Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אועשית ציץ
ש"פ שמיני
ועשית ציץ1 זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חותם קדש לה'2, ונת"ל3 ב' פי' בציץ, א' ל' הארה4 שאהרן כה"ר ממשיך אור אה"ר בנש"י5, ב' ל' הנה זה עומד7 אחר כתלינו משגיח מן החלונות מציץ6 מן החרכים, וכתלינו הם ב' בחי' כותל8 א' כותל דקדושה ך"ו תל9, וזהו ויסב חזקיה' פניו אל הקיר10 פניו הו"ע יאר ה' פניו אליך11, קיר בחי' שם אד'12 וזהו יחוד הוי' אלקי', וזה13 עומד אחר כתלינו כו' מציץ מן החרכים דמצינו חרכים בקדושה דמצד ריבוי האור א"א להאיר כ"א על ידי חרכים כמו נקבי העין ואזן חוטם פה דא"ק, ב' כותל דלעו"ז14 קיר ברזל דהפסיק15 חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים16, ומ"מ אין לך דבר שעומד בפני
ש"פ שמיני
ועשית ציץ1 זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חותם קדש לה'2, ונת"ל3 ב' פי' בציץ, א' ל' הארה4 שאהרן כה"ר ממשיך אור אה"ר בנש"י5, ב' ל' הנה זה עומד7 אחר כתלינו משגיח מן החלונות מציץ6 מן החרכים, וכתלינו הם ב' בחי' כותל8 א' כותל דקדושה ך"ו תל9, וזהו ויסב חזקיה' פניו אל הקיר10 פניו הו"ע יאר ה' פניו אליך11, קיר בחי' שם אד'12 וזהו יחוד הוי' אלקי', וזה13 עומד אחר כתלינו כו' מציץ מן החרכים דמצינו חרכים בקדושה דמצד ריבוי האור א"א להאיר כ"א על ידי חרכים כמו נקבי העין ואזן חוטם פה דא"ק, ב' כותל דלעו"ז14 קיר ברזל דהפסיק15 חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים16, ומ"מ אין לך דבר שעומד בפני
בתסד
התשובה17 שע"י תשובה עושים חלונות וחרכים בהחומת ברזל18, וכדי שיהי' תשובה לשבר החומה, הנה משה נותן כח ע"ז וצ"ל למה משה דוקא.
התשובה17 שע"י תשובה עושים חלונות וחרכים בהחומת ברזל18, וכדי שיהי' תשובה לשבר החומה, הנה משה נותן כח ע"ז וצ"ל למה משה דוקא.
גהענין הוא דהנה שם משה הוא ע"ש כי מן המים משיתיהו19 דשרשו מהמים, מהמים שמעל לרקיע המפסיק בין מ"ע למ"ת, וב' הבדלות יש דכתי' יהי רקיע ויהי מבדיל20 כו', ויעש את הרקיע ויבדל21 כו', הבדלה האחת היא כמ"ש בזהר ע"פ יהי רקיע כהדין קרומא דפסיק במיעוהי דבר נש22 והוא חצר הכבד שמפסיק בין אברי הנשימה לאברי המזון, אברי המזון נמצא בהם פסולת ואברי הנשימה הם דקים ורוחנים, וכמו"כ למעלה הוא ההבדלה בין קדש לחול, חול הוא שמעורב טו"ר ואפי' בעולם הבריאה מעורב רע23 רק שרובו טוב והטוב מתגבר על הרע אבל מ"מ יש שם רע והוא בעולם הבריאה, ואין מדברים כאן מהספי', אבל בקדש אין שם רע לא יגורך רע24, הגם שיש קליפה נגד אצי', מקומה בבריאה25 רק שהיא כנגד אצי' (בלק"ת פ' שמיני ד"ה למנצח על השמינית26 יעו"ש), אבל באצי' לא יגורך רע לך יש פרסה27 המפסקת בין אצי' לבריאה, עוד הבדלה יש בין קדש לקדש ובנפש האדם הוא קרומא דחפיא על מוחא28 לבד קרום שהמוח מונח בו יש עוד קרום ונק' קרומא דאוירא29 והוא מפסיק בין האויר ובין המוח, למעלה הוא הפרסא בין חכ' דאצי' לח"ס, דחכ' דאצי' מתפתח לל"ב שבילין30 בז"א אבל מו"ס לא אתפתח והוא סתים ונעלם, ומשה שרשו ממים שממעל לפרסא הראשונה ג"כ דשרשו מח"ס, וקריאת שם משה קאי על הנשמה המלובשת בגוף, דנשמה עצמה אינו שייך לשם דקודם התלבשותה לא הי' שייכה לשם כלל והגוף ג"כ אינו שייך לשם, א"כ קריאת השם הוא להנשמה המלובשת בגוף31, וקריאת שם משה הוא ע"ש
דתסה
מן המים משיתיהו וקאי הנשמה32 המחי' את גוף משה, א"כ נשמת משה שנתלבשה בגוף להחיותו הוא מבחי' ח"ס לכן הי' בכחו לדחות את עמלק דאור דוחה חשך, דקיר ברזל דעמלק הוא חשך העלם והסתר שמסתיר על הקדושה ומשה הוא שרש ומקור האור למעלה לכן הוא דוחה את חשך דעמלק, ועכשיו ע"י התורה אפשר לדחות את הרע דעמלק.
מן המים משיתיהו וקאי הנשמה32 המחי' את גוף משה, א"כ נשמת משה שנתלבשה בגוף להחיותו הוא מבחי' ח"ס לכן הי' בכחו לדחות את עמלק דאור דוחה חשך, דקיר ברזל דעמלק הוא חשך העלם והסתר שמסתיר על הקדושה ומשה הוא שרש ומקור האור למעלה לכן הוא דוחה את חשך דעמלק, ועכשיו ע"י התורה אפשר לדחות את הרע דעמלק.
הוהענין דהנה התורה נק' ע"ש משה כמ"ש זכרו תורת משה עבדי33, וצ"ל למה נק' ע"ש משה. והענין דנובלות חכ' שלמעלה תורה34 ויש בזה כמה פי', פעמים מבואר35 שקאי על תורה הנגלית שיתא סדרי משנה36 והוא הארת החכ' במדות לכן הם שיתא סדרי כו' שהם ו' מדות37, וזהו כשר פסול טמא טהור כו', כשר הוא מצד החסד שיוכל להתעלות בקדושה ופסול הוא שא"א להתעלות כ"א צריך דחי' והוא מצד הגבו', וכן חייב זכאי כשר פסול38 כו', ומ"מ הוא מצד השכל שמחייב כן ה"ז הארת החכ' במדות ונק' נובלות חכ' כו' שאינו בערך לגבי חכ' שלמעלה, ופעמים מבואר39 דאורייתא מחכ' נפקת40 והוא נובלות לגבי בחי' ח"ס, דהנה כתי' והחכ' מאין תמצא41 דהתהוות החכ' אינו בדרך עו"ע כ"א מאין דלמעלה מחכ' לא הי' בחי' חכ' ומה שנק' חכמ"ה סתימאה מפני שנמשך מזה חכ' באצי' אבל שם אינו שייך שם חכ' כלל, וזהו שא' בזהר או"א במזלא אתכלילו42 וענין המזלות הם י"ג ת"ד44 שערות43 וכשקוצץ45 השערות אינו מרגיש כאב אף דיניקתם מהמוח מ"מ אם נקב קרום של מוח טריפה46 דתלוי בו החיות אבל כשקוצץ השערות אינו מרגיש כאב דהחיות בהם חיות מצומצם ולכן נק' נובלות חכ' שלמעלה שאינו בערך כו', וזהו ותרד העינה ותמלא כדה ותעל47, וכדה על שכמה48, כדה הם ך"ד ספרים דאורייתא49 שהוא כמו
ותסו
כד מים או ממעיין ואינו בערך לגבי כללות הים או המעין [שהוא הארה] ומשה שרשו מבחי' ח"ס, לכן הוא נתן את התורה, ונק' ע"ש כמ"ש זכרו תורת משה עבדי, תורה צוה לנו משה50, תורת משה, שהוא למעלה מבחי' תורה, אך מ"מ ה"ז נובלות מחכ' שלמעלה, וגם ית"ל בענין ופתחת כו' חותם שהוא בחי' אמת עצם ח"ס לכן ע"י התורה יכולים לדחות את הרע דעמלק אך שיהי' למוד התורה כמו משה בחי' מ"ה51, אך א"א לדרוש מכ"א שיהי' במדרי' משה, אבל מ"מ כ"א לפ"ע דמה להלן באימה52 ויראה אף כאן באימה ויראה והוא ע"י התבוננות כללות ודברי אשר שמתי בפיך53 תען לשוני אמרתך54, וזהו"ע הציץ שע"י תשובה עושין חלונות וחרכים מהחומה55, ומשה הוא העושה הציץ56 זהב טהור, זהב מצד הבינה57, וזהו מה שנמשך מעלמא עילאה בחי' עונג העליון בעלמא תתאה.
כד מים או ממעיין ואינו בערך לגבי כללות הים או המעין [שהוא הארה] ומשה שרשו מבחי' ח"ס, לכן הוא נתן את התורה, ונק' ע"ש כמ"ש זכרו תורת משה עבדי, תורה צוה לנו משה50, תורת משה, שהוא למעלה מבחי' תורה, אך מ"מ ה"ז נובלות מחכ' שלמעלה, וגם ית"ל בענין ופתחת כו' חותם שהוא בחי' אמת עצם ח"ס לכן ע"י התורה יכולים לדחות את הרע דעמלק אך שיהי' למוד התורה כמו משה בחי' מ"ה51, אך א"א לדרוש מכ"א שיהי' במדרי' משה, אבל מ"מ כ"א לפ"ע דמה להלן באימה52 ויראה אף כאן באימה ויראה והוא ע"י התבוננות כללות ודברי אשר שמתי בפיך53 תען לשוני אמרתך54, וזהו"ע הציץ שע"י תשובה עושין חלונות וחרכים מהחומה55, ומשה הוא העושה הציץ56 זהב טהור, זהב מצד הבינה57, וזהו מה שנמשך מעלמא עילאה בחי' עונג העליון בעלמא תתאה.
זופתחת עליו פתוחי חותם58, הנה אמרז"ל חותמו של הקב"ה אמת59 ואין אמת אלא תורה60 א"כ תורה הוא החותם והוא בחי' אמת, דכתי' אמת קנה ואל תמכור61, תורת אמת היתה בפי'62, דהנה על תורה כתי' כי באור פניך63 נתת לנו תורת חיים, פי' באור פניך הוא בחי' אור פני מלך חיים64, אור פני הוא בחי' תקון ואמת65 הארת פנים ומלך חיים הוא בחי' ז"א, וזהו תתן אמת67 ליעקב66 וכמ"ש משה68 שהמשיך בחי' י"ג ת"ד דא"א בז"א69, הגם דעיקר האמת הוא בח"ס מ"מ בז"א שם ניכר האמת, ועוד דמז"א נמשך למל', ואף דנת"ל דז"א מקור הגבול70, מ"מ
חתסז
כשנמשך בו מבחי' תקון ואמ"ת הוא בחי' בבע"ג, וזהו"ע חכמת אדם תאיר פניו71 חכ' אדם הוא בחי' ח"ס וכמו ר"א מצא תוס' חדתא צהבו פניו72 שנמשך ממשכיל מקור השכל, וזהו התורה נק' אמת בחי' תרין תפוחין תקון ואמת שפנוי משערות73 מפני שנמשך מעצם ח"ס, והוא החותם של הקב"ה אמת, וחותם אותיות תחום ואותיות חומת74, תחום הוא הגבלה ומזה נעשה החומה וע"י החותם שוברים החומה.
כשנמשך בו מבחי' תקון ואמ"ת הוא בחי' בבע"ג, וזהו"ע חכמת אדם תאיר פניו71 חכ' אדם הוא בחי' ח"ס וכמו ר"א מצא תוס' חדתא צהבו פניו72 שנמשך ממשכיל מקור השכל, וזהו התורה נק' אמת בחי' תרין תפוחין תקון ואמת שפנוי משערות73 מפני שנמשך מעצם ח"ס, והוא החותם של הקב"ה אמת, וחותם אותיות תחום ואותיות חומת74, תחום הוא הגבלה ומזה נעשה החומה וע"י החותם שוברים החומה.
טומה הי' כתוב על ציץ קדש לה' ויש בזה ב' פי', הפרדס מפרש שיומשך מקדש בש' הוי'75 וכמ"ש שאו ידיכם קדש76 וברכו את הוי', דהנה יש קדש וקדוש, קדוש ו'77 הוא המשכה שיהי' ה' מקור ההתהוות בהבראם בה' בראם78 אות הוא בצבא דילי'79, וזהו קדוש כו' ג"פ הוי' צבאות80 אות הוא בצבא דילי'81, וקדש הוא מה שקדוש ומובדל, ומבחי' קדש נמשך בשם הוי' וכמ"ש שאו ידיכם קדש, ידיכם הוא יחו"ע ויחו"ת82 וברכו את הוי' שיתברך ויומשך בשם הוי' וכמו"כ כאן מקדש יומשך בש' הוי' והוא שם הוי' דסדר השתל'. אך רבינו ז"ל מפרש83 ונמשך אחר הגמ' דקדש ל' למטה והוי' למעלה84 א"כ הוי' למעלה מקדש, וענין קדש ל' הם מ"ע ומל"ת85, קדש הוא מ"ע דמברכים אשר קדשנו במצותיו, ול' הם מל"ת דלא תעשה הוא ל' ורוב מל"ת כתי' בהם לא, אפי' אותן דלא כתי' בהם לא וכמארז"ל כ"מ השמר86 פן ואל אינו אלא ל"ת87, מ"מ המכוון הוא בלא תעשה. ועוי"ל דמקור מל"ת בעה"ד הוא מ"ש ולא יהי'88, דאנכי89 ולא יהי', אנכי הוא מקור מ"ע לא יהי' לך מקור מל"ת90 א"כ
יתסח
ה"ז ל'. וההפרש בין מ"ע למל"ת, מ"ע הוא בקום ועשה וכמו תפילין שע"י שמניחם ומשעבד הלב והמוח91 נמשך למעלה ג"כ המשכת מוחין לז"א92, ומל"ת הם בלא תעשה מפני שהם למעלה ממ"ע לכן כדי להמשיכם הוא ע"י השלילה דלא93. וזהו אני חומה ושדי כמגדלות94, אני חומה זו תורה95, זהו בד"כ, ובדרך פרט אני חומה מ"ע, ושדי כמגדלות הם מל"ת96 דמגדל בראש החומה, וזהו שאמרז"ל שדואג ואחיתופל שאלו ג' מאות אבעיות במגדל הפורח באויר97 פי' מגדל הם מל"ת ופורח באויר דשרשו מאויר קדמאה98, ומ"מ כ"ז למטה והוי' למעלה. והענין דהנה דקדש ל' הוא באתעדל"ת אתעדל"ע99 דמ"ע הם באתעדל"ת שע"י שעושה המצוה למטה נמשך מלמעלה ג"כ, ואפי' מל"ת הם באתעדל"ת והוא הכפי' שמבטל א"ע שלא יעשה כו', והוי' הוא בחי' אתעדל"ע שאין אתעדל"ת מגעת לשם. וזהו כמו גשם וטל דכנס"י שאלו שלא כהוגן100 ויבא כגשם לנו101 והקב"ה הושיבם כהוגן אהי' כטל לישראל102, דגשם הוא באתעדל"ת אתעדל"ע [ומ"מ שרשו מג"ר דעתיק103] וטל הוא בחי' אתעדל"ע שאין אתעדל"ת מגעת לשם, וכמו"כ יובן כאן דקדש ל' הוא באתעדל"ת אתעדל"ע והוי' הוא אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת. ושני הפי' אמת דכתי' ויקרא הוי' הוי'104 שיש ב' שמות הוי' אחד שם הוי' דסדר השתל' ב' שם הוי' דלמעלה מסדר השתל', מה שפי' הפרדס דקדש למעלה משם הוי' היינו שם הוי' דסדר השתל', ולפי' רבינו דשם הוי' למעלה מקדש היינו שם הוי' דלמעלה מסדר השתל'. וזהו"ע הציץ שיש בו ב' פי' א' ל' הארה והוא בחי' אור אה"ר דאהרן כה"ר ממשיך בנש"י, ב' ל' ראי' שיומשך עינא דלעילא בעינא דלתתא105.
ה"ז ל'. וההפרש בין מ"ע למל"ת, מ"ע הוא בקום ועשה וכמו תפילין שע"י שמניחם ומשעבד הלב והמוח91 נמשך למעלה ג"כ המשכת מוחין לז"א92, ומל"ת הם בלא תעשה מפני שהם למעלה ממ"ע לכן כדי להמשיכם הוא ע"י השלילה דלא93. וזהו אני חומה ושדי כמגדלות94, אני חומה זו תורה95, זהו בד"כ, ובדרך פרט אני חומה מ"ע, ושדי כמגדלות הם מל"ת96 דמגדל בראש החומה, וזהו שאמרז"ל שדואג ואחיתופל שאלו ג' מאות אבעיות במגדל הפורח באויר97 פי' מגדל הם מל"ת ופורח באויר דשרשו מאויר קדמאה98, ומ"מ כ"ז למטה והוי' למעלה. והענין דהנה דקדש ל' הוא באתעדל"ת אתעדל"ע99 דמ"ע הם באתעדל"ת שע"י שעושה המצוה למטה נמשך מלמעלה ג"כ, ואפי' מל"ת הם באתעדל"ת והוא הכפי' שמבטל א"ע שלא יעשה כו', והוי' הוא בחי' אתעדל"ע שאין אתעדל"ת מגעת לשם. וזהו כמו גשם וטל דכנס"י שאלו שלא כהוגן100 ויבא כגשם לנו101 והקב"ה הושיבם כהוגן אהי' כטל לישראל102, דגשם הוא באתעדל"ת אתעדל"ע [ומ"מ שרשו מג"ר דעתיק103] וטל הוא בחי' אתעדל"ע שאין אתעדל"ת מגעת לשם, וכמו"כ יובן כאן דקדש ל' הוא באתעדל"ת אתעדל"ע והוי' הוא אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת. ושני הפי' אמת דכתי' ויקרא הוי' הוי'104 שיש ב' שמות הוי' אחד שם הוי' דסדר השתל' ב' שם הוי' דלמעלה מסדר השתל', מה שפי' הפרדס דקדש למעלה משם הוי' היינו שם הוי' דסדר השתל', ולפי' רבינו דשם הוי' למעלה מקדש היינו שם הוי' דלמעלה מסדר השתל'. וזהו"ע הציץ שיש בו ב' פי' א' ל' הארה והוא בחי' אור אה"ר דאהרן כה"ר ממשיך בנש"י, ב' ל' ראי' שיומשך עינא דלעילא בעינא דלתתא105.
יאתסט
ועפ"ז יובן מ"ש ויקרא אל משה106, וכתי' ויקר אלקים אל בלעם107, ויקרא הוא ל' אוקיר אנוש מפז108, ויקר דבלעם אין ויקר אלא ל' טומאה109, דיקר דמשה ומ"ש גבי חזקי' ויסב פניו אל הקיר בגימ' כתר110, וקרי דבלעם ועמלק שהם ענין א' וקיר ברזל דלעו"ז הוא גימ' כרת111 דכמו בקדושה כדי שיומשך מעצמיות המאציל בנאצלים הוא ע"י ממוצע בחי' כתר112 כמו"כ בלעו"ז שיומשך מקדושה בלעו"ז הוא ע"י ממוצע והוא כרת כתר114 דלעו"ז113, וע"י כתר דקדושה מדחים כתר דלעו"ז. וזהו מגלה נקראת באחד עשר בי"ב כו' בט"ו115, דנס דפורים הי' מחיית עמלק לכן אז גילוי שם הוי' וזהו אחד עשר ו"ה וט"ו י"ה116 דכתי' כי יד על כס יה117 אין השם שלם118, והמן הי' מזרעו של עמלק119 ובפורים תלו אותו על העץ120 לכן הי' אז גילוי שם הוי', אך יש חילוקי' באופני הגילוים כרכים המוקפים חומה121 מימות יהושע בן נון קורין בט"ו ולכאו' מה שייך זה ליהושע והלא משה הלוחם עם עמלק וכתי' בחר לנו אנשים122 הם אנשי משה, הענין הוא דגם יהושע הוא לעו"ז דעמלק פני יהושע כפני לבנה123 שהוא בחי'125 מל'124 קיר דקדושה, לכן כשכבש את הארץ כרכים המוקפים חומה126 המשיך בחי' י"ה שבעצם הם גבוהים יותר דמוקפים חומה הוא בחי' סוכ"ע מקור המקיפים דמבינה127, וכפרים ועירות גדולות קורין בי"א שנמשך ג"כ בחי' י"ה אך כמו שמלובש בו"ה. וזהו מגלה נקראת באחד עשר כו' ובט"ו דלכרכים המוקפים חומה כו' קורין בט"ו הוא בחי' י"ה וכפרים נמשך ג"כ בחי' י"ה אך כמו שמלובש בו"ה כו'.
ועפ"ז יובן מ"ש ויקרא אל משה106, וכתי' ויקר אלקים אל בלעם107, ויקרא הוא ל' אוקיר אנוש מפז108, ויקר דבלעם אין ויקר אלא ל' טומאה109, דיקר דמשה ומ"ש גבי חזקי' ויסב פניו אל הקיר בגימ' כתר110, וקרי דבלעם ועמלק שהם ענין א' וקיר ברזל דלעו"ז הוא גימ' כרת111 דכמו בקדושה כדי שיומשך מעצמיות המאציל בנאצלים הוא ע"י ממוצע בחי' כתר112 כמו"כ בלעו"ז שיומשך מקדושה בלעו"ז הוא ע"י ממוצע והוא כרת כתר114 דלעו"ז113, וע"י כתר דקדושה מדחים כתר דלעו"ז. וזהו מגלה נקראת באחד עשר בי"ב כו' בט"ו115, דנס דפורים הי' מחיית עמלק לכן אז גילוי שם הוי' וזהו אחד עשר ו"ה וט"ו י"ה116 דכתי' כי יד על כס יה117 אין השם שלם118, והמן הי' מזרעו של עמלק119 ובפורים תלו אותו על העץ120 לכן הי' אז גילוי שם הוי', אך יש חילוקי' באופני הגילוים כרכים המוקפים חומה121 מימות יהושע בן נון קורין בט"ו ולכאו' מה שייך זה ליהושע והלא משה הלוחם עם עמלק וכתי' בחר לנו אנשים122 הם אנשי משה, הענין הוא דגם יהושע הוא לעו"ז דעמלק פני יהושע כפני לבנה123 שהוא בחי'125 מל'124 קיר דקדושה, לכן כשכבש את הארץ כרכים המוקפים חומה126 המשיך בחי' י"ה שבעצם הם גבוהים יותר דמוקפים חומה הוא בחי' סוכ"ע מקור המקיפים דמבינה127, וכפרים ועירות גדולות קורין בי"א שנמשך ג"כ בחי' י"ה אך כמו שמלובש בו"ה. וזהו מגלה נקראת באחד עשר כו' ובט"ו דלכרכים המוקפים חומה כו' קורין בט"ו הוא בחי' י"ה וכפרים נמשך ג"כ בחי' י"ה אך כמו שמלובש בו"ה כו'.