Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אקא מיפלגי במתיבתא דרקיע
ש"פ תזריע
קא מיפלגי במתיבתא דרקיע1, בהרת קדמה לשער לבן טמא שער לבן קדמה לבהרת טהור ספק קוב"ה אומר טהור וכולהו מתיבתא דרקיע אמרי טהור32, וצ"ל איך שייך דמתיבתא דרקיע שהם נבראים יפלגו עם הקב"ה דהקב"ה אומר טהור והם אומרים טמא, וכמו"כ צ"ל מ"ש בזהר קוב"ה אתי לאשתעשע4 עם צדיקיא בגינתא דעדן איך שייך דקוב"ה בא לשמוע פנימיות התורה מצדיקים דקוב"ה אתי לאשתעשע (בלקו"ת שה"ש בד"ה באתי לגני5 מבואר מאחר שהכל הי' גלוי וידוע לפניו6 ית' מקודם לכן וא"כ מהו השעשועים כ"כ יעו"ש, ומ"ש לשמוע פנימיות התורה כו' אפ"ל דקושטא דמילתא כן דבג"ע עיקר הלימוד ברוחניות דהלכה7 וכמבואר במ"א באריכות וזה נק' פנימיות התורה וכמ"ש בלקו"ת בד"ה ולא תשבית מלח8 כו'). והנה צלה"ק תחילה מהו הקב"ה9 ומתיבתא דרקיע וצדיקים שיושבים שם, והענין דהנה בגמ' ובמדרש ובזהר כינו את השי"ת בשם הקב"ה וצ"ל והלא שם זה לא נמצא בתורה כ"א שם אל אלקים הוי', ומשה אמר ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם כו' וא"ל אהי'10 ואמרז"ל לפי מעשיו הוא נק'11, אבל שם הקב"ה מהו (דמה שנק' רחום חנון12 וכדומה הוא כמארז"ל לפי מעשיו כו' אבל כו').
ש"פ תזריע
קא מיפלגי במתיבתא דרקיע1, בהרת קדמה לשער לבן טמא שער לבן קדמה לבהרת טהור ספק קוב"ה אומר טהור וכולהו מתיבתא דרקיע אמרי טהור32, וצ"ל איך שייך דמתיבתא דרקיע שהם נבראים יפלגו עם הקב"ה דהקב"ה אומר טהור והם אומרים טמא, וכמו"כ צ"ל מ"ש בזהר קוב"ה אתי לאשתעשע4 עם צדיקיא בגינתא דעדן איך שייך דקוב"ה בא לשמוע פנימיות התורה מצדיקים דקוב"ה אתי לאשתעשע (בלקו"ת שה"ש בד"ה באתי לגני5 מבואר מאחר שהכל הי' גלוי וידוע לפניו6 ית' מקודם לכן וא"כ מהו השעשועים כ"כ יעו"ש, ומ"ש לשמוע פנימיות התורה כו' אפ"ל דקושטא דמילתא כן דבג"ע עיקר הלימוד ברוחניות דהלכה7 וכמבואר במ"א באריכות וזה נק' פנימיות התורה וכמ"ש בלקו"ת בד"ה ולא תשבית מלח8 כו'). והנה צלה"ק תחילה מהו הקב"ה9 ומתיבתא דרקיע וצדיקים שיושבים שם, והענין דהנה בגמ' ובמדרש ובזהר כינו את השי"ת בשם הקב"ה וצ"ל והלא שם זה לא נמצא בתורה כ"א שם אל אלקים הוי', ומשה אמר ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם כו' וא"ל אהי'10 ואמרז"ל לפי מעשיו הוא נק'11, אבל שם הקב"ה מהו (דמה שנק' רחום חנון12 וכדומה הוא כמארז"ל לפי מעשיו כו' אבל כו').
בוצ"ל ענין קדוש וברוך, הנה קדוש הוא שא"ס קדוש ומובדל13 מגדר עולמות לא כמו הנשמה שמתפעלת ממקרי הגוף14 מפני שמתלבשת אבל למעלה כתי' אני הוי' לא שניתי15 שלא יש שום שינוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה, אתה הוא קודם שנבה"ע16 ואתה הוא לאחר שנבה"ע, דכללות העולמות אינם שייכים שיפעלו
גתעא
שינוי ח"ו, דבחי' זו הוא בחי' סוכ"ע שסובב ומקיף לבד (נר' דאין ר"ל שסובב ומקיף למעלה דמבואר בלקו"ת פ' נצבים ד"ה שוש אשיש17 דאין הפי' סובב מלמעלה אלא שהוא בהעלם וא"כ אין העולמות פועלים שום שינוי ח"ו, דממכ"ע הוא השפעה בפנימיות וכמשית"ל אי"ה לכן לפ"ע העולם ה"ז שינוי אבל בחי' סוכ"ע הוא שוה בכל העולמות וכמו בחי' מחה"ק18 שכולל כל העולמות בהשוואה אחת אצי' ועשי' שוין ונק' אור כללי19 וכמבו' במ"א) אך מ"מ נק' סובב כל עלמי"ן ששייך קצת להעולמות וכמו השמים שמקיף להארץ וגבוה הרבה מהארץ וכמ"ש שמים לרום20, כגבוה שמים מארץ21, ומ"מ הוא במדה וגבול דהארץ מקבל מהשמים וכמ"ש ממגד תבואת שמש22 וממגד גרש ירחים ואם לא הי' מוגבל איך יקבל מהשמים, ואם הי' רצון הבורא בא"א23 הי' בא"א ג"כ, אבל כפי שהי' הרצון שיקבל בכך וכך א"כ צ"ל הריחוק ג"כ במדה וכמארז"ל מן הארץ לרקיע24 ת"ק שנה כו', וכמו"כ יובן בענין הסוכ"ע הנ"ל שיש לו ערך להעולם (דגם בחי' אור הכללי הנ"ל הרי הי' בו בכלל כל העולמות שנתהווה אח"כ בפרט וכמו"כ יובן עד רום המעלות) ובחי' זו נק' קדוש ו', דיש קדוש וקדש25, קדש הוא קדש מילי' בגרמי'26 שאף שלא היו העולמות כלל שייך בחי' זו (אפ"ל הוא בחי' א"ס שלפני הצמצום הראשון27 שהי' אוא"ס ממלא את כל מקום החלל28 וע' בד"ה ביום ההוא יגלח אד'29 בתער השכירה, וע' בש"ת ח"א ד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו30), ובחי' קדוש ו' הוא ההמשכה מבחי' כתר לז"א, ואות
שינוי ח"ו, דבחי' זו הוא בחי' סוכ"ע שסובב ומקיף לבד (נר' דאין ר"ל שסובב ומקיף למעלה דמבואר בלקו"ת פ' נצבים ד"ה שוש אשיש17 דאין הפי' סובב מלמעלה אלא שהוא בהעלם וא"כ אין העולמות פועלים שום שינוי ח"ו, דממכ"ע הוא השפעה בפנימיות וכמשית"ל אי"ה לכן לפ"ע העולם ה"ז שינוי אבל בחי' סוכ"ע הוא שוה בכל העולמות וכמו בחי' מחה"ק18 שכולל כל העולמות בהשוואה אחת אצי' ועשי' שוין ונק' אור כללי19 וכמבו' במ"א) אך מ"מ נק' סובב כל עלמי"ן ששייך קצת להעולמות וכמו השמים שמקיף להארץ וגבוה הרבה מהארץ וכמ"ש שמים לרום20, כגבוה שמים מארץ21, ומ"מ הוא במדה וגבול דהארץ מקבל מהשמים וכמ"ש ממגד תבואת שמש22 וממגד גרש ירחים ואם לא הי' מוגבל איך יקבל מהשמים, ואם הי' רצון הבורא בא"א23 הי' בא"א ג"כ, אבל כפי שהי' הרצון שיקבל בכך וכך א"כ צ"ל הריחוק ג"כ במדה וכמארז"ל מן הארץ לרקיע24 ת"ק שנה כו', וכמו"כ יובן בענין הסוכ"ע הנ"ל שיש לו ערך להעולם (דגם בחי' אור הכללי הנ"ל הרי הי' בו בכלל כל העולמות שנתהווה אח"כ בפרט וכמו"כ יובן עד רום המעלות) ובחי' זו נק' קדוש ו', דיש קדוש וקדש25, קדש הוא קדש מילי' בגרמי'26 שאף שלא היו העולמות כלל שייך בחי' זו (אפ"ל הוא בחי' א"ס שלפני הצמצום הראשון27 שהי' אוא"ס ממלא את כל מקום החלל28 וע' בד"ה ביום ההוא יגלח אד'29 בתער השכירה, וע' בש"ת ח"א ד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו30), ובחי' קדוש ו' הוא ההמשכה מבחי' כתר לז"א, ואות
דתעב
ו' הוא תמונת שערה3231 והשערות אף שהם חיות מצומצם מ"מ יונקים מעצם המוחין33 (ע' במאו"א ע' ק' ס"ז קדוש בעתיקא (ע' שם בע' ע' סנ"ה) ת"י נימין גי' קדוש והוא בא"א עכ"ל, וע' בד"ה ביום ההוא כו' ומ"ש ת"י נימין הוא כמ"ש באד"ר דקך"ח ע"ב וכל קוצא וקוצא אית בי' ת"י נימי דשערי כחושבן קדוש עכ"ל וכמ"ש ביא"נ34 שם, וכ"ע35 במאו"א שם קדוש36 בת"ת בקבלתו מחכ' הנק' קדש כו' עכ"ל, ועי"ל כמ"ש בלקו"ת ד"ה קא מיפלגי37 כו' דת"ת בקו האמצעי ומקבל מהכתר לכן נק' קדוש וז"ש קדוש ו' המשכה מכתר לז"א ונק' שניהם קדוש ע' בלקו"ת ד"ה הנ"ל וכמשנת"ל), ועל ל' הקבלה ו' הוא הקו38 שנמשך מא"ס ונק' בזהר חוטא יקירא קדישא39.
ו' הוא תמונת שערה3231 והשערות אף שהם חיות מצומצם מ"מ יונקים מעצם המוחין33 (ע' במאו"א ע' ק' ס"ז קדוש בעתיקא (ע' שם בע' ע' סנ"ה) ת"י נימין גי' קדוש והוא בא"א עכ"ל, וע' בד"ה ביום ההוא כו' ומ"ש ת"י נימין הוא כמ"ש באד"ר דקך"ח ע"ב וכל קוצא וקוצא אית בי' ת"י נימי דשערי כחושבן קדוש עכ"ל וכמ"ש ביא"נ34 שם, וכ"ע35 במאו"א שם קדוש36 בת"ת בקבלתו מחכ' הנק' קדש כו' עכ"ל, ועי"ל כמ"ש בלקו"ת ד"ה קא מיפלגי37 כו' דת"ת בקו האמצעי ומקבל מהכתר לכן נק' קדוש וז"ש קדוש ו' המשכה מכתר לז"א ונק' שניהם קדוש ע' בלקו"ת ד"ה הנ"ל וכמשנת"ל), ועל ל' הקבלה ו' הוא הקו38 שנמשך מא"ס ונק' בזהר חוטא יקירא קדישא39.
הברוך הוא ההמשכה בפנימיות וכמ"ש בגמ' מה הקב"ה ממלא כל העולם כך הנשמה40 ממלא את כל הגוף, ובמ"ת אי' מה הנשמה41 ממלא את כל הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולמות ואין נ"מ בהשינוי, ופי' ברוך ל' בריכות המים42 וכמו המבריך את הגפן43 שמטה אותו שממשיכו למטה. והנה בתי' ברוך יש ב' פי'44, הא' שהוא מקור הברכות וכמ"ש בפרד"ס45 ברו"ך ר"ת ראש ומקור46 כל ברכה47 והוא בחי' יסוד אבא48, ב' כמ"ש והמלך שלמה ברוך49 שנתברך פי' מקבל הברכה, ובמלך
ותעג
שלמה יש ג"כ ב' פי' א' שהוא בחי' מל'50, ב' בחי' יסוד51 שמקבל ומקשר52, ושלמה גימ' שע"ה והן שע"ה נהורין53 כמו שהם בז"א והיסוד מקבל ומקשר, וזהו מ"ש ברכו את ה' המבורך54 ומדקדקי' הפשטנים מה שייך ברכו את ה' לכן פי' דשם הוי' הוא מקור כל הברכות אך זה אינם מדקדקים מהו המבורך, אך פי' המבורך שמקבל הברכה, וזהו חייב אדם לברך55 מאה ברכות בכ"י הוא בחי' השפעה בפנימיות, ולכן בריאת העולמות הי' בבי"ת אף דאל"ף למעלה מב' אי' בזהר דאל"ף ר"ת ארור56 ויוכל לקבל גם ארור כנען57 לכן הי' ברה"ע בבי"ת שהוא ר"ת ברכה58 (ע' בלקו"ת ד"ה קא מיפלגי59 כו' בשם הזהר60 שהוא בחי' מל' וא"כ הו"ע חותם בברוך61 וכ"כ שם62 ע' בתו"א ד"ה להבין ענין הברכות63), וזהו איהו ברוך ואיהי ברכה64 בחי' מל' דכנס"י65 כלי לקבל הברכה וכמו המוח שהוא כלי לקבל השכל בפנימיות דאפשר לכתוב שכל ביד ג"כ אך הוא בדרך מעבר אבל בפנימיות הוא במוח דוקא וכמו"כ הכלי להברכה הם כנס"י, וא"כ קדוש וברוך קדוש הוא סוכ"ע וברוך ממכ"ע, והקב"ה הוא יחוד סוכ"ע וממכ"ע66, וז"ש בזהר קוב"ה דאתכלל67 מאתר עילאה סדכ"ס ברזא דמאה ברכאן ופי' המק"מ קוב"ה מל' דאתכלל מאתר עילאה בחי' קדוש ו'68 הנ"ל וישראל בכוחם להמשיך בחי' זו וזהו ענין ג"פ קדוש69 כו' הוי' צבאות. וזהו והייתם קדושים כי קדוש אני70, ולכאו' מהו הנתינות טעם, אך הפי' מפני שצריכים להמשיך בחי' קדוש אני בחי' סוכ"ע לכן והייתם קדושים שתהיו כלי כו'. וזהו שכינו רז"ל
שלמה יש ג"כ ב' פי' א' שהוא בחי' מל'50, ב' בחי' יסוד51 שמקבל ומקשר52, ושלמה גימ' שע"ה והן שע"ה נהורין53 כמו שהם בז"א והיסוד מקבל ומקשר, וזהו מ"ש ברכו את ה' המבורך54 ומדקדקי' הפשטנים מה שייך ברכו את ה' לכן פי' דשם הוי' הוא מקור כל הברכות אך זה אינם מדקדקים מהו המבורך, אך פי' המבורך שמקבל הברכה, וזהו חייב אדם לברך55 מאה ברכות בכ"י הוא בחי' השפעה בפנימיות, ולכן בריאת העולמות הי' בבי"ת אף דאל"ף למעלה מב' אי' בזהר דאל"ף ר"ת ארור56 ויוכל לקבל גם ארור כנען57 לכן הי' ברה"ע בבי"ת שהוא ר"ת ברכה58 (ע' בלקו"ת ד"ה קא מיפלגי59 כו' בשם הזהר60 שהוא בחי' מל' וא"כ הו"ע חותם בברוך61 וכ"כ שם62 ע' בתו"א ד"ה להבין ענין הברכות63), וזהו איהו ברוך ואיהי ברכה64 בחי' מל' דכנס"י65 כלי לקבל הברכה וכמו המוח שהוא כלי לקבל השכל בפנימיות דאפשר לכתוב שכל ביד ג"כ אך הוא בדרך מעבר אבל בפנימיות הוא במוח דוקא וכמו"כ הכלי להברכה הם כנס"י, וא"כ קדוש וברוך קדוש הוא סוכ"ע וברוך ממכ"ע, והקב"ה הוא יחוד סוכ"ע וממכ"ע66, וז"ש בזהר קוב"ה דאתכלל67 מאתר עילאה סדכ"ס ברזא דמאה ברכאן ופי' המק"מ קוב"ה מל' דאתכלל מאתר עילאה בחי' קדוש ו'68 הנ"ל וישראל בכוחם להמשיך בחי' זו וזהו ענין ג"פ קדוש69 כו' הוי' צבאות. וזהו והייתם קדושים כי קדוש אני70, ולכאו' מהו הנתינות טעם, אך הפי' מפני שצריכים להמשיך בחי' קדוש אני בחי' סוכ"ע לכן והייתם קדושים שתהיו כלי כו'. וזהו שכינו רז"ל
זתעד
אותו בשם הקב"ה מפני שכולל כללות השתל', דשם אל בחסד לבד ושם אלקים בגבו' והם שמות פרטים71, אבל שם הקב"ה כולל כללות השתל'.
אותו בשם הקב"ה מפני שכולל כללות השתל', דשם אל בחסד לבד ושם אלקים בגבו' והם שמות פרטים71, אבל שם הקב"ה כולל כללות השתל'.
חוענין מתיבתא דרקיע הנה צ"ל מהו רקיע דיש ז' רקיעים72 ורקיע זה למעלה מכולם73, ועז"נ ועל ראשי החיה74 דחיון עילאין75 רקיע כעין הקרח כו'. דהנה יש אור מים רקיע76 דמע"ב77 כתי' ה"פ אור78 וה"פ מים79 וה"פ רקיע80, ובנפש האדם אור הוא המשכיל מקור ששם אין השכל מושג ואפי' אינו מורגש, ואח"כ כשבא לידי השכלה והוא ברק המבריק81 נק' מים, דמים יורדים מגבוה לנמוך82 פי' מגבוה מהמשכיל ששם אינו מורגש כלל לנמוך להשגה והבנה שיושג השכל, ומים ניידי83 והיינו כמו שהשכל עדיין מרופף שיוכל להטותו לכל צד84, דכל ענין השכל הוא שיכולים להטותו, וכמ"ש אמחה את האדם85 אשר בראתי כו' כי יצר מחשבות לבו86 רק רע כל היום, כי נחמתי אשר עשיתיו87, ואחר המבול כתי' וירח את ריח הנחוח ויאמר לא אוסיף עוד לקלל את האדמה כו' כי יצר88 לב האדם רע מנעוריו הרי אותו השכל שחייב קודם לחוב חייב אח"כ לזכות, וכשהשכל עדיין בברק המבריק נק' מים דניידי שהוא מרופף, וכשבא לידי השגה והבנה נק' רקיע שהוא כשנגלד וכמ"ש רקיע כעין הקרח דבר קשה וגוש, ולמעלה הם כח"ב אור בחי' כתר מים חכ' רקיע בינה. והנה על רקיע זה כתי' מבטן מי יצא הקרח89, מי הוא דבר שאינו מושג90, וכמ"ש מי יתן מציון
טתעה
ישועת ישראל91, מי גילה לבני רז זה92. והענין דכתי' שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה93 פי' אלה הם ו"ק94, ויש ו"ק רוחנים ויש ו"ק גשמים95, ואלה הוא גילוי ולפי שיש כמה מדרי' בו"ק ו"ק דעשי' ו"ק דיצי' ו"ק דבריאה ו"ק דאצי' וכולם הם גילוי נק' אלה, ומי הוא בחי' שאינו מושג, אך שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה איך שנמשך ממי באלה שנמשך תמיד להחיות כו', וזהו"ע ה' אחד96 דק"ש דכל המאריך97 באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו פי' מאריך באחד ח"ד הם ד' רוחות ומעלה ומטה98 ומאריך באחד הוא להמשיך מא' לח"ד (אפ"ל ע"ד מ"ש בלקו"א99 מהמגיד ממעזריטש נ"ע ע"פ אלה הדברים אשר דבר משה100 אלה א' הוא בחי' אלף101 בינה, וכמו"כ יובן כאן וזהו מי ברא אלה). וזהו מ"ש מי יתן והי' לבבם זה ליראה103 זה ליראה אותי כל הימים102 ודרשו רז"ל הכל בידי שמים104 חוץ מיראת שמים וא"כ צ"ל מ"ש מי יתן כו' (בלקו"ת בד"ה בשעה שהקדימו105 בביאור שם מבואר הקושי' כך מ"ש במדרש106 הי' להשיבו תן אתה כו' וקשיא והלא הכל בידי שמים חוץ מי"ש וא"כ מהו תן אתה יעו"ש וכמו"כ צ"ל כאן ג"כ). והענין דהנה שמים הוא אש ומים107 מדות העליונות108, וכל הנהגות העולמות הוא ע"פ המדות, אבל י"ש אינו תלוי בשמים כ"א בבחי' מי וז"ש מי יתן, וכמו"כ יובן כאן שמבחי' מי יצא הקרח. ועל ל' הקבלה מי הוא בחי' ע"י109 וגם בינה נק' מי110 וקאי שער111 הנו"ן דבינה מספר מי112, דהתגלות עתיק בבינה113, וכמו עיקר
ישועת ישראל91, מי גילה לבני רז זה92. והענין דכתי' שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה93 פי' אלה הם ו"ק94, ויש ו"ק רוחנים ויש ו"ק גשמים95, ואלה הוא גילוי ולפי שיש כמה מדרי' בו"ק ו"ק דעשי' ו"ק דיצי' ו"ק דבריאה ו"ק דאצי' וכולם הם גילוי נק' אלה, ומי הוא בחי' שאינו מושג, אך שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה איך שנמשך ממי באלה שנמשך תמיד להחיות כו', וזהו"ע ה' אחד96 דק"ש דכל המאריך97 באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו פי' מאריך באחד ח"ד הם ד' רוחות ומעלה ומטה98 ומאריך באחד הוא להמשיך מא' לח"ד (אפ"ל ע"ד מ"ש בלקו"א99 מהמגיד ממעזריטש נ"ע ע"פ אלה הדברים אשר דבר משה100 אלה א' הוא בחי' אלף101 בינה, וכמו"כ יובן כאן וזהו מי ברא אלה). וזהו מ"ש מי יתן והי' לבבם זה ליראה103 זה ליראה אותי כל הימים102 ודרשו רז"ל הכל בידי שמים104 חוץ מיראת שמים וא"כ צ"ל מ"ש מי יתן כו' (בלקו"ת בד"ה בשעה שהקדימו105 בביאור שם מבואר הקושי' כך מ"ש במדרש106 הי' להשיבו תן אתה כו' וקשיא והלא הכל בידי שמים חוץ מי"ש וא"כ מהו תן אתה יעו"ש וכמו"כ צ"ל כאן ג"כ). והענין דהנה שמים הוא אש ומים107 מדות העליונות108, וכל הנהגות העולמות הוא ע"פ המדות, אבל י"ש אינו תלוי בשמים כ"א בבחי' מי וז"ש מי יתן, וכמו"כ יובן כאן שמבחי' מי יצא הקרח. ועל ל' הקבלה מי הוא בחי' ע"י109 וגם בינה נק' מי110 וקאי שער111 הנו"ן דבינה מספר מי112, דהתגלות עתיק בבינה113, וכמו עיקר
יתעו
התענוג לאחר שמשיגו השכל אבל לא קודם לכן, וזהו"ע הרקיע בחי' בינה114 שהתגלות עתיק בבינה גילוי התענוג, וזהו ועל דמות ראשי החי'115 רקיע כעין הקרח דיש חיון עילאין וחיון תתאין116, חיון תתאין הם ד' מחנה שכינה117 וחיון הם118 האבות הם המרכבה119 חג"ת120, וראשי החיות הם מוחין דז"א, ועל ראשי החיות הוא הרקיע בינה גילוי התענוג, וברקיע הזה יש מתיבתא דרקיע.
התענוג לאחר שמשיגו השכל אבל לא קודם לכן, וזהו"ע הרקיע בחי' בינה114 שהתגלות עתיק בבינה גילוי התענוג, וזהו ועל דמות ראשי החי'115 רקיע כעין הקרח דיש חיון עילאין וחיון תתאין116, חיון תתאין הם ד' מחנה שכינה117 וחיון הם118 האבות הם המרכבה119 חג"ת120, וראשי החיות הם מוחין דז"א, ועל ראשי החיות הוא הרקיע בינה גילוי התענוג, וברקיע הזה יש מתיבתא דרקיע.