Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אשה"מ ממעמקים כו'
בס"ד ש"ת האזינו ל"ט
נפלאת רחוקה עת"י א"א כו' בפיך ובלבבך לעשותו
בס"ד ש"ת האזינו ל"ט
נפלאת רחוקה עת"י א"א כו' בפיך ובלבבך לעשותו
בש"ש
שיר המעלות ממעמקי'1 קראתיך ה'2, הנה נת' בד"ה וכ"מ שהוא שופט צדק3, שענין ממעמקי' זהו ב' יסודות דאו"א, והוא ע"פ משנ"ת בסידור האריז"ל, ולכאו' פי' קראתיך קאי על אוא"ס עצמותו ומהותו א"כ איך ע"י ממעמקי' ב' יסודות דאו"א יגיע להמשיך מאוא"ס עצמותו, שהרי לגבי4 גם פלא נחשב כעשי' גשמי' כמ"ש עושה פלא5, אך הענין הוא דבמצות התשובה כתי' לא6 נפלאת היא ממך7 ולא רחוקה היא כו'. הנה ידוע דבחי' עתיק נק' בשם פלא עליון8 וכמ"ש נורא תהלות9 עושה פלא (שבחי'10 פלא הוא בבחי' אשר יראי' להללו שזהו בבחי' העליונה דכתר שהוא בחי' ע"י כו'). והטעם לזה הנה היות פי' פלא ידוע שהו"ע הבדלה והפרשה כמ"ש כי יפלא ממך דבר11 כו', שהדבר מופרש ומובדל ממך להשיגו כי מפני בחי' עומק של המושג לא ישיגנו האדם כלל וכלל והרי הדבר נבדל ונעלם מעיני השגתו לגמרי כו', וזהו הנק' למעלה בחי' אור מקיף העליון שהוא נבדל בערך לגמרי ואיננו מתלבש כלל וכלל בעולמות והוא הנק' פלא עליון כו' מפני שהוא מופלא ומובדל
שיר המעלות ממעמקי'1 קראתיך ה'2, הנה נת' בד"ה וכ"מ שהוא שופט צדק3, שענין ממעמקי' זהו ב' יסודות דאו"א, והוא ע"פ משנ"ת בסידור האריז"ל, ולכאו' פי' קראתיך קאי על אוא"ס עצמותו ומהותו א"כ איך ע"י ממעמקי' ב' יסודות דאו"א יגיע להמשיך מאוא"ס עצמותו, שהרי לגבי4 גם פלא נחשב כעשי' גשמי' כמ"ש עושה פלא5, אך הענין הוא דבמצות התשובה כתי' לא6 נפלאת היא ממך7 ולא רחוקה היא כו'. הנה ידוע דבחי' עתיק נק' בשם פלא עליון8 וכמ"ש נורא תהלות9 עושה פלא (שבחי'10 פלא הוא בבחי' אשר יראי' להללו שזהו בבחי' העליונה דכתר שהוא בחי' ע"י כו'). והטעם לזה הנה היות פי' פלא ידוע שהו"ע הבדלה והפרשה כמ"ש כי יפלא ממך דבר11 כו', שהדבר מופרש ומובדל ממך להשיגו כי מפני בחי' עומק של המושג לא ישיגנו האדם כלל וכלל והרי הדבר נבדל ונעלם מעיני השגתו לגמרי כו', וזהו הנק' למעלה בחי' אור מקיף העליון שהוא נבדל בערך לגמרי ואיננו מתלבש כלל וכלל בעולמות והוא הנק' פלא עליון כו' מפני שהוא מופלא ומובדל
גשכה
לגמרי כו'. וזהו בחי' עתיק שנעתק לגמרי מיומין דאצי'12 כנ"ל13, ובחי' א"א הוא בחי' מקיף תחתון ואינו נק' פלא עליון כי אינו מופלא ומובדל לגמרי שהרי הוא בא מן ההעלם לגילוי אור להיות בבחי' יניקה לאו"א כנ"ל14 והגם שהוא להן לבחי' מקיף ג"כ אבל אינו נק' פלא בענין בחי'15 ההפלאה וההבדלה לגמרי מכל וכל שהרי מ"מ מתלבש בחו"ב בבחי' מקיף ופנימי משא"כ בחי' עתיק שהוא נעתק לגמרי כנ"ל.
לגמרי כו'. וזהו בחי' עתיק שנעתק לגמרי מיומין דאצי'12 כנ"ל13, ובחי' א"א הוא בחי' מקיף תחתון ואינו נק' פלא עליון כי אינו מופלא ומובדל לגמרי שהרי הוא בא מן ההעלם לגילוי אור להיות בבחי' יניקה לאו"א כנ"ל14 והגם שהוא להן לבחי' מקיף ג"כ אבל אינו נק' פלא בענין בחי'15 ההפלאה וההבדלה לגמרי מכל וכל שהרי מ"מ מתלבש בחו"ב בבחי' מקיף ופנימי משא"כ בחי' עתיק שהוא נעתק לגמרי כנ"ל.
דוזהו פי' לא נפלאת היא ממך להיות בבחי' פלא עליון הנק' עתיק יומין הנ"ל וגם לא רחוקה היא להיות בבחי' א"א שנק' רחוק בלבד וכמ"ש אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני16 פי' על אור מקיף דחכ' קאמר אחכמה בחי' אלף דחכמה כמאמר אאלפך חכ'18 כו' והוא בהיפוך אתוון דפל"א17 כי פי' אלף אאלפך חכמה היינו ענין יציאת ההעלם לבוא לידי גילוי בחכ' וכמאמר הנ"ל19 דאבא יונק ממזל הח'20 וכו', אך שהיא רחוקה מן החכ' בבחי' מקיף ג"כ וזהו אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני למעלה מן החכ' כו' ומ"מ איננה רחוקה לגמרי להיות מובדל ומופלא כמו בחי' עתיק כו', והוא חוזר ומפרש הדבר הזה באמרו לא בשמים היא21 כו' ולא מעבר לים היא22 כו' פי' אלו הב' בחי' דפלא ורחוק שהן בחי' ע"י וא"א נק' שמים ומעבר לים כו' דהנה השמים הגשמי' הרי אינן נראי' כלל23 ומה שנראים לעין אינו אלא זהרורית האוירים כידוע, אבל לא מעצם השמים כו'. וזהו משל להבין בענין שמים עליונים שהוא בחי' אור מקיף העליון דעתיק שנק' פלא כנ"ל, דלפי שאינו מושג ונראה כלל כנ"ל ע"כ נק' שמים וכמשל השמים המקיפים מכל צד בשוה כו', ובחי' מקיף השני דבחי' א"א הנ"ל הוא הנק' מעבר לים כו'. דהנה ידוע שהחכ' נק' ים24 ומעבר לים היינו מעבר לים החכ' והוא בחי' אור מקיף דחכ' שלמעלה מן החכ' וכנ"ל בפי' הפסוק אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני כו', וא"כ היינו ב' בחי' הנ"ל שאומר לא נפלאת היא ולא רחוקה היא אלא שחוזר ומפרש אותן יותר והוא באמרו לא בשמים ולא מעבר לים כו', ומה שאו' לא נפלאת היא ממך כו' הכוונה בכלל כך הוא שממך דוקא לא נפלאת ולא רחוקה כו', אבל למעלה הרי הן בחי' ב' מקיפים
השכו
עליונים שנק' ע"י וא"א ונק' פלא ורחוק וכו' אלא שאצלך אינם נקראים פלא ורחוק, וזהו לא נפלאת היא ממך דוקא כו', (והיינו25 מפני כי האדם כלול מכל הפרצופים כנ"ל26 בפי' נעשה אדם שגם פרצוף הכתר בכלל, וגם כי אדם אדמה לעליון27 ולכן ממך לא נפלאת כו' ולא רחוקה כו').
עליונים שנק' ע"י וא"א ונק' פלא ורחוק וכו' אלא שאצלך אינם נקראים פלא ורחוק, וזהו לא נפלאת היא ממך דוקא כו', (והיינו25 מפני כי האדם כלול מכל הפרצופים כנ"ל26 בפי' נעשה אדם שגם פרצוף הכתר בכלל, וגם כי אדם אדמה לעליון27 ולכן ממך לא נפלאת כו' ולא רחוקה כו').
ווביאור הדברים, הנה יובן עפ"י הנ"ל במה שהאדם הוא בחי' כוללת הכל ובחי' כללות כל ההשתלשלו' העליונה כלולים בו כו', וא"כ יש בו גם מקיפי' העליונים ולמעלה מהן ג"כ שהרי אם ביכולתו להמשיך בחי' ב' מקיפי' דע"י ודא"א כנ"ל בענין התשובה ממעמקים כו' וא"כ28 בהכרח שיהי' שרשו למעלה מבחי' כללות כל ההשתל' המקיפי' הנ"ל אלא גבוה גם מהם וע"כ ביכולתו להמשיך אותן29 כו' (וזהו30 מצד כי פי' אדם הוא אדמה לעליון כו', וזהו ג"כ מה שהאדם העושה תשובה נק' בעל תשובה פי' בעל הוא לשון מארי'32 ורבון31, והיינו להיותו למעלה ממדריגת התשובה לכן ע"י תשובתו מעורר ב"פ אנכי ב' מקיפי' הנ"ל כו'). וא"כ הגם שב' מקיפים הנ"ל נקראו בשם פלא ורחוק לגבי הנאצלי' מ"מ לגבי האדם שכוללם כו' אינן נקראין כלל בשם פלא ורחוק כי לא יפלא אורות המקיפים33 ממנו ולא יורחק ממנו כלל להיות כי ניתן לאדם שיהי' בהתגלות אצלו גם פלא העליון מטעם שהוא בחי' כוללת הכל וכמ"ש נעשה אדם34 וכנ"ל בענין התשובה לפי שעל ידו דוקא נעוץ תחב"ס35 כו', וזהו לא נפלאת היא ממך, ממך דוקא לא נפלאת וכך רצונו לומר המצוה של התשובה אשר אנכי מצוך36 כו' להיותה גורמת להיות בחי' ההתכללו' עד רום המעלות בבחי' הב' שמות מ"ה וב"ן כו' וא"כ ממילא א"א שיפלא ממך כי באדם גם בחי' ע"י וא"א יהי' התגלות אורן וכנ"ל דאדם אדמה לעליון ממש כו' וכמאמר לפניך נגלו כל תעלומות37 כו' (והיינו38 שמפרש לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה כו', שהתשובה הרי קדמה לכל ההשתל' כו' דמ"ה וב"ן בלבד הוא שיצאו מעצמות אור א"ס ומאחר שפי' תשובה הוא תשוב ה"י כנ"ל39 הרי האור
זשכז
חוזר לקדמותו ממש והיינו לקדמות דאור א"ס כמו קודם שיצאו ב' שמות מחולקי' עכ"פ כנ"ל (ועפ"ז יובן איך ע"י ממעמקי' נמשך שיומשך מעצמיות אוא"ס שלמעלה גם מבחי' מ"ה וב"ן שז"ע קראתיך לעצמיות אוא"ס שמשם יומשך ש' הוי' מחדש כו'), וא"כ בהכרח שאין המצוה הזאת דתשו' נמצאת לא בשמים ולא מעבר לים כו' כי למעלה היא גם מהם מטעם זה ובאדם הרי היא נמצאת מטעם הנ"ל (דאדם40 אדמה לעליון שלמעלה מהשתלשלו' כו') וע"כ ממך דוקא לא נפלאת ולא למעלה דלמעלה נפלאת היא ורחוקה היא (גם41 מבחי' שמים וים כו') מטעם הנ"ל42.
חוזר לקדמותו ממש והיינו לקדמות דאור א"ס כמו קודם שיצאו ב' שמות מחולקי' עכ"פ כנ"ל (ועפ"ז יובן איך ע"י ממעמקי' נמשך שיומשך מעצמיות אוא"ס שלמעלה גם מבחי' מ"ה וב"ן שז"ע קראתיך לעצמיות אוא"ס שמשם יומשך ש' הוי' מחדש כו'), וא"כ בהכרח שאין המצוה הזאת דתשו' נמצאת לא בשמים ולא מעבר לים כו' כי למעלה היא גם מהם מטעם זה ובאדם הרי היא נמצאת מטעם הנ"ל (דאדם40 אדמה לעליון שלמעלה מהשתלשלו' כו') וע"כ ממך דוקא לא נפלאת ולא למעלה דלמעלה נפלאת היא ורחוקה היא (גם41 מבחי' שמים וים כו') מטעם הנ"ל42.
חכי43 קרוב אליך הדבר מאד44 בפיך ובלבבך לעשותו, פי' כי קרוב כו' ענין נתינת טעם הוא למה שקדם במאמרו בהפלגת מעלת האדם איך שניתן לו גם כל בחי' מקיפים עליוני' הגבוהים מאד נעלה כו' שלא יהי' אצלו בחי' הסתר והפלאה כו' שכ"ז לא זכה האדם מצד עצמו ממש אע"פ שהוא בחי' כוללת כי לא נוצר האדם בשביל עצמו בלבד אלא כדי לתקן דבר נוצר, והוא שאמר כי קרוב אליך הדבר לעשותו בה"א הידיעה שהוא בנין ותיקון הנוק' שנק' דבר45 וכמ"ש דבר מלך שלטון46 כו'. ולהבין ביאור הדברים וגם מה שאמר כי קרוב אליך הדבר כו' מהו בחי' ההתקרבות של אדם לאותו הדבר כו' ובמשמעות הכתוב הוא שכל זה זכה משום שהדבר הוא אצלך ובחלקך הוא ע"כ ניתן לך כ"ז כו', הנה יש להקדים תחלה ענין א' בהיות ידוע בפי' אשר ברא אלקי' לעשות47 דפי' לעשות הוא לתקן48 וקאי אאלקי' דסמיך לי' והוא לעשותו לתקן49 ש' אלקי'*50 כו', והטעם שצריך תיקון הוא לפי שידוע בע"ח דכל אורות הפרצופי' העליונים נתבררו מלבד בחי' מ"ן דנוק' שלא נתברר עדיין והוא בחי' הגבורות דש' אלקי' דנוק' ולזה נוצר האדם שיתקן ויברר אותן כו', והוא מפני ששרש הנשמה במ"ן דנוק' הוא כידוע בפי' כל ישראל בני מלכים50 הן ששרש נשמתם מבחי' מ"ן דמל' דאצי'
טשכח
וע"כ ביכולת הנשמה אלקי' דוקא לתקן ולעשות לשם אלקי' דנוק' שלא נתבררה עדיין כו', וענין הבירור של מ"ן דנוק' העיקר הוא שיהי' ממנה בנין שלם ולהיות עומדת בבחי' פב"פ באצי' כידוע, כי הנה ידוע דג' מדרגות יש במל' דאצי'51, הא' כאשר היא בתכלית ההסתר מסותרת ונעלמת בבי"ע ותתן טרף לביתה52 כו', ובכל חצות לילה היא עולה מבי"ע53 ונעשית למעלה בבחי' נקודה תחת יסוד ז"א54 כו', ואח"כ בשחר עד תפלת ש"ע עומדת בבחי' אב"א ובש"ע עומדת בבחי' פב"פ וזהו תכלית עלייתה כו' וזהו עיקר הבירור שלה וכמ"ש במ"א באריכות, וזהו שאמר כי קרוב אליך הדבר מאד, פי' הדבר הוא בנין ותיקון מ"ן הנוק' שנק' הדבר והוא קרוב אליך להיות כי שרש נשמות ישראל הוא ג"כ מקום זה כנ"ל, וגם פי' הפשוט שקרוב אליך הכוונה הוא על התיקון וכדמסיים לעשותו שקרוב אליך תיקון של הדבר לעשותו ולתקנו כו', גם55 מובן מטעם הנ"ל דאדם הוא בחי' כוללת56 עד שהוא למעלה מן הכל וכפי' אדם אדמה לעליון כו' וכנ"ל וע"כ ביכולתו דוקא לעשות ולתקן בנין ותיקון מ"ן דנוק' ולא בזולתו, וזהו כי קרוב אליך אליך דוקא קרוב מאד כי לא בשמים היא ולא מעבר לים היא מטעם הנ"ל אלא ממך דוקא הוא שלא נפלאת היא כנ"ל מפני שהוא כלול מהכל כמ"ש נעשה אדם כו'.
וע"כ ביכולת הנשמה אלקי' דוקא לתקן ולעשות לשם אלקי' דנוק' שלא נתבררה עדיין כו', וענין הבירור של מ"ן דנוק' העיקר הוא שיהי' ממנה בנין שלם ולהיות עומדת בבחי' פב"פ באצי' כידוע, כי הנה ידוע דג' מדרגות יש במל' דאצי'51, הא' כאשר היא בתכלית ההסתר מסותרת ונעלמת בבי"ע ותתן טרף לביתה52 כו', ובכל חצות לילה היא עולה מבי"ע53 ונעשית למעלה בבחי' נקודה תחת יסוד ז"א54 כו', ואח"כ בשחר עד תפלת ש"ע עומדת בבחי' אב"א ובש"ע עומדת בבחי' פב"פ וזהו תכלית עלייתה כו' וזהו עיקר הבירור שלה וכמ"ש במ"א באריכות, וזהו שאמר כי קרוב אליך הדבר מאד, פי' הדבר הוא בנין ותיקון מ"ן הנוק' שנק' הדבר והוא קרוב אליך להיות כי שרש נשמות ישראל הוא ג"כ מקום זה כנ"ל, וגם פי' הפשוט שקרוב אליך הכוונה הוא על התיקון וכדמסיים לעשותו שקרוב אליך תיקון של הדבר לעשותו ולתקנו כו', גם55 מובן מטעם הנ"ל דאדם הוא בחי' כוללת56 עד שהוא למעלה מן הכל וכפי' אדם אדמה לעליון כו' וכנ"ל וע"כ ביכולתו דוקא לעשות ולתקן בנין ותיקון מ"ן דנוק' ולא בזולתו, וזהו כי קרוב אליך אליך דוקא קרוב מאד כי לא בשמים היא ולא מעבר לים היא מטעם הנ"ל אלא ממך דוקא הוא שלא נפלאת היא כנ"ל מפני שהוא כלול מהכל כמ"ש נעשה אדם כו'.
יבפיך ובלבבך לעשותו57, הנה בפיך ובלבבך זו תורה ותפלה בפיך זהו ע"י לימוד התורה בדבור בפה ובלבבך הן בחי' ב' לבבות הנ"ל דהיינו ב' האהבות דבכל נפשך ובכל מאדך58 כו', ובשתים אלה נבנה בנין הנוק' ונתקן תיקון שלה בבחי' המ"ן שלה שלא נתברר עדיין כנ"ל וזהו פי' לעשות כנ"ל. והנה ביאור איכות בנין ותיקון הנוק' ע"י לימוד התו' בפיך, יובן בהקדים ענין מארז"ל הידוע (תמיד דל"ב ע"ב)59 דכל העוסק בתורה בלילה שכינה60 כנגדו כו', דלכאו' אינו מובן מהו שאומר בלילה דוקא ואם זה מוכרח ממשמעות הפסוק שלמדו מאמר זה והוא דכתי'
יאשכט
קומי רוני61 בלילה62 דוקא שאז הוא נוכח פני הוי'63 דוקא ולמה לא ביום ג"כ כו'. אך הענין הוא כידוע בכהאריז"ל64 דבלילה דוקא יורדת הנוק' בעולמות הנפרדי' להחיותם כו' וכמ"ש ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה כו' ואז היא מוסתרת ומלובשת בלבושי' תחתונים מאד וכמ"ש יונתי בחגוי הסלע65 בסתר המדרגות כו' ובכל חצות לילה חוזרת היא ועולה למעלה בבחי' העלאת מ"ן דרפ"ח ניצוצים66 שביררה מן העולמות כו' ובעלות המ"ן שלה אזי שעת הכושר דוקא לירידת בחי' המ"ד מלמעלה לברר המ"ן שלה וכידוע שזהו תכלית המ"ן כשמתבררת בירידת המ"ד עלי' ומבררה כו'. וענין הבירור של המ"ד הוא ענין בחי' גילוי אלקות שמתגלה במ"ן כו', אע"פ67 שהמ"ן עולה למעלה כמו מס"נ של נשמות הצדיקים וכיוצא, מ"מ עדיין א"א שיהי' בהם גילוי אלקות ממש מצד בחי' גשמיותם אלא כדי שיאיר בהם אור האלקי כמו שהוא הרי צריך שיתהפכו ממהות למהות אחר וזהו ענין הבירור של המ"ן ואין זה אלא ע"י ההארה עליונה שהוא בחי' המ"ד בהגלות נגלות עליהם אזי מתבררים ונתהפכו להיות בבחי' אלקות ממש ויאיר אז אור האלקי ממש בהם וכמשל הפתילה שהוכנה להדלקה עד שהאור דולק בה יפה כו'. ועד"ז68 מ"ן דנוק' למטה שמ"ד מבררים ונעשה ולד כו' וכמ"ש במ"א (וע'69 בת"א בד"ה והנה אנחנו מאלמי' אלומי'70 בענין בירור השבטי' ובירור שני דיוסף יעו"ש). וגם כאן בענין עסק התורה בלילה דוקא הענין כך הוא שבעלות המ"ן דנוק' בלילה דוקא מטעם הנ"ל אזי בחי' המוחין שבז"א דאצי' שנתלבשו בחכ' שבתורה כידוע דאוריי' מחכ' נפקת71 הן בחי' מ"ד דז"א דאצי' שמבררי' המ"ן כו' (ובזה72 יובן מ"ש בזהר בכ"ד שבפלגות לילה74 קוב"ה אתי לאשתעשע73 עם צדיקייא בגנתא דעדן והיינו לפי שבחצות לילה הוא עליית מ"ן דב"ן דמל', ולכן אז יורד המשכת מ"ד דז"א שז"ע קוב"ה75 ע"י לימוד התו' שלומד עם הצדיקים שהם בחי' מס"נ של הנשמות כנ"ל וממשיך מ"ד לברר המ"ן דמל' כו').
קומי רוני61 בלילה62 דוקא שאז הוא נוכח פני הוי'63 דוקא ולמה לא ביום ג"כ כו'. אך הענין הוא כידוע בכהאריז"ל64 דבלילה דוקא יורדת הנוק' בעולמות הנפרדי' להחיותם כו' וכמ"ש ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה כו' ואז היא מוסתרת ומלובשת בלבושי' תחתונים מאד וכמ"ש יונתי בחגוי הסלע65 בסתר המדרגות כו' ובכל חצות לילה חוזרת היא ועולה למעלה בבחי' העלאת מ"ן דרפ"ח ניצוצים66 שביררה מן העולמות כו' ובעלות המ"ן שלה אזי שעת הכושר דוקא לירידת בחי' המ"ד מלמעלה לברר המ"ן שלה וכידוע שזהו תכלית המ"ן כשמתבררת בירידת המ"ד עלי' ומבררה כו'. וענין הבירור של המ"ד הוא ענין בחי' גילוי אלקות שמתגלה במ"ן כו', אע"פ67 שהמ"ן עולה למעלה כמו מס"נ של נשמות הצדיקים וכיוצא, מ"מ עדיין א"א שיהי' בהם גילוי אלקות ממש מצד בחי' גשמיותם אלא כדי שיאיר בהם אור האלקי כמו שהוא הרי צריך שיתהפכו ממהות למהות אחר וזהו ענין הבירור של המ"ן ואין זה אלא ע"י ההארה עליונה שהוא בחי' המ"ד בהגלות נגלות עליהם אזי מתבררים ונתהפכו להיות בבחי' אלקות ממש ויאיר אז אור האלקי ממש בהם וכמשל הפתילה שהוכנה להדלקה עד שהאור דולק בה יפה כו'. ועד"ז68 מ"ן דנוק' למטה שמ"ד מבררים ונעשה ולד כו' וכמ"ש במ"א (וע'69 בת"א בד"ה והנה אנחנו מאלמי' אלומי'70 בענין בירור השבטי' ובירור שני דיוסף יעו"ש). וגם כאן בענין עסק התורה בלילה דוקא הענין כך הוא שבעלות המ"ן דנוק' בלילה דוקא מטעם הנ"ל אזי בחי' המוחין שבז"א דאצי' שנתלבשו בחכ' שבתורה כידוע דאוריי' מחכ' נפקת71 הן בחי' מ"ד דז"א דאצי' שמבררי' המ"ן כו' (ובזה72 יובן מ"ש בזהר בכ"ד שבפלגות לילה74 קוב"ה אתי לאשתעשע73 עם צדיקייא בגנתא דעדן והיינו לפי שבחצות לילה הוא עליית מ"ן דב"ן דמל', ולכן אז יורד המשכת מ"ד דז"א שז"ע קוב"ה75 ע"י לימוד התו' שלומד עם הצדיקים שהם בחי' מס"נ של הנשמות כנ"ל וממשיך מ"ד לברר המ"ן דמל' כו').
יבשל
וביאור הדבר הוא שהרי אור א"ס מתלבש בחכ'76 דוקא וע"ד דוגמא בהלכה דשנים אוחזין77 וכיוצא הרי דבר ה' הוא וגילוי אור א"ס ב"ה, אך ענין ההלכה גשמיי' היא בכל עולם לפי ערך גשמיותו וצריך בירור ע"י המ"ד כנ"ל, ומהו המ"ד היינו מה שארז"ל הקב"ה78 יושב ושונה כנגדו, 79 פי' הקב"ה הוא בחי' מוחין דז"א דאצי' כידוע ויושב ושונה ממש כנגדו לברר המ"ן דנוק' שהוא דבור של ההלכה כו', והיינו שיושב ושונה עד שיהי' בה גילוי אור אלקי ממש כנ"ל, וזהו שדקדקו זה המאמר מפסוק זה דקומי רוני בלילה כו' משום דבלילה היא קמה דוקא ומעלה מ"ן ואז שפכי כמים לבך נוכח פני הוי'80 הוא הקב"ה שיושב ושונה כנגדו לברר המ"ן כנ"ל והיינו פי' נוכח דהיינו שכינה כנגדו81 שאמרו (והוא82 ע"ד שאמרו אין טיפה83 כו'), (ומה84 שבתמיד ארז"ל שכינה כנגדו, ובמ"א אמרו הקב"ה קורא ושונה כנגדו, י"ל שכינה היינו שכ"ע בינה85 שמנה"י דאימא נעשו מוחין לז"א86, וא"כ ענינם אחד כו'). והנה המלאכים אמרו תנה הודך על השמים87 כו' כידוע ומשמעות הכתוב שהמלאכים ביקשו את התורה88 שילמדו אותה בדיבור כמו שניתנה לנו, והענין הוא שהיו רוצים שגם על ידם יהי' המשכות מ"ד לברר מ"ן כנ"ל בעסקם בתורה בדבור89 פ' בראשית וכיוצא, אמנם באמת לא היו90 גילוי המשכת המ"ד כלל על ידם והיינו שלא הי' הקב"ה יושב ושונה כנגדם כלל כשהיו שונים דבר ההלכה כו', והטעם הוא לפי שהמלאכי' הן מבחי' חיצוני' העולמות91 והוא מבחי' זווג נשיקין כמ"ש בע"ח וא"כ אינן אלא
וביאור הדבר הוא שהרי אור א"ס מתלבש בחכ'76 דוקא וע"ד דוגמא בהלכה דשנים אוחזין77 וכיוצא הרי דבר ה' הוא וגילוי אור א"ס ב"ה, אך ענין ההלכה גשמיי' היא בכל עולם לפי ערך גשמיותו וצריך בירור ע"י המ"ד כנ"ל, ומהו המ"ד היינו מה שארז"ל הקב"ה78 יושב ושונה כנגדו, 79 פי' הקב"ה הוא בחי' מוחין דז"א דאצי' כידוע ויושב ושונה ממש כנגדו לברר המ"ן דנוק' שהוא דבור של ההלכה כו', והיינו שיושב ושונה עד שיהי' בה גילוי אור אלקי ממש כנ"ל, וזהו שדקדקו זה המאמר מפסוק זה דקומי רוני בלילה כו' משום דבלילה היא קמה דוקא ומעלה מ"ן ואז שפכי כמים לבך נוכח פני הוי'80 הוא הקב"ה שיושב ושונה כנגדו לברר המ"ן כנ"ל והיינו פי' נוכח דהיינו שכינה כנגדו81 שאמרו (והוא82 ע"ד שאמרו אין טיפה83 כו'), (ומה84 שבתמיד ארז"ל שכינה כנגדו, ובמ"א אמרו הקב"ה קורא ושונה כנגדו, י"ל שכינה היינו שכ"ע בינה85 שמנה"י דאימא נעשו מוחין לז"א86, וא"כ ענינם אחד כו'). והנה המלאכים אמרו תנה הודך על השמים87 כו' כידוע ומשמעות הכתוב שהמלאכים ביקשו את התורה88 שילמדו אותה בדיבור כמו שניתנה לנו, והענין הוא שהיו רוצים שגם על ידם יהי' המשכות מ"ד לברר מ"ן כנ"ל בעסקם בתורה בדבור89 פ' בראשית וכיוצא, אמנם באמת לא היו90 גילוי המשכת המ"ד כלל על ידם והיינו שלא הי' הקב"ה יושב ושונה כנגדם כלל כשהיו שונים דבר ההלכה כו', והטעם הוא לפי שהמלאכי' הן מבחי' חיצוני' העולמות91 והוא מבחי' זווג נשיקין כמ"ש בע"ח וא"כ אינן אלא
יגשלא
בחי' ומדרגה פרטיי' בלבד כו' ואין אור א"ס שורה ומתגלה ע"י דבר פרטי שאיננו שלם בבחי' השלימות כי הוא שלם בבחי' השלימות האמיתי', ואמנם בנפש האדם להיותו בבחי' השלימות והוא בחי' ההתכללות מכל המדרגות כנ"ל ע"כ נעשה אדם בצלמנו כו' ע"י דוקא יהי' המשכת המ"ד בעסקו בתורה כנ"ל והיינו שהקב"ה יהי' יושב ושונה כנגדו ממש כנ"ל, וזהו מפני שהאדם הוא מבחי' פנימיות האצי' והוא מבחי' זווג גופני92 דזו"נ כו', וזהו ויברא הוי' אלקי' את האדם93 כו' וכמ"ש בעז"ה94.
בחי' ומדרגה פרטיי' בלבד כו' ואין אור א"ס שורה ומתגלה ע"י דבר פרטי שאיננו שלם בבחי' השלימות כי הוא שלם בבחי' השלימות האמיתי', ואמנם בנפש האדם להיותו בבחי' השלימות והוא בחי' ההתכללות מכל המדרגות כנ"ל ע"כ נעשה אדם בצלמנו כו' ע"י דוקא יהי' המשכת המ"ד בעסקו בתורה כנ"ל והיינו שהקב"ה יהי' יושב ושונה כנגדו ממש כנ"ל, וזהו מפני שהאדם הוא מבחי' פנימיות האצי' והוא מבחי' זווג גופני92 דזו"נ כו', וזהו ויברא הוי' אלקי' את האדם93 כו' וכמ"ש בעז"ה94.
ידובכ"ז יובן יותר הטעם שאמר כי קרוב אליך הדבר כו' אליך דוקא שהוא לכנ"י יש זה הכח והעוז לעשות ולתקן הדבר שהוא בירור המ"ן דנוק' ע"י המשכת המ"ד כנ"ל ולא לזולתם כמו המלאכים וכיוצא, וזהו בפיך ובלבבך לעשותו לדבר כו' והיינו כמאמרם שאתם קרוים אדם95 כו' וכתי' באדם דוקא ורדו בדגת הים ובעוף השמים96 כו'.