Chabad Library · The Rebbe Maharash

Toras Shmuel·Toras Shmuel 5640 Part 1·Notes of the Rebbe Rashab·Sweet Are the Words of Your Belovedתורת שמואל·תר"ם ח"א·הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב·ערבים עלי דברי דודיך

אערבים עלי דברי דודיך
ש"פ שלח תר"ם לפ"ק
ערבים עלי דברי דודיך1 (פי' ד"ס) יותר מיינה ש"ת2, ונת"ל שהו"ע בינה יתירה שנתנה באשה4 יותר מבאיש, דמל"ת הם השגת השלילה3 אבל ז"מ דרבנן5 הם קום ועשה ודוחה יניקת החיצונים וכמו מצות נט"י שהיא עשי' ודוחה יניקת החיצונים. והנה להבין ענין מצות נט"י צ"ל תחילה שם נטיל"ת ידים דוקא, ולכאו'
בשצ
הול"ל רחיצת ידים6, והנה יש מפרשים שפי' מפני שהכלי נק' נטלא7 לכן קוראין זה נט"י ובאמת דוחק לומר כן דהכלי הוא פרט א' מהפעולה והעיקר הוא המים ולמה נק' ע"ש הכלי דוקא וקבעו הברכה כן, אך הנה נטילת ידים הוא ע"ש שמגביהים את הידים עי"ז וכמ"ש שאו ידיכם קדש8, נשיאות כפיים9 וינטלם וינשאם10.
גוביאור ענין דהנה כתי' שאו ידיכם קדש ופי' בזהר אתר עילאה דמתמן נחלא עמיקא נפק11, ופי' המפר'12 אתר עילאה חכ'13 אבא, נחלא עמיקא בינה (ובפ"א14 והוא כמ"ש ונהר יוצא מעדן15, ושמו דההוא נהר יובל שמו16 והוא בחי' יובל שנק' קדש וכמ"ש17 כו'), דהנה מדות דאצי' הגם דכתי' לא יגרך רע18 מ"מ כשיורדים בבי"ע נשתלשל מזה רע וכמו ידים שגדילים צפרנים וכמ"ש וירא כי לא יכול לו19 דטעה ביעקב דסבור ששרשו ממדות ושם יש יניקת החיצונים אבל באמת יעקב הוא י' עקב20 שהוא בחי' חכ'21, אך במדות יש יניקת החיצונים וזהו"ע נט"י שממשיכים מבחי' חכ' וכתי' ימותו ולא בחכ'22 דשם לא יש יניקת החיצונים וכמו"כ מהנהר ג"כ לא יש יניקת החיצונים דבעצם הבינה לא הי' שבה"כ23 כ"א בז"ת דבינה אבל לא בג"ר לכן משם נמשך לדחות החיצונים, ויובן זה ע"ד דוגמא מז' קני מנורה והי' הדלקת הנרות והטבת הנרות והכל מכוון א', ז' נרות הם (ז' או ו')24 מדות וכמ"ש לך
דשצא
ה' הגדולה הגבורה25 והת"ת והנצח וההוד, אך במדות את זלעו"ז עשה אלקים26 וכמו שיש ז' מדות בקדושה כמו"כ יש ז"מ בלעו"ז דמאהבה דקדושה נמשך בריבוי השתל' תאווה זרה ומיראה נמשך יראה רעה וכעס שכ"ז מגבו' ומת"ת נמשך ענין ההתפארות וכמו"כ מכולם, ואהרן כהנא רבא הי' מדליק את הנרות היינו שהמשיך בהם בחי' חכ' ואינו שייך אז יניקת החיצונים, ובלילה שהוא זמן החשך צריכים ז' נרות דאור הוא חכ'28 ולכן אז שהוא זמן יניקת החיצונים צריכים ריבוי אור וביום שיניקת החיצונים אינו כ"כ לא הי' רק ב' נרות27, וזהו בעולם שהוא בהמ"ק ובזמן שהי' בלילה וכמו"כ הוא בנפש29 וכמ"ש בהעלותך את הנרות30 נר הוא נשמה וכמ"ש נר ה' נשמת אדם31 ואהרן מעלה את הנרות הגם דנשמה שנתת בי טהורה היא מ"מ ירדה דרך בחי' בראת32 יצרת נפחת צריכים להעלים33 אותם וכמו בבהמ"ק כתי' בהעלותך את הנרות הגם שנתן בהם שמן ואור ה"ז המשכה ומ"מ נק' העלאה והיינו מפני שעי"ז מעלים אותם, וכמו"כ כאן שממשיך בחי' חכ' ועי"ז מעלה אותם, וזהו נט"י שמעלה את הידים וכמו נשיאות כפים וכמ"ש שאו ידיכם קדש וכמו וינטלם וינשאם.
האך צ"ל מה שייך נט"י ללחם חולין34, דללחם תרומה קודש שייך נט"י35 אבל מה שייך נט"י ללחם חולין. והענין דהנה לחם שרשה מחסד דאצי' לכן אומרים הזן את העולם כולו בטובו בחן ובחסד36, הגם דמשה תקן ברכת הזן37 וא"כ קאי על בחי' לחם מן השמים, ומ"מ אומרים עתה ג"כ ברכת הזן, ומתרצים מפני דלחם מן הארץ
ושצב
שרשו מן לחם מהשמים (בפ"א טל מן) ושרשו מחסד דז"א (ר"ל שרש לחם מן הארץ הוא מחסד ועוד יש לו שרש מטל ומן כנ"ל), וכדי שיתגשם ויהי' לחם הוא ע"י שיורד בבי"ע וזהו"ע מעשה בראשית, דמעשה הוא כמ"ש על כל שבח מעשה ידיך38 וצ"ל מה שייך מעשה למעלה, והלא לא בעמל לא ביגיעה39 ברא הקב"ה את עולמו כ"א במאמר וברוח פיו, אלא כמו שמעשה למטה הוא כח האחרון שבאדם והוא נפרד דדיבור נראה כמו שהוא נפרד אבל באמת אינו נפרד אבל מעשה הוא נפרד וכמו"כ למעלה מעשה הוא בחי' אחרונה (אבל באמת אין לך דבר שחוץ ממנו), וזהו שיש הפרש בין ששת ימי המעשה לשבת, דכשם שיש הפרש בגשמית דבשיה"מ יש מלאכת הזורע והחורש40 והקוצר והמעמר כו', והו"ע הבירורים ובשבת בורר אסור41 מפני שנברר ממילא, וכמו"כ בעבודה יש הפרש בין אתכפי' לאתהפכא דשיה"מ העבודה בדרך אתכפי' ובשבת העבודה בדרך אתהפכא, הרי שרש הלחם מחסד דרועא ימינא42 שהוא בחי' ידים, והנה בידים יש אצבעות, דהנה חסד כמו שהוא למעלה הוא בחי' יד (ויש בזה כמה מדרי'), אך כדי שיבוא למטה צריך להתחלק לחלקים וכמו חסד שבחסד גבו' שבחסד כו', ולפ"ז ה' אצבעות דיד ימין ויד שמאל הם ה"ח וה"ג43 ויש חסד שבגבו' גבו' שבגבו' וחסד שבחסד וגבו' שבחסד, ועל האצבעות יש צפרנים, והנה הצפרנים הם דין ויש שהם דבוקים בבשר ויש מה שחוץ לבשר.
זוהענין דהנה ארז"ל לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל44, דאברהם הי' מרכבה למדת החסד45 וכמ"ש46 בפרד"ס47 בשם ס' הבהיר48 אמרה מדת החסד לפני הקב"ה49 כל ימי היות אברם בארץ50 לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי שהרי אברם עומד ומשמש במקומי, ומפרשים עומד ומשמש שהי' מחלי"ף מקו"ם מדות החסד51 וז"ש דלא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי כלל ולכן הי' מאכיל ומשקה לכל
חשצג
אפי' לערביים52, וכמו אברהם למטה כמו מדות החסד למעלה. והנה מי שהוא וותרן משפיע לכל53 אפי' למי שאינו ראוי כלל וכלל וכמו אברהם שאמר לו ישמעאל יחי' לפניך54, הגם שהי' בנו מ"מ ידע איכותו ומהותו55, ומכ"ש אחר שא"ל שרה גרש את האמה הזאת56 ואת בנה, למה כתי' וירע הדבר בעיניו57, ומהו אומרו לו ישמעאל יחי' לפניך, אך זה מצד מדות החסד צריכים להשפיע אפי' למי שאינו ראוי דמאחר שיש הבחנה בין זה לזה ה"ז קצת דין ומצד החסד צריכים להשפיע לכל, וזהו הצפרנים שגדילים על האצבעות כדי שיומשך למקום הראוי דוקא. ויובן זה מענין ג' מיני חשמלים שהי' לאדה"ר58 דלבושו הי' מצפרנים59 ובזה הי' מדרי' חלוקות כמו שהי' קודם60 כשהי' בג"ע שעז"נ כתנות אור באלף61, ואח"כ נשארו הצפרנים רק על ראשי האצבעות, והנה אי' בכהאריז"ל62 שלא נטעה לאמר דהצפרנים הם קליפה דהם דין דקדושה63 והצפורן שדבוק לבשר הוא קדושה ומה שיוצא לחוץ לבשר הוא קליפה, ויש בזה חילוקי' מה שכנגד הבשר ושלא כנגד הבשר, וזהו שארז"ל מצוה לקוץ הצפרנים בע"ש64 כדי שלא ינקו הקליפות ע"י אמצעות ק"נ דהצפורן הדבוק לבשר
טשצד
הוא נוגה65 לכן הוא מבריק והצפרנים שחוץ לבשר הם קליפות ויונקים מקדושה ע"י אמצעות ק"נ, לכן האסור גדול כ"כ לגדל הצפרנים66 מפני שממשיך מקדושה לסט"א, והזמן הוא בע"ש מפני דאז כל דינין מתעברין מיני'67 וכ"א מישראל הוא קומה שלמה68 לכן צריך לקוץ את הצפרנים.
יולהבין זה ע"ד העבודה הנה ארז"ל ת"ח צ"ל70 שמינית שבשמינית69 מגה"ר דכתי' כלו ס"ג יחדיו נאלחו71, סג הוא גס72 וצ"ל חלק א' מס"ד, והו"ע ויגבה לבו בדרכי ה'73, דאפי' מי שהוא עובד ה' באמת לאמתו ובטל לאלקות מ"מ מה שחושב דכשעובד ה' הוא עושה נח"ר ליוצרו ולהיפך כשאינו עובד כו' (בפ"א וכאלו פורע חובו), ה"ז גסות, אך לא סגי בלא"ה דצריך להיות קצת גסות זה אינו לפי כבודו ועי"ז לא יפול ברע ח"ו, אך דוקא ס"ד ולא ס"ג דהוא ג"ס אף דס"ד הוא רק חלק א' פחות מס"ג אך העיקר דלא גס דהיינו ס"ג, ומעטרא לי' כסאסאה לשבולתא, סאסאה פי' בערוך74 שהוא חוט דקין שלמעלה מהשבולת ויש בהם שינים דקים מאד, והיינו שבתחלת עבודה צ"ל חלק שמינית כו' (ובפ"א אך אח"כ כשהוא בטל באמת א"צ לזה כלל), וכמו"כ ענין הציפורן הוא שלא יומשך למקום שאינו ראוי, ועוי"ל ענין הצפורן דהנה יש ב' בחי' חשמל א' המבדיל בין קדש לחול וכמ"ש והבדילה הפרוכת לכם בין קדש לקדה"ק75 והוא כמו משל לשכל עמוק שהוא מסתיר על השכל והוא סיבת הגילוי דמבלעדו לא יובן השכל76 מפני עומקו, הב' ההבדלה
יאשצה
בין קדש לחול77, קדש הוא חכ' שהוא קדש מילי' בגרמי'78 וכן עצם הבינה הוא קדש דהשבירה הי' רק בז"ת דבינה אבל בג"ר לא הי' שום שבירה, וחול הוא בי"ע (וההבדלה הוא שלא יומשך) וזהו בד"כ מל"ת, וזהו הצפרנים כדי שלא יומשך אלא למקום הראוי. ועוד יש בדין הצפרנים דמה שנמשך להם וכמ"ש ואתה מחי' את כולם79 יומשך להם בצמצום, דמצד החסד אינו שייך כו' רק מצד בחי' השוה ומשוה קטן וגדול80, וזהו הצפרנים שיקבלו ע"י גבורות וצמצומים. וזהו"ע נט"י שלא יהי' יניקת החיצונים, הצפרנים שחוץ לבשר צריכים לגזוז ומכ"ש הצואה שתחת הצפורן שהוא חוצץ81 לגמרי. וזהו ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה ש"ת דחכמים כשראו סוכת דוד הנופלת82 תקנו נט"י כדי שלא יהי' יניקת החיצונים וזהו ערבים עלי ד"ס כו' דמל"ת הם לא דהיינו שב ואל תעשה לבד אבל מצות דרבנן כמו נט"י הם קום ועשה ופועלים לדחות הרע לכן ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה.