Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אוזהו שרש ענין יונתי בחגוי הסלע
סיום המשך ”יונתי בחגוי הסלע — תר"ם". נעתק מגוף כתי"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע.
<59>
סיום המשך ”יונתי בחגוי הסלע — תר"ם". נעתק מגוף כתי"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע.
<59>
בּוזהו שרש ענין יונתי1 בחגוי הסלע2 שכאשר הנשמה היא בחגוי הסלע אז אינה יכולה לפרוח שמחמת הנה"ב והגוף המסתיר ומעלים אין ביכולת הנה"א להיות ברצו"ש והעצה לזה הוא הראיני את מראיך השמיעני את קולך שהם בחי' תורה ומצות3 כמשי"ת לקמן בס"ד4 ושרשם בבחי' רצה"ע, והרצון מנהיג הכנפים5 ברצו"ש, וזהו שרש ענין מה שנמשלה כנס"י ליונה6 שמה יונה כנפי' מגינות עלי'7, ומצילות אותה כך ישראל מצות מגינות עלי' ומצילם מכל צו"צ כו', והענין הוא דהנה זוג יונים כל עיקר הענג שלהם הוא מההסתכלות8 שמסתכלים זע"ז וז"ע יחודם להוליד בדומה להם, ועד"ז יובן בענין ביום חתונתו זו מ"ת9 שהקב"ה נק' בשם חתן וכנס"י נק' כלה10 עיקר הענג הוא מבחי' ההסתכלות שע"י שכנס"י היא בבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא11, עי"ז ישמח ישראל בעושיו12 כו'.
גוהנה בכדי לבוא לבחי' ראי' זו בחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא, צ"ל תחילה בחי' התבוננות בגדולת ה', שעם היות שבחי' ההתבוננות זהו מבחי' שמיעה לבד עכ"ז א"א לבוא לבחי' ראי' הנ"ל א"ל שתחילה יהי' בבחי' התבוננות הנ"ל, והיינו מפני שיש בנש"י ב' בחי' נשמות13, שהם נשמות הגדולות הנק' בשם זרע אדם שעז"נ
דתקסד
ראיתי בני עלי'14 והנה הם מועטי', ורוב הנשמות ובפרט בדורתינו15 אלה בעקבות משיחא16 הם נשמות הנק' זרע בהמה, וכדכתיב וזרעתי את ב"י17 זרע אדם וזרע בהמה, ותחלת זמן הזריעה היא כשגלו לבבל שעז"נ וזרעתי' לי בארץ18, לא גלו אלא כדי להוסיף עליהם ניצוצות19 שנפלו בשבה"כ, וכמא' אלי' לבושין תקינת לון20 דמנייהו פרחין נשמתין לבני נשא שהוא בחי' הלבושי' דמדו"מ דבי"ע שמהם רוב הנשמות כו', ואם21 היות שגם מי שיש בו נשמה ממל' דמל' דעשי'22, עכ"ז בתוכה מלובש מל' דיצי' כו' עד האצי' שבו א"ס כמ"ש בסש"ב23 עכ"ז בכדי לבוא לבחי' ראי' צ"ל תחילה ע"י התבוננות דוקא, וענין ההתבוננות הוא כמ"ש מה רבו מעשיך ה', וכתי' מה גדלו מעשיך ה' פי'24 מה גדלו קאי על נבראי' הגדולים כמו השמים וארץ, דכתי' השמים מספרים כבוד אל וארז"ל במד"ת25 משל לגבור שנכנס למדינה מאבנא דהוא מתעשית26 בה אנן ידעין גבורתו, וכן כל צבא השמים השמש והירח שהשמש היא בערך קס"ז פעמים גדול <60>
ראיתי בני עלי'14 והנה הם מועטי', ורוב הנשמות ובפרט בדורתינו15 אלה בעקבות משיחא16 הם נשמות הנק' זרע בהמה, וכדכתיב וזרעתי את ב"י17 זרע אדם וזרע בהמה, ותחלת זמן הזריעה היא כשגלו לבבל שעז"נ וזרעתי' לי בארץ18, לא גלו אלא כדי להוסיף עליהם ניצוצות19 שנפלו בשבה"כ, וכמא' אלי' לבושין תקינת לון20 דמנייהו פרחין נשמתין לבני נשא שהוא בחי' הלבושי' דמדו"מ דבי"ע שמהם רוב הנשמות כו', ואם21 היות שגם מי שיש בו נשמה ממל' דמל' דעשי'22, עכ"ז בתוכה מלובש מל' דיצי' כו' עד האצי' שבו א"ס כמ"ש בסש"ב23 עכ"ז בכדי לבוא לבחי' ראי' צ"ל תחילה ע"י התבוננות דוקא, וענין ההתבוננות הוא כמ"ש מה רבו מעשיך ה', וכתי' מה גדלו מעשיך ה' פי'24 מה גדלו קאי על נבראי' הגדולים כמו השמים וארץ, דכתי' השמים מספרים כבוד אל וארז"ל במד"ת25 משל לגבור שנכנס למדינה מאבנא דהוא מתעשית26 בה אנן ידעין גבורתו, וכן כל צבא השמים השמש והירח שהשמש היא בערך קס"ז פעמים גדול <60>
הּ מן הארץ27, והירח הוא בערך ארבעים פעמים28, וכן המלאכים משרתיו עושי רצונו נת' במ"א שהמלאך בשליש העולם עומד29 שיש בזה ב' פירושים30 הא' שהמלאך הוא שליש מן כללות העולם ז"ר וארץ
ותקסה
ואויריהם, והב' שכלליות העולם הוא שליש מן המלאך, שזהו נבראי' הגדולי', ופי' מה רבו מעשיך הוא ריבוי התהוות הנבראים שנתהוו, מחנה מיכאל קפ"ו אלף31 מחנות כו' וכן כולם, וריבוי התהוות נבראים שנתהוו בדצח"ם הגשמי' ריבוי מיני פרטי' עד אין שיעור מן דומם האבן הפשוט32 עד פרטי מיני אבנים הטובות המבהיקים ומאירי' וכמארז"ל ע"פ צוהר תעשה לתיבה33, וכן בצומח פרטי' רבי' עד אין שיעור34 בדשאי' ואילנות ותבואות, וכן בע"ח למיניהם, וגם במדבר35 יש מיני' רבי' כמ"ש בספרי המדע והמחקר36, וכלליות התהוות כל הנבראי' כולם הם מהארה בעלמא, אשר לכן אני הוי' לא שניתי37 שלא יש שום שינוי כלל וכלל, ואתה הוא קודם שנבה"ע ואתה הוא לאחר שנבה"ע38 בלי שום שינוי כלל, והיינו מטעם הנ"ל כו', ומצד בחי' זו הי' צ"ל כליית הנפש בנש"י להשתפך נפשם אל חיק אבינו שבשמי', וכמש"צ39 הנביא ואתם בני יעקב לא כליתם40, והיינו שמצד ההתבוננות איך שאני הוי' לא שניתי הצ"ל בחי' כליית הנפש, אלא שמ"מ אתם בני יעקב לא כליתם הוא מפני שנקרא' בני יעקב מל' עקב41, שעקב הלב מכל ואנוש הוא42 פי' חלש הוא שמחמת חלישות כח הנפש שאין בכוחה לצאת מנרתקה ומאסרה, והוא מ"ש כשל בעוני כחי43 שע"י העוונות נכשל ונחלש כח הנפש, וז"ע עוונות שאדם דש בעקביו44 מצד ההרגל מפני גסות הגוף וחומריותו כו', ולזה ניתנה תורה לישראל שהתו' נק' עוז ותושי'45 עוז הוא לפי שנותנת כח לנה"א, ותושי' שמתשת כח הנה"ב עד שע"י התבוננות בבחי' מה רבו ומה גדלו, ואשר כ"ז הוא מהארה בעלמא לבד, תתפעל הנפש לבוא לבחי' תשוקה עכ"פ להבטל ולכלל באוא"ס ב"ה כו'.
ואויריהם, והב' שכלליות העולם הוא שליש מן המלאך, שזהו נבראי' הגדולי', ופי' מה רבו מעשיך הוא ריבוי התהוות הנבראים שנתהוו, מחנה מיכאל קפ"ו אלף31 מחנות כו' וכן כולם, וריבוי התהוות נבראים שנתהוו בדצח"ם הגשמי' ריבוי מיני פרטי' עד אין שיעור מן דומם האבן הפשוט32 עד פרטי מיני אבנים הטובות המבהיקים ומאירי' וכמארז"ל ע"פ צוהר תעשה לתיבה33, וכן בצומח פרטי' רבי' עד אין שיעור34 בדשאי' ואילנות ותבואות, וכן בע"ח למיניהם, וגם במדבר35 יש מיני' רבי' כמ"ש בספרי המדע והמחקר36, וכלליות התהוות כל הנבראי' כולם הם מהארה בעלמא, אשר לכן אני הוי' לא שניתי37 שלא יש שום שינוי כלל וכלל, ואתה הוא קודם שנבה"ע ואתה הוא לאחר שנבה"ע38 בלי שום שינוי כלל, והיינו מטעם הנ"ל כו', ומצד בחי' זו הי' צ"ל כליית הנפש בנש"י להשתפך נפשם אל חיק אבינו שבשמי', וכמש"צ39 הנביא ואתם בני יעקב לא כליתם40, והיינו שמצד ההתבוננות איך שאני הוי' לא שניתי הצ"ל בחי' כליית הנפש, אלא שמ"מ אתם בני יעקב לא כליתם הוא מפני שנקרא' בני יעקב מל' עקב41, שעקב הלב מכל ואנוש הוא42 פי' חלש הוא שמחמת חלישות כח הנפש שאין בכוחה לצאת מנרתקה ומאסרה, והוא מ"ש כשל בעוני כחי43 שע"י העוונות נכשל ונחלש כח הנפש, וז"ע עוונות שאדם דש בעקביו44 מצד ההרגל מפני גסות הגוף וחומריותו כו', ולזה ניתנה תורה לישראל שהתו' נק' עוז ותושי'45 עוז הוא לפי שנותנת כח לנה"א, ותושי' שמתשת כח הנה"ב עד שע"י התבוננות בבחי' מה רבו ומה גדלו, ואשר כ"ז הוא מהארה בעלמא לבד, תתפעל הנפש לבוא לבחי' תשוקה עכ"פ להבטל ולכלל באוא"ס ב"ה כו'.
זקיצור. יונים זיווגם הוא ע"י הסתכלות, וכמו"כ בכנס"י שנמשלה ליונה ז"ע לאסתכלא ביקרא דמלכא, אך מפני כי רוב הנשמות הם מבי"ע, וזרע אדם
חתקסו
הם רק בני עלי' שמועטי' המה אפי' בדורות הראשונים, לכן צ"ל תחילה התבוננות במ"ש מה רבו, ומה גדלו, עד שתתפעל הנפש להיות בבחי' תשוקה עכ"פ כו'.
הם רק בני עלי' שמועטי' המה אפי' בדורות הראשונים, לכן צ"ל תחילה התבוננות במ"ש מה רבו, ומה גדלו, עד שתתפעל הנפש להיות בבחי' תשוקה עכ"פ כו'.
טואמנם לא די בבחי' התבוננות הנ"ל לבד כ"א שכאו"א מישראל צריך לקיים כמ"ש שאו מרום עיניכם46 וראו מי ברא אלה שלא די בבחי' ההתבוננות הנ"ל שבכלל שמיעה יחשב כ"א צריך לבוא ולהגיע לבחי' ראי', וכמ"ש וראו מי ברא אלה, והנה בחי' ראי' זו הוא בחי' ראיית השכל וזהו שארז"ל הסתכל בשלשה דברי'47 ואי48 אתה בא כו', פי' הסתכל הוא הראי' בעין השכל שאדם חכם רואה את הנולד49 בעין שכלו, שע"י ראי' זו מתקרב הדבר מה שעדיין לא בא לידי פועל בגילוי כלל, כ"א כאשר רואה בעין שכלו שכן יהי' נדמה לו כאילו כבר בא עליו בפועל ומתפחד אם רע הוא ושמח אם טוב הוא, שבחי' ראי' והכרה זו הוא מבחי' החכמה דוקא שלמעלה מהשגת הבינה, וקרוב לראיית העין <61>
יּ גשמי, וע"ז אמרו איזהו חכם הרואה ובחי' ראי' זו יש גם בבחי' יחו"ת ג"כ, ולכן גם הנשמות דבי"ע יכולים לבוא לבחי' וראו מי ברא אלה כו', שבחי' ראי' כזו מתייחס לבחי' חכמה דוקא קודם שבא לידי השגת הבינה, ולכן כאשר פועל בעצמו שיהי' בבחי' וראו מי ברא אלה, היינו לא בבחי' השגה בלבד שיתבונן וישיג איך שמבחי' מי נמשך להיות ברא אלה, כ"א שיהי' ראיית השכל כאילו רואה ממש בעין הגשמי כו', וע"י בחי' ראי' זו בא יבוא לבחי' אהבה בתענוגים שלמעלה מאה"ר ואה"ע, ושרשם50 מש'51 ע"ב שלמעלה מש' מ"ה וש' ס"ג52.
יאויובן ד"ז ממה שארז"ל אינו דומה שמיעה לראי'53, ולכאו' א"מ כלל שמאחר ששמע הדבר ומאמין שכן הוא מה מתחדש אצלו כשרואה אח"כ הדבר ההוא כו' מאחר שכבר שמע הכל בפרטיות מהאיש המספר לו ומבאר לו הדבר איך שהוא ממש, שהרי בהכרח לומר שע"י ראייתו שרואה אינו מתחדש אצלו בעצם מהות הדבר איזהו פרט חדש שלא סיפר לו המספר, שא"כ אינו דומה שמיעה לשמיעה ג"כ שהרי כשיבוא אחר ויספר לו בטוב יותר בשלימות הפרטי' יובן יותר, אלא מ"ש רז"ל שאינו דומה שמיעה לראי' היינו שע"י הראי' שרואה לא מצא בדבר ההוא שום תוס'
יבתקסז
פרט א' שלא סיפר לו המספר, כ"א כל הפרטי' שרואה עתה בראיית העין הגשמי סיפר לו המספר תחילה בכיוון ממש כל פרטי פרטיות הנמצא בדבר ההוא עד שע"י ראייתו לא ימצא שום דבר נוסף כלל בעצם שלא סיפר לו המספר כו', ועכ"ז אינו דומה שמיעה לראי', והענין הוא שכאשר האדם שומע איזה דבר מזולתו המספר ומתאר לו איזהו ציור עד שיבינו על בוריו בעת שמיעת הדברי' מצייר השומע אותו הדבר, ומ"מ כ"ז בחי' ציור שמצייר הוא רק לפי ערך שמיעתו שאוזן מילין תבחן54 עד שישיג אותו הדבר מכח תבונתו כו', ואמנם אח"כ כשרואה הדבר ההוא בראיית העין שאם היות שג"ז רק מה שמצטייר בכלי העינים שלו כמשנ"ת מזה באריכות בד"ה וככה, (בד' אלול וי"נ)55 עכ"ז ההנחה מה שנקנה בנפשו ע"י ראי' הוא באופן אחר לגמרי כו' ע"ש, ולכן אינו דומה שמיעה לראי'. ועד"ז יובן בענין הפרש בין ההתבוננות סתם בבחי' השגה לבחי' וראו מי ברא, שענין בחי' הראי' הוא הנחה אחרת לגמרי שנקנה בנפשו בבחי' ראיית השכל כאלו רואה בעיניו ממש.
פרט א' שלא סיפר לו המספר, כ"א כל הפרטי' שרואה עתה בראיית העין הגשמי סיפר לו המספר תחילה בכיוון ממש כל פרטי פרטיות הנמצא בדבר ההוא עד שע"י ראייתו לא ימצא שום דבר נוסף כלל בעצם שלא סיפר לו המספר כו', ועכ"ז אינו דומה שמיעה לראי', והענין הוא שכאשר האדם שומע איזה דבר מזולתו המספר ומתאר לו איזהו ציור עד שיבינו על בוריו בעת שמיעת הדברי' מצייר השומע אותו הדבר, ומ"מ כ"ז בחי' ציור שמצייר הוא רק לפי ערך שמיעתו שאוזן מילין תבחן54 עד שישיג אותו הדבר מכח תבונתו כו', ואמנם אח"כ כשרואה הדבר ההוא בראיית העין שאם היות שג"ז רק מה שמצטייר בכלי העינים שלו כמשנ"ת מזה באריכות בד"ה וככה, (בד' אלול וי"נ)55 עכ"ז ההנחה מה שנקנה בנפשו ע"י ראי' הוא באופן אחר לגמרי כו' ע"ש, ולכן אינו דומה שמיעה לראי'. ועד"ז יובן בענין הפרש בין ההתבוננות סתם בבחי' השגה לבחי' וראו מי ברא, שענין בחי' הראי' הוא הנחה אחרת לגמרי שנקנה בנפשו בבחי' ראיית השכל כאלו רואה בעיניו ממש.
יגובעבודה שרש ההפרש בין בחי' האהבה הבאה מהתבוננות השגת השכל והבנת הדבר בכח בינתו כו' לבחי' האהבה הבאה מבחי' וראו מי ברא אלה בבחי' ראי' דוקא, שהאהבה הבאה מצד בחי' ההשגה הנה לאחר שחולף ועובר ההתבוננות חולף ועובר האהבה ג"כ שכאשר יסיר מחשבתו כרגע יכול לפנות לדרכי תאוותיה56 כו', משא"כ האהבה הבאה מבחי' ראי' שמבין אחדות ה' בבחי' הסתכלות חכמה שהוא מקור הבינה קודם שבא להתבוננות בהרחבה כו', הוא ממש כמו ראיית העינים, וא"א לו בשו"א להסיר מחשבתו וכל מדותיו מענין האחדות, ובכל עשיותיו ועניניו דבוק הוא בו ית', דביקות נפלא מפני <62>
ידּ היותו רואה המלך מש"ע57 בעיניו, ולבחי' ומדריגת אהבה בתענוגי' זו זכו ישראל בזמן קבלת התורה בה"ס עד שכל העם ראו את הקולות ראו את הנשמע58, הוא בחי' הבן שיש בחכמה כמ"ש בס"י הבן בחכמה59 כמשנ"ת מזה במ"א כו'.
טוקיצור. שלא די בהתבוננות לבד אלא שצ"ל וראו מי ברא אלה בבחי' ראיית השכל, הסתכל בג"ד, שענין הסתכלות זו הוא קרוב לבחי' ראיית העין, ועי"ז בא יבא לבחי' אהבה בתענוגי' כו' ששרשה מש' ע"ב, כי אינו דומה שמיעה לראי', ובעבודה אהבה זו אינה חולפת ועוברת כו', ולבחי' זו זכו ישראל במעמד ה"ס, ולכן הי' רואים את הנשמע ע"י בחי' הבן בחכ' כו'.
טזואמנם עיקר ענין מה שנמשלה כנס"י ליונה שעיניך יונים61 הוא כמו שהיונים מסתכלים תמיד זע"ז ואינם שביעים בההסתכלות כלל מלהפסיק ממנו, כך
יזתקסח
בכנס"י צ"ל כמארז"ל ע"פ אשר אנכי מצוך היום62 בכי"ו יהיו בעיניך כחדשים63, וכמ"ש עיני האדם לא תשבענה64 מלאסתכלא ביקרא דמלכא60, ולכאו' צ"ל איך יכול להיות שיהי' בכי"ו כחדשים ממש, ויובן בהקדם ענין ממכ"ע וסוכ"ע65 בקצרה, שבחי' ממכ"ע הוא בחי' כח הפועל בנפעל, שהאור מתלבש בהעולמות ומחי' אותם כו', ובחי' התלבשות זו ז"ע גילוי ההשפעה, וכמ"ש בסש"ב פמ"ח שההשפעה שהוא בבחי' גילוי בעולמות נק' בשם הלבשה שמתלבש בעולמות כי הם מלבישים ומשיגים ההשפעה שמקבלים כו' ע"ש, והוא עד"מ כמו המדות אהוי"ר שמקבלי' השפעה מחב"ד שלפי בחי' ההתבוננות כך הוא האהבה או היראה, והרי שכל זה המוליד המדה הוא מלובש בתוך המדה, שמפני מה הוא אוהב ד"ז או ירא מד"ז מפני טעם ושכל זה כו', ועד"ז יובן ענין החיות המתלבש בעולמות ולכן אותו החיות שהוא מקור להתלבשות זו נק' עלמא דאתגליא66 וממכ"ע67, וע' בסש"ב פנ"ב גבי ומקור זה הוא הנק' עלמא דאתגליא כו'.
בכנס"י צ"ל כמארז"ל ע"פ אשר אנכי מצוך היום62 בכי"ו יהיו בעיניך כחדשים63, וכמ"ש עיני האדם לא תשבענה64 מלאסתכלא ביקרא דמלכא60, ולכאו' צ"ל איך יכול להיות שיהי' בכי"ו כחדשים ממש, ויובן בהקדם ענין ממכ"ע וסוכ"ע65 בקצרה, שבחי' ממכ"ע הוא בחי' כח הפועל בנפעל, שהאור מתלבש בהעולמות ומחי' אותם כו', ובחי' התלבשות זו ז"ע גילוי ההשפעה, וכמ"ש בסש"ב פמ"ח שההשפעה שהוא בבחי' גילוי בעולמות נק' בשם הלבשה שמתלבש בעולמות כי הם מלבישים ומשיגים ההשפעה שמקבלים כו' ע"ש, והוא עד"מ כמו המדות אהוי"ר שמקבלי' השפעה מחב"ד שלפי בחי' ההתבוננות כך הוא האהבה או היראה, והרי שכל זה המוליד המדה הוא מלובש בתוך המדה, שמפני מה הוא אוהב ד"ז או ירא מד"ז מפני טעם ושכל זה כו', ועד"ז יובן ענין החיות המתלבש בעולמות ולכן אותו החיות שהוא מקור להתלבשות זו נק' עלמא דאתגליא66 וממכ"ע67, וע' בסש"ב פנ"ב גבי ומקור זה הוא הנק' עלמא דאתגליא כו'.
יחוהנה בבחי' האור והחיות המאיר בבחי' ממכ"ע ומתלבש בעולמות יש כמוכ"מ68 מדריגות שונות שבנשמות מאיר יותר, ואח"כ במלאכים וכן ג"ע והיכלות ורקיעים אשר בכ"א יש התגלות יותר מבחברו כו', ואמנם בחי' סוכ"ע הוא בחי' אוא"ס שבלי גבול ולכן א"י לבוא ולהתלבש האור בכלי ולבוא לידי גילוי והלבשה, שאין העולמות יכולי' להשיג כלל בחי' אוא"ס ממש, ואין ההארה וההשפעה באה ממנו בבחי' גילוי אלא בבחי' הסתר והעלם, ולכן נק' סוכ"ע שמקיף לכל העולמות בשוה דקמי' כחשיכה כאורה שוין בשני כפין כמ"ש בלק"ת בד"ה מצה זו69, וכולא קמי' כלא ממש חשיבא70, וא"א להמשיך שום התגלות בעולמות מבחי' אור הסוכ"ע, כ"א ע"י עשיית המצות יוכל להמשיך התגלות האור מסוכ"ע ממש, ולכן אומרים בברכת המצות בא"י אמ"ה אקב"ו פי' מלך העולם הוא בחי' ממכ"ע, והברכה הוא שיהי' המשכה מסוכ"ע להיות מאיר בממכ"ע, והיינו ע"י אק"ב, קדש לשון מובדל71 מה שאינו מאיר ומתלבש בעולמות כלל, ומשם נמשכים המצות כי המצות הם
יט<63>
כּרצה"ע ב"ה שהוא מה שלמעלה מהחכ' והשכל כו' וכענין שתוק כך עלה במח'72
כאתקסט
שהענין שכך הוא הרצון שלמעלה מהשכל, ולא שאין לזה טעם כלל, כ"א שגבהו דרכיו למעלה מהחכ' והדעת שהם מע"ס שנק' בשם ממכ"ע, אבל בחי' המצות הוא סוכ"ע בלי גבול וע"כ אינו מושג, וכמו עד"מ שאין העין הגשמי משיג מהות השכל הרוחני, כך עד"ז אפי' ח"ע לית מח' (מח' ויובלא כמ"ש בזהר74 ) תפיסא בי' כלל73 בבחי' אוא"ס ב"ה ממש, וזהו כצינה רצון תעטרנו75 שהרצ"ע נק' בשם צינה שהוא מקיף, ולכן כתיב היום לעשותם76 דוקא, ויפה שע"א77 בתשומע"ט בעוה"ז מכל כו' כי בג"ע שהוא קיבול שכר נהנין מזיו78 כו' זהו רק מבחי' ממכ"ע, וכמארז"ל ביו"ד נבה"ע הבא79 וע' באגה"ק סי' י"ז ד"ה נודע דבאתעדל"ת, ולכן שם לא מהני התשובה80, כ"א צ"ל בגיהנם תחלה, כי צריך לילך מדרגא לדרגא וא"א לדלג מדריגות כו', ואפי' מי שהוא בג"ע כשעולים למעלה ומדריגה גבוה יותר צריך לטבול בנהר דינור וכמ"ש במ"א בד"ה מראיהם ומעשיהם81, משא"כ בעוה"ז היום דוקא לעשותם מועיל התשובה, ולכן המקדש כו' ע"מ שהוא צ"ג כו' מקודשת82 שמא הרהר תשובה כו', ופ"י מלאים מצות כרימון83 שבעוה"ז דוקא יוכל לבוא למדריגה גבוה כזו כי ע"י המצות ממשיך התגלות מסוכ"ע המקיף את כולם בשוה כו', ועפי"ז יובן ענין בכי"ו יהי' בעיניך כחדשים היינו התגלות האור מסוכ"ע שהוא אור חדש ממש, דהיינו מה שלא האיר עדיין בסדר השתלשלות עילה ועלול84, ומשם היינו מבחי' שלמעלה מהשתלשלות נמשך ומאיר או"ח בבחי' ממכ"ע, וע"י התבוננות זו עצמה יהי' עשיית המצות בעיניך כחדשים ממש כי היום בעוה"ז דוקא אנו יכולים להמשיך בחי' או"ח זה כו', וזהו אין כל חדש תחת השמש85, תחת השמש הוא בחי' ממכ"ע, ע' זח"ג ר"פ חקת86 בפי' תחת השמש, משא"כ עמלא דאורייתא לעילא מן שמשא87 שממשיך מבחי' סוכ"ע ממש כו'.
שהענין שכך הוא הרצון שלמעלה מהשכל, ולא שאין לזה טעם כלל, כ"א שגבהו דרכיו למעלה מהחכ' והדעת שהם מע"ס שנק' בשם ממכ"ע, אבל בחי' המצות הוא סוכ"ע בלי גבול וע"כ אינו מושג, וכמו עד"מ שאין העין הגשמי משיג מהות השכל הרוחני, כך עד"ז אפי' ח"ע לית מח' (מח' ויובלא כמ"ש בזהר74 ) תפיסא בי' כלל73 בבחי' אוא"ס ב"ה ממש, וזהו כצינה רצון תעטרנו75 שהרצ"ע נק' בשם צינה שהוא מקיף, ולכן כתיב היום לעשותם76 דוקא, ויפה שע"א77 בתשומע"ט בעוה"ז מכל כו' כי בג"ע שהוא קיבול שכר נהנין מזיו78 כו' זהו רק מבחי' ממכ"ע, וכמארז"ל ביו"ד נבה"ע הבא79 וע' באגה"ק סי' י"ז ד"ה נודע דבאתעדל"ת, ולכן שם לא מהני התשובה80, כ"א צ"ל בגיהנם תחלה, כי צריך לילך מדרגא לדרגא וא"א לדלג מדריגות כו', ואפי' מי שהוא בג"ע כשעולים למעלה ומדריגה גבוה יותר צריך לטבול בנהר דינור וכמ"ש במ"א בד"ה מראיהם ומעשיהם81, משא"כ בעוה"ז היום דוקא לעשותם מועיל התשובה, ולכן המקדש כו' ע"מ שהוא צ"ג כו' מקודשת82 שמא הרהר תשובה כו', ופ"י מלאים מצות כרימון83 שבעוה"ז דוקא יוכל לבוא למדריגה גבוה כזו כי ע"י המצות ממשיך התגלות מסוכ"ע המקיף את כולם בשוה כו', ועפי"ז יובן ענין בכי"ו יהי' בעיניך כחדשים היינו התגלות האור מסוכ"ע שהוא אור חדש ממש, דהיינו מה שלא האיר עדיין בסדר השתלשלות עילה ועלול84, ומשם היינו מבחי' שלמעלה מהשתלשלות נמשך ומאיר או"ח בבחי' ממכ"ע, וע"י התבוננות זו עצמה יהי' עשיית המצות בעיניך כחדשים ממש כי היום בעוה"ז דוקא אנו יכולים להמשיך בחי' או"ח זה כו', וזהו אין כל חדש תחת השמש85, תחת השמש הוא בחי' ממכ"ע, ע' זח"ג ר"פ חקת86 בפי' תחת השמש, משא"כ עמלא דאורייתא לעילא מן שמשא87 שממשיך מבחי' סוכ"ע ממש כו'.
כבתקע
והנה נת' במ"א שכמו בבינה88 יש חמשי' שע"ב89 ועכ"ז לא נתגלו רק מ"ט שערי', כן בחכ' הגם שיש ל"ב נת"ח כמ"ש בס"י90 בל"ב נתי' פליאות חכ' כו', עכ"ז גם ליעקב לא נתגלה כ"א ל"א נתי'91, וזהו מ"ש נתי' לא ידעו עיט92 ולא שזפתו עין אי', וכמ"ש בזהר ע"פ זה, ולכן ביעקב נא' ויקרא אל אלוקי ישראל93, ל"א נתיבות, ועי' בד"ה ויכל אלקים, רכ"ב94 ובד"ה את שבתותי תשמרו שלא נדפס ובהגהות לשם95, ועל בחי' נתי' זה הוא משנ"ת במ"א שפנימי' אבא96 חשיב כמו פנימי' ע"י97, ובשעת מ"ת שארז"ל במ"ת נדמה להם כזקן98 לכאו' הלא ארז"ל ומי איכא זיקנה קמי' קוב"ה99, אלא שנדמה להם כזקן ז"ע גילוי בחי' עת"י, ולכן זכו אז כ"י לבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא כמשנ"ת לעיל שזהו בחי' ראי' שנת' לעיל100.
והנה נת' במ"א שכמו בבינה88 יש חמשי' שע"ב89 ועכ"ז לא נתגלו רק מ"ט שערי', כן בחכ' הגם שיש ל"ב נת"ח כמ"ש בס"י90 בל"ב נתי' פליאות חכ' כו', עכ"ז גם ליעקב לא נתגלה כ"א ל"א נתי'91, וזהו מ"ש נתי' לא ידעו עיט92 ולא שזפתו עין אי', וכמ"ש בזהר ע"פ זה, ולכן ביעקב נא' ויקרא אל אלוקי ישראל93, ל"א נתיבות, ועי' בד"ה ויכל אלקים, רכ"ב94 ובד"ה את שבתותי תשמרו שלא נדפס ובהגהות לשם95, ועל בחי' נתי' זה הוא משנ"ת במ"א שפנימי' אבא96 חשיב כמו פנימי' ע"י97, ובשעת מ"ת שארז"ל במ"ת נדמה להם כזקן98 לכאו' הלא ארז"ל ומי איכא זיקנה קמי' קוב"ה99, אלא שנדמה להם כזקן ז"ע גילוי בחי' עת"י, ולכן זכו אז כ"י לבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא כמשנ"ת לעיל שזהו בחי' ראי' שנת' לעיל100.