Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אוכל שיח השדה כו'
בס"ד ש"פ בראשית מ"א לפ"ק
בריחא דלבושייכי כו' השפעה חצונית, פנימית כו' נשמות ומלאכים מעלתם זע"ז כו' אליהו
בס"ד ש"פ בראשית מ"א לפ"ק
בריחא דלבושייכי כו' השפעה חצונית, פנימית כו' נשמות ומלאכים מעלתם זע"ז כו' אליהו
בבראשית
וכל שיח השדה1 טרם יצמח2 וגו', ואדם אין לעבוד את האדמה, ובמד"ר במקומו3 מובן שמפרש שיח לשון תפלה ע"ד מ"ש ויצא יצחק4 לשוח5 כו' ושדה מפרש על בהמ"ק כמ"ש ציון שדה6 תחרש7, שכל שיחה דברייתא8 מרי מתי יתבני בית מקדשא, ואדם אין פי' שם9 ואדם אין כאליהו וחוני10 המעגל לעבוד את האדמה להעביד את הבריות להקב"ה, וצ"ל למה אלי' וחוני המעגל הלא היו כו"כ צדיקים מופלגים כמו האבות ומרע"ה, אך הענין דבאלי' כתי' הנה אנכי שולח לכם11 את אלי' כו' והשיב לב אבות על בנים12 ולב בנים על אבותם, אשר לכאורה יפלא למה
וכל שיח השדה1 טרם יצמח2 וגו', ואדם אין לעבוד את האדמה, ובמד"ר במקומו3 מובן שמפרש שיח לשון תפלה ע"ד מ"ש ויצא יצחק4 לשוח5 כו' ושדה מפרש על בהמ"ק כמ"ש ציון שדה6 תחרש7, שכל שיחה דברייתא8 מרי מתי יתבני בית מקדשא, ואדם אין פי' שם9 ואדם אין כאליהו וחוני10 המעגל לעבוד את האדמה להעביד את הבריות להקב"ה, וצ"ל למה אלי' וחוני המעגל הלא היו כו"כ צדיקים מופלגים כמו האבות ומרע"ה, אך הענין דבאלי' כתי' הנה אנכי שולח לכם11 את אלי' כו' והשיב לב אבות על בנים12 ולב בנים על אבותם, אשר לכאורה יפלא למה
גתרב
צריכים אלי' שישיב לב אבות כו' ולב בנים הלא אינם מרוחקים כ"כ, שיצטרך אלי' לישר לבותם כו', ומשמע אשר בלעדו א"ז ביכולת להשוות, וג"ז לפני בא יום ה' הגדול והנורא13 כו'14 אשר כ"ז א"מ כלל, הנה בזהר פ' בלק15 הבין הינוקא כשראה את רי"ה ור' יוסי16 א"ל חמינא בריחא דלבושייכו דלא קריתון ק"ש, והשיבו לו שעסקו במצות חו"כ והעוסק במצוה פטור מן המצוה17, וא"כ צ"ל שכשעוסק במצוה זו פטור מן מצוה אחרת לפי שע"י עשיית מצוה זו נמשך גם מה שהי' נמשך ע"י מצוה האחרת שהי' עושה כו', וא"כ מאין הבין הינוקא שלא קראו ק"ש הלא באמת היו פטורים מק"ש כו', ויובן בהקדם מארז"ל ביום חתונתו זו מ"ת18, שלכאורה א"מ למה אמרו רז"ל ודימו מ"ת למשל גשמי כ"כ, וגם מ"ת הי' בקולות וברקים כו' וקול שופר19 חזק מאד, וירד ה' על ה"ס20 שהי' גילוי עצמותו, ועכ"ז א' דברים פשוטים לא תרצח לא תנאף לא תגנוב21, שגם אלמלא לא ניתנה תורה22 מהראוי ע"פ השכל שלא לעשותם, ולצורך ציווי דברים פשוטים כאלו ירד ה' עה"ס23 כו', והענין הוא דהנה נודע שיש ב' בחי' השפעות24 הא' הוא הנק' השפעה חיצוני', והב' הוא בחי' השפעה פנימיות, וענין בחי' השפעה חיצוני' זהו ע"ד כמו השפעת הרב לתלמידו שעם היות שמשפיע לו דבר שכל, עכ"ז הוא רק בחי' השפעה חיצוני' לבד, והמופת לזה שהרי אם המקבל ההשפעה איננו בר שכל כלל לא יבין השפעת הרב כלל, ואם השפעת הרב הי' בחי' השפעה פנימיות שהי' משפיע לתלמידו בחי' שפע פנימי מעצמיות בחי' המוחין, הנה גם אם המקבל אין לו מוחין בעצם ה"צ*25 ג"כ שידע דבר ההלכה מאחר שהרב השפיע לו מעצמיות בחי' המוחין שלו, אלא מפני שהשפעת הרב היא רק השפעה חיצוני' לבד, ולכן אם המקבל יש לו מוחין אזי מבין בכח שכלו העצמי שפע הרב עד שבמשך ארבעים שנה קאים אדעתי' דרבי'25, אם אין לו שכל אינו מבין כלל השפעת הרב מאחר שהיא רק השפעה חיצוני' לבד,
צריכים אלי' שישיב לב אבות כו' ולב בנים הלא אינם מרוחקים כ"כ, שיצטרך אלי' לישר לבותם כו', ומשמע אשר בלעדו א"ז ביכולת להשוות, וג"ז לפני בא יום ה' הגדול והנורא13 כו'14 אשר כ"ז א"מ כלל, הנה בזהר פ' בלק15 הבין הינוקא כשראה את רי"ה ור' יוסי16 א"ל חמינא בריחא דלבושייכו דלא קריתון ק"ש, והשיבו לו שעסקו במצות חו"כ והעוסק במצוה פטור מן המצוה17, וא"כ צ"ל שכשעוסק במצוה זו פטור מן מצוה אחרת לפי שע"י עשיית מצוה זו נמשך גם מה שהי' נמשך ע"י מצוה האחרת שהי' עושה כו', וא"כ מאין הבין הינוקא שלא קראו ק"ש הלא באמת היו פטורים מק"ש כו', ויובן בהקדם מארז"ל ביום חתונתו זו מ"ת18, שלכאורה א"מ למה אמרו רז"ל ודימו מ"ת למשל גשמי כ"כ, וגם מ"ת הי' בקולות וברקים כו' וקול שופר19 חזק מאד, וירד ה' על ה"ס20 שהי' גילוי עצמותו, ועכ"ז א' דברים פשוטים לא תרצח לא תנאף לא תגנוב21, שגם אלמלא לא ניתנה תורה22 מהראוי ע"פ השכל שלא לעשותם, ולצורך ציווי דברים פשוטים כאלו ירד ה' עה"ס23 כו', והענין הוא דהנה נודע שיש ב' בחי' השפעות24 הא' הוא הנק' השפעה חיצוני', והב' הוא בחי' השפעה פנימיות, וענין בחי' השפעה חיצוני' זהו ע"ד כמו השפעת הרב לתלמידו שעם היות שמשפיע לו דבר שכל, עכ"ז הוא רק בחי' השפעה חיצוני' לבד, והמופת לזה שהרי אם המקבל ההשפעה איננו בר שכל כלל לא יבין השפעת הרב כלל, ואם השפעת הרב הי' בחי' השפעה פנימיות שהי' משפיע לתלמידו בחי' שפע פנימי מעצמיות בחי' המוחין, הנה גם אם המקבל אין לו מוחין בעצם ה"צ*25 ג"כ שידע דבר ההלכה מאחר שהרב השפיע לו מעצמיות בחי' המוחין שלו, אלא מפני שהשפעת הרב היא רק השפעה חיצוני' לבד, ולכן אם המקבל יש לו מוחין אזי מבין בכח שכלו העצמי שפע הרב עד שבמשך ארבעים שנה קאים אדעתי' דרבי'25, אם אין לו שכל אינו מבין כלל השפעת הרב מאחר שהיא רק השפעה חיצוני' לבד,
דתרג
וכלשון המורגל „ ק פ קען מען ניט „רוף שטעלין26, משא"כ ביחוד דו"נ שהטפה הנמשכת ממוח האב הוא בחי' שפע העצמי ולכן מוליד בדומה לו עם מוחין עד שיכול להיות שיהי' גם יפה כח הבן מכח האב27 כו' כמשנ"ת מזה במ"א, והוא מפני שהשפעה זו הוא בחי' השפעה פנימיות כו'.
וכלשון המורגל „ ק פ קען מען ניט „רוף שטעלין26, משא"כ ביחוד דו"נ שהטפה הנמשכת ממוח האב הוא בחי' שפע העצמי ולכן מוליד בדומה לו עם מוחין עד שיכול להיות שיהי' גם יפה כח הבן מכח האב27 כו' כמשנ"ת מזה במ"א, והוא מפני שהשפעה זו הוא בחי' השפעה פנימיות כו'.
הקיצור. השפעת הרב לתלמידו הוא רק השפעה חיצוני', משא"כ בחי' יחוד דו"נ זהו השפעה פנימיות ולכן מוליד בדומה לו כו'.
וב) ואמנם עדיין אינו מובן מדוע השפעה חיצוני' שנשפע מרב לתלמידו שעם היות שהיא רק השפעה חיצוני' לבד עכ"ז הנה היא נשפעת ברוחניות שז"ע הבנת דבר שכל, ובחי' השפעה פנימיות שנמשך מבחי' עצמיות המוחין יומשך להיות כ"כ בגשמיות עד שיתגשם בטפה גשמיות, ואז דוקא יוליד בדומה לו, ולכאורה הי' מהראוי הי'28 שיהי' בהיפך שהשפעת הרב מאחר שהוא רק השפעה חיצוני' ה"צ להיות נמשך בבחי' גשמיות, ושפע העצמי הצ"ל29 בחי' רוחני' לבד, ולא שיומשך בהגשמה כ"כ, אלא שהיא הנותנת שלהיות בחי' המשכה פנימיות היא מבחי' עצמיות א"א לבוא כ"א בלבוש גשם דוקא, שכל מה שהוא במעלה יותר כשיורד לבוא למטה מוכרח להתלבש בלבוש יותר גשמי30 דוקא, ויובן זה מבחי' ארי' ושור שבמרכבה העליונה שהארי' הוא בבחי' היותר גבוה במעלה מבחי' שור32 שלכן פני ארי' הוא אל הימין31 ועכ"ז בהתלבשותם למטה הנה ארי' הוא חי' טמאה הטורף ודורס33, ושור הוא בהמה טהורה שמקריבין ממנה קרבן לה' שנעשה ריח ניחוח להוי'34, וכמבואר בד"ה ביום השמע"צ35 שבד"ה יונתי בחגוי הסלע, ולכאו' הי' ראוי להיות להיפך שהבהמה טהורה העולה לריח ניחוח להוי' תהי' שרשה מפני ארי', והטורף והדורס הטמא ישתלשל מפני שור, אלא דהיא הנותנת שלהיות הארי' גבוה במעלה א"א שיבוא אפי' ע"י ריבוי רבבות השתלשלות לבוא שיהי' ממנו בהמה
זתרד
טהורה, כ"א דוקא חי' טמאה36 הטורף ודורס וג"ז ע"י בחי' נפילה ושבירה כו', ועד"ז יובן בענין בחי' השפעה עצמי' שלהיותה במעלה היותר גדולה א"א שתבוא למטה כ"א בבחי' הגשמה יותר כו'.
טהורה, כ"א דוקא חי' טמאה36 הטורף ודורס וג"ז ע"י בחי' נפילה ושבירה כו', ועד"ז יובן בענין בחי' השפעה עצמי' שלהיותה במעלה היותר גדולה א"א שתבוא למטה כ"א בבחי' הגשמה יותר כו'.
חויובן זה עוד מענין מה שהמלאכים ביקשו התורה37 ולא ניתנה להם, והשיב להם כלום יצה"ר יש ביניכם38, ולכאו' א"מ הלא המלאכים ביקשו התורה כמו שהיא למעלה שמצינו בדרז"ל שגם למעלה לומדי' תורה כמארז"ל קמיפלגי במתיבתא דרקיע39 אם בהרת כו' ספק כו' שלמעלה אינו שייך בהרת גשמי ושער לבן גשמי אלא שהלימוד הוא בבחי' רוחניות ההלכה40, וא"כ צ"ל מהו שהשיבם כלום יצה"ר יש ביניכם הלא לא בקשו התורה בגשמיות שיצטרכו לבוא בעוה"ז הגשמי כ"א כמו שהיא ברוחניות למעלה, ומ"ע ליצה"ר כו'. אך הענין בהיות כי שרש התו' בשרשה גבוה מאד נעלה ולזאת א"א שתבוא בהתלבשות למטה כ"א בדברים גשמי' ופשוטים כמו לא תרצח לא תנאף לא תגנוב וכדומה, ולכן השיב להמלאכים כלום יצה"ר יש ביניכם שבאפשר לצוות אתכם על ציוויי' כנ"ל, ועל כוונתם שינתן להם התו' כמו שהיא למעלה כו' א"צ להשיב להם מפני שמובן ממילא שאור היותר נעלה א"א לבא למטה בלבוש רוחני לבד, כ"א כאשר ירדה להתלבש בלבוש גשמי וניתנה למטה לנשמות בגופים דוקא, ואז גם בצאת הנפש מן הגוף יכולה היא ללמוד בג"ע רוחניות דבר ההלכה, וכמ"ש במ"א מענין זיו תורתן ועבודתן41 שמאיר בג"ע, משא"כ המלאכים מפני שהם רוחני' ולא ירדו להתלבש בגוף מד"י43 כמו הנשמה (שזהו ג"כ מפני שבשרשן נמשכים מזיווג רוחני לכן די להם ההלבשה דגוף רוחני שהוא רק מב"י דאש רוח44 כמ"ש עושה מלאכיו רוחות45 משרתיו אש לוהט כמ"ש מזה במ"א) ולכן א"י לקבל התורה כ"א שמקבלים מלימוד הנשמות כמ"ש חבירים מקשיבים לקולך46 שקאי על המלאכים כמ"ש מזה במ"א. ולפ"ז מובן מה שלצורך נתינת ציווי
טתרה
דברים פשוטים כאלו ירד ה' באש בקולות וברקים, שהיא הנותנת שלהיות המשכה זו דמ"ת היא בחי' השפעה עצמיות דוקא לכן א"א שיתלבש כ"א בדברים פשוטים כאלו כו'. ומטעם זה עצמו המשילו רז"ל מ"ת לחתונה שאמרו ביום חתונתו זו מ"ת שעם היותו משל גשמי מאד עכ"ז זהו משל אמיתי שהמשכת הטפה היא בחי' המשכה עצמיות כו', והתו' ניתנה לנשמות דוקא להיות כי שרש נשמות הוא מיחוד גופני42 דזו"נ לכן יכולים לבוא בהתלבשות גוף גשמי ודוקא בגוף גשמי כו' לעוצם רוממותם שהם בחי' המשכה עצמי', ולהם ניתנה תור' שהיא ג"כ בחי' המשכה עצמיות כו'.
דברים פשוטים כאלו ירד ה' באש בקולות וברקים, שהיא הנותנת שלהיות המשכה זו דמ"ת היא בחי' השפעה עצמיות דוקא לכן א"א שיתלבש כ"א בדברים פשוטים כאלו כו'. ומטעם זה עצמו המשילו רז"ל מ"ת לחתונה שאמרו ביום חתונתו זו מ"ת שעם היותו משל גשמי מאד עכ"ז זהו משל אמיתי שהמשכת הטפה היא בחי' המשכה עצמיות כו', והתו' ניתנה לנשמות דוקא להיות כי שרש נשמות הוא מיחוד גופני42 דזו"נ לכן יכולים לבוא בהתלבשות גוף גשמי ודוקא בגוף גשמי כו' לעוצם רוממותם שהם בחי' המשכה עצמי', ולהם ניתנה תור' שהיא ג"כ בחי' המשכה עצמיות כו'.
יקיצור. מדוע השפעה חיצוני' היא ברוחניות, ועצמיות בגשמיות לפי שכ"ד היותר גבוה א"א לבוא בהלבשה כ"א בדבר היותר נמוך בהשתלשלות כו'. ע"ד ארי' שנתלבש בחי' טמאה בדרך נפילה ושבירה, וכן התו' שהיא השפעה עצמיות ניתנה למטה דוקא ולא למלאכים שהם רוחני' כו'.
יאג) ולפ"ז מעלת הנשמות גדלה יותר על המלאכים, ועכ"ז יש במלאכים ג"כ בחי' יותר גבוה מנשמות, והוא שעם היות שרשן רק מזיווג חיצוני עכ"ז הוא זיווג חיצוני דחו"ב, ונת' במ"א שבחי' חיצוני' שבאו"מ הוא גבוה יותר מבחי' פנימיות שבאו"פ47 כו', ועד"ז יובן שבחי' זיווג חיצוני דחו"ב יש בו ג"כ יתרון מעלה על בחי' זיווג פנימי דזו"נ כו'. ויש להביא ראיה לזה ממה שארז"ל במשנה ספ"ב דב"מ אבידת אביו48 ואבידת רבו של רבו קודמת שאביו הביאו לחיי העוה"ז, ורבו שלמדו חכ' הביאו לחיי העוה"ב, ונת"ל שהטיפה הנמשכת ממוח האב זהו בחי' שפע הפנימי בחי' שפע העצמי כו', והשפעת הרב לתלמידו זהו בחי' השפעה חיצוני', ומ"מ אבידת רבו קודמת לפי שהשפעה חיצוני' מבחי' היותר נעלה גדול יותר מבחי' שפע הפנימי שלמטה הימנו כו', ועד"ז המלאכים ששרשן מזיווג חיצוני' דחו"ב יש בהם מעלה יתירה על הנשמות ששרשם מיחוד פנימי דזו"נ כו'.
יבויובן זה עוד ממארז"ל במד"ר יפה שיחתן49 של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, ולכאו' הלא בנים זהו מ"ש בנים אתם להוי' אלקיכם הוא בחי' יחוד פנימי דזו"נ50, ותורה היא ג"כ המשכה פנימיות כנ"ל בענין ביום חתונתו, ועכ"ז יפה שיחתן שהוא בחי' הארה חיצוני' כמו שיחת חולין, ועם היות ששיחת חולין
יגתרו
של ת"ח צריכין לימוד51 שיש בהם ג"כ חכ' עכ"ז השיחת חולין זהו הארה חיצוני' ולא יותר מהשפעת הרב לתלמידו, ועכ"ז יפה שיחתן כו' אלא מפני שהם עבדי בתי אבות, אבות זהו כמו שא"א52 אלקינו ואלקי אבותינו חו"ב53, או כמ"ש בעבר הנהר ישבו אבותיכם שהם בחי' חג"ת דא"א54, ומפני שזהו מדריגה היותר גבוה לכן גם השיחה מבחי' זו הוא יותר נעלה מפנימיות השפע דזו"נ, ועד"ז יובן ג"כ במלאכים ונשמות כו'. ובכ"ז יובן מה שהבין הינוקא שא' חמינא בריחא דלבושייכו דלא קריתון ק"ש, שעם היות שהעוסק במצוה פטור מן המצוה והם עסקו בשמחת חו"כ שהוא זיווג גופני להוליד בדומה לו שהוא בחי' השפעה עצמיות, ולכן היו פטורים מק"ש שהוא יחוד חיצוני דחו"ב, עכ"ז אמר חמינא בריחא דלבושייכו היינו בהעלאת הריח מן לבושי המצות55, דלא קריתון ק"ש שעם היות שע"י הק"ש נמשך רק בחי' יחוד חיצוני לבד עכ"ז הוא יחוד חיצוני דחו"ב כו', ובחי' חיצוניות שבעליון גבוה מבחי' הפנימיות שבתחתון56 כו'. ובזה יובן ג"כ שרש ההבדל בין מלאכים לנשמות שהנשמות הם מבחי' זיווג גופני דזו"נ, והמלאכים מזיווג רוחני דחו"ב, ולכן עם היות שיש יתרון לנשמות על המלאכים במה שהם מבחי' הפנימיות ועצמיות יותר, עכ"ז יש יתרון גם למלאכים שהם מבחי' היותר גבוה רק שהוא בחי' הארה חיצוניות לבד, והיא הנותנת שהנשמות נתלבשו בגופים מד"י וירדו לברר הנה"ב והגוף מפני שבשרשם הם מבחי' העצמיות כו', והמלאכים מפני כי שרשם הוא רק מבחי' חיצוני' לבד לכן הגם כי נתלבשו ג"כ בגופים מב"י אש ורוח כמ"ש עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט עכ"ז נשארו בבחי' הרוחניות לבד, ונמצא כי יש מעלה בנשמות שהם מבחי' הפנימיות, ויש מעלה במלאכים שהם בבחי' הרוחניות רק ששרשם הוא מבחי' החיצוני' לבד, ועכ"ז חיצוני' שבעליון גבוה מבחי' הפנימיות שבתחתון, וע"ד שמצינו שחיצוני' שבמקיף גבוה מבחי' הפנימיות שבאו"פ.
של ת"ח צריכין לימוד51 שיש בהם ג"כ חכ' עכ"ז השיחת חולין זהו הארה חיצוני' ולא יותר מהשפעת הרב לתלמידו, ועכ"ז יפה שיחתן כו' אלא מפני שהם עבדי בתי אבות, אבות זהו כמו שא"א52 אלקינו ואלקי אבותינו חו"ב53, או כמ"ש בעבר הנהר ישבו אבותיכם שהם בחי' חג"ת דא"א54, ומפני שזהו מדריגה היותר גבוה לכן גם השיחה מבחי' זו הוא יותר נעלה מפנימיות השפע דזו"נ, ועד"ז יובן ג"כ במלאכים ונשמות כו'. ובכ"ז יובן מה שהבין הינוקא שא' חמינא בריחא דלבושייכו דלא קריתון ק"ש, שעם היות שהעוסק במצוה פטור מן המצוה והם עסקו בשמחת חו"כ שהוא זיווג גופני להוליד בדומה לו שהוא בחי' השפעה עצמיות, ולכן היו פטורים מק"ש שהוא יחוד חיצוני דחו"ב, עכ"ז אמר חמינא בריחא דלבושייכו היינו בהעלאת הריח מן לבושי המצות55, דלא קריתון ק"ש שעם היות שע"י הק"ש נמשך רק בחי' יחוד חיצוני לבד עכ"ז הוא יחוד חיצוני דחו"ב כו', ובחי' חיצוניות שבעליון גבוה מבחי' הפנימיות שבתחתון56 כו'. ובזה יובן ג"כ שרש ההבדל בין מלאכים לנשמות שהנשמות הם מבחי' זיווג גופני דזו"נ, והמלאכים מזיווג רוחני דחו"ב, ולכן עם היות שיש יתרון לנשמות על המלאכים במה שהם מבחי' הפנימיות ועצמיות יותר, עכ"ז יש יתרון גם למלאכים שהם מבחי' היותר גבוה רק שהוא בחי' הארה חיצוניות לבד, והיא הנותנת שהנשמות נתלבשו בגופים מד"י וירדו לברר הנה"ב והגוף מפני שבשרשם הם מבחי' העצמיות כו', והמלאכים מפני כי שרשם הוא רק מבחי' חיצוני' לבד לכן הגם כי נתלבשו ג"כ בגופים מב"י אש ורוח כמ"ש עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט עכ"ז נשארו בבחי' הרוחניות לבד, ונמצא כי יש מעלה בנשמות שהם מבחי' הפנימיות, ויש מעלה במלאכים שהם בבחי' הרוחניות רק ששרשם הוא מבחי' החיצוני' לבד, ועכ"ז חיצוני' שבעליון גבוה מבחי' הפנימיות שבתחתון, וע"ד שמצינו שחיצוני' שבמקיף גבוה מבחי' הפנימיות שבאו"פ.
ידקיצור. שיש מעלה בנשמות שהם מבחי' הפנימיות, ויש מעלה במלאכים שהם חיצוני' מבחי' הגבוה יותר, וע"ד יפה שיחתן כו' מתורתן כו' ואבידת רבו קודמת לאבידת אביו כו'.
טותרז
ד) ובכ"ז יובן מ"ש באליהו והשיב לב אבות על בנים כו', שלכאורה מהו השבח בזה כ"כ, אלא שאב הוא בחי' חכ', ובן הוא ז"א, ויש יתרון המעלה ביחוד זו"נ שהוא בחי' שפע העצמי בבחי' הפנימי' כו', ויש יתרון המעלה גם ביחוד חיצוני' דחו"ב שהגם שהוא בחי' חיצוני' עכ"ז היא נעלה יותר מבחי' הפנימיות דזו"נ שלמטה מהם כו', וביאת אלי' יהי' להשיב לב אבות על בנים שגם בבנים יחוד זו"נ יהי' גם מעלת יחוד חיצוני דאו"א, ולב בנים על אבותם שגם בחו"ב יהי' נמשך בחי' שפע העצמי ויחוד פנימי דחו"ב, ואז יהי' רוחנים כמלאכים ועכ"ז יומשך למטה כו', ובחי' זו שייך לאליהו דוקא מפני שהוא הי' תחלה נשמה בגוף, ונזדכך גופו57 לעלות למעלה להיות מלאך, וכמארז"ל אלי' בארבע58, לכן ביכולתו להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, וזהו ואדם אין כאלי' כו', והענין כי באלי' סופו מוכיח על תחילתו שכאשר נזדכך ועלה בסערה השמים להיות מלאך מוכרח לומר שגם בהיותו נשמה מלובש בגוף הי' ג"כ מזוכך יותר (וכנודע שהי' בעיבור יב"ח59 ), וזהו ואדם אין כאלי' שאלי' גם בהיותו ע"פ האדמה הי' ג"כ אדם מבחי' אין60, וכן חוני המעגל כל מה שביקש פעל כמארז"ל במשנה דתענית61, ושניהם פעלו בענין המטר62 כרצונם כו'. וזהו וכל שיח השדה כל שיחה דברייתא מרי מתי יתבני כו', והוא מפני שאדם אין כאלי' וחוני כו' לעבוד את הבריות להקב"ה שאם הי' אדם כאלי' כו' הי' כבר נבנה, ומפני שאדם אין לכן שיחה דברייתא מתי יתבני כו' וכמו שא"א עכשיו יהי רצון כו' שיבנה בהמ"ק בב"א63.
ד) ובכ"ז יובן מ"ש באליהו והשיב לב אבות על בנים כו', שלכאורה מהו השבח בזה כ"כ, אלא שאב הוא בחי' חכ', ובן הוא ז"א, ויש יתרון המעלה ביחוד זו"נ שהוא בחי' שפע העצמי בבחי' הפנימי' כו', ויש יתרון המעלה גם ביחוד חיצוני' דחו"ב שהגם שהוא בחי' חיצוני' עכ"ז היא נעלה יותר מבחי' הפנימיות דזו"נ שלמטה מהם כו', וביאת אלי' יהי' להשיב לב אבות על בנים שגם בבנים יחוד זו"נ יהי' גם מעלת יחוד חיצוני דאו"א, ולב בנים על אבותם שגם בחו"ב יהי' נמשך בחי' שפע העצמי ויחוד פנימי דחו"ב, ואז יהי' רוחנים כמלאכים ועכ"ז יומשך למטה כו', ובחי' זו שייך לאליהו דוקא מפני שהוא הי' תחלה נשמה בגוף, ונזדכך גופו57 לעלות למעלה להיות מלאך, וכמארז"ל אלי' בארבע58, לכן ביכולתו להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, וזהו ואדם אין כאלי' כו', והענין כי באלי' סופו מוכיח על תחילתו שכאשר נזדכך ועלה בסערה השמים להיות מלאך מוכרח לומר שגם בהיותו נשמה מלובש בגוף הי' ג"כ מזוכך יותר (וכנודע שהי' בעיבור יב"ח59 ), וזהו ואדם אין כאלי' שאלי' גם בהיותו ע"פ האדמה הי' ג"כ אדם מבחי' אין60, וכן חוני המעגל כל מה שביקש פעל כמארז"ל במשנה דתענית61, ושניהם פעלו בענין המטר62 כרצונם כו'. וזהו וכל שיח השדה כל שיחה דברייתא מרי מתי יתבני כו', והוא מפני שאדם אין כאלי' וחוני כו' לעבוד את הבריות להקב"ה שאם הי' אדם כאלי' כו' הי' כבר נבנה, ומפני שאדם אין לכן שיחה דברייתא מתי יתבני כו' וכמו שא"א עכשיו יהי רצון כו' שיבנה בהמ"ק בב"א63.
טזקיצור. להיות לב אבות כו' ולב בנים כו' ב' המעלות יחד זה יהי' ע"י אלי' שהי' נשמה בגוף ונזדכך להיות מלאך, ולכן מוכרח לומר שגם קודם הי' בבחי' הביטול יותר וזהו ואדם אין שהי' אדם מבחי' אין כו', ומפני שאדם אין לכן וכל שיח הוא בבחי' שדה יהי רצון כו' שיבנה בהמ"ק בב"א.