Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אוהמים להם חומה
ליל אחש"פ
והמים להם חומה1 מימינם ומשמאלם2, ואי' במדרש מימינם זה ק"ש ומשמאלם זה תפלה3, והקשו המפרשים למה נק' תפלה שמאל, ופי' המת"כ4 דתורה הוא חיי עולם ותפלה חיי שעה5 ועוה"ז ועוה"ב, עוה"ב ימין ועוה"ז שמאל6 ובתפלה יש י"ב ברכות האמצעיות שאדם שואל צרכיו בהם7 לכן נק' התפלה שמאל, והוא תירוץ. אך י"ל תירוץ מרוחב יותר. והענין דהנה גבי קרי"ס כתי' וירא ישראל8 את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים ויראו9 העם את ה', ואי' במדרש10 דפרעה חטא במה שהתגאה ואמר מי הוי' אשר אשמע בקולו11 ופגם במי לכן ילקה בי"ם אותיות מי12, וכמה לקה נו"ן מכות דכתי' את היד הגדולה דבמצרים לקו באצבע13 לכן לקו עשר מכות ועל הים בחמשה אצבעות בכל אצבע י' מכות ולקו חמשים מכות אמור מעתה במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמישים מכות14, ולכאורה צ"ל והלא יד הגדולה הוא חסד15 ואיך נמשך מזה דין לפרעה16, אך מ"מ כ"ה דכתי' לך הגדולה17 ואמרז"ל זה קרי"ס18. ולהבין זה צלה"ק מ"ש ויאמינו בה'19 ולכאורה אחר דכתי' וירא ישראל מה שייך אמונה אח"כ דאמונה שייך בדבר שאינו רואה, וקושיא זו אי' במדרש20 אית מאן דחמי ומהימן בתמי'.
ליל אחש"פ
והמים להם חומה1 מימינם ומשמאלם2, ואי' במדרש מימינם זה ק"ש ומשמאלם זה תפלה3, והקשו המפרשים למה נק' תפלה שמאל, ופי' המת"כ4 דתורה הוא חיי עולם ותפלה חיי שעה5 ועוה"ז ועוה"ב, עוה"ב ימין ועוה"ז שמאל6 ובתפלה יש י"ב ברכות האמצעיות שאדם שואל צרכיו בהם7 לכן נק' התפלה שמאל, והוא תירוץ. אך י"ל תירוץ מרוחב יותר. והענין דהנה גבי קרי"ס כתי' וירא ישראל8 את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים ויראו9 העם את ה', ואי' במדרש10 דפרעה חטא במה שהתגאה ואמר מי הוי' אשר אשמע בקולו11 ופגם במי לכן ילקה בי"ם אותיות מי12, וכמה לקה נו"ן מכות דכתי' את היד הגדולה דבמצרים לקו באצבע13 לכן לקו עשר מכות ועל הים בחמשה אצבעות בכל אצבע י' מכות ולקו חמשים מכות אמור מעתה במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמישים מכות14, ולכאורה צ"ל והלא יד הגדולה הוא חסד15 ואיך נמשך מזה דין לפרעה16, אך מ"מ כ"ה דכתי' לך הגדולה17 ואמרז"ל זה קרי"ס18. ולהבין זה צלה"ק מ"ש ויאמינו בה'19 ולכאורה אחר דכתי' וירא ישראל מה שייך אמונה אח"כ דאמונה שייך בדבר שאינו רואה, וקושיא זו אי' במדרש20 אית מאן דחמי ומהימן בתמי'.
בוהענין דהנה מ"ש ויראו העם את ה' הוא כמ"ש יראו את הוי' קדושיו21 כי אין מחסור ליראיו, וג"ז צ"ל דבמזמור שלפני זה כתי' יראו מה' כל הארץ22
גתצה
ולמה א' כאן רק קדושיו, ועוד צ"ל מהו הנתינת טעם כי אין מחסור ליראיו דלכאו' אין לו פי' כלל. והענין דאף שיש כמה פרטים ביראה, בד"כ הם ב' מדרי' יר"ת ויר"ע23, יר"ת הוא היראה הבאה מההתבוננות דהתהוות העולמות, וכמ"ש יראו מה'24 כל הארץ ממנו יגורו כל יושבי תבל כי הוא אמר ויהי25, דכל העולמות נתהוו מאמירה א' וכמ"ש במשנה בע"מ ברא הקב"ה את עולמו והלא במאמר אחד יכול להבראות26, ובפתקא27 דב"ש אומרים ברוך שאמ"ר והי' העולם שנתהווה מאמירה28, וכתי' אלה תולדות השמים בהבראם29 בה' בראם30 בה' נברא העוה"ז, ואין הכוונה על עוה"ז לבד כ"א על כלליות עלדאת"ג31, ומה תופס מקום אות א' לגבי כללות עולם הדיבור ובפרט אות ה' דהוא אתא קלילא32 דלית בי' מששא33, וכשיתבונן בזה תפול אימה ופחד על האדם, וזהו יראו מה' יראה מרחוק34 דאין הפי' מהוי' מעצם שם הוי' אלא מהארה דשם הוי' דמע"ב35 כתי' ל"ב פעמים שם אלקים36 ולא נזכר כלל שם הוי', דגבי שם הוי' כתי' יהללו שם הוי' כי הוא צוה ונבראו37 בדרך מאיליו וממילא, ולהיות כח הפועל בנפעל38 הוא ע"י שם אלקים דוקא, אך מ"מ הארה משם הוי' מאיר בשם אלקים וכמ"ש כי הוא אמר ויהי צוה ויעמד39, והוא כמ"ש יהללו שם הוי' כי הוא צוה ונבראו ויעמידם40 כו', ועז"נ יראו מה' כל הארץ שכל הברואים יכולים לבוא ליראה זו, ומ"ש יראו את ה' קדושיו הוא בחי' יר"ע41, ולהגיע לבחי' זו דוקא קדושיו היינו המקיימים תומ"צ שמברכים אשר קדשנו במצותיו42, ועי"ז יבא לבחי' יראה עילאה יראת הרוממות שאוא"ס הוא קדוש ומובדל ומרומם, וצ"ל למה
ולמה א' כאן רק קדושיו, ועוד צ"ל מהו הנתינת טעם כי אין מחסור ליראיו דלכאו' אין לו פי' כלל. והענין דאף שיש כמה פרטים ביראה, בד"כ הם ב' מדרי' יר"ת ויר"ע23, יר"ת הוא היראה הבאה מההתבוננות דהתהוות העולמות, וכמ"ש יראו מה'24 כל הארץ ממנו יגורו כל יושבי תבל כי הוא אמר ויהי25, דכל העולמות נתהוו מאמירה א' וכמ"ש במשנה בע"מ ברא הקב"ה את עולמו והלא במאמר אחד יכול להבראות26, ובפתקא27 דב"ש אומרים ברוך שאמ"ר והי' העולם שנתהווה מאמירה28, וכתי' אלה תולדות השמים בהבראם29 בה' בראם30 בה' נברא העוה"ז, ואין הכוונה על עוה"ז לבד כ"א על כלליות עלדאת"ג31, ומה תופס מקום אות א' לגבי כללות עולם הדיבור ובפרט אות ה' דהוא אתא קלילא32 דלית בי' מששא33, וכשיתבונן בזה תפול אימה ופחד על האדם, וזהו יראו מה' יראה מרחוק34 דאין הפי' מהוי' מעצם שם הוי' אלא מהארה דשם הוי' דמע"ב35 כתי' ל"ב פעמים שם אלקים36 ולא נזכר כלל שם הוי', דגבי שם הוי' כתי' יהללו שם הוי' כי הוא צוה ונבראו37 בדרך מאיליו וממילא, ולהיות כח הפועל בנפעל38 הוא ע"י שם אלקים דוקא, אך מ"מ הארה משם הוי' מאיר בשם אלקים וכמ"ש כי הוא אמר ויהי צוה ויעמד39, והוא כמ"ש יהללו שם הוי' כי הוא צוה ונבראו ויעמידם40 כו', ועז"נ יראו מה' כל הארץ שכל הברואים יכולים לבוא ליראה זו, ומ"ש יראו את ה' קדושיו הוא בחי' יר"ע41, ולהגיע לבחי' זו דוקא קדושיו היינו המקיימים תומ"צ שמברכים אשר קדשנו במצותיו42, ועי"ז יבא לבחי' יראה עילאה יראת הרוממות שאוא"ס הוא קדוש ומובדל ומרומם, וצ"ל למה
דתצו
ע"י מצות דוקא יבא ליר"ע. והענין דהנה במצוה יש ב' פי' א' ל' ציווי כמו צו אל בנ"י44, ב' ל' צוותא43 וחיבור כמארז"ל ע"פ כי זה כל האדם45 כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה46 פי' להתחבר לזה.
ע"י מצות דוקא יבא ליר"ע. והענין דהנה במצוה יש ב' פי' א' ל' ציווי כמו צו אל בנ"י44, ב' ל' צוותא43 וחיבור כמארז"ל ע"פ כי זה כל האדם45 כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה46 פי' להתחבר לזה.
הולהבין זה הנה אמרז"ל ע"פ ויהי ביום השישי47 ה' יתירה תנאי התנה הקב"ה48 במע"ב אם יקיימו ישראל את תורתי מוטב וא"ל אחזור49 את העולם לתהו, וכן מ"ש וישב הים לפנות בקר לאיתנו50 אמרז"ל לתנאו51 דקי"ס הי' הכנה למ"ת52, ולכאו' צ"ל מה שייך תורה לעולם והרי תורה ניתנה לך"ו דור53. והענין דהנה אי' בזהר ובמדרש55 עשרה עשרה הכף56 בשקל57 עה"ד מכוון כנגד ע"מ54, דיבור אנכי נגד מאמר יהי אור58 כו' דאם לא בריתי יומם ולילה חקת שמים וארץ לא שמתי59, וכתיב אנכי עשיתי ארץ60 ואדם עלי' בראת"י בגימ' תרי"ג61 דעיקר המכוון הוא בשביל תומ"צ. וביאור הענין דאף שאמרז"ל בע"מ נברא העולם62, ואמרז"ל בעשרה דברים ברא הקב"ה63 את עולמו בחכ' ובתבונה ובדעת ובכח ובגערה כו' דכתי' ה' בחכ' יסד ארץ כונן שמים בתבונה64 בדעתו תהומות נבקעו65 כו' אך מ"מ הרי כתי' רבות עשית אתה ה' נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך66, פי' נפלאותיך כמ"ש בס"י בל"ב נתיבות67 פליאות חכ' חקק י"ה הוי' צבאות וברא את עולמו,
ותצז
ומספר ל"ב הם ך"ב אותיות וע"מ68, ומחשבותיך הוא הארת החכ' שמאיר במדות דעיקר התהוות העולמות הי' ממדות וכמ"ש ששת ימים עשה69 בששת אכ"כ70 אלא ששת דכל יומא ויומא עביד עבידתא71 אך הרי ה' בחכ' יסד ארץ היינו הארת החכ' שמאיר במדות, וזהו שת"י בראשית בחוכמתא72, וזהו מחשבותיך דפעולת המח' הוא שיבא השכל לידי גילוי במדות, וזהו רבות עשית דרבוי הנבראים שנעשו הם מבחי' נפלאותיך ומחשבותיך.
ומספר ל"ב הם ך"ב אותיות וע"מ68, ומחשבותיך הוא הארת החכ' שמאיר במדות דעיקר התהוות העולמות הי' ממדות וכמ"ש ששת ימים עשה69 בששת אכ"כ70 אלא ששת דכל יומא ויומא עביד עבידתא71 אך הרי ה' בחכ' יסד ארץ היינו הארת החכ' שמאיר במדות, וזהו שת"י בראשית בחוכמתא72, וזהו מחשבותיך דפעולת המח' הוא שיבא השכל לידי גילוי במדות, וזהו רבות עשית דרבוי הנבראים שנעשו הם מבחי' נפלאותיך ומחשבותיך.
זוכ"ז אלינו אבל לגבי א"ס אין ערוך אליך שאינו תופס מקום כלל, וצריכים להמשיך שיאמר הע"מ וכמ"ש את ה' האמרת היום73 שיאמר הע"מ, דהנה כתי' לעולם ה' דברך נצב בשמים74 דדבר ה' עומד תמיד75 בשמים להחיותו ולקיימו ואם הי' מסתלק כרגע הי' נעשה אין ואפס, וכן כל הנבראים, דההתהוות הוא מיוחס בחיק הבורא דוקא דאלמלי מתכנשין כל באי עולם לא הי' יכולים לברוא אפי' כנף יתוש א'76, דמעשה אדם הוא יש מיש77 לכן אפשר להתקיים בלא האומן, אבל ההתהוות היא בחיק הבורא יש מאין ולכן אלמלי מתכנשין כו', לכן צריך הדיבור להיות תמיד בשמים להחיותו ולקיימו וזהו ע"י תורה, ואף שהיו ך"ו דור שהיו נזונין בחסדי' של הקב"ה78, זהו מצד בחי' כי חפץ חסד הוא79 דבתחילה כשעלה במח' לברא את העולם הוא מצד כי חפץ חסד טבע הטוב80 כו' אבל לאחר מ"ת ההמשכה היא ע"י תורה, ועה"ד כולל כללות התורה דאנכי מקור רמ"ח מ"ע ולא יהי' לך מקור שס"ה ל"ת81. ובפרט יותר יובן דבתורה יש רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת82 וכמו"כ באדם יש רמ"ח אברים83 ושס"ה גידים84,
חתצח
ומבשרי אחזה85 שהם נכללים בעשר, הראש כולל ג' מוחין חב"ד וגולגלתא דחפיא על מוחא86, והגוף כולל חג"ת חסד דרועא87 ימינא גבו' דרועא שמאלא תפארת גופא, נצח והוד תרין שוקין יסוד סיומא דגופא אות ברית קודש, וכמו"כ בתורה עה"ד כוללים כל התורה. ועוד בפרט יותר י"ל דבעשרת הדברות יש תרי"ג אותיות וכל אות מרמז על מצוה, וז' או' הנוספות מרמזים על ז' מצות89 דרבנן88, וזהו שעה"ד הם קיום העולם. ואף שהמאמרות הם ג"כ עשר, ואמרז"ל בעשרה דברים ברא כו', י"ל דע"מ וע"ד90 הם במל'. ועוי"ל דע"מ הם במל' וע"ד הם עשרה מלכיות שמהם נבנה פרצוף מל' דמל' נאצל רק נקודה חדא91 ובנינה מהספי' שלמעלה ממנה ממל' שבחכ' נעשה חכ' שבמל'92 וממל' שבחסד נעשה חסד שבמל' (ע' בק"י ע' דב דבר93 הוא מל', ומספר עשרה מל' אפ"ל מל' דגולגלתא דחפי' על מוחא כו' וצ"ע). ועוי"ל דע"ד הם ע"ס דז"א ונכלל בזה גם חב"ד דז"א וע"מ94 הם ע"ס דחכ' דה' בחכ'.
ומבשרי אחזה85 שהם נכללים בעשר, הראש כולל ג' מוחין חב"ד וגולגלתא דחפיא על מוחא86, והגוף כולל חג"ת חסד דרועא87 ימינא גבו' דרועא שמאלא תפארת גופא, נצח והוד תרין שוקין יסוד סיומא דגופא אות ברית קודש, וכמו"כ בתורה עה"ד כוללים כל התורה. ועוד בפרט יותר י"ל דבעשרת הדברות יש תרי"ג אותיות וכל אות מרמז על מצוה, וז' או' הנוספות מרמזים על ז' מצות89 דרבנן88, וזהו שעה"ד הם קיום העולם. ואף שהמאמרות הם ג"כ עשר, ואמרז"ל בעשרה דברים ברא כו', י"ל דע"מ וע"ד90 הם במל'. ועוי"ל דע"מ הם במל' וע"ד הם עשרה מלכיות שמהם נבנה פרצוף מל' דמל' נאצל רק נקודה חדא91 ובנינה מהספי' שלמעלה ממנה ממל' שבחכ' נעשה חכ' שבמל'92 וממל' שבחסד נעשה חסד שבמל' (ע' בק"י ע' דב דבר93 הוא מל', ומספר עשרה מל' אפ"ל מל' דגולגלתא דחפי' על מוחא כו' וצ"ע). ועוי"ל דע"ד הם ע"ס דז"א ונכלל בזה גם חב"ד דז"א וע"מ94 הם ע"ס דחכ' דה' בחכ'.
טובד"כ (קיום העולם) הם (על) ג' דברים וכמארז"ל על שלשה דברים העולם עומד על תורה ועל עבודה ועל גמ"ח95, עבודה הו"ע הקרבנות96 קו השמאל העלאה מלמטלמ"ע97 וגמ"ח המשכה מלמעלמ"ט98, ותורה הוא קו האמצעי. והנה שחיטת קדה"ק צ"ל בצפון99 וכמ"ש ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה'100, וכתי' הר ציון ירכתי צפון101 וכי בצפון הי' הלא בדרום מכאן דשחיטת
יתצט
קדה"ק בצפון102, ואי' במשנה העולה קודש קדשים שחיטתן בצפון103 ולכאו' צ"ל הלא צפון הוא מקום הגבורה104, וא"כ למה שחיטת קדה"ק דוקא בצפון. והענין דהנה מצינו מעלה בגבו' שהם תגבורת החיות105, וכמו גשמים שהם השפעות חיים לעולם וכמ"ש מוריד הגשם מכלכל חיים106 בחסד ונק' גבו' גשמים107 ולכן אומרים אותו בברכת אתה גבור, וכתי' כאשר הרוה את הארץ והולידה והצמיחה108 והסימן הוא משיוצא החתן לקראת כלה109 הרי כתי' והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגבור110 כו', וכן דם שהוא עיקר החיות ה"ה גבו'111, וכתי' ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבו' שמונים שנה112, פי' בהם הוא בהמה113 לבירור נפה"ב ע' שנה ואם בגבורות פ' שנה, דגבו' הוא תגבורת החיות, לכן הקרבנות שמקריבים בהמה ע"ג המזבח ונכלל באש של מטה ואח"כ באש של מעלה114 צ"ל בקו השמאל דהעלאה הוא בקו השמאל דוקא, וזהו העולה קדה"ק שהוא עלי' גדולה מאד שחיטתן בצפון דוקא, ועכשיו תפלה במקום תמידין תקנו115 והוא ששורף ומכלה הרצונות זרות והרהורין בישין באהבה דרשפי אש (להפכם ג"כ, ע' בכתב116) לכן היא בשמאל דוקא, וזהו משמאלם זו תפלה.
קדה"ק בצפון102, ואי' במשנה העולה קודש קדשים שחיטתן בצפון103 ולכאו' צ"ל הלא צפון הוא מקום הגבורה104, וא"כ למה שחיטת קדה"ק דוקא בצפון. והענין דהנה מצינו מעלה בגבו' שהם תגבורת החיות105, וכמו גשמים שהם השפעות חיים לעולם וכמ"ש מוריד הגשם מכלכל חיים106 בחסד ונק' גבו' גשמים107 ולכן אומרים אותו בברכת אתה גבור, וכתי' כאשר הרוה את הארץ והולידה והצמיחה108 והסימן הוא משיוצא החתן לקראת כלה109 הרי כתי' והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגבור110 כו', וכן דם שהוא עיקר החיות ה"ה גבו'111, וכתי' ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבו' שמונים שנה112, פי' בהם הוא בהמה113 לבירור נפה"ב ע' שנה ואם בגבורות פ' שנה, דגבו' הוא תגבורת החיות, לכן הקרבנות שמקריבים בהמה ע"ג המזבח ונכלל באש של מטה ואח"כ באש של מעלה114 צ"ל בקו השמאל דהעלאה הוא בקו השמאל דוקא, וזהו העולה קדה"ק שהוא עלי' גדולה מאד שחיטתן בצפון דוקא, ועכשיו תפלה במקום תמידין תקנו115 והוא ששורף ומכלה הרצונות זרות והרהורין בישין באהבה דרשפי אש (להפכם ג"כ, ע' בכתב116) לכן היא בשמאל דוקא, וזהו משמאלם זו תפלה.
יאועוי"ל מה שהתפלה נק' שמאל הוא כמ"ש שמאלו תחת לראשי117 וימינו תחבקני, בחי' שמאל דוחה וכמארז"ל אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש118
יבתק
הו"ע הכנה119 ושפלות. וזהו שאומרים בשמו"ע סלח לנו120 אבינו כי חטאנו ולכאו' הי' צ"ל זה קודם ולמה לאחר שא' אחד הוא למס"נ באחד121 וג' מיני אהבות ובד"כ התפלה היא סולם122 מוצב ארצה123 שמתחלת מדברי' פשוטים ברכת השחר עד שבא להודאה כו' ומאחר שכבר נתקרב מה אומר אח"כ סלח לנו כי חטאנו. אך הענין הוא דכתי' הגו סיגים מכסף124 ויוצא לצורף כלי, כמצרף לכסף וכור לזהב איש לפי מהללו125, דכסף כשהוא מעורב עם הפסולת גם הפסולת נראים ככסף אך כשצריך לעשות כלי הגו סיגים מכסף נותנים אותו בכור להפריד הפסולת מהכסף, כמו"כ איש לפי מהללו, דע"י ההילול והשבח מברר הרע דקודם התפלה דרך איש ישר בעיניו126 וכשעשה מצוה ולמד תורה נ"ל שהוא מקורב ואח"כ כשאומר פסוד"ז שהוא לזמר עריצים127 כמו כשנכנסים לכרם צריכים לכרות החוחים והקוצים כמו"כ ענין פסוד"ז הוא לזמר העריצים, וברכת בטול128 דשרפים ואופנים ושרש הנה"ב ג"כ משמרי אופנים129, וברכת ואהבת130 שהוא מעורר ר"ר על הנה"א, ואח"כ בק"ש אומר ה' אחד קבעומ"ש, ובד"פ פסוק ראשון יחו"ע וב"ש יחו"ת131, ואהבת שיהי' לו רצון ותשוקה לאלקות ואז מרגיש איך שהוא רחוק, וכל מה שיאריך בהתבוננות ירגיש יותר, ואפי' דקות הרע ירגיש וכמו"כ כסף כל מה שמצרפו יותר יפרד ממנו פסולת יותר עד שנעשה נקי מכל סיג כו', וזהו סלח אבינו כי חטאנו שמרגיש זה דוקא בתפלה לאחר הק"ש, וזהו"ע הכנעה ושפלות שמשפיל א"ע, וכל המשפיל א"ע132 הקב"ה מגביהו, וכמארז"ל רב יוסף ברי' דריב"ל133 חלש כו' א"ל מה ראית, א"ל עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה, א"ל ריב"ל עולם ברור ראית, דמי שלמטה הוא תחתון בעולם העליון הוא למעלה וכל המגבי' א"ע בעולם התחתון הוא למטה בעולם העליון וכמו שאמר רב מתיבתא מאן דאיהו רב איהו זעיר ומאן
הו"ע הכנה119 ושפלות. וזהו שאומרים בשמו"ע סלח לנו120 אבינו כי חטאנו ולכאו' הי' צ"ל זה קודם ולמה לאחר שא' אחד הוא למס"נ באחד121 וג' מיני אהבות ובד"כ התפלה היא סולם122 מוצב ארצה123 שמתחלת מדברי' פשוטים ברכת השחר עד שבא להודאה כו' ומאחר שכבר נתקרב מה אומר אח"כ סלח לנו כי חטאנו. אך הענין הוא דכתי' הגו סיגים מכסף124 ויוצא לצורף כלי, כמצרף לכסף וכור לזהב איש לפי מהללו125, דכסף כשהוא מעורב עם הפסולת גם הפסולת נראים ככסף אך כשצריך לעשות כלי הגו סיגים מכסף נותנים אותו בכור להפריד הפסולת מהכסף, כמו"כ איש לפי מהללו, דע"י ההילול והשבח מברר הרע דקודם התפלה דרך איש ישר בעיניו126 וכשעשה מצוה ולמד תורה נ"ל שהוא מקורב ואח"כ כשאומר פסוד"ז שהוא לזמר עריצים127 כמו כשנכנסים לכרם צריכים לכרות החוחים והקוצים כמו"כ ענין פסוד"ז הוא לזמר העריצים, וברכת בטול128 דשרפים ואופנים ושרש הנה"ב ג"כ משמרי אופנים129, וברכת ואהבת130 שהוא מעורר ר"ר על הנה"א, ואח"כ בק"ש אומר ה' אחד קבעומ"ש, ובד"פ פסוק ראשון יחו"ע וב"ש יחו"ת131, ואהבת שיהי' לו רצון ותשוקה לאלקות ואז מרגיש איך שהוא רחוק, וכל מה שיאריך בהתבוננות ירגיש יותר, ואפי' דקות הרע ירגיש וכמו"כ כסף כל מה שמצרפו יותר יפרד ממנו פסולת יותר עד שנעשה נקי מכל סיג כו', וזהו סלח אבינו כי חטאנו שמרגיש זה דוקא בתפלה לאחר הק"ש, וזהו"ע הכנעה ושפלות שמשפיל א"ע, וכל המשפיל א"ע132 הקב"ה מגביהו, וכמארז"ל רב יוסף ברי' דריב"ל133 חלש כו' א"ל מה ראית, א"ל עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה, א"ל ריב"ל עולם ברור ראית, דמי שלמטה הוא תחתון בעולם העליון הוא למעלה וכל המגבי' א"ע בעולם התחתון הוא למטה בעולם העליון וכמו שאמר רב מתיבתא מאן דאיהו רב איהו זעיר ומאן
יגתקא
דאיהו זעיר איהו רב134, וזהו שהתפלה נק' שמאל בחי' שמאל דוחה הכנעה ושפלות ועי"ז נתעלה כו'.
דאיהו זעיר איהו רב134, וזהו שהתפלה נק' שמאל בחי' שמאל דוחה הכנעה ושפלות ועי"ז נתעלה כו'.
ידובחי' זו במקדש זהו תרומת הדשן135 וכמ"ש והרים את הדשן אשר תאכל האש כו' ושמו אצל המזבח136, וב' בחי' הי' בתה"ד, דכתי' והרים את הדשן כו' ושמו אצל המזבח, ואח"כ כתי' והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור137, והוא מה שנתברר מן העפר, וזהו עפר ואפר138 דגבי יעקב כתי' ויאבק איש עמו139 מלמד שהעלו אבק140 עד תחת כסה"כ ואי' בזהר אבק דאשתאר מנורא141 הרי גם אבק אפשר להתעלות, וב' בחי' אלו בעבודה הוא מרירות ועצבות142, מרירות הוא כשמתבונן ריחוקו מאלקות יתמרמר ע"ז, אך מזה גופא צ"ל שמח דמרחוק ה' נראה לו143 דגם חשך לא יחשיך ממך כחשיכה כאורה144 כי אשב בחשך145 ה' אור לי, ועז"נ ושמו אצל המזבח שנבלע במקומו146 ג' טפחי' דרחם דנוק'*147, משא"כ עצבות הוא כמיואש מכל ואז קונה הסט"א147 דאם לא הי' מיאש לא קני כלל, וזהו והוציא אל מחוץ למחנה שא"א להתעלות למעלה, וזהו שחכמים הרחיקו מאד את העצבות148 שכ"כ והוציא כו'.
טווהנה עבודת הקרבנות הי' ע"י כהן149 איש החסד150 דצריך לאכללא שמאלא בימינא151, דהנה כתי' אלה תולדות יצחק152 בן אברהם אברהם הוליד את יצחק וכתי' כאן ב"פ אברהם153, דכדי שיהי' אתעדל"ת הוא ע"י אתעדל"ע154, ואחר
טזתקב
האתעדל"ת נמשך אתעדל"ע155, וכמו"כ בקרבנות צ"ל ע"י כהן דוקא לאכללא שמאלא בימינא, ולכן קרח שרצה להפריד156 שמאל מימין נענש, וזהו דקודם התפלה צ"ל ק"ש שהוא בחי' חסד דפ' ראשונה היא ופ'157 שניה אף שיש בה דברי' דגבו' מ"מ ה"ה בחי' שם159 ע"ב158 שהוא גימ' חסד160. וזהו והמים להם חומה מימינם ומשמאלם מימינם זה ק"ש שהם בחי' חסד ומשמאלם זו תפלה דהעלאה הוא ע"י קו השמאל דוקא והו"ע שמאל, וצריכים161 להקדים ק"ש קו ימין שאין שם יניקת החיצונים162 כ"כ, ולע"ל יאמרו ליצחק כי אתה אבינו163 דרוח הטומאה אעביר מן הארץ164 ובלע המות לנצח165 אבל עכשיו שהוא עדיין זמן הבירורים צלה"ק ק"ש לתפלה לאכללא שמאלא בימינא כו'.
האתעדל"ת נמשך אתעדל"ע155, וכמו"כ בקרבנות צ"ל ע"י כהן דוקא לאכללא שמאלא בימינא, ולכן קרח שרצה להפריד156 שמאל מימין נענש, וזהו דקודם התפלה צ"ל ק"ש שהוא בחי' חסד דפ' ראשונה היא ופ'157 שניה אף שיש בה דברי' דגבו' מ"מ ה"ה בחי' שם159 ע"ב158 שהוא גימ' חסד160. וזהו והמים להם חומה מימינם ומשמאלם מימינם זה ק"ש שהם בחי' חסד ומשמאלם זו תפלה דהעלאה הוא ע"י קו השמאל דוקא והו"ע שמאל, וצריכים161 להקדים ק"ש קו ימין שאין שם יניקת החיצונים162 כ"כ, ולע"ל יאמרו ליצחק כי אתה אבינו163 דרוח הטומאה אעביר מן הארץ164 ובלע המות לנצח165 אבל עכשיו שהוא עדיין זמן הבירורים צלה"ק ק"ש לתפלה לאכללא שמאלא בימינא כו'.