Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel· Toras Shmuel 5640 Part 1· Maamarim· Go Forth and See Concerning Speechתורת שמואל· תר"ם ח"א· מאמרים· צאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור
אצאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור
פ' בהוב"ח
(צאינה וראינה761 כו' ביום חתונתו762 כו' וארז"ל ביום חתונתו זו מ"ת763, ונמצא מובן שהקב"ה נק' בשם חתן וכנס"י כלה764, ופעם ארז"ל ע"פ תורה צוה כו' מורשה765 א"ת מורשה אלא מאורסה766, משמע שכנס"י נק' חתן והתורה נק' כלה, מאורסה, והענין הוא דהנה ארז"ל בינה יתירה ניתנה באשה כו' הוא בחי' אשה יראת ה' ).
פ' בהוב"ח
(צאינה וראינה761 כו' ביום חתונתו762 כו' וארז"ל ביום חתונתו זו מ"ת763, ונמצא מובן שהקב"ה נק' בשם חתן וכנס"י כלה764, ופעם ארז"ל ע"פ תורה צוה כו' מורשה765 א"ת מורשה אלא מאורסה766, משמע שכנס"י נק' חתן והתורה נק' כלה, מאורסה, והענין הוא דהנה ארז"ל בינה יתירה ניתנה באשה כו' הוא בחי' אשה יראת ה' ).
ב(ךה) וע"ד767 שנת"ל בבחי' הדבור, כן יובן ג"כ בבחי' היראה שנק' אשה כמ"ש אשה יראת ה', שיש גם בבחי' היראה בינה יתירה יותר מבמדת האהבה עד"מ כו'. דהנה <34>
גּ כתיב בזאת יבא אהרן768 אל הקדש, פי' במדת היראה שנק' זאת769 כידוע שזה השער לה'770 יוכל לבוא לידי בחי' ומדריגת קדש העליון771, ויובן בהקדם ענין ההפרש בין מ"ע ומל"ת, כי אהבה הוא מקור ושרש לכל רמ"ח מ"ע, ויראה היא מקור ושרש לכל שס"ה ל"ת772, כמ"ש במ"א
דקע
שע"י773 בחי' קיום מל"ת וביטול היש שעבודה זו נק' בחי' שקיעה שמלמטה, נמשך מזה מלמעלה שלא בדרך השתלשלות להיות בבחי' גילוי ובליטה, וכמו שמבואר בע"ח שיש ב' בחי' העלאות היינו עליית העולמות בשבת774 הוא שפנימיות עולם התחתון עולה ומלביש עולם העליון, וחיצוני' עולם העליון נמשך לפנימיות עולם התחתון, והיינו מפני775 כי ההעלאה מעולם התחתון הוא ע"י אהבה שהיא776 בחי' בליטה ולא בבחי' ביטול ממש, לכן נמשך מלמעלה בבחי' שקיעה להתלבש בבחי' פנימיות עולם התחתון בבחי' צמצום, אבל יש עוד העלאת מ"ן שבחי' זו נק' בשם777 עיבור בבטן אימא תלת כלילן גו תלת778 היינו שנתבטל ממהותו לגמרי בחי' שקיעה ונכלל בעליון ממש ונמשך מזה מ"ד המשכת מוחין חדשים, וז"ע יצ"מ כי779 גלות מצרים הי' בחי'780 עיבור ונעשה הגאולה ויצ"מ מוחין חדשים, וע' בפע"ח שער ך"א פ"א שהם מוחין עליונים מאד מאד כו', וגם באו שלא במדריגה, משא"כ בשום פעם אחרת רק במדריגה כו' ע"ש, ועמ"ש בלק"ת בד"ה קול דודי781 בפי' שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה, ועוד שיצ"מ וקרי"ס גילוי פנימי'782 בשינוי הטבע לגמרי בשמים ובארץ ה"ז בחי'783 חותם בולט שהוא ההיפך מבחי' אותותינו לא ראינו784 כו', וזהו אשה מזרעת תחלה785 יולדת זכר היינו כשההעלאה ממטה למעלה הוא בבחי' שקיעה כנודע שיסוד דנוק' שוקע אז יולדת זכר שנמשך מלמעלה בחי' בליטה וע"י786 אהבה יולדת נקבה שנמשך787 מלמעלה בחי' שקיעה היינו788 אורות בכלים.
שע"י773 בחי' קיום מל"ת וביטול היש שעבודה זו נק' בחי' שקיעה שמלמטה, נמשך מזה מלמעלה שלא בדרך השתלשלות להיות בבחי' גילוי ובליטה, וכמו שמבואר בע"ח שיש ב' בחי' העלאות היינו עליית העולמות בשבת774 הוא שפנימיות עולם התחתון עולה ומלביש עולם העליון, וחיצוני' עולם העליון נמשך לפנימיות עולם התחתון, והיינו מפני775 כי ההעלאה מעולם התחתון הוא ע"י אהבה שהיא776 בחי' בליטה ולא בבחי' ביטול ממש, לכן נמשך מלמעלה בבחי' שקיעה להתלבש בבחי' פנימיות עולם התחתון בבחי' צמצום, אבל יש עוד העלאת מ"ן שבחי' זו נק' בשם777 עיבור בבטן אימא תלת כלילן גו תלת778 היינו שנתבטל ממהותו לגמרי בחי' שקיעה ונכלל בעליון ממש ונמשך מזה מ"ד המשכת מוחין חדשים, וז"ע יצ"מ כי779 גלות מצרים הי' בחי'780 עיבור ונעשה הגאולה ויצ"מ מוחין חדשים, וע' בפע"ח שער ך"א פ"א שהם מוחין עליונים מאד מאד כו', וגם באו שלא במדריגה, משא"כ בשום פעם אחרת רק במדריגה כו' ע"ש, ועמ"ש בלק"ת בד"ה קול דודי781 בפי' שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה, ועוד שיצ"מ וקרי"ס גילוי פנימי'782 בשינוי הטבע לגמרי בשמים ובארץ ה"ז בחי'783 חותם בולט שהוא ההיפך מבחי' אותותינו לא ראינו784 כו', וזהו אשה מזרעת תחלה785 יולדת זכר היינו כשההעלאה ממטה למעלה הוא בבחי' שקיעה כנודע שיסוד דנוק' שוקע אז יולדת זכר שנמשך מלמעלה בחי' בליטה וע"י786 אהבה יולדת נקבה שנמשך787 מלמעלה בחי' שקיעה היינו788 אורות בכלים.
הויובן789 ענין חותם שוקע וחותם בולט שמלמעלה, כי הנה ע"י בחי' תרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן ממשיכים מבחי' כתר, אך מ"ע שהם מבחי' ו"ה790
וקעא
היינו ז"ת דא"א לפי שהן מתלבשים באצי' כי או"א מלבישים חו"ג דא"א791 כו', לכן נק' חותם שוקע, אמנם הל"ת שהם מבחי' י"ה792 ג"ר דא"א שאינם מתלבשים כלל לכן נק' חותם בולט כו', ועמ"ש בלק"ת בביאור ע"פ שחורה אני ונאוה793 בענין מ"ע ומל"ת ששם נת' שע"י מ"ע ממשיכים האור מז"ת דע"י, וע"י מל"ת ממשיכים מג"ר דע"י, ואיתא בע"ח שער א"א פ' א"ב שז"ת דע"י מתלבשין תוך א"א794, והוא מושג ונודע אצלינו ע"י א"א, אך ג"ר דעת"י א"א שיתלבשו תוך א"א, וז"ע רישא דלא אתיידע כי אפי' א"א עצמו לא ידע לי' ע"ש, ונודע שבחי' עתיק הוא מבחי' מל' דא"ס, ובחי' א"א הוא שרש795 הנאצלים, וא"כ ז"ת דעתיק הוא ההארה מא"ס המתלבש ונמשך עכשיו בשרש הנאצלים, אכן ג"ר דעתיק שא"א שיתלבשו תוך א"א <35>
היינו ז"ת דא"א לפי שהן מתלבשים באצי' כי או"א מלבישים חו"ג דא"א791 כו', לכן נק' חותם שוקע, אמנם הל"ת שהם מבחי' י"ה792 ג"ר דא"א שאינם מתלבשים כלל לכן נק' חותם בולט כו', ועמ"ש בלק"ת בביאור ע"פ שחורה אני ונאוה793 בענין מ"ע ומל"ת ששם נת' שע"י מ"ע ממשיכים האור מז"ת דע"י, וע"י מל"ת ממשיכים מג"ר דע"י, ואיתא בע"ח שער א"א פ' א"ב שז"ת דע"י מתלבשין תוך א"א794, והוא מושג ונודע אצלינו ע"י א"א, אך ג"ר דעת"י א"א שיתלבשו תוך א"א, וז"ע רישא דלא אתיידע כי אפי' א"א עצמו לא ידע לי' ע"ש, ונודע שבחי' עתיק הוא מבחי' מל' דא"ס, ובחי' א"א הוא שרש795 הנאצלים, וא"כ ז"ת דעתיק הוא ההארה מא"ס המתלבש ונמשך עכשיו בשרש הנאצלים, אכן ג"ר דעתיק שא"א שיתלבשו תוך א"א <35>
זּ היינו האור מהא"ס מה שאינו נמשך ומתלבש עכשיו אפי' בשרש האצי'796, ולע"ל יהי' גילוי797 בחי' זו, וזהו הנק' חותם בולט. ועוי"ל ועיקר עפמ"ש בפע"ח בכוונת ק"ש שהמדריגה היותר עצומה שאפשר להמשיך מוחין עכשיו הוא מחיצוני' עתיק כו', משא"כ פנימיות עתיק798 הוא סתום וגנוז, ולכן פנימיות יסוד799 עת"י זהו בחי' חותם בולט וזהו שיתגלה רק לעתיד ועז"נ וברית שלומי לא תמוט800, וע' בהרמ"ז ח"א בד"ד סע"ב בד"ה801 ועאלת802 בחי'803 עלמין כו' ובפ' בא בדף מ"ם ע"ב804.
חקיצור. בינה יתירה ניתנה באשה יראת ה' יותר מאהבה שיראה היא מקור שס"ה ל"ת, וע"י ביטול ל"ת זהו כענין עיבור, ועי"ז נמשך בחי' חותם בולט שלמעלה, והוא מבחי' ג"ר דעת"י שאינו מתגלה עכשיו אפי' בא"א, וזהו רדל"א כו', או פנימי' יסוד דעתיק.
טקעב
(ךו) ויובן805 זה גם בבחי' תורה ג"כ, דהנה ארז"ל ע"פ וקבל היהודים את אשר החלו לעשות806 שבמ"ת הי' רק החלו לעשות אך הדר קבלוה בימי אחשורש שזה הי' קבלה גמורה, ולכאו' יפלא איך כל ענין קבלת התורה ומעמד הר סיני נק' רק בשם התחלה לבד ובימי אחשורש הי' קבלה גמורה, ויובן זה807 ע"פ מ"ש איש יהודי כו' ושמו מרדכי כו' איש ימיני808, ופי' רש"י איש ימיני שהי' משבט בנימין, וא"כ צ"ל למה קרי לי' איש יהודי דמשמע שהי' משבט יהודה, גם צ"ל שבגזירת המן נא' להשמיד להרוג כו' כל היהודים809, והרי בשבע ועשרים ומאה מדינה810 מל' אחשורש הי' גם מכל השבטים אפרים ומנשה, אלא שנקראו כולם יהודים מפני בחי' הביטול שיש בהם לאוא"ס ב"ה, כמו שאנו אומרים בש"ע מודים אנחנו לך, שעש"ז נק' יהודי כמו שאמרה לאה הפעם אודה את ה'811, ע"כ קראה שמו יהודה, ויש בכאו"א מישראל בחי' ביטול זה וכמ"ש בת"א ויחי ע"פ יהודה אתה813 שזהו בחי' ומדריגת ש"ע שהוא כריעות והשתחוואות, וכמאמר ואנחנו כורעים814 ומשתחוים812, ולכן נק' מרדכי ג"כ איש יהודי, פי' שר ליהודים כמו איש הר הבית815, כי הוא הי' מקור הביטול כמארז"ל מרדכי מן התורה מנין דכתי' מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא, ומור זה לדעת הרמב"ם ושארי מפרשים818, רק
(ךו) ויובן805 זה גם בבחי' תורה ג"כ, דהנה ארז"ל ע"פ וקבל היהודים את אשר החלו לעשות806 שבמ"ת הי' רק החלו לעשות אך הדר קבלוה בימי אחשורש שזה הי' קבלה גמורה, ולכאו' יפלא איך כל ענין קבלת התורה ומעמד הר סיני נק' רק בשם התחלה לבד ובימי אחשורש הי' קבלה גמורה, ויובן זה807 ע"פ מ"ש איש יהודי כו' ושמו מרדכי כו' איש ימיני808, ופי' רש"י איש ימיני שהי' משבט בנימין, וא"כ צ"ל למה קרי לי' איש יהודי דמשמע שהי' משבט יהודה, גם צ"ל שבגזירת המן נא' להשמיד להרוג כו' כל היהודים809, והרי בשבע ועשרים ומאה מדינה810 מל' אחשורש הי' גם מכל השבטים אפרים ומנשה, אלא שנקראו כולם יהודים מפני בחי' הביטול שיש בהם לאוא"ס ב"ה, כמו שאנו אומרים בש"ע מודים אנחנו לך, שעש"ז נק' יהודי כמו שאמרה לאה הפעם אודה את ה'811, ע"כ קראה שמו יהודה, ויש בכאו"א מישראל בחי' ביטול זה וכמ"ש בת"א ויחי ע"פ יהודה אתה813 שזהו בחי' ומדריגת ש"ע שהוא כריעות והשתחוואות, וכמאמר ואנחנו כורעים814 ומשתחוים812, ולכן נק' מרדכי ג"כ איש יהודי, פי' שר ליהודים כמו איש הר הבית815, כי הוא הי' מקור הביטול כמארז"ל מרדכי מן התורה מנין דכתי' מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא, ומור זה לדעת הרמב"ם ושארי מפרשים818, רק
יקעג
הראב"ד820 והרמב"ן821 פי' בא"א819, הוא מושק816 הנז' בגמ' פ' כיצד מברכין823 שהוא דם חי' ידוע817 שנקרש בחטוטרות שבצוארה822 ונעשה בושם הנק' מור, ובעבודה בנה"א824 היינו בחי' אתכפיא ואתהפכא ממרירו למיתקא825 כי הדם הוא נפש826 החיונית נפש המתאוה, וכשמהפך תאוותיו הבהמית מתענוגי עוה"ז להיות כל חפצו ותענוגיו בה' ז"ע שנעשה ממנו בושם, ועד"ז יש לפרש מחלוקת הפוסקים במור הנ"ל, שרבינו יונה828 מתירו אפי' באכילה827 ויש אוסרים אותו באכילה829, מפני דס"ל שלא נתהפך רק ריחו אבל גופו אסור באכילה, והרר"י ס"ל <36>
הראב"ד820 והרמב"ן821 פי' בא"א819, הוא מושק816 הנז' בגמ' פ' כיצד מברכין823 שהוא דם חי' ידוע817 שנקרש בחטוטרות שבצוארה822 ונעשה בושם הנק' מור, ובעבודה בנה"א824 היינו בחי' אתכפיא ואתהפכא ממרירו למיתקא825 כי הדם הוא נפש826 החיונית נפש המתאוה, וכשמהפך תאוותיו הבהמית מתענוגי עוה"ז להיות כל חפצו ותענוגיו בה' ז"ע שנעשה ממנו בושם, ועד"ז יש לפרש מחלוקת הפוסקים במור הנ"ל, שרבינו יונה828 מתירו אפי' באכילה827 ויש אוסרים אותו באכילה829, מפני דס"ל שלא נתהפך רק ריחו אבל גופו אסור באכילה, והרר"י ס"ל <36>
יאּ שחזר לגמרי להיות היתר, וכמ"ש בטוא"ח סי' רי"ו, ומחלוקת*830 ע"פ חסידות י"ל שתלוי בענין הנז' בגמ' יומא דפ"ו ע"ב גבי תשובה אם זדונות נעשו כשגגות או כזכיות, ושניהם ענינם אחד הוא שהרע נהפך לטוב, והנה חי' הנק' ידוע הוא ידעוני830 הנז' בתורה שהוא מחיות הטמאות831 שהם מגקה"ט832 ועז"נ833 ושואל אוב וידעוני834 ודורש אל המתים, ולכן זה שיהי'835 הבשם הלז מותר אפי' באכילה זהו ע"ד כמו שבתשובה מאהבה הזדונות נעשו כזכיות שהרע נהפך לגמרי להיות טוב ממש, וע"ז אמרו מקום שבע"ת עומדי'836 אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם, אבל בתשובה
יבקעד
שלא מאהבה רבה הזדונות הם כשגגות אבל לא נתהפכו לגמרי להיות טוב, וזהו דעת האוסרים המור באכילה דעם היות שנתהפך וריחו טוב מ"מ לא חזר להיות הוא עצמו מותר באכילה והרר"י סובר שנתהפך לגמרי ע"ד זדונות נעשו כזכיות ממש.
שלא מאהבה רבה הזדונות הם כשגגות אבל לא נתהפכו לגמרי להיות טוב, וזהו דעת האוסרים המור באכילה דעם היות שנתהפך וריחו טוב מ"מ לא חזר להיות הוא עצמו מותר באכילה והרר"י סובר שנתהפך לגמרי ע"ד זדונות נעשו כזכיות ממש.
יגוהנה מרדכי שנק' ע"ש מירא דכיא היינו שהוא837 מקור הביטול שהוא בחי' יסוד אבא838 שבחכמה839 כח מ"ה840 ובחכ' אתברירו, ולכן נק' איש יהודי ע"ש הביטול דחכמה כח מ"ה, ולעו"ז דמרדכי הי' המן שהי' יש גדול מאד היפך ממש הביטול דחכמה, ולכן אמר בלבו למי יחפוץ המלך841 לעשות יקר יותר ממני שלא מצא מציאות נכבד יותר ממנו מפני עוצם ישותו וגסותו שהי' יש ודבר נפרד גם בעיני עצמו, ונפרד מאחדותו ית' לומר אני ואפסי עוד842, כי הי' מזרע עמלק843 דכתי' בו ראשית גוים עמלק844 כי הז' שבפסוק הכנעני והחתי846 כו' בעבודה הם ז"מ הרעות845 תאוות847 ורציחה848 כו', ועמלק הוא גסות הרוח849 שהוא המקור לכל מיני רע, כי גה"ר הוא מקור לכל זמה"ר850, ולכן להיותו לעו"ז
ידקעה
נגד בחי' הביטול לאלקות בגסות רוחו רצה להשמיד ולהרוג את כל היהודים שהם בבחי' הביטול להיותם מחשיבים אותו ית' לאלקה, שזהו היפך הגסות והישות שלו, ואם היו כופרים ח"ו לא היו עושים להם כלום851 שהרי לא גזר רק על היהודים, אך כולם כא' לא עלה על דעתם מחשבת חוץ ח"ו ומסרו נפשם על אחדותו ית' וזהו בחי' ביטול ממש, ובחי' זו ישנו בכאו"א אפי' בקל שבקלים852 יכול למסו"נ853 שלא יהי' נפרד854 מאחדותו ית' בשום אופן בעולם, ומה שעובר על שארי עבירות זהו מפני הרוח שטות שמכסה על האמת ומטעה אותו כו' לחשוב שאינו נפרד מיחודו ואחדותו ע"י עבירה ההיא כיון שלובש טלית ומניח תפילין. והנה בחי' אהבה המוסתרת שממנה נמשך מס"נ זה היא למעלה מן הדעת, ולכן לא נז' בתורה טעם על מס"נ855 רק על אהבה נא' טעם כמ"ש לאהבה את ה' כי הוא חייך, והרי מס"נ הוא היפך טעם הזה להשליך חייו מנגד, אלא הענין הוא שאינו שייך טעם ושכל על מס"נ, להיותו נלקח מלמעלה מהשכל ולמעלה מהדעת, כי הנה פי' כי הוא חייך היינו מה שהוא ית' ממכ"ע וסוכ"ע שעי"ז מחי' ומהוה כל עולמים, ונת' במ"א דבחי' ממכ"ע <37>
נגד בחי' הביטול לאלקות בגסות רוחו רצה להשמיד ולהרוג את כל היהודים שהם בבחי' הביטול להיותם מחשיבים אותו ית' לאלקה, שזהו היפך הגסות והישות שלו, ואם היו כופרים ח"ו לא היו עושים להם כלום851 שהרי לא גזר רק על היהודים, אך כולם כא' לא עלה על דעתם מחשבת חוץ ח"ו ומסרו נפשם על אחדותו ית' וזהו בחי' ביטול ממש, ובחי' זו ישנו בכאו"א אפי' בקל שבקלים852 יכול למסו"נ853 שלא יהי' נפרד854 מאחדותו ית' בשום אופן בעולם, ומה שעובר על שארי עבירות זהו מפני הרוח שטות שמכסה על האמת ומטעה אותו כו' לחשוב שאינו נפרד מיחודו ואחדותו ע"י עבירה ההיא כיון שלובש טלית ומניח תפילין. והנה בחי' אהבה המוסתרת שממנה נמשך מס"נ זה היא למעלה מן הדעת, ולכן לא נז' בתורה טעם על מס"נ855 רק על אהבה נא' טעם כמ"ש לאהבה את ה' כי הוא חייך, והרי מס"נ הוא היפך טעם הזה להשליך חייו מנגד, אלא הענין הוא שאינו שייך טעם ושכל על מס"נ, להיותו נלקח מלמעלה מהשכל ולמעלה מהדעת, כי הנה פי' כי הוא חייך היינו מה שהוא ית' ממכ"ע וסוכ"ע שעי"ז מחי' ומהוה כל עולמים, ונת' במ"א דבחי' ממכ"ע <37>
טוּ וסוכ"ע857 הוא רק הארה856 לבד, וכמ"ש כי נשגב שמו לבדו858, אבל מהותו ועצמותו אינו בגדר עלמין כלל אפי' להיות סובב וממלא לעלמין, כי לא זה הוא עיקר האלקות מה שהעולמות מתהוים ממנו859 ומקבלים חיותם ממנו ית', שהרי אתה הוא קודם שנבה"ע860 ואתה הוא לאחר שנבה"ע861 בשוה ממש, שגם אלו לא הי' בורא העולמות הי' הכל שוה לפניו ית' אלא מה שמחי' ומהוה העולמות זהו רק הארה ממנו ית', וכמ"ש במ"א שלכן נק' הבריאה יש מאין, שבחי' התהוות היש הוא רק ע"י הארה לבד שנק' אין לגבי
טזקעו
מהותו ועצמותו ית', וע' בת"א פ' בשלח862 בד"ה863 וירא ישראל, ומ"ש*864 ואתה מחי' את כולם, פי' ואתה היינו ך"ב אותיות דבר ה' מא' ועד תי"ו וה' מוצאות864 שע"י האותיות מחי' את כולם, והאותיות הם רק הארה לבד, כמו שהאותיות באדם הם רק לבושי הנפש, וא"כ מהותו ועצמותו הוא למעלה מעלה גם מבחינה ומדריגה זו הנז' שהוא חייך, כי זהו רק היותו ממלא וסובב, ומזה נמשך בחי' האהבה שהוא חייך, ועז"נ נפשי אויתיך בלילה865 כמ"ש בסש"ב פמ"ד, אבל מס"נ להשליך חייו מנגד שלא ליפרד ממהותו ועצמותו ית' שהוא למעלה מעלה מחיי החיים וקמי' כלא ממש חשיבי ואתה הוא קודם שנבה"ע866. והנה כ"ז הוא שיש בכח כאו"א מישראל כי הניצוץ אלקי שבנשמה הוא ג"כ מבחי' שלמעלה מהשכל וכמ"ש במ"א וע' בע"ח שמ"א פ"ג867 והכוונה כי יש ניצוץ כו', ולכן בימי אחשורש הי' אז מס"נ בפו"מ אצל כל ישראל שלא ליפרד מאחדותו ית', וזהו ומאמר מרדכי קיים868 כי מרדכי הי' מקור הביטול איש יהודי כנ"ל.
מהותו ועצמותו ית', וע' בת"א פ' בשלח862 בד"ה863 וירא ישראל, ומ"ש*864 ואתה מחי' את כולם, פי' ואתה היינו ך"ב אותיות דבר ה' מא' ועד תי"ו וה' מוצאות864 שע"י האותיות מחי' את כולם, והאותיות הם רק הארה לבד, כמו שהאותיות באדם הם רק לבושי הנפש, וא"כ מהותו ועצמותו הוא למעלה מעלה גם מבחינה ומדריגה זו הנז' שהוא חייך, כי זהו רק היותו ממלא וסובב, ומזה נמשך בחי' האהבה שהוא חייך, ועז"נ נפשי אויתיך בלילה865 כמ"ש בסש"ב פמ"ד, אבל מס"נ להשליך חייו מנגד שלא ליפרד ממהותו ועצמותו ית' שהוא למעלה מעלה מחיי החיים וקמי' כלא ממש חשיבי ואתה הוא קודם שנבה"ע866. והנה כ"ז הוא שיש בכח כאו"א מישראל כי הניצוץ אלקי שבנשמה הוא ג"כ מבחי' שלמעלה מהשכל וכמ"ש במ"א וע' בע"ח שמ"א פ"ג867 והכוונה כי יש ניצוץ כו', ולכן בימי אחשורש הי' אז מס"נ בפו"מ אצל כל ישראל שלא ליפרד מאחדותו ית', וזהו ומאמר מרדכי קיים868 כי מרדכי הי' מקור הביטול איש יהודי כנ"ל.
יזקיצור. שכ"י גם משארי שבטים נק' יהודי ע"ש הביטול, ומרדכי מירא דכיא מקור הביטול נק' איש יהודי, ולעו"ז הי' המן גה"ר ראשית כל מדה"ר, ועמדו במס"נ שזהו מבחי' אהבה מוסתרת שלמעלה משכל, כי ע"פ שכל לאהבה את ה' כי הוא חייך ממכ"ע וסוכ"ע, אמנם זהו רק הארה לבד ואתה869 קודם שנה"ע כו' בשוה ומזה נמשך בחי' זו, והוא מבחי' ניצוץ האלקי שבנשמה.
יח(ךז) ועפ"ז870 יובן מה שבמ"ת הי' רק החלו לעשות, וגמר הקבלה הי' בימי אחשורש כמ"ש וקבלו871 היהודים את אשר החלו לעשות, שבמ"ת שהקדימו נעשה לנשמע872 ועכדו"ד פרחה נשמתם873 שהוא בחי' ביטול ומס"נ שלכך
יטקעז
זכו למ"ת התגלות אלקות, אבל בימי אחשורש הי' הביטול הזה ביתר שאת ויתר עז, כי במ"ת הי' ביטול זה מחמת כח האתעדל"ע שכפה עליהם הר כגיגית875, וכמים הפנים876 כו', אבל בימי אחשורש הי' הביטול מצד עצמם בבחי' אתעדל"ת874 תחלה, ולכן גם ההמשכה שנמשך עי"ז הוא ממקום עליון יותר, עד שהגילוי שבמ"ת נק' רק החלו בחי' התחלה לבד לגבי אור ההמשכה שנמשך להם בימי אחשורש שאז היתה קבלה גמורה, וכמ"ש וקבל קבלה גמורה, וכ"ז <38>
זכו למ"ת התגלות אלקות, אבל בימי אחשורש הי' הביטול הזה ביתר שאת ויתר עז, כי במ"ת הי' ביטול זה מחמת כח האתעדל"ע שכפה עליהם הר כגיגית875, וכמים הפנים876 כו', אבל בימי אחשורש הי' הביטול מצד עצמם בבחי' אתעדל"ת874 תחלה, ולכן גם ההמשכה שנמשך עי"ז הוא ממקום עליון יותר, עד שהגילוי שבמ"ת נק' רק החלו בחי' התחלה לבד לגבי אור ההמשכה שנמשך להם בימי אחשורש שאז היתה קבלה גמורה, וכמ"ש וקבל קבלה גמורה, וכ"ז <38>
כּ הוא ע"י היותם יהודים שעמדו ביהדותם להיות בבחי' הביטול.
כאוהענין הוא דכתי' מה ראו על ככה877 ומה הגיע אליהם, פי' מ"ה הוא בחי' ביטול ומס"נ כנ"ל878 הגיע אליהם, וכנודע שיש ב' בחי' מ"ה וב"ן879, ב"ן הוא בחי' ירידה והשתלשלות להיות יש ודבר ומ"ה הוא בחי' הביטול בבחי' כח מ"ה, ובחי' מ"ה וביטול זה הגיע אליהם, דהנה הגם שבימי אחשורש הי' הביטול באתעדל"ת מצד עצמם, היינו שההתחלה הי' מהם, אבל ודאי שאלמלא עוזרו880 לא הי' יכול לו, א"כ נמשך גם אתעדל"ע להולדת בחי' ביטול זה881, וזהו מ"ה ראו כו' ומה הגיע אליהם, משא"כ במ"ת הי' ההתחלה באתעדל"ע לבד, והחילוק הוא ע"ד אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, וכנודע שכנס"י נק' אשה882, וכשהתחלת ההולדה הוא ע"י בחי' אתעדל"ת ואח"כ באתעדל"ת אתעדל"ע883 אזי יולדת זכר שהוא בחי' מ"ה וביטול אמיתי, משא"כ בשעת מ"ת שהי' ההתחלה ע"י אתעדל"ע שכפה עליהם
כבקעח
הר כגיגית ואע"פ שע"י אתעדל"ע זו נתעוררו באתעדל"ת וביטול להקדים נעשה לנשמע מ"מ כיון שהוא ע"ד איש מזריע תחלה לכן יולדת נקבה שם ב"ן כו', כי גם שם ב"ן הוא בחי' ביטול היש, וכנודע מענין משה ואליהו שאליהו בגימ' ב"ן והי' בו ביטול הגוף עד שעלה בסערה כו', ומ"מ ביטול דמשה גבוה יותר שהי' בבחי' מ"ה ממש גם בהיותו ע"פ האדמה וכמ"ש ונחנו מ"ה שזה גדול יותר מביטול דאליהו כו'. ועוי"ל החילוק שבין הביטול שהי' בשעת מ"ת לביטול שהי' בימי אחשורש ע"ד שנת' במ"א גבי משה ואהרן שבשניהם נא' ונחנו מ"ה ומ"מ משה הי' בחי' מ"ה דמ"ה ואהרן ב"ן דמ"ה884, ובחי' הביטול דב"ן דמ"ה זהו בחי' היולדת נקבה לגבי ביטול מ"ה דמ"ה שהוא ביטול עליון יותר כו'. והנה עכ"פ מובן שהביטול ומס"נ דכללות ישראל בימי אחשורש הי' גדול יותר במדריגה מבחי' הביטול שהקדימו נעשה כו', והיינו לפי שכשאשה מזרעת תחלה יולדת זכר כו'. וכמו שהוא בענין הביטול כך הוא ג"כ בעצם גילוי האור שמלמעלה שהוא בחי' התורה נק' במ"ת החלו לעשות נגד מה שקבלוה בימי אחשורש, שהוא גילוי עליון יותר ממקור התורה שנק' משל הקדמוני885, והיינו מפני שכשאשה מזרעת תחלה יולדת זכר משא"כ איש כו' יולדת נקבה, וזהו תורה צוה לנו משה מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה, ושייך בחי' זו גם באור התורה ע"פ מ"ש בע"ח שער י"א פ"א886 כי עתיק יומין כו' ובחי' מ"ה שבו כו' ע"ש, וזהו מה ראו על ככה ומה כו' מה ראו היינו בחי' הביטול ומה הגיע אליהם הוא בחי' התורה דמחכ' נפקת כח מ"ה שהיא בחי' משל הקדמוני887 כו'. והנה נודע כי בחי' יראה עילאה היא בחכ'888, ויראה תתאה שרשה מבחי' יראה עילאה889 וא"כ בינה יתירה ניתנה באשה יראת ה' דיר"ת שעי"ז יבא לבחי' <39>
הר כגיגית ואע"פ שע"י אתעדל"ע זו נתעוררו באתעדל"ת וביטול להקדים נעשה לנשמע מ"מ כיון שהוא ע"ד איש מזריע תחלה לכן יולדת נקבה שם ב"ן כו', כי גם שם ב"ן הוא בחי' ביטול היש, וכנודע מענין משה ואליהו שאליהו בגימ' ב"ן והי' בו ביטול הגוף עד שעלה בסערה כו', ומ"מ ביטול דמשה גבוה יותר שהי' בבחי' מ"ה ממש גם בהיותו ע"פ האדמה וכמ"ש ונחנו מ"ה שזה גדול יותר מביטול דאליהו כו'. ועוי"ל החילוק שבין הביטול שהי' בשעת מ"ת לביטול שהי' בימי אחשורש ע"ד שנת' במ"א גבי משה ואהרן שבשניהם נא' ונחנו מ"ה ומ"מ משה הי' בחי' מ"ה דמ"ה ואהרן ב"ן דמ"ה884, ובחי' הביטול דב"ן דמ"ה זהו בחי' היולדת נקבה לגבי ביטול מ"ה דמ"ה שהוא ביטול עליון יותר כו'. והנה עכ"פ מובן שהביטול ומס"נ דכללות ישראל בימי אחשורש הי' גדול יותר במדריגה מבחי' הביטול שהקדימו נעשה כו', והיינו לפי שכשאשה מזרעת תחלה יולדת זכר כו'. וכמו שהוא בענין הביטול כך הוא ג"כ בעצם גילוי האור שמלמעלה שהוא בחי' התורה נק' במ"ת החלו לעשות נגד מה שקבלוה בימי אחשורש, שהוא גילוי עליון יותר ממקור התורה שנק' משל הקדמוני885, והיינו מפני שכשאשה מזרעת תחלה יולדת זכר משא"כ איש כו' יולדת נקבה, וזהו תורה צוה לנו משה מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה, ושייך בחי' זו גם באור התורה ע"פ מ"ש בע"ח שער י"א פ"א886 כי עתיק יומין כו' ובחי' מ"ה שבו כו' ע"ש, וזהו מה ראו על ככה ומה כו' מה ראו היינו בחי' הביטול ומה הגיע אליהם הוא בחי' התורה דמחכ' נפקת כח מ"ה שהיא בחי' משל הקדמוני887 כו'. והנה נודע כי בחי' יראה עילאה היא בחכ'888, ויראה תתאה שרשה מבחי' יראה עילאה889 וא"כ בינה יתירה ניתנה באשה יראת ה' דיר"ת שעי"ז יבא לבחי' <39>
כגּ הגילוי דיר"ע שבחכ' כח מ"ה, וזהו בזאת יבא אהרן אל הקדש.
כדולפי משנ"ת לעיל י"ל פי' בינה יתירה כי ע"י היראה שהיא בחי' חותם שוקע שמלמטה נמשך חותם בולט שמלמעלה המשכת ג"ר דע"י, וזהו בינה יתירה כי בינה בן י"ה891 ובינה יתירה גילוי בחי' י"ה שבעת"י, ועמ"ש בפי' אם
כהקעט
עוונות תשמור י"ה או"א אזי אד' מי יעמוד בינה דעתיק כו' בלק"ת פ' שלח892 בביאור ע"פ ועתה יגדל נא890 כו'.
עוונות תשמור י"ה או"א אזי אד' מי יעמוד בינה דעתיק כו' בלק"ת פ' שלח892 בביאור ע"פ ועתה יגדל נא890 כו'.
כוקיצור. במ"ת כפה עליהם הר אתעדל"ע שמעורר אתעדל"ת לכן נק' החלו לעשות נגד בימי אחשורש שהי' קבלה גמורה שהי' באתעדל"ת תחלה, וזהו מ"ה ראו על ככה, ועי"ז מה הגיע אליהם שהי' הגילוי עליון יותר, וע"ד יולדת זכר, חכמה כח מ"ה, וז"ע יר"ע ויר"ת שרשה מיר"ע, ולכן בזאת יבא אהרן אל הקדש, וגם בינה יתירה י"ה דעת"י ע"ד אד' מי בינה דעתיק כו'.
כז(ועפ"ז893 יובן מ"ש רז"ל א"ת מורשה אלא מאורסה זהו כמו שכפה עליהם הר כגיגית שעי"ז יולדת נקבה זהו מה שהתו' נק' כלה מאורסה לאיש, ומה שהדר קבלוה בימי אחשורש שעי"ז וילדה זכר גילוי יותר עליון, והכח ע"ז ממ"ת (שלא הי' מ"ת פ"ש894 ) זהו שארז"ל ע"פ ביום חתונתו זו מ"ת שזהו גילוי התורה מה שנמשך ע"י אתעדל"ת שקבלוה מעצמה כו' והוא כענין בחי' חותם בולט שמלמעלה כו').