Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel· Toras Shmuel 5640 Part 1· Notes of the Rebbe Rashab· For Your Love Is Better Than Wineתורת שמואל· תר"ם ח"א· הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב· כי טובים דודיך מיין
אכי טובים דודיך מיין
ש"פ נשא תר"ם לפ"ק
כי טובים דודיך1 מיין2 וארז"ל ערבים עלי דברי דודים3 יותר מיינה ש"ת, ופרש"י דברי דודים הם ד"ס מיינה ש"ת מעיקרי'4 ש"ת, דיינה ש"ת הוא תושב"כ והוא בחי' בינה יין5 המשמח6, וד"ס הם תושבע"פ הם למעלה מתושב"כ דבינה יתירה ניתנה באשה7 יותר מבאיש.
ש"פ נשא תר"ם לפ"ק
כי טובים דודיך1 מיין2 וארז"ל ערבים עלי דברי דודים3 יותר מיינה ש"ת, ופרש"י דברי דודים הם ד"ס מיינה ש"ת מעיקרי'4 ש"ת, דיינה ש"ת הוא תושב"כ והוא בחי' בינה יין5 המשמח6, וד"ס הם תושבע"פ הם למעלה מתושב"כ דבינה יתירה ניתנה באשה7 יותר מבאיש.
בוביאור הענין הנה כתי' החדלתי את תירושי8 המשמח אלקים ואנשים, ואמרז"ל אם אנשים משמח אלקים במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין9, והיינו שיר הלוים הוא על יין, דהנה היין בתחילה הוא כנוס בענביו וע"י הדריכה הוא יוצא מהעלם אל הגילוי וכמו"כ כל דבר שהוא בגילוי הי' תחילה בהעלם (בפ"א10 וכל שהוא יותר בהעלם11 הוא יוצא לידי גילוי משובח יותר) וכמו הולד שהוא נעלם תחילה בבטן האם ט' ירחי לידה12 ואח"כ יוצא לידי גילוי וזהו ההולדה, וכל שהוא יותר בהעלם הוא יוצא בריא ומזוכך יותר13. וכן הגרעין שמתעלם בהארץ ונרקב שם וממנו הצמיחה14 הן פירות הן תבואה, וכל מה שישתהה יותר בהארץ ויורקב יותר, יהי' הצמיחה בריבוי ותוס', וכמו"כ יובן למעלה כשהי' צ"ל מ"ת הי' תחילה גלות מצרים שהוא העלם ואח"כ הי' מ"ת, ומפני שהוא גילוי גליא של תורה לבד דפנימיות התורה לא נתגלה עתה לכן הי' די רד"ו שנה15 ולע"ל יהי' גילוי סתים דאורייתא לכן ההעלם גדול יותר, וזהו מ"ש זורע צדקות מצמיח ישועות16, דהנה כללות כל המצות נק' צדקה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו17 כי נשמור
גשפח
לעשות18 כל המצוה הזאת, וגם עצם מצות צדקה עי"ז מצמיח ישועות הם שע"ה נהורין19, וכמו ע"י זריעת הגרעין יצמחו הפירות הגם שאינו בערך שמהגרעין יצמח אילן עם ענפים ועלים ופירות מ"מ אנו רואין שנצמח כ"ז מהגרעין כמו"כ ע"י המצות מצמיח שע"ה נהורין הגם שאינם בערך מ"מ זהו ענין הצמיחה כך. וזהו יין המשמח אלקים, דהנה אלקים הוא המצמצם ומסתיר וכמ"ש כי שמש ומגן20 ה' אלקים כמו המגן שמכסה ומסתיר על השמש ובלתי לא21 היו יכולים לקבל אור השמש, ככה שם אלקים הוא מכסה ומסתיר על שם הוי', ויין הו"ע יציאה מהעלם אל הגילוי וזהו יין המשמח אלקים (שמגלה) הצמצומים דשם אלקים, ושרש דיין זה מיין המשומר בענביו משי"ב22 שהוא מדרי' גבוה כ"כ א"א לבוא לידי גילוי כ"א משומר בענביו משימ"ב. וזהו יין המשמח כו' היינו שנמשך שם הוי', וזהו במקדש היו קוראין את השם ככתבו23 שהי' שם גילוי שם הוי', וזהו נכנס יין יצא סוד24 והוא סוד ה'25 וכמ"ש ושם העיר מעולם ה' שמה26, מה שנק' עתה עיר אלקינו27 יקרא לע"ל שם ה'.
לעשות18 כל המצוה הזאת, וגם עצם מצות צדקה עי"ז מצמיח ישועות הם שע"ה נהורין19, וכמו ע"י זריעת הגרעין יצמחו הפירות הגם שאינו בערך שמהגרעין יצמח אילן עם ענפים ועלים ופירות מ"מ אנו רואין שנצמח כ"ז מהגרעין כמו"כ ע"י המצות מצמיח שע"ה נהורין הגם שאינם בערך מ"מ זהו ענין הצמיחה כך. וזהו יין המשמח אלקים, דהנה אלקים הוא המצמצם ומסתיר וכמ"ש כי שמש ומגן20 ה' אלקים כמו המגן שמכסה ומסתיר על השמש ובלתי לא21 היו יכולים לקבל אור השמש, ככה שם אלקים הוא מכסה ומסתיר על שם הוי', ויין הו"ע יציאה מהעלם אל הגילוי וזהו יין המשמח אלקים (שמגלה) הצמצומים דשם אלקים, ושרש דיין זה מיין המשומר בענביו משי"ב22 שהוא מדרי' גבוה כ"כ א"א לבוא לידי גילוי כ"א משומר בענביו משימ"ב. וזהו יין המשמח כו' היינו שנמשך שם הוי', וזהו במקדש היו קוראין את השם ככתבו23 שהי' שם גילוי שם הוי', וזהו נכנס יין יצא סוד24 והוא סוד ה'25 וכמ"ש ושם העיר מעולם ה' שמה26, מה שנק' עתה עיר אלקינו27 יקרא לע"ל שם ה'.
דוהנה כ"ז הוא העלם וגילוי שהוא סדר השתל' דהעלם וגילוי הוא סוכ"ע וממכ"ע28, וכמו השלשלת שהתחתון אחוז בהעליון, שאחיזתו בתחתיתו מ"מ הוא בערכו מאחר שיש לו אחיזה בו, וכמו"כ העלם וגילוי מאחר שלפעמים בא לידי גילוי מוכרח לומר שהוא בערכו, אבל כי טובים דודיך מיין שלמעלה גם מההעלם, דהנה העלם וגילוי הוא כמו חושך ואור וכמו מאפילה לאור גדול29, דהנה כתי' העם היושבים בחשך30 ראו אור גדול, חשך הוא כמ"ש החשך יכסה ארץ31 שנראה שהעולם כמנהגו נוהג32, דהשמש זורח ממזרח ושוקע למערב וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו33, אך באמת אינו כן דלכל דבר יש אין המהווהו מאין ליש וכשיסתלק כרגע יתבטל ממציאותו, רק שהעין הגשמי אינה רואה רק היש אבל באמת אלמלי ניתנה רשות לעין לראות לא יש שום יש כלל וכמ"ש בסש"ב34 דאלמלי מתכנסין כל באי עולם35
השפט
אינם יכולים לברוא אפי' כנף יתוש אחד א"כ הכל אלקות (המהווה הכל) וזהו נק' אור וחושך, אבל ערבים עלי ד"ס שהוא בחי' דחשך ואור שוים לקמי' וכמ"ש גם חשך לא יחשיך כל נהוראין מתחשכאין קמי'36 כתר עליון אע"ג דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא37 קדם עילת העלות, הרי שאפי' בחי' אור צח או מצוחצח מ"מ אוכם כו' פי' שחרות היינו שהוא מציאות של שחרות ביטל.
אינם יכולים לברוא אפי' כנף יתוש אחד א"כ הכל אלקות (המהווה הכל) וזהו נק' אור וחושך, אבל ערבים עלי ד"ס שהוא בחי' דחשך ואור שוים לקמי' וכמ"ש גם חשך לא יחשיך כל נהוראין מתחשכאין קמי'36 כתר עליון אע"ג דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא37 קדם עילת העלות, הרי שאפי' בחי' אור צח או מצוחצח מ"מ אוכם כו' פי' שחרות היינו שהוא מציאות של שחרות ביטל.
ווביאור ענין יין המשמח אלקים, דהנה כתי' אם הבנים שמחה38, אם הבנים הוא בינה ושם שייך שמחה, דשמחה הוא מצד השגה והבנה, דכשהשכל עדיין בברק המבריק39 אינו שייך שמחה רק כשבא לידי השגה והבנה אז שייך שמחה, ולכן בינה שהו"ע השגה והבנה שייך שם שמחה, אך ידוע דבינה הוא עלמא דאתכסייא40 וזהו הי' עבודת הלוים דכתי' ועבד הלוי הוא41, דיש אתה והוא, אתה הוא גילוי, והוא הסתר, וזהו הי' עבודתם להמשיך מעלדאת"כ שיומשך למטה.