמו", שיש לברר את הגוף ולזככו ולא לשברו כו'. וכרגיל למצוא כל דבר בנגלה דתורה – מפורש הדבר בדברי הרמב"ם: "היות הגוף בריא ושלם מדרכי (עבודת) השם הוא".

הב. כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל ועורר אודות הדפסת כתבי קודש מאדמו"רי בעלזא, והאדמו"ר מבעלזא שליט"א השיב, שיש צוואה שלא ידפיסו את התורות כו', והוסיף שכיון שזוהי צוואה ללא טעם, אין מקום לשקו"ט ולומר שבטל הטעם כו'.

וכ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת-שחוק): אספר מאורע מילדותי אודות ה"מלמד" ששכר אאמו"ר ז"ל ללמוד עמי ועם ב' אחי, ששהה בביתינו יומם ולילה, בכדי שנוכל ללמוד עמו בכל זמן פנוי, שנכנסתי פעם לחדרו בתשעה באב, ומצאתיו יושב ולומד. וכששאלתיו – בדרך ארץ – היתכן?! השיב: כשאבוא לעולם האמת, הרי בין כה וכה

ז189
ילקו אותי... אשמח כשאדע שמלקים אותי בגלל שלמדתי בתשעה באב!...

חולגופו של ענין:

טכיון שהמצב עתה (לא כפי שהי' לפני חמישים שנה...) הוא שרבים צריכים לכך – הרי זה ע"ד שמצינו בנוגע לעניני רפואה, שמתחשבים עם דעתו והרגשתו של החולה, גם בניגוד לדברי הרופא.

יוכמו בנוגע לכתבי האריז"ל, שהרח"ו ז"ל צוה לגונזם, ואעפ"כ, נדפסו הכתבים.

יאוכידוע גם בנוגע לאביו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, שלא רצה שידפיסו את כתביו, אא"כ בכתב רש"י כו', וכשהגיע כ"ק מו"ח אדמו"ר לאמריקא, ונוכח, שאם ידפיסו בכתב רש"י לא יעיינו בזה [בגלל שלא כולם יודעים לקרוא כתב רש"י, וגם אלו שיודעים, יאמרו שזה ספר ישן וכו'], הורה להדפיס את הכתבים ב"אותיות מרובעות", ובלבד שילמדום.

יבהאדמו"ר מבעלזא שליט"א הזכיר את המשל של רבינו הזקן אודות האבן היקרה שבכתר המלך, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאכן זוהי הוראה בנוגע לצורך של התפשטות והפצת תורת החסידות.

יגג. בנוגע לדברי האדמו"ר מבעלזא שליט"א שאפשר לפעול ע"י תפלה – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

ידמלבד מה שאפשר לפעול ע"י תפלה – יש צורך גם בלימוד החסידות מצד ענין התורה (ומה גם שהחיוב דתפלה מקורו בתורה. וכמו ענין הצדקה, שמקורו בתורה).

טוועוד זאת, שקשה מאד להשפיע על בחור – לא רק בחור רגיל, אלא אפילו בחור ירא-שמים וכו' – שיתפלל כמה שעות; יותר קל לפעול עליו שילמד חסידות במשך שעה וחצי, שעתיים ואפילו שלוש שעות.

טז190
כשהאדמו"ר מבעלזא שליט"א הזכיר אודות לימוד השל"ה הקדוש – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

יזאת השל"ה – לא כולם לומדים, וגם אלו שלומדים – אין זה בתור סדר לימוד, כי אם בתור הוספה;

יחואילו עתה, שיש התגברות הקליפה דלעו"ז בכללות העולם – לא כמו בעבר, שבעיירה עצמה שררה רוח ואוירה של קדושה כו' – הנה כדי להתמודד עם זה, יש צורך להחדיר את הרעיונות שבתורת החסידות כבר בגיל הילדות, בהתחלת תקופת החינוך (בגיל שש), ובלאה"כ אי אפשר להיות יהודי כראוי.

יט[כ"ק אדמו"ר שליט"א נפרד מהאדמו"ר מבעלזא שליט"א בברכה לשמוע בשורות טובות, ויצא ללוותו עד פתח 770].

כ______ l ______