Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
א[מי כה"א] לה"ע ר"ח
ב"ה, שר"ח מ"ח נח
להבין ענין ר"ח. יו"ט של נשים כו' חטא העגל כו' טעות פרעה עזב ה'
ב"ה, שר"ח מ"ח נח
להבין ענין ר"ח. יו"ט של נשים כו' חטא העגל כו' טעות פרעה עזב ה'
בנח, שר"ח מ"ח
להבין ענין ר"ח1, שנק' ראש חדש שכמו הראש הוא כלליות חיות האדם כן ראש החדש הוא הכולל כלליות החיות2 של כל החדש כולו, וכמו ראש השנה הוא כלליות חיות3 כל השנה כן ר"ח הוא כלליות חיות כל החדש שכולל חיות כלליות של שלשים יום, וצ"ל ענינו, וגם צ"ל מפני מה ר"ח הוא יו"ט של נשים4 שמשמרות אותו יותר מהאנשים5, והוא מפני שלא רצו ליתן את נזמיהן לבעליהן במעשה העגל, ובשכר זה נתן הקב"ה שכרן שיהיו משמרות ר"ח יותר מאנשים, אשר לכאורה זהו נגד מה שהנשים פטורי' ממ"ע שהזמ"ג6, ור"ח הוא התלוי בזמן ומפני מה יהיו הנשים שפטורי' מדבר התלוי בזמן יהיו משמרות ר"ח התלוי בזמן יותר מאנשים שחייבים בכ"ד התלוי בזמן (ומה שהיו מקדשי' ע"פ הראי' ולא תלוי בזמן, הלא ידוע ממ"ש במשנה שהי' גם ע"פ חשבון7 רק שהיו צריכים לבוא עדים שראו מולד הלבנה, וגם עכשיו שאין מקדשי' ע"פ הראי' באמת מכוונים ע"פ חשבון8 לבד
להבין ענין ר"ח1, שנק' ראש חדש שכמו הראש הוא כלליות חיות האדם כן ראש החדש הוא הכולל כלליות החיות2 של כל החדש כולו, וכמו ראש השנה הוא כלליות חיות3 כל השנה כן ר"ח הוא כלליות חיות כל החדש שכולל חיות כלליות של שלשים יום, וצ"ל ענינו, וגם צ"ל מפני מה ר"ח הוא יו"ט של נשים4 שמשמרות אותו יותר מהאנשים5, והוא מפני שלא רצו ליתן את נזמיהן לבעליהן במעשה העגל, ובשכר זה נתן הקב"ה שכרן שיהיו משמרות ר"ח יותר מאנשים, אשר לכאורה זהו נגד מה שהנשים פטורי' ממ"ע שהזמ"ג6, ור"ח הוא התלוי בזמן ומפני מה יהיו הנשים שפטורי' מדבר התלוי בזמן יהיו משמרות ר"ח התלוי בזמן יותר מאנשים שחייבים בכ"ד התלוי בזמן (ומה שהיו מקדשי' ע"פ הראי' ולא תלוי בזמן, הלא ידוע ממ"ש במשנה שהי' גם ע"פ חשבון7 רק שהיו צריכים לבוא עדים שראו מולד הלבנה, וגם עכשיו שאין מקדשי' ע"פ הראי' באמת מכוונים ע"פ חשבון8 לבד
גב
ג"כ, וא"כ הוא תלוי בזמן כו'). ויובן בהקדם כלליות ענין מעשה העגל שאמרו הערב רב לישראל בראותם כי בשש משה9 לרדת מן ההר, וכי בא שש ולא בא, שיעשו העגל והצליח מע"ש ואמרו אלה אלקיך ישראל10 אשר העלוך מאמ"צ, שזהו באמת פלאי פלאות וכ"ש על דור דיעה11 שיחשבו כן שעגל זהב עשוי מדומם גשמי יהי' הוא האלקה, והוא אשר הוציא את ישראל ממצרים, שהחוש מכחישו שכולם ראו שלא הי' עגל בעת צאתם ממצרים, ואם הי' משה בא תחלה לא הי' מקום כלל לערב רב לאמר לישראל ולפתותם על מעשה העגל, רק מפני טעותם ויום המעונן12 אשר לפי דעתם איחר זמנו אז הי' מקום לערב רב לפתותם והצליח מע"ש כו' שעשו כו'. אך לכאורה אינו מובן לעינינו כלל, ושייכותו לענין מה שאיחר משה לבוא לפי דעתם כו'.
ג"כ, וא"כ הוא תלוי בזמן כו'). ויובן בהקדם כלליות ענין מעשה העגל שאמרו הערב רב לישראל בראותם כי בשש משה9 לרדת מן ההר, וכי בא שש ולא בא, שיעשו העגל והצליח מע"ש ואמרו אלה אלקיך ישראל10 אשר העלוך מאמ"צ, שזהו באמת פלאי פלאות וכ"ש על דור דיעה11 שיחשבו כן שעגל זהב עשוי מדומם גשמי יהי' הוא האלקה, והוא אשר הוציא את ישראל ממצרים, שהחוש מכחישו שכולם ראו שלא הי' עגל בעת צאתם ממצרים, ואם הי' משה בא תחלה לא הי' מקום כלל לערב רב לאמר לישראל ולפתותם על מעשה העגל, רק מפני טעותם ויום המעונן12 אשר לפי דעתם איחר זמנו אז הי' מקום לערב רב לפתותם והצליח מע"ש כו' שעשו כו'. אך לכאורה אינו מובן לעינינו כלל, ושייכותו לענין מה שאיחר משה לבוא לפי דעתם כו'.
דוהענין הוא כי הנה עיקר טעות פרעה13 מלך מצרים שאמר מי הוי' אשר אשמע בקולו, לא ידעתי את הוי'14, אשר ע"כ לא אשלח את ישראל, ועד"ז גם שארי הכופרים באמונה כו' אין הענין שמכחישים באמיתיות המצאו ממש, כי כולם יודעים אותו, שהוא יוצר כל היצורים והוא נצחי, וכמ"ש כי ממזרח שמש עד מבואו15 גדול שמי בגוים ובכ"מ מוקטר כו' וכמארז"ל דקרו לי' אלקא דאלקייא16, וכדכתיב הודו לאלקי האלקים17, אלא שענין טעותם שהוא*18 שאומרים עזב ה' את הארץ18 ביד המזלות ושרים העליונים, ונתן להם הכח שיהיו הם המנהיגים את הארץ כפי רצונם ואות נפשם, ואין לו ית' שום חלק בההנהגה כלל, להיות כי הוא מרומם ונעלה מערך ההגשמה הנעשה ע"פ האדמה, וה"ה השפלה לפניו ית' להשפיל א"ע בעלולים השפלים שלמטה ולכן עזב אותם בידי השרים והמזלות שהם ינהגו אותם, וזהו שאה"כ השמים שמים להוי'19 והארץ נתן לבנ"א, פי' השמים אין כוונתו על השמים הגשמי' כ"א ע"ד כמו שמים לרום20 וכמו כגבוה שמים מארץ21, והוא להרחיק הרוחניות מהגשמיות, ולהבדיל ביניהם זהו ע"י אומרו כהבדל שבין שמים שהוא הנראה לעין גשמי' מרומם ונבדל מן הארץ שהוא דבר היותר שפל והיותר תחת, כן כל דברים הרוחני' כמו המלאכים וכלליות בי"ע רוחניים זהו להוי' שהוא המנהיגם בהשגחה פרטיות, אמנם הארץ וכל אשר בה הנה מצד היותם עלולים היותר שפלים ה"ז השפלה לפניו ית' להשפיל א"ע להשגיח בהם השגחה פרטי' ולכן נתן הכח להמזלות ושרים שלמעלה שיהיו הם המנהיגים והמשגיחים כפי רצונם
הג
ואות נפשם אשר נתן הוא ית' בהם כח כו' להשגיח השגחה פרטי' בכל פרטי דברים הנמצאים בעלולים השפלים אשר בארץ הגשמי שלמטה, וזהו והארץ נתן לבני אדם כו', וזה"ע אלקא דאלקייא, פי' אלקייא הם השרים והמזלות שלדעתם וטעותם הנה הם הם המשפיעים לארץ ולדרים עלי' ולכן הם עובדים אותם, וכמו שבארץ יון שהשפעת חיותם הוא ממזל בתולה ולכן על הרוב נקבות הם המנהיגים את המלוכה, וקורים אותם אלקות22 שלפ"ד הם הם המשפיעים חיות בארץ ההיא (והגם כי באמת כל השפעה שנשפע בארץ עובר דרך המושל המושל24 ושולט23 על הארץ ההיא, אך הנה זהו רק מה שעובר ע"י אבל איננו הוא עצמו המשפיע והגורם בזה, כ"א ע"ד האומן שפועל פעולתו ע"י הכלים, הגם כי העושים הם הכלים אמנם הוא ע"י האומן הפועל ע"י הכלים והרי משבחים את האומן שהוא אומן מופלא שעשה מלאכה מופלאת כזה, ולא הכלים הפועלים, ועד"ז יובן הגם כי עובר דרך השר כו' עכ"ז ה"ה ככלי האומן שאומן פועל ע"י שדרך מעבר הכלי עובר הכח הנעשה ונפעל, ועכ"ז אינו מתייחס להכלי כלל), ואומרים שהבורא ית' הוא אלקא דאלקייא פי' שהוא המקור להם, אבל אינו מושל ושולט כלל בארץ, רק אלקא דאלקייא בלבד, כי הארץ נתן כו' שהשרים של מעלה והמזלות הם ינהגו את הארץ, מפני שהוא השפלה לפניו ית' כנ"ל לכן הוא רם בבחי' רוממות והתנשאות אשר ע"כ על השמים לרום כבודו25 כו' וכנ"ל. וזהו שאמר פרעה לא ידעתי את הוי' שאינו שייך לי כלל להיותו בבחי' רם כו' ועזב ההנהגה השייכה לארץ בידי המזלות והשרים, וא"כ מי הוי' אשר אשמע בקולו לשנות ההנהגה שלמטה שישראל היו נתונים אצלו בעבודה קשה, לשלחם מעל פניו שיעבדו את ה' במדבר ולכן לא אשלח את ישראל כו'.
ואות נפשם אשר נתן הוא ית' בהם כח כו' להשגיח השגחה פרטי' בכל פרטי דברים הנמצאים בעלולים השפלים אשר בארץ הגשמי שלמטה, וזהו והארץ נתן לבני אדם כו', וזה"ע אלקא דאלקייא, פי' אלקייא הם השרים והמזלות שלדעתם וטעותם הנה הם הם המשפיעים לארץ ולדרים עלי' ולכן הם עובדים אותם, וכמו שבארץ יון שהשפעת חיותם הוא ממזל בתולה ולכן על הרוב נקבות הם המנהיגים את המלוכה, וקורים אותם אלקות22 שלפ"ד הם הם המשפיעים חיות בארץ ההיא (והגם כי באמת כל השפעה שנשפע בארץ עובר דרך המושל המושל24 ושולט23 על הארץ ההיא, אך הנה זהו רק מה שעובר ע"י אבל איננו הוא עצמו המשפיע והגורם בזה, כ"א ע"ד האומן שפועל פעולתו ע"י הכלים, הגם כי העושים הם הכלים אמנם הוא ע"י האומן הפועל ע"י הכלים והרי משבחים את האומן שהוא אומן מופלא שעשה מלאכה מופלאת כזה, ולא הכלים הפועלים, ועד"ז יובן הגם כי עובר דרך השר כו' עכ"ז ה"ה ככלי האומן שאומן פועל ע"י שדרך מעבר הכלי עובר הכח הנעשה ונפעל, ועכ"ז אינו מתייחס להכלי כלל), ואומרים שהבורא ית' הוא אלקא דאלקייא פי' שהוא המקור להם, אבל אינו מושל ושולט כלל בארץ, רק אלקא דאלקייא בלבד, כי הארץ נתן כו' שהשרים של מעלה והמזלות הם ינהגו את הארץ, מפני שהוא השפלה לפניו ית' כנ"ל לכן הוא רם בבחי' רוממות והתנשאות אשר ע"כ על השמים לרום כבודו25 כו' וכנ"ל. וזהו שאמר פרעה לא ידעתי את הוי' שאינו שייך לי כלל להיותו בבחי' רם כו' ועזב ההנהגה השייכה לארץ בידי המזלות והשרים, וא"כ מי הוי' אשר אשמע בקולו לשנות ההנהגה שלמטה שישראל היו נתונים אצלו בעבודה קשה, לשלחם מעל פניו שיעבדו את ה' במדבר ולכן לא אשלח את ישראל כו'.
ואמנם באמת טעות הוא אצלם, והמגביהי לשבת הנה הוא משפילי26 לראות בשמים ובארץ בשוה, ולכן ישראל מאמינים בני מאמינים27 שאין מזל לישראל28 יודעים ומאמינים בהשגחתו ית' בבחי' השגחה פרטיות על כל דבר שלמטה בארץ ואשר במים מתחת לארץ, וזהו שאמר משה בהכותו את פרעה וכל מצרים, למען תדע שאין כמוני בכל הארץ29, בכל הארץ דוקא, וכן למען ספר שמי בכל הארץ30, שזהו להוציא מדעתם וטעותם שעזב ה' את הארץ שיתנהגו ע"י המזלות לבד ואין לו ית' חלק בזה, כ"א שאין כמוני בכל הארץ דוקא שימחה בידו לשנות טבע וההנהגה
זד
אשר בארץ דוקא, וכמו אמונת ודעת ישראל שהם מאמינים ויודעים כמו שמקובלים ממרע"ה מפי הגבורה וידעת היום31 והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, פי' כי פרעה א' מי הוי' כו' אבל מש' אלקים ידע32, והיינו כי עצם פי' לשון ש' אלקים הוא לשון כח33 ויכולת כמו ואת אילי הארץ34, וכמו שא' לו יוסף אלקים יענה את שלום פרעה35, שהבין לפי דעתו שהכח המשפיע לו יענה שלומו כו', אמנם באמת הוי' הוא האלקים שכל כחות אלו המשפיעים הם הם עצמם הוי' שהוא הנותן לך כח לעשות חיל36, והוא הוא המשגיח בהשגחה פרטית על כל דרכי בנ"א לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו37 ע"י השרים והכחות המשפיעים שהם כגרזן ביד החוצב38 בו כו', וזהו שא' בשמים ממעל ובארץ מתחת אין עוד פי' שכמו בשמים ממעל גם לפי דבריכם שם משכן כבודו והשגחתו הפרטיות כן גם בארץ מתחת אין עוד כלל כו', פי' אין עוד שבחי' הכח של המזל והשר המשפיע כמו מט"ט שהוא שרו של עולם39 אינו נחשב כלל אפי' לבחי' עוד שהוא דבר נוסף על עצמותו, כ"א אין עוד כלל שאין דבר נוסף כלל והיינו כמו שהגרזן אינו דבר נוסף על האומן הפועל ע"י, והוא מפני שאין להגרזן שום בחירה לעשות או שלא לעשות וכל הבחירה בכלליות עשייתו או בפרטי' בטיב עשיותיו הכל תלוי בידי האומן באופן השגתו וטיב אימן ידיו כו' ולכן אינו מתייחס כלל עשיית הדבר לכלי העושה כ"א לפועל הפועל ע"י הכלי, ומ"ש אין אומן בלא כלים40 אין הכוונה ליחס עצם עשיית האומן להכלי אלא שבלא הכלי אינו יוצא מהעלם אל הגילוי בחי' כח ואימן יד האומן וה"ה כאילו אינו כו', ועד"ז יובן בכל פרטי דברים הגשמיות בדצח"ם עם היות שיש לכל מין בכלל, ולכל או"א בפרט המין ההוא בפרט, כח וחיות פרטי עכ"ז איננו דבר נוסף על עצמותו ית' כ"א הכח הזה עצמו הוא הוי' שזהו כוונת אומרו כי הוי' הוא האלקים ל' רבים41 שכל כחות הרבים בכל מינים הפרטים שנבראו ונוצרו ונעשו בשי"ב, וכן בכל מין פרטי רבות נבראים בדצח"מ, הכל הוא הוא הוי' המהווה אותם בתחילת בריאתם וכמאז כן עתה בלתי שום שינוי
אשר בארץ דוקא, וכמו אמונת ודעת ישראל שהם מאמינים ויודעים כמו שמקובלים ממרע"ה מפי הגבורה וידעת היום31 והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, פי' כי פרעה א' מי הוי' כו' אבל מש' אלקים ידע32, והיינו כי עצם פי' לשון ש' אלקים הוא לשון כח33 ויכולת כמו ואת אילי הארץ34, וכמו שא' לו יוסף אלקים יענה את שלום פרעה35, שהבין לפי דעתו שהכח המשפיע לו יענה שלומו כו', אמנם באמת הוי' הוא האלקים שכל כחות אלו המשפיעים הם הם עצמם הוי' שהוא הנותן לך כח לעשות חיל36, והוא הוא המשגיח בהשגחה פרטית על כל דרכי בנ"א לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו37 ע"י השרים והכחות המשפיעים שהם כגרזן ביד החוצב38 בו כו', וזהו שא' בשמים ממעל ובארץ מתחת אין עוד פי' שכמו בשמים ממעל גם לפי דבריכם שם משכן כבודו והשגחתו הפרטיות כן גם בארץ מתחת אין עוד כלל כו', פי' אין עוד שבחי' הכח של המזל והשר המשפיע כמו מט"ט שהוא שרו של עולם39 אינו נחשב כלל אפי' לבחי' עוד שהוא דבר נוסף על עצמותו, כ"א אין עוד כלל שאין דבר נוסף כלל והיינו כמו שהגרזן אינו דבר נוסף על האומן הפועל ע"י, והוא מפני שאין להגרזן שום בחירה לעשות או שלא לעשות וכל הבחירה בכלליות עשייתו או בפרטי' בטיב עשיותיו הכל תלוי בידי האומן באופן השגתו וטיב אימן ידיו כו' ולכן אינו מתייחס כלל עשיית הדבר לכלי העושה כ"א לפועל הפועל ע"י הכלי, ומ"ש אין אומן בלא כלים40 אין הכוונה ליחס עצם עשיית האומן להכלי אלא שבלא הכלי אינו יוצא מהעלם אל הגילוי בחי' כח ואימן יד האומן וה"ה כאילו אינו כו', ועד"ז יובן בכל פרטי דברים הגשמיות בדצח"ם עם היות שיש לכל מין בכלל, ולכל או"א בפרט המין ההוא בפרט, כח וחיות פרטי עכ"ז איננו דבר נוסף על עצמותו ית' כ"א הכח הזה עצמו הוא הוי' שזהו כוונת אומרו כי הוי' הוא האלקים ל' רבים41 שכל כחות הרבים בכל מינים הפרטים שנבראו ונוצרו ונעשו בשי"ב, וכן בכל מין פרטי רבות נבראים בדצח"מ, הכל הוא הוא הוי' המהווה אותם בתחילת בריאתם וכמאז כן עתה בלתי שום שינוי
חה
כלל, וא"ת מחי' אלא מהוה42 בכל עת ובכל רגע וכמ"ש ובטובו מחדש בכי"ת מע"ב וכמ"ש מזה במ"א שבטובו העצמי שבטבע הטוב להטיב44 הוא מחדש הישינות בכי"ת כו', ול"ד בכ"י אלא בכל עת רק מפני שבכ"י ניכר קצת כמו התחדשות43 כו' כמ"ש במ"א, ולהוסיף ולחזק הדבר שא' תחלה ביאר אח"כ אין עוד שאין שום עוד היינו דבר נוסף על עצמותו כמו ענין השיתוף45 שנת' במ"א, שבכדי לשלול גם דבר זה אמר אין עוד כו', וע"ז היו כל האותות והמופתים שעשו לפרעה ולכל מצרים לאמת אצלם שאין כמוני בכל הארץ, וממילא אין עוד, שהרי הראה להם שאין כח כלל לבחי' מזל מצרים למנוע ולעמוד נגדו ית' חלילה, והוא מפני כי בעצם אינו דבר נוסף כלל כ"א כמו כלי המחרישה לחרוש בהם, וכלי הגרזן לחצוב בו וכדומה כו', ובראותם כולם ונתאמת אצלם ע"י גודל המפלות שעשה ה' שפטים בהם ובאלקיהם האמינו כולם לפי שעה ע"י שראו שמזל מצרים לא הי' יכול להתקומם נגדו ית' להצילם מידם, אין זה כ"א שאצבע אלקים הוא המושל ושולט בכל, היינו גם בארץ כו', ולא כפי טעותם שעזב כו' כנ"ל.
כלל, וא"ת מחי' אלא מהוה42 בכל עת ובכל רגע וכמ"ש ובטובו מחדש בכי"ת מע"ב וכמ"ש מזה במ"א שבטובו העצמי שבטבע הטוב להטיב44 הוא מחדש הישינות בכי"ת כו', ול"ד בכ"י אלא בכל עת רק מפני שבכ"י ניכר קצת כמו התחדשות43 כו' כמ"ש במ"א, ולהוסיף ולחזק הדבר שא' תחלה ביאר אח"כ אין עוד שאין שום עוד היינו דבר נוסף על עצמותו כמו ענין השיתוף45 שנת' במ"א, שבכדי לשלול גם דבר זה אמר אין עוד כו', וע"ז היו כל האותות והמופתים שעשו לפרעה ולכל מצרים לאמת אצלם שאין כמוני בכל הארץ, וממילא אין עוד, שהרי הראה להם שאין כח כלל לבחי' מזל מצרים למנוע ולעמוד נגדו ית' חלילה, והוא מפני כי בעצם אינו דבר נוסף כלל כ"א כמו כלי המחרישה לחרוש בהם, וכלי הגרזן לחצוב בו וכדומה כו', ובראותם כולם ונתאמת אצלם ע"י גודל המפלות שעשה ה' שפטים בהם ובאלקיהם האמינו כולם לפי שעה ע"י שראו שמזל מצרים לא הי' יכול להתקומם נגדו ית' להצילם מידם, אין זה כ"א שאצבע אלקים הוא המושל ושולט בכל, היינו גם בארץ כו', ולא כפי טעותם שעזב כו' כנ"ל.
טואמנם הנה הע"ר רצו אח"כ לכפור בזה, כאשר בשש משה לרדת מן ההר, והוסיפו סרה שרצו שגם ישראל יסורו, השמיע46 לישראל שהאמת הוא כאשר דימו מתחלה שמנהיגי העולם הם המזלות והשרים שלמעלה כנ"ל, ומה שלקו המצרים ושלא הי' ביכולת המזל שלהם לעוזרם, ואדרבה שגם באלקיהם עשה שפטים47, א"ז מחמת שהוי' הוא המנהיג בהשגחה פרטיות ואין עוד מלבדו, כ"א מסיבה אחרת, והוא כי יען שיש י"ב מזלות ברקיע48, ומזל מצרים הוא מזל טלה49, וכמ"ש משה לפרעה הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם50 כו', וכידוע שכל עיקר ענין מצות קרבן פסח51 הי' בשביל זה לשחוט שה52, ועצם לא תשברו בו53, ולא תאכלו54 כו' כ"א ראשו על כרעיו ועל קרבו, להראות איך שאין ממש באלקי מצרים שהוא מזל טלה, ואשר מטעם זה בסיפור מעשה דיוסף עם השבטים אמר ג"כ כי לא יוכלון המצרים לאכול עם העברים55, והתחכמו הע"ר להשמיע לישראל כי מזל שור
יו
הי' נלחם במצרים עם מזל טלה וגבר עליו, וע"ד שמצינו שהמזלות נלחמים זע"ז כמ"ש בדניאל56 כו', ועד"ז הי' במצרים, אבל מ"מ המנהיגים בארץ הם המזלות, ולכן יעצו להם לעשות עגל מסכה והכוונה הוא להכשילם שיעבדו למזל שור מפני כי לפ"ד הוא גבר על מזל טלה.
הי' נלחם במצרים עם מזל טלה וגבר עליו, וע"ד שמצינו שהמזלות נלחמים זע"ז כמ"ש בדניאל56 כו', ועד"ז הי' במצרים, אבל מ"מ המנהיגים בארץ הם המזלות, ולכן יעצו להם לעשות עגל מסכה והכוונה הוא להכשילם שיעבדו למזל שור מפני כי לפ"ד הוא גבר על מזל טלה.
יאאך הנה הנשים לא רצו בזה ולכן לא השתתפו עמהם ולא נתנו נזמיהם לעשות העגל, והוא מצד שרש נשמותיהם שה"ע היותם מעלמא דנוקבא, אשר מלכותו בכל משלה56, בחי' מל' ראש על כל הע"ש שלמעלה, וידעו והרגישו בנפשותם איך שאין ממש במזלות ושרים הנ"ל יותר מאשר ידעו והרגישו האנשים, שנשמותיהם מעלמא דדכורא, בחי' ז"א דאצי' שמרומם ונשגב למעלה מעלה מערך בי"ע57 לגמרי, אשר ע"כ אומרים המכחישים בהשגחה פרטיות שעל השמים כבודו של מקום הוא בחי' ז"א דאצי', ועזב את הארץ היינו בחי' מל'58, ולכן הם מונים לחמה59 ולא ללבנה מטעם הנ"ל, ועם היות כי החמה היא למעלה במדרגה מהלבנה היא הנותנת שבזה עצמו הוא טעותם באמרם שעל השמים כבודו בבחי' הרוחניות ואין לו חלק בגשמיות כלל כו', וישראל המונים ללבנה כלומר להיותו אלקי הארץ כמו אלקי השמים מעלה ומטה שוים לפניו ית' שעם היות שהארץ היא למטה במדרגה משמים מ"מ הנה הוא משפילי לראות בהשגחה פרטיות בשמים ובארץ בשוה ממש, והיינו מפני היותו מגביהי לשבת, שלכן הוא משפילי לראות בשמים ובארץ בשוה כו', כי באמת גם השמים הם בחי' ירידה והשפלה לפניו, אך הנה הנשים לפי ששרשם מבחי' המל' דוקא, ולכן כמו שבלבנה יש מיעוט וריבוי בכל חדש כן הוא עונת הנשים60 בוסתן משלשים יום לשלשים יום שטמאה ומתקדשת, ולכן הם לא קיבלו מהע"ר בענין העגל כאשר קיבלו האנשים שהם מעלמא דדכורא, ולכן ביו"ט61 של ר"ח שהוא יו"ט של הלבנה ועת התעלותה כו' ניתן לנשים יותר מאנשים מטעם הנ"ל, והגם כי בכל מ"ע שהזמן גרמא הנשים פטורות מ"מ ר"ח אינו דומה לזה להיות כי שרשם הוא בעלמא דנוקבא כו'.