Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אוד' פקד את שרה כו'
בס"ד. (ש"פ וירא, ל"א).
הוא וב"ד כו' בני חיי ומזוני - ה"פ
בס"ד. (ש"פ וירא, ל"א).
הוא וב"ד כו' בני חיי ומזוני - ה"פ
בוירא
וה' פקד את שרה1 כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר. וצ"ל ענין כפל הלשון שאמר מתחלה וה' פקד ואח"כ ויעש. והנה איתא בזהר ע"ז ויעש עשי' לעילא דעשי' במזלא תליא, וזהו ענין ונהר יוצא מעדן כו' שנק' מזלא, דבני כו' במזלא תליא. והנה מתחלה צ"ל שאמר תחלה וה' פקד בתוס' וא"ו ואח"כ אמר ויעש ה' בלא וא"ו.
וה' פקד את שרה1 כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר. וצ"ל ענין כפל הלשון שאמר מתחלה וה' פקד ואח"כ ויעש. והנה איתא בזהר ע"ז ויעש עשי' לעילא דעשי' במזלא תליא, וזהו ענין ונהר יוצא מעדן כו' שנק' מזלא, דבני כו' במזלא תליא. והנה מתחלה צ"ל שאמר תחלה וה' פקד בתוס' וא"ו ואח"כ אמר ויעש ה' בלא וא"ו.
גוהענין הוא דהנה איתא במדרש ס"פ בא פי"ט לשעבר אני וב"ד הייתי מהלך לפניהם, דבמצרים כתיב וה' הולך לפניהם, אבל לע"ל אני לבדי שנאמר כי ה' הולך לפניהם כו'. והחילוק הוא דהנה איתא במד"ר פ' וארא פי"ב כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו של מעלה, הוא וסנקליטון שלו2 עכ"ל. וכ"מ שנאמר ה' בלא וא"ו מורה עצמותו בלא בית דינו. וצ"ל כי לכאורה אינו מובן מה איכפת אם הוא ג"כ עם בית דינו. אך הנה מתחלה צ"ל ענין בית דין. והענין דהנה בית דין הוא בחי' אד' שהוא בחי' דין דינא דמלכותא דינא, והוא ענין מ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקים שאלקים הוא בחי' מגן ונרתק על בחי' הוי'3, כמו שלשמש יש מגן ונרתק שאם לא הי' המגן לא היו יכולים לקבל את אור השמש מפני תוקף בהירותו וע"י המגן שמסתיר את אורו וזיוו יכולים לקבל את אורו כו', כך הוא ענין שמש ומגן הוי' כו' לפי שבחי' הוי' הוא מורה על עצמותו שהוא בחי' הי' והוה ויהי' כו', ואם הי' מאיר בחי' הוי' כמו שהוא לא היו יכולים לקבל העולמות והיו בטלים במציאות והי' כלא
דמז
הי', וע"כ כדי שיוכלו לקבל ולא יהיו בטלים כו' הוצרך להתצמצם ולהסתיר, וע"י בחי' אלקים כו' עי"ז יוכלו לקבל גילוי אורו כו', וזהו מ"ש כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו כו'. ובזה יובן מ"ש וה' הוא ובית דינו דהיינו שהוי' נסתתר בבחי' בית דינו בחי' אד' שלא יהי' מאיר בחי' הוי' כמו שהוא רק ע"י בחי' אד', ומ"מ בלא בחי' שם הוי' המשותף בבחי' בית דינו (שזהו בחי' הוא שבבית דינו) לא היו יכולים לקבל כלל. וזהו מ"ש בתחלה עלה במח' לברוא העולם במדה"ד ואח"כ שיתף מדה"ר, לפי שאם הי' בחי' דין לבד לא היו ג"כ יכולים לקבל, כ"א ע"י ב' הבחי' דהיינו ע"י בחי' שם הוי' שנסתתר בבחי' שם אד' עי"ז יכולים לקבל.
הי', וע"כ כדי שיוכלו לקבל ולא יהיו בטלים כו' הוצרך להתצמצם ולהסתיר, וע"י בחי' אלקים כו' עי"ז יוכלו לקבל גילוי אורו כו', וזהו מ"ש כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו כו'. ובזה יובן מ"ש וה' הוא ובית דינו דהיינו שהוי' נסתתר בבחי' בית דינו בחי' אד' שלא יהי' מאיר בחי' הוי' כמו שהוא רק ע"י בחי' אד', ומ"מ בלא בחי' שם הוי' המשותף בבחי' בית דינו (שזהו בחי' הוא שבבית דינו) לא היו יכולים לקבל כלל. וזהו מ"ש בתחלה עלה במח' לברוא העולם במדה"ד ואח"כ שיתף מדה"ר, לפי שאם הי' בחי' דין לבד לא היו ג"כ יכולים לקבל, כ"א ע"י ב' הבחי' דהיינו ע"י בחי' שם הוי' שנסתתר בבחי' שם אד' עי"ז יכולים לקבל.
הב) ובזה יובן המדרש שבמצרים כתיב וה' הוא וב"ד, דהיינו שהגם שעיקר יצ"מ הי' כדי להיות גילוי שם הוי'4, כמ"ש בפ' וארא לכן אמור לבנ"י אני הוי' וכתי' אח"כ וידעתם כי אני הוי' המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים וכמ"ש במ"א, אך מ"מ אינו מאיר אלא בבחי' שם אד' שהוא בחי' לבוש. וזהו מה שארז"ל פסחים ד"ן ע"א ע"פ זה שמי כו' לא כמו שאני נכתב אני נקרא נכתב בהוי' ונק' באד', לפי שעתה אינם יכולים לקבל גילוי שם הוי' כמו שהוא רק ע"י בחי' לבוש, וזהו מ"ש וה' בהיכל קדשו היכל גימ' אד' שהוא בחי' היכל ולבוש לבחי' שם הוי'. אבל לע"ל כי הולך לפניהם ה' שיהי' גילוי שם הוי' בעצמו שלא ע"י בחי' שם אד'.
וומ"ש לע"ל והי' אור הלבנה כאור החמה ואור החמה5 יהי' שבעתיים כו' שגם לע"ל יהי' חילוקי מדריגות, מ"מ יהי' הכל שם הוי'ל והיינו שאור הלבנה בחי' מל' שם אד' או שם אלקים יהי' במדרגת שם הוי'. וזהו שא' יעקב והי' הוי' לי לאלקי'6 שבחי' שם הוי' יהי' במדרגת שם אלקי' דעכשיו, כי ז"א לגבי עתיקא כאלקים יחשב, ומה שעכשיו הוא בחי' שם הוי' יחשב בחי' שם אלקים לע"ל, שע"י בחי' שם הוי' הלזה יתגלה בחי' שם הוי' דלעילא. וזהו מ"ש ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד וארז"ל פסחים ד"ן ע"א, אטו האידנא לאו אחד הוא, לא כמו שאני נכתב אני נקרא, נכתב בשם הוי' יו"ד ה"א, ונק' בשם אד', אבל לע"ל יהי' נק' כמו
זמח
שנכתב7, וזהו ושמו אחד שיהי' נק' בשם הוי' כמו שנכתב בשם הוי'. וגם הוי' אחד שב' בחי' הוי' יהי' אחד, והיינו כי עכשיו גילוי שם הוי' הוא ע"י שם אד', שז"ע שהקריאה היא בשם אד' שהקרי הוא בחי' הגילוי הוא בחי' שם אד' אנת אשתמודע אדון על כולא, והכתיב הוא בחי' ההעלם הוא ש' הוי', פי' שהוא בחי' שיתף מדה"ר הנ"ל ובחי' הוא שבבית דינו שלמעלה, אבל לע"ל שיהי' נק' כמו שנכתב יהי' העילוי בב' בחי', היינו מה שהגילוי יהי' ע"י בחי' שם הוי' שאינו מסתיר כ"כ כמו בחי' שם אד', שהגם שזהו בחי' שם הוי' דלתתא מ"מ הוא בחי' שם הוי' כו', וגם שהגילוי יהי' מבחי' שם הוי' דלעילא שיתגלה ע"י בחי' שם הוי' דלתתא. וזהו והי' אור הלבנה כאור החמה, שאור הלבנה הוא בחי' שם אד' או שם אלקים יהי' כאור החמה הוא בחי' שמש הוי' כו', ואור החמה יהי' שבעתיים כאור שבעת הימים בחי' כתר בכלל, ובפרט הוא בחי' ז"ת דעתיקא קדישא8, ונמצא כי הגם שלע"ל יהי' ג"כ חילוקי מדריגות מ"מ יהי' הגילוי שלא בערך מכמו שהוא עכשיו שיהי' הגילוי מבחי' שם הוי' דלעילא, וז"ע הוי' אחד דרך שם הוי' דלתתא שהוא בחי' ושמו אחד שיהי' נקרא כמו שנכתב שיתגלה בחי' שם הוי' שלא ע"י לבוש דשם אד' כו'. ועפ"ז יובן מ"ש וה' פקד את שרה שהוא בחי' הוא ובית דינו דהיינו שהפקידה הוא מבחי' הוי' שמתלבש בשם אד'. אבל כדי שיהי' בחי' ויעש בפו"מ הוא בבחי' שם הוי' שלמעלה מהתלבשות9 בכלים כי עשי' לעילא.
שנכתב7, וזהו ושמו אחד שיהי' נק' בשם הוי' כמו שנכתב בשם הוי'. וגם הוי' אחד שב' בחי' הוי' יהי' אחד, והיינו כי עכשיו גילוי שם הוי' הוא ע"י שם אד', שז"ע שהקריאה היא בשם אד' שהקרי הוא בחי' הגילוי הוא בחי' שם אד' אנת אשתמודע אדון על כולא, והכתיב הוא בחי' ההעלם הוא ש' הוי', פי' שהוא בחי' שיתף מדה"ר הנ"ל ובחי' הוא שבבית דינו שלמעלה, אבל לע"ל שיהי' נק' כמו שנכתב יהי' העילוי בב' בחי', היינו מה שהגילוי יהי' ע"י בחי' שם הוי' שאינו מסתיר כ"כ כמו בחי' שם אד', שהגם שזהו בחי' שם הוי' דלתתא מ"מ הוא בחי' שם הוי' כו', וגם שהגילוי יהי' מבחי' שם הוי' דלעילא שיתגלה ע"י בחי' שם הוי' דלתתא. וזהו והי' אור הלבנה כאור החמה, שאור הלבנה הוא בחי' שם אד' או שם אלקים יהי' כאור החמה הוא בחי' שמש הוי' כו', ואור החמה יהי' שבעתיים כאור שבעת הימים בחי' כתר בכלל, ובפרט הוא בחי' ז"ת דעתיקא קדישא8, ונמצא כי הגם שלע"ל יהי' ג"כ חילוקי מדריגות מ"מ יהי' הגילוי שלא בערך מכמו שהוא עכשיו שיהי' הגילוי מבחי' שם הוי' דלעילא, וז"ע הוי' אחד דרך שם הוי' דלתתא שהוא בחי' ושמו אחד שיהי' נקרא כמו שנכתב שיתגלה בחי' שם הוי' שלא ע"י לבוש דשם אד' כו'. ועפ"ז יובן מ"ש וה' פקד את שרה שהוא בחי' הוא ובית דינו דהיינו שהפקידה הוא מבחי' הוי' שמתלבש בשם אד'. אבל כדי שיהי' בחי' ויעש בפו"מ הוא בבחי' שם הוי' שלמעלה מהתלבשות9 בכלים כי עשי' לעילא.
חג) אך עדיין צ"ל כיון דכתיב ויעש ה' כו' למה צריך לוה' פקד כו'. אך מתחלה צ"ל משארז"ל שלהי מו"ק דך"ח ע"א דחיי בני ומזוני לאו בזכותא תליא אלא במזלא10, ולכאורה אינו מובן שהרי כתיב ועבדתם את ה' כו' וברך את לחמך כו' לא תהי' משכלה כו' את מספר ימיך אמלא, הלא מבואר בפסוק זה בני חיי ומזוני11 ובתנאי שיהי' דוקא בבחי' עובד אלקים שזהו מ"ש ועבדתם כו' שהוא בחי' זכות, וכן נמי כתיב אם בחוקתי תלכו ונתתי גשמיכם כו' וכתיב והי' אם שמוע תשמעו כו' ונתתי מטר כו' ואספת דגנך כו' וכתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם כו', וכן כתיב נמי בעשרת הדברות שבפ' ואתחנן למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך כו', הרי מבואר שבני חיי ומזוני בזכותא דוקא תליא. וגם במד"ר וירא פנ"ג ע"פ וה' פקד את שרה אמר ר' אחא הקב"ה בעל פקדונות הוא, עמלק הפקיד אצלו חבילה של קוצים, והחזיר לו הקב"ה חבילה של קוצים שנאמר פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל (שמואל א' ט"ו), שרה הפקידה אצלו מצות ומעשים טובים,
טמט
החזיר לה הקב"ה מצות ומעשים טובים [שנא' וה' פקד את שרה]. נמצא מבואר שהפקידה שהופקדה שרה בבני להוליד את יצחק זהו מפני שהפקידה אצל הקב"ה מצות ומעשים טובים, וא"כ גם בני בזכותא תליא שזהו ע"פ זכות דמצות ומעשים טובים דוקא. ועוד צ"ל מש"א במזלא תלי' והלא ארז"ל שבת דקנ"ו ע"א וע"ב אין מזל לישראל12.
החזיר לה הקב"ה מצות ומעשים טובים [שנא' וה' פקד את שרה]. נמצא מבואר שהפקידה שהופקדה שרה בבני להוליד את יצחק זהו מפני שהפקידה אצל הקב"ה מצות ומעשים טובים, וא"כ גם בני בזכותא תליא שזהו ע"פ זכות דמצות ומעשים טובים דוקא. ועוד צ"ל מש"א במזלא תלי' והלא ארז"ל שבת דקנ"ו ע"א וע"ב אין מזל לישראל12.
יאך הנה מתחלה צ"ל מהות ענין מזל13, דהנה נודע שלא כל הנשמה מתלבשת בגוף, שהרי מלאך בשליש עולם, והנשמה גבוה מבחי' מלאך וא"כ איך יכולה להתלבש בגוף קטן כזה, אלא שרק הארה מהנשמה מתלבש בגוף, אבל עצמות הנשמה נשארת דבוקה למעלה באלקים חיים כו'. וזהו מ"ש נשמה שנתת בי טהורה כו' ואתה משמרה, שיש שני בחי', א' שמתלבש בגוף בחי' ואתה נפחת בי כמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים, והב' שהיא רק בבחי' ואתה משמרה שהיא רק בבחי' מקיף ואינו מתלבש בגוף והוא בחי' חי' יחידה, דהנה יש ה' בחי' נר"נ ח"י, נר"נ הם המתלבשים בגוף נשמה במוח ורוח בלב כו', אבל חי' יחידה אינם מתלבשים בגוף, ונק' בחי' מזלא ע"ש יזל מים מדליו, ומזל הוא ל' פועל שהוא המקור להיות ההשפעה ורוח חיים להחיות רוח שפלים, גם שפע אלקי' והרהורי תשובה שבאים לאדם הם מכח המזל כו', אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי שרואה ושומע הכרוזין שלמעלה ב"ק יוצאת ומכרזת שובה כו', ועי"ז משפעת למטה להיות התעוררות בלב כו', כי ההארה שירדה ונמשכה למטה בגוף אינו דבר נפרד לגמרי כו'. והנה כתיב ונוזלים מן לבנון שבחי' המזל נמשך מבחי' לבנון, שהוא ע"ד והחכ' מאין תמצא כי החכ' תחי' שהיא ראשית התפשטות החיות נמשך מבחי' אין שהוא בחי' שלמעלה מהשכל והוא בחי' אין שאינו מושג, וזהו בחי' לבנון שהוא בחי' לב נו"ן, לב הוא בחי' ל"ב נתיבות חכמה ונו"ן הוא בחי' נ' שערי בינה, דהיינו שהוא התחברות בחי' חו"ב בחי' אין ויש, והממוצע המחברם גבוה משניהם שהוא בחי' אין.
יאד) והנה כמו שיש שני בחי' בנשמה כמו"כ יש ג"כ באלקות, שארז"ל בברכות דף יו"ד ע"א מה הקב"ה מלא את כל העולם כך הנשמה מלאה את כל הגוף, ובמדרש תלים ע"פ ברכי נפשי מה הנפש ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם, ויש בחי' אוא"ס ב"ה שקדוש ומובדל כו' וכמאמר איהו תפיס בכולא עלמין ולית מאן דתפיס בי', והיינו שיש ג"כ שני בחי' אלו, בחי' המתלבש בעולמות שהוא בחי' ממכ"ע, והב' מה שלמעלה מהתלבשות בעולמות שהוא בחי' סוכ"ע, ונק' בחי' מזל, והיינו שהוא למעלה מבחי' חכ'. וזהו מ"ש בזהר שנהר יוצא מעדן הוא בחי' מזל, והיינו לפי שנהר יוצא כו' להשקות את הגן, כי גן הוא בחי' מה שהנשמות יושבין ונהנין מזיו כו' שהוא בחי' השגה, אבל נהר יוצא מעדן הוא למעלה מהשגה והוא בחי' עדן עין לא ראתה, ומה שנהר זה משקה את הגן היינו שהארה מבחי' זו נמשך בגן
יבנ
עדן שמשיגים הנשמות ע"י זיו תורתן ועבודתן שלהם עצמם מה שעשו בעוה"ז שז"ע שכר מצוה מצוה, היינו הארה מבחי' התומ"צלב נמשך בג"ע להתענג הנשמות שיושבין שם. וז"ע ארים בסימא דנשמתא שנת' בזח"א לך לך דע"ז ע"א, שנת' בד"ה ויאמר כו' לך לך14 שזהו בחי' תוס' אורות, היינו הארה מבחי' מזל שהוא בחי' נהר שיוצא מעדן בחי' עין לא ראתה כו', ועיקר גילוי בחי' זו יהי' לע"ללא כו', כמ"ש במ"א שע"י העבודה בתומ"צ דעכשיו מוסיפים תוס' אורות באצי'15 ולע"ל יתגלה בחי' [זו], ומ"מ הארה מבחי' זו מאיר בג"ע כו' שז"ע ארים בסימא דנשמתא כו'.
עדן שמשיגים הנשמות ע"י זיו תורתן ועבודתן שלהם עצמם מה שעשו בעוה"ז שז"ע שכר מצוה מצוה, היינו הארה מבחי' התומ"צלב נמשך בג"ע להתענג הנשמות שיושבין שם. וז"ע ארים בסימא דנשמתא שנת' בזח"א לך לך דע"ז ע"א, שנת' בד"ה ויאמר כו' לך לך14 שזהו בחי' תוס' אורות, היינו הארה מבחי' מזל שהוא בחי' נהר שיוצא מעדן בחי' עין לא ראתה כו', ועיקר גילוי בחי' זו יהי' לע"ללא כו', כמ"ש במ"א שע"י העבודה בתומ"צ דעכשיו מוסיפים תוס' אורות באצי'15 ולע"ל יתגלה בחי' [זו], ומ"מ הארה מבחי' זו מאיר בג"ע כו' שז"ע ארים בסימא דנשמתא כו'.
יגובזה יובן משארז"ל בני חיי כו' לאו בזכותא תליא אלא במזלא דאין הפי' במזלא דהיינו המזלות הקבועים בגלגל, שמזל מחכים מזל מעשיר כו', אשר ע"ז ארז"ל אין מזל לישראל כי חלק אותם ה' לכל העמים, אבל הפי' במזלא תליא היינו במזל העליון שהוא בחי' אוא"ס מה שלמעלה מבחי' חכ', וכמאמר אבא יונק ממזלא, שאו"א יונקים ממזל הח' מזל ונוצר שנק' מזל העליון ומזל הי"ג ונקה16. וזהו לא בזכותא, דזכות הוא בבחי' חכ'. דהנה איתא שיש היכל הזכות, דהיינו שיושבין ודנין ע"ב סנהדרין אם לזכות כו' כמ"ש בזח"ב פקודי דרנ"א ודרנ"ב שהוא היכל הגבורה, ומספר ע"ב סנהדרין כנגד שם ע"ב שהוא בחי' חסד, וזהו ע"ד אחליפו דוכתי' שבפ' שמע והי' אם שמוע שהוא אור החסד בכלי הגבורה, ואור הגבורה בכלי החסד כמ"ש במ"א17. ועד"ז כאן ההיכל הזכות עצמו הוא היכל הגבורה, והסנהדרין שיושבין לדין הם ע"ב כמנין חסד, והם כנגד ע' סנהדרין ושני סופרי
ידנא
הדיינין שכותבים דברי המזכין ודברי המחייבין כמארז"ל בסנהדרין פ"ד משנה ג', ושורש החסד הוא בחי' חכ' כי המדות מתנהגים עפ"י חכ' כו'. וזהו לאו בזכותא תלי' שאין הב"ד של מעלה יכולים לשפוט בעצמם ליתן לו בנים, כמו למשל שאנו רואים במלכותא דארעא שאע"פ שיש בעלי משפט הדנין כל דבר מ"מ דבר גדול אין יכולים לדון בעצמם וצריכים להעלות אצל המלך בעצמו והוא ישפוט כו', וזהו"ע בני חיי ומזוני במזלא תליא שהוא בחי' אוא"ס מה שלמעלה מבחי' חכ', לפי שהוא דבר גדול מאד מה שאין יכולים בעצמם לשפוט כו'. אך מ"מ צריך ג"כ זכות של תומ"צ לפי שע"י ב"ד של מעלה נתעלה הדבר אל בחי' מזל העליון, וע"כ נאמר ועבדתם כו' וברך את לחמך כו', לפי שתלוי ג"כ בזכות שעי"ז נתעלה הדבר אל בחי' אוא"ס כו' מה שלמעלה מבחי' חכ'. ולכן גם גבי שרה א"ר אחא שזהו ע"י שהפקידה מצות ומעשים טובים דעי"ז זכתה להפקד בב"ד שלמעלה שיותן לה בן, אך הם עצמם אין ביכולתם ליתן כ"א שפסקו ע"י שהפקידה מצות ומעשים טובים עי"ז ראוי' היא שתפקד בבנים, והעלו לבחי' אוא"ס שלמעלה מבחי' חכ' הוא בחי' מזל העליון דונוצר, ומשם נמשך לשרה בן. ולכן הגם כי ויעש ה' לשרה כו', מ"מ צ"ל תחלה וה' פקד שהוא בחי' ב"ד ששופטים הדבר לזכות תחלה ע"פ החכ', ואח"כ מעלים הדבר לבחי' אוא"ס שלמעלה מהחכ' הוא בחי' מזל העליון דנוצר הנ"ל, ומשם נמשך ויעש ה' כו'.
הדיינין שכותבים דברי המזכין ודברי המחייבין כמארז"ל בסנהדרין פ"ד משנה ג', ושורש החסד הוא בחי' חכ' כי המדות מתנהגים עפ"י חכ' כו'. וזהו לאו בזכותא תלי' שאין הב"ד של מעלה יכולים לשפוט בעצמם ליתן לו בנים, כמו למשל שאנו רואים במלכותא דארעא שאע"פ שיש בעלי משפט הדנין כל דבר מ"מ דבר גדול אין יכולים לדון בעצמם וצריכים להעלות אצל המלך בעצמו והוא ישפוט כו', וזהו"ע בני חיי ומזוני במזלא תליא שהוא בחי' אוא"ס מה שלמעלה מבחי' חכ', לפי שהוא דבר גדול מאד מה שאין יכולים בעצמם לשפוט כו'. אך מ"מ צריך ג"כ זכות של תומ"צ לפי שע"י ב"ד של מעלה נתעלה הדבר אל בחי' מזל העליון, וע"כ נאמר ועבדתם כו' וברך את לחמך כו', לפי שתלוי ג"כ בזכות שעי"ז נתעלה הדבר אל בחי' אוא"ס כו' מה שלמעלה מבחי' חכ'. ולכן גם גבי שרה א"ר אחא שזהו ע"י שהפקידה מצות ומעשים טובים דעי"ז זכתה להפקד בב"ד שלמעלה שיותן לה בן, אך הם עצמם אין ביכולתם ליתן כ"א שפסקו ע"י שהפקידה מצות ומעשים טובים עי"ז ראוי' היא שתפקד בבנים, והעלו לבחי' אוא"ס שלמעלה מבחי' חכ' הוא בחי' מזל העליון דונוצר, ומשם נמשך לשרה בן. ולכן הגם כי ויעש ה' לשרה כו', מ"מ צ"ל תחלה וה' פקד שהוא בחי' ב"ד ששופטים הדבר לזכות תחלה ע"פ החכ', ואח"כ מעלים הדבר לבחי' אוא"ס שלמעלה מהחכ' הוא בחי' מזל העליון דנוצר הנ"ל, ומשם נמשך ויעש ה' כו'.
טוה) ובזה יובן ג"כ מש"א וה' פקד כו' בוא"ו ואח"כ ויעש ה' כו', והיינו לפי שתחלה צ"ל בחי' וה' פקד בחי' הוא וב"ד, ואח"כ שיהי' בחי' ויעש בחי' עשי' נאמר ויעש ה' בלא וא"ו שהוא בחי' שם הוי' כמו שהוא למעלה מבחי' כלים דאצי'. וזהו שלע"ל נאמר כי הולך לפניכם ה' והיינו שלמעלה יהי' התגלות כבוד מלכותו ית' על כולם וכמ"ש והי' ה' למלך כו' כי עתה אינו רק בחי' מלך ישראל וכמ"ש כה אמר ה' מלך ישראללג כו', אבל לע"ל והי' ה' למלך על כל הארץ כי אז
טזנב
אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם הוי' ולעבדו שכם א'. ומ"מ י"ל ע"ד ההפרש שעכשיו בין בן כרך ובן כפר18, או כמו שרי מלוכה ורואי פני המלך, ויש בני מלכים19 כו'. וזהו ג"כ שמתחלה נק' שרי, כי שרה לשון שררה בחי' מל', ושרי הוא בחי' רק מלך ישראל, אבל שרה הוא גילוי מלכותו על הכל, וכמארז"ל שרי היא שרה, שרי לאומתה (שרי ל' יחיד משמע שרתי) ולבסוף נעשית שרה לכל העולם כולו בגמ' ספ"ק דברכות די"ג א' ובר"פ מ"ז ברבות באו"א קצת דקאמר שרי לעצמה20. וזהו שילדה את יצחק צחוק עשה לי כו' לשון תענוג שיהי' לע"ל, נאמר ה' בלא וא"ו כו', ומענין ויעש יובן ג"כ ענין מעשה המצות שהם גבוהים מאד וכמ"ש רז"ל נמנו וגמרו תלמוד גדול שמביא לידי מעשה וזיל בתר טעמא והיינו לפי שעיקר תכלית הבריאה שיהי' גילוי אלקות מה שאינו עפ"י השתלשלות וזה נק' בחי' עשי' כי המשכת תוס' אורות מה שלא עפ"י השתלשלות נק' עשי' וזהו עין לא ראתה יעשה ל' עשי', וכן כתיב השמים החדשים אשר אני עושה והמשכת אורות אלו ממשיכים ע"י מעשה המצות שהוא עשי' בפ"מ ע"כ מעשה גדול ולכן אמר בזהר עשי' לעילא, אך מ"מ תלמוד גדול שמביא לידי מעשה21 שזהו שנאמר וה' פקד שצ"ל מקודם ע"פ ב"ד שמקבלין ודנין ע"פ החכמה כו' וד"ל.
אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם הוי' ולעבדו שכם א'. ומ"מ י"ל ע"ד ההפרש שעכשיו בין בן כרך ובן כפר18, או כמו שרי מלוכה ורואי פני המלך, ויש בני מלכים19 כו'. וזהו ג"כ שמתחלה נק' שרי, כי שרה לשון שררה בחי' מל', ושרי הוא בחי' רק מלך ישראל, אבל שרה הוא גילוי מלכותו על הכל, וכמארז"ל שרי היא שרה, שרי לאומתה (שרי ל' יחיד משמע שרתי) ולבסוף נעשית שרה לכל העולם כולו בגמ' ספ"ק דברכות די"ג א' ובר"פ מ"ז ברבות באו"א קצת דקאמר שרי לעצמה20. וזהו שילדה את יצחק צחוק עשה לי כו' לשון תענוג שיהי' לע"ל, נאמר ה' בלא וא"ו כו', ומענין ויעש יובן ג"כ ענין מעשה המצות שהם גבוהים מאד וכמ"ש רז"ל נמנו וגמרו תלמוד גדול שמביא לידי מעשה וזיל בתר טעמא והיינו לפי שעיקר תכלית הבריאה שיהי' גילוי אלקות מה שאינו עפ"י השתלשלות וזה נק' בחי' עשי' כי המשכת תוס' אורות מה שלא עפ"י השתלשלות נק' עשי' וזהו עין לא ראתה יעשה ל' עשי', וכן כתיב השמים החדשים אשר אני עושה והמשכת אורות אלו ממשיכים ע"י מעשה המצות שהוא עשי' בפ"מ ע"כ מעשה גדול ולכן אמר בזהר עשי' לעילא, אך מ"מ תלמוד גדול שמביא לידי מעשה21 שזהו שנאמר וה' פקד שצ"ל מקודם ע"פ ב"ד שמקבלין ודנין ע"פ החכמה כו' וד"ל.