Toras Shmuel·Toras Shmuel 5640 Part 1·Notes of the Rebbe Rashab·Sweet Are the Words of Your Belovedתורת שמואל·תר"ם ח"א·הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב·ערבים עלי דברי דודיך

אערבים עלי דברי דודיך
ש"פ שלח תר"ם לפ"ק
ערבים עלי דברי דודיך¹ (פי' ד"ס) יותר מיינה ש"ת², ונת"ל שהו"ע בינה יתירה שנתנה באשה⁴ יותר מבאיש, דמל"ת הם השגת השלילה³ אבל ז"מ דרבנן⁵ הם קום ועשה ודוחה יניקת החיצונים וכמו מצות נט"י שהיא עשי' ודוחה יניקת החיצונים. והנה להבין ענין מצות נט"י צ"ל תחילה שם נטיל"ת ידים דוקא, ולכאו'

בשצ
הול"ל רחיצת ידים⁶, והנה יש מפרשים שפי' מפני שהכלי נק' נטלא⁷ לכן קוראין זה נט"י ובאמת דוחק לומר כן דהכלי הוא פרט א' מהפעולה והעיקר הוא המים ולמה נק' ע"ש הכלי דוקא וקבעו הברכה כן, אך הנה נטילת ידים הוא ע"ש שמגביהים את הידים עי"ז וכמ"ש שאו ידיכם קדש⁸, נשיאות כפיים⁹ וינטלם וינשאם¹⁰.

גוביאור ענין דהנה כתי' שאו ידיכם קדש ופי' בזהר אתר עילאה דמתמן נחלא עמיקא נפק¹¹, ופי' המפר'¹² אתר עילאה חכ'¹³ אבא, נחלא עמיקא בינה (ובפ"א¹⁴ והוא כמ"ש ונהר יוצא מעדן¹⁵, ושמו דההוא נהר יובל שמו¹⁶ והוא בחי' יובל שנק' קדש וכמ"ש¹⁷ כו'), דהנה מדות דאצי' הגם דכתי' לא יגרך רע¹⁸ מ"מ כשיורדים בבי"ע נשתלשל מזה רע וכמו ידים שגדילים צפרנים וכמ"ש וירא כי לא יכול לו¹⁹ דטעה ביעקב דסבור ששרשו ממדות ושם יש יניקת החיצונים אבל באמת יעקב הוא י' עקב²⁰ שהוא בחי' חכ'²¹, אך במדות יש יניקת החיצונים וזהו"ע נט"י שממשיכים מבחי' חכ' וכתי' ימותו ולא בחכ'²² דשם לא יש יניקת החיצונים וכמו"כ מהנהר ג"כ לא יש יניקת החיצונים דבעצם הבינה לא הי' שבה"כ²³ כ"א בז"ת דבינה אבל לא בג"ר לכן משם נמשך לדחות החיצונים, ויובן זה ע"ד דוגמא מז' קני מנורה והי' הדלקת הנרות והטבת הנרות והכל מכוון א', ז' נרות הם (ז' או ו')²⁴ מדות וכמ"ש לך

דשצא
ה' הגדולה הגבורה²⁵ והת"ת והנצח וההוד, אך במדות את זלעו"ז עשה אלקים²⁶ וכמו שיש ז' מדות בקדושה כמו"כ יש ז"מ בלעו"ז דמאהבה דקדושה נמשך בריבוי השתל' תאווה זרה ומיראה נמשך יראה רעה וכעס שכ"ז מגבו' ומת"ת נמשך ענין ההתפארות וכמו"כ מכולם, ואהרן כהנא רבא הי' מדליק את הנרות היינו שהמשיך בהם בחי' חכ' ואינו שייך אז יניקת החיצונים, ובלילה שהוא זמן החשך צריכים ז' נרות דאור הוא חכ'²⁸ ולכן אז שהוא זמן יניקת החיצונים צריכים ריבוי אור וביום שיניקת החיצונים אינו כ"כ לא הי' רק ב' נרות²⁷, וזהו בעולם שהוא בהמ"ק ובזמן שהי' בלילה וכמו"כ הוא בנפש²⁹ וכמ"ש בהעלותך את הנרות³⁰ נר הוא נשמה וכמ"ש נר ה' נשמת אדם³¹ ואהרן מעלה את הנרות הגם דנשמה שנתת בי טהורה היא מ"מ ירדה דרך בחי' בראת³² יצרת נפחת צריכים להעלים³³ אותם וכמו בבהמ"ק כתי' בהעלותך את הנרות הגם שנתן בהם שמן ואור ה"ז המשכה ומ"מ נק' העלאה והיינו מפני שעי"ז מעלים אותם, וכמו"כ כאן שממשיך בחי' חכ' ועי"ז מעלה אותם, וזהו נט"י שמעלה את הידים וכמו נשיאות כפים וכמ"ש שאו ידיכם קדש וכמו וינטלם וינשאם.

האך צ"ל מה שייך נט"י ללחם חולין³⁴, דללחם תרומה קודש שייך נט"י³⁵ אבל מה שייך נט"י ללחם חולין. והענין דהנה לחם שרשה מחסד דאצי' לכן אומרים הזן את העולם כולו בטובו בחן ובחסד³⁶, הגם דמשה תקן ברכת הזן³⁷ וא"כ קאי על בחי' לחם מן השמים, ומ"מ אומרים עתה ג"כ ברכת הזן, ומתרצים מפני דלחם מן הארץ

ושצב
שרשו מן לחם מהשמים (בפ"א טל מן) ושרשו מחסד דז"א (ר"ל שרש לחם מן הארץ הוא מחסד ועוד יש לו שרש מטל ומן כנ"ל), וכדי שיתגשם ויהי' לחם הוא ע"י שיורד בבי"ע וזהו"ע מעשה בראשית, דמעשה הוא כמ"ש על כל שבח מעשה ידיך³⁸ וצ"ל מה שייך מעשה למעלה, והלא לא בעמל לא ביגיעה³⁹ ברא הקב"ה את עולמו כ"א במאמר וברוח פיו, אלא כמו שמעשה למטה הוא כח האחרון שבאדם והוא נפרד דדיבור נראה כמו שהוא נפרד אבל באמת אינו נפרד אבל מעשה הוא נפרד וכמו"כ למעלה מעשה הוא בחי' אחרונה (אבל באמת אין לך דבר שחוץ ממנו), וזהו שיש הפרש בין ששת ימי המעשה לשבת, דכשם שיש הפרש בגשמית דבשיה"מ יש מלאכת הזורע והחורש⁴⁰ והקוצר והמעמר כו', והו"ע הבירורים ובשבת בורר אסור⁴¹ מפני שנברר ממילא, וכמו"כ בעבודה יש הפרש בין אתכפי' לאתהפכא דשיה"מ העבודה בדרך אתכפי' ובשבת העבודה בדרך אתהפכא, הרי שרש הלחם מחסד דרועא ימינא⁴² שהוא בחי' ידים, והנה בידים יש אצבעות, דהנה חסד כמו שהוא למעלה הוא בחי' יד (ויש בזה כמה מדרי'), אך כדי שיבוא למטה צריך להתחלק לחלקים וכמו חסד שבחסד גבו' שבחסד כו', ולפ"ז ה' אצבעות דיד ימין ויד שמאל הם ה"ח וה"ג⁴³ ויש חסד שבגבו' גבו' שבגבו' וחסד שבחסד וגבו' שבחסד, ועל האצבעות יש צפרנים, והנה הצפרנים הם דין ויש שהם דבוקים בבשר ויש מה שחוץ לבשר.

זוהענין דהנה ארז"ל לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל⁴⁴, דאברהם הי' מרכבה למדת החסד⁴⁵ וכמ"ש⁴⁶ בפרד"ס⁴⁷ בשם ס' הבהיר⁴⁸ אמרה מדת החסד לפני הקב"ה⁴⁹ כל ימי היות אברם בארץ⁵⁰ לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי שהרי אברם עומד ומשמש במקומי, ומפרשים עומד ומשמש שהי' מחלי"ף מקו"ם מדות החסד⁵¹ וז"ש דלא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי כלל ולכן הי' מאכיל ומשקה לכל

חשצג
אפי' לערביים⁵², וכמו אברהם למטה כמו מדות החסד למעלה. והנה מי שהוא וותרן משפיע לכל⁵³ אפי' למי שאינו ראוי כלל וכלל וכמו אברהם שאמר לו ישמעאל יחי' לפניך⁵⁴, הגם שהי' בנו מ"מ ידע איכותו ומהותו⁵⁵, ומכ"ש אחר שא"ל שרה גרש את האמה הזאת⁵⁶ ואת בנה, למה כתי' וירע הדבר בעיניו⁵⁷, ומהו אומרו לו ישמעאל יחי' לפניך, אך זה מצד מדות החסד צריכים להשפיע אפי' למי שאינו ראוי דמאחר שיש הבחנה בין זה לזה ה"ז קצת דין ומצד החסד צריכים להשפיע לכל, וזהו הצפרנים שגדילים על האצבעות כדי שיומשך למקום הראוי דוקא. ויובן זה מענין ג' מיני חשמלים שהי' לאדה"ר⁵⁸ דלבושו הי' מצפרנים⁵⁹ ובזה הי' מדרי' חלוקות כמו שהי' קודם⁶⁰ כשהי' בג"ע שעז"נ כתנות אור באלף⁶¹, ואח"כ נשארו הצפרנים רק על ראשי האצבעות, והנה אי' בכהאריז"ל⁶² שלא נטעה לאמר דהצפרנים הם קליפה דהם דין דקדושה⁶³ והצפורן שדבוק לבשר הוא קדושה ומה שיוצא לחוץ לבשר הוא קליפה, ויש בזה חילוקי' מה שכנגד הבשר ושלא כנגד הבשר, וזהו שארז"ל מצוה לקוץ הצפרנים בע"ש⁶⁴ כדי שלא ינקו הקליפות ע"י אמצעות ק"נ דהצפורן הדבוק לבשר

טשצד
הוא נוגה⁶⁵ לכן הוא מבריק והצפרנים שחוץ לבשר הם קליפות ויונקים מקדושה ע"י אמצעות ק"נ, לכן האסור גדול כ"כ לגדל הצפרנים⁶⁶ מפני שממשיך מקדושה לסט"א, והזמן הוא בע"ש מפני דאז כל דינין מתעברין מיני'⁶⁷ וכ"א מישראל הוא קומה שלמה⁶⁸ לכן צריך לקוץ את הצפרנים.

יולהבין זה ע"ד העבודה הנה ארז"ל ת"ח צ"ל⁷⁰ שמינית שבשמינית⁶⁹ מגה"ר דכתי' כלו ס"ג יחדיו נאלחו⁷¹, סג הוא גס⁷² וצ"ל חלק א' מס"ד, והו"ע ויגבה לבו בדרכי ה'⁷³, דאפי' מי שהוא עובד ה' באמת לאמתו ובטל לאלקות מ"מ מה שחושב דכשעובד ה' הוא עושה נח"ר ליוצרו ולהיפך כשאינו עובד כו' (בפ"א וכאלו פורע חובו), ה"ז גסות, אך לא סגי בלא"ה דצריך להיות קצת גסות זה אינו לפי כבודו ועי"ז לא יפול ברע ח"ו, אך דוקא ס"ד ולא ס"ג דהוא ג"ס אף דס"ד הוא רק חלק א' פחות מס"ג אך העיקר דלא גס דהיינו ס"ג, ומעטרא לי' כסאסאה לשבולתא, סאסאה פי' בערוך⁷⁴ שהוא חוט דקין שלמעלה מהשבולת ויש בהם שינים דקים מאד, והיינו שבתחלת עבודה צ"ל חלק שמינית כו' (ובפ"א אך אח"כ כשהוא בטל באמת א"צ לזה כלל), וכמו"כ ענין הציפורן הוא שלא יומשך למקום שאינו ראוי, ועוי"ל ענין הצפורן דהנה יש ב' בחי' חשמל א' המבדיל בין קדש לחול וכמ"ש והבדילה הפרוכת לכם בין קדש לקדה"ק⁷⁵ והוא כמו משל לשכל עמוק שהוא מסתיר על השכל והוא סיבת הגילוי דמבלעדו לא יובן השכל⁷⁶ מפני עומקו, הב' ההבדלה

יאשצה
בין קדש לחול⁷⁷, קדש הוא חכ' שהוא קדש מילי' בגרמי'⁷⁸ וכן עצם הבינה הוא קדש דהשבירה הי' רק בז"ת דבינה אבל בג"ר לא הי' שום שבירה, וחול הוא בי"ע (וההבדלה הוא שלא יומשך) וזהו בד"כ מל"ת, וזהו הצפרנים כדי שלא יומשך אלא למקום הראוי. ועוד יש בדין הצפרנים דמה שנמשך להם וכמ"ש ואתה מחי' את כולם⁷⁹ יומשך להם בצמצום, דמצד החסד אינו שייך כו' רק מצד בחי' השוה ומשוה קטן וגדול⁸⁰, וזהו הצפרנים שיקבלו ע"י גבורות וצמצומים. וזהו"ע נט"י שלא יהי' יניקת החיצונים, הצפרנים שחוץ לבשר צריכים לגזוז ומכ"ש הצואה שתחת הצפורן שהוא חוצץ⁸¹ לגמרי. וזהו ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה ש"ת דחכמים כשראו סוכת דוד הנופלת⁸² תקנו נט"י כדי שלא יהי' יניקת החיצונים וזהו ערבים עלי ד"ס כו' דמל"ת הם לא דהיינו שב ואל תעשה לבד אבל מצות דרבנן כמו נט"י הם קום ועשה ופועלים לדחות הרע לכן ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה.