Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
א[גן נעול] והנה בתרגום פי' גן נעול
בס"ד פ' תזומ"צ
(יד) והנה414 בתרגום פי' גן נעול415 כמו שגן עדן נעול כו' כך הם נשי ישראל אוגדות פתחיהן, ובעבודה בנפש האדם ז"ע מה שאומרים בתפלת שבת ויו"ט קדשנו במצותיך416 ותן חלקינו בתורתיך, פי' חלקינו יובן ע"פ המד"ר שבכל ימי הסוכות מקריבין ע' פרים, ואח"כ בשמע"צ417 פר אחד ואיל אחד418, משל למלך שעשה סעודה ז' ימים וזימן כל בני אדם שבמדינה, אמר לאוהבו כבר יצאנו לפני כל419 בני המדינה נגלגל אני ואתה במה שנמצא420 ליטרא בשר כו', שז"ע חלקינו
בס"ד פ' תזומ"צ
(יד) והנה414 בתרגום פי' גן נעול415 כמו שגן עדן נעול כו' כך הם נשי ישראל אוגדות פתחיהן, ובעבודה בנפש האדם ז"ע מה שאומרים בתפלת שבת ויו"ט קדשנו במצותיך416 ותן חלקינו בתורתיך, פי' חלקינו יובן ע"פ המד"ר שבכל ימי הסוכות מקריבין ע' פרים, ואח"כ בשמע"צ417 פר אחד ואיל אחד418, משל למלך שעשה סעודה ז' ימים וזימן כל בני אדם שבמדינה, אמר לאוהבו כבר יצאנו לפני כל419 בני המדינה נגלגל אני ואתה במה שנמצא420 ליטרא בשר כו', שז"ע חלקינו
בקמה
בתורתיך שאז זמן קליטה שקולטת כנס"י טיפת החכ' דהיינו התורה שירדה מרצונו וחכמתו ית' אלא שנתגשמה ונתלבשה בדברים גשמי', ובהיות כל איש ישראל לומד תורה וחוזר לימודו ותופס בזכרונו היטב נק' קולטת שקולט דבר החכ' שבחכ' התורה כו', אלא שמתחלה צ"ל קדשנו במצותיך ואח"כ ותן חלקנו בתורתיך, וכמו בגשמיות שמתחלה צ"ל קדושין ואח"כ נשואין, כך צ"ל תחלה קדשנו במצותיך שזהו בחי' קדושין ואח"כ ותן חלקנו המשכת טפת החכמה, וענין הקדושין ז"ע הזמנה ועי"ז אוסרה על כל העולם421, ובעבודה ז"ע ואבדיל אתכם כו' להיות לי, וכמו וארשתיך לי422 לשון אירוסין וכמו שאצלם הי' הנהוג שהיו מקדשין בשעת האירוסין, ואח"כ הוא הנשואין בחי' קליטת התורה, וכן יובן זה בתפלה שהוא ע"י הדעת והתקשרות במוחו ולבו שיתקע <20>
בתורתיך שאז זמן קליטה שקולטת כנס"י טיפת החכ' דהיינו התורה שירדה מרצונו וחכמתו ית' אלא שנתגשמה ונתלבשה בדברים גשמי', ובהיות כל איש ישראל לומד תורה וחוזר לימודו ותופס בזכרונו היטב נק' קולטת שקולט דבר החכ' שבחכ' התורה כו', אלא שמתחלה צ"ל קדשנו במצותיך ואח"כ ותן חלקנו בתורתיך, וכמו בגשמיות שמתחלה צ"ל קדושין ואח"כ נשואין, כך צ"ל תחלה קדשנו במצותיך שזהו בחי' קדושין ואח"כ ותן חלקנו המשכת טפת החכמה, וענין הקדושין ז"ע הזמנה ועי"ז אוסרה על כל העולם421, ובעבודה ז"ע ואבדיל אתכם כו' להיות לי, וכמו וארשתיך לי422 לשון אירוסין וכמו שאצלם הי' הנהוג שהיו מקדשין בשעת האירוסין, ואח"כ הוא הנשואין בחי' קליטת התורה, וכן יובן זה בתפלה שהוא ע"י הדעת והתקשרות במוחו ולבו שיתקע <20>
גּ בחוזק במחשבתו בבחי' הרגשה וכמארז"ל הכר את בוראך423 שנתפס לתוך מוחו וגם לתוך לבו להיות לו רעותא דלבא מעומקא דלבא לה' לבדו כו', והנה עד"מ כי יקח איש אשה424 שצריך לקדשה תחלה שנותן לה פרוטה או שוה פרוטה425 שהוא רק דבר שתוכל לקנות לה חיי נפשה, כך א"א להיות הנשמות קולטות כ"א כאשר ימשיך לה תחלה חיות אלקות מלמעלה וזהו וארשתיך לי, ואח"כ וידעת את הוי'426.
דוענין הקדושין הוא כמ"ש והייתם קדושים427 כו' להיות לי, וזהו פי' הרי את מקודשת לי428 פי' שתהי' מובדל ומופרש לי לשמי, וז"ע כל כוונת המצות כי מצות צריכות כוונה429 פי' לדעת המכוון, והמכוון הוא להיות מובדל מן התאוות ומכל מדות הרעות, ולכן תקנו חז"ל לומר אשר קדשנו במצותיו בברכת המצות, ועי"ז יוכל להיות לו בחי' קליטה הנ"ל בתורה ותפלה, משא"כ בלא בחי' קדושין הנ"ל א"א להיות בחי' קליטה, והנה ענין בחי' המשכת קדושין הנ"ל הוא מלמעלה מבחי' סוכ"ע, וז"ע טבעת קדושין430 עגול431 סוכ"ע ששם שוה הכל אצלו ית' הי' הוה ויהי' הכל ברגע א'432 ואין בו שום שינוי ח"ו, וכמ"ש גדול הוי' ומהולל מאד433 ולגדולתו אין חקר, פי' שגדולת הוי' הוא מאד בלי שיעור,
הקמו
וכמארז"ל מן הארץ לרקיע434 מהלך ת"ק שנה בין כל רקיע כו' רגלי החיות כו' אבל לגדולתו אין חקר פי' ולגדולתו בעצמו אין שייך ל' גדולה, רק שבמקום גדולתו אתה מוצא ענוותנותו435 שאצלו ית' בחי' הגדולה לענוה נחשבת כי436 לשון גדולה נופל על התפשטות אור בבחי' א"ס ואין קץ כו' ולא על מקור האור וחיי החיים שהוא מתגדל437 על דבר שהוא כאין ואפס ממש, וזהו לך ה' הגדולה438 פי' כי מדת הגדולה היא רק בחי' הארה שנתהוה ממך וג"ז ע"י צמצום והתפשטות והמשכה שע"ז מורים אותיות יו"ד ה' וא"ו דש' הוי', ותי' ה' ל' הויה כו' שנתהוה ממך מדת הגדולה, וע"י התבוננות זו נמשך לאדם ג"כ לב נשבר ונדכה שיהי' שוה בעיניו כל עניני העולם439 שנופלים תחת הזמן עבר ועתיד והוה ולא יתאוה להם ולא ישית אליהם לב כלל, כי יאמר ללבו הרי קודם זה כמה שנים לא עלתה על לבי כלל לחשוב ולהרהר בענין זה, ואחר כמה שנים לא יהי' הדבר ולא יבוא כלל, ולכן גם עתה יהי' דומה בעיניו כאלו היום קודם הזמן הזה ואחריו, וזהו איזהו חכם הרואה את הנולד440 שרואה בבחי' ראי' ממש מה שנולד אח"כ שלא יהי' הדבר הרע כמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ441 כו'442, ואחרית כל דבר הוא רימה ותולעה443 והוה ונפסד, וזהו אתה פוררת בעזך ים444, פי' ים445 נק' כמה בחי' שהם מצולות ים וכמ"ש ותשליך במצולות ים446 כל חטאתם, ואתה מפרר ומפזר447 אותם בעזך היינו ע"י בחי' התבוננות הנ"ל אין לו תפיסת מקום להחשב448 בבחי' יש רק יפרר ע"י בחי' לב נשבר ונדכה449 כו'.
וכמארז"ל מן הארץ לרקיע434 מהלך ת"ק שנה בין כל רקיע כו' רגלי החיות כו' אבל לגדולתו אין חקר פי' ולגדולתו בעצמו אין שייך ל' גדולה, רק שבמקום גדולתו אתה מוצא ענוותנותו435 שאצלו ית' בחי' הגדולה לענוה נחשבת כי436 לשון גדולה נופל על התפשטות אור בבחי' א"ס ואין קץ כו' ולא על מקור האור וחיי החיים שהוא מתגדל437 על דבר שהוא כאין ואפס ממש, וזהו לך ה' הגדולה438 פי' כי מדת הגדולה היא רק בחי' הארה שנתהוה ממך וג"ז ע"י צמצום והתפשטות והמשכה שע"ז מורים אותיות יו"ד ה' וא"ו דש' הוי', ותי' ה' ל' הויה כו' שנתהוה ממך מדת הגדולה, וע"י התבוננות זו נמשך לאדם ג"כ לב נשבר ונדכה שיהי' שוה בעיניו כל עניני העולם439 שנופלים תחת הזמן עבר ועתיד והוה ולא יתאוה להם ולא ישית אליהם לב כלל, כי יאמר ללבו הרי קודם זה כמה שנים לא עלתה על לבי כלל לחשוב ולהרהר בענין זה, ואחר כמה שנים לא יהי' הדבר ולא יבוא כלל, ולכן גם עתה יהי' דומה בעיניו כאלו היום קודם הזמן הזה ואחריו, וזהו איזהו חכם הרואה את הנולד440 שרואה בבחי' ראי' ממש מה שנולד אח"כ שלא יהי' הדבר הרע כמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ441 כו'442, ואחרית כל דבר הוא רימה ותולעה443 והוה ונפסד, וזהו אתה פוררת בעזך ים444, פי' ים445 נק' כמה בחי' שהם מצולות ים וכמ"ש ותשליך במצולות ים446 כל חטאתם, ואתה מפרר ומפזר447 אותם בעזך היינו ע"י בחי' התבוננות הנ"ל אין לו תפיסת מקום להחשב448 בבחי' יש רק יפרר ע"י בחי' לב נשבר ונדכה449 כו'.
וקמז
קיצור. גן נעול פי' בתרגום שכמו הג"ע נעול כך אוגדות פתחיהן, ובעבודה זהו קדשנו <21> ּ במצותיך ואבדיל אתכם, ועי"ז ותן חלקנו בתורתיך, בחי' השפעת טיפת חכ' התורה בבחי' קליטה, והקדושין הוא מבחי' סוכ"ע שלגדולתו אין חקר, והגדולה היא ענוה, ועי"ז יהי' לב נשבר ונדכה שע"י התבוננות עבר ועתיד שיראה את הנולד יהי' אצלו גם בהוה כן וזהו450 אתה פוררת בעזך ים כו'.
קיצור. גן נעול פי' בתרגום שכמו הג"ע נעול כך אוגדות פתחיהן, ובעבודה זהו קדשנו <21> ּ במצותיך ואבדיל אתכם, ועי"ז ותן חלקנו בתורתיך, בחי' השפעת טיפת חכ' התורה בבחי' קליטה, והקדושין הוא מבחי' סוכ"ע שלגדולתו אין חקר, והגדולה היא ענוה, ועי"ז יהי' לב נשבר ונדכה שע"י התבוננות עבר ועתיד שיראה את הנולד יהי' אצלו גם בהוה כן וזהו450 אתה פוררת בעזך ים כו'.
ז(טו) והנה451 ענין הגן הוא בחי' תענוג, וגן נעול שאין התענוג רק באלקות ועמך לא חפצתי452, ובמד"ר גן נעול אלו הבתולות453, ובמאו"א בי"ת סמ"ד בתולה נק' המל' כי מעיינה סתום בחותם הבינה, (וי"ל בכנס"י זהו שבהתבוננות הנ"ל נמשך להיות מעיינה סתום שלא יקרב זר הוא בחי' תאוות העולם), בתולות רעותיה454 הם ההיכלות, וע' ברבות פקודי ר"פ נ"ב, וברבקה נא' והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה, פ' חיי ך"ד ט"ז, וענין טובת מראה מאד פי' בלק"ת סד"ה קול דודי455 מאד בלי גבול, והיינו כי יפת מראה בינה עילאה במאו"א יו"ד ססעי' י"ב, ורבינו ז"ל פי' שהיא רעו"ד456, כי בינה ליבא457 פנימיות הלב כמ"ש בד"ה458 ושאבתם מים בששון459 וא"כ מאד היינו התגלות עתיק בבינה460, והו"ע אהבה בתענוגי' שלמעלה מבחי' אה"ר ואה"ע פנימיות הלב וחיצוני' הלב כמ"ש בד"ה חכלילי עינים מיין461 ע"ש שאינו סותר למ"ש בסש"ב שאה"ר היא אהבה בתענוגי'462 כו', וענין בתולה ואיש לא ידעה פי' בזהר חקת דק"פ ע"ב שלא קרב אלי' הקלי' והיינו איש זר בא נחש על חוה463, משא"כ בשרה כנז' בזהר ר"פ חיי דקךב"ב464, וז"ע ואיש לא ידעה, וע' בזהר ר"פ תצא דרע"ו א', וע' בבה"ז465 ע"פ הזהר חקת הנ"ל בענין תיו ד' נו"ן ענין כן דרך466 אשה מנאפת כו' שז"ע בא נחש על חוה כו' והוא כשמקבלת מגבורות קשות יש יניקה לנחש כו', ובמאו"א נ' י"ד נאף בגימ' ס"מ467 כי468 הוא נאף אשה חסר לב*469 דמפתי לי' לאתתא469 לנטלא נהורא והטיל זוהמא בחוה עכ"ל, וע' בזהר ויקהל דר"ג470, וענין הגבורות בעבודה הוא ע"ד כעס, טורף נפשו471 כו', וע'
חקמח
בד"ה לא תהי' משכלה בענין כוס של ברכה472 צריך הדחה מבפנים473, שצ"ל מודח מבפנים מכל תאוות גשמיות, ואז יכול להיות בבחי' ותתפלל חנה על הוי'474 ע"ש, ועד"ז יובן כאן ענין בתולה ואיש לא ידעה ואזי יכול להיות רעו"ד יסוד דנוק' ציון התקשרות ע"ד ותתפלל חנה על הוי' כו'.
בד"ה לא תהי' משכלה בענין כוס של ברכה472 צריך הדחה מבפנים473, שצ"ל מודח מבפנים מכל תאוות גשמיות, ואז יכול להיות בבחי' ותתפלל חנה על הוי'474 ע"ש, ועד"ז יובן כאן ענין בתולה ואיש לא ידעה ואזי יכול להיות רעו"ד יסוד דנוק' ציון התקשרות ע"ד ותתפלל חנה על הוי' כו'.
טקיצור475. ענין נעול בתולה ועמך לא חפצתי, טובת מראה בינה רעו"ד פנימיות הלב, מאד אהבה בתענוגי', התגלות עתיק בבינה, והיינו ע"י בתולה כנ"ל ואיש זר כעס לא ידעה, כוס של ברכה צריך הדחה, וע"י בחי' רעו"ד עי"ז ותתפלל חנה על הוי' כו'.
י(טז) והנה ע"י476 שהוא בבחי' גן נעול עי"ז פתחי לי אחותי477, וזהו שאמר אח"כ בקפיטל478 שאחר זה פתחי לי אחותי, והיינו ע"י היותה גן נעול שאוגדת פתחה מזר איש מדון479 איש תהפוכות480, ובעבודה הו"ע כעס שעי"ז טורף נפשו, עי"ז נעשה פתחי לי, ופי' לי הוא ע"ד וארשתיך לי לעולם481, וע' בזהר תרומה דקל"ד ב' ע"פ ויקחו לי תרומה ובפי' הרמ"ז שם482, גם י"ל פתחי לי לבחי' יו"ד כנודע מענין יעקב יו"ד עקב483, ובפסח נא' ופסח ה' על הפתח484 שהי' דילוג והמשכה מלמעלה מהשתלשלות והיינו לבחי' פתח הנ"ל, ולכן נא' לא תצאו מפתח ביתו485 שהי' צריכין שמירה ע"ד גן נעול, והפתח יש בו משקוף ושתי המזוזות שהם ג' אבות486 כמ"ש
יאקמט
במ"א, וכן פי' בזח"א בהשמטות סי' ך"ט די"ג ע"א487 גן נעול כו' סתימא דלא
במ"א, וכן פי' בזח"א בהשמטות סי' ך"ט די"ג ע"א487 גן נעול כו' סתימא דלא
יב<22>
יגּ אתפתחית488 אלא לגבי בעלה, והיינו פתחי לי כנ"ל.
ידובת"י489 מפרש ע"פ פתחי לי פתחי פומך בשירין ותושבחין490 כו', וא"כ יש לפרש כמו שנת' לעיל גן נעול שיהי' פי' נעול מלדבר דברים בטלים491 רק יהי' דבורו בג"ן סדרי' דאוריי' וזהו פתחי לי כו'.
טווהנה כתי' כבוד חכמים ינחלו492, ואין כבוד אלא תורה, ובבחיי493 ס"פ תולדות494 כי הנפש נק' כבוד לפי שהיא חצובה מכסה"כ, ושרשה שהיא495 עתידה לשוב שם הוא כסה"כ, וזהו למען יזמרך כבוד, וכתי'496 וכבוד ה' יאספך497, וי"ל שלפי שנש"י שרשם מס"ר אותיות התו' וכנ"ל לכן נק' כבוד, ועז"נ ג"כ כבוד חכמים ינחלו שחכמים שלומדי' תורה מתעלי' לשרשן בחי' אותיות התו', וכן פי' הבחיי ג"כ בפ' כי תשא498 שכ' וידוע כי הלוחות של סנפירין היו499 ולוקחו מכסה"כ, וכן מצינו בכה"כ דכתי'500 כמראה אבן ספיר501 דמות כסא502, ומפני שהתו' לוקחה503 מכה"כ נק' התו' כבוד שנא' כבוד חכמים ינחלו, וכן הנפש השכלית שרשה בכסה"כ ונקראת כבוד שנא' למען יזמרך כבוד, ונפשו של אדם המתעסק בתורה זוכה לשוב לשרשו504 שנא' תורת ה' תמימה505 משיבת נפש506 עכ"ל. ומפרש שמשיבת הנפש הוא בתורת ה' והיינו כנ"ל.
טזופי' ענין כבוד ע' בע"ח שער כסה"כ, ובמאו"א ך' סעי' ך"ב כסא נק' היכל קדה"ק דבריאה כסא לבחי' המל' שנק'507 כבוד, ובפרד"ס ערך כסא508 לפעמים
יזקנ
הבינה נק' כסא והיינו שהיא כסא לבחי' כבוד עליון כתר שהיא מל' דא"ס שעז"נ הראני נא את כבודך509, ובינה נק' ג"כ קדה"ק510, והלוחות חרות511 אותיות החקיקה, שרשן מהכתר גליף גליפו בטה"ע512, ומשם שרש הנשמות ג"כ כמ"ש בד"ה אם בחקתי513 ובביאור ע"פ זאת חקת התורה514, ועז"נ ג"כ515 למען יזמרך כבוד וכנ"ל516 בענין הרשימו שהניח הא"ס שז"ע אותיות החקיקה שרש התו' כו'517.
הבינה נק' כסא והיינו שהיא כסא לבחי' כבוד עליון כתר שהיא מל' דא"ס שעז"נ הראני נא את כבודך509, ובינה נק' ג"כ קדה"ק510, והלוחות חרות511 אותיות החקיקה, שרשן מהכתר גליף גליפו בטה"ע512, ומשם שרש הנשמות ג"כ כמ"ש בד"ה אם בחקתי513 ובביאור ע"פ זאת חקת התורה514, ועז"נ ג"כ515 למען יזמרך כבוד וכנ"ל516 בענין הרשימו שהניח הא"ס שז"ע אותיות החקיקה שרש התו' כו'517.
יחקיצור. ע"י גן נעול נעשה פתחי לי, ופי' נעול מדב"ט לעסוק בג"ן סדרים דאורייתא, והתו' נק' כבוד, והנפש חצובה מכסה"כ, כסה"כ היכל קד"ק דבריאה, וכן באצי', חרות חקיקה גליף גליפו בטה"ע ע"ד הרשימו518.