Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אאז ישיר משה
ש"פ בשלח
אז ישיר משה1 ובנ"י את השירה הזאת, ולכאורה הול"ל ישירו ל' רבים2 ומהו אומרו ישיר ל' יחיד. והענין דהנה אי' במדרש ע"פ כמגדל דוד3 צאורך4, הגדיל אתכם דוד בספרו ובמה הגדיל אתכם דוד בספרו דכתי' לגוזר ים סוף לגזרים5 כי לעולם חסדו6. וצ"ל הלא בתורה כתי' יותר מענין זה7 ואתה הרם את מטך ונטה ידך על הים ובקעהו ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה8, ואח"כ כתי' ג"כ ויבואו בנ"י בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם9, ומדבר מזה פ' שלימה בתורה ולמה א' הגדיל אתכם דוד בספרו, אך מ"מ מובן ממדרש זה דישראל הם למעלה במדריגה מהים, דבאמת יש בזה מדרשות חלוקות אם הים למעלה מישראל והם נתעלו במה שעברו בתוך הים, או ישראל גבוהים במעלה ומדריגה מהים, דהנה אי' במדרש ראה הפחות שבפחותים בימי משה מה שלא ראו הנביאים10, ורש"י ז"ל פי' ע"פ זה אלי ואנוהו ראתה11 שפחה בים מה שלא ראו הנביאים, והוא ממכילתא, דגבי נביאים כתי' ביד הנביאים אדמה12 בחי' כדמותינו13 אבל בקרי"ס הי' גילוי דבחי' זה, א"כ הרי נתעלו ישראל במה שעברו בתוך הים, וכן אי' במדרש כמה גדולים יורדי הים14 שכמה נתחבט משה רבן של כל הנביאים15 ובקש הראיני נא את כבדך1716 א"ל
ש"פ בשלח
אז ישיר משה1 ובנ"י את השירה הזאת, ולכאורה הול"ל ישירו ל' רבים2 ומהו אומרו ישיר ל' יחיד. והענין דהנה אי' במדרש ע"פ כמגדל דוד3 צאורך4, הגדיל אתכם דוד בספרו ובמה הגדיל אתכם דוד בספרו דכתי' לגוזר ים סוף לגזרים5 כי לעולם חסדו6. וצ"ל הלא בתורה כתי' יותר מענין זה7 ואתה הרם את מטך ונטה ידך על הים ובקעהו ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה8, ואח"כ כתי' ג"כ ויבואו בנ"י בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם9, ומדבר מזה פ' שלימה בתורה ולמה א' הגדיל אתכם דוד בספרו, אך מ"מ מובן ממדרש זה דישראל הם למעלה במדריגה מהים, דבאמת יש בזה מדרשות חלוקות אם הים למעלה מישראל והם נתעלו במה שעברו בתוך הים, או ישראל גבוהים במעלה ומדריגה מהים, דהנה אי' במדרש ראה הפחות שבפחותים בימי משה מה שלא ראו הנביאים10, ורש"י ז"ל פי' ע"פ זה אלי ואנוהו ראתה11 שפחה בים מה שלא ראו הנביאים, והוא ממכילתא, דגבי נביאים כתי' ביד הנביאים אדמה12 בחי' כדמותינו13 אבל בקרי"ס הי' גילוי דבחי' זה, א"כ הרי נתעלו ישראל במה שעברו בתוך הים, וכן אי' במדרש כמה גדולים יורדי הים14 שכמה נתחבט משה רבן של כל הנביאים15 ובקש הראיני נא את כבדך1716 א"ל
בתט
וראית את אחורי18 ופני לא יראו ויורדי הים כל אחד מראה באצבע19 זה אלי ואנוהו, (ה' משה בקש הראיני נא את כבודך הוא בחי' חכ' כבוד בגימ' לב20, ל"ב נת"ח21 וכמבואר במ"א וא"ל וראית אחוריי הוא בחי' מל' דתבונה22 וכמשנ"ת בד"ה הוא אהרן ומשה23 כו', ויורדי הים כתי' בהם כ"א מראה באצבע זה אלי כו' זה הוא בחי' חכ'24 וכן משה שהוא בחי' חכ'25 כי מן המים משתיהו26 נתנבא בזה27 כמ"ש בתו"א בד"ה בחודש השלישי28 כו', וכ"א מראה באצבע זה כו' שהי' אצלם בבחי' ראי', והגם דמשה ג"כ נתנבא בזה וית"ל דנבואה הוא גילוי ההעלם29 (וגם נשמת משה הוא מבחי' חכ' ומשה משה לא פסיק טעמא בנייהו וכמ"ש במדר'30) י"ל שהי' רק בבחי' השגת המציאות ולא בחי' ראיית המהות (וראי' שהרי בקש הראיני נא את כבודך כו') משא"כ גבי ישראל בקרי"ס הי' בבחי' ראיית המהות כו' ע'), מזה ג"כ מובן שהים למעלה מישראל, ואי' במדרש שאמר הים למשה31 שהוא גבוה ממנו שנברא בג' ומשה נברא בשישי. ולפעמים מצינו שישראל גבוה מהים דכתי'32 בוקע הים לפני משה33 שנתבטל לפני בחי' משה וכתי' וישב הים לפנות בקר לאיתנו34 לתנאו35 שהתנה עמו שיקרע לפני ישראל, וכן ממ"ש במדרש הגדיל אתכם דוד בספרו משמע שישראל גבוהים למעלה מהים [ולפ"ז צ"ל למה עברו בתוך הים מאחר שהם גבוהים במעלה מהים].
וראית את אחורי18 ופני לא יראו ויורדי הים כל אחד מראה באצבע19 זה אלי ואנוהו, (ה' משה בקש הראיני נא את כבודך הוא בחי' חכ' כבוד בגימ' לב20, ל"ב נת"ח21 וכמבואר במ"א וא"ל וראית אחוריי הוא בחי' מל' דתבונה22 וכמשנ"ת בד"ה הוא אהרן ומשה23 כו', ויורדי הים כתי' בהם כ"א מראה באצבע זה אלי כו' זה הוא בחי' חכ'24 וכן משה שהוא בחי' חכ'25 כי מן המים משתיהו26 נתנבא בזה27 כמ"ש בתו"א בד"ה בחודש השלישי28 כו', וכ"א מראה באצבע זה כו' שהי' אצלם בבחי' ראי', והגם דמשה ג"כ נתנבא בזה וית"ל דנבואה הוא גילוי ההעלם29 (וגם נשמת משה הוא מבחי' חכ' ומשה משה לא פסיק טעמא בנייהו וכמ"ש במדר'30) י"ל שהי' רק בבחי' השגת המציאות ולא בחי' ראיית המהות (וראי' שהרי בקש הראיני נא את כבודך כו') משא"כ גבי ישראל בקרי"ס הי' בבחי' ראיית המהות כו' ע'), מזה ג"כ מובן שהים למעלה מישראל, ואי' במדרש שאמר הים למשה31 שהוא גבוה ממנו שנברא בג' ומשה נברא בשישי. ולפעמים מצינו שישראל גבוה מהים דכתי'32 בוקע הים לפני משה33 שנתבטל לפני בחי' משה וכתי' וישב הים לפנות בקר לאיתנו34 לתנאו35 שהתנה עמו שיקרע לפני ישראל, וכן ממ"ש במדרש הגדיל אתכם דוד בספרו משמע שישראל גבוהים למעלה מהים [ולפ"ז צ"ל למה עברו בתוך הים מאחר שהם גבוהים במעלה מהים].
גוהנה כענין מחלוקת זו מצינו בתורה וישראל איזה מהם למעלה יותר36, דאי' בתדב"א שני דברים קדמו לעולם37 תורה וישראל וא"י איזה מהם קדום אומר
דתי
אני ישראל קדום, וכל התורה כולה כתי'38 צו אל בנ"י39 דבר אל בנ"י40 הרי ישראל קדום, וכ"ה במדרש דז' דברים קדמו לעולם תורה וג"ע42 וכסה"כ כו' ומחשבתן של ישראל41 קדום לכל דבר הרי קדמו לתורה ג"כ, ואמרז"ל ע"פ תורה צוה לנו משה מורשה43 א"ת מורשה אלא מאורשה44 שתורה נק' בשם כלה וכנס"י נק' חתן שמשפיעים בתורה הרי ישראל למעלה מהתורה, ובזהר אי' תלת קשרין45 מתקשרין דא בדא ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב"ה דתורה הוא ממוצע שמחבר ישראל עם הקב"ה הרי תורה למעלה מישראל. והנה באמת שניהם אמת דאלו ואלו דברי אלקים חיים46. ויובן בהקדם ענין הידוע דלא כל הנשמה מתלבשת בגוף47 כ"א הארה ומקצת מהנשמה, דמלאך בשליש עולם עומד48 ומכ"ש הנשמה שלמעלה מהמלאך49 דמלאכים הם מחיצוניות הכלים ונשמות מפנימיות הכלים50, כ"ש שהגוף קטן מהכיל את הנשמה, אלא מה שמתלבשת בגוף הוא רק הארה ומקצת מהנשמה אבל עיקר הנשמה היא למעלה, וע"ז כתי' ונוזלים מלבנון51 ששרשה מבחי' לובן העליון52 ומשם נוזל ונוטף בהנשמה המלובשת בגוף, וזהו שנופל לאדם הרהורי תשובה דאע"ג דאיהו לא חזי מזליהו חזי53, והלא אין מזל לישראל54, אלא קאי על
אני ישראל קדום, וכל התורה כולה כתי'38 צו אל בנ"י39 דבר אל בנ"י40 הרי ישראל קדום, וכ"ה במדרש דז' דברים קדמו לעולם תורה וג"ע42 וכסה"כ כו' ומחשבתן של ישראל41 קדום לכל דבר הרי קדמו לתורה ג"כ, ואמרז"ל ע"פ תורה צוה לנו משה מורשה43 א"ת מורשה אלא מאורשה44 שתורה נק' בשם כלה וכנס"י נק' חתן שמשפיעים בתורה הרי ישראל למעלה מהתורה, ובזהר אי' תלת קשרין45 מתקשרין דא בדא ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב"ה דתורה הוא ממוצע שמחבר ישראל עם הקב"ה הרי תורה למעלה מישראל. והנה באמת שניהם אמת דאלו ואלו דברי אלקים חיים46. ויובן בהקדם ענין הידוע דלא כל הנשמה מתלבשת בגוף47 כ"א הארה ומקצת מהנשמה, דמלאך בשליש עולם עומד48 ומכ"ש הנשמה שלמעלה מהמלאך49 דמלאכים הם מחיצוניות הכלים ונשמות מפנימיות הכלים50, כ"ש שהגוף קטן מהכיל את הנשמה, אלא מה שמתלבשת בגוף הוא רק הארה ומקצת מהנשמה אבל עיקר הנשמה היא למעלה, וע"ז כתי' ונוזלים מלבנון51 ששרשה מבחי' לובן העליון52 ומשם נוזל ונוטף בהנשמה המלובשת בגוף, וזהו שנופל לאדם הרהורי תשובה דאע"ג דאיהו לא חזי מזליהו חזי53, והלא אין מזל לישראל54, אלא קאי על
התיא
שרש ומקור הנשמה שהיא רואה ושומעת כל הכרוזים55 העליונים. וכן משארז"ל בכ"י ב"ק יוצאת ומכרזת בהר חורב אוי לו לבריות מעלבונה של תורה56, שרש ומקור הנשמה שומעת וגם רואה ומזה נופל לאדם הרהורי תשובה. וע"פ הקדמה זו יובן מה שלפעמים מבואר דתורה למעלה מישראל, ולפעמים מבואר דישראל למעלה מבחי' תורה, דמ"ש דתורה למעלה מישראל היינו מחלק הנפש המלובש בגוף ועז"א תלת קשרין מתקשרין דא בדא ישראל באורייתא ואורייתא בקוב"ה שהתורה הוא הממוצע לחבר הנשמה המלובש בגוף עם הקב"ה, דתורה הוא לבושו של הקב"ה57 וכמ"ש עוטה אור כשלמה58, והנה כתי' הליכות עולם לו59 הליכות ל' רבים שיש ב' הליכות60 א' מלמטלמ"ע והו"ע התפלה61 ב' הילוך מלמעלמ"ט והוא בחי' תורה שעי"ז נמשך המשכות אלקות באדם וזהו שהתורה היא ממוצע בין הקב"ה לישראל, וב' בחי' אור ושלמה שבתורה הם מפני שהוא ממוצע וצריך לכלול מב' הבחי'62 וזהו בחי' אור שבתורה שהרי מקשרת הקב"ה כו' והוא בחי' בבע"ג ובלתי ב"ת שאין בו השגה והגבלה, ושלמה הוא מה שמקשר ישראל כו' והוא מה שהתורה נתלבשה בדברים גשמים ובהגבלה וכמו אלו טריפות ואח"כ אלו כשירות63 שהוא הגבלה כו'.
שרש ומקור הנשמה שהיא רואה ושומעת כל הכרוזים55 העליונים. וכן משארז"ל בכ"י ב"ק יוצאת ומכרזת בהר חורב אוי לו לבריות מעלבונה של תורה56, שרש ומקור הנשמה שומעת וגם רואה ומזה נופל לאדם הרהורי תשובה. וע"פ הקדמה זו יובן מה שלפעמים מבואר דתורה למעלה מישראל, ולפעמים מבואר דישראל למעלה מבחי' תורה, דמ"ש דתורה למעלה מישראל היינו מחלק הנפש המלובש בגוף ועז"א תלת קשרין מתקשרין דא בדא ישראל באורייתא ואורייתא בקוב"ה שהתורה הוא הממוצע לחבר הנשמה המלובש בגוף עם הקב"ה, דתורה הוא לבושו של הקב"ה57 וכמ"ש עוטה אור כשלמה58, והנה כתי' הליכות עולם לו59 הליכות ל' רבים שיש ב' הליכות60 א' מלמטלמ"ע והו"ע התפלה61 ב' הילוך מלמעלמ"ט והוא בחי' תורה שעי"ז נמשך המשכות אלקות באדם וזהו שהתורה היא ממוצע בין הקב"ה לישראל, וב' בחי' אור ושלמה שבתורה הם מפני שהוא ממוצע וצריך לכלול מב' הבחי'62 וזהו בחי' אור שבתורה שהרי מקשרת הקב"ה כו' והוא בחי' בבע"ג ובלתי ב"ת שאין בו השגה והגבלה, ושלמה הוא מה שמקשר ישראל כו' והוא מה שהתורה נתלבשה בדברים גשמים ובהגבלה וכמו אלו טריפות ואח"כ אלו כשירות63 שהוא הגבלה כו'.
ו(ואפ"ל ב' בחי' אלו אור ושלמה הם ב' בחי' סתים וגליא שבתורה, סתים הוא בחי' פנימיות התורה שבה התגלות אוא"ס עצומ"ה לא ידע אנוש ערכה64 אלקים הבין דרכה65 כו' דפנימיות אבא פנימיות ע"י66 דהתענוג הוא במוח החכ'67 קר ולח68
זתיב
וכמבואר במ"א. ואפ"ל דהנה במ"ת הי' קבלת פנימיות התורה ג"כ דלע"ל דכתי' ישקני מנשיקות פיהו69 ופרש"י ז"ל שיתגלו פנימיות טעמי תומ"צ70 ומ"מ לא יהי' עוד הפעם מ"ת71. דבמ"ת נכלל פנימיות התורה ג"כ, וזהו שכ' גבי מ"ת ואשא אתכם על כנפי נשרים72 שהוא בחי' ת"ת73 ות"ת עולה עד הכתר74 שזהו ואביא אתכם אלי75 אלי דוקא כדי שיקבלו גם בחי' פנימיות התורה, וכתי' ישאהו על אברתו76, אברתו הוא בחי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברין דמלכא77, וזהו ישאהו על אברתו למעלה מבחי' רמ"ח פקודין כו' שזהו בחי' מצות ה' כמשנת"ל78, ואפ"ל דישראל עלו במח' בחי' חכ'79 וכמ"ש בנים אתם80 כו' ישראל שנק' ראשית81 כו' וזהו ואשא כו' שיהיו בחי' ראש אותיות אשר82 תענוג83 העליון שימשיכו מבחי' סתים דתורה, וכן מ"ש ישאהו על אברתו להמשיך מבחי' מצותי לבחי' מצות ה'84, ועמ"ש במ"א (בד"ה שובה85, כנשר86)
וכמבואר במ"א. ואפ"ל דהנה במ"ת הי' קבלת פנימיות התורה ג"כ דלע"ל דכתי' ישקני מנשיקות פיהו69 ופרש"י ז"ל שיתגלו פנימיות טעמי תומ"צ70 ומ"מ לא יהי' עוד הפעם מ"ת71. דבמ"ת נכלל פנימיות התורה ג"כ, וזהו שכ' גבי מ"ת ואשא אתכם על כנפי נשרים72 שהוא בחי' ת"ת73 ות"ת עולה עד הכתר74 שזהו ואביא אתכם אלי75 אלי דוקא כדי שיקבלו גם בחי' פנימיות התורה, וכתי' ישאהו על אברתו76, אברתו הוא בחי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברין דמלכא77, וזהו ישאהו על אברתו למעלה מבחי' רמ"ח פקודין כו' שזהו בחי' מצות ה' כמשנת"ל78, ואפ"ל דישראל עלו במח' בחי' חכ'79 וכמ"ש בנים אתם80 כו' ישראל שנק' ראשית81 כו' וזהו ואשא כו' שיהיו בחי' ראש אותיות אשר82 תענוג83 העליון שימשיכו מבחי' סתים דתורה, וכן מ"ש ישאהו על אברתו להמשיך מבחי' מצותי לבחי' מצות ה'84, ועמ"ש במ"א (בד"ה שובה85, כנשר86)
חתיג
בענין מח' של ישראל קדמה לכל דבר, דבר הוא סוכ"ע וכמבואר במ"א בענין דבר מתוך דבר, תוך דבר ממכ"ע דבר סוכ"ע87, כי דבר הוא בחי' עיגול הגדול שלפני הקו88 ומחשבתן של ישראל קדום גם לבחי' עיגול הגדול שלפני הקו, והנה אמרז"ל במי נמלך89 בנשמותיהן של צדיקים, ענין ההמלכה הוא כמו עד"מ אדם שמיישב בינו לעצמו אם יעשה דבר פלוני א"ל והמלכה זו הוא בהעלם עצמו עדיין וכמו"כ יובן למעלה דכדי שיהי' רצון לרצון לבריאות העולמות90 כביכול המליך בעצמו, ובחי' זו למעלה גם מבחי' עלה ברצונו91 כו' שהוא גילוי משא"כ ענין ההמלכה הוא כביכול בעצמותו עדיין והו"ע בחי' אור המאיר לעצמו כו' וע"ז אמרו ז"ל במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים (דעיקר הכוונה בשביל קיום התומ"צ לו דירה93 כו' וזהו צדיק92 וכתי' ועמך כולם צדיקים94 וע' בד"ח שהת"פ א"ב95) א"כ שרש ומקור הנשמה הוא למעלה גם מבחי' עלה ברצונו כו' ואפ"ל כמו"כ הו"ע משארז"ל מח' של ישראל קדום לכל דבר כו' מבחי' עלה ברצונו כו' וגם מבחי' תומ"צ96 כו' וד"ל. ולפ"ז י"ל פי' ואשא כו' ישאהו כו' קאי על חלק הנפש המלובש בגוף (שעדיין לא ניתנה התורה) לקבל גם בחי' פנימיות התומ"צ כו' וד"ל) וזהו משארז"ל הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו97 המאור שבה מחזירו למוטב98 והיינו מצד בחי' אור שבתורה הוא מחזירו למוטב.
בענין מח' של ישראל קדמה לכל דבר, דבר הוא סוכ"ע וכמבואר במ"א בענין דבר מתוך דבר, תוך דבר ממכ"ע דבר סוכ"ע87, כי דבר הוא בחי' עיגול הגדול שלפני הקו88 ומחשבתן של ישראל קדום גם לבחי' עיגול הגדול שלפני הקו, והנה אמרז"ל במי נמלך89 בנשמותיהן של צדיקים, ענין ההמלכה הוא כמו עד"מ אדם שמיישב בינו לעצמו אם יעשה דבר פלוני א"ל והמלכה זו הוא בהעלם עצמו עדיין וכמו"כ יובן למעלה דכדי שיהי' רצון לרצון לבריאות העולמות90 כביכול המליך בעצמו, ובחי' זו למעלה גם מבחי' עלה ברצונו91 כו' שהוא גילוי משא"כ ענין ההמלכה הוא כביכול בעצמותו עדיין והו"ע בחי' אור המאיר לעצמו כו' וע"ז אמרו ז"ל במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים (דעיקר הכוונה בשביל קיום התומ"צ לו דירה93 כו' וזהו צדיק92 וכתי' ועמך כולם צדיקים94 וע' בד"ח שהת"פ א"ב95) א"כ שרש ומקור הנשמה הוא למעלה גם מבחי' עלה ברצונו כו' ואפ"ל כמו"כ הו"ע משארז"ל מח' של ישראל קדום לכל דבר כו' מבחי' עלה ברצונו כו' וגם מבחי' תומ"צ96 כו' וד"ל. ולפ"ז י"ל פי' ואשא כו' ישאהו כו' קאי על חלק הנפש המלובש בגוף (שעדיין לא ניתנה התורה) לקבל גם בחי' פנימיות התומ"צ כו' וד"ל) וזהו משארז"ל הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו97 המאור שבה מחזירו למוטב98 והיינו מצד בחי' אור שבתורה הוא מחזירו למוטב.
טוסדר העבודה הנה אמרז"ל מעיקרא כי עביד איניש אדעתי' דנפשי' עביד99 ואח"כ צ"ל לימוד התורה לשמה100, דתחילה צ"ל ענין התורה לקשר חלק הנפש
יתיד
המלובש*101 עם הקב"ה (עמ"ש בתו"א בד"ה בחדש השלישי101) וזהו אדעתי' דנפשי' פי' לקשר נפשו, ואח"כ צ"ל לימוד התורה לשמה לשם התורה. והענין דהנה התורה למטה נתלבשה בדברים גשמים המחליף פרה בחמור102, וכמו"כ ד' רשויות דשבת103 רה"ר רה"י שהם דברים גשמים, וכמו"כ יש תורה למעלה ג"כ ברוחניות רה"ר הוא בחי' עולם התהו ורה"י הוא בחי' עולם התיקון104, וזהו לשם התורה להמשיך מבחי' תורה שלמעלה בתורה שלמטה. ועוי"ל פי' לשם התורה כמ"ש בספר הבהיר דוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה105, הרי גם תורה של מעלה צריכים לחבר בהקב"ה, וזהו לשם התורה להמשיך המשכות אוא"ס בתורה (אפ"ל דאי' בזהר תלת קשרין כו' וכולהון דרגין על דרגין סתים וגליא, וזהו פי' לשם התורה להמשיך המשכות אוא"ס בחי' סתים בתורה). והגם שאמרז"ל ג' שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה106 וא"כ מהו"ע העבודה כו' י"ל ע"ז ב' תירוצים, דמה שהקב"ה יושב ועוסק בתורה היינו ההמשכה בבחי' אור דתורה והעבודה הוא להמשיך גם בבחי' שלמה דתורה, ועוי"ל דמה שהקב"ה יושב ועוסק בתורה הוא רק ג' שעות הראשונות, אך ע"י והגית בו יומם ולילה107 ממשיכים כל היום המשכת אוא"ס בתורה.
המלובש*101 עם הקב"ה (עמ"ש בתו"א בד"ה בחדש השלישי101) וזהו אדעתי' דנפשי' פי' לקשר נפשו, ואח"כ צ"ל לימוד התורה לשמה לשם התורה. והענין דהנה התורה למטה נתלבשה בדברים גשמים המחליף פרה בחמור102, וכמו"כ ד' רשויות דשבת103 רה"ר רה"י שהם דברים גשמים, וכמו"כ יש תורה למעלה ג"כ ברוחניות רה"ר הוא בחי' עולם התהו ורה"י הוא בחי' עולם התיקון104, וזהו לשם התורה להמשיך מבחי' תורה שלמעלה בתורה שלמטה. ועוי"ל פי' לשם התורה כמ"ש בספר הבהיר דוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה105, הרי גם תורה של מעלה צריכים לחבר בהקב"ה, וזהו לשם התורה להמשיך המשכות אוא"ס בתורה (אפ"ל דאי' בזהר תלת קשרין כו' וכולהון דרגין על דרגין סתים וגליא, וזהו פי' לשם התורה להמשיך המשכות אוא"ס בחי' סתים בתורה). והגם שאמרז"ל ג' שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה106 וא"כ מהו"ע העבודה כו' י"ל ע"ז ב' תירוצים, דמה שהקב"ה יושב ועוסק בתורה היינו ההמשכה בבחי' אור דתורה והעבודה הוא להמשיך גם בבחי' שלמה דתורה, ועוי"ל דמה שהקב"ה יושב ועוסק בתורה הוא רק ג' שעות הראשונות, אך ע"י והגית בו יומם ולילה107 ממשיכים כל היום המשכת אוא"ס בתורה.
יאאך צ"ל איך יש בכח ישראל להמשיך המשכות אוא"ס בתורה, הענין הוא דהנה אמרז"ל בראשית בשביל התורה108 שנק' ראשית, וגם מה שארז"ל תורה קדמה לעולם109 הוא ג"כ כמ"ש ה' קנני ראשית דרכו110, וישראל הוא לי ראש111 שלמעלה מראשית112, דראש אותיות אשר שהוא השפעות התענוג העליון בבחי' התורה שנק' ראשית. ועפ"ז מובן מ"ש תורה צוה לנו משה מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה שישראל ממשיכים המשכות אוא"ס בתורה, וזהו מ"ש זכרו תורת משה עבדו113 שנק'
יבתטו
בשם תורת משה שהמשיך המשכות בתורה, וזהו מ"ש כי אם בתורת ה' חפצו114 ובתורתו יהגה יומם ולילה, דתחילה צ"ל בתורת ה' חפצו היינו לקשר חלק הנפש המלובש בגוף עם הקב"ה ועי"ז מתחבר עם שרש ומקור הנפש ואז לימוד התורה לשמה להמשיך המשכות אוא"ס בתורה מבחי' תורתו. אך הרי הנשמה מלובשת בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר וגם ניזון מדברים גשמים ואיך יכול להמשיך מבחי' תורתו. הנה זהו מה שא' ר"ש חדאי נפשאי115 לך קראי לך תנאי מעיקרא כי עביד כו' אדעתי' דנפשי' לקשר נפשו המלובש בגוף ואח"כ להמשיך המשכות אוא"ס כו'. והנה כשם שיש ב' בחי' אלו בתורה כמו"כ ישנם במצות ג"כ דהנה על המצות אנו מברכים אשר קדשנו במצותיו116 הרי המצות למעל' מישראל דקדשנו במצותיו, וע"פ ועשיתם אתם117 אמרז"ל אתם כתי' מעלה אני עליכם כאילו עשוני118 הרי ישראל למעלה מהמצות, והענין דמה שאומרים אשר קדשנו במצותיו הוא בחי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברין דמלכא והוא בחי' המלך הקדוש119, ומ"מ ישראל עושין המצות דמספר דרמ"ח פקודין כו' הוא דז"א בעל ט"ס120 טפ"ט פ"א רת"ס רמ"ג ה"ח121 המגדילים רמ"ח והוא מ"ש על דמות הכסא122 דמות כמראה אדם עליו מלמעלה ולכאו' והלא אין לו דמות הגוף123 ולא גוף אלא שהוא בחי' רמ"ח124 פקודין כו' אבל ישראל ממשיכים מבחי' א"ס כי לא אדם הוא125 במצות.
בשם תורת משה שהמשיך המשכות בתורה, וזהו מ"ש כי אם בתורת ה' חפצו114 ובתורתו יהגה יומם ולילה, דתחילה צ"ל בתורת ה' חפצו היינו לקשר חלק הנפש המלובש בגוף עם הקב"ה ועי"ז מתחבר עם שרש ומקור הנפש ואז לימוד התורה לשמה להמשיך המשכות אוא"ס בתורה מבחי' תורתו. אך הרי הנשמה מלובשת בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר וגם ניזון מדברים גשמים ואיך יכול להמשיך מבחי' תורתו. הנה זהו מה שא' ר"ש חדאי נפשאי115 לך קראי לך תנאי מעיקרא כי עביד כו' אדעתי' דנפשי' לקשר נפשו המלובש בגוף ואח"כ להמשיך המשכות אוא"ס כו'. והנה כשם שיש ב' בחי' אלו בתורה כמו"כ ישנם במצות ג"כ דהנה על המצות אנו מברכים אשר קדשנו במצותיו116 הרי המצות למעל' מישראל דקדשנו במצותיו, וע"פ ועשיתם אתם117 אמרז"ל אתם כתי' מעלה אני עליכם כאילו עשוני118 הרי ישראל למעלה מהמצות, והענין דמה שאומרים אשר קדשנו במצותיו הוא בחי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברין דמלכא והוא בחי' המלך הקדוש119, ומ"מ ישראל עושין המצות דמספר דרמ"ח פקודין כו' הוא דז"א בעל ט"ס120 טפ"ט פ"א רת"ס רמ"ג ה"ח121 המגדילים רמ"ח והוא מ"ש על דמות הכסא122 דמות כמראה אדם עליו מלמעלה ולכאו' והלא אין לו דמות הגוף123 ולא גוף אלא שהוא בחי' רמ"ח124 פקודין כו' אבל ישראל ממשיכים מבחי' א"ס כי לא אדם הוא125 במצות.
יגוביאור הענין הוא דהנה אנו אומרים בתפלת שבת ויו"ט קדשנו במצותיך126 ולכאו' צ"ל הלא קדשנו במצותיו, והענין דיש מצות ה'127 ומצותיו128, מצות ה' הו"ע רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא, ומצותיו הוא מצות של מעלה,
ידתטז
הקב"ה מניח תפילין129, הקב"ה מצלי130, מגיד דבריו ליעקב131 חוקיו ומשפטיו לישראל מה שהוא עושה132 אומר לישראל לעשות, וענין מצות שלמעלה הוא דתרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור133 דכתר וזהו"ע מצות של מעלה תר"ך134 אורות דכתר, וזהו שאנו מבקשים קדשנו במצותיך להמשיך מבחי' מצותיו בבחי' מצות ה', וזהו שאומרים בפ' שלישי דק"ש וזכרתם את מצות ה'135 שהם בחי' דכר136 משפיע ואח"כ אומרים למען תזכרו137 ועשיתם את כל מצותי שישראל הם משפיעים במצות, והענין דמצות ה' הם למעלה מהנשמה המלובשת בגוף וזהו וזכרתם את כל מצות ה', ואח"כ למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי שממשיכים מבחי' מצותי לבחי' מצות ה', וה"ז ע"ד והחיות נושאות את הכסא נושאות ומנושאות138, וכן ארון נשא את נושאיו139 דבתחילה נשאו אותו ואח"כ נשא את נושאיו.
הקב"ה מניח תפילין129, הקב"ה מצלי130, מגיד דבריו ליעקב131 חוקיו ומשפטיו לישראל מה שהוא עושה132 אומר לישראל לעשות, וענין מצות שלמעלה הוא דתרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור133 דכתר וזהו"ע מצות של מעלה תר"ך134 אורות דכתר, וזהו שאנו מבקשים קדשנו במצותיך להמשיך מבחי' מצותיו בבחי' מצות ה', וזהו שאומרים בפ' שלישי דק"ש וזכרתם את מצות ה'135 שהם בחי' דכר136 משפיע ואח"כ אומרים למען תזכרו137 ועשיתם את כל מצותי שישראל הם משפיעים במצות, והענין דמצות ה' הם למעלה מהנשמה המלובשת בגוף וזהו וזכרתם את כל מצות ה', ואח"כ למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי שממשיכים מבחי' מצותי לבחי' מצות ה', וה"ז ע"ד והחיות נושאות את הכסא נושאות ומנושאות138, וכן ארון נשא את נושאיו139 דבתחילה נשאו אותו ואח"כ נשא את נושאיו.
טווהנה לפ"ז יובן בים ג"כ, דהנה ים ויבשה הוא עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגלי'140 ואמרז"ל כל מה שיש ביבשה141 יש בים רק ברואים שבים הם מובלעים בים ודגים הפורשים מן הים נפסק חיותם משא"כ ברואים שביבשה הגם שמקבלים חיות מן הארץ וכמ"ש ארץ אשר ממנו תוצא לחם142 מ"מ יכולים לחיות באויר וגם לשוט בספינה, וכמו"כ יובן למעלה ברוחניות ישראל הם נק' ארץ וכמ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ143 וכתי' והארץ לעולם עומדת144 וכתי' עמד וימודד ארץ145 ויש פי' א'
טזתיז
שמדדם אם יוכלו לקבל תורה, והוא בחי' עלמא דאתגלי', ובנ"י הלכו ביבשה בתוך הים*146 הו"ע גילוי ההעלם, דעלדאת"כ146 הוא בחי' העלם ובקרי"ס היו*147 גילוי עלדאת"כ בעלמדאת"ג**147. וזהו ראתה שפחה על הים מה שלא ראו הנביאים, דנבואה הו"ע גילוי ההעלם אך גבי נביאים כתיב ביד הנביאים אדמה אבל משה נתנבא בזה וזהו ראתה שפחה על הים מה שלא ראו הנביאים ומ"מ כשהים ראה בנ"י נתבטל לפניהם, דשרש ומקור הנשמה הוא למעלה מהים דאף עלמא דאתכסי' הרי נק' בשם עלמא אבל ישראל בשרשן הם למעלה אפי' מאותן ז' דברים שקדמו לעולם. ועוי"ל דבין עלמא דאתכסיא ובין עלמא דאתגליא שרשן מבחי' דיבור אבל ישראל עלו במח' ששרשן ממח' ופי' עלה במח' הוא בחי' היותר עליונה שבמח'147. ושרש הענין דים סוף הוא סופא דכל דרגין148 בחי' מלכותך מל' כל עולמים149 רק שהוא מה שכונס ומעלים בתוכו אורות אצי', משא"כ בישראל כתי' בעבר הנהר ישבו אבותיכם150 נהר הוא בחי' בינה151 ועבר הנהר הוא למעלה מבינה, לכן הים כשראה את בנ"י נתבטל לפניהם מצד שרשם ומקורם (וכמו"כ יש קרי"ס עד רום המעלות שענין גילוי הקו נק' ג"כ קרי"ס, סוף152 ים הוא בחי' עיגול הגדול שלפני הקו והוא בחי' עלמא דאתכסי' וכתי' אז יבקע כשחר אורך153 הו"ע בקיעות הקו וכמ"ש בד"ה אז ישיר מם154, ושרש נש"י כנ"ל כו').
שמדדם אם יוכלו לקבל תורה, והוא בחי' עלמא דאתגלי', ובנ"י הלכו ביבשה בתוך הים*146 הו"ע גילוי ההעלם, דעלדאת"כ146 הוא בחי' העלם ובקרי"ס היו*147 גילוי עלדאת"כ בעלמדאת"ג**147. וזהו ראתה שפחה על הים מה שלא ראו הנביאים, דנבואה הו"ע גילוי ההעלם אך גבי נביאים כתיב ביד הנביאים אדמה אבל משה נתנבא בזה וזהו ראתה שפחה על הים מה שלא ראו הנביאים ומ"מ כשהים ראה בנ"י נתבטל לפניהם, דשרש ומקור הנשמה הוא למעלה מהים דאף עלמא דאתכסי' הרי נק' בשם עלמא אבל ישראל בשרשן הם למעלה אפי' מאותן ז' דברים שקדמו לעולם. ועוי"ל דבין עלמא דאתכסיא ובין עלמא דאתגליא שרשן מבחי' דיבור אבל ישראל עלו במח' ששרשן ממח' ופי' עלה במח' הוא בחי' היותר עליונה שבמח'147. ושרש הענין דים סוף הוא סופא דכל דרגין148 בחי' מלכותך מל' כל עולמים149 רק שהוא מה שכונס ומעלים בתוכו אורות אצי', משא"כ בישראל כתי' בעבר הנהר ישבו אבותיכם150 נהר הוא בחי' בינה151 ועבר הנהר הוא למעלה מבינה, לכן הים כשראה את בנ"י נתבטל לפניהם מצד שרשם ומקורם (וכמו"כ יש קרי"ס עד רום המעלות שענין גילוי הקו נק' ג"כ קרי"ס, סוף152 ים הוא בחי' עיגול הגדול שלפני הקו והוא בחי' עלמא דאתכסי' וכתי' אז יבקע כשחר אורך153 הו"ע בקיעות הקו וכמ"ש בד"ה אז ישיר מם154, ושרש נש"י כנ"ל כו').
יזוזהו אז ישיר משה ובנ"י, בנ"י הוא הנשמה המלובש בגוף ומשה הוא בחי' שרש ומקור הנשמה, לכן נתבטל לפניהם155. דהנה משה הוא הממשיך דעת156 בנש"י גם בבחי' זרע בהמה דכתי' וזרעתי את בנ"י157 זרע אדם וזרע בהמה שיש נשמות דזרע אדם (הם נשמות דאצי' שיש בהם דעת) ויש נשמות דזרע בהמה158 (הם נשמות דבי"ע שאין בהם דעת כמו שבהמה אין לה דעת), ומשה המשיך בחי' דעת בנשמות דזרע בהמה ג"כ, ובכ"א יש בחי' משה159 הוא בחי' הדעת שיש בכ"א
יחתיח
דכל אדם מברך חונן הדעת160 והוא בחי' משה שיש בכ"א. דהנה כתי' כי תקנה עבד עברי161, עבד הוא בחי' יעקב עבדו162 הוא חלק הנפש המלובש בגוף, ועברי הוא בחי' בעבר הנהר כו' תקנה ידוע ענין הקנין הוא מהעלם לידי גילוי163, ומשה הוא הממשיך זאת בנש"י. וזהו מ"ש ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה164 כו' ואמרז"ל אטו יראה מילתא זוטרתא היא165, אין לגבי משה מילתא זוטרתא, ולכאו' והלא א' מעמך שקאי על ישראל, ומה תירצו דלגבי משה היא מילתא זוטרתא, אך הוא מפני שבכל ישראל יש בחי' משה. וזהו אז ישיר משה ובנ"י, דבנ"י הוא חלק הנפש המלובש בגוף ומשה הוא שורש ומקור הנפש והכל אחד לכן אמר אז ישיר לשון יחיד כו'.
דכל אדם מברך חונן הדעת160 והוא בחי' משה שיש בכ"א. דהנה כתי' כי תקנה עבד עברי161, עבד הוא בחי' יעקב עבדו162 הוא חלק הנפש המלובש בגוף, ועברי הוא בחי' בעבר הנהר כו' תקנה ידוע ענין הקנין הוא מהעלם לידי גילוי163, ומשה הוא הממשיך זאת בנש"י. וזהו מ"ש ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה164 כו' ואמרז"ל אטו יראה מילתא זוטרתא היא165, אין לגבי משה מילתא זוטרתא, ולכאו' והלא א' מעמך שקאי על ישראל, ומה תירצו דלגבי משה היא מילתא זוטרתא, אך הוא מפני שבכל ישראל יש בחי' משה. וזהו אז ישיר משה ובנ"י, דבנ"י הוא חלק הנפש המלובש בגוף ומשה הוא שורש ומקור הנפש והכל אחד לכן אמר אז ישיר לשון יחיד כו'.