Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
א[אלא עלמא אמאי קאים] ועד"ז יובן ג"כ בנ"ח
פ' מו"מ
(נט) ועד"ז יובן1666 גם1667 בנר חנוכה שהיא ג"כ מצוה דרבנן1668 ועיקר עניינה הוא להאיר את החשך הגס דוקא כנודע, ולכן מצותה משתשקע החמה1669 ועד שתכלה רגל מן השוק, דכליא רגלי דתרמודאי1670, והיינו כי בעוד החמה זורחת, ובעבודה השמש נמשל ש' הוי' בה1671 דהיינו בהיות ישראל על עמדם שהי' מאיר בהם אור הוי' וקדושתו לא תקנו חז"ל נ"ח, כ"א כשטמאו כל השמנים שבהיכל1672, שמן הוא אשר בו וע"י מאיר אור החכ' דכתי' הוי' בחכ', וענין מה שטמאו את השמנים היינו שתמורת קדושת אור החכ' שהוי' בחכ' היו עוסקי' בשארי
פ' מו"מ
(נט) ועד"ז יובן1666 גם1667 בנר חנוכה שהיא ג"כ מצוה דרבנן1668 ועיקר עניינה הוא להאיר את החשך הגס דוקא כנודע, ולכן מצותה משתשקע החמה1669 ועד שתכלה רגל מן השוק, דכליא רגלי דתרמודאי1670, והיינו כי בעוד החמה זורחת, ובעבודה השמש נמשל ש' הוי' בה1671 דהיינו בהיות ישראל על עמדם שהי' מאיר בהם אור הוי' וקדושתו לא תקנו חז"ל נ"ח, כ"א כשטמאו כל השמנים שבהיכל1672, שמן הוא אשר בו וע"י מאיר אור החכ' דכתי' הוי' בחכ', וענין מה שטמאו את השמנים היינו שתמורת קדושת אור החכ' שהוי' בחכ' היו עוסקי' בשארי
ברמט
חכמות1673 שזה גרוע יותר מדב"ט, שהם מלבישי' ומטמאין רק המדות לבד, אבל חכמות הנ"ל מטמאין המוח, אא"כ עושה אותם קרדום לחתוך בהם היינו שיוכל להתפרנס מהם שיוכל לעבוד את ה' או שיודע להשתמש בהם לעבודת ה' ולתורתו כמו שעשו הרמב"ם והרמב"ן ז"ל כמ"ש בסש"ב ספ"ח1674, אמנם בימי חשמונאי כשטמאו כל השמנים פי' שהפכו לעסוק במקום חכ' התורה בחכמות הנ"ל כו', וז"ע משתשקע החמה דשמש הוי' שבחכ' כו', וכן מצוה להניחה על פתח הבית מבחוץ1675 דהיינו לרה"ר בחי' טורא דפרודא וכנ"ל ההפרש בין רה"י לרה"ר, וגם מזוזה מימין ונ"ח משמאל1676 ג"כ לכוונה זו בכדי לתקן קו השמאל, כנודע שמבחי' קו השמאל נמשך יותר יניקה לחיצוני'1677 כו', לכן תקנו נ"ח בשמאל, להאיר את החשך בחי' טורי דפרודא, כי עיקר הדבר הוא להיות החשך מאיר, והיינו בחי' אתהפכא מחשוכא לנהורא.
חכמות1673 שזה גרוע יותר מדב"ט, שהם מלבישי' ומטמאין רק המדות לבד, אבל חכמות הנ"ל מטמאין המוח, אא"כ עושה אותם קרדום לחתוך בהם היינו שיוכל להתפרנס מהם שיוכל לעבוד את ה' או שיודע להשתמש בהם לעבודת ה' ולתורתו כמו שעשו הרמב"ם והרמב"ן ז"ל כמ"ש בסש"ב ספ"ח1674, אמנם בימי חשמונאי כשטמאו כל השמנים פי' שהפכו לעסוק במקום חכ' התורה בחכמות הנ"ל כו', וז"ע משתשקע החמה דשמש הוי' שבחכ' כו', וכן מצוה להניחה על פתח הבית מבחוץ1675 דהיינו לרה"ר בחי' טורא דפרודא וכנ"ל ההפרש בין רה"י לרה"ר, וגם מזוזה מימין ונ"ח משמאל1676 ג"כ לכוונה זו בכדי לתקן קו השמאל, כנודע שמבחי' קו השמאל נמשך יותר יניקה לחיצוני'1677 כו', לכן תקנו נ"ח בשמאל, להאיר את החשך בחי' טורי דפרודא, כי עיקר הדבר הוא להיות החשך מאיר, והיינו בחי' אתהפכא מחשוכא לנהורא.
גוביאור הענין יובן בהקדם מארז"ל בסוטה דמ"ט א' ואלא עלמא אמאי קאים כו' ועל איש"ר דאגדתא1678, וצ"ל מה"ע שאלתו על מה קאים עלמא הלא כתי' לעולם ה' דברך נצב בשמים וכדפרישית לעיל בשם המדרשים והבעש"ט ז"ל שדבר ה' עומד תמיד בשמים להחיותו, ואלמלא נסתלק כרגע הי' אין ואפס, וכ"ה בכל הנבראים וכמ"ש <85>
דּ ובטובו מחדש בכי"ת מע"ב1679, שתמיד בכל עת ובכל רגע נמשך חיות חדש לחדש הישינות מאין ליש, וכדכתי' ואתה מחיה את כולם, וא"ת מחי' אלא מהוה1680 שמהוה את כולם מאין ליש בכל רגע כנ"ל, וא"כ לכאו' אין מקום כלל לשאול עלמא על מה קאים, הנה הוא קאים על דבר ה' המחייהו ומהוהו מאין ואפס המוחלט ליש ודבר כו', אך הענין הוא דכתי' עשרה עשרה הכף1681 ודרשו רז"ל שהם עשה"ד וע"מ1682 שבזכות עשה"ד מתקיימי' ע"מ היינו כל מה
הרנ
שנברא בע"מ, וכן ארז"ל אלה תולדות השמים והארץ1683 אלה בזכות מי הם עומדי' ובזכות מי הם קיימים בזכות ואלה שמות בנ"י1684, ואלה בזכות מי כו' בזכות אלה העדות והחוקים והמשפטים1685, וכמארז"ל תנאי התנה הקב"ה1686 עם מע"ב אם יקיימו ישראל תורתי מוטב וא"ל יחזיר את העולם לתהו, וכדכתי' אנכי עשיתי ארץ1687 ואדם עליה בראתי, בראתי בגימ' תרי"ג1688, שכל המכוון מה שנשפל מבחי' אנכי מי שאנכי1689 לעשות הארץ וכל אשר בה הוא בשביל האדם שברא עליה וכמארז"ל כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה1690, ומכוון האדם הוא1691 בשביל קיום התרי"ג מצות1692 שז"ע בראתי בגימ' תרי"ג, מפני שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים1693, וזהו ע"י קיום תרי"ג מצות כו'.
שנברא בע"מ, וכן ארז"ל אלה תולדות השמים והארץ1683 אלה בזכות מי הם עומדי' ובזכות מי הם קיימים בזכות ואלה שמות בנ"י1684, ואלה בזכות מי כו' בזכות אלה העדות והחוקים והמשפטים1685, וכמארז"ל תנאי התנה הקב"ה1686 עם מע"ב אם יקיימו ישראל תורתי מוטב וא"ל יחזיר את העולם לתהו, וכדכתי' אנכי עשיתי ארץ1687 ואדם עליה בראתי, בראתי בגימ' תרי"ג1688, שכל המכוון מה שנשפל מבחי' אנכי מי שאנכי1689 לעשות הארץ וכל אשר בה הוא בשביל האדם שברא עליה וכמארז"ל כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה1690, ומכוון האדם הוא1691 בשביל קיום התרי"ג מצות1692 שז"ע בראתי בגימ' תרי"ג, מפני שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים1693, וזהו ע"י קיום תרי"ג מצות כו'.
ורנא
קיצור. נ"ח תקנו כשטמאו כל השמנים בחי' חכ' חיצוני', וברה"ר משמאל כדי לתקן קו השמאל, ויובן בהקדם מארז"ל עלמא על מאי קאים, ולכאו' הלא דברך נצב בשמים, אלא אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי1694 כו'.
קיצור. נ"ח תקנו כשטמאו כל השמנים בחי' חכ' חיצוני', וברה"ר משמאל כדי לתקן קו השמאל, ויובן בהקדם מארז"ל עלמא על מאי קאים, ולכאו' הלא דברך נצב בשמים, אלא אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי1694 כו'.
ז(סמ"ך) והענין הוא דכתי' כי נר מצוה ותורה אור1695, שנמשלה התורה לאור שמאירה למטה והוא בחי' המשכה להאיר את החשך, והמצות לנר שהו"ע העלאה1696 בכלל, והגם שיש מצות שהם בבחי' המשכה1697 עכ"ז כלליות ענינם הם בחי' העלאה, וה"ז כמשל הנר שהלהב שלה עולה מלמטלמ"ע כו', וכ"ה ענין המצות הם בירורים לברר מה שנפל בשה"כ בעשי' הגשמי' ונשפלו למטה כ"כ בדומם וצומח, כמו אבני החשן ואפוד, וד' מינים שבלולב בצמחי' הגשמי', וחלה ותרומות ומעשרות ולקט שכחה ופיאה וכמוהם רבות בצומח הגשמי שמקבלים חיותם מק"נ וכשנוטל אותם איש הישראלי לשם מצוה מתעלה בעילוי אחר עילוי עד שנעשית כלי לגילוי רצה"ע שאמרתי ונעשה רצוני, ופועל נח"ר לו ית' כמארז"ל נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני1698, ולזאת כלליות כל המצות הם בחי' העלאה מלמטלמ"ע להעלות הניצוצי' שנפלו בשבה"כ לשרש שרשם הרצה"ע, שעלה ברצונו בנין התהו ע"מ לשבור וסתירת התהו ע"מ לבנות1699 בחי' עולם התיקון בכדי שיהי' עבודה הוא בחי' בירור הבירורים דתהו הנ"ל שנפלו, ועי"ז נעשה נח"ר לפני היינו בחי' אוא"ס שלמעלה מתהו ותיקון, ולכן ע"י בחי' ההעלאה דנר מצוה נמשך גילוי <86>
חּ בחי' תורה אור שיומשך האור עד למטה, שהרי אינו דומה מאור אדם בעל תורה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל שמהילוך אדם1700 ותנועותיו יכולים להכיר פנימיותו שזהו מפני שהארת אור תורתו ועבודתו מארת עד למטה בגוף האדם כו' וכמ"ש חכמת אדם תאיר פניו1701, וכ"ז הוא ע"י העלאת בחי' נר מצוה והיינו מפני שהמצות שרשם במל' בחי' מצות המלך1703 המצוה לעבדו כן תעשה כו' ושרש שרשם הוא בבחי'
טרנב
הכתר1702 כמ"ש במ"א, וע' במק"מ פ' לך לך ששרש המל' מרדל"א1704, ולכן ע"י עשיית המצות שנתלבשו בדברים גשמי' ושרש שרשם הגבה מאד נעלה מעלי' הניצוצי' לתהו, ולעשות נח"ר ליוצר כל שלמעלה מתהו ותיקון ועי"ז נמשך בחי' תורה אור להאיר על למטה באדם העוסק בתורה כו' כנ"ל, וכמ"ש במ"א שבחי' טל תורה מחיה בגוף1705, וי"ל שזהו כוונת מארז"ל סוף כתובות אור תורה מחייהו1706 ובילקוט הגירסא טל תורה מחייהו1707 וכ"ה בסש"ב פל"ו, שפי' מחייהו היינו בגוף גם בעוה"ז בהיותו חי ע"פ האדמה.
הכתר1702 כמ"ש במ"א, וע' במק"מ פ' לך לך ששרש המל' מרדל"א1704, ולכן ע"י עשיית המצות שנתלבשו בדברים גשמי' ושרש שרשם הגבה מאד נעלה מעלי' הניצוצי' לתהו, ולעשות נח"ר ליוצר כל שלמעלה מתהו ותיקון ועי"ז נמשך בחי' תורה אור להאיר על למטה באדם העוסק בתורה כו' כנ"ל, וכמ"ש במ"א שבחי' טל תורה מחיה בגוף1705, וי"ל שזהו כוונת מארז"ל סוף כתובות אור תורה מחייהו1706 ובילקוט הגירסא טל תורה מחייהו1707 וכ"ה בסש"ב פל"ו, שפי' מחייהו היינו בגוף גם בעוה"ז בהיותו חי ע"פ האדמה.
יאמנם הנס דחנוכה הי' שרצו להשכיחם תורתיך ולהעבירם מחוקי רצונך1708, פי' איך ישכיחום תורתיך שלא יאיר אור התורה זהו ע"י שרצו להעבירם מחוקי רצונך שהם מעשה המצות כו', וממילא כשלא יהי' ההעלאה ע"י מעהמ"צ לא יומשך בחי' תורה אור להאיר שעי"ז ישכיחום תורתיך, ותמורת חכ' התורה טמאו כל השמנים כנ"ל, ולזאת כאשר גברו חשמונאי ובניו, תקנו להדליק נרות1709 ושמן זית מצוה מן המובחר1710 שמובן שענין האור והשמן זהו עצמו ענין בחי' המשכת תורה אור, אלא שי"ל שזהו עוד יותר עד שיוכל להאיר גם אור הגס*1711, דבתו' נא' והיו הדברים האלה שבד"ת1711 הכתוב מדבר, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך1712 בשוה שלא חילק בענין לימוד התו', וכן במצות ק"ש שבה יוצאין גם לימוד התורה1713 אלא שאין מורין כן1714 כנודע, לא נא' דוקא בלכתך בדרך, כ"א בשוה כמו בישיבת הבית,
יארנג
ועם היות שע"י המשכת אור התורה מאיר חלקו בעולם עכ"ז אינו דוקא שילמוד ברה"ר, משא"כ נ"ח מצותה להניח ע"פ הבית מבחוץ להורות שההמשכה היא ברה"ר במקום הפירוד כו', וכל מה שנמשך למטה ביותר זהו בהכרח שיומשך מבחי' היותר גבוה1715 בשרשו, ולכן ביצ"מ אני ולא מלאך1716 כו', אשר מזה יובן מעלת מצות דרבנן ששרשם גבוהים מאד נעלה ממצותי' של תורה, וגם מבחי' מצות לימוד התורה, והמשכת האור שע"י התורה כנ"ל כו', וכל עיקר כוונתה הוא להאיר החשך הגס, וכמ"ש מזה בת"א סד"ה מזוזה מימין1717, ועכ"ז הם בבחי' קום ועשה כמו מ"ע שהם המשכת האור, וכן נ"ח המשכת השמן והאור להאיר החשך הגס כו', ולכן עריבים כו' כי בינה יתירה ניתנה כו'.
ועם היות שע"י המשכת אור התורה מאיר חלקו בעולם עכ"ז אינו דוקא שילמוד ברה"ר, משא"כ נ"ח מצותה להניח ע"פ הבית מבחוץ להורות שההמשכה היא ברה"ר במקום הפירוד כו', וכל מה שנמשך למטה ביותר זהו בהכרח שיומשך מבחי' היותר גבוה1715 בשרשו, ולכן ביצ"מ אני ולא מלאך1716 כו', אשר מזה יובן מעלת מצות דרבנן ששרשם גבוהים מאד נעלה ממצותי' של תורה, וגם מבחי' מצות לימוד התורה, והמשכת האור שע"י התורה כנ"ל כו', וכל עיקר כוונתה הוא להאיר החשך הגס, וכמ"ש מזה בת"א סד"ה מזוזה מימין1717, ועכ"ז הם בבחי' קום ועשה כמו מ"ע שהם המשכת האור, וכן נ"ח המשכת השמן והאור להאיר החשך הגס כו', ולכן עריבים כו' כי בינה יתירה ניתנה כו'.
יבקיצור. נ"ח הוא המשכות האור להאיר חשך הגס, כי נר מצוה ותו"א, שהמשכת אור התורה נמשך ע"י העלאת המצות, וכשרצו להשכיחם תורתיך ע"י שיעברו על <87> ּ מצות רצונך כו', תיקנו נ"ח שיהי' נמשך האור גם במקום חשך הגס כו' ושרשן גבוה יותר וזהו בינה יתירה כו'.
יג(סא) וזהו1718 שארז"ל ואלא עלמא על מאי קאים כו' ואיש"ר דאגדתא בשלהי סוטה, פי' שמי' רבא הוא בחי' שמו הגדול1719, והיינו שש' הוי' הוא בחכ' כמ"ש הוי' בחכ', וכן גם בתפארת הוא ג"כ ש' הוי' וכנ"ל בענין המשל ופחד כו', וזהו בחי' הוי' עצמו, ושם של הוי' היינו בחי' מל'1720 שהוא בחי' השם של בחי' הוי' דת"ת, וזהו בחי' ש' הוי' סתם, אבל בחי' שמו הגדול הוא בכתר1721, ופעם מפרשי' שהוא בבינה1722 וענינם א' שזהו לפי שהתגלות עתיק הוא בבינה, שנמצא זהו הכל ע"ש בחי' הכתר כו', והוא בחי' מל' דא"ק, ולכן תיקנו לומר מברך לעלם ל' יחיד1723 להיות כי בבחי' א"ק אין חילוק רשות כנ"ל1724 שהכל שלו ורגלי א"ק מסתיים בעשיי' כנ"ל באריכות, ובשעה שישראל עונים יש"ר מברך הקב"ה מנענע בראשו1725 פי' הקדוש ב"ה הוא בחי' קדוש וברוך, והיינו פי' אוא"ס שהוא
ידרנד
קדוש ומובדל הנה הוא ברוך ונמשך ע"י שמזכירים בחי' שמו הגדול בחי' א"ק שהוא אדם דבריאה מח' הקדומה כנ"ל באריכות נמשך מבחי' אוא"ס שקדוש ומובדל גם מבחי' זו דא"ק שהוא בחי' אדם דבריאה, ואוא"ס הוא לאו מכל אלין מדות איהו כלל לכן הוא קדוש ומובדל, ועכ"ז נת' לעיל בפי' מח' הקדומה שנק' עש"ז בשם א"ק שבעל מחשבה זו הוא קדמון לכל הקדומים, לכן ע"י שמזכירים ואומרים ישר"מ ע"י נמשך שבחי' קדוש זה שמובדל מתברך ומנענע בראשו, פי' בראש ומדרגות בחי' א"ק ונמשך לעלם ולעלמי עלמיא דהיינו בי"ע1726 וכנ"ל שרגלי א"ק מסתיימי' בעשי' כו'.
קדוש ומובדל הנה הוא ברוך ונמשך ע"י שמזכירים בחי' שמו הגדול בחי' א"ק שהוא אדם דבריאה מח' הקדומה כנ"ל באריכות נמשך מבחי' אוא"ס שקדוש ומובדל גם מבחי' זו דא"ק שהוא בחי' אדם דבריאה, ואוא"ס הוא לאו מכל אלין מדות איהו כלל לכן הוא קדוש ומובדל, ועכ"ז נת' לעיל בפי' מח' הקדומה שנק' עש"ז בשם א"ק שבעל מחשבה זו הוא קדמון לכל הקדומים, לכן ע"י שמזכירים ואומרים ישר"מ ע"י נמשך שבחי' קדוש זה שמובדל מתברך ומנענע בראשו, פי' בראש ומדרגות בחי' א"ק ונמשך לעלם ולעלמי עלמיא דהיינו בי"ע1726 וכנ"ל שרגלי א"ק מסתיימי' בעשי' כו'.
טוואמנם ענין אמרם ז"ל איש"ר דאגדתא דוקא, פי' רש"י1727 לפי שיש בו תורה וקדושת השם, והיינו שאחר הדרשה שדורשין שהוא ד"ת כשאומר אח"כ איש"ר זהו קדושת השם, אמנם יש עוד מעלות בענין זה והוא מה שאיש"ר עונין הצבור אחר שמיעת הדרשה בצבור שז"ע בחי' לימוד התורה דרבים שאינו דומה א' העוסק בתורה לשנים ושלשה, ורבים העוסקי' בתורה הוא באופן היותר נעלה וכמארז"ל במשנה בפ"ג דאבות מ"ו עשרה שיושבין ועוסקי' בתורה שכינה שרוי' כו', ומנין אפי' חמשה כו' ומנין אפי' אחד כו', שמובן מעלת לימוד הצבור נגד היחיד כו', וזהו גם בלימוד הנגלה שבתורה כו', אמנם בלימוד דברי אגדה יש עוד מעלה יתירה יותר, דהנה ארז"ל ביומא דע"ה ע"פ והמן כזרע גד הוא כאגדה שמושכת לבו של אדם והיינו שפועלת בעבודה ענין בחי' משכני להיות אחריך נרוצה לשון רבים1728 היצ"ט והיצה"ר דגם היצה"ר יחפוץ בדביקות אלקים כמשנ"ת מזה במ"א באריכות. ובספרי אמרו על אגדה1729 שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והי' העולם, והיינו שפועל הכרה בבחי' ההתבוננו' <88>
טזּ דכתי' שאו מרום עיניכם1730 וראו מי ברא אלה, איך שמוציא במספר צבאם ואיש לא נעדר ותמיד נמשך מבחי' מי שאינו מושג עד ששואלין מי הוא1731, להיות בחי' אלה שהוא לשון גילוי כמו אלה תולדות השמים והארץ1732 שנראה ונגלה לעין כל כו', ונמצא זהו כלליות ההמשכה שנמשך להוות ולהחיות כלליות ההשתלשלו' דבי"ע, וגם בחי' המשכת רוחניות נכלל ג"כ בבחי' מי
יזרנה
ברא אלה דלשון ברא אלה היינו מה שנתגלה בחי' זו הן ברוחניות והן בגשמיות, ובפרט לפי משנת"ל שבחי' א"ק נק' אדם דבריאה הנה זה כולל1733 הכל מריש ההשתלשלות ועד סופה, ונמצא כי בדברי אגדה יש כלליות בחי' ההעלאה וכלליות בחי' ההמשכה, ולכן קדיש דרבנן שתקנו לומר אחר לימוד דברי הגדה יש בו קדושת השם, דהנה בזהר פי' ע"פ האספו ואגידה לכם1735 שתי' ואגידה רומז למילי דחכמתא1734, והיינו ראשית ההמשכה שזהו בחכ' כו', והנה בתי' ואגידה מרומז כללות ההמשכה, דהנה ארז"ל בשבת פ' הבונה, ג"ד גמול דלים1736 והיינו ההשפעה שנמשך מהגימל לד', והוא היו"ד שבסופו1737 כמ"ש במ"א, ולזה רומז היו"ד שבתיבת ואגידה שהוא ההמשכה מהגימל לד', וכשנמשך ההשפעה בדלת אז נעשה מד' ה', ושרש ההמשכה נמשך מבחי' א' הוא בחי' אנכי מי שאנכי, והוא"ו רומז על בחי' הקו וחוט1738 מאוא"ס ב"ה, שנמצא בתיבת ואגידה מרומז כלליות בחי' המשכת הקו איך שנמשך משרשו ומקורו בה' דבהבראם בה' בראם1739 מקור דבי"ע, ובזהר נק' הק"ו בלשון חוטא יקירא קדישא1740, ונודע כי המשכת הקו הוא מבחי' מל' דא"ס1741 שנק' שמו17421743, א"כ אמירת איש"ר בחי' שמו הגדול כנ"ל אחר לימוד הגדה בחי' המשכת הק"ו נק' קדושת השם כו', ועפ"ז יובן דקדוק בדברי רש"י שפי' על קדושה דסדרא קדושת השם ועל יש"ר דאגדתא קידוש השם ל' יחיד שקאי על הק"ו כמו שמאיר בא"ק שהוא יחיד שהכל שלו כנ"ל, ולכן עליו קאים עלמא, והיינו שהגם כי ובטובו מחדש בכי"ת, ודברך נצב בשמים לעולם וכן בכל הנבראים עכ"ז הלא משחרב בהמ"ק בכ"י קללתו מרובה מחבירו1744, ואלא על מאי קאים עלמא שישאר תקומה שיוכלו לישאר תקומה בארץ זהו על בחי' איש"ר דאגדתא שעי"ז
ברא אלה דלשון ברא אלה היינו מה שנתגלה בחי' זו הן ברוחניות והן בגשמיות, ובפרט לפי משנת"ל שבחי' א"ק נק' אדם דבריאה הנה זה כולל1733 הכל מריש ההשתלשלות ועד סופה, ונמצא כי בדברי אגדה יש כלליות בחי' ההעלאה וכלליות בחי' ההמשכה, ולכן קדיש דרבנן שתקנו לומר אחר לימוד דברי הגדה יש בו קדושת השם, דהנה בזהר פי' ע"פ האספו ואגידה לכם1735 שתי' ואגידה רומז למילי דחכמתא1734, והיינו ראשית ההמשכה שזהו בחכ' כו', והנה בתי' ואגידה מרומז כללות ההמשכה, דהנה ארז"ל בשבת פ' הבונה, ג"ד גמול דלים1736 והיינו ההשפעה שנמשך מהגימל לד', והוא היו"ד שבסופו1737 כמ"ש במ"א, ולזה רומז היו"ד שבתיבת ואגידה שהוא ההמשכה מהגימל לד', וכשנמשך ההשפעה בדלת אז נעשה מד' ה', ושרש ההמשכה נמשך מבחי' א' הוא בחי' אנכי מי שאנכי, והוא"ו רומז על בחי' הקו וחוט1738 מאוא"ס ב"ה, שנמצא בתיבת ואגידה מרומז כלליות בחי' המשכת הקו איך שנמשך משרשו ומקורו בה' דבהבראם בה' בראם1739 מקור דבי"ע, ובזהר נק' הק"ו בלשון חוטא יקירא קדישא1740, ונודע כי המשכת הקו הוא מבחי' מל' דא"ס1741 שנק' שמו17421743, א"כ אמירת איש"ר בחי' שמו הגדול כנ"ל אחר לימוד הגדה בחי' המשכת הק"ו נק' קדושת השם כו', ועפ"ז יובן דקדוק בדברי רש"י שפי' על קדושה דסדרא קדושת השם ועל יש"ר דאגדתא קידוש השם ל' יחיד שקאי על הק"ו כמו שמאיר בא"ק שהוא יחיד שהכל שלו כנ"ל, ולכן עליו קאים עלמא, והיינו שהגם כי ובטובו מחדש בכי"ת, ודברך נצב בשמים לעולם וכן בכל הנבראים עכ"ז הלא משחרב בהמ"ק בכ"י קללתו מרובה מחבירו1744, ואלא על מאי קאים עלמא שישאר תקומה שיוכלו לישאר תקומה בארץ זהו על בחי' איש"ר דאגדתא שעי"ז
יחרנו
נמשך כלליות המשכת הק"ו כו', ולכן מנענע בראשו בחי' ראשית חכ' שהתלבשות אוא"ס הוא בחכ' ומשם נמשך עד בי"ע ועוה"ז השפל, וזהו ע"י לימוד דרבים כמ"ש הן אל כביר לא ימאס1745 ואינו מתעכב כו' דוקא, משא"כ היחיד כו', כי הרבים יש להם כח יותר נעלה כו', וזהו ואלא אמאי קאים עלמא משחרב בהמ"ק כו' על איש"ר דאגדתא, והיינו שכמו בשעה שטמאו כל השמנים, עכ"ז המשיכו חכמים להאיר גם אור הגס* כנ"ל, מפני שדרבנן יש לו מעלה יתירה שזמד"ר משלימי' לתר"ך כו' כן משחרב בהמ"ק ונהר יחרב בב"ר ויבש בב"ש1746 כו' עכ"ז קאים עלמא על איש"ר דאגדתא כו'.
נמשך כלליות המשכת הק"ו כו', ולכן מנענע בראשו בחי' ראשית חכ' שהתלבשות אוא"ס הוא בחכ' ומשם נמשך עד בי"ע ועוה"ז השפל, וזהו ע"י לימוד דרבים כמ"ש הן אל כביר לא ימאס1745 ואינו מתעכב כו' דוקא, משא"כ היחיד כו', כי הרבים יש להם כח יותר נעלה כו', וזהו ואלא אמאי קאים עלמא משחרב בהמ"ק כו' על איש"ר דאגדתא, והיינו שכמו בשעה שטמאו כל השמנים, עכ"ז המשיכו חכמים להאיר גם אור הגס* כנ"ל, מפני שדרבנן יש לו מעלה יתירה שזמד"ר משלימי' לתר"ך כו' כן משחרב בהמ"ק ונהר יחרב בב"ר ויבש בב"ש1746 כו' עכ"ז קאים עלמא על איש"ר דאגדתא כו'.
יט<89>
כּ קיצור. שמו הגדול כתר מל' דא"ק, ואגדתא רומז על המשכת הק"ו שנק' חוטא יקירא קדישא ולכן כשמזכירים שמו הגדול נמשך שע"י לימוד ההגדה יהי' גם קדושת השם שיומשך עד למטה, וזהו דוקא כח הרבים כו', וקידוש השם כו'.