Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אהוא אהרן ומשה
ש"פ בא תאמ"ר לפ"ק
הוא אהרן ומשה1 אשר אמר ה' להם הוציאו את בנ"י מאמ"צ2 כו' הם המדברים כו' הוא משה ואהרן3 ואי' בזהר4 למה או' הוא ולא הם, גם צ"ל שבתחלה א' הוא אהרן ומשה משמע דאהרן העיקר ובאמת ביצי"מ הי' העיקר משה, ותירץ רבינו ז"ל דלהוציא בנ"י מאמ"צ העיקר ע"י אהרן וז"ש הוא אהרן ומשה כו' הוציאו בנ"י כו' אך לדבר אל פרעה משה העיקר5 וז"ש הם המדברים כו' הוא משה ואהרן, והנה להבין זה צ"ל תחילה מ"ש בריש הפרשה ואלה ראשי בית אבותם וחשיב ראובן ושמעון ולוי ופירש"י6 מפני שקנתרם7 יעקב לפני מותו לכן חזר וייחסם כאן להודיע שהם חשובים. ובפ"י8 פי' שהוא להודיע שמשה הוא דור שביעי לאברהם וכל השביעין חביבין9 כמו בימים הז' שבת וכתי' ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו10, בחדשים כתי' ובחדש השביעי באחד לחדש11 שבו ר"ה ויוהכ"פ וסוכות, בשנה כתי' ובשנה השביעית שבת שבתון יהי' לארץ12 והוא שנת השמיטה, וא"כ הרי משה לגבי
ש"פ בא תאמ"ר לפ"ק
הוא אהרן ומשה1 אשר אמר ה' להם הוציאו את בנ"י מאמ"צ2 כו' הם המדברים כו' הוא משה ואהרן3 ואי' בזהר4 למה או' הוא ולא הם, גם צ"ל שבתחלה א' הוא אהרן ומשה משמע דאהרן העיקר ובאמת ביצי"מ הי' העיקר משה, ותירץ רבינו ז"ל דלהוציא בנ"י מאמ"צ העיקר ע"י אהרן וז"ש הוא אהרן ומשה כו' הוציאו בנ"י כו' אך לדבר אל פרעה משה העיקר5 וז"ש הם המדברים כו' הוא משה ואהרן, והנה להבין זה צ"ל תחילה מ"ש בריש הפרשה ואלה ראשי בית אבותם וחשיב ראובן ושמעון ולוי ופירש"י6 מפני שקנתרם7 יעקב לפני מותו לכן חזר וייחסם כאן להודיע שהם חשובים. ובפ"י8 פי' שהוא להודיע שמשה הוא דור שביעי לאברהם וכל השביעין חביבין9 כמו בימים הז' שבת וכתי' ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו10, בחדשים כתי' ובחדש השביעי באחד לחדש11 שבו ר"ה ויוהכ"פ וסוכות, בשנה כתי' ובשנה השביעית שבת שבתון יהי' לארץ12 והוא שנת השמיטה, וא"כ הרי משה לגבי
בתא
אברהם כמו שבת13 לגבי ששת יומין דחול, וצ"ל הלא מצינו מדרש סותר לזה דאי' במדרש14 ע"פ אל תקרב הלום15 במקום גדולים אל תעמוד16, דאברהם א' הנני17 לכהונה ומל' ומשה א' ג"כ הנני18 א"ל הקב"ה במקום גדולים אל תעמוד, הרי אברהם למעלה במדריגה ממשה. והנה יובן זה מאופני הגילוים דהנה כתי' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם19 וידוע הקושי' דהרי מצינו שם ה' גם גבי האבות דכתי' ויאמר ה' אל אברם20 הרי גם כשנק' אברם כתי' בי' הוי' וירא אליו הוי'21, וכתי' אלה תולדות השמים והארץ בהבראם22 באברהם23, וכתי' ביום עשות הוי' אלקים24 ארץ ושמים. והנה צ"ל תחילה ביאור ב' שמות אלו הוי' ואלקים*, הנה אלקים ל' רבים26 וכמ"ש אלקים קדושים27, והוי' אחד, וצ"ל מהו"ע אלקים רבים. והענין דהנה כתי' גדול ה' ומהולל מאד28 ולגדולתו אין חקר ולכאורה אינו מובן דתחילה אמר ומהולל מאד משמע דשייך הילול בה' ואח"כ אמר ולגדולתו אין חקר.
אברהם כמו שבת13 לגבי ששת יומין דחול, וצ"ל הלא מצינו מדרש סותר לזה דאי' במדרש14 ע"פ אל תקרב הלום15 במקום גדולים אל תעמוד16, דאברהם א' הנני17 לכהונה ומל' ומשה א' ג"כ הנני18 א"ל הקב"ה במקום גדולים אל תעמוד, הרי אברהם למעלה במדריגה ממשה. והנה יובן זה מאופני הגילוים דהנה כתי' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם19 וידוע הקושי' דהרי מצינו שם ה' גם גבי האבות דכתי' ויאמר ה' אל אברם20 הרי גם כשנק' אברם כתי' בי' הוי' וירא אליו הוי'21, וכתי' אלה תולדות השמים והארץ בהבראם22 באברהם23, וכתי' ביום עשות הוי' אלקים24 ארץ ושמים. והנה צ"ל תחילה ביאור ב' שמות אלו הוי' ואלקים*, הנה אלקים ל' רבים26 וכמ"ש אלקים קדושים27, והוי' אחד, וצ"ל מהו"ע אלקים רבים. והענין דהנה כתי' גדול ה' ומהולל מאד28 ולגדולתו אין חקר ולכאורה אינו מובן דתחילה אמר ומהולל מאד משמע דשייך הילול בה' ואח"כ אמר ולגדולתו אין חקר.
גאך הנה ארז"ל אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו29, דבהוי' עצמו הרי לית מח' תפיסא בי'30 כלל אך בשם אלקים ניכר התפשטות גדולתו, וענין עיר אלקינו הוא כללות עולם הדיבור כמו העיר שהוא קיבוץ בתים הרבה ובית הוא קיבוץ אבנים הרבה כמו"כ האותיות נק' אבנים דכמו האבן דומם כמו"כ האותיות דוממים31 וצירופי אותיות נק' בית, וכללות עולם הדיבור נק' עיר אלקינו, ומ"מ ולגדולתו אין
ד*)בשולי היריעה בצד השמאלי של הגליון נרשם כאן: תו"א דנ"ח ע"ב
התב
חקר דאף דמה רבו מעשיך ה'32 ומה גדלו מעשיך33 מ"מ אינם בערך לגבי בחי' מאד עמקו מחשבותיך. וענין מה רבו מעשיך הם ריבוי הנבראים34 דצח"ם35 ובהם יש ג"כ כמה מינים כמו באילן יש תפוחים ואגוזים שטעמם משונה, ושקדים יש להם טעם אחר, ושרש הטעמים הוא מהמזל כאמרז"ל אין לך עשב36 מלמטה שאין לו מזל למעלה המכה בו ואומר לו גדל, וכללות החיות נמשך מפסולת דתענוג העליון וכמ"ש וכל קרבי שם קדשו37 שיש קרביים עליונים שמבררי', והפסולת הוא החיות מכל התענוגים גשמים וז"ש נטה ימינו וברא שמים38 נטה שמאלו וברא ארץ הרי ארץ מבחי' שמאל ולכן ר"ע כשראה כרך גדול של רומי כו' שחק אם לעוברי רצונו39 כך נמשך מחיצוניות תענוג העליון לעושי רצונו שיומשך מפנימיות תענוג העליון עאכו"כ. מה גדלו מעשיך הם גדולי הנבראים40, נשמות ומלאכים ובזה יש ג"כ ריבוי מד' דאמרז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות41 ולכאו' מה צריך הצדיק ש"י עולמות, והענין דהנה קנ"ה חכ' וקנ"ה בינה42 בגימ' יש43 וזהו להנחיל אוהבי יש44 דתרי"ג מצות דאורייתא וז"מ דרבנן הם תר"ך45 ומה שיכול להגלה46 הוא מחצה התחתון דכתר וזהו ש"י אורות מכ"ע והם זיו תורתן ועבודתן47 והש"י עולמות שנמשכים מבחי' חו"ב הם כלים לש"י אורות אלו, לכן כל צדיק יש לו מדור לפי כבודו48 לפ"ע עבודה דעוה"ז, וזהו אלקים ל' רבים שיש בזה ריבוי מד', וגם אהוי"ר דעוה"ז הם מש' אלקים דביראה כתיב אלקים עשה שיראו מפניו49 וכתי' את אלקי' ירא50, את הוי' אלקיך תירא51 דכשהוי' דלית מח' תפיסא בי' נמשך ע"י בחי' אלקיך
חקר דאף דמה רבו מעשיך ה'32 ומה גדלו מעשיך33 מ"מ אינם בערך לגבי בחי' מאד עמקו מחשבותיך. וענין מה רבו מעשיך הם ריבוי הנבראים34 דצח"ם35 ובהם יש ג"כ כמה מינים כמו באילן יש תפוחים ואגוזים שטעמם משונה, ושקדים יש להם טעם אחר, ושרש הטעמים הוא מהמזל כאמרז"ל אין לך עשב36 מלמטה שאין לו מזל למעלה המכה בו ואומר לו גדל, וכללות החיות נמשך מפסולת דתענוג העליון וכמ"ש וכל קרבי שם קדשו37 שיש קרביים עליונים שמבררי', והפסולת הוא החיות מכל התענוגים גשמים וז"ש נטה ימינו וברא שמים38 נטה שמאלו וברא ארץ הרי ארץ מבחי' שמאל ולכן ר"ע כשראה כרך גדול של רומי כו' שחק אם לעוברי רצונו39 כך נמשך מחיצוניות תענוג העליון לעושי רצונו שיומשך מפנימיות תענוג העליון עאכו"כ. מה גדלו מעשיך הם גדולי הנבראים40, נשמות ומלאכים ובזה יש ג"כ ריבוי מד' דאמרז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות41 ולכאו' מה צריך הצדיק ש"י עולמות, והענין דהנה קנ"ה חכ' וקנ"ה בינה42 בגימ' יש43 וזהו להנחיל אוהבי יש44 דתרי"ג מצות דאורייתא וז"מ דרבנן הם תר"ך45 ומה שיכול להגלה46 הוא מחצה התחתון דכתר וזהו ש"י אורות מכ"ע והם זיו תורתן ועבודתן47 והש"י עולמות שנמשכים מבחי' חו"ב הם כלים לש"י אורות אלו, לכן כל צדיק יש לו מדור לפי כבודו48 לפ"ע עבודה דעוה"ז, וזהו אלקים ל' רבים שיש בזה ריבוי מד', וגם אהוי"ר דעוה"ז הם מש' אלקים דביראה כתיב אלקים עשה שיראו מפניו49 וכתי' את אלקי' ירא50, את הוי' אלקיך תירא51 דכשהוי' דלית מח' תפיסא בי' נמשך ע"י בחי' אלקיך
ותג
אז שייך ירא ה' א"כ אפילו יראה בשת52 הוא ע"י שם אלקים, וכן אהבה כתי' הללוהו בגבורותיו53 הללוהו כרוב גודלו וכן כתי' ואהבת את הוי' אלקיך54 שהוי' דלית מח' תפיסא בי' יהי' בבחי' אלקיך ומזה יהי' אהבה, וזהו וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי, אברהם יצחק יעקב56 הם חו"ג ורחמים55 ולכן יש לכל ישראל ג' בחי' אלו בירושה מאבותינו57.
אז שייך ירא ה' א"כ אפילו יראה בשת52 הוא ע"י שם אלקים, וכן אהבה כתי' הללוהו בגבורותיו53 הללוהו כרוב גודלו וכן כתי' ואהבת את הוי' אלקיך54 שהוי' דלית מח' תפיסא בי' יהי' בבחי' אלקיך ומזה יהי' אהבה, וזהו וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי, אברהם יצחק יעקב56 הם חו"ג ורחמים55 ולכן יש לכל ישראל ג' בחי' אלו בירושה מאבותינו57.
זאך הנה יש ב' בחי' דהנה כתי' הנך יפה רעיתי58 הנך יפה עיניך יונים, יפה הוא שיש בו ג' גוונים59 דבגוון א' אינו שייך יופי כ"א התכללות ג' גוונים וזהו אהוי"ר ורחמים, ויש אהוי"ר מלמטלמ"ע60 וזהו הנך יפה רעיתי ויש אהוי"ר ורחמים מלמעלמ"ט וזהו הנך יפה עיניך יונים, ולחבר אהוי"ר ורחמים דלמעלה באהוי"ר דלמטה זהו באל שדי דהשין ג' קוי"ן61 מורה על בחי' אהוי"ר ורחמים וד' י' הוא משארז"ל שאמר לעולמו די62 והוא מקור הנבראים ה"ה מחבר ב' בחי' הנ"ל, וזהו היא מתהלכת בין החיות63, דיש חיון עילאין וחיון תתאין64, חיון תתאה הוא מרכבתא דאבות הן המרכבה66 דאבות עצמן הם בבריאה67, וחיון עילאין הוא מרכבתא עילאה65 דאצי', ולחבר ב' בחי' אלו זהו היא מתהלכת בין החיות הוא בחי' מל'68 שמחבר ב' בחי' אלו. וב' בחי' יופי בעבודה הם פסוד"ז וק"ש, פסוד"ז הוא בחי' גדול ה' ומהולל מאד, וק"ש הוא אהוי"ר הבאה מלמעלה.
חועפ"ז יובן הגם דגבי אבות כתי' ג"כ הוי' אך הוא ע"י שם אלקים וזהו ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים וכמ"ש שמש ומגן ה' אלקים69 כמו המגן שמכסה
טתד
ומסתיר על אור השמש כמו"כ שם אלקים מכסה ומסתיר על אור ה' וקדושתו, אבל ושמי הוי' קודם התלבשותו לא נודעתי להם כ"א ביצי"מ מ"ת70 דכתי' לכן אמור לבנ"י71 אני הוי', וידעו מצרים כי אני הוי'72, דכתי' מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, שאני עמלא דאורייתא דלעילא משמשא73 שלמעלה מבחי' שמש ה' שמתלבש בהמגן ונרתק.
ומסתיר על אור השמש כמו"כ שם אלקים מכסה ומסתיר על אור ה' וקדושתו, אבל ושמי הוי' קודם התלבשותו לא נודעתי להם כ"א ביצי"מ מ"ת70 דכתי' לכן אמור לבנ"י71 אני הוי', וידעו מצרים כי אני הוי'72, דכתי' מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, שאני עמלא דאורייתא דלעילא משמשא73 שלמעלה מבחי' שמש ה' שמתלבש בהמגן ונרתק.
יוביאור הענין דהנה אי' במאמר אלי' אנת הוא חכים ולא בחכ' ידיעא מבין ולא בבינה ידיעא כו' וחשיב חסד דרועא ימינא כו' ואח"כ אמר ולאו מכל אילין מדות איהו כלל74, ולכאורה הול"ל ולאו מכל אילין חו"ב איהו כלל. והענין דהנה מדות הם שייכים לזולת75 דכשיש על מי להתרחם ועל מי להתחנן שייך רחום וחנון76 וכמ"ש זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה77 רחמים וחסדים הם שייכים לעולמות, וכתי' כי אמרתי עולם חסד יבנה ויש בזה ב"פ78 א' שצריך לבנות העולם במידת החסד ב' שכדי לברוא העולם צריכים לבנות מדת החסד, הרי שהמדות שייכים לזולת, משא"כ מוחין אינם שייכים לעולם כמובן, וזהו"ע האבות שהם מדות אבל בחי' ה' בחכ'79 לא נתגלה להם דבתומ"צ מתגלה עצם החכ' דכתי' הראיני נא את כבודך80 כו'81 וראית את אחורי82 ופני לא יראו, קשר של תפילין הראה לו83, שביקש הראיני נא את כבודך הוא בחי' ח"ע84 והוא בחי' תפילין דאמרז"ל תפילין דמארי עלמא85, מארי עלמא הם מדות ותפילין דמארי עלמא הו"ע המשכת מוחין למדות, וכן הקב"ה מניח תפילין86 קב"ה הוא בחי' ז"א ומל' מניח תפילין הוא
יאתה
המשכת מוחין בז"א, וא"ל כי לא יראני אדם וחי87 וראית את אחורי קשר של תפילין הראה לו הוא בחי' מל' דתבונה88, וישראל כשמניח תפילין ה"ה ממשיך בחי' זו שלא השיג משה בבחי' ראי' כ"א כשהניח תפילין הרי לא גרע מכל ישראל אבל בבחי' ראי' לא השיג וכ"ש שהאבות לא השיגו בחי' זו, וישראל ע"י שמניחים ממשיכים בחי' זו.
המשכת מוחין בז"א, וא"ל כי לא יראני אדם וחי87 וראית את אחורי קשר של תפילין הראה לו הוא בחי' מל' דתבונה88, וישראל כשמניח תפילין ה"ה ממשיך בחי' זו שלא השיג משה בבחי' ראי' כ"א כשהניח תפילין הרי לא גרע מכל ישראל אבל בבחי' ראי' לא השיג וכ"ש שהאבות לא השיגו בחי' זו, וישראל ע"י שמניחים ממשיכים בחי' זו.
יבועפ"ז מ"ש*89 הוא אהרן ומשה דביצי"מ העיקר אהרן, דאהרן הוא שושבינא דמטרוניתא89 שמעלה נש"י לכן להוציא מאמ"צ הם המצרים וגבולים90 הוא ע"י אהרן, אך לדבר אל פרעה משה העיקר שהוא שושבינא דמלכא91, דפרעה אותיות הערף92 לכן יצא בגסות וגיאות וא' מי הוי' אשר אשמע בקולו, לא ידעתי את הוי'93, וכדי להשפיל הגיאות צריכים להמשיך מבחי' כי גאה גאה שמתגאה על גותניא94, וכדי להמשיך בחי' הוא95 ע"י משה שהוא בחי' ביטול דחכ'96 הוא כח מ"ה97 אחד האמת שבו שורה אוא"ס* ומשה הי' ג"כ בחי' מה כמ"ש ואנחנו מ"ה98 לכן הי' כלי לבחי' כי גאה גאה, הגם דואנחנו מ"ה קאי גם על אהרן אך אהרן הי' ב"ן דמ"ה ומשה מ"ה דמ"ה99, לכן לדבר אל פרעה כתי' הוא משה ואהרן. ומ"ש הוא ולא הם, הענין דלאחר החטא כתי' את המאור הגדול ואת המאור הקטן וזהו"ע הוי' ואלקים100, אבל
יג*)על גליון היריעה בצד הימיני של שורה זו נרשם: סש"ב פי"ח
ידתו
קודם החטא כתי' את שני המאורות הגדולים101 והו"ע מ"ש וידעת היום102 והשבת אל לבבך כי הוי' הוא אלקים כולא חד103, ולכן גבי משה ואהרן כתי' הוא שהוא בחי' כולא חד (אפ"ל אהרן ב"ן דמ"ה ומשה מ"ה דמ"ה כנ"ל זהו"ע הוי' ואלקים וכתי' הוא להורות דכולא חד).
קודם החטא כתי' את שני המאורות הגדולים101 והו"ע מ"ש וידעת היום102 והשבת אל לבבך כי הוי' הוא אלקים כולא חד103, ולכן גבי משה ואהרן כתי' הוא שהוא בחי' כולא חד (אפ"ל אהרן ב"ן דמ"ה ומשה מ"ה דמ"ה כנ"ל זהו"ע הוי' ואלקים וכתי' הוא להורות דכולא חד).
טואך עדיין צ"ל דמשמע דמשה לגבי אברהם הוא כמו שבת לגבי חול ובאמת אי' במדרש אל תקרב הלום במקום גדולים אל תעמוד, והנה להבין ההפרש בין משה ואברהם צ"ל תחילה ההפרש בין אברהם ואהרן, דאברהם הי' מרכבה לבחי' חסד104 וגם אהרן הי' בחי' חסד105 ואי' בזהר אית חסד ואית חסד106 אית חסד דאיקרי חסד עולם ואית חסד דאיקרי רב חסד107, והנה גבי אברהם כתי' הלוך ונסוע הנגבה108 שהמשיך א"ע109 לבחי' מנורה בדרום110, ואהרן להיכן שאברהם המשיך א"ע שם התחיל ואדרבה כתי' בהעלותך את הנרות111 שהעלה את הנרות, והנה כתי' אלה תולדות השמים והארץ בהבראם תולדות מלא ו' כתי' דעולם על מילואו נברא113 אך אדה"ר ע"י חטא עה"ד נחסר הו'112, אך בהבראם הוא אברהם וכתי' מלא ו' היינו שהמשיך בחי' ו' הוא בחי' מדות שהודיע אלקותו בעולם*114, ולכן הוא בחי' חסד עולם שהמשיך בחי' חסד בעולם, וזהו ששת יומין דחול דכל יומא ויומא עביד עבידתא114, אבל משה הוא בחי' שבת שהוא שביעי שהוא בחי' בינה115
טזתז
ושבתא דיומא116 בחי' מוחין דאבא117, אך א"כ הרי ג"כ שביעי וצ"ל ההפרש כמו בין יו"ט לשבת118, דיו"ט בעצם הוא מוחין דאימא רק שהוא מקרא קדש119 שקוראין וממשיכים מבחי' קדש, ושבת הוא עצם קדש כי קדש הם120, בחי' מוחין דאבא, הרי שמשה למעלה במד' מאברהם, ומ"מ א"ל אל תקרב הלום כו' דמשה שהי' בחי' קדש נתנו לו במתנה וכמ"ש לך רד כלום נתתי121 לך גדולה אלא בשביל ישראל ונטלו ממנו אלף122 ובשבת ניתנו לו במתנה, אך באברהם הי' זה ע"י עבודתו וכמ"ש התהלך לפני והי' תמים123, הגם דגבי נח כתי' ג"כ את האלקים התהלך נח124 הרי את האלקים כתי' שהי' צריך סיוע אבל גבי אברהם כתי' התהלך כו' מעצמו לכן אחד הי' אברהם125 ונק' אדם הגדול בענקים126, ועפ"ז יובן אף שמשה הי' למעלה במדרי' מאברהם אך הי' זה בדרך מתנה אבל אברהם הי' ע"י עבודתו הגיע למדרי' זו, לכן אחד הי' אברהם ונק' אדם הגדול בענקים כו'.
ושבתא דיומא116 בחי' מוחין דאבא117, אך א"כ הרי ג"כ שביעי וצ"ל ההפרש כמו בין יו"ט לשבת118, דיו"ט בעצם הוא מוחין דאימא רק שהוא מקרא קדש119 שקוראין וממשיכים מבחי' קדש, ושבת הוא עצם קדש כי קדש הם120, בחי' מוחין דאבא, הרי שמשה למעלה במד' מאברהם, ומ"מ א"ל אל תקרב הלום כו' דמשה שהי' בחי' קדש נתנו לו במתנה וכמ"ש לך רד כלום נתתי121 לך גדולה אלא בשביל ישראל ונטלו ממנו אלף122 ובשבת ניתנו לו במתנה, אך באברהם הי' זה ע"י עבודתו וכמ"ש התהלך לפני והי' תמים123, הגם דגבי נח כתי' ג"כ את האלקים התהלך נח124 הרי את האלקים כתי' שהי' צריך סיוע אבל גבי אברהם כתי' התהלך כו' מעצמו לכן אחד הי' אברהם125 ונק' אדם הגדול בענקים126, ועפ"ז יובן אף שמשה הי' למעלה במדרי' מאברהם אך הי' זה בדרך מתנה אבל אברהם הי' ע"י עבודתו הגיע למדרי' זו, לכן אחד הי' אברהם ונק' אדם הגדול בענקים כו'.
יזנרשם בשולי היריעה ולא נסמן מקומו בפנים: דיש דחילו ורחימא ורחימו ודחילו, דחילו ורחימו בחי' ו"ה [וזהו מדרי' האבות] ורחימו ודחילו י"ה [וזהו מדרי' משה].