Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אועפי"ז כו' ויפוזו זרועי ידיו
בס"ד פ' קרח
(מו) ועפ"ז1400 יובן מארז"ל פ"ז דסוטה דל"ה1401 ע"ב ע"פ ויפוזו זרועי ידיו1402 שיצא ש"ז מבין צפורני ידיו, וכ"ה ברבות ויחי ס"פ צ"ח נתפזר1403 זרעו ויצא לו דרך צפורניו, וע' בת"ז תיקון ס"ט דק"ח1404 מאי ויפוזו דאתדריקת1405 יו"ד בין עשר אצבען ואתפליגת ליו"ד ניצוצין דאתדריקת1406 מקשת דאיהו ברית ובאן אתר אתדריקו1407 בעהמ"ל1408 כו' ולא אזדריקו בההיא זונה1409 כו', ובכס"מ שם שהטיפה שהיא יו"ד שדרכה לצאת מפי היסוד עתה יצאה מהאצבעות כי1411 נתחלקה לעשר1410, ולאו בעבירה1412 פי' עם הזונה מפי היסוד, אבל קצת פגם הי'1413 כו' עכ"ל. והנראה לומר בזה שהטיפין הנ"ל לא היו טיפות זרעיות ממש שיצאו מהצפרנים כו', אלא כי הטפה היא בבחי' אור מים1414 רקיע כמ"ש במ"א1415, ובשורשה היא בחי' אור, וכשיוצאת מפי היסוד נעשה מים שנתגשמה מבחי' אור לבחי' מים, ויוסף לא הניח שתצא מפי היסוד וחזרה לשרשה לבחי' אור, וזהו שיצאת מבין צפורני ידיו היינו שיצא משם בחי' אור וכח ליניקת החיצוני' וע"ד שכינו בגמ' לאבר היסוד בשם אצבע כנ"ל1416 כ"ה במקום מה שהי' צ"ל מהיסוד יצא מהאצבעות, וכענין שהפגם בברית הלשון הוא ג"כ כמו ז"ל, כמ"ש בר"ח שעה"ק פ' י"א1417
בס"ד פ' קרח
(מו) ועפ"ז1400 יובן מארז"ל פ"ז דסוטה דל"ה1401 ע"ב ע"פ ויפוזו זרועי ידיו1402 שיצא ש"ז מבין צפורני ידיו, וכ"ה ברבות ויחי ס"פ צ"ח נתפזר1403 זרעו ויצא לו דרך צפורניו, וע' בת"ז תיקון ס"ט דק"ח1404 מאי ויפוזו דאתדריקת1405 יו"ד בין עשר אצבען ואתפליגת ליו"ד ניצוצין דאתדריקת1406 מקשת דאיהו ברית ובאן אתר אתדריקו1407 בעהמ"ל1408 כו' ולא אזדריקו בההיא זונה1409 כו', ובכס"מ שם שהטיפה שהיא יו"ד שדרכה לצאת מפי היסוד עתה יצאה מהאצבעות כי1411 נתחלקה לעשר1410, ולאו בעבירה1412 פי' עם הזונה מפי היסוד, אבל קצת פגם הי'1413 כו' עכ"ל. והנראה לומר בזה שהטיפין הנ"ל לא היו טיפות זרעיות ממש שיצאו מהצפרנים כו', אלא כי הטפה היא בבחי' אור מים1414 רקיע כמ"ש במ"א1415, ובשורשה היא בחי' אור, וכשיוצאת מפי היסוד נעשה מים שנתגשמה מבחי' אור לבחי' מים, ויוסף לא הניח שתצא מפי היסוד וחזרה לשרשה לבחי' אור, וזהו שיצאת מבין צפורני ידיו היינו שיצא משם בחי' אור וכח ליניקת החיצוני' וע"ד שכינו בגמ' לאבר היסוד בשם אצבע כנ"ל1416 כ"ה במקום מה שהי' צ"ל מהיסוד יצא מהאצבעות, וכענין שהפגם בברית הלשון הוא ג"כ כמו ז"ל, כמ"ש בר"ח שעה"ק פ' י"א1417
ברכד
מהמדרש פ' קדושים ולא יראה בך ערות דבר1419 ערות דבור1418, ולעיל מיני'1420 המוציא ז"ל והמוציא מלה לבטלה כו' ע"ש, ועד"ז יובן מה שיצא זרעו מצפורני ידיו, כי כמו שעל סופי האצבעות יש צפרנים שהם דין כנ"ל כן על המוח שהוא ש' הוי' יש קרומי' המכסים שהם ש' אלקים1421 בחי' דין, ושרש הטפה כמו שהיא במוח היא בחי' אור לבד, וכשלא הניח יוסף שיתגשם במים חזרו להיות אור ויצאו דרך הצפרנים שהם המגין על השפעת הידים כנ"ל, והוצרך להתתקן ע"י עהמ"ל, ועי' בשל"ה דקל"ח בענין תיקון הצפרנים ערב שבת, שהוא בכדי שלא יחול קדושת שבת על הטומאה, והכוונה הוא על הצפורן שחוץ לבשר וכנ"ל1422 באריכות שעי"ז נמשך תוס' יניקה לסט"א כו', ובש"ע או"ח סר"ס קורא זה בל' מצוה, כי ההיפוך בזלעו"ז הוא ענין העבירה1423 כו', רק שבענין ויפוזו זרועי ידיו י"ל שזהו השפע פנימיות כו', ולכן הוצרך לתקן עצמו בבהא"ס1424 שישב עשר שנים נגד עשר טיפות1425 שנתפזרו דרך יו"ד אצבעות (כי הב' שנים הנוספי' זהו מחמת שאמר כי זכרתני1427 ) ולדורות ז"ע עהמ"ל1426, ואיתא בספרים שיש כן בכל דור1428 עד <68>
מהמדרש פ' קדושים ולא יראה בך ערות דבר1419 ערות דבור1418, ולעיל מיני'1420 המוציא ז"ל והמוציא מלה לבטלה כו' ע"ש, ועד"ז יובן מה שיצא זרעו מצפורני ידיו, כי כמו שעל סופי האצבעות יש צפרנים שהם דין כנ"ל כן על המוח שהוא ש' הוי' יש קרומי' המכסים שהם ש' אלקים1421 בחי' דין, ושרש הטפה כמו שהיא במוח היא בחי' אור לבד, וכשלא הניח יוסף שיתגשם במים חזרו להיות אור ויצאו דרך הצפרנים שהם המגין על השפעת הידים כנ"ל, והוצרך להתתקן ע"י עהמ"ל, ועי' בשל"ה דקל"ח בענין תיקון הצפרנים ערב שבת, שהוא בכדי שלא יחול קדושת שבת על הטומאה, והכוונה הוא על הצפורן שחוץ לבשר וכנ"ל1422 באריכות שעי"ז נמשך תוס' יניקה לסט"א כו', ובש"ע או"ח סר"ס קורא זה בל' מצוה, כי ההיפוך בזלעו"ז הוא ענין העבירה1423 כו', רק שבענין ויפוזו זרועי ידיו י"ל שזהו השפע פנימיות כו', ולכן הוצרך לתקן עצמו בבהא"ס1424 שישב עשר שנים נגד עשר טיפות1425 שנתפזרו דרך יו"ד אצבעות (כי הב' שנים הנוספי' זהו מחמת שאמר כי זכרתני1427 ) ולדורות ז"ע עהמ"ל1426, ואיתא בספרים שיש כן בכל דור1428 עד <68>
גּ אשר יתמה פגם הניצוצות כו', ובענין הצפרנים הגדילים זהו בכלל השפעה חיצוני' בכלל שענין הלחם שהוא מחסד כנ"ל שרשו מזיווג חיצוני' דחו"ב כו'.
דקיצור. ועד"ז יובן ענין ויפוזו זרועי ידיו, י' טיפות דרך צפרני ידיו היינו שלא נתגשמו בבחי' מים כ"א חזרו להיות אור כו', והצפרנים מגינים ע"ד קרומי המוח שמגינים, והוצרך לתיקון דעהמ"ל, ובשל"ה תיקון הצפרנים בע"ש, רק י"ל שזהו בחיצוני' ודיוסף בבחי' הפנימיות כו'.
ה(מז) וביאור1429 ענין נט"י שתיקנו חז"ל כשראו סוכת דוד הנופלת שניתוסף יניקת החיצוני' ממותרי שפע החסדים להחיות ע"ש דנוגה,
ורכה
ונת"ל1430 שע"י המים שנוטלים לידים במים מגביהים הידים ומבדילים יניקתם מהצפרנים כו', הענין הוא שהמים הם גוון לבן1431 ואינם בבחי' צורה, כ"א רק כמו חומר היולי קודם שבא לידי ציור החומר, ויכולים לצייר בה איזהו ציור שרוצה, כמו אם ישים המים בכלי זכוכית אדומה יראו המים אדומים ובירוקה יראו המים ירוקים וכן כל הגוונים כו', והיינו מפני שהם בעצם היולי לכל פרטי ציורי1432 מראה, וכמ"ש בפרד"ס שער עצמות וכלים פ"ד1433 שהמשיל ענין זה דמים שמשתנים לפי גוון הכלי, ובאמת אין בהם שינוי לענין אורות וכלים שהאורות הם באמת למעלה מהגוונים כי הוא בחי' אני הוי' לא שניתי, אלא כשמתלבשים בכלים נראה בהם גוון ע"ד שאמרו במדרש ע"פ ואמרו לי מה שמו1435 לפי מעשיי אני נקרא1434 כו', א"כ מובן מזה שהמים רומזים לגילוי ש' הוי' בחי' לא שניתי והיינו כי המים נמשכים מבחי' חכ' וכמ"ש במשה כי מן המים משיתיהו ובחכ' שורה אוא"ס כמ"ש הוי' בחכמה, ולכן נק' החכמה אמת כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה כו' ע"ש.
ונת"ל1430 שע"י המים שנוטלים לידים במים מגביהים הידים ומבדילים יניקתם מהצפרנים כו', הענין הוא שהמים הם גוון לבן1431 ואינם בבחי' צורה, כ"א רק כמו חומר היולי קודם שבא לידי ציור החומר, ויכולים לצייר בה איזהו ציור שרוצה, כמו אם ישים המים בכלי זכוכית אדומה יראו המים אדומים ובירוקה יראו המים ירוקים וכן כל הגוונים כו', והיינו מפני שהם בעצם היולי לכל פרטי ציורי1432 מראה, וכמ"ש בפרד"ס שער עצמות וכלים פ"ד1433 שהמשיל ענין זה דמים שמשתנים לפי גוון הכלי, ובאמת אין בהם שינוי לענין אורות וכלים שהאורות הם באמת למעלה מהגוונים כי הוא בחי' אני הוי' לא שניתי, אלא כשמתלבשים בכלים נראה בהם גוון ע"ד שאמרו במדרש ע"פ ואמרו לי מה שמו1435 לפי מעשיי אני נקרא1434 כו', א"כ מובן מזה שהמים רומזים לגילוי ש' הוי' בחי' לא שניתי והיינו כי המים נמשכים מבחי' חכ' וכמ"ש במשה כי מן המים משיתיהו ובחכ' שורה אוא"ס כמ"ש הוי' בחכמה, ולכן נק' החכמה אמת כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה כו' ע"ש.
זוענין מעלת גוון לבן, וגם להבין ביאור דברי הפרד"ס הנ"ל שהמשיל ענין אורות וכלים להגוונין כנ"ל, יובן בהקדם מה שחלוק גוון הלבן משארי הגוונים1436 במה שאינו דבר נוסף על עצמות הדבר כלל כו' ואינו כמו שארי הגוונים דצבע אדום או ירוק וכדומה שכולם הם נוספים על עצמיותם, משא"כ גוון לבן אינו דבר נוסף על עצם הדבר כ"א הוא הוא העצם כו', וכמו שבאמת אינו מצוי כלל מציאות גוון שיהי' צבעו לבן ממש, וגוונים הלבינים שנמצאים אינם שוים כלל לעצם לבנוניות כמו שהוא בעצם, שהרי אנו רואים הפשתן הלבן אין דוגמתו בצבע כלל שיהי' צבעו ג"כ לבן כמוהו ומה שמכבסים הפשתן אינו שע"י הכיבוס מתוסף בו לבנוניות כ"א שמסיר העפר והשחרות שנדבק בהפשתן, אבל לא שעצם הכביסה פועלת בו כמו שפועל הצבע בדבר הנצבע כו', והנמשל מזה יובן במה ששם הוי' נק' <69>
חּ שם העצם1437 שרצונו לומר שאינו נוסף על עצמותו כלל, ומה שהוא חכים ולא בחכ' ידיעא ז"ע ש' הוי' כו', והגם כי כל השמות אינם
טרכו
נוספים על עצמותו1438 ח"ו, והיינו שהיותו נק' חסדן או גבור שהם משמות אל ואלקי' כידוע ששם אל הוא בחסד1439 וש' אלקי' בגבורה1440 כו', הנה הם ג"כ אינם דבר נוסף על עצמותו כו' עכ"ז ש' הוי' דוקא נק' שם העצם מפני שאינו דומה לשאר השמות שהרי גם קודם שנבה"ע ארז"ל עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד שפי' שזהו ש' הוי'1441 שנק' שמו הגדול1442, כמ"ש בכ"ד, וז"ע יהא שמי' רבא מברך1443 כו', ומה שארז"ל ע"פ אני הוי' הוא שמי1444, הוא שמי שקרא לי אדה"ר1445 שלכאו' משמע שזהו מבריאת העולם ואילך אינו כן שפי' דרז"ל שאדה"ר קרא אותו בשמו זה, היינו שקרא והמשיך מהעלם עצמותו אל הגילוי, אבל לא כמו שארי השמות שהם מצד הכלים1446 לבד, שם אל בכלי החסד כמ"ש מזה במ"א, שבהאור אין שום שינוי בעצם כו' וכמשי"ת, ומ"ש רז"ל לפי שאתה אדון1447 שלכאו' גם ש' הוי' הוא מצד הפעולה כו', אך באמת הנה צ"ל מדוע יקרא אדה"ר להקב"ה בש' הוי'1448 מפני שהוא אדון דהל"ל בש' אדני, שהוא לשון אדון כו', ואם נאמר מפני ששם הוי' נכתב בש' הוי' ונקרא בש' אד'1449 כמ"ש זה שמי לעלם1450 כו' אינו שייך שיקרא השם כפי הכתיב כ"א כפי הקריא' דוקא שהקריאה הוא ע"ש הפעולה אלא מה שנקרא שמו הוי' הוא שהוי' הוא לשון מהוה, רק התהוות ההויה1452 שנתהוה ע"י ש' הוי' זהו בהעלם1451 עדיין כמ"ש במ"א ולהיות גילוי הנבראים זהו ע"י ש' אלקי'1453 וש' אד', רק מ"מ קרא הקב"ה בש' הוי' לפי שזהו ראשית ההתהוות וגם זהו יחוד אלק' בנבראים, שכמו שהוא א"ס כן שמו א"ס, וההתהוות שנתהוו הם באמת אין ואפס וכמ"ש בת"א שכל מה שנדמה לנו ליש זהו שקר גמור1454, ונת' בד"ה מי כמוכה
נוספים על עצמותו1438 ח"ו, והיינו שהיותו נק' חסדן או גבור שהם משמות אל ואלקי' כידוע ששם אל הוא בחסד1439 וש' אלקי' בגבורה1440 כו', הנה הם ג"כ אינם דבר נוסף על עצמותו כו' עכ"ז ש' הוי' דוקא נק' שם העצם מפני שאינו דומה לשאר השמות שהרי גם קודם שנבה"ע ארז"ל עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד שפי' שזהו ש' הוי'1441 שנק' שמו הגדול1442, כמ"ש בכ"ד, וז"ע יהא שמי' רבא מברך1443 כו', ומה שארז"ל ע"פ אני הוי' הוא שמי1444, הוא שמי שקרא לי אדה"ר1445 שלכאו' משמע שזהו מבריאת העולם ואילך אינו כן שפי' דרז"ל שאדה"ר קרא אותו בשמו זה, היינו שקרא והמשיך מהעלם עצמותו אל הגילוי, אבל לא כמו שארי השמות שהם מצד הכלים1446 לבד, שם אל בכלי החסד כמ"ש מזה במ"א, שבהאור אין שום שינוי בעצם כו' וכמשי"ת, ומ"ש רז"ל לפי שאתה אדון1447 שלכאו' גם ש' הוי' הוא מצד הפעולה כו', אך באמת הנה צ"ל מדוע יקרא אדה"ר להקב"ה בש' הוי'1448 מפני שהוא אדון דהל"ל בש' אדני, שהוא לשון אדון כו', ואם נאמר מפני ששם הוי' נכתב בש' הוי' ונקרא בש' אד'1449 כמ"ש זה שמי לעלם1450 כו' אינו שייך שיקרא השם כפי הכתיב כ"א כפי הקריא' דוקא שהקריאה הוא ע"ש הפעולה אלא מה שנקרא שמו הוי' הוא שהוי' הוא לשון מהוה, רק התהוות ההויה1452 שנתהוה ע"י ש' הוי' זהו בהעלם1451 עדיין כמ"ש במ"א ולהיות גילוי הנבראים זהו ע"י ש' אלקי'1453 וש' אד', רק מ"מ קרא הקב"ה בש' הוי' לפי שזהו ראשית ההתהוות וגם זהו יחוד אלק' בנבראים, שכמו שהוא א"ס כן שמו א"ס, וההתהוות שנתהוו הם באמת אין ואפס וכמ"ש בת"א שכל מה שנדמה לנו ליש זהו שקר גמור1454, ונת' בד"ה מי כמוכה
ירכז
באלים1455 פי' שקר גמור שבאמת הם אין ואפס ע"ש ביאור ד"ז באריכות וכמ"ש הרמב"ם1456 הוא מה שא' הנביא ה' אלקי' אמת1457 שאין לך מציאות אמיתי זולתו כלל, ומאמיתת המצאו1458 נמצאו כל הנמצאים ונבראו כל הנבראים כו' ע"כ קרא שמו הוי', וביארו רז"ל לפי שאתה אדון שגם ש' אד' וש' אלקים מתייחדים בש' הוי' שהרי איהו וגרמוהי חד1459, ואלולי מתכנשי' כל באי עולם1460 אינם יכולים לברוא אפי' כנף יתוש אחד כו', שזהו בחיק הבורא דוקא ולא בחיק הנבראי', ושרשם ש' הוי' שהוא שם המיוחד1461 ושם העצם כו', רק שש' הוי' הוא פשוט בתכלית בלתי שום גוון כלל שהאור מעין המאור ושארי שמות הם בחי' הכלים שגורמים ציור וגוון בהאור כו', כי הנה ידוע ענין אורות וכלים1462 שקודם שנאצלו הכלים לא שייך לומר על שפע אוא"ס שהוא קרוב לחסד יותר מחכ', כי לאו מכל אינון מדות1463 איהו כלל, רק אחר שהגביל הכלי את האור נעשה התמונה בהאור להיות אור <70>
באלים1455 פי' שקר גמור שבאמת הם אין ואפס ע"ש ביאור ד"ז באריכות וכמ"ש הרמב"ם1456 הוא מה שא' הנביא ה' אלקי' אמת1457 שאין לך מציאות אמיתי זולתו כלל, ומאמיתת המצאו1458 נמצאו כל הנמצאים ונבראו כל הנבראים כו' ע"כ קרא שמו הוי', וביארו רז"ל לפי שאתה אדון שגם ש' אד' וש' אלקים מתייחדים בש' הוי' שהרי איהו וגרמוהי חד1459, ואלולי מתכנשי' כל באי עולם1460 אינם יכולים לברוא אפי' כנף יתוש אחד כו', שזהו בחיק הבורא דוקא ולא בחיק הנבראי', ושרשם ש' הוי' שהוא שם המיוחד1461 ושם העצם כו', רק שש' הוי' הוא פשוט בתכלית בלתי שום גוון כלל שהאור מעין המאור ושארי שמות הם בחי' הכלים שגורמים ציור וגוון בהאור כו', כי הנה ידוע ענין אורות וכלים1462 שקודם שנאצלו הכלים לא שייך לומר על שפע אוא"ס שהוא קרוב לחסד יותר מחכ', כי לאו מכל אינון מדות1463 איהו כלל, רק אחר שהגביל הכלי את האור נעשה התמונה בהאור להיות אור <70>
יאּ החסד או אור הגבורה שאז נק' הספירה בשם זה דוקא, משא"כ האורות בעצמן הם בלי מה בלי מהות1464 כו', ומזה יובן דברי הפרד"ס הנ"ל וגם מה שהוא שם העצם היינו כמו עד"מ גוון לבן שהוא עצמי בלתי שום צבע כלל וכלל כו', משא"כ שאר שמות הם בבחי' הכלים שהם מגבילים האור להיות חסד דוקא או שאר מדה כו'.
יבקיצור. שהמים הם רק כמו היולי, ומשתנים לפי גוון הכלי, וגוון לבן הוא עצמי ועד"ז ש' הוי' ש' העצם ושאר השמות לפי מעשיי אני נקרא כו'.
יג(מח) ועפ"ז1465 יובן ענין מה שנט"י מטהרים את הידים, והיינו שכמו המים יכולים להשתנות מגוון לגוון עד"מ מגוון אדום לגוון1466 ירוק וכדומה, משא"כ הכלים עצמן לא ישתנו מראיתם מכמו שהן, עד"ז יובן שבחי' החכ' יכולה
ידרכח
להטותה אם לזכות אם להיפך, וכמ"ש בטעם המבול כי יצר לב האדם1467, וכשהריח ריח הניחוח נא' לא אוסיף עוד1468 כו' כי יצר לב האדם, שטעם זה עצמו נהפך1469 כו', והיינו כנ"ל שהמים משתנים לפי גוון הכלי כו', ומתהפכים מגוון לגוון כו', משא"כ אחר שכבר נמשך במדת החסד לא ישתנה להיות שבירה1470 כו', כ"א ע"ד שארז"ל רשעים מהפכים מדה"ח למדה"ג1471 שזהו ע"י פעולת רשעתן, ולהיפך הצדיקים מהפכים מדה"ד למדה"ר שזהו ע"י התשובה כו', שכ"ז הוא1472 ע"י הפעולה הן לטב כו', אמנם המדות בעצם אינם מתהפכים מכמו שהם כו', משא"כ החכ' כנ"ל, וכמו שיש כח לחכ' להפך ולהפשיט מצורה לצורה כמו ממדה"ד למדת הרחמים והחסד הלובן1473 כו', והיינו מטעם לפי שהמדות הם בבחי' צורה כבר לובן ואודם כו' אבל החכ' אין לה גוון מצד עצמה דלכך משתנית לפי גוון הכלי כנ"ל יש בכחה להפשיט מצורה לצורה ג"כ, וז"ע נט"י במים דוקא להבדיל יניקת מותרי השפע מן החסדים לצורת*1474 לובן חסד עליון ע"י כח ים החכמה1474 לפי שהוא למעלה מבחי' גוון כו', וזהו הטעם ג"כ ענין המקוה במים1475 שמטהר את הטמאים וכמ"ש מקוה ישראל הוי'1476 וכמ"ש מזה בלק"ת סד"ה תקעו בחדש, דרוש השני1477, ועז"נ אם רחץ ה' את צואת בנות ציון1478 כו', וכן רחצו הזכו הסירו1479 כו' שהוא ע"י מים טהורים דח"ע שמרחיצים ומטהרים כל פסולת, וכמ"ש ימותו ולא בחכ' כנ"ל שהחכ' היא למעלה משבה"כ, ולכן מהחכ' נמשך לרחץ1480 מן הפסולת, ועמ"ש בענין שעלו מן הרחצה בלק"ת בד"ה שינייך כעדר הרחלים פ"ד1481 שזהו ע"י משה רע"מ1482 דכתי' כי מן המים משיתיהו ע"ש, ועד"ז יובן ענין הכח שבנט"י לעשות הכנה טובה לחסד עליון שלא יוכלו החיצוני' לגשת לקבל מותרות שפע בשעת הסעודה בלחם כו' דוגמת יפרוש כנפיו שהחשמל דבינה מלביש לזו"נ1483 לשומרם מיניקת החיצוני'
להטותה אם לזכות אם להיפך, וכמ"ש בטעם המבול כי יצר לב האדם1467, וכשהריח ריח הניחוח נא' לא אוסיף עוד1468 כו' כי יצר לב האדם, שטעם זה עצמו נהפך1469 כו', והיינו כנ"ל שהמים משתנים לפי גוון הכלי כו', ומתהפכים מגוון לגוון כו', משא"כ אחר שכבר נמשך במדת החסד לא ישתנה להיות שבירה1470 כו', כ"א ע"ד שארז"ל רשעים מהפכים מדה"ח למדה"ג1471 שזהו ע"י פעולת רשעתן, ולהיפך הצדיקים מהפכים מדה"ד למדה"ר שזהו ע"י התשובה כו', שכ"ז הוא1472 ע"י הפעולה הן לטב כו', אמנם המדות בעצם אינם מתהפכים מכמו שהם כו', משא"כ החכ' כנ"ל, וכמו שיש כח לחכ' להפך ולהפשיט מצורה לצורה כמו ממדה"ד למדת הרחמים והחסד הלובן1473 כו', והיינו מטעם לפי שהמדות הם בבחי' צורה כבר לובן ואודם כו' אבל החכ' אין לה גוון מצד עצמה דלכך משתנית לפי גוון הכלי כנ"ל יש בכחה להפשיט מצורה לצורה ג"כ, וז"ע נט"י במים דוקא להבדיל יניקת מותרי השפע מן החסדים לצורת*1474 לובן חסד עליון ע"י כח ים החכמה1474 לפי שהוא למעלה מבחי' גוון כו', וזהו הטעם ג"כ ענין המקוה במים1475 שמטהר את הטמאים וכמ"ש מקוה ישראל הוי'1476 וכמ"ש מזה בלק"ת סד"ה תקעו בחדש, דרוש השני1477, ועז"נ אם רחץ ה' את צואת בנות ציון1478 כו', וכן רחצו הזכו הסירו1479 כו' שהוא ע"י מים טהורים דח"ע שמרחיצים ומטהרים כל פסולת, וכמ"ש ימותו ולא בחכ' כנ"ל שהחכ' היא למעלה משבה"כ, ולכן מהחכ' נמשך לרחץ1480 מן הפסולת, ועמ"ש בענין שעלו מן הרחצה בלק"ת בד"ה שינייך כעדר הרחלים פ"ד1481 שזהו ע"י משה רע"מ1482 דכתי' כי מן המים משיתיהו ע"ש, ועד"ז יובן ענין הכח שבנט"י לעשות הכנה טובה לחסד עליון שלא יוכלו החיצוני' לגשת לקבל מותרות שפע בשעת הסעודה בלחם כו' דוגמת יפרוש כנפיו שהחשמל דבינה מלביש לזו"נ1483 לשומרם מיניקת החיצוני'
טורכט
וכנ"ל, לפי שמעצם אור הבינה ג"כ אין להם יניקה וכ"ש מהחכ' כו', ומתחלה תקנו מצות נט"י לתרומה1484 <71>
וכנ"ל, לפי שמעצם אור הבינה ג"כ אין להם יניקה וכ"ש מהחכ' כו', ומתחלה תקנו מצות נט"י לתרומה1484 <71>
טזּ בלבד מפני שעדיין לא ירדה ונפלה סוכת דוד כ"כ למטה מטה, עד שראו חכמי ישראל שירדה סוכת דוד הנופלת יותר ויותר כו' תקנו גם לחולין ועד הפרק1485 כו' כי עיקר מצות דרבנן הוא להבדיל ולהרחיק הרע ביותר, וכל מה שנפלה יותר שמתגדל החשש יותר הוסיפו תיקון ושמירה ביותר לדחותם מהמותרות, וא"כ מובן שמצות דרבנן כמו נט"י הם כמו ל"ת לדחות הרע, ועכ"ז הם בקום ועשה, א"כ מובן מה שחביבין דברי דודיך יותר מיינה ש"ת כו'.
יזקיצור. המים משתנים לפי גוון הכלי לפי שהם בעצמם אין להם גוון, וא"כ כמו שמשתנים מאדום ללבן כן מהפכי' שפע המותרות לחסדים גמורים שיומשך במקום הראוי כו'.