Toras Shmuel·5640 Part 2·Notes From the Rebbe Rashab·My Dove in the Clefts of the Rockתורת שמואל·תר"ם ח"ב·הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב·יונתי בחגוי הסלע

איונתי בחגוי הסלע
ש"פ ואתחנן תר"ם לפ"ק
יונתי בחגוי הסלע¹ בסתר המדריגה², הנה יונתי קאי על כנס"י שנמשלה ליונה וכמארז"ל גבי אלישע בעל כנפים ומ"ש כנפי יונה³, דנמשלו ישראל לכנפי יונה מה יונה כנפי' מגינות עלי' כך ישראל מצות מגינות עליהם ופרש"י כנפי' מגינות כו' כשהולכי' כנגדה מכה בראשי כנפי'⁴, ולמד רש"י פי' זה ממשארז"ל במ"א מה יונה אינה ניצולית⁵ אלא בכנפי' כך ישראל אינם ניצולים אלא במצות, ומזה נמשך פרש"י, הרי שהמצות נמשלו לכנפי' כמו יונה כנפי' מגינות כו' כך המצות שהם רצה"ע הוא מגין ומציל על כנס"י, ובזהר אי' נהורא קדמאה לא יכלו לאסתכלא בי'⁶ (והוא משארז"ל דאור שנברא ביום א' הי' אדה"ר מביט מסוף העולם ועד סופא⁷ כו') ואתלבש בנהורא חדא כו' ואלין אקרון כנפים עילאין, נהורא קדמאה הוא א"ק והתלבשות ראשונה הוא בע"ק ואח"כ בשארי פרצופי'⁸ כו' וז"ש ולמכסה עתיק⁹ ומפרש שזה נק' כנפי' עליונים, ועל ל' החסידות כנפים הם רצון¹⁰ וכמו עד"מ העוף כשהוא מעופף הן שעופפת למעלה והן שעופפת למטה, תנועות הכנפי' הם באופן א' לא שנא' כשעופפת למעלה מתנענעת בכנפי' באו"א וכשעופפת למטה היא עושה ציורים אחרים בכנפי' אלא הכל בשוה, וא"כ מי הוא הגורם לעלות למעלה או לירד למטה צ"ל¹¹ שהרצון הוא הגורם דכשעולה ברצונה לעוף למעלה על אילן גבוה הכנפי' פועלים לעלות וכשהרצון הוא לירד למטה פועלים הכנפי' לירד למטה א"כ ה"ה לבושים לרצון, וכמו"כ המצות הם לבושים¹² לרצה"ע דעפ"י שכל אינו מובן מפני מה הוא מצוה לבד מצות פרטים שעליהם ארז"ל אלמאלי לא ניתנה תורה¹³ כו' ויש מצות שהם חוקים שאין עליהם טעם כלל, ובד"כ כל המצות אין עליהם טעם ושכל אלא כך הוא הרצה"ע שזה יהי' מצוה, והנה במ"א בזהר כ' דכנפי' הם להניף

בתש
על הלב¹⁴ (לענין כנפי ריאה שנק' ג"כ כנפי') (ה' ולכן ניקב ב' קרומי הריאה טריפה¹⁵ מפני שאינה יכולה להניף על הלב, ע') והוא להשקיט את חום הלב.

גוביאור הענין דהנה ארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה¹⁶ אפי' תורה אין לו אלא צ"ל תורה וגמ"ח והיינו כלליות כל המצות שנמשלו לצדקה¹⁷ ובפרט מצות דגמ"ח יש לה מעלה יתירה על שארי מצות, וצ"ל והלא תורה הוא למעלה מכל המצות וכמארז"ל ויתר הקב"ה על ע"ז וג"ע וש"ד ולא ויתר על מאסה של תורה¹⁸ א"כ מצות (לימוד) התורה הוא מצוה רמה ונשאה וארז"ל המאור שבה מחזירו למוטב¹⁹, וענין מחזירו למוטב הוא יותר ממשארז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה²⁰ (ה' ומבואר שלולי תורה לא הי' יודעים איך לעשות המצות והתורה הוא מפרש ומבאר שאם יעשה אותה כך ה"ז וא"ל²¹ אינה מצוה כלל וא"כ כל המשכות האור דמצות הוא ע"י התורה דוקא וזהו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה וע' מזה בלקו"ת בביאור לד"ה אני לדודי (ב')²² אבל ענין מחזירו למוטב הרי צריכים להמשיך אור גבוה יותר ע') דאינו דומה מי שהולך בדרך הוי' (ה' וכמ"ש ושמרו דרך הוי'²³ לעשות צדקה ומשפט ואפ"ל הוא דרך שיומשך לשם הוי' והוא ע"י המצות מעשיות וכידוע דמצות הם²⁴ העלאות מ"ן דבחי' מל'²⁶ היורדת לבי"ע לברר בירורים (ואז נק' אד' וכמ"ש במק"מ²⁷ וזהו ועתה יגדל נא^*28 כח אד') ועי"ז נמשך המשכת מ"ד²⁵ והוא יחוד זו"נ ונודע דלצורך השפעה נמשך אור יותר גדול כדי שיוכל להיות ההשפעה למטה וא"כ ע"י המצות נמשך אור בז"א כדי שישפיע למל' וזהו לעשו"ת צדקה כי עשי' לעילא²⁸ א"כ ע"י המצות נמשך בשם הוי', וענין דר"ך

דתשא
ה' אפ"ל כמ"ש בסידור ח"ב ד"ה ישיש כגבור²⁹ כו' ע') וממשיך טוב (ה' טו"ב יסוד³⁰ ז"א והוא בחי' יוסף³¹ צ"ע^*32 וכתי' ויוסף הוא המשביר³² כו' ע') למי שלא המשיך טוב (ה' ונ"ל אפ"ל שזה קאי על העדר עשיות מ"ע דמצות הם לבושי' וכמבואר במ"א וחסר יומא חדא³³ חסר לבושא חדא, והנה עז"נ נשמו מסילות שבת עובר אורח³⁴, שאינו נמשך מז"א למל' וממילא צדיק הוא יסוד³⁵ ז"א אביד³⁶ מלקבל ברכאין מלעילא³⁷ (ואפ"ל מ"ש מלעילא הוא נגד מ"ש עשי' לעיל"א וד"ל) ועי"ז יש מקום לקליפ' וסט"א לינק מקדושה וזהו גוים מרקדי' בהיכלו³⁸ והוא שותק, נאלמתי דומי' החשיתי³⁹, כאלם לא יפתח פיו⁴⁰, רחל לפני גוזזי' נאלמה⁴¹. וזהו רחל מבכה על בני' כי איננו⁴² ואי' בזהר⁴³ כי אינו⁴⁴ מבעי' לי' אלא ו' סליק לעילא והיינו שאינו נמשך מז"א למל' והיינו של⁴⁵ המשיך טוב, וכמו"כ לא נמשך במדות ג"כ כנ"ל וכן בחו"ב וזהו בגלותא קוב"ה סליק לעילא ולעילא⁴⁶, לעילא בינה ולעילא כתר, וזהו שכ' במדרש איכה ע"פ וילכו בלא כח⁴⁸ בזמן שישראל⁴⁷ עושין רצש"מ מוסיפי' כח בגבו' שלמעלה ובזמן שאין ישראל ערש"מ כביכול מתישין כח של מעלה שר"ל שאינו נמשך בע"ס כו', וז"ש בזח"ג דצ"ה ע"א ע"פ אני ישינה⁴⁹ בגלותא, וכמו בעת השינה שמסתלקים המוחין כמו"כ בזמן הגלות אינו מאיר מבחי' מוחין למדות כו' ע')

התשב
וצריך להמשיך מחדש הרי צריך להמשיך ממדרי' היותר גבוה (ה' וכמ"ש במ"א המשל לזה כמו הנהר כשנחרב⁵⁰ צריכי' לחפור בעומק יותר, כמו"כ יובן בנמשל כשלא קיים מ"ע וא"כ לא המשיך האור למעלה בע"ס דאצי' וכמשנת"ל וכדי למלאות הפגם והחסרון הנ"ל ולהמשיך אור חדש בע"ס דאצי' כנגד זה שלא המשיך תחילה עז"נ ממעמקים קראתיך ה'⁵¹ שע"י תשובה מעומקא דליבא ממשיכים ש' הוי' מחדש, והמשכה זו הוא מבחי' כתר דשם אם צדקת מה תתן לו⁵² כו' שלמעלה מסדר השתל' לכן משם נמשך למלאות כל הפגמים והחסרונות, וע' מזה בלקו"ת בד"ה תקעו⁵³ בחדש שופר כו' הא' ע'), וגם אינו דומה מי שלא עשה מצוה למי שעבר עבירה, דהנה ע"י מצוה ממשיכים המשכות אלקות וכשלא עשה לא המשיך המשכות אלקות אבל מ"מ לא פגם ג"כ אבל כשעושה עבירה ה"ה פוגם (ה' וכמשנת"ל שע"י העדר עשיית מ"ע גורם שלא יומשך בע"ס לבד, אבל אם עבר ח"ו על איזה מל"ת אשר לא תעשינה ועשה⁵⁴, הרי לבד מה שאינו ממשיך תוס' אורות בקדושה ה"ה פוגם וממשיך האור של קדושה בהיכלות החיצונים דקליפ' וסט"א, וזהו מ"ש ונוקב שם הוי'⁵⁵ מות יומת נוקב ממש, דהנה מצות הם נק' מצות הוי'⁵⁶ וכמ"ש בק"ש שעה"מ אם פגמתי⁵⁷ באות יו"ד על ביטול ק"ש כו' וכן יש כמה מצות שתלוים ביו"ד דהוי'⁵⁸ ויש כו' והם נק' כלים לאורות וכשפוגם באיזה מצות אשר לא תעשינה, ועשה (העדר עשיות מ"ע נק' ג"כ פגם והיינו שלא יש כלי לקבל האור⁵⁹ וע' במ"ש במ"א מזה, וצ"ל מ"ש כאן לא פגם ר"ל שאין הפגם כ"כ כמו פגם שע"י מל"ת) ה"ה עושה פגם וחסרון בהכלי וזהו ונוקב שם ה' שעושה נקב באותיות דשם הוי' שהם כלי' להאור וממילא יוצא האור לחוץ, וכמו עד"מ בגידי האדם שמלובש בהם הדם וכשנוקבי' הגיד יוצא הדם לחוץ כמו"כ יובן למעלה כשעושין נקב וחסרון בהכלי יוצא לחוץ⁶⁰ בהיכלות קליפות וסט"א, וכמ"ש מזה במ"א באריכות ע') וכ"ש ג' עבירות חמורות שהפגם גדול יותר ומ"מ יש בכח תורה לתקן כל הפגמים דהמאור שבה מחזירו למוטב (ה' אפ"ל ענין המאור שבה כי מאור מקור האור והם אותיות התורה שמגלים האור (ר"ל השכלות) של התורה⁶¹ ושרש האותיות בקדמות השכל⁶² שהוא

ותשג
כתר ועמ"ש מזה באריכות בד"ה גל נעול (מם⁶³ ) ובדה"ח⁶⁴ ובלקו"ת⁶⁵ בכ"ד דשרש האותיות בעצם הנפש, ומ"ש אורייתא מחכ' נפקת⁶⁶ רק נפקת מחכ' אבל שרש התורה בכתר⁶⁷, ובמ"א מבואר מה שהתורה מחזירם למוטב דהנה ארז"ל כשגדר טיטוס את הפרוכת⁶⁸ יצא ממנו דם וסבר שהרג א"ע כו' ולמה הי' דוקא בב"ש ולא בב"ר שעברו כל העבירות שבתורה כמו ע"ז וג"ע⁶⁹ כו' ונת"ל שע"י עבירות עושים פגם בהכלי ויוצא האור כו' ולמה לא הראה להם כנ"ל. אך הנה בב"ר היו עוסקים הרבה בתורה⁷⁰ וכמ"ש והחרש והמסגר⁷¹, וע"י התורה ממשיכים האורות באברין דמלכא (כי נר מצוה ותורה אור⁷² ) לכן אף אם פגם בהעדר עשיות מ"ע ולא המשיך האור והיינו כמו אבר שאין בו דם הרי אין בו חיות כלל כי הדם הוא הנפש⁷³. אך לימוד התורה הרבה ה"ה ממשיך האור בכלים דע"ס דאצי', (אף שית"ל אי"ה מעלות המצות על התורה שהמצות הם העלאות ועי"ז נמשך ותורה אור ומאחר שלא קיימו מצות הרי לא הי' העלאה ואיך המשיכו בחי' ותורה אור, ואפ"ל דמה שמקשר דעתו ומח' וחכ' בחכ' התורה זהו גופא ההעלאה וכמבואר במ"א דע"י העלאות כלי שכלו למשכיל נמשך שכל חדש^*74 בתורה) (ומה שנת"ל שבהעדר עשיות מ"ע חסר הכלי להאור, י"ל דע"י התורה יודעים איך לעשות המצוה א"כ בנין הכלים ג"כ ע"י התורה) וכן אם פגם ע"י מל"ת שעושה נקב וחסרון בהכלי ויוצא האור לחוץ מ"מ ע"י התורה שלומדי' הרבה ממשיכים ריבוי אור לכן אף אם נחסר האור מ"מ ע"י

זתשד
עסק התורה נמשך אור חדש לתקן כל הפגמים ולמלאות כל החסרונות, וזהו מ"ש רפאות תהי לשריך⁷⁴ כמו ע"י סמי רפואה פועלים הילוך הדם בהאברים כמו"כ ע"י התורה ממשיכים האור באברי' דז"א, אך בב"ש שלא הי' לימוד התורה כ"כ⁷⁵ ולא המשיכו אור חדש כלל וגם פגמו הכלים וזהו שהראה להם שיצא ממנו דם היינו שע"י פגם הכלי יצא הדם הוא האור והפנימיות של רמ"ח אברים דז"א ולא למדו תורה כ"כ וממילא לא נמשך להם אור חדש לתקן הפגמים וזהו הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו⁷⁶ שהמאור שבה מחזיר למוטב שע"י עסק התורה נמשך אור חדש ומתמתקים כל הפגמים, ולכן ויתר על ג' כו' ולא ויתר על מאסו של תורה שע"י התורה מתקנים כל הפגמים שפוגמים במצות וכמבואר כ"ז במ"א באריכות ע') הרי מצות לימוד התורה היא מצוה רמה ונשאה ולמה ארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה לבד אפי' תורה אין לו אלא דוקא תורה וגמ"ח.

חוהענין הוא דהנה מ"ש ויתר כו' מבואר במ"א התירוץ דהנה רמ"ח פקודין הם רמ"ח אברי' דמלכא⁷⁷ ושס"ה ל"ת שס"ה גידים⁷⁸ והנה אף כשחסר אבר או קלקול בגיד א' אפי' חסר יד או רגל שהם אברים הנצרכים מ"מ אינו להחיות⁷⁹ וגם יוכל בעסקו⁸⁰ אם למוד התורה אם מו"מ הרי אינו נוגע לא להחיות ולא להכנות החיות, רק שאינו דומה למי שאינו מחוסר האבר שהרי מ"מ הוא נק' מחוסר אבר אבל אינו נוגע לו לחיי נפשו (ה' ע' במס' אהלות פ"א מ"ח חשיב שם רמ"ח אברי האדם ואין הלב בכללם וכן שארי האברים אשר נקובתם במשהו, א"כ אינו נחשב ברמ"ח אברי' רק אותן האברי' שאף אם יהי' בהם איזה קלקול אינו נוגע להחיות אבל אברי' הפנימים אינם בכלל רמ"ח, ולכן רמ"ח פקודין שהם כו' אף אם יחסר מצוה אחת אינו נוגע להחיות ויוכל לתקן זה, אבל תורה הוא כמו אברי' הפנימים⁸¹ שאם יהי' חסרון משהו⁸² או אפי' נקב בלא חסרון ה"ז טריפה אינו חיה לכן ע"ז לא ויתר כו' ע') אבל באברי נקיבתן⁸³ במשהו שנוגע להחיות ולהכנות החיות, ועוי"ל דכתי' זאת התורה אדם⁸⁴ א' דם⁸⁵ וכתי' כי הדם הוא הנפש שהוא עיקר החיות, וזהו שאמרו המאור שבה מחזירו למוטב דהנה קלקול האבר הוא מצד

טתשה
מניעות הלכות⁸⁶ הדם באבר וע"י סמי רפואה גורמים הילוך הדם באבר זה, וזה נק' שנתרפאה האבר, הרי שהדם הוא המרפאה אותו לכן אמר על תורה⁸⁷ שמחזירו למוטב, ומ"מ אין זה סותר למה שארז"ל כל האומר כו' כי ע"י עשיות המצות שהם רצה"ע ממשיכים גילוי ותורה אור (ה' דלמטה תורה למעלה ממצות וזהו והחכ' תחי' בעלי'⁸⁸ שהוא המחי' אותם אבל בשרשם למעלה המצות למעלה מתורה לכן נק' בעלי' של תורה וע' מזה בלקו"ת ד"ה ראיתי והנה מנורת זהב⁸⁹ ובאמ"ב שער הק"ש⁹⁰ יעו"ש וכמו האויר שהוא למטה מיסוד האש⁹¹ ומ"מ פועל שינוי באש וכמשית"ל אי"ה ע').

יוביאור הענין דהנה כתי' כי נר מצוה ותורה אור מכאן מובן ג"כ שהתורה גבהה מעלתה לגבי מעלות המצות דהמשיל מצות לנר ותורה לאור, ואין ערוך נר יחידי לגבי אור היום, ומ"מ הקדים כי נר מצוה לותורה אור, וצ"ל שע"י נר מצוה נמשך ותורה אור וידוע דפועל ונפעל, הפועל הוא חזק מהנפעל⁹², וכמו"כ כאן צ"ל דנר מצוה למעלה מתורה אור, ובאמת הרי התורה למעלה מהמצות, והנה להבין זה צריכים להקדים תחילה מה שהמשיל המצוה לנר (תו"א⁹³ ד"ה נר חנוכה מצותה ובמבואר⁹⁴ שם), הנה הנר צריכה לאויר ולכן אין כופין כלי⁹⁵ ע"ג הנר בשבת גזירה שמא יכבה, ובאופן שהתרו⁹⁶ שם צריכים ליזהר מאד יעוי"ש, ולכן כשמכניסים נר למרתף הוא כהה מפני אויר הגס⁹⁷ אשר שם, וכל שהוא בעמק בארץ אשר אין שם אויר כלל יכבה הנר כ"א אבוקה בוער שם ג"כ והוא שמגרש משם את האויר הגס, ובבית אשר שם האויר זך שם הנר מאיר, וכשיש חום בבית והוא על ב' אופנים אם החום הוא מהבל התנור אז האויר זך מאור הנר, אבל אם הוא מהבל בנ"א שהוא אויר המעופש אשר יוצא, אז הנר כהה, היוצא מכל הנ"ל שהנר צריך לאויר, והנה אויר הוא אור יו"ד⁹⁸, יו"ד הוא חכ'⁹⁹ והו"ע חכמות התורה, ואור יו"ד הוא המוציא

יאתשו
את היו"ד מהעלם אל הגילוי, מההעלם העצמי (שנשאר בהעלם), וזה קאי על מצות שהם ממשיכים את האור דתורה.

יבוהנה כלליות המצות נק' בשם צדקה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו¹⁰⁰ כי נשמור לעשות כל המצוה הזאת דכמו הצדקה למטה הוא להחיות רוח שפלים¹⁰¹ דהעני הוא שפל ונבזה בעיני עצמו ועומד אצל פתח הבית, כמו"כ כלליות עולמות העליונים עולמות הא"ס הם שפלים ודלים לגבי הקב"ה ולכן אני הוי' לא שניתי¹⁰² שלא יש שום שנוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה אתה הוא קודם שנבה"ע¹⁰³ ואתה הוא לאחר שנברה"ע דכלליות השתל' העולמות הוא רק משם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיות, דהארה אינו שייך שיפעול שינוי בהעצם, וא"כ כמו העני הוא דך ושפל כמו"כ העולמות הם דכים ושפלים לגבי א"ס ומה שע"י ממשיכים¹⁰⁴ המשכות אלקות כמו ע"י תפלין ד' מוחין¹⁰⁵ וכדומה ה"ז צדקה לכן נק' המצות בשם צדקה, וגבי צדקה כתי' משפט וצדקה ביעקב אתה עשית¹⁰⁶ שהצדקה צ"ל במשפט, דכשיטול לעצמו על כל התענוגים והמותר יתן לענים הגם שהוא צדקה אך א"ז במשפט, דמה שארז"ל חייך קודמים¹⁰⁷ היינו דוקא כעין מעשה שהי', שהי' רק קתון ולא יספיק לשניהם אז חייך קודמים, אבל לא שהוא יתענג בכל התענוגי' בתפנוקי עוה"ז והעני ימות ברעב ח"ו א"ז יושר, הגם שנתנו לו (העשירות) אך זהו הבחנה שבוחנין אותו, וזהו שארז"ל גלגל החוזר הוא בעולם¹⁰⁸ והכל רק הבחנה ולפעמים מבחינים לזה כו', וע"י המשפט בצדקה ממשיך בחי' את"ה עשית אתה הוא גילוי¹⁰⁹ וכמו שאומרי' לנוכח אתה, והיינו שיומשך גילוי אלקות בעולמות עליונים למטה¹¹⁰ יומשך מזה השפעה גשמיות וכמ"ש אם בחקתי תלכו¹¹¹ ונתתי גשמיכם בעתו¹¹² שיומשך השפעה גשמיות דכל גשמיות אין שרשו מגשמיות אלא בשרשו הוא רוחניות ולמטה נמשך מזה גשמיות וכמארז"ל כל אורה האמור באליהו בן ברכאל¹¹³ בירידות גשמים הכתוב מדבר ומ"מ הוא אור

יגתשז
דענין גשם הוא כמ"ש והי' אור הלבנה כאור חמה¹¹⁴ ואור החמה יהי' שבעתיים כאור שבעת הימים ופרש"י¹¹⁵ זפ"ז מ"ט ז"פ מ"ט עולה שמ"ג גש"ם, והנה אור שבעת הימים הם ז"ת דעתיקא¹¹⁶ ושבעתיים כאור שבעת הימים הוא גשם למעלה ומ"מ הוא אור רק כשנשפל למטה נעשה גשם, וזהו אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם ר"ל גשם שלכם והיינו שיושפע השפעות גשמיות למטה.

ידועוי"ל פי' אתה עשית, דהנה אף שנת"ל שצדקה צריך להיות במשפט וא"כ ה"ז אתכפייא וכן שארי המצות, שלא יאמר אדם עכשיו איני יכול לעשות המצוה או מצוה זו אין ביכולתי לעשות, הנה אם האמת כ"ה שנוגע לו לחיי נפשו ממש הרי כתי' אשר יעשה אותם האדם¹¹⁷ וחי בהם ולא שימות בהם אבל כל שלא הגיע למדרי' זו הרי המצוה קדום (ה' ויש מצות שעליהם ארז"ל יהרג ואל יעבור ובשעת כו' אפי' ערקתא דמסאנא¹¹⁸ כו' א"כ הרי נוגע לו בחיי נפשו ממש וממית נפשו עליהם, ואין לך אתכפיי' גדולה מזו ע') וה"ז אתכפייא, מ"מ כ"ז לגבי האדם ה"ז אתכפי' אבל לגבי הקב"ה שכל העולם אינו תופס מקום כלל מה תופס מקום האדם עם האתכפי' שלו, עז"א את"ה עשית שכך עלה ברצונו שיהי' מצוה והאתכפי' יחשב לכפי' ועי"ז יומשך בחי' אתה הוא גילוי אלקות. וזהו כל האומר אין לי כו' אלא תורה וגמ"ח שע"י המצות ממשיכים בחי' ותורה אור (דכל המצות הם העלאה¹¹⁹ ואפי' מצות שהם המשכות¹²⁰ מ"מ ה"ה מעלה את הדבר גשמי וכמו עד"מ ע"י מצות תפילין ממשיכים ד' מוחין, אך ע"י המצוה מעלים הקלף וממה שעושים הבתים והדיו, וכמו"כ כללות המצות, וע"י ההעלאה ממשיכים בחי' ותורה אור).

טווביאור הענין¹²¹ הנה יסוד¹²³ הרוח שהוא האויר הוא למטה מיסוד האש¹²² דיסוד האש הוא תחת גלגל הירח¹²⁴, ומ"מ במעלה הוא גובה¹²⁵ מיסוד

טזתשח
האש ולכן הוא פועל באש לנפחו ולפעמים יתגבר עליו ויכבה אותו וידוע דפועל ונפעל הפועל חזק מהנפעל, וא"כ איך אפשר שיהיו שניהם למטה וגם למעלה ממנו. והענין דהנה כתי' גבי יעקב כשבא למקום המקדש א' מה נורא המקום הזה¹²⁶ לית דין אתר הדיוט¹²⁷, ובנוסח התפלה אומרים ג"כ האל הגדול הגבור והנורא¹²⁸ ת"ת מדתו של יעקב¹²⁹, וצ"ל דלכאורה והנורא¹³⁰ שייך ליצחק שהוא גבורה¹³¹ מדת הפחד¹³², אך הנה יעקב הוא בריח התיכון¹³³ המבריח מן הקצה אל הקצה ומחבר חו"ג¹³⁴ וכלול בו יראה ג"כ לכן והנורא קאי על יעקב, ובסדר הספי' ת"ת הוא למטה מחו"ג, אבל באמת ת"ת עולה עד הכתר¹³⁵ וזהו והנורא בוא"ו שרשו בכתר¹³⁶, וכמו"כ יובן באויר דאויר הוא אור יו"ד, יו"ד יש השכלות הי' וכמו עשה הוא ל' עבר יעשה ל' הוה והשנוי הוא מצד אות יו"ד, ויש עצם אות היו"ד¹³⁷ שמוציא ההשכלה מכח אל הפועל מהעלם העצמי והוא למעלה מההשכלה דיו"ד דכל פועל ונפעל הפועל חזק מהנפעל, ואויר שהוא אור י' הוא המקור של הי'¹³⁸ (ה' ר"ל אור הוא המקור של היו"ד וזהו אויר כי ואויר¹³⁹ ואור הכל א' כנ"ל ע') וכמו אנת הוא חכים¹⁴⁰, חכים הוא חכ' הגלוי' והגם דא' ולא בחכ' ידיעה ר"ל שאינו ידוע לגמרי אבל מ"מ נק' בשם חכים וא"כ ה"ז פועל יוצא אף דלמעלה אין לך דבר שחוץ ממנו והוא וחכמתו א'¹⁴¹, אבל כמו"ש¹⁴² למטה ה"ז פועל יוצא, וא' אנת הוא חכים הרי יש בחי'

יזתשט
שהוא גורם שיהי' בחי' חכים, וכמו"כ יובן בענין אור יו"ד דהאור הוא מקור היו"ד, יו"ד הוא השכלות התורה וחכ' ואותיותי' והאור הם המצות הממשיכים את האור, וזהו יעקב חבל נחלתו ולכאו' תי' חבל מיותר והול"ל יעקב נחלתו, אלא כמו החבל שראשו א' קשור למעלה¹⁴³ והב' למטה כשמנענעים בקצה התחתון מתנענע קצה העליון, כמו"כ המצות הם מצות המלך¹⁴⁴ הוא בחי' מל' אבל שרשם תרי"ג מצות¹⁴⁶, הם תרי"ג ארחין¹⁴⁷ דגלגלתא¹⁴⁵ ותרי"ג מצות דאורייתא וז"מ¹⁴⁹ דרבנן הם תר"ך¹⁴⁸ עמודי אור¹⁵⁰, וענין עמודי או"ר הוא אור יו"ד מקור של היו"ד. וזהו כי נר מצוה ותורה אור הקדים מצוה לתורה אף דתורה הוא אור ומצות נר, מ"מ מעלת הנר שצריכה אויר, ואויר הוא אור יו"ד שהוא המקור של תורה והוא הממשיך בחי' אור תורה.

יחוהנה הרמב"ם כ' שהרוח (והוא האור שנת' כאן) הוא הכוונה והרצון¹⁵¹ וכמו כל רוחו יוצא כסיל¹⁵² שר"ל הפנימיות, וכן ונבקע רוח מצרים¹⁵³ ופרש"י¹⁵⁴ נתרוקנה חכמתם, וכן מי תכן את רוח ה'¹⁵⁵ מי יודע את סדר רצונו (לרא"ח¹⁵⁶ הכוונה בזה שהמצות הם עצם הרצה"ע ולא שלוחי הרצה"ע) ועפ"ז יובן מ"ש בזהר שהכנפים הם להנף¹⁵⁷ על הלב להשקיט את חום הלב (לרא"ח זה ית' לקמן אי"ה איך שמובן מזה), וביאור¹⁵⁸ (פ' תרומה ביאור מי יתנך¹⁵⁹ ) דהנה כתי'

יטתשי
והכרובים פורשים כנפים למעלה¹⁶⁰ סוככים בכנפיהם אל¹⁶¹ הכפורת ופירש רבינו ז"ל כרובים הוא כשכתר א' לשניהם¹⁶², והארון הוא יסו"א¹⁶³ שנשפל למטה בעשי' והכרובים הם סוככים בכנפיהם כי¹⁶⁴ לעלות את הארון והלוחות מבי"ע לאצי', וזמן ההעלאה¹⁶⁵ הוא ג"פ ביום וכמ"ש בזהר ג' זמנין¹⁶⁶ ביומא מגרמייהו סלקא, ופי' הרמ"ז שהם נגד ג' תפילות היום, ולכאו' מה שייך זה לתפלה, והענין דהנה בעת התפלה האדם נתעורר באהוי"ר לכן אז זמן ההעלאה. וזהו עולת שבת בשבתו על עולת התמיד¹⁶⁷, עולת שבת הוא דששת ימי החול מתעלים בשבת¹⁶⁸ ע"י עולת התמיד הוא דבתמיד השחר ושל בין הערבים וכנגדם עכשיו התפלה¹⁶⁹ מתעלה בירורי' של כל היום¹⁷¹, ואז מתעלים¹⁷² המצות¹⁷⁰ ג"כ דאהוי"ר הוא מקור רמ"ח מ"ע ושס"ה¹⁷³ מל"ת¹⁷⁴ וכשמתעורר בעצם אהוי"ר שהוא המקור של המצות ממילא מתעלים המצות ג"כ, ובאמת הנה ארז"ל שהם שלוחים (ה' מובן מהכתב¹⁷⁶ דהיינו שיש במצות ג"כ כח זה שבתפלה) דאי' במד' היו מכבדים את המצות¹⁷⁵ שהם שלוחי ושלוחו של אדם כמותו, היינו שע"י נמשך הרצה"ע למטה והשליח צריך להביא בחזרה ג"כ היינו שמעלה הדבר גשמי וכמו עד"מ אתרוג כשאוכל אותו מי שהוא אינו מברך עליו אינו מעלה אותו רק מצומח למדבר¹⁷⁸ ואף זאת רק מי

כתשיא
שמקיים ז"מ בני נח¹⁷⁹, אבל כשעושה אותו למצוה אסור ליהנות ממנו דאסור להריח בו¹⁷⁷ א"כ נסתלק מהגשמיות ונעשה תכלית הרוחניות א"כ ה"ז העלאה, ולכן נמשלו המצות לכנפים שהם שלוחי הרצון וכמו"כ המצות הם שלוחי הרצון, ועכשיו יש ג"כ גילוי זה דמשחרב בהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה¹⁸⁰ א"כ כמו שצמצם שכינתו¹⁸¹ בין ב' בדי ארון כמו"כ עכשיו בד"א של הלכה, וגבי לוחות כתי' והמכתב כו' חרות¹⁸² כו' אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה¹⁸³ שהתורה מכסה על יגון ואנחה, וגם בגשמיות מי שעוסק מלאכתו¹⁸⁴ נעשה ע"י אחר, וכל ישראל עוסקים בתורה לכן קבעוהו בתפלה פ' איזהו מקומן¹⁸⁵, ויש דברים שיוצאים בהם לימוד בתורה¹⁸⁶ והוא הלכה ואין מורין כן¹⁸⁷ מ"מ הלכה, והעיקר הוא ע"י המצות. וזהו יונתי בחגוי הסלע כמו כנפי יונה הם שלוחי הרצון כמו"כ הם¹⁸⁸ רצה"ע וע"י נר מצוה ממשיכים בחי' ותורה אור כו'.