Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אסכמוני באשישות
בס"ד. ויק"פ
סמכוני באשישות1 רפדוני בתפוחים2 כי חולת אהבה אני, זהו מאמר כנס"י3 בזמן חורבן בהמ"ק4 שנק' חולת אהבה ע"ש שחולי זה בא כשאינו יכול למלאות חפצו ורצונו וכענין הנז' בגמ' מעשה בא' שהעלה בלבו טינא5 כו', ושרש ענין החולי הוא מזה שהחיות בא בהעלם ובצמצום, ונמצא מובן שכשישראל אומרים פעמים בכי"ת6 אחד ואהבת7, שפי' ואהבת שרש התיבה הוא מלשון אבה8 שהוא לשון רצון ותשוקה נפלאה שהוי' יהי' אלקיך בבחי' הגילוי כו', וגילוי זה א"א להיות ע"כ מזה נעשה חולי, וחולי זה נק' חולת אהבה9 שהיא החולי הבא מבחי' האהבה והתשוקה10 כו', וכ"ז הוא בחול, אבל בשבת הנה אמרו שמש בשבת צדקה לעניים11
בס"ד. ויק"פ
סמכוני באשישות1 רפדוני בתפוחים2 כי חולת אהבה אני, זהו מאמר כנס"י3 בזמן חורבן בהמ"ק4 שנק' חולת אהבה ע"ש שחולי זה בא כשאינו יכול למלאות חפצו ורצונו וכענין הנז' בגמ' מעשה בא' שהעלה בלבו טינא5 כו', ושרש ענין החולי הוא מזה שהחיות בא בהעלם ובצמצום, ונמצא מובן שכשישראל אומרים פעמים בכי"ת6 אחד ואהבת7, שפי' ואהבת שרש התיבה הוא מלשון אבה8 שהוא לשון רצון ותשוקה נפלאה שהוי' יהי' אלקיך בבחי' הגילוי כו', וגילוי זה א"א להיות ע"כ מזה נעשה חולי, וחולי זה נק' חולת אהבה9 שהיא החולי הבא מבחי' האהבה והתשוקה10 כו', וכ"ז הוא בחול, אבל בשבת הנה אמרו שמש בשבת צדקה לעניים11
בצה
דכתי'12 וזרחה לכם יראי שמי13 שמש צדקה ומרפא, והיינו שכמו העני דלית לי' מגרמי' כלום וה"ה תאוב14 לכל, וכאשר מאיר בחי' שמש הוי'15 ה"ה מרפא להחולי הנעשה להעני מצד החסרון, ובאמת מאיר בשבת גם מלמעלה מש' הוי' כמ"ש אז תתענג16 על הוי'17, ולכן אומרים בשבת ישבעו ויתענגו מטובך18 שנמשך בחי' הענג מבחי' טוב העצמי, עד שמאיר בכאו"א שהרי ארז"ל אינו דומה מאור פניו של אדם19 בחול למאור פניו של אדם בשבת שמצד בחי' הענג שנמשך בשבת משתנה מאור פניו של אדם שזהו היפך החולי שבא מן ההעדר, ולכן על ימות החול הבקשה של כנס"י סמכוני ורפדוני באשישות ותפוחים, שכמו החולי סומכי' אותו בריחות טובים לחזק ההרגש כך הנה הוא ית' סומך נופלים ורופא חולים20 כו'.
דכתי'12 וזרחה לכם יראי שמי13 שמש צדקה ומרפא, והיינו שכמו העני דלית לי' מגרמי' כלום וה"ה תאוב14 לכל, וכאשר מאיר בחי' שמש הוי'15 ה"ה מרפא להחולי הנעשה להעני מצד החסרון, ובאמת מאיר בשבת גם מלמעלה מש' הוי' כמ"ש אז תתענג16 על הוי'17, ולכן אומרים בשבת ישבעו ויתענגו מטובך18 שנמשך בחי' הענג מבחי' טוב העצמי, עד שמאיר בכאו"א שהרי ארז"ל אינו דומה מאור פניו של אדם19 בחול למאור פניו של אדם בשבת שמצד בחי' הענג שנמשך בשבת משתנה מאור פניו של אדם שזהו היפך החולי שבא מן ההעדר, ולכן על ימות החול הבקשה של כנס"י סמכוני ורפדוני באשישות ותפוחים, שכמו החולי סומכי' אותו בריחות טובים לחזק ההרגש כך הנה הוא ית' סומך נופלים ורופא חולים20 כו'.
גוביאור הענין, הנה אשישות הם ענבי יין כמ"ש ואוהבי אשישי ענבים21 שהיין כנוס ועצור בתוכם בהעלם, והוא בחי' יין המשמח אלקים ואנשים22 היינו להיות ישמח ישראל בעושיו23 כו', וצ"ל אם אנשים משמח אלקים במה משמח24, אך הענין יובן ע"פ מ"ש שמש ומגן ה' אלקים25, שלהיות התהוות הנבראים יש מאין זהו ע"י שם אלקים26 דוקא, בחי' מגן ונרתק להעלים אור הוי' וקדושתו, ולכן בכל מע"ב לא נא' כ"א ש' אלקים כמ"ש בראשית ברא אלקים27 ויברא אלקי'28 שנז'
דצו
ל"ב פעמים ש' אלקים במע"ב29 שהן ל"ב נתיבות חכ'30 להיות התהוות מציאות הנבראי' נשמות ומלאכים שרפים בבריאה חיות ביצי' ואופנים בעשי'31 עד בריאת אדם התחתון בגוף ונפש הבהמי שהוא ירידה היותר גדולה ורחוקה, והכל ע"י ש' אלקי' כמ"ש ויאמר אלקי' נעשה אדם32, והנה ירידה הגדולה הזאת היא צורך עלי'33 להיות בחי' ביטול היש לאין בבחי' אתכפי' ואתהפכא, ולכאו' צ"ל ענין עלייה זו אחרי שגם קודם ירידתה והתלבשותה בגוף היתה בטילה בבחי' האין וכמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו34, וכמ"ש בכ"ד שענין העמידה היינו בחי' הביטול35 בבחי' האין, וא"כ גם אחר בחי' ביטול היש לאין שנעשה ע"י ירידתה, היינו הך ומהו העליה כו'. והענין הוא ע"פ מ"ש סלסלה ותרוממך36 ולא הוי ידעי רבנן37 מאי סלסלה, חזי' דהוה מהפך במזי' והיינו להפריד השערות א"ל עד מתי אתה מסלסל בשערך, פי' דהנה יניקת השערות הוא מן המוח שבראש38 ועכ"ז מקומן וצמיחתן הוא על עצם הגולגולת החופה על המוח, כך התורה בעיון להפריד ההלכות ורמינהו, לא קשי', עי"ז ותרוממך בעילוי אחר עילוי עד אין קץ, דהנה כתי' והחכמה מאין תמצא39 ששרש התהוות בחי' החכ' הוא מבחי' האין היינו בחי' האין של הע"ס והתכללותן במקורם כמ"ש לך ה' הגדולה והגבורה40 בבחי' ביטול, אבל עצמותו ית' הוא רם ונשא ונעלה עד אין קץ מגדר וערך הספירות וכמ"ש בזהר שכל הע"ס הם רזא דשמא קדישא41, רזא דמהימנותא42 פי' כמו עד"מ שם האדם אשר יקראו לו אין לו שייכות לעצמיות האדם43 חכמתו ומדותיו, וז"ש אני הוי' הוא שמי44 שפי' במד"ר שמי שקרא לי אדה"ר45 שבשעה שקרא האדם שמות לכל הבהמה והחי', א"ל הקב"ה ואני מה שמי א"ל לך נאה לקרות הוי'46, פי'
ל"ב פעמים ש' אלקים במע"ב29 שהן ל"ב נתיבות חכ'30 להיות התהוות מציאות הנבראי' נשמות ומלאכים שרפים בבריאה חיות ביצי' ואופנים בעשי'31 עד בריאת אדם התחתון בגוף ונפש הבהמי שהוא ירידה היותר גדולה ורחוקה, והכל ע"י ש' אלקי' כמ"ש ויאמר אלקי' נעשה אדם32, והנה ירידה הגדולה הזאת היא צורך עלי'33 להיות בחי' ביטול היש לאין בבחי' אתכפי' ואתהפכא, ולכאו' צ"ל ענין עלייה זו אחרי שגם קודם ירידתה והתלבשותה בגוף היתה בטילה בבחי' האין וכמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו34, וכמ"ש בכ"ד שענין העמידה היינו בחי' הביטול35 בבחי' האין, וא"כ גם אחר בחי' ביטול היש לאין שנעשה ע"י ירידתה, היינו הך ומהו העליה כו'. והענין הוא ע"פ מ"ש סלסלה ותרוממך36 ולא הוי ידעי רבנן37 מאי סלסלה, חזי' דהוה מהפך במזי' והיינו להפריד השערות א"ל עד מתי אתה מסלסל בשערך, פי' דהנה יניקת השערות הוא מן המוח שבראש38 ועכ"ז מקומן וצמיחתן הוא על עצם הגולגולת החופה על המוח, כך התורה בעיון להפריד ההלכות ורמינהו, לא קשי', עי"ז ותרוממך בעילוי אחר עילוי עד אין קץ, דהנה כתי' והחכמה מאין תמצא39 ששרש התהוות בחי' החכ' הוא מבחי' האין היינו בחי' האין של הע"ס והתכללותן במקורם כמ"ש לך ה' הגדולה והגבורה40 בבחי' ביטול, אבל עצמותו ית' הוא רם ונשא ונעלה עד אין קץ מגדר וערך הספירות וכמ"ש בזהר שכל הע"ס הם רזא דשמא קדישא41, רזא דמהימנותא42 פי' כמו עד"מ שם האדם אשר יקראו לו אין לו שייכות לעצמיות האדם43 חכמתו ומדותיו, וז"ש אני הוי' הוא שמי44 שפי' במד"ר שמי שקרא לי אדה"ר45 שבשעה שקרא האדם שמות לכל הבהמה והחי', א"ל הקב"ה ואני מה שמי א"ל לך נאה לקרות הוי'46, פי'
הצז
ששם הוי' יו"ד חכ'47 שבסדר ההשתל' ה' בינה כו', אבל עצמותו ית' רם ונשא, וז"ע הירידה צורך עלי' שהנשמה קודם התלבשותה בגוף היתה כלולה בבחי' האין של הע"ס והוא כמשל זיו השמש כמו שהוא במקורו, אור הנכלל במאור, אמנם ע"י בחי' אתכפי' ואתהפכא שהוא בחי' ביטול היש הנה באתעדל"ת אתעדל"ע48 מעורר בחי' ביטול העליון דכולא קמי' כלא חשיב49 ממש, וליכלל וליבטל בבחי' קדש העליון, וכמ"ש ואנשי קדש תהיון לי50, והיינו לאשתאבא בגופא דמלכא51 שקדוש ומובדל לגמרי, בחי' אוא"ס עצמותו שהוא רם ונשא, ואז גם הארת האור יהי' באופן אחר ממש, וכמ"ש ואור החמה יהי' שבעתים52 כאור שבעת הימים כו', וז"ע נכנס יין יצא סוד53, כי התורה נתלבשה בדברים גשמיי' ועי"ז יצא סוד הוא בחי' האהבה המוסתרת שיש בכל נפש מישראל, וז"ע יין המשמח אלקים פי' כי התהוות הנבראים יש מאין הכל הוא ע"י שם אלקים כנ"ל, וע"י שנכנס יין הוא בחי' יינה ש"ת54 שנתלבש בדברים גשמי' כמו שהיין כנוס הוא בענבים עי"ז יצא סוד בחי' ביטול היש לאין שעי"ז ותרוממך ליכלל בקדש העליון ממש כנ"ל, וז"ע המשמח אלקי' שהשמחה לאלקי' הוא שיוצא מבחי' הצמצומים כו'.
ששם הוי' יו"ד חכ'47 שבסדר ההשתל' ה' בינה כו', אבל עצמותו ית' רם ונשא, וז"ע הירידה צורך עלי' שהנשמה קודם התלבשותה בגוף היתה כלולה בבחי' האין של הע"ס והוא כמשל זיו השמש כמו שהוא במקורו, אור הנכלל במאור, אמנם ע"י בחי' אתכפי' ואתהפכא שהוא בחי' ביטול היש הנה באתעדל"ת אתעדל"ע48 מעורר בחי' ביטול העליון דכולא קמי' כלא חשיב49 ממש, וליכלל וליבטל בבחי' קדש העליון, וכמ"ש ואנשי קדש תהיון לי50, והיינו לאשתאבא בגופא דמלכא51 שקדוש ומובדל לגמרי, בחי' אוא"ס עצמותו שהוא רם ונשא, ואז גם הארת האור יהי' באופן אחר ממש, וכמ"ש ואור החמה יהי' שבעתים52 כאור שבעת הימים כו', וז"ע נכנס יין יצא סוד53, כי התורה נתלבשה בדברים גשמיי' ועי"ז יצא סוד הוא בחי' האהבה המוסתרת שיש בכל נפש מישראל, וז"ע יין המשמח אלקים פי' כי התהוות הנבראים יש מאין הכל הוא ע"י שם אלקים כנ"ל, וע"י שנכנס יין הוא בחי' יינה ש"ת54 שנתלבש בדברים גשמי' כמו שהיין כנוס הוא בענבים עי"ז יצא סוד בחי' ביטול היש לאין שעי"ז ותרוממך ליכלל בקדש העליון ממש כנ"ל, וז"ע המשמח אלקי' שהשמחה לאלקי' הוא שיוצא מבחי' הצמצומים כו'.
וקיצור. חולת אהבה זהו הבא מבחי' האהבה והתשוקה, וכ"ז בחול, אבל בשבת ישבעו ויתענגו, עד שאינו דומה מאור פניו של אדם כו', ולזאת הבקשה סמכוני באשישות הם ענבים בחי' יין המשמח אלקים ואנשים, והיינו כי הבריאה היא מש' אלקים והמכוון שע"י יבוא לבחי' ביטול היש לאין, וע"י התורה ותרוממך ליכלל בקדש העליון ממש, וזהו המשמח הצמצומים דש' אלקי', וזהו נכנס יין יינה ש"ת יצא סוד בחי' סוד הוי' ליריאיו55.
זצח
רפדוני בתפוחים, יובן ע"פ מ"ש וריח אפך כתפוחים56, שמעלת ריח התפוח שהוא מאכל המריח ע"כ גדלה מעלתו גם מבחי' משקה המריח וכמ"ש בזהר ע"פ אכלו ריעים57 לעילא חו"ב שהארת אור החכ' בבינה להיות התהוות יש מאין נק' אכילה, שזהו לעילא, משא"כ שתו ושכרו דודים הם לתתא זו"נ, וכמ"ש בזהר במ"א ג"כ שמיעה בהאי אתר תלי'58 הכוונה על בחי' מל' עשי' לעילא כו'.
רפדוני בתפוחים, יובן ע"פ מ"ש וריח אפך כתפוחים56, שמעלת ריח התפוח שהוא מאכל המריח ע"כ גדלה מעלתו גם מבחי' משקה המריח וכמ"ש בזהר ע"פ אכלו ריעים57 לעילא חו"ב שהארת אור החכ' בבינה להיות התהוות יש מאין נק' אכילה, שזהו לעילא, משא"כ שתו ושכרו דודים הם לתתא זו"נ, וכמ"ש בזהר במ"א ג"כ שמיעה בהאי אתר תלי'58 הכוונה על בחי' מל' עשי' לעילא כו'.
חוהנה הריח הוא בחי' מקיף וכמארז"ל איזהו דבר שהנשמה נהנה59 ממנה ולא הגוף זה הריח, ולכן הריח אינו נפסק משא"כ הטעם, ובעבודה זהו שרש ענין מעשה המצות*60 כמו שהן בשרשן למעלה תרי"ג מצות דאורייתא60 וז'63 מצות דרבנן62 שהם תר"ך61 עמודי אור64 בחי' כת"ר ומקיף, וכלליות המצות נק' בשם צדקה כמ"ש וצדקה תהי' לנו65 כי נשמור לעשות את כל המצוה, אשר בצדקה נא' וצדקה תרומם66 כו', ולכן רפדוני בתפוחים כו'.
טאך להבין כפל הסמיכה באשישות ותפוחים, יובן ע"פ מ"ש שמאלו תחת לראשי67 וימינו תחבקני, וכנודע בענין שהם וישפה68 שיש ב' בחי' ממטה למעלה
יצט
ומלמעלה למטה, וכמשל ב' אנשים69 א' עומד בראש ההר והשני בתחתיות ההר שיש ב' אופנים באופן יחודם אם שהתחתון יעלה למעלה או שהעליון ירד למטה, וז"ע תורה ומצות, תורה היא המשכה מלמעלה למטה שעי"ז יומשך ההעלאה מלמטלמ"ע שז"ע שמאלו תחת לראשי הוא בחי' התורה שהיא בחי' שמאל דוחה70, כי אורייתא מחכ' נפקת71 ובחכ' אתברירו72 להבדיל בין הטמא לטהור73, מתניתא מלכתא74 כמלך שגוזר אומר כו' כ"ה75 אלו כשרות ואלו טרפות76, אסור פירושו שאסור וקשור בידי החיצוני'77 וא"א להעלותו שיוכלל באחד וע"י הדבור וקריאה בפה שפוסק בד"ת אלו אסורים הוא דוחה אותם, ולכן מצות ת"ת בקריאה בפה78 דוקא, כדי לדחות החיצוני' ועי"ז נעשה עלי' מלמטה למעלה שכל מה שיוכל להתעלות יתעלה וע"י בירור זה מתרומם נפש האדם כמ"ש סלסלה ותרוממך עד שהתורה נק' על שמו כמ"ש כ"א בתורת ה' חפצו, ואח"כ ובתורתו יהגה79 שנק' על שמו, ונק' מארי דאורייתא80, א"ת מורשה אלא מאורסה81 כו', ושמאל זה הוא תחת לראשי שמגביה הראש כו', וימינו תחבקני הוא ענין רמ"ח מ"ע82 בחי' חסדים83 שרמ"ח מ"ע הם רמ"ח המשכות מלמעלה ע"י מצות סוכה84 ושופר85 כו' ולכן המקיים את המצות נק' צדיק86 ע"ש הצדקה שעשה פי' שכמו שהצדקה היא להחיות רוח שפלים87, כך ע"י המצות ממשיך חיות ואור אלקי מלמעלה למטה כו'.
ומלמעלה למטה, וכמשל ב' אנשים69 א' עומד בראש ההר והשני בתחתיות ההר שיש ב' אופנים באופן יחודם אם שהתחתון יעלה למעלה או שהעליון ירד למטה, וז"ע תורה ומצות, תורה היא המשכה מלמעלה למטה שעי"ז יומשך ההעלאה מלמטלמ"ע שז"ע שמאלו תחת לראשי הוא בחי' התורה שהיא בחי' שמאל דוחה70, כי אורייתא מחכ' נפקת71 ובחכ' אתברירו72 להבדיל בין הטמא לטהור73, מתניתא מלכתא74 כמלך שגוזר אומר כו' כ"ה75 אלו כשרות ואלו טרפות76, אסור פירושו שאסור וקשור בידי החיצוני'77 וא"א להעלותו שיוכלל באחד וע"י הדבור וקריאה בפה שפוסק בד"ת אלו אסורים הוא דוחה אותם, ולכן מצות ת"ת בקריאה בפה78 דוקא, כדי לדחות החיצוני' ועי"ז נעשה עלי' מלמטה למעלה שכל מה שיוכל להתעלות יתעלה וע"י בירור זה מתרומם נפש האדם כמ"ש סלסלה ותרוממך עד שהתורה נק' על שמו כמ"ש כ"א בתורת ה' חפצו, ואח"כ ובתורתו יהגה79 שנק' על שמו, ונק' מארי דאורייתא80, א"ת מורשה אלא מאורסה81 כו', ושמאל זה הוא תחת לראשי שמגביה הראש כו', וימינו תחבקני הוא ענין רמ"ח מ"ע82 בחי' חסדים83 שרמ"ח מ"ע הם רמ"ח המשכות מלמעלה ע"י מצות סוכה84 ושופר85 כו' ולכן המקיים את המצות נק' צדיק86 ע"ש הצדקה שעשה פי' שכמו שהצדקה היא להחיות רוח שפלים87, כך ע"י המצות ממשיך חיות ואור אלקי מלמעלה למטה כו'.
יאק
ועפ"ז יובן מה שת"י88 על סמכוני89 באשישות שמשה ואהרן יסמכו בנ"י בדברי תורה שהוא דת אש90, ועי"ז יתרפאו מחולת אהבה והיינו ע"ד אש אוכלה אש91, כי התורה היא בחי' שמאלו כנ"ל שעי"ז ירום ראש, ובחי' רפדוני בתפוחי' זהו בחי' ריח זהו בחי' ימינו תחבקני דמעשה המצות כו'.
ועפ"ז יובן מה שת"י88 על סמכוני89 באשישות שמשה ואהרן יסמכו בנ"י בדברי תורה שהוא דת אש90, ועי"ז יתרפאו מחולת אהבה והיינו ע"ד אש אוכלה אש91, כי התורה היא בחי' שמאלו כנ"ל שעי"ז ירום ראש, ובחי' רפדוני בתפוחי' זהו בחי' ריח זהו בחי' ימינו תחבקני דמעשה המצות כו'.
יבקיצור. תפוח הוא מאכל וגם ריח, אכלו רעים, והריח הוא בחי' מקיף שרש המצות, תר"ך, כתר, וצדקה תרומם גוי, וכפל הסמיכה זהו כמו שמאלו תורה אשישות אש אוכלה אש, ועי"ז ירום ראש, וימינו תחבקני מעהמ"צ בחי' רפדוני בתפוחים.