Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אסוכה שחמתה כו'
אפר אילו ש"י יסוד מזה"פ כו' נשר יונה ב' דעות במקום
אפר אילו ש"י יסוד מזה"פ כו' נשר יונה ב' דעות במקום
בסוכה שחמתה מרובה מצלתה1 פסולה2, וצ"ל כוכבים נראים מתוכה3, וצ"ל מ"ע כוכבים לסוכה, ויובן בהקדם הפסוקים יסובבנהו4 יבוננהו כו', כנשר יעיר קנו5 ה' בדד ינחנו6.
גוהנה בת"י פי' כנשר יעיר קנו היך נשרא ומחיש7 לשרכפתיה, ועל חסילו8 מחופף, כדין שכינתיה מעורר למשרייתהון דישראל וחפא עליהן מטול9 שכינתיה, והיכמא דנשרא פריש10 גדפוי על בנוי וטעין יתהון על איברי' כדין
דתקנח
טענינון וסכלונון11 ואשרינון על תקוף ברכא12 ארעא דישראל, ובפ' יתרו ע"פ ואשא אתכם על כנפי נשרים13 פי' וטענינון14 יתכון על עננין היך15 כעל גדפי נשרין, והיינו כי שם העיקר הוא הכנפיי' לכן פי' על העננים, ובכאן נא' ישאהו על אברתו שהוא גופו לכן ביאר ענין בחי' רחמים דנשר16. ושרש הענין נושא פסוקי' אלו יסובבנהו יבוננהו, קאי על חה"ס17 זכר לענני כבוד18, ופסוק כנשר קאי גם על אחר חורבן בהמ"ק19, שע"י ההנהגה שמנהיגם ברחמי' יבואו שה' בדד ינחנו כו', וכמו שביצ"מ הי' על עננין כעל גדפי נשרין כן לע"ל כתי' מי אלה כעב תעופינה20, וביאור הענין דהנה נת"ל שאפר האיל זהו יסוד מזבה"פ21, אפר הוא הנשאר אחר בירור הד"י23, אמ"ר יוצאין בעשן22, אפר הנשאר עם היות שהוא היסוד הנמוך יותר אמנם הוא העצם, הכל הי' מן העפר24, ושרש הגוף מסוכ"ע25, א"כ זהו עצם הסובב, וגוף הבע"ח בשרשן גבוהי'26, אלא שגם גוף האדם הי' תחילה דומם27 בכדי שיוכל להעלות הכל28, וכששורף הכל בשלהובא דרחימותא29, ונשאר האפר זהו עצם מה שנשאר אחר הבירור כו', ולכן מזה נעשה יסוד מזה"פ קטרת התקשרות30 בחד קטירא31 כו', מהקטרת יש עשן, והענן נעשה מעשן זה שהאדם המבורר מברר שאמ"ר שבסמי הקטרת יתעלו להיות עשן ונק' ענן הקטרת32, כי בענן33, ומבחי' ענן זה נעשה מקיף דסוכה34 ולכן כשחמתה מרובה
טענינון וסכלונון11 ואשרינון על תקוף ברכא12 ארעא דישראל, ובפ' יתרו ע"פ ואשא אתכם על כנפי נשרים13 פי' וטענינון14 יתכון על עננין היך15 כעל גדפי נשרין, והיינו כי שם העיקר הוא הכנפיי' לכן פי' על העננים, ובכאן נא' ישאהו על אברתו שהוא גופו לכן ביאר ענין בחי' רחמים דנשר16. ושרש הענין נושא פסוקי' אלו יסובבנהו יבוננהו, קאי על חה"ס17 זכר לענני כבוד18, ופסוק כנשר קאי גם על אחר חורבן בהמ"ק19, שע"י ההנהגה שמנהיגם ברחמי' יבואו שה' בדד ינחנו כו', וכמו שביצ"מ הי' על עננין כעל גדפי נשרין כן לע"ל כתי' מי אלה כעב תעופינה20, וביאור הענין דהנה נת"ל שאפר האיל זהו יסוד מזבה"פ21, אפר הוא הנשאר אחר בירור הד"י23, אמ"ר יוצאין בעשן22, אפר הנשאר עם היות שהוא היסוד הנמוך יותר אמנם הוא העצם, הכל הי' מן העפר24, ושרש הגוף מסוכ"ע25, א"כ זהו עצם הסובב, וגוף הבע"ח בשרשן גבוהי'26, אלא שגם גוף האדם הי' תחילה דומם27 בכדי שיוכל להעלות הכל28, וכששורף הכל בשלהובא דרחימותא29, ונשאר האפר זהו עצם מה שנשאר אחר הבירור כו', ולכן מזה נעשה יסוד מזה"פ קטרת התקשרות30 בחד קטירא31 כו', מהקטרת יש עשן, והענן נעשה מעשן זה שהאדם המבורר מברר שאמ"ר שבסמי הקטרת יתעלו להיות עשן ונק' ענן הקטרת32, כי בענן33, ומבחי' ענן זה נעשה מקיף דסוכה34 ולכן כשחמתה מרובה
התקנט
פסולה שזהו הוכחה שעדיין לא בירר שהרי תוקף החום זהו השלהבת הנ"ל, וענין קטרת זהו התקשרות בלא הרגש חום כ"א דביקות וביטול ההרגשה כו', כ"א כוכבי' צ"ל נראין שענין כוכבי' הם ברקיע תמינאה35 וכוכב37 המאיר38 זהו בחי' האור המאיר בבינה36 שזהו מבחי' אור זה"י ז"ת דעתיקא39.
פסולה שזהו הוכחה שעדיין לא בירר שהרי תוקף החום זהו השלהבת הנ"ל, וענין קטרת זהו התקשרות בלא הרגש חום כ"א דביקות וביטול ההרגשה כו', כ"א כוכבי' צ"ל נראין שענין כוכבי' הם ברקיע תמינאה35 וכוכב37 המאיר38 זהו בחי' האור המאיר בבינה36 שזהו מבחי' אור זה"י ז"ת דעתיקא39.
ווהנה נת' במ"א שנשר הוא בינה40 שכ"ע41 וע' פרדס ע' נשר בסופו, רחמני על בניו ודינא לגבי אחרנין43, בינה דינין מתערין44 כו' על ההיפך, וחרה אף45 שבק"ש שכאשר תשמעו46 אוזן שומעת47 אזי וחרה על ההיפך, והפרדס פי' נשר42 ת"ת י"ל כנפי יונה כנס"י48 וכנפי נשרים מז"א מלמעלמ"ט, שמהלך על כנפי רוח49, וי"ל כנפי יונה רצו"ש שנמשך ע"י לאסתכלא דעיניך יונים51, וזהו יונתי בחגוי52 ואז אינה יכולה לפרוח מחמת נה"ב והעצה לזה הראני השמיעני תומ"צ53 רצה"ע והרצון*
זתקס
מנהיג הכנפי'54 ברצו"ש, והענין זוג יונים כל הענג מההסתכלות55, כן בישראל ישמח ישראל56 ע"י לאסתכלא ביקד"מ50 ע"י התבוננות, מה רבו57 ומה גדלו58, שאו מרום עיניכם59 וראו, הסתכל בג"ד בד"ה ואלה המשפטי'60, ובד"ה יהודה אתה61 ובד"ה חכלילי62 נת' שז"ע אה' בתענוגי', ובד"ה לבבתני63 באחד מעיניך, ועיקר פי' עיניך יונים שאינם שבעי' בההסתכלות מלהפסיק בכ"י יהיו בעיניך כחדשים64, עיני האדם לא תשבענה, ההסתכלות באוא"ס ומי איכא זקנה66, זקנה זמן נברא ומחודש67, ואוא"ס למעלה מהזמן, והזמן אינו פועל בו, ע' בד"ה אני ישינה65 גבי יונתי.
מנהיג הכנפי'54 ברצו"ש, והענין זוג יונים כל הענג מההסתכלות55, כן בישראל ישמח ישראל56 ע"י לאסתכלא ביקד"מ50 ע"י התבוננות, מה רבו57 ומה גדלו58, שאו מרום עיניכם59 וראו, הסתכל בג"ד בד"ה ואלה המשפטי'60, ובד"ה יהודה אתה61 ובד"ה חכלילי62 נת' שז"ע אה' בתענוגי', ובד"ה לבבתני63 באחד מעיניך, ועיקר פי' עיניך יונים שאינם שבעי' בההסתכלות מלהפסיק בכ"י יהיו בעיניך כחדשים64, עיני האדם לא תשבענה, ההסתכלות באוא"ס ומי איכא זקנה66, זקנה זמן נברא ומחודש67, ואוא"ס למעלה מהזמן, והזמן אינו פועל בו, ע' בד"ה אני ישינה65 גבי יונתי.
חולבאר68 פי' הנה מקום אתי*69, העקרים מ"ב פי"ז69 הביא ב' דיעות מה"ע המקום שי"א שהמקום הוא דבר המקיף את הגשם מבחוץ, והוא ז"ל חלק עליו והעלה שהמקום הוא הפנוי והריקות שיכנס בו הגשם, וי"ל שכמו"כ ברוחניות70 שבעה"מ דף א' כ'72 הוא מש"ע73 היינו העיגול הג' שבתוכו החלל ומק"פ והרשימו
טתקסא
והקו, ובשער שמיני74 קרא אותו בעהר"צ, וככ"ע75 שי"ג פמ"ו76 וסוף שט"ו פ' קנ"ב77 שלכן מקום גימ' הקף78 עה"כ71, וקרוב לזה נת' בפי' בכה"מ ממקורו ושרשו79, ובלק"ת מהאריז"ל פ' תשא80 פי' הוא מש"ע בסוד הצמצום שנת' אצלינו שעשה הקב"ה מקום בתוך הצמצום81 לעולמות שזהו כפי' הזהר82, וי"ל שי"א שבעקרים זהו כהעה"מ, ודעת העיקרי' זהו כמ"ש בלק"ת. ובפרד"ס83 פי' שהכתר נק' מקום ות"ת נק' מקום84, ובמאו"א מ' סק"ח85 פי' מקומו בינה מקום ז"א, ורבינו ז"ל נ' שמפרש מקום מל' ממכ"ע, כ"פ בד"ה והתהלכתי86, ובלק"ת שלח87 בביאור מקושש ובפ' בחוקתי בד"ה בשברי88, ובת"א בד"ה אכלוהו היום89, ובד"ה וארא90 בפי' הוי' אחד, ובד"ה כי אברהם לא ידענו91, וע' בד"ה בהעלותך92 שמפרש שסוכ"ע הוא למעלה מבחי' מקום, ובעצם פי' תי' מקום פי' הרמב"ם במ"נ מקום ע"ד מדריגה ומעלה93, ובמד"ר94 שהמקום שוכן אצלו כמו האדם שוכן על המקום, מקום אותיות משל לגבור שרוכב על הסוס, ונראה שרבינו ז"ל מפרש ממכ"ע לפי הפי' שהק"ו
והקו, ובשער שמיני74 קרא אותו בעהר"צ, וככ"ע75 שי"ג פמ"ו76 וסוף שט"ו פ' קנ"ב77 שלכן מקום גימ' הקף78 עה"כ71, וקרוב לזה נת' בפי' בכה"מ ממקורו ושרשו79, ובלק"ת מהאריז"ל פ' תשא80 פי' הוא מש"ע בסוד הצמצום שנת' אצלינו שעשה הקב"ה מקום בתוך הצמצום81 לעולמות שזהו כפי' הזהר82, וי"ל שי"א שבעקרים זהו כהעה"מ, ודעת העיקרי' זהו כמ"ש בלק"ת. ובפרד"ס83 פי' שהכתר נק' מקום ות"ת נק' מקום84, ובמאו"א מ' סק"ח85 פי' מקומו בינה מקום ז"א, ורבינו ז"ל נ' שמפרש מקום מל' ממכ"ע, כ"פ בד"ה והתהלכתי86, ובלק"ת שלח87 בביאור מקושש ובפ' בחוקתי בד"ה בשברי88, ובת"א בד"ה אכלוהו היום89, ובד"ה וארא90 בפי' הוי' אחד, ובד"ה כי אברהם לא ידענו91, וע' בד"ה בהעלותך92 שמפרש שסוכ"ע הוא למעלה מבחי' מקום, ובעצם פי' תי' מקום פי' הרמב"ם במ"נ מקום ע"ד מדריגה ומעלה93, ובמד"ר94 שהמקום שוכן אצלו כמו האדם שוכן על המקום, מקום אותיות משל לגבור שרוכב על הסוס, ונראה שרבינו ז"ל מפרש ממכ"ע לפי הפי' שהק"ו
יתקסב
נמשך ממל' דא"ס95 ולדעת מהרי"ס97 שנמשך מת"ת96 זהו כפי' הפרדס והכל על ממכ"ע, והעה"מ מפרש על סוכ"ע ששרשו מהעיגול הג' כו', ולפי מ"ש במ"א בענין ואתה משמרה98 שהעיקר הוא הסוכ"ע צ"ל כמ"ש העה"מ, ולפ"ז י"ל ופרוש עלינו סוכת שלומך99 זהו בחי' מקום אתי לפי' העה"מ שזהו תכלית השלימות וכל האזרח בישראל100 עכשיו ישבו בסוכות כו'.
נמשך ממל' דא"ס95 ולדעת מהרי"ס97 שנמשך מת"ת96 זהו כפי' הפרדס והכל על ממכ"ע, והעה"מ מפרש על סוכ"ע ששרשו מהעיגול הג' כו', ולפי מ"ש במ"א בענין ואתה משמרה98 שהעיקר הוא הסוכ"ע צ"ל כמ"ש העה"מ, ולפ"ז י"ל ופרוש עלינו סוכת שלומך99 זהו בחי' מקום אתי לפי' העה"מ שזהו תכלית השלימות וכל האזרח בישראל100 עכשיו ישבו בסוכות כו'.
יאיו"א101 בעמדי בבקר נפל בפי מא' דפ"ב דחגיגה102 א"ד103 כו' ולא במע"ב ולא במרכ'104 ביחיד ולכן נמנעתי כו'.
יבליל105 א' דחגה"ס (ש' תרמ"א) סיפר לי את הנ"ל שכ' ח' וכמעט יו"ד פי' בענין הנה מקום אתי106 שנים במל', וברדל"א, ולפני הצמצום, על יסודות מכהאריז"ל והזהר והפרד"ס ומאו"א, וערך ששה דרושים מרבינו ז"ל שנמשכי' לפי פי' אחד, וריבוי משלים על ענין הנ"ל מיחידה שבנפש, ומהתכללות המדות זב"ז.