Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אולקחתם לכם
ולקחתם לכם1 ביום הראשון2 פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, ונודע ממ"ש בכהאריז"ל3 ובמ"ח בקצרה4 שענין הנענוע בד' מינים שבלולב הוא בחי' המשכת הדעת לנוק' דז"א העומדת בחזה דז"א, ולכאורה יפלא מדוע ע"י אלו הצמחים גשמים5 דוקא בהם וע"י יומשך הדעת ולמה לא יפעלו זה ע"י הכוונה והתקשרות הדעת באלקות, ומדוע דוקא ע"י העשייה גשמית דוקא ממשיכים המשכות גם אם לא יכוין הכוונות פרטית6 כ"א בכלל מה שציוונו ה' אלקינו ליקח ד' מינים אלו, ולנענע בהם, רק שאם מכוין הכוונה פרטיות ה"ז יותר משובח7, כי מצוה בלא כוונה8 היא כגוף בלא נשמה, אבל מ"מ אינו מעכב כלל, ובכוונה לבדה בלתי הלקיחה שלהם והנענוע גם אם יכוין כל היום לא יפעול מאומה כו', וגם צ"ל מדוע ד' מינים אלו דוקא הם הם הממשיכים בחי' המשכת הדעת כו'. ויובן זה ע"פ מה שפי' הה"מ ז"ל9 על מ"ש בע' נפש דיעקב10 נפש ל' יחיד, ובעשו שהיו רק ששה נא' נפשות ל' רבים, כי זהו הכלל שבכ"מ שהוא בחי' ריבוי ובחי' יש א"א להיות מזה בחי' אחדות, אבל ע"י בחי' ביטול בחי' אין נעשה אחדות, כמו שנא' עושה שלום במרומיו11 שר של מים ואש אין מכבין זא"ז, אף שבאמת הם הפכים רק שע"י הביטול מגילוי
ולקחתם לכם1 ביום הראשון2 פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, ונודע ממ"ש בכהאריז"ל3 ובמ"ח בקצרה4 שענין הנענוע בד' מינים שבלולב הוא בחי' המשכת הדעת לנוק' דז"א העומדת בחזה דז"א, ולכאורה יפלא מדוע ע"י אלו הצמחים גשמים5 דוקא בהם וע"י יומשך הדעת ולמה לא יפעלו זה ע"י הכוונה והתקשרות הדעת באלקות, ומדוע דוקא ע"י העשייה גשמית דוקא ממשיכים המשכות גם אם לא יכוין הכוונות פרטית6 כ"א בכלל מה שציוונו ה' אלקינו ליקח ד' מינים אלו, ולנענע בהם, רק שאם מכוין הכוונה פרטיות ה"ז יותר משובח7, כי מצוה בלא כוונה8 היא כגוף בלא נשמה, אבל מ"מ אינו מעכב כלל, ובכוונה לבדה בלתי הלקיחה שלהם והנענוע גם אם יכוין כל היום לא יפעול מאומה כו', וגם צ"ל מדוע ד' מינים אלו דוקא הם הם הממשיכים בחי' המשכת הדעת כו'. ויובן זה ע"פ מה שפי' הה"מ ז"ל9 על מ"ש בע' נפש דיעקב10 נפש ל' יחיד, ובעשו שהיו רק ששה נא' נפשות ל' רבים, כי זהו הכלל שבכ"מ שהוא בחי' ריבוי ובחי' יש א"א להיות מזה בחי' אחדות, אבל ע"י בחי' ביטול בחי' אין נעשה אחדות, כמו שנא' עושה שלום במרומיו11 שר של מים ואש אין מכבין זא"ז, אף שבאמת הם הפכים רק שע"י הביטול מגילוי
בתקעט
הארה12 שלמעלה מערכם והוא מ"ש המשל ופחד עמו13 ועי"ז הם בבחי' אין ולכן יכולים להתחבר יחד כי המים אינן מים והאש אינו אש עד"מ עד שיהיו בלתי סובלי' זא"ז אלא כולם כאחד ממש מחמת שהם בבחי' אין. וביאור הענין דהנה האין המהווה המים שהשר שלהם הוא מיכאל, והאין המהוה האש שהשר שלו הוא גבריאל15 הנה בהכרח לומר שיש הפרש ביניהם דאל"כ מדוע בחי' אין זה מהוה מים ואין זה מהוה אש, ולמה לא יתחלפו הווייתן, ומ"מ ה"ה קרובים יותר מבחי' המים והאש המתהוים מהם, ולכן כשמאיר על השרים דמים ואש בחי' הגבוה יותר מערכם ה"ה מתבטלים לאין שלהם ולכן מתייחדים אז כמו שהם אינם מנגדים כלל, וע"ד שאנו רואים בכחות הנפש16 שבהיות הנפש מלובש בגוף הנה אנו רואים שהחסד הוא היפך הגבורה מכל וכל שהאיש החסד הנה מטבע הטוב להטיב17 גם למי שאינו ראוי, ובחי' הגבורה הוא להיפך ממש שגם שמים לא זכו בעיניו18 שגם להראוי יש ג"כ מונעים ומעכבים, ונמצא כי הם הפכים, ומ"מ בעת שהם בנפש קודם התלבשותם בגוף ה"ה מתאחדים יחד, וכן גם בשמים שהוא בחי' אש ומים19, ומ"מ הם מתכללים כחדא, שזהו ע"י בחי' רוחא עילאה כו' כמ"ש בזהר ר"פ לך לך20, ועד"ז יובן בענין מיכאל וגבריאל כו'14, משא"כ כשהוא בבחי' יש אזי הם כאו"א בפ"ע נפשות ל' רבים, אבל יעקב להיותו בריח התיכון21 שמבריח מן הקצה אל הקצה ומחבר אברהם ויצחק חו"ג22 ע"י המשכת א"ס ב"ה שלמעלה מעלה שע"י בחי' אין אזי מתחברים יחד כנ"ל וזהו ע' נפש ל' יחיד.
הארה12 שלמעלה מערכם והוא מ"ש המשל ופחד עמו13 ועי"ז הם בבחי' אין ולכן יכולים להתחבר יחד כי המים אינן מים והאש אינו אש עד"מ עד שיהיו בלתי סובלי' זא"ז אלא כולם כאחד ממש מחמת שהם בבחי' אין. וביאור הענין דהנה האין המהווה המים שהשר שלהם הוא מיכאל, והאין המהוה האש שהשר שלו הוא גבריאל15 הנה בהכרח לומר שיש הפרש ביניהם דאל"כ מדוע בחי' אין זה מהוה מים ואין זה מהוה אש, ולמה לא יתחלפו הווייתן, ומ"מ ה"ה קרובים יותר מבחי' המים והאש המתהוים מהם, ולכן כשמאיר על השרים דמים ואש בחי' הגבוה יותר מערכם ה"ה מתבטלים לאין שלהם ולכן מתייחדים אז כמו שהם אינם מנגדים כלל, וע"ד שאנו רואים בכחות הנפש16 שבהיות הנפש מלובש בגוף הנה אנו רואים שהחסד הוא היפך הגבורה מכל וכל שהאיש החסד הנה מטבע הטוב להטיב17 גם למי שאינו ראוי, ובחי' הגבורה הוא להיפך ממש שגם שמים לא זכו בעיניו18 שגם להראוי יש ג"כ מונעים ומעכבים, ונמצא כי הם הפכים, ומ"מ בעת שהם בנפש קודם התלבשותם בגוף ה"ה מתאחדים יחד, וכן גם בשמים שהוא בחי' אש ומים19, ומ"מ הם מתכללים כחדא, שזהו ע"י בחי' רוחא עילאה כו' כמ"ש בזהר ר"פ לך לך20, ועד"ז יובן בענין מיכאל וגבריאל כו'14, משא"כ כשהוא בבחי' יש אזי הם כאו"א בפ"ע נפשות ל' רבים, אבל יעקב להיותו בריח התיכון21 שמבריח מן הקצה אל הקצה ומחבר אברהם ויצחק חו"ג22 ע"י המשכת א"ס ב"ה שלמעלה מעלה שע"י בחי' אין אזי מתחברים יחד כנ"ל וזהו ע' נפש ל' יחיד.
גב) והנה כמו"כ כל הד' מינים שבלולב הם נמשכים מבחי' זו שהיא בחי' האין בחי' האחדות שמשם הושפל ההארה להיות כן בד' מינים גשמיים הללו, כי אתרוג הדר באילנו23 משנה לשנה קיץ וחורף קור וחום, ואף גם בא"י יש שינוי ימות
דתקפ
החמה וימות הגשמים, וכן עפ"י אמת הוא ב' מדרגות חלוקות ניסן ותשרי24, והאתרוג דר באילנו משנה לשנה שסובל ב' הפכים מצד בחי' אין שבו, וכן הלולב שכל ענפיו הם ביושר מדובקי'25 אלו לאלו לא ככל האילנות שענפיהן מתפרדין זה פונה לכאן וזה לכאן ואף אם אינן בקצוות רחוקים מ"מ אינן קרובים אלו לאלו כבלולב שמדובקי' ממש ונק' כפות תמרים ל' כ‘פות26, וכן ההדס עליו חופים את עצו27, והערבה ארז"ל שנק' אחוינא28 ע"ש שגדילים באחוה דהיינו בדיבוק זל"ז, והכל מפני בחי' אין שבהם ועי"ז הוא שממשיכים מבחי' דעת שהוא מבחי' אין בחי' חכמה.
החמה וימות הגשמים, וכן עפ"י אמת הוא ב' מדרגות חלוקות ניסן ותשרי24, והאתרוג דר באילנו משנה לשנה שסובל ב' הפכים מצד בחי' אין שבו, וכן הלולב שכל ענפיו הם ביושר מדובקי'25 אלו לאלו לא ככל האילנות שענפיהן מתפרדין זה פונה לכאן וזה לכאן ואף אם אינן בקצוות רחוקים מ"מ אינן קרובים אלו לאלו כבלולב שמדובקי' ממש ונק' כפות תמרים ל' כ‘פות26, וכן ההדס עליו חופים את עצו27, והערבה ארז"ל שנק' אחוינא28 ע"ש שגדילים באחוה דהיינו בדיבוק זל"ז, והכל מפני בחי' אין שבהם ועי"ז הוא שממשיכים מבחי' דעת שהוא מבחי' אין בחי' חכמה.
הג) אך מה שהצורך דוקא במינים גשמיי' ולא בבחי' דעת רוחני, הוא כי הגשמיות הוא בשרשו נעלה יותר שנמשך מבחי' סוכ"ע29 כי מבחי' ממכ"ע א"א להיות אלא ההמשכה ברוחני' כמו נפשות הבהמות ונפש הבהמי' שבאדם מפני שור30 ונפש האלקי' מפני אדם31 כו' הכל ברוחני', אבל להיות התהוות מציאות גשמי' זה א"א בשום פנים כלל להתהוות מן הרוחני'32 כמ"ש הרמב"ם שעילה ועלול הכל בערך א' מרוחני' לרוחני'33 אבל איך יתהוה מזה מציאת גשם זהו דבר שא"א כלל, כ"א מבחי' רצון עליון הכל יכול והוא למעלה מן החכ' שהיא בחי' ממכ"ע שמשם ואילך הוא בחי' השתלשלו'34 יש מיש אבי"ע, אבל כשצ"ל התהוות גשמיות א"א להיות ממנה כנ"ל אלא מבחי' כתר רצון35 עליון אני ראשון ואני אחרון36 כו', וז"ש כולם בחכ' עשית37 ולא נא' חכ' עשה רק שעם החכמה עשה הרצון כי מ"מ ריבוי ההתחלקות הוא מחמת החכ' אבל גוף המעשה הוא ע"י הרצון רק שהחכ' מתלבשת ברצון ואז עשית הוא הרצון כו' ולכן ארץ קדמה38 ששרש הגשמיות נעלה יותר כי הוא בחי'
ותקפא
החיצוני' דכתר משא"כ בחי' שמים רוחני' שנמשך מחכמה ממכ"ע בחי' פנימי' שלמטה במדריגה כידוע בענין הע"ס דפעמים הכתר נמנה כשמונים י"ס מבחי' חיצוני' ואז חיצוני' הכתר ראשון ואח"כ חכ' ואז אין הדעת נמנה ופעמים אינו נמנה39 כשמונים בחי' פנימי' כי פנימי' הכתר אינו בערך הספי' כלל ואז ראשית היא חכ' דאצי' כו', והנה להיות כי בשבעת ימי הסוכות צריך להמשיך דעת מחדש כנ"ל וכל המשכת אור חדש הוא ע"י הכתר דוקא כי אף שההמשכה היא מחכ' אבל א"א להיות המשכה אם לא ע"י שמתחלה יומשך הארה מן המקור בחכמה כמשל הנהר כשרוצים להמשיכו אנה ואנה שמתחלה צריך לחפור בעומק יותר להרחיבו בעצמותו וכו', ובחי' ההמשכה מכתר הוא ע"י בחי' עשי' דוקא ששרשם נלקח מבחי' כתר דוקא כנ"ל, וכן בחי' סוכות בחי' פנימי' בינה תשו"ע שביוכ"פ שמזה נעשה בסוכות מקיף מלמעלה ולכן חמתה מרובה מצלתה פסולה כי הצל בחי' חשך נעלה יותר כמ"ש בצל החכ'40 וכתיב ישת חשך סתרו41, חשכת מים42, כמראה החמה עמוקה מהצל43 כו'.
החיצוני' דכתר משא"כ בחי' שמים רוחני' שנמשך מחכמה ממכ"ע בחי' פנימי' שלמטה במדריגה כידוע בענין הע"ס דפעמים הכתר נמנה כשמונים י"ס מבחי' חיצוני' ואז חיצוני' הכתר ראשון ואח"כ חכ' ואז אין הדעת נמנה ופעמים אינו נמנה39 כשמונים בחי' פנימי' כי פנימי' הכתר אינו בערך הספי' כלל ואז ראשית היא חכ' דאצי' כו', והנה להיות כי בשבעת ימי הסוכות צריך להמשיך דעת מחדש כנ"ל וכל המשכת אור חדש הוא ע"י הכתר דוקא כי אף שההמשכה היא מחכ' אבל א"א להיות המשכה אם לא ע"י שמתחלה יומשך הארה מן המקור בחכמה כמשל הנהר כשרוצים להמשיכו אנה ואנה שמתחלה צריך לחפור בעומק יותר להרחיבו בעצמותו וכו', ובחי' ההמשכה מכתר הוא ע"י בחי' עשי' דוקא ששרשם נלקח מבחי' כתר דוקא כנ"ל, וכן בחי' סוכות בחי' פנימי' בינה תשו"ע שביוכ"פ שמזה נעשה בסוכות מקיף מלמעלה ולכן חמתה מרובה מצלתה פסולה כי הצל בחי' חשך נעלה יותר כמ"ש בצל החכ'40 וכתיב ישת חשך סתרו41, חשכת מים42, כמראה החמה עמוקה מהצל43 כו'.
זד) והנה האדם מורכב מב' הבחי' נפשו הרוחני' מממלא וגופו הגשמי' שרשו מבחי' סוכ"ע והתחברותם יחד ע"י התורה שהיא כלולה מב' הבחי' אוריי' מחכ' נפקת44 אבל לא כחכמה שהיא חיות העולמות שהיא בחי' נובלות חכ' שע"ז נא' כולם בחכ' עשית אבל התורה היא בחי' פנימי' חכ' שלכן נענש דוד על שקרא ד"ת בשם זמירות46 כמ"ש באגה"ק בד"ה דוד זמירות47 קרית להו45, וכן המצות שהם רצון העליון יש בהם ג"כ חפץ שהם חפץ ה' ית' ה' חפץ למען צדקו48 כו', וזהו דכתי' כל אשר חפץ ה' עשה50 בשמים ובארץ וארז"ל במד"ר וארא פי"ב51 משל למלך שגזר שבני רומי לא ירדו לסוריא ובני סוריא לא יעלו לרומי, ואח"כ ביטל הגזירה ואני הוא המתחיל, וכך כתי' השמים שמים לה'52 והארץ נתן לבני אדם, ואח"כ ביטל הגזירה
חתקפב
דכתי' וירד ה' על ה"ס53, ומשה עלה אל האלקי'54, הוי55 כל אשר חפץ ה' עשה בשוב"א, והיינו כי שמים הוא בחי' רוחניות בחי' שמים קדמו56 בחי' ממכ"ע וארץ גשמית שהתהוותן הוא מבחי' סוכ"ע57 ומתחלה היו כ"א בפ"ע, וע"י מ"ת נתחברו שמים וארץ שע"י חפץ הוי' הוא בחי' פנימיות הרצון שנק' חפץ58 וכן תורה היא ג"כ בח' פנימיות אבא שהוא בחי' פנימיות עתיק59 עי"ז מתחברין שמים וארץ שהתהוותם הוא מחיצוניות החכ' וחיצוניות הרצון כנ"ל וע"י הפנימיות מתחברים כו'49, וע"כ הם מחברים בחי' החיצוני' שהוא הרצון שממנו נלקח כל הדברים גשמיי' שכולם הם מבחי' רצון שהרי אין בהם חפץ60 וכן61 כל הדברים רוחניי' שהם מחיצוני' חכ' כנ"ל, והענין שבכדי שיהי' המשכת רצונו ית' בדברים ושיהי'62 התלבשות החכ' בהם הוא מחמת החפץ שיש לו במצות שהוא המכריחם63, אף גם כי יש כמה דברים בעולם שלא נעשו בהם מצוה מ"מ כולם לא נבראו אלא לצוות לזה64 לחם לאכול ובגד ללבוש65 ועי"ז יהי' כח66 לומר אחד ואהבת67 שבזה יש לו חפץ וחפץ זה מכריח וגורם התלבשות הרצון וחכ' בכל הדברים השייכי' לזה, וזהו ענין שלום בפמשמ"ט, וכמו"כ יש בחי' שלום בפמשמ"ע להיות התחברות הרצון עליון הנק' סובב עם הי"ס דאצי' הנק' ממלא הוא ע"י פנימי' חכ' ובחי' חפץ הנ"ל, ולכן העוסק בתורה68 דוקא משים שלום התחברות המאציל עם הנאצלים שזהו ע"י בחי' רצון הנ"ל.
דכתי' וירד ה' על ה"ס53, ומשה עלה אל האלקי'54, הוי55 כל אשר חפץ ה' עשה בשוב"א, והיינו כי שמים הוא בחי' רוחניות בחי' שמים קדמו56 בחי' ממכ"ע וארץ גשמית שהתהוותן הוא מבחי' סוכ"ע57 ומתחלה היו כ"א בפ"ע, וע"י מ"ת נתחברו שמים וארץ שע"י חפץ הוי' הוא בחי' פנימיות הרצון שנק' חפץ58 וכן תורה היא ג"כ בח' פנימיות אבא שהוא בחי' פנימיות עתיק59 עי"ז מתחברין שמים וארץ שהתהוותם הוא מחיצוניות החכ' וחיצוניות הרצון כנ"ל וע"י הפנימיות מתחברים כו'49, וע"כ הם מחברים בחי' החיצוני' שהוא הרצון שממנו נלקח כל הדברים גשמיי' שכולם הם מבחי' רצון שהרי אין בהם חפץ60 וכן61 כל הדברים רוחניי' שהם מחיצוני' חכ' כנ"ל, והענין שבכדי שיהי' המשכת רצונו ית' בדברים ושיהי'62 התלבשות החכ' בהם הוא מחמת החפץ שיש לו במצות שהוא המכריחם63, אף גם כי יש כמה דברים בעולם שלא נעשו בהם מצוה מ"מ כולם לא נבראו אלא לצוות לזה64 לחם לאכול ובגד ללבוש65 ועי"ז יהי' כח66 לומר אחד ואהבת67 שבזה יש לו חפץ וחפץ זה מכריח וגורם התלבשות הרצון וחכ' בכל הדברים השייכי' לזה, וזהו ענין שלום בפמשמ"ט, וכמו"כ יש בחי' שלום בפמשמ"ע להיות התחברות הרצון עליון הנק' סובב עם הי"ס דאצי' הנק' ממלא הוא ע"י פנימי' חכ' ובחי' חפץ הנ"ל, ולכן העוסק בתורה68 דוקא משים שלום התחברות המאציל עם הנאצלים שזהו ע"י בחי' רצון הנ"ל.
טה) והנה יש ב' בחי' תורה, א' לצדיקים בשבועות69 ולכן הי' בפרהסיא בקולי קולות70 כי הצדיקים הרי כל מעשיהם באתגלי' כי אינן מתייראי' מכל דבר המזיק אחר ששלימים הם בעבודתם, משא"כ בחי' מ"ת הב' שביוכ"פ71 שהוא
יתקפג
כנגד בחי' בע"ת הוא בצנעא72 משום שבע"ת הם הכל בסתר שהרי מתחלה מכסה פשעיו הוא וגם אחרי ששב לה' היינו ג"כ בסתר, ואז ממעמקי' קראתיך הוי'73 ועי"ז מתעלה בנעילה עליי' המל' עד דיקנא74 ואז מתמלאי' כל הפגמי' והחסרונות שנפגמו בשם הוי' ע"י התו'75 וא"כ הוא למעלה מבחי' מ"ת דשבועות כנ"ל76, ואח"כ בסוכות באה הארה זו ומתגלי' מלמעלה למטה בבחי' מקיף עד שאח"כ ע"י שבעת ימים אלו וע"י הלולב ומיניו נמשכה ההארה זו בבחי' פנימי' בשמע"צ ואז מקיפים עם התורה הגשמיות שכל הדקדוק באותיותיה ונגיעה פסולה77 שאין זה בשביל הקריאה בדבור שהרי יוכל לקרות האלף אף שיהי' בו נגיעה כו', אלא משום שצ"ל שלימה באותיותי' הגשמיי' דוקא כי מקרא בעשי'78 שנשפל בבחי' עשי' וארץ קדמה שהתהוות הגשמיות הוא ממקום יותר עליון כנ"ל ולכן מקיפים בה על מקום שקוראי' בו כל השנה באותיות הדבור הרוחניי' כו', ואז עצרת תהי' לכם פי' עצרת מלשון עוצר, שההמשכה מתעכבת ונקלטת שלא תהא פולטת ח"ו וכך ממש הוא למעלה בנשמות ישראל דפעמים נק' אחיי וריעיי79 ופעמים אם כבנים80 ואם כעבדים, כי העבד היינו כשהוא בחי' נפרד לגמרי ובן אף שהוא חלק מהאב מ"מ הוא בחי' שחוץ ממנו שהרי נא' בן יכבד אב81 א"כ שייך הכיבוד מן הבן לאב להיותו דבר נמוך ממנו, משא"כ אחיי וריעיי היינו שהם בערך והשוואה א', כמו"כ יובן למעלה שהנשמות מתחלה בבחי' אצי' הם אחים וריעים82 להקב"ה ואח"כ נמשכת הטפה בבטן הנוק' ונק' בנים וכשיורדים בבי"ע אז אם כבנים אם כעבדים, שאפשר שמתגשמי' ביותר עד שנעשים בבחי' פירוד לגמרי להיות כיש ונפרד ממש, והנה בזש"פ הוא הלידה83 אבל הקלטת הטפה הוא בשמע"צ שמתעכבת ברחם הנוק'84, וזהו ולקחתם לכם ביום הראשון, ביום הראשון בגימ' כתר85 וכדי שיומשך בחי' חיבור חיצוני' הכתר עם ע"ס ושיומשך לכם זהו ע"י ד' מינים אלו שהם אין כו' ונצטוינו בהם שזהו מפנימי' וחפץ ה' כו'.
כנגד בחי' בע"ת הוא בצנעא72 משום שבע"ת הם הכל בסתר שהרי מתחלה מכסה פשעיו הוא וגם אחרי ששב לה' היינו ג"כ בסתר, ואז ממעמקי' קראתיך הוי'73 ועי"ז מתעלה בנעילה עליי' המל' עד דיקנא74 ואז מתמלאי' כל הפגמי' והחסרונות שנפגמו בשם הוי' ע"י התו'75 וא"כ הוא למעלה מבחי' מ"ת דשבועות כנ"ל76, ואח"כ בסוכות באה הארה זו ומתגלי' מלמעלה למטה בבחי' מקיף עד שאח"כ ע"י שבעת ימים אלו וע"י הלולב ומיניו נמשכה ההארה זו בבחי' פנימי' בשמע"צ ואז מקיפים עם התורה הגשמיות שכל הדקדוק באותיותיה ונגיעה פסולה77 שאין זה בשביל הקריאה בדבור שהרי יוכל לקרות האלף אף שיהי' בו נגיעה כו', אלא משום שצ"ל שלימה באותיותי' הגשמיי' דוקא כי מקרא בעשי'78 שנשפל בבחי' עשי' וארץ קדמה שהתהוות הגשמיות הוא ממקום יותר עליון כנ"ל ולכן מקיפים בה על מקום שקוראי' בו כל השנה באותיות הדבור הרוחניי' כו', ואז עצרת תהי' לכם פי' עצרת מלשון עוצר, שההמשכה מתעכבת ונקלטת שלא תהא פולטת ח"ו וכך ממש הוא למעלה בנשמות ישראל דפעמים נק' אחיי וריעיי79 ופעמים אם כבנים80 ואם כעבדים, כי העבד היינו כשהוא בחי' נפרד לגמרי ובן אף שהוא חלק מהאב מ"מ הוא בחי' שחוץ ממנו שהרי נא' בן יכבד אב81 א"כ שייך הכיבוד מן הבן לאב להיותו דבר נמוך ממנו, משא"כ אחיי וריעיי היינו שהם בערך והשוואה א', כמו"כ יובן למעלה שהנשמות מתחלה בבחי' אצי' הם אחים וריעים82 להקב"ה ואח"כ נמשכת הטפה בבטן הנוק' ונק' בנים וכשיורדים בבי"ע אז אם כבנים אם כעבדים, שאפשר שמתגשמי' ביותר עד שנעשים בבחי' פירוד לגמרי להיות כיש ונפרד ממש, והנה בזש"פ הוא הלידה83 אבל הקלטת הטפה הוא בשמע"צ שמתעכבת ברחם הנוק'84, וזהו ולקחתם לכם ביום הראשון, ביום הראשון בגימ' כתר85 וכדי שיומשך בחי' חיבור חיצוני' הכתר עם ע"ס ושיומשך לכם זהו ע"י ד' מינים אלו שהם אין כו' ונצטוינו בהם שזהו מפנימי' וחפץ ה' כו'.