Chabad Library · The Rebbe Maharash

Toras Shmuel·5640 Part 2·Notes From the Rebbe Rashab·To Perform Charity and Justiceתורת שמואל·תר"ם ח"ב·הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב·עשה צדקה ומשפט

אעשה צדקה ומשפט
ש"פ חיי תאמ"ר לפ"ק
עשה צדקה ומשפט1 נבחר לה' מזבח2 ואמרז"ל אר"א גדולה הצדקה יותר מהקרבנות3 שנא' עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח, מזבח פרש"י4 חטאת ועולה ואשם ושלמים, וצ"ל והלא הקרבנות הוא מהמצות הגבוהות שהי' במקדש (בפ"א6 והוא מג' עמודים5 שעליהם העולם עומד) ואיך שייך שהצדקה גדולה מהקרבנות, וע"פ פשוט אינו מובן כלל אמת שכ"ה בפסוק שנבחר לה' מזבח מ"מ צ"ל טעם הדבר, והנה צלה"ק תחילה משנת"ל שהמצות הם נגד עבודת הקטרת7 שהי' במקדש ועתה בעוה"ר שאין בהמק"ד קיים הם מעהמ"צ בכלל ובפרט מצות צדקה שכולל כל המצות וכמ"ש וצדקה תהי' לנו8 כי נשמור לעשות כל המצוה הזאת, וכ"ה במדרש שכ' דקטרת בגימ' תרי"ג9 דאות קו"ף בא"ת ב"ש ג"ר ד"ק נתחלף לדלי"ת ועם ג' אותיות הנשארים טר"ת עולה מספר תרי"ג א"כ מפרשי' ג"כ שקטרת הו"ע המצות.
בוהענין דהנה בנדבת המשכן [כתי' העשיר לא ירבה10 והדל לא ימעיט] וגם הי' נדבות גדולות ואי' בילקוט11 שזהו"ע כי תשא את ראש בנ"י12 נשיאות הראש, והענין דהנה לא כל הנשמה מתלבשת בגוף13 כ"א הארה ומקצת וניצוץ קטן
גתתג
לבד מתלבש בגוף אבל עיקר הנשמה נשארת למעלה ועז"נ ונוזלים מלבנון14 אע"ג דאיהו לא חזי מזליהו חזי15 שהיא רואה ושומעת כל הכרוזים שמכריזים למעלה ושם גילוי אלקות בבחי' ראי', וב' בחי' אלו בנש"י נק' יעקב וישראל16 יעקב הוא יו"ד עקב17 היינו ששרשן מיו"ד וגם מקוש"י ונמשך בבחי' עקביים אפי' בנשמות דעקבות משיחא18, וזהו הנשמה המתלבשת בגוף, וישראל הוא לי ראש19 הוא שרש ומקור הנשמה, כי תשא את ראש ר"ל דהנשמה המתלבשת בגוף היא בבחי' רגל לגבי שרש הנשמה וזהו כי תשא את ראש היינו ראש האדם למטה וגם את ראש לחבר עם הראש (את הוא מה שטפל20 ובטל וכמבואר במ"א) היינו לחבר הארת הנשמה המתלבשת בגוף עם שרש ומקור הנשמה21 כמו שהיא למעלה, וכמ"ש שאו את ראש כל עדת בנ"י לגולגלתם22 היינו שיתעלה לבחי' גולגלתא דחפיא על מוחא23 והוא בחי' מקיף שאינו מאיר בפנימיות, והעלי' הוא ע"י ונתנו איש כופר נפשו24 הוא מצות צדקה ונפשו היינו כל נפשו שמתעלה ע"י צדקה, וזהו שאי' במשנה בכל מאדך בכל ממונך25 וצ"ל והלא בכל מאדך הוא אה"ר שלמעלה מהגבלת הכלי ומה ערך ממון לזה, אך הענין דע"י צדקה יכולים לבוא לבחי' בכל מאדך שלמעלה מהגבלת הכלים, וזהו וירח ריח בגדיו26, בגדיו הם מעשה המצות27 דכמו הבגד הוא לבוש שהאדם מתכסה בו כמו"כ מעהמ"צ הם לבושים להנשמה28 והלבושים יש להם ריח והו"ע רוח
דתתד
אמשיך רוח ואייתי רוח29, דריח ורוח ענינם אחד30, והוא ע"ד הגילוי שיהי' לע"ל עד יערה עלינו רוח ממרו"ם31.
הוהנה נת"ל דהקטרת הם מסממנים דומם32 גשמים דוקא כמו"כ מצות נתלבשו בדברים גשמים דומם, ובמ"א מבואר שהקטרת הם העלאות האותיות33 כ"ה בכהאריז"ל בכ"מ, כן מבואר במ"א בענין המצות שהם העלאות האותיות34 ועי"ז נמשך המשכה דמצות הם רוח שהוא אויר אור י'35 שעי"ז נמשך בחי' ותורה אור36, (בפ"א וזהו בשמים ראש37, בשמים הוא בחי' ריח ועי"ז הוא נשיאת ראש), ולכן כל הגילוים דלע"ל נא' בל' צדקה וכמ"ש וילבש צדקה כשריון38 וכובע ישועה בראשו, כובע ישועה בראשו הוא בקיצור, תוס' המשכה מא"ס המאציל העליון ביתר שאת מההמשכה והשפעה בראשית האצי'39, וכפי מ"ש ברמ"ז מובן יותר שפי' שהם שע"ה נהורין שנמשכים מחוטמא40, ועפ"ז מובן מה ששייך למ"ש תחילה וילבש צדקה כשריון שהוא בחי' ריח וכלי הריח הוא החוטם שהוא מקור שע"ה נהורין לכן ע"י צדקה נמשך כובע ישועה שע"ה נהורין, ובמדרש פי' כובע ישועה הוא מצנפת של כה"ג41, וענין המצנפת הוא ג"כ הארת הכתר42, ובד"כ כובע ישועות הוא תוס' המשכה מעצמיות המאציל במוחין בכלל (בפ"א וגם בחי' כתר נכלל במוחין) ובד"פ בבחי' גולגלתא ומו"ס, דהנה ריח הוא משיב את הנפש43 דכשנתעלף הרי לפי שעה
ותתה
נסתלק הנפש והריח הוא משיב הנפש ותחילת השבת הנפש הוא במוח ואח"כ מתפשט כו', כמו"כ יובן למעלה שבחי' ריח נמשך תחלה במוחין כו'.
זוזהו וילבש צדקה כשריון ואמרז"ל מה השריון הזה44 כל קשקשת וקשקשת מצטרפת לשריון גדול כמו"כ צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול45, דהשריון הוא מלא נקבים והקשקשים סותמים הנקבים והו"ע מ"ש מגן הוא לכל החוסים בו46, דהנה במדר"ש ע"פ וישטמוהו בעלי חצים47 אלו בעלי לה"ר וכמ"ש אשר שננו כחרב לשונם48 דרכו חיצם דבר מר, וכן פי' המפרשים49 דבכל צרתם לו צר50 כבי' מתלבש בשריון שהדינין והקטרוגים לא יגעו ברחמי ה', ובכהאריז"ל51 פי' ע"פ ח"ץ הי' מכותם52, שהם צ"ח קללות הכתובים במשנה תורה ושרשם מפגם הברית, והענין דגבי מעלים עיניו מצדקה כתי' וקרא עליך אל ה'53 והי' בך חטא, ובגמ' מזהירים על ענין הצדקה, וצ"ל והלא כל המצות כשמעלים עיניו ה"ז חטא ולמה דוקא צדקה, והענין דהנה כתיב אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טובה לא יחטא54, פי' חטא הוא חסרון וכמ"ש והייתי אני ובני שלמה חטאים55, ופרש"י חסרים, וכן קולע אל השערה ולא יחטא56 שאין חסר, וא"כ פי' יחטיא שחסר, ולכל57 אדם יכול למצוא בדקות חסרון בנפשו, ואמרז"ל ג' עבירות אין אדם ניצול בהם בכ"י58 הרהורי עבירה ועיון תפלה ואבק לה"ר, וצדקה מעבר הכתם (בפ"א דלבד משארז"ל59 שע"י צדקה נתעלה רבוי מהנפש, הנה) דהנה צדקה הוא להחיות רוח שפלים60 כמו"כ גורם למעלה ג"כ להחיות רוח שפלים שהכל כדלים ושפלים נחשבים לגבי א"ס, וממילא נמשך להחוטא ג"כ דמה יוכל להיות יותר שפל מהחוטא,
חתתו
משא"כ כשאינו נותן צדקה הרי נשאר הכתם וזה והי' בך חטא ואין הכוונה חטא הצדקה לבד אלא חטא הקדום שלא עבר הכתם ולכן מזהירים על צדקה דבאמת כל המצות צריכים זהירות מ"מ מזהיר על צדקה יותר שהוא מעביר הכתם.
טוזהו וילבש צדקה כשריון, דהשריון הוא מלא נקבים והקשקשים סותמין הנקבים. ולמעלה צריכים לשניהם דהנקבים הם שיומשך השפעת החסד לעושי רצונו והקשקשים61 להיות מגן ומחסה שלא יהי' תוס' יניקה לחיצונים, וענין מגן מבואר בזהר שהוא מ"ש שמש ומגן62 ה' אלקי'63 ופי' פרד"ס64 שהו"ע יחוד הוי' אלקי'65, ובעבודה הוא מ"ש ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט66 דהנה ברה"ע הי' בשם אלקים וכמ"ש בראשית ברא אלקי'67 וזהו ושמרו דרך ה' שיומשך שם הוי' בעולם הוא ע"י צדקה ומשפט וכמ"ש משפט וצדקה ביעקב אתה עשית68, אתה הוא גילוי69 דכדי שיהי' גילוי אלקות גם בבחי' יעקב הוא הארת הנשמה המתלבשת בגוף הוא ע"י משפט וצדקה, דהנה לגבי א"ס אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו70 אם צדקת מה תתן לו ומה71 מידך יקח דכחשיכה כאורה בב' כפי"ן72 שהאור שוה לחשך, שממית בידים תתפש73 והיא בהיכלי מלך, וצ"ל משפט שיומשך למקום הראוי דוקא, והוא ע"י המשפט שעושה בנפשו עי"ז המשפט למעלה שיומשך למקום הראוי דוקא, ועל ל' החסידות השריון הוא החשמל ששרשו74 מבינה75 והוא הפרסה שבין אצי' לבריאה76, שיהי' שם אלקים ונו"ן שע"ב77 בבריאה, ובבריאה מעורב טו"ר78 ושייך שם מלחמת עמלק שהוא מבעלי חצים לכן צריך שריון, ושרש החשמל
יתתז
הוא מבחי' שע"ה נהורין שהו"ע כובע ישועה79 ונת"ל שהשריון הוא מ"ש מגן הוא לכל החוסים בו וי"ל שזהו מ"ש ותתן לו מגן ישעך80 שהמגן הוא ישעך בחי' שע"ה נהורין שהו"ע כובע ישועה, וכוב"ע הוא אותיות כ"ו ע"ב81 כ"ו הוא מספר ש' הוי'82 ושם ע"ב83 בגימ' חסד84 וא"כ כובע הוא חסד הוי'85 והוא חסד דלגאו86 חסד עילאה87 בחי' ורב89 חסד88 שהוא בלתי בע"ג ובחי' זו יומשך למטה והוא ע"י הצדקה.
יאוזהו גדולה הצדקה יותר מהקרבנות90 שנא' עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח, וצ"ל והלא קרבנות יש בו כמה פרטים וכתי' לנטוע שמים וליסוד ארץ וקאי על הקרבנות שריחם עולה לשמים והוא מג' העמודים שעליהם העולם עומד, וזהו"ע סולם מוצב ארצה91 וראשו מגיע השמים דהסולם שראה יעקב בעבודה הו"ע הקרבנות92 ואיך נא' שהצדקה גדולה מזבח. אך הענין דהנה בצדקה יש ב' מדרי' דהנה ארז"ל המבזבז על94 יבזבז יותר מחומש93 מהריווח וזהו מצות צדקה הוא רק חומש ומדה בינונית הוא מעשר95 וה"ז הגבלה חומש ומעשר דוקא, וה"ז כמו כל
יבתתח
המצות שהם מוגבלים ציצית צ"ל כמו שהם כפולים ל"ב חוטים96 ולא פחות מי"ב גודלים97, ותפילין צ"ל אצבעיים98 אך זה אינו מעכב וצ"ל ד' בתים99 וזהו מעכב ושיהי' מרובעים100, שופר שיעורו טפח101, סוכה לא פחות מז"ט ומשהו102, ד"מ שבלולב יש להם שיעור, לולב צ"ל ד"ט103 והדס ג"ט104, ומקוה שהוא מטהר יש לו שיעור מ' סאה105 דוקא, הגם דשרש המצות הוא למעלה מהגבלה, אך העיקר הוא המשכת החסד למטה שיומשך חסד הוי' מעולם ועד עולם106 לכן צ"ל הגבלה כדי שיוכלו העולמות לקבל, וזהו שארז"ל אנכי ולא יהי' לך שהם כוללים מ"ע ומל"ת107 מפי הגבור"ה שמענו108 וכן תרי"ג מצות נאמרו למשה109 מפי הגבור"ה110, וקודם
יגתתט
מ"ת כתיב וידבר אלקי'111 שהוא מדת הצמצום112, ובמ"ת הי' גילוי אלקות וכמ"ש וירד ה' על הר סיני113, עמד וביטל הגזירה ואני המתחיל114 כו', ומהו"ע הצמצום, אך הצמצום הוא סיבת הגילוי115 וכמו צמצום שכינתו בין שני בדי ארון116 הגם דעיקר גילוי השכינה הי' בבהמק"ד בין שני בדי ארון מ"מ נא' צמצום כו' והיינו כדי שיהי' גילוי, וזהו מימינו אש דת למו117, ומ"מ שרש המצות הם מבחי' תר"ך עמודי אור119 דכתר118 שלמעלה מהגבלה רק כמו שירדו למטה הם מוגבלים, וכמו"כ מצות צדקה ירד למטה בהגבלה כמו כל המצות.
ידאך מ"ש וחטאך בצדקה פרוק120 דצדקה תציל ממות121 ומאן דנפיל מדרגא איקרי מית122 ע"ז לא נתנו חכמים שיעור123 דמי שחטא הרי עשה מגרעת בקדש דמצות הם אשר קדשנו במצותיו124 שעי"ז נמשך בחי' קדש העליון ובהעדר המצוה הרי עשה גרעון בקדש וכ"ש ע"י מל"ת ואינו מועיל מיני' ובי' שה"ה ג"כ קדש וצריך להמשיך מבחי' בבע"ג שיהי' נושא עון ועובר על פשע125 וזהו ע"י צדקה בלי שיעור ממשיך מבחי' המקיף שאינו מאיר בפנימיות שיומשך בפנימיות ועי"ז יתמלא כל הפגמים והגרעון, וזהו במקום שבע"ת עומדים126 צ"ג אינם יכולים לעמוד, שאינם יכולים לעמוד שם כלל, שא"צ להמשיך בחי' זו רק בע"ת שחטא צריך להמשיך
טותתי
מבחי' בבע"ג, והנה הגם שעיקר התשובה הוא חרטה בלב127 וע"י עומק הלב ממשיך מלמעלה ג"כ בחי' ממעמקים, מ"מ צ"ל בעשי' גשמיות למטה ג"כ וזהו"ע מעשה הצדקה (בפ"א והשפעת החסד) וזהו בכל מאדך בכל ממונך ולכאו' אינו בערך כלל לבחי' אה"ר שלמעלה מהגבלת הכלים, והענין ע"י מצות צדקה שלא בהגבלה יבוא לבחי' בכל מאדך דפי' מאדך מאד שלך128 שאינו בערך מאד העליון שבבע"ג אלא שבחסד ה' עלינו ע"י מאד האדם נתעורר בחי' מאד העליון שבבע"ג כמו"כ ע"י מצות צדקה בלי הגבלה נמשך מלמעלה בחי' חסד שהוא חס דלי"ת129 דלגבי' כולם כדלים, דכולם בחכ' עשית130 שאפי' חכ' נחשבת לעשי' גשמיות131 ולית לי' מגרמי' כלום וכולא קמי' כלא חשיב132, וכל שיותר קמי' יותר כלא חשיב, וע"י הצדקה שהוא מרחם על העני נמשך מלמעלה ג"כ לרחם על דלים שיומשך מבחי' חסד דלגאו ואפ"ל שהוא בחי' חסד דקשוט133 שה"ה בחי' מחי' מתים ברחמים רבים134 שלמעלה מהארת מי חטאת שהוא רק מטהר ט"מ135 אבל הצדקה מחי' מתים.
טזוזהו גדולה צדקה יותר מהקרבנות דכתי' עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח (בפ"א דקרבנות שהוא העלאת הנפש ה"ה רק ברוחניות לבד, אבל צדקה הוא בגשמיות, וגם) דקרבנות הם רק פרט מצוה ונת"ל ההפרש בין מצות צדקה לשערי מצות136, דכל המצות שע"י מתעלה הנפש, מתעלה רק אותו כח שעושה המצוה אבל מצות שהוא137 נותן כל יגיעה כמו138 דבנפשו יביא לחמו139 ואפי' כשמרויח בלא יגיעה מ"מ במה שהרויח יכול לקנות דבר שיהנה כל גופו וכשנותן לעני הרי מתעלה כל נפשו לכן גדולה מהקרבנות, אך צ"ל צדקה ומשפ"ט, דהנה ביגמדה"ר140 כתי' לשארית נחלתו141 ולא לכל נחלתו למי שמשים עצמו כשריים142, אלי' וקוץ בה,
יזתתיא
ולכאו' איך שייך דקדוק ביגמה"ר ודוחיקי' בזה שיש שם ג"כ דקדוק, אך מה שנק' מכילין דרחמים143 ה"ז מדה והגבלה וכדי להסיר הגבלה זו הוא ע"י המשפט בצדקה, וזהו עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח שמצות צדקה במשפט הוא למעלה מזבח וכמשארז"ל גדולה הצדקה יותר מהקרבנות כו'.
יחרחבה מצותך מאד144 שהמצות הם כלים רחבים לבחי' מאד העליון145 שבבע"ג דהמצות בשרשם הם בלתי מוגבלים רק שירדו למטה בהגבלה, ועיקר העבודה שיבוא לבחי' מאד בבע"ג.
יטדנה"א מצ"ע א"צ תיקון146 ועיקר מה שירד למטה הוא לברר הנה"ב, והנה"ב הוא מעלים ומסתיר ומאן דנפיל מדרגא איקרי מית וזהו צדקה תציל ממות שצדקה מציל מזה כו', ולכן גדולה הצדקה כו'.