Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אוזהו דכתיב מגיד דבריו ליעקב
על ברית מילה ובפ' פנחס*1585
(נה-נח)
על ברית מילה ובפ' פנחס*1585
(נה-נח)
בעל ברית מילה ובפ' פנחס
(נה) וזהו דכתי' מגיד דבריו1585 ליעקב1586 חוקיו כו' לא עשה כן1587 כו', ופי' בסדור1588 שדוקא ליעקב ולישראל מתגלה כל מה שאמר תחלה הנותן שלג כצמר1590 כו' <79>
(נה) וזהו דכתי' מגיד דבריו1585 ליעקב1586 חוקיו כו' לא עשה כן1587 כו', ופי' בסדור1588 שדוקא ליעקב ולישראל מתגלה כל מה שאמר תחלה הנותן שלג כצמר1590 כו' <79>
גּ להיותו מבחי' קו האמצעי1589 דת"י1591 כו' בריח התיכון המבריח כו', משא"כ לב' הקצוות דחו"ג הרי יצא מהם פסולת כי רק מקו האמצעי אין מקום ליניקת החיצונים כלל, וזהו לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל כו' כ"א יעקב הי' מטתו שלימה כו' כי גם מסוף קו האמצעי שהוא בחי' יסוד שהי' מקום ליניקת החיצוני' מקליפת הערלה1592 שביסוד, אך ע"י מצות מילה הרי נכרתת קלי' הערלה, א"כ אין מקום ליניקת החיצוני' בקו האמצעי, שאין להם שום שרש ואחיזה כלל, וצ"ל שיעקב הי' איש תם וארז"ל שנולד מהול1593 א"כ לא הי' צריך להסיר הערלה ג"כ, רק שאח"כ בעבודה ז"ע מצות מילה כו', ואמנם עדיין צ"ל הלא נת' לעיל בשם המאו"א שהיסוד מחבר נו"ה1594 שעי"ז לא יומשך תוס' יניקה כמו ע"ד שת"ת מחבר חו"ג א"כ לכאו' א"ז שייך למצות מילה דייקא, והגם כי י"ל שבענין העבודה בבחי' היסוד נכלל גם מצות מילה ג"כ עכ"ז צ"ל מאחר שהשוה אותו לת"ת הרי בשם לכאור' אינו שייך כלל ענין בחי' המילה. אך הענין יובן בהקדם ביאור ענין מה שנת' לעיל בענין יושב אוהלים שמחבר עדאת"כ ועדאת"ג1595, ועי"ז יובן ג"כ ענין מה שהקדים תחלה לומר איש תם יושב אוהלים דלכאו' ענין מעלת איש תם אינו שייך כלל ליושב אוהלים שבאפשר להיות יושב אוהלים גם אם איננו איש תם כמארז"ל שנולד מהול, שלכאו' ענין ההמשכה מעדאת"כ בעדאת"ג תלוי בישיבת אוהלים דוקא ולא מה שהוא תם שנולד מהול, אמנם באמת מה שהי' איש תם זהו
דרמא
סיבת ענין היותו יושב אוהלים ושיהי' בכחו לחבר ולהמשיך מן העולם ועד העולם כנ"ל, ונקדים להבין תחלה עוד ענין מעלת עדאת"כ דלכאו' הלא גם עדאת"כ הוא ג"כ עולם שנברא יש מאין וכנ"ל שז"ע עולם הבריאה1596 כו', וא"כ מהו מעלתו כ"כ עד שמה שיעקב הי' יושב אוהלים שחיבר עדאת"כ בעדאת"ג הו"ע1597 בחי' בריח התיכון שבזה הי' יתרונו גם על אבותיו או"י שהי' מרכבה לחו"ג1598 כו', והענין הוא דעם היות שהבריאה היא ג"כ עולם נברא בבחי' יש מאין עכ"ז הנה הבריאה היא סמוכה וקרובה לאצי' שהוא אלקות1599 יותר מכל העולמות שלמטה ממנה, ומעלת ענין הסמיכה יובן מענין פי' לשון אצילות שיש בתיבה זו ב' פי' הא' לשון הפרשת הארה1600, כמו ואצלתי מן הרוח1601 כו' ויאצל מן הרוח1602, שהוא לשון הפרשת הארה שהפריש ממשה להיות על ע' איש הזקנים1603, וכמו"כ פי' אצי' שהוא בחי' הפרשת הארה מאוא"ס, וכמ"ש מזה במ"א שלכן האצי' היא אלקות כו', והפי' הב' בתי' אצי' מלשון אצלו וסמוך1604 שמעלת האצי' הוא היותה אצלו וסמוך לאלקות המאציל כמ"ש מזה במ"א באריכות, ועפ"ז יובן גם בבריאה דעם היות עולם הבריאה היא ג"כ נברא כמו היצי' והעשיי' <80>
סיבת ענין היותו יושב אוהלים ושיהי' בכחו לחבר ולהמשיך מן העולם ועד העולם כנ"ל, ונקדים להבין תחלה עוד ענין מעלת עדאת"כ דלכאו' הלא גם עדאת"כ הוא ג"כ עולם שנברא יש מאין וכנ"ל שז"ע עולם הבריאה1596 כו', וא"כ מהו מעלתו כ"כ עד שמה שיעקב הי' יושב אוהלים שחיבר עדאת"כ בעדאת"ג הו"ע1597 בחי' בריח התיכון שבזה הי' יתרונו גם על אבותיו או"י שהי' מרכבה לחו"ג1598 כו', והענין הוא דעם היות שהבריאה היא ג"כ עולם נברא בבחי' יש מאין עכ"ז הנה הבריאה היא סמוכה וקרובה לאצי' שהוא אלקות1599 יותר מכל העולמות שלמטה ממנה, ומעלת ענין הסמיכה יובן מענין פי' לשון אצילות שיש בתיבה זו ב' פי' הא' לשון הפרשת הארה1600, כמו ואצלתי מן הרוח1601 כו' ויאצל מן הרוח1602, שהוא לשון הפרשת הארה שהפריש ממשה להיות על ע' איש הזקנים1603, וכמו"כ פי' אצי' שהוא בחי' הפרשת הארה מאוא"ס, וכמ"ש מזה במ"א שלכן האצי' היא אלקות כו', והפי' הב' בתי' אצי' מלשון אצלו וסמוך1604 שמעלת האצי' הוא היותה אצלו וסמוך לאלקות המאציל כמ"ש מזה במ"א באריכות, ועפ"ז יובן גם בבריאה דעם היות עולם הבריאה היא ג"כ נברא כמו היצי' והעשיי' <80>
הּ עכ"ז בזאת יתרון מעלת הבריאה שהיא אצל וסמוך לבחי' האין דאצי' המהוה כלליות היש דבי"ע כו' ומעלתה היא ע"ד מעלת האצי' לפי פי' הב' כו'.
וקיצור. בסידור פי' שמסוף קו האמצעי לא נמשך תוס' יניקה זהו ע"י המילה ולכאו' זהו נגד המאו"א הנ"ל, ומהו הקדמת איש תם ליושב אוהלים, מעלת הבריאה מה שהיא סמוך ואצל האין המהוה ע"ד כמו הפי' הב' בתי' אצי' לשון אצלו וסמוך כו'.
זרמב
(נו) וכמו שהוא בפרטי ג' עולמות בי"ע יש יתרון מעלה לעולם הבריאה על שארי העולמות במה שהן אצלו וסמוך להאין המהוה הבריאה, כן יובן בכלליות העולמות בג' בחי' אדם1605 שאדם דבריאה היא בחי' א"ק1606 שבודאי יש בו מעלה הנ"ל ביתר שאת ויתר עז על בחי' בריאה דפרטי' ועוד נוסף לזה הנה זהו בחי' מח' הקדומה1607 כנודע שהיא הכוללת ומקפת כל פרטי' שנפרטו אח"כ, ויובן בהקדם תחלה פי' תי' אדם קדמון שלכאו' ה"ה שני הפכים1608 אם זהו בחי' אדם איננו קדמון, שהרי האדם הנה הוא נברא כמו כל הנבראים דבי"ע וכמ"ש ויברא אלקים את האדם בצלמו1609 כו', ואם הוא קדמון אינו בחי' אדם, שהרי קריאת שם קדמון הוא לשלול שאיננו נברא כנודע כו', וא"כ מהו שם א"ק ב' תיבות מורכבות שהם הפכי' זמ"ז, אך הענין יובן ע"פ מ"ש בצלמו בצלם אלקים1610 עשה את האדם1611 שהפי' שהאדם נברא בצלם אלקים היינו כדוגמת ציור אדם שבאצי' דכתי' ועל דמות הכסא1612 דמות כמראה אדם, אמנם באמת זהו על האדם שלמטה שנברא יש מאין, אך כאשר נדבר בכלליות העולמות הנה גם בחי' אדם דאצי' הוא רק בחי' אדם דעשי' שיש בחי' אדם דיצי' שגבוה מבחי' אדם זה, וכ"ש בחי' אדם דבריאה, ודעת לנבון נקל שכאשר האדם דעשי' הגשמי נעשה בצלם אלקי' כ"ש שאדם דעשיי' הרוחניות היינו בחי' כמראה אדם דאצי', ובחי' אדם דיצי' דכלליות נאצלו בצלם אלקי' היינו בחי' אדם דבריאה דכלליות שהוא בחי' א"ק כו', שבדברי רבינו ז"ל פי' א"ק מח' הקדומה והיינו שזהו פי' ב' תיבות המורכבי' אלו א"ק הנה הוא מח' הקדומה, שכאשר עלה ברצונו הפשוט1613 להאציל ולברוא העולמות ושיהי' בחי' אדם הנה תומ"י כשעלה אצלו ברצונו מיד נתהוה1614 וזהו בחי' אדם דבריאה דכלליות שכולל בתוכו כל האצי' וכל בי"ע ועש"ז נק' בשם אדם, אמנם אצל מי עלה זה במח' הנה זהו אצל אוא"ס, עצמותו ומהותו שלמעלה מגדר שם אדם כלל ולאו מכל אלין מדות איהו כלל, שהוא קדמון לכל הקדומים1615 לכן נק' בשם אדם קדמון היינו מה שעלה במח' הקדומה בחי' א"ק הזה, וכשם שהוא קדום כך מח' קדומה והוא קריאת שם שקראו
(נו) וכמו שהוא בפרטי ג' עולמות בי"ע יש יתרון מעלה לעולם הבריאה על שארי העולמות במה שהן אצלו וסמוך להאין המהוה הבריאה, כן יובן בכלליות העולמות בג' בחי' אדם1605 שאדם דבריאה היא בחי' א"ק1606 שבודאי יש בו מעלה הנ"ל ביתר שאת ויתר עז על בחי' בריאה דפרטי' ועוד נוסף לזה הנה זהו בחי' מח' הקדומה1607 כנודע שהיא הכוללת ומקפת כל פרטי' שנפרטו אח"כ, ויובן בהקדם תחלה פי' תי' אדם קדמון שלכאו' ה"ה שני הפכים1608 אם זהו בחי' אדם איננו קדמון, שהרי האדם הנה הוא נברא כמו כל הנבראים דבי"ע וכמ"ש ויברא אלקים את האדם בצלמו1609 כו', ואם הוא קדמון אינו בחי' אדם, שהרי קריאת שם קדמון הוא לשלול שאיננו נברא כנודע כו', וא"כ מהו שם א"ק ב' תיבות מורכבות שהם הפכי' זמ"ז, אך הענין יובן ע"פ מ"ש בצלמו בצלם אלקים1610 עשה את האדם1611 שהפי' שהאדם נברא בצלם אלקים היינו כדוגמת ציור אדם שבאצי' דכתי' ועל דמות הכסא1612 דמות כמראה אדם, אמנם באמת זהו על האדם שלמטה שנברא יש מאין, אך כאשר נדבר בכלליות העולמות הנה גם בחי' אדם דאצי' הוא רק בחי' אדם דעשי' שיש בחי' אדם דיצי' שגבוה מבחי' אדם זה, וכ"ש בחי' אדם דבריאה, ודעת לנבון נקל שכאשר האדם דעשי' הגשמי נעשה בצלם אלקי' כ"ש שאדם דעשיי' הרוחניות היינו בחי' כמראה אדם דאצי', ובחי' אדם דיצי' דכלליות נאצלו בצלם אלקי' היינו בחי' אדם דבריאה דכלליות שהוא בחי' א"ק כו', שבדברי רבינו ז"ל פי' א"ק מח' הקדומה והיינו שזהו פי' ב' תיבות המורכבי' אלו א"ק הנה הוא מח' הקדומה, שכאשר עלה ברצונו הפשוט1613 להאציל ולברוא העולמות ושיהי' בחי' אדם הנה תומ"י כשעלה אצלו ברצונו מיד נתהוה1614 וזהו בחי' אדם דבריאה דכלליות שכולל בתוכו כל האצי' וכל בי"ע ועש"ז נק' בשם אדם, אמנם אצל מי עלה זה במח' הנה זהו אצל אוא"ס, עצמותו ומהותו שלמעלה מגדר שם אדם כלל ולאו מכל אלין מדות איהו כלל, שהוא קדמון לכל הקדומים1615 לכן נק' בשם אדם קדמון היינו מה שעלה במח' הקדומה בחי' א"ק הזה, וכשם שהוא קדום כך מח' קדומה והוא קריאת שם שקראו
חרמג
המקובלים אדם קדמון, ויובן זה בדרך מכ"ש <81>
המקובלים אדם קדמון, ויובן זה בדרך מכ"ש <81>
טּ ומה האדם שלמטה שנברא יש1616 מאין הנה הוא בצלם אלקי' כ"ש בחי' אדם דבריאה דכלליות שעלה במחשבתו בחי' אוא"ס קדמון לכל הקדומים יהי' בצלם בחי' אלקים שחשב מח' זו, א"כ א"א לקרות ולכנות שם אחר כלל לבחי' אדם זה כ"א אדם קדמון, שאם1617 יכנה שמו אדם סתם הרי איננו כן לפי שלא קדם לו בחי' אשר נאמר שהוא בצלמו כ"א בחי' א"ס קדמון כו' לכן קראו אותו בשם אדם קדמון.
יועפ"ז יובן מה שבחי' א"ק הוא בחי' מח' הקדומה זהו בחי' כלליות שכולל כלליות כל ההשתלשלות דאבי"ע להיות כי הוא מקור הראשון מה שעלה במח' הקדומה, ולכן רגלי א"ק מסתיימים בעשיי' לפי שהוא מקור העשייה כמו שהוא1618 מקור האצי' כו' רק שהוא כללי כו'.
יאקיצור. בכלליות העולמות א"ק אדם דבריאה, ובבריאת האדם נא' בצלמנו, בצלם אלקים א"כ כ"ש באדם דבריאה דכלליות, וזהו הרכבת ב' תיבות אדם קדמון כו'.
יב(נז) ובזה יובן מארז"ל במד"ר בראשית פי"א1619, ששאל מין א'1620 מר' עקיבא1621 אם כדבריך שהקב"ה מכבד את השבת אל ישיב בה רוחות ואל יוריד בה גשמים ואל יצמיח כו', והשיב לו משל מעירוב ויציאה שברשות א' א"צ לעירוב, כך הקב"ה שכולו שלו הוא כו', ולכאו' עדיין אינו מתורץ שהרי שאלתו הי' על כל הל"ט מלאכות האסורים בשבת והוא השיב לו מעירוב והוצאה שברשות א' א"צ לעירוב1622, אך הענין נת' במ"א באריכות שכל הל"ט מלאכות ז"ע בירורים מניצוצות דזמ"ק דתהו שנפלו בשה"כ1623, וז"ע ששת ימים תעבוד1624 בעבודת הבירורים ובשבת הוא השביתה כי בשבת בורר אסור1625 ואז הוא עליית כל הבירורים מששת
יגרמד
ימי המעשה כו', ואמנם בבחי' שלמעלה מבחי' התהו שם אינו שייך כלל ענין הבירורי' ושם כל מלאכות אלו מותרים הם שלא אסרה התו' רק בעוה"ז שנפלו שם הניצוצות דתהו ולכן בששת ימי החול הוא זמן הבירורים נא' ששת ימים תעבוד, אבל בשבת אסור, אך הנה בבחי' ומדריגה שלמעלה מבירורים לא שייך איסור כל הל"ט מלאכות הנ"ל, וע"ז שהשיב לו ר"ע משל מעירוב והוצאה שזהו בבחי' ששייך חילוק רשויות אבל בבחי' א"ק בחי' אדם דבריאה דכלליות שם אינו שייך עדיין בחי' חילוק רשויות כלל שהרי כולל כלליות הבריאה וממלא כל העולמות כנ"ל שרגלי א"ק מסתיימין בעשיי', נמצא שהכל שלו ואינו שייך עירוב והוצאה כמו שאינו שייך באדם לחלק בין האברים שלו עצמו לאסור שלא יומשך אבר זה לחבירו כו', ומאחר שאינו שייך חילוק רשויות גם בחי' בירור הבירורי' ג"כ אינו שייך לכן משיב רוחות ומוריד גשמים ומצמיח כו'.
ימי המעשה כו', ואמנם בבחי' שלמעלה מבחי' התהו שם אינו שייך כלל ענין הבירורי' ושם כל מלאכות אלו מותרים הם שלא אסרה התו' רק בעוה"ז שנפלו שם הניצוצות דתהו ולכן בששת ימי החול הוא זמן הבירורים נא' ששת ימים תעבוד, אבל בשבת אסור, אך הנה בבחי' ומדריגה שלמעלה מבירורים לא שייך איסור כל הל"ט מלאכות הנ"ל, וע"ז שהשיב לו ר"ע משל מעירוב והוצאה שזהו בבחי' ששייך חילוק רשויות אבל בבחי' א"ק בחי' אדם דבריאה דכלליות שם אינו שייך עדיין בחי' חילוק רשויות כלל שהרי כולל כלליות הבריאה וממלא כל העולמות כנ"ל שרגלי א"ק מסתיימין בעשיי', נמצא שהכל שלו ואינו שייך עירוב והוצאה כמו שאינו שייך באדם לחלק בין האברים שלו עצמו לאסור שלא יומשך אבר זה לחבירו כו', ומאחר שאינו שייך חילוק רשויות גם בחי' בירור הבירורי' ג"כ אינו שייך לכן משיב רוחות ומוריד גשמים ומצמיח כו'.
ידאך הנה כדי שיהי' נמשך בחי' גילוי זה שלמעלה מבחי' התהו צ"ל בחי' מילה והוא להסיר הערלה החופפת על בחי' הברית קדש, דהנה מובן ממשנ"ת בענין בצלמנו שהאדם נעשה בצלם ודמות כל בחי' אדם אפי' בחי' א"ק1626 אדם דבריאה דכלליות, ואי לזאת כדי <82>
טוּ שיהי' הגילוי מבחי' יסוד דא"ק שמשם יוצא שם מ"ה החדש שהוא ממצחא דא"ק1627, ויסוד דא"ק הוא המשפיע בחי' פנימיות צ"ל מצות מילה מל' מל שהוא לשון גילוי1628 שע"י הסרת הערלה באדם למטה עי"ז מתעורר שרש שרשו עד בחי' א"ק שיתגלה שפע יסוד דא"ק, ומתחלה לא נצטוו רק על הסרת הערלה לבד ואח"כ נצטוו גם על1629 הפריעה1630 מפני שבכדי שיהי' גילוי יותר צריך להסיר מכסה עור הדק ג"כ כו', וכמו שמצינו שהיו נביאים גם קודם שניתנה מצות מילה1632, ואברהם עצמו קודם שנמול וכמה נבואות דיבר עמו ה' קודם המילה, וכמ"ש לך לך מארצך1633 וכדומה כו', ועכ"ז בכדי שיהי' גילוי יסוד דא"ק
טזרמה
צ"ל מילה ולכן נצטוה אח"כ ע"ז, וכן כשבאו אל הארץ בימי יהושע לכל הדיעות נצטוו אז על הפריעה1634 בכדי שגם עור דק הזה ג"כ לא יסתיר כו'.
צ"ל מילה ולכן נצטוה אח"כ ע"ז, וכן כשבאו אל הארץ בימי יהושע לכל הדיעות נצטוו אז על הפריעה1634 בכדי שגם עור דק הזה ג"כ לא יסתיר כו'.
יזובזה יובן ג"כ מה שמילה דוחה שבת1635, והיינו מטעם הנ"ל ששבת הוא השביתה מל"ט מלאכות הנ"ל שהוא בחי' בירורי' דתהו הנ"ל, שעם היות שגדלה מעלת השבת עכ"ז ה"ה בחי' קישור לכל העובדין דחול שהרי בלתי קדימת עשיית מלאכה דחול לא שייך בחי' השבת, ולכן ארז"ל המהלך בדרך וא"י אימתי הוא שבת מונה ששה ימים1636 ומשמר יום אחד, ולכאו' מדוע לא ישמור שבת תחילה1637 אלא זהו מטעם הנ"ל כו', אמנם בחי' א"ק זהו למעלה מהתהו וכמו שאין בו חילוק רשות שהכל שלו כן אינו שייך בבחי' זו הבירורי' דתהו שז"ע ל"ט מלאכות כו', ומאחר שאינו שייך המלאכות אינו שייך השביתה ג"כ ולכן מה שחובל ע"י שהוא חותך באיזמל ופורע בצפרניו, ומוצץ הדם שמקבץ ומושך הדם ממקומות הרחוקי' כמ"ש בשו"ע יו"ד ה' מילה1638 שזהו חובל וחבורה בשבת שאסור1639 בשאר כל אדם, רק מילה דוחה שבת להיות ע"י גילוי בחי' יסוד דא"ק לכן מותרים כל המלאכות הנ"ל כו'.
יחקיצור. יבאר מה שהשיב ר"ע משל מעירוב והוצאה על ששאלוהו מדוע מצמיח בשבת, ל"ט מלאכות זהו בירורי' דתהו, ומילה הסרת הערלה בכדי שיהי' גילוי יסוד דא"ק ששם אין חילוק רשות וממילא אינו שייך בירור דל"ט מלאכות, ולכן מילה דוחה שבת.
יט(וזהו1640 דבר צוה לאלף דור1641, וארז"ל תתק"ף דורות נקמטו1642 מ"ט דבר צוה לאלף דור זו מילה, והיינו מה שניתנה לאברהם שהי' דור ך' מאדה"ר1644
כרמו
כו', והענין הוא כנ"ל שגילוי יסוד דא"ק הוא למעלה מבחי' התהו שז"ע מלך השמיני הדר שרש התיקון1645, וכשהגיע לעשרים דור1643 שכף הוא בחי' כתר1646 אז הי' יכול להיות נמשך הגילוי מבחי' יסוד דא"ק, ולפ"ז יתפרש מגיד דבריו ליעקב דבריו הוא בחי' המילה שעלי' נא' דבר צוה לאלף דור, ומ"ש ליעקב ית' לקמן1647 שז"ע איש תם יושב אוהלים כו').
כו', והענין הוא כנ"ל שגילוי יסוד דא"ק הוא למעלה מבחי' התהו שז"ע מלך השמיני הדר שרש התיקון1645, וכשהגיע לעשרים דור1643 שכף הוא בחי' כתר1646 אז הי' יכול להיות נמשך הגילוי מבחי' יסוד דא"ק, ולפ"ז יתפרש מגיד דבריו ליעקב דבריו הוא בחי' המילה שעלי' נא' דבר צוה לאלף דור, ומ"ש ליעקב ית' לקמן1647 שז"ע איש תם יושב אוהלים כו').
כא(נח) ובזה יובן מארז"ל שא' הטעם על מילה בשמיני1648 כדי שיעבור עליו שבת אחת, ולכאו' לאיזהו ענין נצרך שיעבור עליו שבת אחת, ומה יצא לנו מזה, אלא שלפי הנ"ל יובן שלהיות ענין בחי' המילה הוא להעביר המסך בכדי שיתגלה בחי' יסוד דא"ק שזהו למעלה משביתת השבת כנ"ל לכן אמרו כדי שיעבור עליו שבת אחת <83>
כבּ להיותו למעלה מהשבת, וזהו ל' יעבור ע"ד שנת' במ"א בפי' עד יעבור עמך ה'1649, ובענין ויעבור ה' על פניו1650 כו', והנה בחי' גילוי זה הוא ג"כ בכלל מעלת יושב אוהלים שנת"ל בינה ומל', ונודע כי אימא עילאה מקננא בכורסיא1651 הוא עולם הבריאה ועד"ז בכלליות אדם דבריאה ג"כ הוא, א"כ זהו ג"כ בכלל כמו בחי' שכינתא עילאה1652, וגם בעבודה בנפש האדם נת"ל במשל שז"ע מח', והאדם הוא בצלמנו בצלם אלקי' ששרש שרשו הוא בחי' מח' הקדומה בחי' א"ק כו', אמנם להיות בחי' יושב אוהלים זה זהו על היותו איש תם, שנולד מהול וכנ"ל שלהיות גילוי עצום כזה א"א כ"א ע"י הסרת הערלה כו' ולכן נולד מהול כו'.
כגואמנם עדיין צ"ל שמשמע ממה שפי' בסדור שענין המילה הוא בכדי שלא יומשך מסוף קו האמצעי תוס' יניקה לסט"א, שזהו מפני שמריבוי הצמצומי' והעלמות והסתרים מחמת זה יכולים לקבל תוס' יניקה, ולפמ"ש כאן זהו מפני עוצם מעלת הגילוי מסתיר הערלה, אך הענין הוא דשניהם אמת שלגבי מעלת גילוי זה מסתיר הערלה ואין לה תיקון כ"א בהסרתה, ומ"ש בסידור זהו ג"כ כן דעם היות שהקו האמצעי מחבר ב' קוין דחו"ג שגורם שלא יהי' מקום ליניקת החיצוני' מחמת ב' מדות דחו"ג, וכן יסוד מחבר נו"ה, עכ"ז בסוף הקו האמצעי יכול להיות
כדרמז
נמשך יניקה ע"ד כמו מהידים ורגלים גדילים צפרנים כו', וכמשנ"ת מזה לעיל באריכות1653 בענין מצות נט"י, כן בקו האמצעי דרך שפע הקדושה יכול להיות נמשך איזה יניקה מותרות לסט"א ג"כ, לזה הוא ענין המילה לכרות הערלה שהיא מגק"ה1654, ופריעת עור הדק שרומז1656 לק"נ1655 שלא יומשך תוס' יניקה לסט"א כלל מלבד חוק הקצוב שנמשך להם ממה שואתה מחי' את כולם כו', שזהו בהכרח שיומשך להם לצורך קיומם ולצורך כוונת בריאתם, והיינו שאל"כ לא הי' עבודה כלל, אבל בכדי שלא יומשך להם יתר מכפי חוק הקצוב ז"ע מילה ופריעה כו', וביאור הענין דהנה נודע שיש ק"ך צירופי אלקי'1657, וע"ב צירופי הראשוני' הם בגימ' חסד1658 שמהם לא יומשך תוס' יניקה, אך הנה ממ"ח צירופי' האחרוני'1659 יכול להיות נמשך יניקה, והיינו ע"י ק"נ שהיא הממוצע1660 בין הקדושה לסט"א וע"י בחי' ק"נ יכול להיות נמשך יניקה גם לגקה"ט לגמרי שז"ע הערלה, ולכן בנטיעה נצטוינו שלש שנים ערלים1661 יהי' לכם נגד ג"ק, ובשנה הרביעית שהיא ק"נ1662 מועיל פדיון1663 כו', ולכן בכדי שלא יהי' נמשך יניקה כנ"ל לזה נצטוינו על המילה לכרות הערלה החופפת לגמרי, וגם עור הדק שרומז לק"נ שאז לא יומשך תוס' יניקה כלל כמ"ש בסידור בד"ה מגיד הנ"ל, וממילא יומשך גילוי א"ק כי אין שום מונע, והיינו כי ההמשכה שנמשך מבחי' א"ק אינה בדרך אתעדל"ת אתעדל"ע מאחר ששם אין בחי' עבודת הבירורי' ממילא מובן שגם אתעדל"ת אינו יכול להגיע
נמשך יניקה ע"ד כמו מהידים ורגלים גדילים צפרנים כו', וכמשנ"ת מזה לעיל באריכות1653 בענין מצות נט"י, כן בקו האמצעי דרך שפע הקדושה יכול להיות נמשך איזה יניקה מותרות לסט"א ג"כ, לזה הוא ענין המילה לכרות הערלה שהיא מגק"ה1654, ופריעת עור הדק שרומז1656 לק"נ1655 שלא יומשך תוס' יניקה לסט"א כלל מלבד חוק הקצוב שנמשך להם ממה שואתה מחי' את כולם כו', שזהו בהכרח שיומשך להם לצורך קיומם ולצורך כוונת בריאתם, והיינו שאל"כ לא הי' עבודה כלל, אבל בכדי שלא יומשך להם יתר מכפי חוק הקצוב ז"ע מילה ופריעה כו', וביאור הענין דהנה נודע שיש ק"ך צירופי אלקי'1657, וע"ב צירופי הראשוני' הם בגימ' חסד1658 שמהם לא יומשך תוס' יניקה, אך הנה ממ"ח צירופי' האחרוני'1659 יכול להיות נמשך יניקה, והיינו ע"י ק"נ שהיא הממוצע1660 בין הקדושה לסט"א וע"י בחי' ק"נ יכול להיות נמשך יניקה גם לגקה"ט לגמרי שז"ע הערלה, ולכן בנטיעה נצטוינו שלש שנים ערלים1661 יהי' לכם נגד ג"ק, ובשנה הרביעית שהיא ק"נ1662 מועיל פדיון1663 כו', ולכן בכדי שלא יהי' נמשך יניקה כנ"ל לזה נצטוינו על המילה לכרות הערלה החופפת לגמרי, וגם עור הדק שרומז לק"נ שאז לא יומשך תוס' יניקה כלל כמ"ש בסידור בד"ה מגיד הנ"ל, וממילא יומשך גילוי א"ק כי אין שום מונע, והיינו כי ההמשכה שנמשך מבחי' א"ק אינה בדרך אתעדל"ת אתעדל"ע מאחר ששם אין בחי' עבודת הבירורי' ממילא מובן שגם אתעדל"ת אינו יכול להגיע
כהרמח
לשם אלא שנמשך באתעדל"ע, רק כדי שלא יסתיר כו' לזה הוא ענין המילה והפריעה כו', <84>
לשם אלא שנמשך באתעדל"ע, רק כדי שלא יסתיר כו' לזה הוא ענין המילה והפריעה כו', <84>
כוּ ועפ"ז יובן מעלת מצות דרבנן שהרי ע"י העירוב שתיקנו נעשו שני רשויות בנ"א כאלו הם אחד, וא"כ ה"ז דומה כמו במקום שא"צ לערב כלל, וע"ד כמו שנת' בענין א"ק1664 כו', א"כ מה שנמשך ע"י מצות מילה שהיא מצוה חביבה ש"ת1665 וג"ז הוא רק כדי שלא יהי' יניקה כנ"ל זה נמשך ע"י עירוב בדרך קום ועשה שלכן עריבים עלי דברי דודיך כו' ובינה יתירה ניתנה, שכינתא עילאה שגם א"ק בכלל כו'.
כזקיצור. מילה בשמיני כדי שיעבור עליו שבת א' היינו למעלה ממדריגת השבת שהיא שביעי, וז"ע יושב אוהלים, ע"י שהי' איש תם שנולד מהול, ומ"ש בסידור בכדי שלא יומשך מסוף קו האמצעי, זהו מפני ריבוי הצמצומי' דמ"ח צירופי' אחרוני' דשם אלקי', וממילא יהי' המשכת אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת כו', ועפ"ז יובן מעלת מצות עירוב כו'.