Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אאריב"ל הנהו ך"ו הודו
ש"פ תולדות מ"א לפ"ק
אריב"ל הנהו ך"ו3 הודו1 כנגד מי כנגד ך"ו דורות שברא הקב"ה בעולמו ולא נתן להם את התורה וזן אותם בחסדו2, וצ"ל והלא דוד הי' זמן רב אחר מ"ת שהי' בערך תתנ"ד לאלף הג'4 ואיך שיאמר*5 הודו על ך"ו דור שהיו קודם מ"ת, וגם צ"ל דקדוק הגמ' ולא נתן להם תורה וזנם בחסדו מהו"ע חסדו, ועוד צ"ל והלא בך"ו הודו חשיב מה שהי' אחר מ"ת ואפי' מ"ש וניער פרעה וחילו5 בים סוף והעביר ישראל בתוכו6 הי' ג"כ לאחר שקבלו איזה מצות דפ' החודש הזה לכם כו' נא' במצרים והקרבן עשו במצרים7, ומכ"ש מ"ש לסיחון מלך האמורי ולעוג8 מלך הבשן שהי' זמן רב אחר מ"ת, ואיך שייך לומר שהוא כנגד ך"ו דור שהיו קודם מ"ת.
ש"פ תולדות מ"א לפ"ק
אריב"ל הנהו ך"ו3 הודו1 כנגד מי כנגד ך"ו דורות שברא הקב"ה בעולמו ולא נתן להם את התורה וזן אותם בחסדו2, וצ"ל והלא דוד הי' זמן רב אחר מ"ת שהי' בערך תתנ"ד לאלף הג'4 ואיך שיאמר*5 הודו על ך"ו דור שהיו קודם מ"ת, וגם צ"ל דקדוק הגמ' ולא נתן להם תורה וזנם בחסדו מהו"ע חסדו, ועוד צ"ל והלא בך"ו הודו חשיב מה שהי' אחר מ"ת ואפי' מ"ש וניער פרעה וחילו5 בים סוף והעביר ישראל בתוכו6 הי' ג"כ לאחר שקבלו איזה מצות דפ' החודש הזה לכם כו' נא' במצרים והקרבן עשו במצרים7, ומכ"ש מ"ש לסיחון מלך האמורי ולעוג8 מלך הבשן שהי' זמן רב אחר מ"ת, ואיך שייך לומר שהוא כנגד ך"ו דור שהיו קודם מ"ת.
בתתיב
והענין דהנה בגמ' מחלק שית אלפי שנין9 על ג' זמנים, והזמן האמצעי הוא ב' אלפי' תורה וקודם זמן זה כפה"נ מפי10 הגמ' שהם ב' אלפי' של מדת החסד דהיינו מצד מדת חסדו וטובו השפיע להם ריבוי טוב אף שהיו עו"כ, ולכן אמרז"ל מס' עכו"ם של א"א הי' ת' פרקי11 ועתה מס' עכו"ם שלנו מעט הוא שלא בערך כו' אך שאז רוב האומות היו עו"כ אומה זו לכוכב זה כו' לכן היו לו בזה ריבוי פרטים, ומ"מ נמשך להם ריבוי השפעה, דמצד אוא"ס הרי אם חטאת מה תפעול בו12 ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו13 ומה מידך יקח14 ולכן כמה ארך אפים לפניו15 אעפ"י שכל הדורות מכעיסים ובאים ומ"מ השפיע להם ריבוי טוב (בפ"א16 דהנה כתי' הוי' הוי' אל רחום וחנון ארך אפים17 כו' הרי הוי' הא' מבחי' א"א18, ואותן הדורות נמשך להם ך"ו המשכת19 משם הוי' דא"א) ואח"כ הם ב' אלפים תורה והתחיל בערך שנת נ"ב לאברהם20 היינו שיהי' ההנהגה ע"פ חכ' התורה (בפ"א דאורייתא מחכ' נפקת21 והיינו שיומשך החסד ע"י החכ', וחכ' יש בה קצת דין22 וא"כ נמשך החסד בדקדוק למי שראוי דוקא) שיהי' לפ"ע העלאת מ"ן מלמטה כמו"כ יהי' ההמשכה מלמעלה, וע"ז כתי' אף ברי יטריח ע"ב יפיץ ענן אורו23, והוא מסיבת מתהפך בתחבולתם לפעלם24 ואי' בזהר לפעלם דבני נשא25 וכ"פ רש"י והוא מהגמ'26 אם בתחילת השנה מטיבים מעשיהם ונפסק ריבוי גשמים ואח"כ נתקלקל ח"ו לשנות א"א אלא יורדים במקום הרים ושלא בזמנם, ואם בתחילת השנה קלקלו מעשיהם ונפסק השפעה בצמצום מ"מ לא יאמר נואש דאין לך דבר שעומד בפני התשובה27 ויש תשובה שמהפך הגז"ד לגמרי ואפי' תשובה שאינו מהפך הגז"ד ומ"מ ע"י תשובה יורדי' במקום הראוי ובזמנם, דכשגשמים יורדים בזמנם
והענין דהנה בגמ' מחלק שית אלפי שנין9 על ג' זמנים, והזמן האמצעי הוא ב' אלפי' תורה וקודם זמן זה כפה"נ מפי10 הגמ' שהם ב' אלפי' של מדת החסד דהיינו מצד מדת חסדו וטובו השפיע להם ריבוי טוב אף שהיו עו"כ, ולכן אמרז"ל מס' עכו"ם של א"א הי' ת' פרקי11 ועתה מס' עכו"ם שלנו מעט הוא שלא בערך כו' אך שאז רוב האומות היו עו"כ אומה זו לכוכב זה כו' לכן היו לו בזה ריבוי פרטים, ומ"מ נמשך להם ריבוי השפעה, דמצד אוא"ס הרי אם חטאת מה תפעול בו12 ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו13 ומה מידך יקח14 ולכן כמה ארך אפים לפניו15 אעפ"י שכל הדורות מכעיסים ובאים ומ"מ השפיע להם ריבוי טוב (בפ"א16 דהנה כתי' הוי' הוי' אל רחום וחנון ארך אפים17 כו' הרי הוי' הא' מבחי' א"א18, ואותן הדורות נמשך להם ך"ו המשכת19 משם הוי' דא"א) ואח"כ הם ב' אלפים תורה והתחיל בערך שנת נ"ב לאברהם20 היינו שיהי' ההנהגה ע"פ חכ' התורה (בפ"א דאורייתא מחכ' נפקת21 והיינו שיומשך החסד ע"י החכ', וחכ' יש בה קצת דין22 וא"כ נמשך החסד בדקדוק למי שראוי דוקא) שיהי' לפ"ע העלאת מ"ן מלמטה כמו"כ יהי' ההמשכה מלמעלה, וע"ז כתי' אף ברי יטריח ע"ב יפיץ ענן אורו23, והוא מסיבת מתהפך בתחבולתם לפעלם24 ואי' בזהר לפעלם דבני נשא25 וכ"פ רש"י והוא מהגמ'26 אם בתחילת השנה מטיבים מעשיהם ונפסק ריבוי גשמים ואח"כ נתקלקל ח"ו לשנות א"א אלא יורדים במקום הרים ושלא בזמנם, ואם בתחילת השנה קלקלו מעשיהם ונפסק השפעה בצמצום מ"מ לא יאמר נואש דאין לך דבר שעומד בפני התשובה27 ויש תשובה שמהפך הגז"ד לגמרי ואפי' תשובה שאינו מהפך הגז"ד ומ"מ ע"י תשובה יורדי' במקום הראוי ובזמנם, דכשגשמים יורדים בזמנם
גתתיג
ומקום הראוי' אפי' מעט די, וזהו שאמר בזהר לפעלם דבני נשא כהדין טקלא דאסתחרת קמי'28.
ומקום הראוי' אפי' מעט די, וזהו שאמר בזהר לפעלם דבני נשא כהדין טקלא דאסתחרת קמי'28.
דוהגם שמפרשי' זה על מקור דבי"ע ולעיל נת' שקאי על חכ' התורה, אך הנה כתי' כולם בחכ' עשית29 שגם חכ' נחשבת לעשי' גשמיות30 וכתי' בה31 בחכ' יסד ארץ32, ארץ שהוא מקור בי"ע יסד בחכ' שרשו מחכ', דהנה יש ב' מיני השפעות, השפעה דחיי שעה, והשפעה דחיי עולם33, והגם שכל השפעה צ"ל ע"י בחי' חיי שעה, מ"מ שרשה מבחי' חיי עולם34 וכמ"ש וחיי עולם נטע בתוכינו35 (שעה, מל'36, חיי שעה, ז"א37, עולם, ז"א38, חיי עולם, חו"ב39 ) דכל מה שיש בעולם יש בתורה וכמ"ש בזהר אסתכל באורייתא וברא עלמין40, רק שהוא ברוחניות, לכן אפי' השפעה גשמיות תלוי בתורה, וכדאי' בזהר זימנא חדא הוה צריך עלמא למטרא41 שלחו ב' ת"ח42 לרשב"י א"ל דרוש ע"פ מה טוב ומה נעים43 שבת אחים גם יחד וירדו גשמים, והענין דהנה למעלה יש ג"כ בחי' גשם וכמ"ש והי' אור הלבנה כאור החמה44 ואור החמה יהי' שבעתיים כאור שבעת הימים ופרש"י45 שבעת הימים זפ"ז שבעתים כאור זה"י הוא ז' פעמי' מ"ט בגימ' גשם וזהו כל אורה האמור באלי'46 בירידת הגשמים הכתוב מדבר וכמו שהוא למעלה הוא אור אך בריבוי השתל' מתגשם ההשפעה עד שנעשה גשמים גשמיים, לכן תלוי זה בתורה, וכמ"ש אם בחוקתי תלכו47 ונתתי גשמיכם בעתם48, וזהו
התתיד
שא' דוד כי לעולם חסדו49 דהנה כתי' אני הוי' לא שניתי50 שלא יש שום שינוים כלל וא"כ בחי' שם הוי' דא"א גם עתה הוא בבחי' החסד בלי גבול. וזהו שא' לעולם חסדו שגם עתה בעולם יומשך בחי' חסדו הוא החסד שבלי גבול.
שא' דוד כי לעולם חסדו49 דהנה כתי' אני הוי' לא שניתי50 שלא יש שום שינוים כלל וא"כ בחי' שם הוי' דא"א גם עתה הוא בבחי' החסד בלי גבול. וזהו שא' לעולם חסדו שגם עתה בעולם יומשך בחי' חסדו הוא החסד שבלי גבול.
ווביאור הענין הנה אמרז"ל לעולם יהא אדם רך כקנה51 ואל יהא קשה כארז וצ"ל מהו"ע ההדרכה שיהי' רך כקנה, וגם צ"ל אומרם ואל יהא קשה כארז דמאחר שאמר שיהי' רך מובן שלא יהי' קשה כו', אלא משמע שהכוונה שלכל הפחות לא יהי' קשה כארז, והענין דהנה החכמים מדריכים את ישראל שיהי' מנהג מדותיהם ע"פ חכ' התורה52, דהנה תורה הוא ממוצע53 בין א"ס לעולם אפי' בחי' עליונה בתורה שהוא בחי' שעשועים הוא רק ממוצע וזה דכתי' תחילה ואהי' אצלו אמון ואי' במדרש אומן54, והאומן אינו בונה מד"ע אלא מתוך כתבו, וכן אי' בזהר אסתכל באורייתא וברא עלמין, וזהו אלפים שנה קדמה תורה לעולם55 ואינו שייך לומר קדמה בזמן, אלא קדמה במעלה56 ומדריגה שהיא ממוצע וכמו שיצי"מ הי' ע"י משה ואהרן57 והממוצע צ"ל כלול משניהם58 בחי' תחתונה ממדריגה שלמעלה ממנו ובחי' עליונה ממדרי' שלמטה הימנה (משה שושבינא דמלכא59, ואהרן שושבינא דמטרוניתא60 ) וכן בתורה יש ב' מדרי' דאי' בזהר תלת קשרין61 מתקשרין דא בדא ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב"ה וכולהו דרגין על דרגין סתים וגליא, ובאופן ההתקשרות יש בזה פשטים (ואפ"ל סתים דתורה בגליא דקוב"ה, וגליא דתורה בסתים דישראל וע"י ההתקשרות בבחי' גליא דתורה מתקשר לאלקות וה"ז כמו משה ואהרן וצ"ע), וה"ז כמו דצח"ם שהממוצע62 בין דומם לצומח הם אבני אלגביש שהם דומם וצומחים63, וכן בין צומח לחי אי' בשו"ע שיש מיני עופות
זתתטו
שגדלים באילן64 (ובע"ח שמ"א פ"א65 אי') ויש עוד מין חי' שטבורו נעוץ בקרקע ומקבל חיות מהקרקע ה"ה חי וגם צומח, ובין חי למדבר הוא קוף66 נמצא הממוצע הוא כלול משניהם, וע"י התורה נעשה האדם ג"כ ממוצע67 וכמארז"ל כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה68 שיבוא לבחי' זה היינו שימשיך גילוי אלקות בעולם דכתי' הליכות עולם לו69 ויש בזה ב' פי' הילוך מלמעלמ"ט והילוך מלמטלמ"ע70 והו"ע תורה ותפלה71 וכתי' גם את העולם נתן בלבו72 שהעולם נתון בלבו של אדם שלפ"ע הבירור שעושה בנפשו לפ"ע זה מברר חלקו בעולם, ולכן אמרז"ל לעולם יהא אדם רך כקנה היינו שיתנהג ע"פ המדות דתקון שהם מורכבים זמ"ז ואל יהא קשה כארז הם מדות דתהו וזה נוגע מאד.
שגדלים באילן64 (ובע"ח שמ"א פ"א65 אי') ויש עוד מין חי' שטבורו נעוץ בקרקע ומקבל חיות מהקרקע ה"ה חי וגם צומח, ובין חי למדבר הוא קוף66 נמצא הממוצע הוא כלול משניהם, וע"י התורה נעשה האדם ג"כ ממוצע67 וכמארז"ל כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה68 שיבוא לבחי' זה היינו שימשיך גילוי אלקות בעולם דכתי' הליכות עולם לו69 ויש בזה ב' פי' הילוך מלמעלמ"ט והילוך מלמטלמ"ע70 והו"ע תורה ותפלה71 וכתי' גם את העולם נתן בלבו72 שהעולם נתון בלבו של אדם שלפ"ע הבירור שעושה בנפשו לפ"ע זה מברר חלקו בעולם, ולכן אמרז"ל לעולם יהא אדם רך כקנה היינו שיתנהג ע"פ המדות דתקון שהם מורכבים זמ"ז ואל יהא קשה כארז הם מדות דתהו וזה נוגע מאד.
חוהענין דהנה גבי בריאת האדם כתי' נעשה אדם בצלמינו73 וכתי' בצלם אלקי' עשה את האדם74 משא"כ שארי בע"ח, והוא להורות שע"י אתעדל"ת אתעדל"ע75, דלכאו' קשה מהו"ע העבודה וכי עבודה צורך גבוה76 והלא אנת הוא שלימותא דכולא77, אלא שהוא כחותם המתהפך78 וזהו בצלמינו דצלם הוא צורה
טתתטז
בולטת ועז"נ שמני כחותם על לבך אלו רצועות דתש"ר דתליין על לבו, וכמו החותם כשהאותיות בולטים בו אז נעשה על השעוה אותיות שקועים וכשהאותיות על החותם שקועים נעשים על השעוה בולטים וכמו"כ יובן בעבודה בישראל ע"י החותם שקוע שפועל בנפשו נמשך מלמעלה חותם בולט וע"י עבודה דחותם בולט נמשך מלמעלה חותם שוקע, וכן בסתים וגליא דקוב"ה ע"י חותם בולט דלמעלה פועל שקיעה בהאדם וע"י חותם שוקע דלמעלה פועל בליטה בהאדם, ולפ"ז מובן שע"י המשכת החסד שנמשך אותן ך"ו דור עד מ"ת אך ב' אלפי' תורה מתחילים מש' נ"ב לאברהם דאבות עשו הכנה למ"ת80 וגם נתנו להם איזה מצות81, הנה השפעת חסד זה פעל באברהם דכתי' עליו אברהם אוהבי82 רק שכלול בו יראה83 ג"כ אך העיקר הוא האהבה ונק' אוהב הראשון וכמ"ש מי העיר ממזרח84 זה אברהם שהמשיך גילוי אלקות בעולם שהאכיל והשקה אפי' לערביים85 וא"ל ברכו למי שאכלתם משלו86 והודיעו87 אלקותו בעולם לכן נק' אוהב הראשון, ובחי' השפעת החסד שמלמעלה פעל השקיעה באברהם והוא בחי' חסד דמ"ה88 היינו ההשפעה מצד הביטל בבחי' שריים89 (ע' בלקו"ת ד"ה שימני90 כחותם79 על לבך ובאמ"ב בשער התפילין91, ובלקו"ת בביאור לד"ה הנ"ל92 וצל"ע בתו"א ד"ה אלה תולדות יצחק93 כו' בפי' ואהבת ואפשר כמו"כ יובן כאן וצ"ע) והוא ע"י החותם בולט דלמעלה והיינו ההשפעות מצד ולגדולתו אין חקר94 שלגדולתו העצמיות אין חקר כלל וכולא קמי' כ"ח95 דא"ס הוא קדמון לכל
בולטת ועז"נ שמני כחותם על לבך אלו רצועות דתש"ר דתליין על לבו, וכמו החותם כשהאותיות בולטים בו אז נעשה על השעוה אותיות שקועים וכשהאותיות על החותם שקועים נעשים על השעוה בולטים וכמו"כ יובן בעבודה בישראל ע"י החותם שקוע שפועל בנפשו נמשך מלמעלה חותם בולט וע"י עבודה דחותם בולט נמשך מלמעלה חותם שוקע, וכן בסתים וגליא דקוב"ה ע"י חותם בולט דלמעלה פועל שקיעה בהאדם וע"י חותם שוקע דלמעלה פועל בליטה בהאדם, ולפ"ז מובן שע"י המשכת החסד שנמשך אותן ך"ו דור עד מ"ת אך ב' אלפי' תורה מתחילים מש' נ"ב לאברהם דאבות עשו הכנה למ"ת80 וגם נתנו להם איזה מצות81, הנה השפעת חסד זה פעל באברהם דכתי' עליו אברהם אוהבי82 רק שכלול בו יראה83 ג"כ אך העיקר הוא האהבה ונק' אוהב הראשון וכמ"ש מי העיר ממזרח84 זה אברהם שהמשיך גילוי אלקות בעולם שהאכיל והשקה אפי' לערביים85 וא"ל ברכו למי שאכלתם משלו86 והודיעו87 אלקותו בעולם לכן נק' אוהב הראשון, ובחי' השפעת החסד שמלמעלה פעל השקיעה באברהם והוא בחי' חסד דמ"ה88 היינו ההשפעה מצד הביטל בבחי' שריים89 (ע' בלקו"ת ד"ה שימני90 כחותם79 על לבך ובאמ"ב בשער התפילין91, ובלקו"ת בביאור לד"ה הנ"ל92 וצל"ע בתו"א ד"ה אלה תולדות יצחק93 כו' בפי' ואהבת ואפשר כמו"כ יובן כאן וצ"ע) והוא ע"י החותם בולט דלמעלה והיינו ההשפעות מצד ולגדולתו אין חקר94 שלגדולתו העצמיות אין חקר כלל וכולא קמי' כ"ח95 דא"ס הוא קדמון לכל
יתתיז
הקדומים96 כי גאה גאה97 ועי"ז נעשה98 השקיעה באברהם בחי' חותם שוקע ולכן אמרז"ל דבחזרתו פרע הקפותיו99 והיינו להודיע דמה שחייך קודמים היינו כעין מעשה שהי'100 בקיתון של מים, אבל במותרות אינו שייך חייך קודמים, ובכל מעשיו הודיע אלקותו בעולם, וזהו ואנכי עפר ואפר101, עפר הוא דומם שהוא מדריגה האחרונה ואפר הוא דאשתאר מנורא והיינו השקיעה שנעשה בנפשו ע"י החותם בולט דלמעלה (בפ"א וכן גבי יעקב כתי' קטנתי מכל החסדים102 שמכל החסדים שנמשך ממעלה מזה קטונתי) (בפ"ב103 וגבי יעקב כתי' קטונתי מכל החסדים ומכל האמת והוא מדרי' גבוה יותר מאברהם, שהאיר בו מבחי' חסד של אמת ועי"ז קטונתי לגמרי וכמ"ש באגה"ק104 ).
הקדומים96 כי גאה גאה97 ועי"ז נעשה98 השקיעה באברהם בחי' חותם שוקע ולכן אמרז"ל דבחזרתו פרע הקפותיו99 והיינו להודיע דמה שחייך קודמים היינו כעין מעשה שהי'100 בקיתון של מים, אבל במותרות אינו שייך חייך קודמים, ובכל מעשיו הודיע אלקותו בעולם, וזהו ואנכי עפר ואפר101, עפר הוא דומם שהוא מדריגה האחרונה ואפר הוא דאשתאר מנורא והיינו השקיעה שנעשה בנפשו ע"י החותם בולט דלמעלה (בפ"א וכן גבי יעקב כתי' קטנתי מכל החסדים102 שמכל החסדים שנמשך ממעלה מזה קטונתי) (בפ"ב103 וגבי יעקב כתי' קטונתי מכל החסדים ומכל האמת והוא מדרי' גבוה יותר מאברהם, שהאיר בו מבחי' חסד של אמת ועי"ז קטונתי לגמרי וכמ"ש באגה"ק104 ).
יאוכמו"כ יובן בעבודה שיש אהוי"ר אך לית פולחנא כפולחנא דרחימותא105 דעיקר עבודה הוא אהבה וכתי' זכור אב נמשך אחריך כמים106 פי' מה שנמשך אחרי"ך זהו כמים (בפ"ג אחר פועל דמים107 ) אחריך הוא א"ס דע"י גילוי שע"י גדולתו העצמיות למטה נעשה חותם שוקע למטה ממילא מובן שע"י האהבה דמים דלמטה ממשיכים בחי' לגדולתו אין חקר שהוא כחותם המתהפך, ולפ"ז הרי אתעדל"ע שע"י האתעדל"ת דאהבה כמים הוא גבוה יותר מהאתדל"ע108 שע"י האהבה כרשפי אש, דאהבה כרשפי אש הוא חותם בולט דלמטה ונמשך מלמעלה חותם שוקע והיינו המשכת אורות בכלים אך ע"י אהבה כמים נמשך חותם בולט דלמעלה, לכן גבי יעקב אי' בזהר דארמי מיא לגו חמרא109 שרצה להמשיך הברכות מיצחק וברכה הוא בריבוי לכן ארמי מיא שיומשך בחי' חותם בולט.
יבועפ"ז יובן מ"ש מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו110 ואמרז"ל ולא לכל נחלתו למי שמשים עצמו כשריים111 וצ"ל והלא בחי' זו הוא שנמשך משם סליחת עונות נושא עון ועובר על פשע ומה שייך שם דקדוקים למי שמשים עצמו כשריים דוקא, והענין דהנה מקובלים הראשונים עד האריז"ל קוראים
יגתתיח
סדר ההשתל' גג"ת112 כו' ר"ת גדולה גבורה תפארת, והאריז"ל קורא אותם חג"ת כו', ר"ת חסד גבורה תפארת, ובאמת לא פליגי, דהמקובלים הראשונים קוראים למדות113 החסד בשם גדולה שכן כתי' לך ה' הגדולה114 שמדת הגדולה הוא לך, דהנה כדי שיומשך ההשפעה מא"ס בעולמות הוא מצד שלגדולתו אין חקר ארך אפים וגדל חסד115 וכמ"ש כי גאה גאה שמתגאה על גיותניא ומצד הגדולה הוא משפיע בעולם, וא"כ בנבראים אינו שייך גדולה, שהרי כולא קמי' כ"ח וכל השתל' העולמות אינו בערך כטפה לגבי ים116 שאף שאינו שייך בו מדידה מ"מ שייך בו השערה כמו שאר"י יכולני לשער117 כמה טיפין יש בים, ועוד שהם מהות אחד משא"כ העולמות לא"ס אין ערוך כלל והתהוותן הוא רק מהארה בעלמא בבחי' אור של תולדה (וכמ"ש בתו"א בד"ה ולא יקרא118 כו' ואין זה מהות אור הראשון כו') ולכן כל סטר' דקדושה הוא בחי' ביטל וכמאמר כל נהוראין מתחשכאין קמי'119 כ"ע אע"ג דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא120 קדם עה"ע שכל נהוראין הם בבחי' חשך ביטל, וא"כ אינו שייך שייחסו הגדולה לעצמם מאחר שכקכל"ח, אלא הגדולה שייך דוקא בההשפעה שנמשך מא"ס, וזהו לך ה' הגדולה שמדת הגדולה הוא לך לבד, ועוי"ל שמדת הגדולה טפל ובטל לך, דבמקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו121 שזהו ירידה והשפלה לגבי מה שנק' גדולה.
סדר ההשתל' גג"ת112 כו' ר"ת גדולה גבורה תפארת, והאריז"ל קורא אותם חג"ת כו', ר"ת חסד גבורה תפארת, ובאמת לא פליגי, דהמקובלים הראשונים קוראים למדות113 החסד בשם גדולה שכן כתי' לך ה' הגדולה114 שמדת הגדולה הוא לך, דהנה כדי שיומשך ההשפעה מא"ס בעולמות הוא מצד שלגדולתו אין חקר ארך אפים וגדל חסד115 וכמ"ש כי גאה גאה שמתגאה על גיותניא ומצד הגדולה הוא משפיע בעולם, וא"כ בנבראים אינו שייך גדולה, שהרי כולא קמי' כ"ח וכל השתל' העולמות אינו בערך כטפה לגבי ים116 שאף שאינו שייך בו מדידה מ"מ שייך בו השערה כמו שאר"י יכולני לשער117 כמה טיפין יש בים, ועוד שהם מהות אחד משא"כ העולמות לא"ס אין ערוך כלל והתהוותן הוא רק מהארה בעלמא בבחי' אור של תולדה (וכמ"ש בתו"א בד"ה ולא יקרא118 כו' ואין זה מהות אור הראשון כו') ולכן כל סטר' דקדושה הוא בחי' ביטל וכמאמר כל נהוראין מתחשכאין קמי'119 כ"ע אע"ג דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא120 קדם עה"ע שכל נהוראין הם בבחי' חשך ביטל, וא"כ אינו שייך שייחסו הגדולה לעצמם מאחר שכקכל"ח, אלא הגדולה שייך דוקא בההשפעה שנמשך מא"ס, וזהו לך ה' הגדולה שמדת הגדולה הוא לך לבד, ועוי"ל שמדת הגדולה טפל ובטל לך, דבמקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו121 שזהו ירידה והשפלה לגבי מה שנק' גדולה.
ידאכן האריז"ל קורא אותה בשם חסד היינו חסד דז"א שהוא בחי' ביטל דאפי' הכלים ג"כ בטלים, הגם שאי' בכהאריז"ל דהכלים הם בבחי' גבול ומדה (הוא בע"ח שמ"א122 ) ואפי' לדעת העה"ק שכ' דהוא אינון ואינון הוא123 מ"מ הם בחי' הגבול שבא"ס124, אך א"כ ה"ז א"ס פי' שא"ס להביטל וא"כ אינו שייך לקרוא אותו גדולה
טותתיט
כ"א בחי' חסד דמה היינו החסד מצד הביטל, והמקובלים שקראו אותו גדולה היינו בחי' הגדולה שבא"ס אבל בעולם אינו שייך גדולה דכולא קמי' כ"ח, הגם שאנו מוצאים גדולה בעולמות ג"כ (בפ"א עולם התהו) אך שם ההשפעה הוא מצד הגדולה והוא ההיפך מבחי' חסד דאברהם בחי' חסד דמ"ה וכמו מי שהקב"ה משפיע לו בריבוי הרי נותן לזולתו וכמו פירורים מסעודה גדולה (של מלכים) הוא יותר מעשירות של אדם פשוט, ובחי' השפעה זו הוא מה שנפל בבחי' שבירה ונפילה, לכן ויוציאנו ה' אלקינו משם125 היינו או"א שהלבישו לזרועות דא"א126 דכשנמשך באו"א הי' יצי"מ, וזהו לעולם יהא אדם רך כקנה שיתנהג ע"פ מדת דתקון מה הוא רחום127 אף אתה רחום וענין רחום הוא התכללות דחו"ג128 וע"י ההתכללות נמשך מבחי' אנת הוא שלימותא דכולהו והוא בחי' תיקון, דבתהו לא הי' התכללות129, ואל יהא קשה כארז שהו"ע מדות דתהו השפעה מצד הגדולה וזהו רק בדרך שבירה. וזהו לשארית נחלתו ולא לכל נחלתו למי שמשים עצמו כשריים וצ"ל למה לא לכל נחלתו, והלא באמת כמה א"א לפניו, אך הענין הוא דמצד א"ס אינו שייך דקדוק זה, אך מ"מ צריכים להיות כלי לקבל גילוי זה וזהו מי שמשים עצמו כשריים בחי' חותם שוקע עי"ז נמשך בחי' חותם בולט.
כ"א בחי' חסד דמה היינו החסד מצד הביטל, והמקובלים שקראו אותו גדולה היינו בחי' הגדולה שבא"ס אבל בעולם אינו שייך גדולה דכולא קמי' כ"ח, הגם שאנו מוצאים גדולה בעולמות ג"כ (בפ"א עולם התהו) אך שם ההשפעה הוא מצד הגדולה והוא ההיפך מבחי' חסד דאברהם בחי' חסד דמ"ה וכמו מי שהקב"ה משפיע לו בריבוי הרי נותן לזולתו וכמו פירורים מסעודה גדולה (של מלכים) הוא יותר מעשירות של אדם פשוט, ובחי' השפעה זו הוא מה שנפל בבחי' שבירה ונפילה, לכן ויוציאנו ה' אלקינו משם125 היינו או"א שהלבישו לזרועות דא"א126 דכשנמשך באו"א הי' יצי"מ, וזהו לעולם יהא אדם רך כקנה שיתנהג ע"פ מדת דתקון מה הוא רחום127 אף אתה רחום וענין רחום הוא התכללות דחו"ג128 וע"י ההתכללות נמשך מבחי' אנת הוא שלימותא דכולהו והוא בחי' תיקון, דבתהו לא הי' התכללות129, ואל יהא קשה כארז שהו"ע מדות דתהו השפעה מצד הגדולה וזהו רק בדרך שבירה. וזהו לשארית נחלתו ולא לכל נחלתו למי שמשים עצמו כשריים וצ"ל למה לא לכל נחלתו, והלא באמת כמה א"א לפניו, אך הענין הוא דמצד א"ס אינו שייך דקדוק זה, אך מ"מ צריכים להיות כלי לקבל גילוי זה וזהו מי שמשים עצמו כשריים בחי' חותם שוקע עי"ז נמשך בחי' חותם בולט.
טזוזהו"ע ך"ו הודו שא' דוד, וצ"ל למה דוד דוקא, והענין דהנה דוד הי' בבחי' ביטל וכמ"ש לא גבה לבי ולא רמו עיני130 לא הלכתי בגדולות ונפלאות ממני אם לא שויתי ודוממתי131, שהי' בבחי' דומם, ופעם א' ע"ע, כי עני ואביון אני132, וגם א' ע"ע ואנכי תולעת ולא איש133, שהוא מהנבראים הרומשים ע"פ הארץ ועיקר המשל מהרמשה שבעת שהי' לומד תורה הי' מעדן עצמו כתולעת134, לכן אמר ך"ו כי לעולם חסדו, שאפי' עתה בהעולם יומשך בחי' חסד שבלי גבול, וזהו ונפשי כעפר לכל תהי' פתח לבי בתורתך135, דאורייתא מחכ' נפקת ויש שם הגבלה וצמצומים, וכדי שיהי' פתיחה בתורה היינו שיומשך בחי' ורב חסד בתורה, זהו ע"י ונפשי כעפר
יזתתכ
לכל תהי' הו"ע הביטל, וזהו דוד שהי' בבחי' ביטל א' כי לעולם חסדו, וה"ז כמו משה שא' ונפלינו אני ועמך136, שאפי' מבחי' ונפלינו137 ששם כחשיכא כאורה138 בב' כפין שלא די שהחשך שוה להאור אלא שגם האור שוה לחשך מ"מ יהי' אני ועמך דוקא, וע"ז א' דוד כי לעולם חסדו, שאפי' מבחי' חסדו יומשך בעולם, ונמצא בקשת משה אם139 ך"ו הודו שא' דוד הם ענין אחד, וזהו משה עבדי140 ודוד עבדי141, רק שבחי' משה עבדי הוא בחי' ואנחנו142 מ"ה143 ודוד עבדי הוא בחי' דומם, אך באמת ה' בחכ' יסד ארץ וא"כ ה"ה ג"כ בחי' מ"ה לכן נק' שניהם עבדים.
לכל תהי' הו"ע הביטל, וזהו דוד שהי' בבחי' ביטל א' כי לעולם חסדו, וה"ז כמו משה שא' ונפלינו אני ועמך136, שאפי' מבחי' ונפלינו137 ששם כחשיכא כאורה138 בב' כפין שלא די שהחשך שוה להאור אלא שגם האור שוה לחשך מ"מ יהי' אני ועמך דוקא, וע"ז א' דוד כי לעולם חסדו, שאפי' מבחי' חסדו יומשך בעולם, ונמצא בקשת משה אם139 ך"ו הודו שא' דוד הם ענין אחד, וזהו משה עבדי140 ודוד עבדי141, רק שבחי' משה עבדי הוא בחי' ואנחנו142 מ"ה143 ודוד עבדי הוא בחי' דומם, אך באמת ה' בחכ' יסד ארץ וא"כ ה"ה ג"כ בחי' מ"ה לכן נק' שניהם עבדים.
יחוזהו וילבש צדקה כשריון וכובע ישועה בראשו144, כוב"ע הוא ך"ו ע"ב145 והו"ע חסד הוי'146 דא"א דאית חסד דלבר וחסד דלגאו147 וכובע הוא בחי' חסד דלגאו וכדי שיומשך בחי' זו הוא ע"י וילבש צדקה כשריון שהוא בחי' בכל מאדך148 וכמשנת"ל149 שבצדקה יש הגבלה חומש וזהו המבזבז151 ומדה בינונית הוא מעשר150 אך ע"י שנותן צדקה בלי הגבלה ה"ז בחי' בכל מאדך דאפי' כשבא לבחי' מאד שלו152 הרי צריכים לבחי' חסד ה' שיעורר153 בחי' מאד העליון וכמו"כ כשנותן צדקה בלי הגבלה נמשך בחי' חסד ה' דהצמצום הוא רק לגבינו אבל לגבי א"ס אינו שייך צמצום. וזהו אריב"ל הנהו ך"ו הודו כנגד מי אמרן דוד, כנגד ך"ו דור שהי' נזונין מחסדו שבלי גבול דכמה א"א לפניו, וע"ז אמר דוד ך"ו הודו שגם עתה יומשך בחי' זו לכן א' דברי' שאחר מ"ת ג"כ, ופתח בהודאה הודו לה'154 שהוא בחי'
יטתתכא
ביטל ועי"ז ממשיכים בחי' חסד הוי', וזה כי לעולם חסדו שאפי' עתה בהעולם יומשך בחי' חסד הוי' שבלי גבול כו'.
ביטל ועי"ז ממשיכים בחי' חסד הוי', וזה כי לעולם חסדו שאפי' עתה בהעולם יומשך בחי' חסד הוי' שבלי גבול כו'.