Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אבראשית כו'
בס"ד פ' בראשית תרל"ט
מעלת אתכפיא כו' הדום רגלי כו' מרגלים כו' תהו ותקון - ב' קיצורים
בס"ד פ' בראשית תרל"ט
מעלת אתכפיא כו' הדום רגלי כו' מרגלים כו' תהו ותקון - ב' קיצורים
בבראשית
בראשית ברא1 אלקי'2 את השמים ואת כו' והארץ היתה תהו3 כו', וצ"ל ענין אומרו והארץ היתה תהו, הלא בעה"ת4 הי' כל הספירות שבתיקון רק שהיו בחי' נקודות זת"ז5 כנודע, ומהו והארץ דוקא. וגם משמע שזהו כעין נתינת טעם על בריאת שמו"א שאמר תחלה, וצ"ל מהו. והענין הוא דהנה עיקר בחי' הבירורים מבחי' התהו שנשארו שלא נתבררו בדרך בירור שמלמעלמ"ט, כ"א שיבוררו בדרך בירור מלמטלמ"ע ע"י עבודת האדם כמשי"ת זהו בבחי' ארץ בחי' מ'6 ש'8 ב"ן7 דוקא. וכנודע שב"ן הוא המתברר ע"י בחי' ש' מ"ה9 דתיקון המברר אותו, ופי' מ"ה הוא בחי' ביטול בכלל, ועיקרו בחי' מ"ה דחכ' שהוא בחי' ביטול אמיתי דיחו"ע וכמו שאמר משה בחי' יסו"א10 ונחנו מה11 כו' וכמו שא' בס"י ע"ס בלי מה שפי' בלי שום מהות12, ואמנם בכדי לבוא לבחי' זה זהו ע"י בחי' ביטול היש לאין, וזהו שארז"ל גדולים מע"צ13 ממעשה שמים וארץ, דאלו מעשה שמים וארץ הם בחי' בריאה יש מאין, אבל ע"י עבודת האדם בתומ"צ שעי"ז נא' ועמך כולם צדיקי'14 וכמ"ש מזה בד"ה ויהיו כל הפקודי' (חה"ש ך"ו)15 שהמקיים המצות נק' צדיק ע"ש שכל
בראשית ברא1 אלקי'2 את השמים ואת כו' והארץ היתה תהו3 כו', וצ"ל ענין אומרו והארץ היתה תהו, הלא בעה"ת4 הי' כל הספירות שבתיקון רק שהיו בחי' נקודות זת"ז5 כנודע, ומהו והארץ דוקא. וגם משמע שזהו כעין נתינת טעם על בריאת שמו"א שאמר תחלה, וצ"ל מהו. והענין הוא דהנה עיקר בחי' הבירורים מבחי' התהו שנשארו שלא נתבררו בדרך בירור שמלמעלמ"ט, כ"א שיבוררו בדרך בירור מלמטלמ"ע ע"י עבודת האדם כמשי"ת זהו בבחי' ארץ בחי' מ'6 ש'8 ב"ן7 דוקא. וכנודע שב"ן הוא המתברר ע"י בחי' ש' מ"ה9 דתיקון המברר אותו, ופי' מ"ה הוא בחי' ביטול בכלל, ועיקרו בחי' מ"ה דחכ' שהוא בחי' ביטול אמיתי דיחו"ע וכמו שאמר משה בחי' יסו"א10 ונחנו מה11 כו' וכמו שא' בס"י ע"ס בלי מה שפי' בלי שום מהות12, ואמנם בכדי לבוא לבחי' זה זהו ע"י בחי' ביטול היש לאין, וזהו שארז"ל גדולים מע"צ13 ממעשה שמים וארץ, דאלו מעשה שמים וארץ הם בחי' בריאה יש מאין, אבל ע"י עבודת האדם בתומ"צ שעי"ז נא' ועמך כולם צדיקי'14 וכמ"ש מזה בד"ה ויהיו כל הפקודי' (חה"ש ך"ו)15 שהמקיים המצות נק' צדיק ע"ש שכל
גשמט
המצות נק' בשם צדקה כמ"ש וצדקה תהי' לנו16 כי נשמור לעשות את כל המצוה כו', הנה עי"ז פועלים להיות בחי' ביטול היש לאין, ולכן גדולים מע"צ, וי"ל פי' מעשה ל' כפי' והכרח17 מל' גט מעושה18, מעשין על הצדקה19, ל' כפי', שהעיקר הוא בחי' אתכפי', וע"י אתכפי' יבוא לבחי' אתהפכא שזהו בחי' ביטול אמיתי דמ"ה דחכ' כו', וע' בד"ה קחו מאתכם תרומה, שבעבודה גבהה מעלת אתכפי'20 יותר מבחי' אתהפכא, הגם שבעצם אתהפכא גבוה יותר וזהו שלימות המכוון, וכמ"ש בהקדמת הזהר מאן מנכון21 דלא מהפך מחשוכא לנהורא כו' לית לי' חולקא הכא, מ"מ בעבודה אתכפי' חשוב יותר כי אחר שפועל בעצמו בחי' אתהפכא שוב א"צ לעבודה כ"כ כו', וגם מפני כי הבירור הוא ע"י אתכפי' דוקא.
המצות נק' בשם צדקה כמ"ש וצדקה תהי' לנו16 כי נשמור לעשות את כל המצוה כו', הנה עי"ז פועלים להיות בחי' ביטול היש לאין, ולכן גדולים מע"צ, וי"ל פי' מעשה ל' כפי' והכרח17 מל' גט מעושה18, מעשין על הצדקה19, ל' כפי', שהעיקר הוא בחי' אתכפי', וע"י אתכפי' יבוא לבחי' אתהפכא שזהו בחי' ביטול אמיתי דמ"ה דחכ' כו', וע' בד"ה קחו מאתכם תרומה, שבעבודה גבהה מעלת אתכפי'20 יותר מבחי' אתהפכא, הגם שבעצם אתהפכא גבוה יותר וזהו שלימות המכוון, וכמ"ש בהקדמת הזהר מאן מנכון21 דלא מהפך מחשוכא לנהורא כו' לית לי' חולקא הכא, מ"מ בעבודה אתכפי' חשוב יותר כי אחר שפועל בעצמו בחי' אתהפכא שוב א"צ לעבודה כ"כ כו', וגם מפני כי הבירור הוא ע"י אתכפי' דוקא.
דוענין בחי' הבירורים הוא, דהנה כתי' ראה נתתי לפניך22 את החיים ואת הטוב ואת כו' הרע, ונת' מזה במ"א שהרע עוד גרוע מבחי' מות23, שהרי לטומאת מת יש טהרה, וכמ"ש מזה באגה"ק סי' ך"ח בד"ה למה נסמכה, משא"כ רע גמור א"א להתברר כ"א שצריכים ללקט ממנו ניצוצי הקדושה המחיים אותו כמ"ש ואתה מחי' את כולם24, אפי' רע (ומ"ש ובורא רע25, י"ל לא יגורך רע26 זהו באצי', אבל בבריאה יש מציאות רע וכנודע שבבריאה מיעוטה רע27, אבל עכ"פ נמצא בחי' הרע, וי"ל שזהו רע בערך האצי' וגם בערך טוב דבריאה וכמובן ממה שית' לקמן בענין הבירור מלמעלמ"ט שמה שלא יוכל להתברר וליכלל באצי' נפל בבריאה28, ועד"ז מבריאה ליצי' כו', וא"כ י"ל שבערך היצי' נק' עדיין טוב, אמנם באמת אינו כן
השנ
שמ"ש מיעוטו רע הכוונה שנתערב בו מעט רע, אם ממה שנשאר משה"כ, או ממה שניתוסף בחטא עה"ד (והגם שעה"ד מתחיל ביצי'29 כנודע מ"מ יש פגמו גם בבריאה כו' ואכמל"ב) ממש שצריך להתברר ותלוי בעבודת האדם בבחי' הבירור בעשיי' דוקא מלמטלמ"ע וכמשי"ת אי"ה) והוא ע"י מעשה ל' כפי' והכרח לקיים כל השס"ה ל"ת בבחי' אתכפי' דוקא, וכמארז"ל אל יאמר אדם א"א בבשר חזיר אלא אפשי ואבי שבשמים גזר עלי30, וכן בכל השס"ה ל"ת31, ולהזהר בכל רמ"ח מ"ע לקיים כמצוה עלינו כו' בבחי' עבודת עבד, וע' בלק"ת32 בד"ה ועתה יגדל נא, ובהביאור שם. והענין הוא דכתי' רגלי' יורדות33 כו' מחמת חטא עה"ד שנתערב הקלי' בקדושה ע' בפ' תולדות סד"ה ראה ריח בני34, וגם הנה נודע שבתחלת הבריאה נפל בהם ניצוצות משה"כ דתהו, וע"י חטא עה"ד ניתוסף כו', ולכן רגלי' יורדות כו' וצריכים להגביהם כו', וזהו והארץ היא בחי' מעהמ"צ35 הם הדום בחי' שרפרף36 להגביה את בחי' הרגל מירידתה, וע"י הגבהת הרגל והפרדתה מירידתה, עי"ז נמשך תוס' וריבוי אורות בע"ס דאצי', כי הרגל יש לו מעלה גם בבחי' או"י והוא במה שנושא הראש, ונוסף לזה שבבחי' או"ח הנה הרגל הוא ראש, וזהו דכתי'37 (ישעי' סי' נ"ח י"ג)38 אם תשיב משבת רגליך [עשות חפציך ביום קדשי וגו', שבת קיח"ב, קיג"א קיט"א קנ"א, פסחים סח"ב, ביצה לד"ב, ובמצ"ד פי' דהיינו שלא יצא חוץ לתחום והענין] דמבואר בלק"ת מהאריז"ל פ' בשלח39 בטעם תחום שבת אלפים אמה [שהם המקום פנוי שבין הסט"א ובין נהי"מ דעשיי', היינו כי בשבת נהי"מ דעשיי' נפרדי' מן הקליפות ועולים למעלה בחג"ת, משא"כ בחול רגליה יורדות שנה"י דעשיי' מתקרב למקום הקליפות כו'. וכאשר עולים נהי"מ בשבת ומתרחקת מהקליפה נשאר חלל ומקו"פ ביניהם ובין הקליפה אלפים אמה כו' והעושה מלאכה בשבת גורם הכנסת הקליפה למקום החלל ונדבקים בקדושה כמו בחול וזהו ענין מחללי'40 כו' ע"ש. ועיין מענין מחלליה בזח"א ד"ו תחלת ע"א], ועל אותו בחי' החלל הוזהרו בנ"י שלא
שמ"ש מיעוטו רע הכוונה שנתערב בו מעט רע, אם ממה שנשאר משה"כ, או ממה שניתוסף בחטא עה"ד (והגם שעה"ד מתחיל ביצי'29 כנודע מ"מ יש פגמו גם בבריאה כו' ואכמל"ב) ממש שצריך להתברר ותלוי בעבודת האדם בבחי' הבירור בעשיי' דוקא מלמטלמ"ע וכמשי"ת אי"ה) והוא ע"י מעשה ל' כפי' והכרח לקיים כל השס"ה ל"ת בבחי' אתכפי' דוקא, וכמארז"ל אל יאמר אדם א"א בבשר חזיר אלא אפשי ואבי שבשמים גזר עלי30, וכן בכל השס"ה ל"ת31, ולהזהר בכל רמ"ח מ"ע לקיים כמצוה עלינו כו' בבחי' עבודת עבד, וע' בלק"ת32 בד"ה ועתה יגדל נא, ובהביאור שם. והענין הוא דכתי' רגלי' יורדות33 כו' מחמת חטא עה"ד שנתערב הקלי' בקדושה ע' בפ' תולדות סד"ה ראה ריח בני34, וגם הנה נודע שבתחלת הבריאה נפל בהם ניצוצות משה"כ דתהו, וע"י חטא עה"ד ניתוסף כו', ולכן רגלי' יורדות כו' וצריכים להגביהם כו', וזהו והארץ היא בחי' מעהמ"צ35 הם הדום בחי' שרפרף36 להגביה את בחי' הרגל מירידתה, וע"י הגבהת הרגל והפרדתה מירידתה, עי"ז נמשך תוס' וריבוי אורות בע"ס דאצי', כי הרגל יש לו מעלה גם בבחי' או"י והוא במה שנושא הראש, ונוסף לזה שבבחי' או"ח הנה הרגל הוא ראש, וזהו דכתי'37 (ישעי' סי' נ"ח י"ג)38 אם תשיב משבת רגליך [עשות חפציך ביום קדשי וגו', שבת קיח"ב, קיג"א קיט"א קנ"א, פסחים סח"ב, ביצה לד"ב, ובמצ"ד פי' דהיינו שלא יצא חוץ לתחום והענין] דמבואר בלק"ת מהאריז"ל פ' בשלח39 בטעם תחום שבת אלפים אמה [שהם המקום פנוי שבין הסט"א ובין נהי"מ דעשיי', היינו כי בשבת נהי"מ דעשיי' נפרדי' מן הקליפות ועולים למעלה בחג"ת, משא"כ בחול רגליה יורדות שנה"י דעשיי' מתקרב למקום הקליפות כו'. וכאשר עולים נהי"מ בשבת ומתרחקת מהקליפה נשאר חלל ומקו"פ ביניהם ובין הקליפה אלפים אמה כו' והעושה מלאכה בשבת גורם הכנסת הקליפה למקום החלל ונדבקים בקדושה כמו בחול וזהו ענין מחללי'40 כו' ע"ש. ועיין מענין מחלליה בזח"א ד"ו תחלת ע"א], ועל אותו בחי' החלל הוזהרו בנ"י שלא
ושנא
יצאו בו ברגלם אלא יאספו את רגלם לתוך התחום דקדושה וכמ"ש אל יצא איש ממקומו41 כו' וגם למעלה בחי' נה"י נק' רגליך וע"ז אמר אם תשיב משבת רגליך שצריך לאסוף בחי' נה"י דקדושה להגביהם כלפי מעלה בשבת ולא ירדו כ"כ למטה בבחי' חלל דקליפה לגרום להם ג"כ שפע המוחין דשבת כו' [וע' מענין אל יצא איש ממקומו בזח"ב בשלח דס"ג סע"ב ובפ' ויקהל דר"ז ע"א דהא מיניה לבר אתר דאלקי' אחרים איהו כו' ממקומו דא כבוד דלתתא ושם פי' דאלפים אמה הם נגד שהמל' הנק' מקום בנינה משני בחי' חו"ג ושרשם מחו"ב הנק' אאלפך חכ' ובינה42, שמחו"ב אין להם יניקה כו'], ומזה יובן ג"כ דרך43 כלל על כל פגם וחסרון שנעשה ע"י כל ל"ת כמו לאו דכלאים לא תלבש שעטנז44 כו' וכיוצא שעי"ז גורם ירידת שפע הקדושה להיות משכנה בבחי' החלל והפגם דסט"א וכמ"ש ולא תחללו45 כו' וכמ"ש זה הענין במ"א, והוא ע"ד ענין הנ"ל בירידת בחי' הרגל למטה כו' [ומזה יובן ענין והארץ הדום רגלי שע"י קיום המצות גורמים הגבהת בחי' רגלי שהם נהי"מ דקדושה שיהיו נפרדי' מהקליפות ויתעלו למעלה, וזהו וצדקה תרומם גוי46, דפי' גוי היינו שיגביה נה"י המרומזי' באות ג' דגוי שיתכללו בחג"ת בחי' וא"ו כו' והיינו ע"י צדקה, שפי' בלק"ת מהאריז"ל בישעי' שם47 שרגל הקוף מורה על רגליה יורדות מות, וכשנפרד הרגל מהקליפות נעשה מזה ה', וזה מרומז בצדקה שיש בה קוף הא כו' וידוע שכל המצות נק' בשם צדקה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל מצות ה'48 כו', היינו כי ע"י קיום המצות נעשה בחי' עליות נהי"מ שיתפרדו מהסט"א ואזי יעלו למעלה, ועי"ז גורם עליות כל העולמות למעלה מעלה כמבואר מענין עליות דשבת שהתחלה עליות נהי"מ דעשיי' וזה גורם גם עליות כח"ב דאצי' למעלה כו' כמבואר בד"ה את שבתותי תשמרו49, הרי שהרגל מגביה את הראש א"כ הראש מקבל מהרגל, וכ"ז ע"י והארץ הדום רגלי שהוא מעשה המצות ותשבע"פ הנקראי' ארץ50 שהם בחי' הדום להגביה הרגל ע"ד אם תשיב משבת רגליך כו' ועי"ז וקראת לשבת ענג כו' המשכת וגילוי ענג העליון.
יצאו בו ברגלם אלא יאספו את רגלם לתוך התחום דקדושה וכמ"ש אל יצא איש ממקומו41 כו' וגם למעלה בחי' נה"י נק' רגליך וע"ז אמר אם תשיב משבת רגליך שצריך לאסוף בחי' נה"י דקדושה להגביהם כלפי מעלה בשבת ולא ירדו כ"כ למטה בבחי' חלל דקליפה לגרום להם ג"כ שפע המוחין דשבת כו' [וע' מענין אל יצא איש ממקומו בזח"ב בשלח דס"ג סע"ב ובפ' ויקהל דר"ז ע"א דהא מיניה לבר אתר דאלקי' אחרים איהו כו' ממקומו דא כבוד דלתתא ושם פי' דאלפים אמה הם נגד שהמל' הנק' מקום בנינה משני בחי' חו"ג ושרשם מחו"ב הנק' אאלפך חכ' ובינה42, שמחו"ב אין להם יניקה כו'], ומזה יובן ג"כ דרך43 כלל על כל פגם וחסרון שנעשה ע"י כל ל"ת כמו לאו דכלאים לא תלבש שעטנז44 כו' וכיוצא שעי"ז גורם ירידת שפע הקדושה להיות משכנה בבחי' החלל והפגם דסט"א וכמ"ש ולא תחללו45 כו' וכמ"ש זה הענין במ"א, והוא ע"ד ענין הנ"ל בירידת בחי' הרגל למטה כו' [ומזה יובן ענין והארץ הדום רגלי שע"י קיום המצות גורמים הגבהת בחי' רגלי שהם נהי"מ דקדושה שיהיו נפרדי' מהקליפות ויתעלו למעלה, וזהו וצדקה תרומם גוי46, דפי' גוי היינו שיגביה נה"י המרומזי' באות ג' דגוי שיתכללו בחג"ת בחי' וא"ו כו' והיינו ע"י צדקה, שפי' בלק"ת מהאריז"ל בישעי' שם47 שרגל הקוף מורה על רגליה יורדות מות, וכשנפרד הרגל מהקליפות נעשה מזה ה', וזה מרומז בצדקה שיש בה קוף הא כו' וידוע שכל המצות נק' בשם צדקה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל מצות ה'48 כו', היינו כי ע"י קיום המצות נעשה בחי' עליות נהי"מ שיתפרדו מהסט"א ואזי יעלו למעלה, ועי"ז גורם עליות כל העולמות למעלה מעלה כמבואר מענין עליות דשבת שהתחלה עליות נהי"מ דעשיי' וזה גורם גם עליות כח"ב דאצי' למעלה כו' כמבואר בד"ה את שבתותי תשמרו49, הרי שהרגל מגביה את הראש א"כ הראש מקבל מהרגל, וכ"ז ע"י והארץ הדום רגלי שהוא מעשה המצות ותשבע"פ הנקראי' ארץ50 שהם בחי' הדום להגביה הרגל ע"ד אם תשיב משבת רגליך כו' ועי"ז וקראת לשבת ענג כו' המשכת וגילוי ענג העליון.
זקיצור51. ענין והארץ מצות הדום להגביה כנ"י הנק' רגל שלא יהי' רגליה יורדות, ותחלה יבאר ענין הרגל שיש בכחה להוליך את הראש או לרפאו כו'52 כי
חשנב
נעוץ סופן בתחלתן53, ויש בע"ס ב' בחי' מה שיש להם חיות קצוב, ותוספת וריבוי האור והוא הנק' הילוך וזה נמשך ע"י אתעדל"ת מהבירורי' וזהו ענין ההילוך ע"י הרגל, והרפואה לחולת אהבה, בא"י אמ"ה, והתהלכתי54, אני אענה את השמים55 והם יענו את הארץ, ענין שלש רגלים, בנהר יעברו ברגל56, אך לפי שרגלי' יורדות מחמת חטא עה"ד שנתערב הקליפה בקדושה סד"ה ראה ריח בני, צ"ל הדום רגלי וזהו אם תשיב משבת רגליך, שיתפרדו נהי"מ מהקליפות, ומרומז בתיבת צדקה מקוף רגל ארוך מה שרגליה יורדות נעשה הא.
נעוץ סופן בתחלתן53, ויש בע"ס ב' בחי' מה שיש להם חיות קצוב, ותוספת וריבוי האור והוא הנק' הילוך וזה נמשך ע"י אתעדל"ת מהבירורי' וזהו ענין ההילוך ע"י הרגל, והרפואה לחולת אהבה, בא"י אמ"ה, והתהלכתי54, אני אענה את השמים55 והם יענו את הארץ, ענין שלש רגלים, בנהר יעברו ברגל56, אך לפי שרגלי' יורדות מחמת חטא עה"ד שנתערב הקליפה בקדושה סד"ה ראה ריח בני, צ"ל הדום רגלי וזהו אם תשיב משבת רגליך, שיתפרדו נהי"מ מהקליפות, ומרומז בתיבת צדקה מקוף רגל ארוך מה שרגליה יורדות נעשה הא.
טועפ"ז אפשר לומר בענין המרגלים שהוא ג"כ מלשון רגל57 היינו מה שירדו ונשלחו לברר ארץ כנען שהיתה בחי' רגליה יורדות, והם היו מבחי' דכורא58 ע"כ נשלחו לתקן בחי' רגליה יורדות כו' שיהי' ע"ד ויעל אברם ממצרים59 כו', עיין בת"א ר"פ יתרו בד"ה בחדש השלישי, ועיין בהרמ"ז פ' שלח פי' ג"כ ענין המרגלים ע"ד הנ"ל, ורגל פירושו חפוש דהיינו העצה שיפשפש במעשיו60 ע"ד ושם דרך61 כל השם אורחותיו62 כו' וכענין יהושע וכלב, וכן בכל אדם בעת עסקיו בעניני עוה"ז ובפרט בבעל עסק הרי מתפשט ע"כ הרגל למטה בק"נ, אלא שכאשר מקיים בכל דרכיך דעהו63 שלא להתדבק ממש בהם רק ע"ד בא אחיך במרמה64, שמה שהוא בחי' אחיך של היצה"ר באכילה ושתי' אין זה רק בבחי' כדי לברר וכמו שאומרים ואספת דגנך65 בק"ש דוקא עי"ז אח"כ נעשו מה יפו פעמיך בנעלים ועמ"ש ע"פ ואנכי תרגלתי לאפרים66 בלק"ת ס"פ פנחס67 שנמשך בחי' אנכי בבחי' רגל היינו במצות מעשיות שיהי'68 עי"ז בחי' הדום רגלי כנ"ל ועי"ז קחם על זרועותיו ע"ד וצדקה תרומם גוי כנ"ל.
יקיצור. ענין המרגלים הי' לתקן בחי' רגליה יורדות ולעשות הדום לבחי' רגל, ע"ד ושם דרך, ואנכי תרגלתי לאפרים, עכ"ה69].
יאאך70 הנה עדיין י"ל בענין הנ"ל ברגל משום דנעוץ תחלתן בסופן כו', לכך נעשה ע"י אתעדל"ת אתעדל"ע71 כו' דמ"מ היא גופה צריכה טעם למה הענין כך
יבשנג
דהראש יצטרך להרגל72 והגם שאנו רואי' בחוש שכך הוא מ"מ י"ל שרש הענין על מה ולמה היתה תחילת הבריאה באופן זה ולא באופן אחר כו'. ויובן זה בהקדים ענין א' והוא בענין התהו ותיקון דהנה ידוע שבעולם התהו היו האורות בלתי כלולי' זב"ז אלא היו הז' נקודות זה תחת זה וז"ש וימלוך תחתיו73 כמ"ש בע"ח כו'. וביאור הדברים ידוע דהיינו מפני שהי' ההשתלשלו' בדרך עו"ע74 ואע"פ שהעלול צריך לעילתו אבל העילה א"צ לעלול הימנו כלל וע"כ נק' זת"ז שהרי אין העליון כלול מן התחתון כלל כמו כאשר נמשך אור החכ' מאור הכתר אע"פ שהחכ' מקבלת שפעה מאור הכתר בתמידות אבל אור הכתר איננו מקבל כלל בשום פעם מאור החכ' העלול ממנו כו', ונמצא אין הכתר כלול מן החכמה כלל וגם החכ' אינה כלולה מן הכתר רק במה שמקבלת ממנו שפעה, אבל היא נפרדת לדבר מהות בפ"ע אחרי קבלתה, וזהו פי'75 זת"ז * [והיו ענפין מתפרדין76 ומחמת זה הי' שבה"כ, ובעולם התיקון נעשו בחי' פרצופי' היינו עד"מ ציור אדם שהראש מצטרך להרגל ומקבל ממנו ועמ"ש מענין תהו ותיקון בפ' שמות77 בד"ה מי שם פה לאדם, ומ"ש במ"א בביאור ע"פ לרוקע78 הארץ על המים, ובביאור ע"פ והניף הכהן אותם על לחם הבכורים בלק"ת פ' אמור79, ומ"ש ע"פ מבלי אשר לא ימצא האדם80 את המעשה אשר עשה אלקי'81 מראש עד סוף]. והנה השבירה הי' בבחי' הכלים דתהו דוקא ולא באורות82 כידוע דז' נקודות דתהו נסתלקו והכלים שלהם נשברו ונפלו למטה בעולם הבריאה כו' [ועמ"ש מזה
דהראש יצטרך להרגל72 והגם שאנו רואי' בחוש שכך הוא מ"מ י"ל שרש הענין על מה ולמה היתה תחילת הבריאה באופן זה ולא באופן אחר כו'. ויובן זה בהקדים ענין א' והוא בענין התהו ותיקון דהנה ידוע שבעולם התהו היו האורות בלתי כלולי' זב"ז אלא היו הז' נקודות זה תחת זה וז"ש וימלוך תחתיו73 כמ"ש בע"ח כו'. וביאור הדברים ידוע דהיינו מפני שהי' ההשתלשלו' בדרך עו"ע74 ואע"פ שהעלול צריך לעילתו אבל העילה א"צ לעלול הימנו כלל וע"כ נק' זת"ז שהרי אין העליון כלול מן התחתון כלל כמו כאשר נמשך אור החכ' מאור הכתר אע"פ שהחכ' מקבלת שפעה מאור הכתר בתמידות אבל אור הכתר איננו מקבל כלל בשום פעם מאור החכ' העלול ממנו כו', ונמצא אין הכתר כלול מן החכמה כלל וגם החכ' אינה כלולה מן הכתר רק במה שמקבלת ממנו שפעה, אבל היא נפרדת לדבר מהות בפ"ע אחרי קבלתה, וזהו פי'75 זת"ז * [והיו ענפין מתפרדין76 ומחמת זה הי' שבה"כ, ובעולם התיקון נעשו בחי' פרצופי' היינו עד"מ ציור אדם שהראש מצטרך להרגל ומקבל ממנו ועמ"ש מענין תהו ותיקון בפ' שמות77 בד"ה מי שם פה לאדם, ומ"ש במ"א בביאור ע"פ לרוקע78 הארץ על המים, ובביאור ע"פ והניף הכהן אותם על לחם הבכורים בלק"ת פ' אמור79, ומ"ש ע"פ מבלי אשר לא ימצא האדם80 את המעשה אשר עשה אלקי'81 מראש עד סוף]. והנה השבירה הי' בבחי' הכלים דתהו דוקא ולא באורות82 כידוע דז' נקודות דתהו נסתלקו והכלים שלהם נשברו ונפלו למטה בעולם הבריאה כו' [ועמ"ש מזה
יגשנד
בלק"ת בביאור ע"פ ראשי המטות83] ולכך נק' בשם שבירת הכלים דוקא וידוע דבחי' הכלים דתהו הי' סיבת שבירתן מפני ריבוי האור ומיעוט הכלים84 וזה הי' כל עיקר ענין התיקון להיות ריבוי הכלים ומיעוט האור דהיינו שיהי' הכלים רחבים ביותר מכפי ערך האור שבהן85 [ועמ"ש מזה בביאור ע"פ החלצו מאתכם86, והנה הכלים דתיקון נתתקנו ממה שנתברר משבה"כ דתהו] דהנה ז' הבלים87 דתהו שנשברו ונפלו ואח"כ התיקון מה שהי' יכול להתברר וליכלל באצי' נכלל באצי'88 ומה שלא יוכל להתברר וליכלל שם באצי'89 נפל עוד למטה מן האצי' והוא בעולם הבריאה ועד"ז מבריאה ליצי' ומיצי' לעשיי' כו' וכמ"ש במ"א [ועיין מזה בלק"ת פ' פנחס בד"ה הנה כתי' לעבדה ולשמרה ושם פ"ב90 ובסידור בהדרוש ע"פ צו את בנ"י כו' את קרבני לחמי, ושם בהביאור91], ונמצא שהסיבה העיקרית להריבוי של הכלים כ"כ דהיינו שיהי' ריבוי ההשתל' כ"כ באבי"ע הוא ע"י ענין הבירור דהיינו ע"י מה שנדחה והוברר בחי' הפסולת בתחלה לפני האצי' ע"כ יכול להיות אח"כ ריבוי הרחבת כלים באצי' וכו' וכמו שאנו רואים למטה סיבת הרחבת כלים ואברים הוא ע"י סיבת הבירורי' דמזונות האדם שנעשה דם והדם נהפך לחיות92 כו' וכמ"ש במ"א, והנה בירורי' הנ"ל הן מלמעלמ"ט דהיינו דרך ירידתן של הכלים דתהו ממדרג' למדרגה כנ"ל אמנם אחר שכבר נפל בירידה אחר ירידה עד ע' שרים93 כו' יש עוד בחי' בירורי' והוא ע"י העלאות רפ"ח ניצוצות94 כו' מלמטה למעלה ומתחלה נברר בעשיי' ומעשי' נברר עוד ועולה ליצי' כו' ועד"ז עד רום המעלות כידוע ומבואר במ"א [בביאור ע"פ מי יתנך95 כאח לי] ולהיות כן גם יהי' סיבת תוס' וריבוי האור למעלה ע"י הבירורי' שמלמטלמ"ע מאחר שע"י הבירורי' שמלמעלה למטה נעשה הרחבת כלים הנ"ל לפי ששרש הדברים שמתעלים מלמטלמ"ע הרי הן בשרשן בחי' ז' הכלים דתהו שנפלו כנ"ל והוא למעלה במדרגה מבחי' התיקון כי הגם שמ"ה מברר ב"ן כו',
בלק"ת בביאור ע"פ ראשי המטות83] ולכך נק' בשם שבירת הכלים דוקא וידוע דבחי' הכלים דתהו הי' סיבת שבירתן מפני ריבוי האור ומיעוט הכלים84 וזה הי' כל עיקר ענין התיקון להיות ריבוי הכלים ומיעוט האור דהיינו שיהי' הכלים רחבים ביותר מכפי ערך האור שבהן85 [ועמ"ש מזה בביאור ע"פ החלצו מאתכם86, והנה הכלים דתיקון נתתקנו ממה שנתברר משבה"כ דתהו] דהנה ז' הבלים87 דתהו שנשברו ונפלו ואח"כ התיקון מה שהי' יכול להתברר וליכלל באצי' נכלל באצי'88 ומה שלא יוכל להתברר וליכלל שם באצי'89 נפל עוד למטה מן האצי' והוא בעולם הבריאה ועד"ז מבריאה ליצי' ומיצי' לעשיי' כו' וכמ"ש במ"א [ועיין מזה בלק"ת פ' פנחס בד"ה הנה כתי' לעבדה ולשמרה ושם פ"ב90 ובסידור בהדרוש ע"פ צו את בנ"י כו' את קרבני לחמי, ושם בהביאור91], ונמצא שהסיבה העיקרית להריבוי של הכלים כ"כ דהיינו שיהי' ריבוי ההשתל' כ"כ באבי"ע הוא ע"י ענין הבירור דהיינו ע"י מה שנדחה והוברר בחי' הפסולת בתחלה לפני האצי' ע"כ יכול להיות אח"כ ריבוי הרחבת כלים באצי' וכו' וכמו שאנו רואים למטה סיבת הרחבת כלים ואברים הוא ע"י סיבת הבירורי' דמזונות האדם שנעשה דם והדם נהפך לחיות92 כו' וכמ"ש במ"א, והנה בירורי' הנ"ל הן מלמעלמ"ט דהיינו דרך ירידתן של הכלים דתהו ממדרג' למדרגה כנ"ל אמנם אחר שכבר נפל בירידה אחר ירידה עד ע' שרים93 כו' יש עוד בחי' בירורי' והוא ע"י העלאות רפ"ח ניצוצות94 כו' מלמטה למעלה ומתחלה נברר בעשיי' ומעשי' נברר עוד ועולה ליצי' כו' ועד"ז עד רום המעלות כידוע ומבואר במ"א [בביאור ע"פ מי יתנך95 כאח לי] ולהיות כן גם יהי' סיבת תוס' וריבוי האור למעלה ע"י הבירורי' שמלמטלמ"ע מאחר שע"י הבירורי' שמלמעלה למטה נעשה הרחבת כלים הנ"ל לפי ששרש הדברים שמתעלים מלמטלמ"ע הרי הן בשרשן בחי' ז' הכלים דתהו שנפלו כנ"ל והוא למעלה במדרגה מבחי' התיקון כי הגם שמ"ה מברר ב"ן כו',
ידשנה
אבל לאחר שנתברר הרי מסיבתו דוקא נעשה הרחבת הכלי כנ"ל וירידת כל ההשתל' למטה כ"כ אינו אלא מסיבת המתברר כנ"ל והרי שרשו בבחי' ש' ס"ג96 דתהו97 שלמעלה מש' מ"ה98 כידוע ולכך בהעלותו למעלה יוכל לגרום תוס' וריבוי האור מפני שגבוה הוא יותר מאותו צמצום הראשון99 שנעשה ע"פ בחי' ש' מ"ה המברר ולהיותו בחי' הגורמת הרחבת הכלי וע"כ נמצא באברים בחי' התכללות כמו שנכלל הראש ברגל עד שהרגל יחזיק הראש ויגרום בו תוס' אור כנ"ל. וזהו מב' סיבות הנ"ל. והוא אחת לפי ששרש חיות הרגל הי' למעלה מן ראש בתחלה לפי הנ"ל אלא שירד ברגל ע"פ הבירור שמלמעלמ"ט כנ"ל ע"כ מקבל הראש מן הרגל אח"כ בבירור שמלמטה למעלה והוא כמשל הרפואה שעושין לרגל100 כו'. ויובן דבר זה מבואר היטב ע"פ הידוע במ"ש כי לא על הלחם לבדו101 יחי' האדם כי על כל מוצא פי ה' יחי' האדם כו'102 דמבואר בכהאריז"ל משום דמוצא פי ה' שבמאכל גבוה ממוצא פי ה' שבנפש האדם לכך יחי' את האדם הגם שהאדם יש לו ג"כ מוצא פי ה' במאמר נעשה אדם103 כו'. והטעם הוא לפי שבחי' הצומח גבוה בכלים דתהו יותר משרש בחי' נפש המדברת וע"כ ירד בירידות המדרגה יותר ולכך יחי' את האדם כו' [וכמ"ש מזה ע"פ וידבר משה אל ראשי המטות104], וא"כ לפי הענין הנ"ל בסדר הבירורי' שמלמעלה למטה שנפל פסולת היותר אחרון בעוה"ז השפל לפ"ז ג"כ מוכרח לומר ששרש העשיי' גבוה הי' יותר משרש היצי' לפני השבירה וע"כ ירד יותר כו', ובדרך כלל כל העולמות בי"ע הן אשר ירדו יותר מן האצי' שרשם לפני השבירה גבוה יותר וע"כ הוא הסיבה שבחי' הבירורי' שמלמטה למעלה מבי"ע גורמים תוס' וריבוי אור למעלה באורות דאצי' מאחר ששרש הנשמות ומלאכים גבוהים היו מן האצילות לפני השבירה כו' וע"ד הנ"ל במאכל הצומח שיחי' את האדם מטעם זה, ועפ"ז יובן יותר ענין הנ"ל בטעם ההתכללות דראש ברגל עד שיתחזק הראש מן הרגל דהיינו לפי שבחי' הבירורי' שמלמעלה למטה הנ"ל היינו כענין טעם הנ"ל המבואר בצומח שהוא למעלה באמת מהאדם כו' ואשר מזה יהי' הרחבת הכלים כנ"ל, וגם בחי' ריבוי תוס' אור ע"י הבירורים מלמטה למעלה כנ"ל הוא ע"פ המבואר למעלה בטעם שהצומח יחי' את האדם והכל ענין א' וסיבה א' לפי ששרש המתברר גבוה מן המברר כנ"ל ע"כ בעלותו יחי' ויוסיף אור למעלה כו' והרי המלאכי' ונשמות שעולין בהעלאת מ"ן הן
אבל לאחר שנתברר הרי מסיבתו דוקא נעשה הרחבת הכלי כנ"ל וירידת כל ההשתל' למטה כ"כ אינו אלא מסיבת המתברר כנ"ל והרי שרשו בבחי' ש' ס"ג96 דתהו97 שלמעלה מש' מ"ה98 כידוע ולכך בהעלותו למעלה יוכל לגרום תוס' וריבוי האור מפני שגבוה הוא יותר מאותו צמצום הראשון99 שנעשה ע"פ בחי' ש' מ"ה המברר ולהיותו בחי' הגורמת הרחבת הכלי וע"כ נמצא באברים בחי' התכללות כמו שנכלל הראש ברגל עד שהרגל יחזיק הראש ויגרום בו תוס' אור כנ"ל. וזהו מב' סיבות הנ"ל. והוא אחת לפי ששרש חיות הרגל הי' למעלה מן ראש בתחלה לפי הנ"ל אלא שירד ברגל ע"פ הבירור שמלמעלמ"ט כנ"ל ע"כ מקבל הראש מן הרגל אח"כ בבירור שמלמטה למעלה והוא כמשל הרפואה שעושין לרגל100 כו'. ויובן דבר זה מבואר היטב ע"פ הידוע במ"ש כי לא על הלחם לבדו101 יחי' האדם כי על כל מוצא פי ה' יחי' האדם כו'102 דמבואר בכהאריז"ל משום דמוצא פי ה' שבמאכל גבוה ממוצא פי ה' שבנפש האדם לכך יחי' את האדם הגם שהאדם יש לו ג"כ מוצא פי ה' במאמר נעשה אדם103 כו'. והטעם הוא לפי שבחי' הצומח גבוה בכלים דתהו יותר משרש בחי' נפש המדברת וע"כ ירד בירידות המדרגה יותר ולכך יחי' את האדם כו' [וכמ"ש מזה ע"פ וידבר משה אל ראשי המטות104], וא"כ לפי הענין הנ"ל בסדר הבירורי' שמלמעלה למטה שנפל פסולת היותר אחרון בעוה"ז השפל לפ"ז ג"כ מוכרח לומר ששרש העשיי' גבוה הי' יותר משרש היצי' לפני השבירה וע"כ ירד יותר כו', ובדרך כלל כל העולמות בי"ע הן אשר ירדו יותר מן האצי' שרשם לפני השבירה גבוה יותר וע"כ הוא הסיבה שבחי' הבירורי' שמלמטה למעלה מבי"ע גורמים תוס' וריבוי אור למעלה באורות דאצי' מאחר ששרש הנשמות ומלאכים גבוהים היו מן האצילות לפני השבירה כו' וע"ד הנ"ל במאכל הצומח שיחי' את האדם מטעם זה, ועפ"ז יובן יותר ענין הנ"ל בטעם ההתכללות דראש ברגל עד שיתחזק הראש מן הרגל דהיינו לפי שבחי' הבירורי' שמלמעלה למטה הנ"ל היינו כענין טעם הנ"ל המבואר בצומח שהוא למעלה באמת מהאדם כו' ואשר מזה יהי' הרחבת הכלים כנ"ל, וגם בחי' ריבוי תוס' אור ע"י הבירורים מלמטה למעלה כנ"ל הוא ע"פ המבואר למעלה בטעם שהצומח יחי' את האדם והכל ענין א' וסיבה א' לפי ששרש המתברר גבוה מן המברר כנ"ל ע"כ בעלותו יחי' ויוסיף אור למעלה כו' והרי המלאכי' ונשמות שעולין בהעלאת מ"ן הן
טושנו
נכללי' בז' הכלים עצמן כמו שהיו קודם השבירה כו'. ובכ"ז יובן שרש הדברים דהארץ הדום רגלי הנ"ל ולמה יהי' נעוץ תחלתן בסופן וסוב"ת מתחלת הבריאה כו' ולמה ע"י אתעדל"ת נעשה אתעדל"ע כו' כי זה בהכרח ע"פ הנ"ל בענין התהו והתיקון כו'.
נכללי' בז' הכלים עצמן כמו שהיו קודם השבירה כו'. ובכ"ז יובן שרש הדברים דהארץ הדום רגלי הנ"ל ולמה יהי' נעוץ תחלתן בסופן וסוב"ת מתחלת הבריאה כו' ולמה ע"י אתעדל"ת נעשה אתעדל"ע כו' כי זה בהכרח ע"פ הנ"ל בענין התהו והתיקון כו'.
טז[הג"ה. קיצור. הטעם שהוסד כן שנעוץ סופן בתחלתן, היינו לפי שבחי' סופן שרשם בתהו למעלה יותר, כי בתהו הי' זת"ז ע"ד עילה ועלול ומריבוי האור נשברו הכלים והובררו תחלה מלמעלמ"ט ומזה נתהוו ע"ס דתיקון, ומה שנפל למטה מתברר עוד מלמטלמ"ע ע"י האדם, ע' באג"ה סי' ך"ו בד"ה והמשכילים יזהירו105, ומה שנפל למטה שרשו למעלה גבוה יותר וזהו שהרגל בבחי' א' גבוה מהראש ועמ"ש בסידור אחר עלינו לשבח בד"ה ביאור למ"ש בסש"ב פנ"ב נ"ג יעו"ש ג"כ מענין זה. ומכ"ז יובן ג"כ ענין כח המצות מעשיות שנק' הדום רגלי. ועוי"ל כי זהו מפעולת כח הא"ס שבפעולתו לא יהי' ראש וסוף ויהי' הסוף ראש בבחי' א' כיון שנבראו מכח אין סוף, שאין בו מעלה ומטה וראש וסוף ולכן ע"י הארה זו הסוכ"ע יש בבחי' סוף מה שאין בראש, ונמצא מצד ממכ"ע שייך ראש וסוף, אבל מצד שמקבלי' חיות מאור הסוכ"ע אין שייך ראש וסוף ועמ"ש בביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות106 דבאמת שרש הכלי נמשך מבחי' סוכ"ע דוקא והאור והנשמה נמשך מבחי' ממכ"ע מהקו וחוט יעו"ש כי הכלי הוא בחי' היש לגבי האור שהוא בלי מה והתהוות היש הוא מבחי' סוכ"ע הכל יכול, וא"כ מבחי' התיקון שעיקרו ענין הרחבת הכלים הוא נמשך מבחי' סוכ"ע ולכן מצד זה בחי' הרגל שהוא ענין ריבוי הכלי יותר מבהראש ע"כ יש בבחי' זו מעלה יתירה מצד שרשה בבחי' הסוכ"ע כו', וזהו ענין מבלי אשר לא ימצא כו' עמ"ש מזה בד"ה והי' מספר בנ"י107, וא"כ בבחי' זו התיקון גבוה מעצמו יותר מעיגולים דתהו שהיו בחי' נפש והיושר דתיקון הוא בחי' רוח108 שגבוה מהנפש, עכ"ה109
יז=