Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אואעשך לגוי גדול
בס"ד.
ואעשך לגוי גדול1 ואברכך ואגדלה שמך והי' ברכה2. וארז"ל בפב"ת דפסחים דף קי"ז ע"ב א"ר שמעון בן לקיש ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים אלקי אברהם ואברכך זהו שאומרי' אלקי יצחק ואגדלה שמך זהו שאומרי' אלקי יעקב יכול יהו חותמין בכולם ת"ל והי' ברכה בך חותמין ואין חותמין בכולן. והענין הוא כי הנה נודע ממארז"ל אר"ש3 האבות הן הן המרכבה4, והיינו בחי' מרכבתא עילאה5 דחג"ת דאצי' כי אברהם הי' מרכבה למדת החסד6 דאצי' ולכן איתא7 בפרד"ס8 בשם ספר הבהיר9 שאמרה מדת החסד כל ימי היות אברם בארץ10 לא הוצרכתי לעשות מלאכתי שהרי אברם עומד ומשמש במקומי שנא' וישמור משמרתי11 ששמר משמרת מדת החסד וא"כ הי' במקום מדת החסד דאצי'. ולכן איתא בס' או"צ12 שאברהם הי' נדיב בין בנפשו בין בגופו בין בממונו, ויצחק הי'
בס"ד.
ואעשך לגוי גדול1 ואברכך ואגדלה שמך והי' ברכה2. וארז"ל בפב"ת דפסחים דף קי"ז ע"ב א"ר שמעון בן לקיש ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים אלקי אברהם ואברכך זהו שאומרי' אלקי יצחק ואגדלה שמך זהו שאומרי' אלקי יעקב יכול יהו חותמין בכולם ת"ל והי' ברכה בך חותמין ואין חותמין בכולן. והענין הוא כי הנה נודע ממארז"ל אר"ש3 האבות הן הן המרכבה4, והיינו בחי' מרכבתא עילאה5 דחג"ת דאצי' כי אברהם הי' מרכבה למדת החסד6 דאצי' ולכן איתא7 בפרד"ס8 בשם ספר הבהיר9 שאמרה מדת החסד כל ימי היות אברם בארץ10 לא הוצרכתי לעשות מלאכתי שהרי אברם עומד ומשמש במקומי שנא' וישמור משמרתי11 ששמר משמרת מדת החסד וא"כ הי' במקום מדת החסד דאצי'. ולכן איתא בס' או"צ12 שאברהם הי' נדיב בין בנפשו בין בגופו בין בממונו, ויצחק הי'
בח
מרכבה למדת הגבורה13 ולכן נא' ופחד יצחק הי' לי14, ונמצא שכינה ליצחק ש' אחד כמו למדת הגבורה שכמו מדת הגבורה קורי' מקובלי' הראשוני' בשם מדת הפחד15 כן יצחק נק' פחד שז"ע אומרו פחד יצחק, ויעקב הי' מרכבה למדת הת"ת16 לכן כמו שהת"ת כולל ב' בחי' דחו"ג כן יעקב עשה לו מקל לבנה לח ולוז וערמון כמ"ש ויקח לו יעקב17 מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות פי' שלקח לו מדה זו שכולל חו"ג להיות מרכבה לה להיות במקומה, ולכן בירך יעקב את בניו כשירדו למצרים ברחמים18 כמ"ש ואל שדי יתן לכם רחמים19 להיות כי כל ימיו הי' עבודתו בבחי' זו עד שנתאחד בה כו', וא"כ מה שאומרי' אלקי אברהם היינו בחי' שלמעלה מהחסד דאצי' והוא בחי' חכמה עילאה דאצי', וכמ"ש בזהר ח"ב פ' בשלח דנ"ה ע"ב אלקי אבי וארוממנהו20 כמד"א אלקי אברהם וכ' המק"מ פי' אבא שהוא אלקה של חסד, א"ר יוסי אי הכי אמאי וארוממנהו דהא אלקי אברהם לעילא הוא, פי' כי הוא בח"ע וא"צ הרמה, א"ל אפי' הכי אצטריך, והיינו להעלותו לבחי' אריך כו', נשמע דאלקי אברהם הוא בחי' אוא"ס המלובש בחכ' עילאה דאצי', ולכן מקדימין שבח זה לשבח האל הגדול הגבור שהוא בהתפשטות ההמשכה במדות חג"ת, אבל אלקי אברהם הוא בחכ', וא"כ זה שיתעלה אברהם כ"כ שיהי' מרכבה עילאה זהו ואעשך לגוי גדול כו', ועי"ז זכה לעמוד*21 אומה שנק' גוי גדול21.
מרכבה למדת הגבורה13 ולכן נא' ופחד יצחק הי' לי14, ונמצא שכינה ליצחק ש' אחד כמו למדת הגבורה שכמו מדת הגבורה קורי' מקובלי' הראשוני' בשם מדת הפחד15 כן יצחק נק' פחד שז"ע אומרו פחד יצחק, ויעקב הי' מרכבה למדת הת"ת16 לכן כמו שהת"ת כולל ב' בחי' דחו"ג כן יעקב עשה לו מקל לבנה לח ולוז וערמון כמ"ש ויקח לו יעקב17 מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות פי' שלקח לו מדה זו שכולל חו"ג להיות מרכבה לה להיות במקומה, ולכן בירך יעקב את בניו כשירדו למצרים ברחמים18 כמ"ש ואל שדי יתן לכם רחמים19 להיות כי כל ימיו הי' עבודתו בבחי' זו עד שנתאחד בה כו', וא"כ מה שאומרי' אלקי אברהם היינו בחי' שלמעלה מהחסד דאצי' והוא בחי' חכמה עילאה דאצי', וכמ"ש בזהר ח"ב פ' בשלח דנ"ה ע"ב אלקי אבי וארוממנהו20 כמד"א אלקי אברהם וכ' המק"מ פי' אבא שהוא אלקה של חסד, א"ר יוסי אי הכי אמאי וארוממנהו דהא אלקי אברהם לעילא הוא, פי' כי הוא בח"ע וא"צ הרמה, א"ל אפי' הכי אצטריך, והיינו להעלותו לבחי' אריך כו', נשמע דאלקי אברהם הוא בחי' אוא"ס המלובש בחכ' עילאה דאצי', ולכן מקדימין שבח זה לשבח האל הגדול הגבור שהוא בהתפשטות ההמשכה במדות חג"ת, אבל אלקי אברהם הוא בחכ', וא"כ זה שיתעלה אברהם כ"כ שיהי' מרכבה עילאה זהו ואעשך לגוי גדול כו', ועי"ז זכה לעמוד*21 אומה שנק' גוי גדול21.
גט
וביאור ענין לגוי גדול, הנה ארז"ל במד"ר22 עפ"ז ואעשך לגוי גדול אותה אומה דכתי' בה ומי גוי גדול23 ממך אני מעמיד אותה, שנק' גדולי' ע"ש גדול הוי' ומהולל מאד24 בעיר אלקינו, וכתי' כי חלק הוי' עמו25 שיש בכאו"א ש' הוי'26 ולכן נק' גדול ע"ש גדול הוי' כו' ומקורם אברהם חסד עליון. והענין הוא דהנה ארז"ל ברבות ע"פ ויעש אברהם משתה גדול27, גדול העולמי' הי' שם, וכן בפ' איננו גדול28 פי' במד"ר וישב פ' פ"ז29 על גדול הוי' ומהולל מאד ע' במד"ר שם ובמת"כ שם, וא"כ פי' גוי גדול שגדולת הוי' הוא גם בחלק הוי' עמו, ולכן כל רואיהם יכירום30 ע"ד וראו כו' כי ש' הוי' נק' עליך31. וביאור ענין ש' הוי' שיש בכאו"א32 מישראל33 הנה היו"ד הוא בחי' הביטול שלמעלה מן החכ' ולמעלה משכל המושג שאין רצונו להיות נפרד מאלקות בלי שום טו"ד ומה שעושה איזהו דברים אשר לא כדת נדמה לו שעי"ז לא יהי' נפרד מאחדותו34 ית', אבל אם הי' יודע שעי"ז יפרד מאחדותו ית' לא הי' רוצה בשו"א בעולם שהרי גם הנשים והקטנים וקלי הדעת אינם רוצים ליפרד מאחדותו ית' שזהו מפני שמושרש בכ"י בירושה לנו מאבותינו הביטול שלמעלה מן הטו"ד35 כלל, והה' הוא בחי' התבוננות באורך ורוחב באריכות ההתבוננות איך שמה רבו מעשיך ה'36 הוא בחי' ריבוי התהוות הנבראי' שנתהוו
וביאור ענין לגוי גדול, הנה ארז"ל במד"ר22 עפ"ז ואעשך לגוי גדול אותה אומה דכתי' בה ומי גוי גדול23 ממך אני מעמיד אותה, שנק' גדולי' ע"ש גדול הוי' ומהולל מאד24 בעיר אלקינו, וכתי' כי חלק הוי' עמו25 שיש בכאו"א ש' הוי'26 ולכן נק' גדול ע"ש גדול הוי' כו' ומקורם אברהם חסד עליון. והענין הוא דהנה ארז"ל ברבות ע"פ ויעש אברהם משתה גדול27, גדול העולמי' הי' שם, וכן בפ' איננו גדול28 פי' במד"ר וישב פ' פ"ז29 על גדול הוי' ומהולל מאד ע' במד"ר שם ובמת"כ שם, וא"כ פי' גוי גדול שגדולת הוי' הוא גם בחלק הוי' עמו, ולכן כל רואיהם יכירום30 ע"ד וראו כו' כי ש' הוי' נק' עליך31. וביאור ענין ש' הוי' שיש בכאו"א32 מישראל33 הנה היו"ד הוא בחי' הביטול שלמעלה מן החכ' ולמעלה משכל המושג שאין רצונו להיות נפרד מאלקות בלי שום טו"ד ומה שעושה איזהו דברים אשר לא כדת נדמה לו שעי"ז לא יהי' נפרד מאחדותו34 ית', אבל אם הי' יודע שעי"ז יפרד מאחדותו ית' לא הי' רוצה בשו"א בעולם שהרי גם הנשים והקטנים וקלי הדעת אינם רוצים ליפרד מאחדותו ית' שזהו מפני שמושרש בכ"י בירושה לנו מאבותינו הביטול שלמעלה מן הטו"ד35 כלל, והה' הוא בחי' התבוננות באורך ורוחב באריכות ההתבוננות איך שמה רבו מעשיך ה'36 הוא בחי' ריבוי התהוות הנבראי' שנתהוו
די
ריבוי בחי' דומם37 כמו מן האבנים הפשוטי' עד אבנים טובות שמאירים בזוהר ניצוצים שנתזי' מהם שיש ריבוי מינים בהם שכל אחד מובדל מזולתו הן באיכותו והן בזיו זוהרו כו', וכן בצומח יש ריבוי מינים אילנות ודשאים וצמחי' רבים מספר עצום מאד38, וכל מין נבדל מזולתו במראיתו וטעמו ופעולתו, וכן בחי יש ריבוי מינים מאד בהמות חיות ועופות ושקצים ורמשים, וכל א' מובדל מזולתו בטבעו והנהגתו וציורו כו', וכן באדם39 יש כמה וכמה מינים וכל אחד טבעו משונה מזולתו ובציורו אין אחד מהם דומה לחבירו40 הגם כי כל אחד נטבע בחותם של אדה"ר כמארז"ל במשנה בספ"ג41 דסנהדרין, ועז"נ מה רבו מעשיך ה', וכתי' מה גדלו מעשיך ה'42 שקאי על נבראי' הגדולים מלאכי' שכלים נבדלים43 שמלאך בשליש העולם עומד44, והשמש והירח וכוכבי' ומזלות וגלגלי' שהם נבראי' הגדולי' וג"כ כ"א מובדל מזולתו בכל פרטי פרטיהם וכחותיהם אשר ניתן להם ועבודתם משונה זמ"ז ועלי' נא' מה גדלו מעשיך ה', וכלליות כולם נבראו מאות א' בהבראם בה' בראם45, וכלליות עוה"ב הוא ג"כ מאות א' ביו"ד נברא העוה"ב, וכמארז"ל ע"פ כי בי"ה הוי' צור עולמים46 ביו"ד נברא העוה"ב ובה' נברא העוה"ז שדעת לנבון נקל
ריבוי בחי' דומם37 כמו מן האבנים הפשוטי' עד אבנים טובות שמאירים בזוהר ניצוצים שנתזי' מהם שיש ריבוי מינים בהם שכל אחד מובדל מזולתו הן באיכותו והן בזיו זוהרו כו', וכן בצומח יש ריבוי מינים אילנות ודשאים וצמחי' רבים מספר עצום מאד38, וכל מין נבדל מזולתו במראיתו וטעמו ופעולתו, וכן בחי יש ריבוי מינים מאד בהמות חיות ועופות ושקצים ורמשים, וכל א' מובדל מזולתו בטבעו והנהגתו וציורו כו', וכן באדם39 יש כמה וכמה מינים וכל אחד טבעו משונה מזולתו ובציורו אין אחד מהם דומה לחבירו40 הגם כי כל אחד נטבע בחותם של אדה"ר כמארז"ל במשנה בספ"ג41 דסנהדרין, ועז"נ מה רבו מעשיך ה', וכתי' מה גדלו מעשיך ה'42 שקאי על נבראי' הגדולים מלאכי' שכלים נבדלים43 שמלאך בשליש העולם עומד44, והשמש והירח וכוכבי' ומזלות וגלגלי' שהם נבראי' הגדולי' וג"כ כ"א מובדל מזולתו בכל פרטי פרטיהם וכחותיהם אשר ניתן להם ועבודתם משונה זמ"ז ועלי' נא' מה גדלו מעשיך ה', וכלליות כולם נבראו מאות א' בהבראם בה' בראם45, וכלליות עוה"ב הוא ג"כ מאות א' ביו"ד נברא העוה"ב, וכמארז"ל ע"פ כי בי"ה הוי' צור עולמים46 ביו"ד נברא העוה"ב ובה' נברא העוה"ז שדעת לנבון נקל
היא
שגם באדם שהוא נברא פרטי אינו תופס מקום כלל ב' אותיות47 נגד מה שיוכל לדבר אפי' ביום אחד וכ"ש נגד כלליות הדיבור של האדם, וכ"ש לגבי אוא"ס ב"ה הסוכ"ע וממכ"ע48, אשר גם בחי' נשגב הוא אוא"ס הסוכ"ע הוא ג"כ רק שמו לבדו49 כו', וע"י התבוננות זו יבא לדבקה בו ית' כי למה יחפוץ במה שנתהוה מב' אותיות ולמה לא ירצה יותר לאוא"ס ב"ה עצומ"ה שבב' אותיות ברא הכל וכתי' כי עמך מקו"ח50 שמקור החיים ומקור התענוגים הוא עמך שבטל וטפל לך ובמה יחפוץ יותר אם בדבר הטפל אם במי שנטפל לו כו', וכאשר יאריך הרבה בהתבוננו' זו בהעמקת הדעת יבין גם שכלו הגשמי איך שהוא האמת באמת לאמיתו ויבא לדבקה בו בדיבוק אמיתי וקשר חזק בל תמוט, וגם נפשו הבהמית לא ימנע אותו מאחר שגם ע"פ שכל אנושי שהוא מקור למקור לשכל המדות דכח המתאוה דיצה"ר יבין בטוב טעם ודעת איך שמה טוב ומה נעים51 ההתדבקות באלקי' חיים ומלך עולם52, וזשא"ה ואתם הדבקי'53 בה' אלקיכם חיים כולכם היום פי' שע"י ההתדבקות לאלקות תהי' כולכם חיים בחיי החיים גם בבחי' היום שהוא בחי' היום לעשותם54 בעוה"ז הגשמי, ולא יחי' בחיי בשרים ושכל הגשמי כמו שהוא בלי בחי' התבוננות הנ"ל שממשיך לאדם לפנות אחר ההבל ויהבלו לפנות כל היום וכל הלילה אחרי תאוות גשמים, וכל עסקו כל היום להיות בקנאה עבור התאוה והכבוד שהם מוציאי' את האדם מן העולם55 היפך בחי' החיים הנ"ל, או מי שהוא רודף לבצעו כל היום הוא ג"כ כנ"ל בכדי שיוכל להשיג מה שלבו מתאוה או כבוד המדומה או שארי תאוות או שמתאווה לעצם הממון שיש מי שהוא משוקע בתאוה זו ג"כ לאהוב עצם המעות ולא הבכן שיוצא מזה שהרי הוא לא יתאוה כלל לקנות לעצמו חפצים יקרים או לפזר עבור להשיג כבוד יותר גדול מהראוי מפני כי חס על ממונו, וגם הנצרך לגופו ג"כ יקמץ בזה מפני שממונו חביב עליו מגופו56, וכ"ש לעשות איזה מצוה שעולה בדמים יקרים שיפלא בעיניו האיך יוותר ממונו אשר זהו כל חיותו ותענוגו לפי הסכמת שכלו המשוקע בתאוות גשמיות ורצונות זרים, לא זהו הדרך אשר ישכון בה אור הוי' ונמשל כבהמות נדמו57 שהלא הבהמה היא58 שרודפת אחר מאכל וכדומה מבלי
שגם באדם שהוא נברא פרטי אינו תופס מקום כלל ב' אותיות47 נגד מה שיוכל לדבר אפי' ביום אחד וכ"ש נגד כלליות הדיבור של האדם, וכ"ש לגבי אוא"ס ב"ה הסוכ"ע וממכ"ע48, אשר גם בחי' נשגב הוא אוא"ס הסוכ"ע הוא ג"כ רק שמו לבדו49 כו', וע"י התבוננות זו יבא לדבקה בו ית' כי למה יחפוץ במה שנתהוה מב' אותיות ולמה לא ירצה יותר לאוא"ס ב"ה עצומ"ה שבב' אותיות ברא הכל וכתי' כי עמך מקו"ח50 שמקור החיים ומקור התענוגים הוא עמך שבטל וטפל לך ובמה יחפוץ יותר אם בדבר הטפל אם במי שנטפל לו כו', וכאשר יאריך הרבה בהתבוננו' זו בהעמקת הדעת יבין גם שכלו הגשמי איך שהוא האמת באמת לאמיתו ויבא לדבקה בו בדיבוק אמיתי וקשר חזק בל תמוט, וגם נפשו הבהמית לא ימנע אותו מאחר שגם ע"פ שכל אנושי שהוא מקור למקור לשכל המדות דכח המתאוה דיצה"ר יבין בטוב טעם ודעת איך שמה טוב ומה נעים51 ההתדבקות באלקי' חיים ומלך עולם52, וזשא"ה ואתם הדבקי'53 בה' אלקיכם חיים כולכם היום פי' שע"י ההתדבקות לאלקות תהי' כולכם חיים בחיי החיים גם בבחי' היום שהוא בחי' היום לעשותם54 בעוה"ז הגשמי, ולא יחי' בחיי בשרים ושכל הגשמי כמו שהוא בלי בחי' התבוננות הנ"ל שממשיך לאדם לפנות אחר ההבל ויהבלו לפנות כל היום וכל הלילה אחרי תאוות גשמים, וכל עסקו כל היום להיות בקנאה עבור התאוה והכבוד שהם מוציאי' את האדם מן העולם55 היפך בחי' החיים הנ"ל, או מי שהוא רודף לבצעו כל היום הוא ג"כ כנ"ל בכדי שיוכל להשיג מה שלבו מתאוה או כבוד המדומה או שארי תאוות או שמתאווה לעצם הממון שיש מי שהוא משוקע בתאוה זו ג"כ לאהוב עצם המעות ולא הבכן שיוצא מזה שהרי הוא לא יתאוה כלל לקנות לעצמו חפצים יקרים או לפזר עבור להשיג כבוד יותר גדול מהראוי מפני כי חס על ממונו, וגם הנצרך לגופו ג"כ יקמץ בזה מפני שממונו חביב עליו מגופו56, וכ"ש לעשות איזה מצוה שעולה בדמים יקרים שיפלא בעיניו האיך יוותר ממונו אשר זהו כל חיותו ותענוגו לפי הסכמת שכלו המשוקע בתאוות גשמיות ורצונות זרים, לא זהו הדרך אשר ישכון בה אור הוי' ונמשל כבהמות נדמו57 שהלא הבהמה היא58 שרודפת אחר מאכל וכדומה מבלי
ויב
השיג יותר והאדם הרודף אחר דברים שטוב לו לחיי גופו או כבודו ה"ה גרוע מהבהמה שהרי לבהמה לא ניתן שכל יותר שתשכיל איזה דבר יותר ולא יש בה נפה"א שישכיל דבר מה בהתבוננות הבורא יחיד ומיוחד, אבל האדם אשר ניתן לו להשכיל דבר חכמה בהתבוננות אלקות ומניח זאת לרדוף אחר ההבל כבהמה הרי הוא גרוע יותר הרבה שה"ה אדם ועושה מעשה בהמה, ואוי לו לנפשו שירדה פלאים מתחת כסה"כ לבוא בגוף הגשמי שירידתה היא צורך עלי'59, וזה שנמשך אחר ההבל לא די לו שלא תיקן מאומה הרי הורידה ממקום כבודה שהיתה עומדת באהוי"ר כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו60 שענין העמידה הוא כמ"ש שרפי' עומדים61 שעמידתם הוא בביטול, והגם כי לא יש שם מונע מ"מ ה"ה כמו שצריך להיות, אבל כשירדה בגוף ונמשכה אחר ההבל הרי ירדה ממהותה לגמרי, וצלל במים אדירים שהי' יכול להתדבק בבחי' אדיר במרום ה'63 והעלה בידו חרס62, ולא עוד אלא שעי"ז נעשה כתמים בנפשו שצריכה זיכוך וטהרה לרפאותה מחוליתה ע"י גיהנם וכף הקלע64 עד שמזככי' אותה, והלואי תהי' השבה למעליותא כנתינתה עכ"פ שטהורה היא עכ"פ כמאמר נשמה שנתת בי טהורה65, והוא עשה בה כתמים ופצעים רבים מכף ראשה עד רגלה בכל ציור קומה הן בשכל והן במדות אין בה מתום66 כלל, וכאשר יעמיק דעת גודל עוצם העלאתה ע"י התבוננות והעמקת הדעת כנ"ל נגד ירידתה עשר מעלות אחורנית67 כאשר נמשכה אחר ההבל יעורר ר"ר על נפשו איך שירדה פלאים כו' והוא רחום יכפר עון68 להוציאה מחוליתה ושתבוא לדבקה בו ית' אוא"ס חיי החיים69 ע"י התבוננות הנ"ל.
השיג יותר והאדם הרודף אחר דברים שטוב לו לחיי גופו או כבודו ה"ה גרוע מהבהמה שהרי לבהמה לא ניתן שכל יותר שתשכיל איזה דבר יותר ולא יש בה נפה"א שישכיל דבר מה בהתבוננות הבורא יחיד ומיוחד, אבל האדם אשר ניתן לו להשכיל דבר חכמה בהתבוננות אלקות ומניח זאת לרדוף אחר ההבל כבהמה הרי הוא גרוע יותר הרבה שה"ה אדם ועושה מעשה בהמה, ואוי לו לנפשו שירדה פלאים מתחת כסה"כ לבוא בגוף הגשמי שירידתה היא צורך עלי'59, וזה שנמשך אחר ההבל לא די לו שלא תיקן מאומה הרי הורידה ממקום כבודה שהיתה עומדת באהוי"ר כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו60 שענין העמידה הוא כמ"ש שרפי' עומדים61 שעמידתם הוא בביטול, והגם כי לא יש שם מונע מ"מ ה"ה כמו שצריך להיות, אבל כשירדה בגוף ונמשכה אחר ההבל הרי ירדה ממהותה לגמרי, וצלל במים אדירים שהי' יכול להתדבק בבחי' אדיר במרום ה'63 והעלה בידו חרס62, ולא עוד אלא שעי"ז נעשה כתמים בנפשו שצריכה זיכוך וטהרה לרפאותה מחוליתה ע"י גיהנם וכף הקלע64 עד שמזככי' אותה, והלואי תהי' השבה למעליותא כנתינתה עכ"פ שטהורה היא עכ"פ כמאמר נשמה שנתת בי טהורה65, והוא עשה בה כתמים ופצעים רבים מכף ראשה עד רגלה בכל ציור קומה הן בשכל והן במדות אין בה מתום66 כלל, וכאשר יעמיק דעת גודל עוצם העלאתה ע"י התבוננות והעמקת הדעת כנ"ל נגד ירידתה עשר מעלות אחורנית67 כאשר נמשכה אחר ההבל יעורר ר"ר על נפשו איך שירדה פלאים כו' והוא רחום יכפר עון68 להוציאה מחוליתה ושתבוא לדבקה בו ית' אוא"ס חיי החיים69 ע"י התבוננות הנ"ל.
זוהוא"ו הוא בחי' מדות ע"ד דכתי' לך ה' הגדולה והגבורה70 והת"ת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה, והיינו שכל מדותיו יהי' בבחי' לך היינו בחי' אוא"ס דלאו מכל אינון מדות71 איהו כלל, והיינו שיהי' מדת חסדו לה'
חיג
להרבות בצדקה וכמו שלמעלה נא' מכלכל חיים בחסד72 כן יהי' הוא משפיע לדל להחיות נפשו ע"י השפעת מדת חסדו, ובחי'73 הגבורה הוא להיות בבחי' איזהו גבור74 הכובש את יצרו להיות סור מרע ועשה טוב75 ולהגביר על יצרו להיות גומל לחייבים טובות76 כו', ומדת77 הת"ת הוא לבוא לבחי' רחמים לרחם על הבריות ולהיות טוב לשמים וטוב לבריות78 כו'. והנצח79 הוא בבחי'80 עבודה כל היום להיות נשאר הסכם חזק אצלו כל היום בל תמוט כי הרי לא יוכל להיות בהתבוננות כל היום כ"א בעת תפלה או בעת מן העתים שיבחר להיות בהתבוננו' ועל כל היום צ"ל הסכם חזק על בחי' סור מרע ועשה טוב, והוד הוא בחי' ההודאה שהרי בשכלו הדל לא יכול להבין הכל ולכן צריך להודות שכן הוא וכמ"ש כי לך טוב להודות81 וכתי' טוב להודות לה'82, כי כל בשוב"א הוא בחי' ההתקשרות כנודע שבחי' יסוד הוא בחי' התקשרות83, לך ה' הממלכה הוא בחי' קעומ"ש שמקבל ע"ע עול מלכותו ברצון שזהו הקדמה לעול מצות קבלו מלכותי ואח"כ קבלו גזרותי84 וכמארז"ל במשנה למה קדמה שמע לוהא"ש85 כדי שיקבל עליו עומ"ש ואח"כ יקבל עליו עול מצות, והה' אחרונה דש' הוי' הוא בחי' צדקה כי צדקה הוא צדק ה'86, כי על הצדקה כתי' וצדקה כנחל איתן פי' שעי"ז זוכה להמשיך מבחי' איתן שהוא כמשמעו קשה87 למעלה מן השכל המושג, ולכן קודם התפלה צ"ל כמארז"ל ר"א יהיב פרוטה לעני88 והדר מצלי ע"ש אני בצדק אחזה פניך89 שע"י הקדמת הצדקה עי"ז זוכה לבוא בתפלה ע"י ההתבוננו' לבחי' איתן קוש"י ובחי' יו"ד הנ"ל שהוא ג"כ למעלה משכל המושג עדיין כנ"ל, וזהו שנק' כי90 גוי גדול ע"ש בחי' גדול הוי' שנמצא בכאו"א מישראל לפי ערכו כו', וזהו ואעשך לגוי גדול אותה אומה דכתי' בה ומי גוי גדול ממך אני
להרבות בצדקה וכמו שלמעלה נא' מכלכל חיים בחסד72 כן יהי' הוא משפיע לדל להחיות נפשו ע"י השפעת מדת חסדו, ובחי'73 הגבורה הוא להיות בבחי' איזהו גבור74 הכובש את יצרו להיות סור מרע ועשה טוב75 ולהגביר על יצרו להיות גומל לחייבים טובות76 כו', ומדת77 הת"ת הוא לבוא לבחי' רחמים לרחם על הבריות ולהיות טוב לשמים וטוב לבריות78 כו'. והנצח79 הוא בבחי'80 עבודה כל היום להיות נשאר הסכם חזק אצלו כל היום בל תמוט כי הרי לא יוכל להיות בהתבוננות כל היום כ"א בעת תפלה או בעת מן העתים שיבחר להיות בהתבוננו' ועל כל היום צ"ל הסכם חזק על בחי' סור מרע ועשה טוב, והוד הוא בחי' ההודאה שהרי בשכלו הדל לא יכול להבין הכל ולכן צריך להודות שכן הוא וכמ"ש כי לך טוב להודות81 וכתי' טוב להודות לה'82, כי כל בשוב"א הוא בחי' ההתקשרות כנודע שבחי' יסוד הוא בחי' התקשרות83, לך ה' הממלכה הוא בחי' קעומ"ש שמקבל ע"ע עול מלכותו ברצון שזהו הקדמה לעול מצות קבלו מלכותי ואח"כ קבלו גזרותי84 וכמארז"ל במשנה למה קדמה שמע לוהא"ש85 כדי שיקבל עליו עומ"ש ואח"כ יקבל עליו עול מצות, והה' אחרונה דש' הוי' הוא בחי' צדקה כי צדקה הוא צדק ה'86, כי על הצדקה כתי' וצדקה כנחל איתן פי' שעי"ז זוכה להמשיך מבחי' איתן שהוא כמשמעו קשה87 למעלה מן השכל המושג, ולכן קודם התפלה צ"ל כמארז"ל ר"א יהיב פרוטה לעני88 והדר מצלי ע"ש אני בצדק אחזה פניך89 שע"י הקדמת הצדקה עי"ז זוכה לבוא בתפלה ע"י ההתבוננו' לבחי' איתן קוש"י ובחי' יו"ד הנ"ל שהוא ג"כ למעלה משכל המושג עדיין כנ"ל, וזהו שנק' כי90 גוי גדול ע"ש בחי' גדול הוי' שנמצא בכאו"א מישראל לפי ערכו כו', וזהו ואעשך לגוי גדול אותה אומה דכתי' בה ומי גוי גדול ממך אני
טיד
מעמיד כו', וי"ל כי ע"י בחי' גדול זה ממשיכי' שיומשך מאוא"ס ב"ה מבחי' שמו הגדול ש' הוי' דלעילא ע"ק וז"ע לגוי גדול שהם עצמם בחי' גדול ע"ש שהם מעוררי' בעצמם בחי' גדול הוי' שבכאו"א ועי"ז ממשיכים מבחי' שמו הגדול ש' הוי' דלעילא בחי' ע"ק כו'.
מעמיד כו', וי"ל כי ע"י בחי' גדול זה ממשיכי' שיומשך מאוא"ס ב"ה מבחי' שמו הגדול ש' הוי' דלעילא ע"ק וז"ע לגוי גדול שהם עצמם בחי' גדול ע"ש שהם מעוררי' בעצמם בחי' גדול הוי' שבכאו"א ועי"ז ממשיכים מבחי' שמו הגדול ש' הוי' דלעילא בחי' ע"ק כו'.
יוענין אלקי יצחק הוא בחי' קו השמאל בג"ה91 והו"ע ההעלאה מלמטלמ"ע כו', כענין93 עבודת הקרבנות92 וכענין הבארות שחפר יצחק94 כמ"ש ענינם בת"א בד"ה אלה תולדות יצחק95 ובהגהות לשם96, ועז"נ ואברכך פי' וענין הברכה שיהי' ההעלאה והצמיחה בברכה וריבוי וכמ"ש בלק"ת פ' נשא97 בד"ה כה תברכו בפי' יברכך98 ה', ולכן99 מצינו שיצחק בירך את יעקב ויתן לך האלקי'101 מטל השמים כי שרשו מקו המדה בוצינא102 דקרדוניתא100 שמשם באה הברכה, ואגדלה שמך זהו שאומרים ואלקי יעקב כי יעקב הוא בריח התיכון103 המבריח מן הקצה אל הקצה ונאמר בו לשון ואגדלה שענין הברכה בריבוי שזהו ואברכך דיצחק פועל הגדלה באדם הנתברך104 וכמ"ש ויגדל האיש הלוך וגדל105 שהוא ע"י שנתברך בריבוי שהוא ע"י הברכה שברכו הוי' שמצא מאה שערים106 עי"ז נתגדל הלוך וגדל עד כי גדל מאד כמ"ש בפ' תולדות107, וגם108 כולל ענין אברהם דכתי' ואעשך לגוי גדול והיינו
יאטו
כנ"ל שיעקב הי' מרכבה למדת הת"ת שכולל ב' בחי' חו"ג וכמ"ש אלקי אבי אברהם109 ופחד יצחק הי' לי כו'. והיה ברכה, יכול יהו חותמין בכולן ת"ל והי' ברכה בך חותמין, כי אברהם בחי' חסד נק' יומם דאזיל עם כולהו יומין, בזח"ג אמור ק"ג ע"ב110, שכל הו"ק מקבלי' ממנו כי החסד מקבל מהבינה, ואזיל עם כולי יומין, ונמצא מקשר אור הג"ר כח"ב בכל הו"ק וסיומן הוא ביסוד, וז"ע בקר דאברהם ובקר דיוסף בזח"ג פי' בלק דף ר"ד סע"א וע"ב וע' בזהר נשא דקמ"ב ע"א.
כנ"ל שיעקב הי' מרכבה למדת הת"ת שכולל ב' בחי' חו"ג וכמ"ש אלקי אבי אברהם109 ופחד יצחק הי' לי כו'. והיה ברכה, יכול יהו חותמין בכולן ת"ל והי' ברכה בך חותמין, כי אברהם בחי' חסד נק' יומם דאזיל עם כולהו יומין, בזח"ג אמור ק"ג ע"ב110, שכל הו"ק מקבלי' ממנו כי החסד מקבל מהבינה, ואזיל עם כולי יומין, ונמצא מקשר אור הג"ר כח"ב בכל הו"ק וסיומן הוא ביסוד, וז"ע בקר דאברהם ובקר דיוסף בזח"ג פי' בלק דף ר"ד סע"א וע"ב וע' בזהר נשא דקמ"ב ע"א.