Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אושאבתם מים
בס"ד שבת חומ"ס שנת תרמ"א ליובאוויץ
ה"פ [ענין הנסכים כו' נסוך היין בחול ביו"ט נסוך המים כו' רק ברמז]
בס"ד שבת חומ"ס שנת תרמ"א ליובאוויץ
ה"פ [ענין הנסכים כו' נסוך היין בחול ביו"ט נסוך המים כו' רק ברמז]
בשבת חומ"ס
ושאבתם מים1 בששון ממעייני הישועה (בישעי' סי' י"ב2 ), שז"ע ניסוך המים שהי' בחגה"ס3 ובכל השנה הי' רק ניסוך היין לבד4 ובחגה"ס ניתוסף גם ניסוך המים, וצ"ל מפני מה ניסוך היין נאמר בפירוש כמה פעמים בתורה בפ' נסכים5 ונשנית כמ"פ, וניסוך המים לא נא' בפירוש בתושב"כ כלל רק הל"מ6 ורבנן סמכוהו אקרא7 ברמז שביום השני כתי' ונסכיהם שניתוסף מ"ם לבסוף וביום הששי נא' ונסכיה ניתוסף יו"ד וביום השביעי נא' כמשפטם8 ניתוסף ג"כ מ"ם (שזהו רק בדרך רמז ולולי הל"מ אפשר לא היו למדים מזה כלל ניסוך המים רק מאחר שנא' הל"מ לכן סמכוהו אקרא, הגם) שנא' בדרך רמז בג' ימים, ולכאו' הנה מה שנא' ונשנית בתושב"כ כמ"פ בפירוש הנה זהו גדול יותר א"כ ניסוך היין היא בחי' יותר עליונה, אמנם באמת הנה כתי' ושאבתם מים בששון משא"כ ביין, וגם ארז"ל במשנה כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו9, וא"כ גדלה מעלת ניסוך המים על היין כו'. אך הענין הוא דבאמת שניהם אמת, ויובן בהקדם ענין
ושאבתם מים1 בששון ממעייני הישועה (בישעי' סי' י"ב2 ), שז"ע ניסוך המים שהי' בחגה"ס3 ובכל השנה הי' רק ניסוך היין לבד4 ובחגה"ס ניתוסף גם ניסוך המים, וצ"ל מפני מה ניסוך היין נאמר בפירוש כמה פעמים בתורה בפ' נסכים5 ונשנית כמ"פ, וניסוך המים לא נא' בפירוש בתושב"כ כלל רק הל"מ6 ורבנן סמכוהו אקרא7 ברמז שביום השני כתי' ונסכיהם שניתוסף מ"ם לבסוף וביום הששי נא' ונסכיה ניתוסף יו"ד וביום השביעי נא' כמשפטם8 ניתוסף ג"כ מ"ם (שזהו רק בדרך רמז ולולי הל"מ אפשר לא היו למדים מזה כלל ניסוך המים רק מאחר שנא' הל"מ לכן סמכוהו אקרא, הגם) שנא' בדרך רמז בג' ימים, ולכאו' הנה מה שנא' ונשנית בתושב"כ כמ"פ בפירוש הנה זהו גדול יותר א"כ ניסוך היין היא בחי' יותר עליונה, אמנם באמת הנה כתי' ושאבתם מים בששון משא"כ ביין, וגם ארז"ל במשנה כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו9, וא"כ גדלה מעלת ניסוך המים על היין כו'. אך הענין הוא דבאמת שניהם אמת, ויובן בהקדם ענין
גתקפה
הנסכים מהו, הנה ארז"ל כל הקורא ק"ש בלא תפילין10 כאלו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים, והענין דבד"כ נסכים הם בחי' המשכה11 למטה והם היו מג' מינים שמן יין וסולת12 שרומזי' לג' בחי' חב"ד, שמן בחי' חכ'13 ויין הוא בחי' בינה14 כנודע וסולת הוא בחי' דעת וכמשארז"ל אין התינוק יודע לקרות אבא15 עד שיטעום טעם דגן כו', ולכן הקורא ק"ש כו', דהנה העולה היא בחי' העלאה16 מלמטלמ"ע (שהיא כולה כליל17 ) ועי"ז נמשך בחי' מנחה שהיא בחי' המשכה כנודע וע' בת"א בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה בענין מ"ן ח' ה'18, וזבח הוא קרבן שהוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע, ועי"ז נמשך נסכים שהם בחי' המשכה מלמעלמ"ט, ולכן דימה הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו הקריב עולה בלא מנחה כו', כי ק"ש הוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע שז"ע ואהבת כו' בכל מאדך19 בבחי' רצוא ליכלל וליבטל באה"ע ואה"ר, ועי"ז נמשך ההמשכה ע"י התפילין, והקורא ק"ש בלא תפילין הוא דומה ממש למקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים כו'. היוצא מזה שנסכים הם בחי' המשכה מלמעלמ"ט, אכן באופן ושרש המשכתה יש שני בחי' הא' הוא בחי' ניסוך היין והב' הוא בחי' ניסוך המים, ולהבין שרש ההפרש שביניהם, דהנה ביין כתי' החדלתי את תירושי המשמח אלקי' ואנשים (בשופטים ט'20 ) וארז"ל אם אנשים משמח אלקי' במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין21, וא"כ צ"ל שזה שאומרים שירה על היין עי"ז הוא משמח את שם אלקי', וצ"ל ענין ופי' שמשמח ש' אלקי'.
הנסכים מהו, הנה ארז"ל כל הקורא ק"ש בלא תפילין10 כאלו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים, והענין דבד"כ נסכים הם בחי' המשכה11 למטה והם היו מג' מינים שמן יין וסולת12 שרומזי' לג' בחי' חב"ד, שמן בחי' חכ'13 ויין הוא בחי' בינה14 כנודע וסולת הוא בחי' דעת וכמשארז"ל אין התינוק יודע לקרות אבא15 עד שיטעום טעם דגן כו', ולכן הקורא ק"ש כו', דהנה העולה היא בחי' העלאה16 מלמטלמ"ע (שהיא כולה כליל17 ) ועי"ז נמשך בחי' מנחה שהיא בחי' המשכה כנודע וע' בת"א בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה בענין מ"ן ח' ה'18, וזבח הוא קרבן שהוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע, ועי"ז נמשך נסכים שהם בחי' המשכה מלמעלמ"ט, ולכן דימה הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו הקריב עולה בלא מנחה כו', כי ק"ש הוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע שז"ע ואהבת כו' בכל מאדך19 בבחי' רצוא ליכלל וליבטל באה"ע ואה"ר, ועי"ז נמשך ההמשכה ע"י התפילין, והקורא ק"ש בלא תפילין הוא דומה ממש למקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים כו'. היוצא מזה שנסכים הם בחי' המשכה מלמעלמ"ט, אכן באופן ושרש המשכתה יש שני בחי' הא' הוא בחי' ניסוך היין והב' הוא בחי' ניסוך המים, ולהבין שרש ההפרש שביניהם, דהנה ביין כתי' החדלתי את תירושי המשמח אלקי' ואנשים (בשופטים ט'20 ) וארז"ל אם אנשים משמח אלקי' במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין21, וא"כ צ"ל שזה שאומרים שירה על היין עי"ז הוא משמח את שם אלקי', וצ"ל ענין ופי' שמשמח ש' אלקי'.
דוהענין הוא, דהנה בריאת העולמות הוא מבחי' מדות22 וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה23 שעולמות הוא מבחי' חסד ועד"ז מכל המדות (רק שאפ"ל שמפני שהחסד הוא יומא דאזיל עם כולהו יומין24 לכן כתי' חסד יבנה, וגם כי עיקר הבנין הוא
התקפו
מהחסד היינו בחי' שיתוף מדה"ר25 ותחלת26 בריאת העולמות הוא ג"כ מצד כי חפץ חסד27 הוא28 כמ"ש במ"א) וכמ"ש זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה29, הגם שפי' הפשוט בפי' כי מעולם המה הוא שהם מכבר30 (ופי' מעולם בל"א32 פון אויביק אן31 ), אך ג"ז אמת בפי' הפסוק33 זכור רחמיך כו' שבחי' הרחמים והחסדי' הם שייכים לבחי' עולם דוקא דהיינו שלאחר שנבה"ע אז שייך בחי' רחמים וחסדים, דהנה בחי' החכ' שייך גם לעצמו שיכול לישב ולהשכיל השכלות, אבל בחי' הרחמים והחסדים אינם שייכים כ"א על זולתו ולא שייך לומר שישפיע בחי' הרחמים והחסדים שלו על עצמו כו'. וזהו פי' הפסוק זכור רחמיך וחסדיך הם המדות כי מעולם המה שבחי' מדות שייכים לעולמות34, ושרש בריאת העולמות נמשכי' מבחי' המדות אלו כו', והנה מצד זה נמשך עולם ל' העלם35 כו', אבל יש בחי' עליונה יותר שהוא מובדל מבחי' המדות הנמשכים בעולמות והוא בחי' בינה הנק' עלמא דאתכסי'36 שמכוסה ונעלם כו', ויש רקיע המפסיק בין ז"א לבינה37 שז"ע מ"ש ועל ראשי החיות רקיע38 כעין הקרח שהוא הרקיע שע"ג חיון עילאין39 כמ"ש בזהר, וכמ"ש מבטן מי יצא הקרח40 היינו בחי' בינה, כי יש פרסא המפסקת ומבדלת בין ז"א לבינה41 אשר לכן ז"א הוא המקור לעלמין דאתגליי' והבינה שלמעלה מהפרסא הוא בחי' עלמא דאתכסי' שמכוסה מן העולמות.
מהחסד היינו בחי' שיתוף מדה"ר25 ותחלת26 בריאת העולמות הוא ג"כ מצד כי חפץ חסד27 הוא28 כמ"ש במ"א) וכמ"ש זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה29, הגם שפי' הפשוט בפי' כי מעולם המה הוא שהם מכבר30 (ופי' מעולם בל"א32 פון אויביק אן31 ), אך ג"ז אמת בפי' הפסוק33 זכור רחמיך כו' שבחי' הרחמים והחסדי' הם שייכים לבחי' עולם דוקא דהיינו שלאחר שנבה"ע אז שייך בחי' רחמים וחסדים, דהנה בחי' החכ' שייך גם לעצמו שיכול לישב ולהשכיל השכלות, אבל בחי' הרחמים והחסדים אינם שייכים כ"א על זולתו ולא שייך לומר שישפיע בחי' הרחמים והחסדים שלו על עצמו כו'. וזהו פי' הפסוק זכור רחמיך וחסדיך הם המדות כי מעולם המה שבחי' מדות שייכים לעולמות34, ושרש בריאת העולמות נמשכי' מבחי' המדות אלו כו', והנה מצד זה נמשך עולם ל' העלם35 כו', אבל יש בחי' עליונה יותר שהוא מובדל מבחי' המדות הנמשכים בעולמות והוא בחי' בינה הנק' עלמא דאתכסי'36 שמכוסה ונעלם כו', ויש רקיע המפסיק בין ז"א לבינה37 שז"ע מ"ש ועל ראשי החיות רקיע38 כעין הקרח שהוא הרקיע שע"ג חיון עילאין39 כמ"ש בזהר, וכמ"ש מבטן מי יצא הקרח40 היינו בחי' בינה, כי יש פרסא המפסקת ומבדלת בין ז"א לבינה41 אשר לכן ז"א הוא המקור לעלמין דאתגליי' והבינה שלמעלה מהפרסא הוא בחי' עלמא דאתכסי' שמכוסה מן העולמות.
ותקפז
ופי' יין המשמח אלקי' כי השמחה הוא בבינה וכמ"ש אם הבנים שמחה42 והיינו מפני כי בינה היא בחי' ההשגה וההבנה וכמו עד"מ באדם שכאשר משיג איזה שכל הנה כשלא יבין עדיין את השכל לא יהי' בשמחה ובתענוג מהשכל כ"א כאשר ישיג השכל בהבנה היטב אז יתמלא שמחה ותענוג מהשכל כו', כך עד"ז יובן למעלה שמפני זה בחי' בינה דוקא היא43 אם הבנים היא שמחה דוקא כי בבחי' בינה הוא ההשגה וההבנה באלקות באורך ורוחב ולכן שם הוא בחי' השמחה דוקא כו', ויין המשמח אלקים היינו שממשיך השמחה שיומשך גם בש' אלקי' מקור התהוות העולמות שגם השם אלקי' יהי' בשמחה היינו שלא יהי' בבחי' צמצום44 והעלם כ"א בשמחה וגילוי כו', וזהו ע"י היין דוקא כמארז"ל נכנס יין יצא סוד45 הוא בחי' סוד הוי'46 כו'. וביאור הענין הנה היין אנו רואים פעולתו47 בגשמיות אצל האדם שמשמחו ומוציא פנימיותו מהעלם אל הגילוי והיינו מפני כי היין הוא ג"כ כנוס תחלה בענביו48 בהעלם וע"י הדריכה בגת יוצא מהעלם אל הגילוי כו', לכן פעולתו שמוציא באדם ג"כ מהעלם אל הגילוי וז"ע שמשמח אנשים כו', ועד"ז יובן ענין המשמח אלקים שממשיך השמחה מהבינה לבחי' ש' אלקי' שז"ע השמחה בש' אלקי', וז"ע נכנס יין יצא סוד דהיינו בחי' בינה עלמא דאתכסי' שמכוסה תחלה ואח"כ יוצא מהעלם אל הגילוי לשמח אלקי', וכ"ז הוא ע"י הלוים שאו' שירה על היין49 שהשירה הוא בחי' ניגון בקול שהוא בחי' גילוי וע"י השירה על היין מתגלה בחי' הבינה כנ"ל וכנ"ל*50 שהיין הוא בחי' בינה כו' כנודע, וזהו שרש ענין ניסוך היין שמנסכים היין בהשיתין50 שהשיתין הוא בחי' מ"ת שנעשה מהרקיע המפסקת51 כנודע ממ"ש במ"א, והנה מ"ת52 בוכים53 כו' לכן הי' ענין ניסוך היין בהשיתין לשמח את בחי' מ"ת כו'.
ופי' יין המשמח אלקי' כי השמחה הוא בבינה וכמ"ש אם הבנים שמחה42 והיינו מפני כי בינה היא בחי' ההשגה וההבנה וכמו עד"מ באדם שכאשר משיג איזה שכל הנה כשלא יבין עדיין את השכל לא יהי' בשמחה ובתענוג מהשכל כ"א כאשר ישיג השכל בהבנה היטב אז יתמלא שמחה ותענוג מהשכל כו', כך עד"ז יובן למעלה שמפני זה בחי' בינה דוקא היא43 אם הבנים היא שמחה דוקא כי בבחי' בינה הוא ההשגה וההבנה באלקות באורך ורוחב ולכן שם הוא בחי' השמחה דוקא כו', ויין המשמח אלקים היינו שממשיך השמחה שיומשך גם בש' אלקי' מקור התהוות העולמות שגם השם אלקי' יהי' בשמחה היינו שלא יהי' בבחי' צמצום44 והעלם כ"א בשמחה וגילוי כו', וזהו ע"י היין דוקא כמארז"ל נכנס יין יצא סוד45 הוא בחי' סוד הוי'46 כו'. וביאור הענין הנה היין אנו רואים פעולתו47 בגשמיות אצל האדם שמשמחו ומוציא פנימיותו מהעלם אל הגילוי והיינו מפני כי היין הוא ג"כ כנוס תחלה בענביו48 בהעלם וע"י הדריכה בגת יוצא מהעלם אל הגילוי כו', לכן פעולתו שמוציא באדם ג"כ מהעלם אל הגילוי וז"ע שמשמח אנשים כו', ועד"ז יובן ענין המשמח אלקים שממשיך השמחה מהבינה לבחי' ש' אלקי' שז"ע השמחה בש' אלקי', וז"ע נכנס יין יצא סוד דהיינו בחי' בינה עלמא דאתכסי' שמכוסה תחלה ואח"כ יוצא מהעלם אל הגילוי לשמח אלקי', וכ"ז הוא ע"י הלוים שאו' שירה על היין49 שהשירה הוא בחי' ניגון בקול שהוא בחי' גילוי וע"י השירה על היין מתגלה בחי' הבינה כנ"ל וכנ"ל*50 שהיין הוא בחי' בינה כו' כנודע, וזהו שרש ענין ניסוך היין שמנסכים היין בהשיתין50 שהשיתין הוא בחי' מ"ת שנעשה מהרקיע המפסקת51 כנודע ממ"ש במ"א, והנה מ"ת52 בוכים53 כו' לכן הי' ענין ניסוך היין בהשיתין לשמח את בחי' מ"ת כו'.
זב) אמנם צ"ל שרש ענין ההפרש בין ניסוך היין שביו"ט ובין ניסוך היין שבחול שגם בחול היו מנסכי' היין מהו ההפרש ביניהם. הנה כתי' תחת אשר
חתקפח
לא עבדת54 את ה' אלקיך בשמחה שצ"ל עבודה בשמחה, וכתי' שמחו צדיקים55 בהוי'56 נאמר צדיקים דוקא. אך הענין הוא דהנה יש ב' אופנים בענין השמחה כמו שאנו רואים עד"מ באדם שהגם שהוא שמח עכ"ז השמחה היא מכוסה ונעלמת ואינה בהתגלות כ"כ, אבל יש בחי' שמחה שהיא בגילוי כ"כ שיוצא מהכלי כו', וכך עד"ז יובן שלהיות57 שצ"ל עבודה בשמחה עכ"ז צ"ל השמחה מכוסת בהעבודה והעיקר היא העבודה דהיינו שלזולתו יהי' רק גילוי העבודה ורק בפנימיותו צ"ל בשמחה. והשמחה היא מהתבוננות שכאשר יתבונן שמקיים רצון המלך ממה"מ הקב"ה58, והרי בגשמיות אינו דומה עבד הטבח לעבד השר שעבד השר עם כי הוא ג"כ עבד כו', עכ"ז הוא עבד השר כו' (הדבק59 לשחרר60 וישתחוו לך ). וכך עד"ז יובן שכאשר יתבונן בעשותו א' ממצות ה' הרי הוא עובד את הקב"ה והרי הוא עבד ה' (ועבד מלך מלך61 ) לכן מצד זה הוא בשמחה גדולה מאד, אך אעפ"כ צ"ל השמחה מכוסה בהעבודה דהיינו שנראה לזולתו רק העבודה שעושה דהיינו שמתעטף בציצית או מניח תפילין והשמחה ש"מ צ"ל מכוסה בעבודת עבד שבהמצוה62, וז"ע תחת אשר לא עבדת בשמחה כו' שבחי' שמחה שמכוסה בהעבודה צ"ל אצל כל אדם כו', אך יש בחי' שמחו צדיקים בהוי' שענין השמחה הוא בא"א ואינו עד"ז כלל כ"א שעיקר הגילוי הוא השמחה והשמחה היא בהוי', וזהו שמחו צדיקים בהוי' שהשמחה בש' הוי' עצמו ולא מצד שהוא עבד ה' כו', ששמחה גדולה ונפלאה יותר עד אין קץ מבחי' העבודה64 בשמחה הנ"ל63. ועד"ז יובן שרש ענין ההפרש בין ניסוך היין שבכל השנה לניסוך היין שביו"ט ובפרט בחגה"ס שהוא זמן שמחתינו65, שניסוך היין שבכל השנה עם כי פעולת היין שמוציא מהעלם אל הגילוי עכ"ז יש הפרש בזה בין רב למעט, שבכל השנה הגם שמנסכין את היין בכלי שיר66 עכ"ז מפני כי בחול אינו זמן הגילוי להיות גילוי השמחה מבחי' בינה לא נמשך השמחה בגילוי כ"כ כ"א רק ע"ד העבודה בשמחה, רק מועדי' לשמחה68 שהוא זמן שאז מתגלה ההעלם והכיסוי
לא עבדת54 את ה' אלקיך בשמחה שצ"ל עבודה בשמחה, וכתי' שמחו צדיקים55 בהוי'56 נאמר צדיקים דוקא. אך הענין הוא דהנה יש ב' אופנים בענין השמחה כמו שאנו רואים עד"מ באדם שהגם שהוא שמח עכ"ז השמחה היא מכוסה ונעלמת ואינה בהתגלות כ"כ, אבל יש בחי' שמחה שהיא בגילוי כ"כ שיוצא מהכלי כו', וכך עד"ז יובן שלהיות57 שצ"ל עבודה בשמחה עכ"ז צ"ל השמחה מכוסת בהעבודה והעיקר היא העבודה דהיינו שלזולתו יהי' רק גילוי העבודה ורק בפנימיותו צ"ל בשמחה. והשמחה היא מהתבוננות שכאשר יתבונן שמקיים רצון המלך ממה"מ הקב"ה58, והרי בגשמיות אינו דומה עבד הטבח לעבד השר שעבד השר עם כי הוא ג"כ עבד כו', עכ"ז הוא עבד השר כו' (הדבק59 לשחרר60 וישתחוו לך ). וכך עד"ז יובן שכאשר יתבונן בעשותו א' ממצות ה' הרי הוא עובד את הקב"ה והרי הוא עבד ה' (ועבד מלך מלך61 ) לכן מצד זה הוא בשמחה גדולה מאד, אך אעפ"כ צ"ל השמחה מכוסה בהעבודה דהיינו שנראה לזולתו רק העבודה שעושה דהיינו שמתעטף בציצית או מניח תפילין והשמחה ש"מ צ"ל מכוסה בעבודת עבד שבהמצוה62, וז"ע תחת אשר לא עבדת בשמחה כו' שבחי' שמחה שמכוסה בהעבודה צ"ל אצל כל אדם כו', אך יש בחי' שמחו צדיקים בהוי' שענין השמחה הוא בא"א ואינו עד"ז כלל כ"א שעיקר הגילוי הוא השמחה והשמחה היא בהוי', וזהו שמחו צדיקים בהוי' שהשמחה בש' הוי' עצמו ולא מצד שהוא עבד ה' כו', ששמחה גדולה ונפלאה יותר עד אין קץ מבחי' העבודה64 בשמחה הנ"ל63. ועד"ז יובן שרש ענין ההפרש בין ניסוך היין שבכל השנה לניסוך היין שביו"ט ובפרט בחגה"ס שהוא זמן שמחתינו65, שניסוך היין שבכל השנה עם כי פעולת היין שמוציא מהעלם אל הגילוי עכ"ז יש הפרש בזה בין רב למעט, שבכל השנה הגם שמנסכין את היין בכלי שיר66 עכ"ז מפני כי בחול אינו זמן הגילוי להיות גילוי השמחה מבחי' בינה לא נמשך השמחה בגילוי כ"כ כ"א רק ע"ד העבודה בשמחה, רק מועדי' לשמחה68 שהוא זמן שאז מתגלה ההעלם והכיסוי
טתקפט
דבחי' בינה עלמא דאתכסי' שמכוסה כל השנה67, וגם כשממשיכי' ע"י ניסוך היין היא ג"כ מכוסה בהעבודה כו', אבל ביו"ט הוא מועדים לשמחה שהוא המועד והזמן שמתגלה בחי' השמחה69 דבינה בהתגלות רב ע"י ניסוך היין שביו"ט כו', וזהו שרש ענין ההפרש בין ניסוך היין שבכל השנה לניסוך היין שביו"ט, שבכל השנה הגם שע"י הניסוך נמשך ג"כ השמחה דבינה אכן עדיין היא ג"כ מכוסה בהעבודה רק עכ"פ כמו בלא הניסוך היא בחי' עלמא דאתכסי' לגמרי וע"י ניסוך היין נמשך השמחה להיות עבודה בשמחה, והיינו מפני כי רק מועדים לשמחה כו', אמנם ביו"ט שהוא בחי' מועדים לשמחה אז השמחה הוא בהתגלות רב כו' שהוא בא"א כו' וע' בלק"ת70 בד"ה תחת אשר לא עבדת בהג"ה מסש"ב71.
דבחי' בינה עלמא דאתכסי' שמכוסה כל השנה67, וגם כשממשיכי' ע"י ניסוך היין היא ג"כ מכוסה בהעבודה כו', אבל ביו"ט הוא מועדים לשמחה שהוא המועד והזמן שמתגלה בחי' השמחה69 דבינה בהתגלות רב ע"י ניסוך היין שביו"ט כו', וזהו שרש ענין ההפרש בין ניסוך היין שבכל השנה לניסוך היין שביו"ט, שבכל השנה הגם שע"י הניסוך נמשך ג"כ השמחה דבינה אכן עדיין היא ג"כ מכוסה בהעבודה רק עכ"פ כמו בלא הניסוך היא בחי' עלמא דאתכסי' לגמרי וע"י ניסוך היין נמשך השמחה להיות עבודה בשמחה, והיינו מפני כי רק מועדים לשמחה כו', אמנם ביו"ט שהוא בחי' מועדים לשמחה אז השמחה הוא בהתגלות רב כו' שהוא בא"א כו' וע' בלק"ת70 בד"ה תחת אשר לא עבדת בהג"ה מסש"ב71.
יג) ומעתה צ"ל ענין מה שניתוסף בחגה"ס בחי' ניסוך המים, ושרש ההפרש בין ניסוך היין לניסוך המים, בהיות ידוע כי המים רומזים לבחי'72 החכ'73 שלכן המים אין להם גוון74 ומשתנים לפי גוון הכלי כמ"ש מזה במ"א באורך, וע' בד"ה האזינו השמים75 כו', והיין רומז לבחי' הבינה כנ"ל. ושרש ההפרש שביניהם, הנה מההפרש שבין כהנים ללוים יובן ההפרש בין ניסוך היין לניסוך המים, שעבודת ניסוך היין הי' ע"י שיר הלוים, והנה בלוים כתי' ועבד הלוי הוא76 פי' הוא, הוא בחי' בינה77 כמ"ש בזהר ועבודת הלוי הי' להמשיך מבחי' בינה בחי' הוא כנ"ל, וזהו ע"י השיר שהוא בחי' לארמא קלא78 כו', משא"כ עבודת הכהנים הי' בחשאי79, והיינו באופן הביטול יש ב' אופנים הא' ע"ד עבודת הלוים שהיא לארמא קלא בחי' ניסוך היין, והב' בחי' הביטול וההשתחווא' דכהנים שעבודתם בחשאי אינון כו'80, והענין הוא כי יש בחי' רזין ויש בחי' רזא דרזין81, וזהו שרש ההפרש בין כהנים ללוים שהלוים ממשיכים בחי' רזין היינו מה שהי' סתום תחלה ונעלם דהיינו בחי' הבינה והלוים ממשיכים להיות בחי' זו בגילוי, אבל יש בחי' סדכ"ס82 שהוא בחי' רזא דרזין שהוא סוד גם מבחי' הסוד ובחי' זו נמשך ע"י הכהנים שז"ע ניסוך המים שבחג, ולכן בלוים נא' ל' טהרה ובכהנים נא' קדושה83 שגדלה מעלת
יאתקצ
הקדושה על הטהרה כו'84. וביאור הענין הנה כתי' אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך85, פי' אנכי ב"פ כי כדי שיהי' בחי' הוא היינו בחי' ועבד הלוי הוא (בחי' בינה) זהו ע"י אנכי אנכי שיש ב"פ אנכי כדי להיות בחי' הוא, והיינו כי אנכי הא' (למפרע) הוא בחי' סוכ"ע ואנכי הב' הוא בחי' שלמעלה מבחי' סובב כו', וכדי להמשיך ב' בחי' אנכי אלו זהו ע"י ניסוך היין וניסוך המים, דהנה יש ב' בחי' אלו בעבודה בנפש האדם ג"כ, וז"ע ממעמקי' קראתיך86 שיש ב' בחי' עומקים והיינו כי יש בחי' עומק הלב והפי' הוא כי בינה ליבא87 ועומק הלב זהו בחי' פנימיות הבינה88 בעבודה, ולכן ע"י העבודה בבחי' עומק הלב ממשיכים מבחי' אנכי בחי' סוכ"ע בבחי' בינה אם הבנים89 בחי' הוא כנ"ל, אכן יש בחי' תעלומות לב90 והוא בחי' היותר נעלה מבחי' עומק הלב והיינו כי לב הוא ל"ב נ"ח91 ותעלומות לב הוא בחי' פנימיות החכ' והיינו בחי' פנימיות החכ' שבעבודה שבלב, ועי"ז ממשיכים בחי' אנכי הוא בחי' שלמעלה מבחי' סוכ"ע בבחי' הוא, וז"ס ענין ניסוך המים בעבודה כו'92. ומכ"ז יובן שרש ענין ההפרש בין ניסוך היין לניסוך המים כו' הן בעבודה והן בההמשכה שנעשה ע"י ב' בחי' הנ"ל כו'.
הקדושה על הטהרה כו'84. וביאור הענין הנה כתי' אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך85, פי' אנכי ב"פ כי כדי שיהי' בחי' הוא היינו בחי' ועבד הלוי הוא (בחי' בינה) זהו ע"י אנכי אנכי שיש ב"פ אנכי כדי להיות בחי' הוא, והיינו כי אנכי הא' (למפרע) הוא בחי' סוכ"ע ואנכי הב' הוא בחי' שלמעלה מבחי' סובב כו', וכדי להמשיך ב' בחי' אנכי אלו זהו ע"י ניסוך היין וניסוך המים, דהנה יש ב' בחי' אלו בעבודה בנפש האדם ג"כ, וז"ע ממעמקי' קראתיך86 שיש ב' בחי' עומקים והיינו כי יש בחי' עומק הלב והפי' הוא כי בינה ליבא87 ועומק הלב זהו בחי' פנימיות הבינה88 בעבודה, ולכן ע"י העבודה בבחי' עומק הלב ממשיכים מבחי' אנכי בחי' סוכ"ע בבחי' בינה אם הבנים89 בחי' הוא כנ"ל, אכן יש בחי' תעלומות לב90 והוא בחי' היותר נעלה מבחי' עומק הלב והיינו כי לב הוא ל"ב נ"ח91 ותעלומות לב הוא בחי' פנימיות החכ' והיינו בחי' פנימיות החכ' שבעבודה שבלב, ועי"ז ממשיכים בחי' אנכי הוא בחי' שלמעלה מבחי' סוכ"ע בבחי' הוא, וז"ס ענין ניסוך המים בעבודה כו'92. ומכ"ז יובן שרש ענין ההפרש בין ניסוך היין לניסוך המים כו' הן בעבודה והן בההמשכה שנעשה ע"י ב' בחי' הנ"ל כו'.
יבד) אך עדיין צ"ל מפני מה לא נא' ניסוך המים בתושב"כ הלא לפמש"נ ניסוך המים גבוה יותר מניסוך היין ומפני מה ניסוך היין נא' בתושב"כ כמ"פ וניסוך המים נא' רק בדרך רמז ועיקרה הוא בתושבע"פ כו'. הנה תושב"כ הוא בחי' אותיות שהעיקר הוא האותיות ולכן כאשר חסר אות א' ואפי' רק נגיעה95 פוסלת94 וכל אות צ"ל בדמותו ובצלמו96 וכל אותיותיה מנויות97 לבל יחסר ולבל יעדיף כו', אבל בתושבע"פ העיקר הוא בחי' השכל שבהאותיות93 ולכן זה אומר
יגתקצא
באותיות אלו וזה אומר באותיות אלו ואין מדקדקי' בזה כלל, כי העיקר הוא השכל שבהאותיות והאותיות אינם מעלים ואינם מורידים98 כו'. ולהבין זה הנה איתא בס"י בשלשה ספרים99 ברא הקב"ה את עולמו בספר ובסופר ובסיפור, ורז"ל אמרו בשלשה דברים ברא הקב"ה100 את עולמו בחכ' ובתבונה ובדעת שנא' ה' בחכ' יסד ארץ כונן שמים בתבונה101 בדעתו תהומות102 כו', ולכאו' צ"ל מפני מה בס"י נא' בספר כו' ורז"ל אמרו בחכ' כו', אך הענין דבאמת אמרו שניהם דבר א', כי הנה ספר הוא בחי' בינה104 ותבונה כנודע מענין ספר תורה105 כו', וסופר בוא"ו הוא בחי' חכ'106 כי הסופר הוא שכותב את הספר כו', וסיפור הוא בחי' הדבור הוא בחי'107 הדעת103 כמ"ש מפיו דעת108. והנה109 ארז"ל עריבים עלי ד"ס110 יותר מיינה ש"ת, והיינו כי ד"ס הם הם111 הדברים שנמשכי' מבחי' סופר שלמעלה מבחי' ספר שהוא הכותב הספר, ולכן ניסוך המים להיות כי גדלה מעלתן כ"כ עד שהם112 נצטוינו מפי הסופר הכותב הספר, ובספר תורה נמצא רק בדרך רמז לבד, וכנודע שענין הרמז מורה על היותר נעלה, וכאמרם די לחכימא ברמיזא113, וכמו קוש"י לגבי יו"ד114 כן ערך הרמז לגבי דבר המפורש בפירוש.
באותיות אלו וזה אומר באותיות אלו ואין מדקדקי' בזה כלל, כי העיקר הוא השכל שבהאותיות והאותיות אינם מעלים ואינם מורידים98 כו'. ולהבין זה הנה איתא בס"י בשלשה ספרים99 ברא הקב"ה את עולמו בספר ובסופר ובסיפור, ורז"ל אמרו בשלשה דברים ברא הקב"ה100 את עולמו בחכ' ובתבונה ובדעת שנא' ה' בחכ' יסד ארץ כונן שמים בתבונה101 בדעתו תהומות102 כו', ולכאו' צ"ל מפני מה בס"י נא' בספר כו' ורז"ל אמרו בחכ' כו', אך הענין דבאמת אמרו שניהם דבר א', כי הנה ספר הוא בחי' בינה104 ותבונה כנודע מענין ספר תורה105 כו', וסופר בוא"ו הוא בחי' חכ'106 כי הסופר הוא שכותב את הספר כו', וסיפור הוא בחי' הדבור הוא בחי'107 הדעת103 כמ"ש מפיו דעת108. והנה109 ארז"ל עריבים עלי ד"ס110 יותר מיינה ש"ת, והיינו כי ד"ס הם הם111 הדברים שנמשכי' מבחי' סופר שלמעלה מבחי' ספר שהוא הכותב הספר, ולכן ניסוך המים להיות כי גדלה מעלתן כ"כ עד שהם112 נצטוינו מפי הסופר הכותב הספר, ובספר תורה נמצא רק בדרך רמז לבד, וכנודע שענין הרמז מורה על היותר נעלה, וכאמרם די לחכימא ברמיזא113, וכמו קוש"י לגבי יו"ד114 כן ערך הרמז לגבי דבר המפורש בפירוש.
ידתקצב
ה) אמנם עדיין צ"ל מדוע כתיב בס"ת מצות שהם מבחי' אנכי כמו מצות התשובה115 דכתי' בה כי המצוה הזאת116 אשר אנכי מצוך117 שפי' שמצוה זו דתשובה נמשכת מבחי' אנכי118 שלמעלה משאר מצות שנק' מצות הוי'119, וכן מצות פרה אדומה נא' ג"כ בפירוש בתורה120. אך הענין הוא דהמצות שמבחי' אנכי הם למעלה מן הצמצום לגמרי ורק שהם הם הממשיכים מבעל הרצון להיות נמשך צנור הרצון כמ"ש בד"ה והתהלכתי בתוככם121, וכן פרה אדומה הגם שעליה אמר שלמה אחכמה והיא רחוקה ממני122 ומ"מ נאמרה בפירוש מפני שנא' בה חוקה123, וגם אינה דומה לניסוך המים שניסוך המים הוא בחי' יחודים124, ולכן לא נא' בתורה רק בדרך רמז לבד, ועיקר הוא הלמ"מ. ומ"מ צ"ל ושאבתם מים בששון חיבור ב' הבחי' דסופר וספר שהו"ע חיבור חו"ב125, והגם כי או"א זיווגייהו תדיר126 לצורך קיום העולמות, זהו בחי' חיצוניות חו"ב127, אבל בחי' פנימיות חו"ב זה מעוררים ע"י העלאת מ"ן ממעשה התחתונים שז"ע ושאבתם מים בששון, ומצד בחי' יחוד פנימי הלזה נמשך להיות ששון שהוא למעלה משמחה128 שאם הבנים הוא בחי' בינה היא שמחה כ"א בחי' ששון. והתחלת התעוררות בחי' ששון זה הוא ע"י מה שאומרים בר"ה129 שש אנכי על אמרתיך130, עי"ז נמשך להיות בחה"ס בחי' ושאבתם מים בששון, ממעייני הישועה ב' מעיינות131, והיינו שהמעיין הוא שמוצאים אותו כשחופרים ומגלים את עפר הארץ מתגלה גיד המעיין הנובע מתחת לארץ, ויש ב' בחי' עפר, א' הוא בחי' ונפשי כעפר לכל תהי'132, וצריכים לחפור בעומק העפר
ה) אמנם עדיין צ"ל מדוע כתיב בס"ת מצות שהם מבחי' אנכי כמו מצות התשובה115 דכתי' בה כי המצוה הזאת116 אשר אנכי מצוך117 שפי' שמצוה זו דתשובה נמשכת מבחי' אנכי118 שלמעלה משאר מצות שנק' מצות הוי'119, וכן מצות פרה אדומה נא' ג"כ בפירוש בתורה120. אך הענין הוא דהמצות שמבחי' אנכי הם למעלה מן הצמצום לגמרי ורק שהם הם הממשיכים מבעל הרצון להיות נמשך צנור הרצון כמ"ש בד"ה והתהלכתי בתוככם121, וכן פרה אדומה הגם שעליה אמר שלמה אחכמה והיא רחוקה ממני122 ומ"מ נאמרה בפירוש מפני שנא' בה חוקה123, וגם אינה דומה לניסוך המים שניסוך המים הוא בחי' יחודים124, ולכן לא נא' בתורה רק בדרך רמז לבד, ועיקר הוא הלמ"מ. ומ"מ צ"ל ושאבתם מים בששון חיבור ב' הבחי' דסופר וספר שהו"ע חיבור חו"ב125, והגם כי או"א זיווגייהו תדיר126 לצורך קיום העולמות, זהו בחי' חיצוניות חו"ב127, אבל בחי' פנימיות חו"ב זה מעוררים ע"י העלאת מ"ן ממעשה התחתונים שז"ע ושאבתם מים בששון, ומצד בחי' יחוד פנימי הלזה נמשך להיות ששון שהוא למעלה משמחה128 שאם הבנים הוא בחי' בינה היא שמחה כ"א בחי' ששון. והתחלת התעוררות בחי' ששון זה הוא ע"י מה שאומרים בר"ה129 שש אנכי על אמרתיך130, עי"ז נמשך להיות בחה"ס בחי' ושאבתם מים בששון, ממעייני הישועה ב' מעיינות131, והיינו שהמעיין הוא שמוצאים אותו כשחופרים ומגלים את עפר הארץ מתגלה גיד המעיין הנובע מתחת לארץ, ויש ב' בחי' עפר, א' הוא בחי' ונפשי כעפר לכל תהי'132, וצריכים לחפור בעומק העפר
טותקצג
הלזה אם זהו באמת לאמיתו כו', הב' הוא בחי' תורה שנתלבשה בדברים גשמי' שנמשלו לעפר, וע' בד"ה מי מנה עפר יעקב133 שבחי' העפר אינו בגדר מספר כו', וזהו ונפשי כעפר לכל תהי' ועי"ז נמשך להיות פתח לבי בתורתיך134 שהם ב' מעיינות, ושרש ב' מעיינות אלו הם מב' מזלות דונוצר135 ונקה כו'.
הלזה אם זהו באמת לאמיתו כו', הב' הוא בחי' תורה שנתלבשה בדברים גשמי' שנמשלו לעפר, וע' בד"ה מי מנה עפר יעקב133 שבחי' העפר אינו בגדר מספר כו', וזהו ונפשי כעפר לכל תהי' ועי"ז נמשך להיות פתח לבי בתורתיך134 שהם ב' מעיינות, ושרש ב' מעיינות אלו הם מב' מזלות דונוצר135 ונקה כו'.