Toras Shmuel·Year 5641·Notes of the Rebbe Rashab·See I Have Calledתורת שמואל·תרמ"א·הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב·ראה קראתי

אראה קראתי
ש"פ תשא
ראה קראתי בשם¹ בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה² ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה³ לחשב מחשבות⁴ כו' ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן⁵, וצ"ל מ"ש רא"ה קראתי כו' ואי' במד' כשעלה משה למרום⁶ הראה לו הקב"ה כלי המשכן כו' סבר שהוא יעשה אותם כו' הראה לו בספרו דאדה"ר דבצלאל יעשה אותם, וזהו ראה כו', וצ"ל ענין שהראה לו בספרו דאדה"ר.

בוהנה אמרז"ל גדול מקדש שניתן בין שתי אותיות⁷ דכתי' מכון לשבתך פעלת הוי' מקדש א"ד כוננו ידיך⁸. ועל ענין הדעת אמרז"ל גדולה דיעה⁹ שניתנה בין שתי אותיות דכתי' כי אל דיעות הוי'¹⁰, וצ"ל מה שגבי מקדש כתי' תחלה שם הוי' ואח"כ שם א"ד ובדעת כתי' ש' אל וכתי'¹¹ תחילה ואח"כ שם הוי', ואמרז"ל על בצלאל יודע הי'¹² לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ, וצ"ל מה צריכין זה לבנין המקדש, ואי' בספרים¹³ מפני שכל מה שנברא בשימ"ב¹⁴ הי' במקדש¹⁵, ביום א' נבראו שמים¹⁶ שהוא יריעות שהי' במקדש וכמ"ש נוטה שמים כיריעה¹⁷, יהי אור הם ארון ומנורה¹⁸, בשני יהי רקיע¹⁹ במקדש והבדילה הפרוכת לכם בין המקדש²¹ ובין קדה"ק²⁰, בשלישי יקוו המים²² במקדש הי' הכיור²³, ולכן הי' צריך לידע אותיות שנבראו בהם שו"א, ומה שנק' בצלאל אמרו רז"ל שהוא ע"ש חכמתו²⁴ דהקב"ה א' למשה עשה לי משכן וארון וכלים, ומשה א' לבצלאל עשה ארון וכלים ומשכן א"ל בצלאל כלום אדם בונה בית ואח"כ מכניס הכלים, כלים שאעשה להיכן

גתלט
אכניסם שמא כך א"ל הקב"ה עשה לי משכן וארון וכלים א"ל בצל אל היית וידעת, וצ"ל מפני היפך^*25 משה את הסדר כמ"ש הקב"ה.

דוהענין הנה כתי' ועשו לי מקדש²⁵ ושכנתי בתוכם, בתוכו לא נא' אלא בתוכם בתוך כאו"א, דבזמן המקדש האיר בכ"א בהתגלות, ואף משחרב המקדש יש בכאו"א בחי' מקדש, ובזה מתורץ דלכאו' הרי אמרז"ל כ"מ שנא' לי²⁶ אינו זז משם לא בעוה"ז ולא בעוה"ב, דגם עכשיו יש בחי' זו בכאו"א, ובעבודה הוא מ"ש ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך²⁷, הב' הוא ב' השימוש שבכל הלב²⁸ בחלל הימיני ובחלל השמאלי יהי' הוי' אלקיך, ואהבת שרש דאהבה אבה²⁹ ל' רצון שיהי' לו רצון אחד לאלקות, ובמ"א מבואר דואהבת הוא ל' הבטחה³⁰ שמבטיח שיהי' ה' אלקיך, וכאן מבואר דהב' הוא ב' השימוש ואהבת הוא ל' רצון, וזהו מצוה דליחדו וכמ"ש וידעת היום³¹ והשבת אל לבבך כי הוי' הוא אלקים בשמים ובארץ מתחת אין עוד, וזהו מ"ש בנוסח קדושה דמוסף דשבת ויו"ט המיחדים שמו ערב ובקר בכ"י תמיד פעמים באהבה שמע אומרים שמע ישראל³² כו' דכשם דואהבת צריך התבוננות³³ תחילה בפסוק א' שמע ישראל כו' כמו"כ מצוה ליחדו צ"ל תחילה וידעת³⁴.

הוהענין דהנה כתי' מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעשה תחת השמש³⁵, דהנה שמש ומגן הוי' אלקים³⁶ כמו שהמגן ומכסה³⁷ ומסתיר על אור השמש דאור השמש כמו שהוא אין העולם יכול לקבל, ולע"ל דאמרז"ל שקב"ה מוציא חמה מנרתקה³⁸ הוא מפני שיזדכך העולם ויוכל לקבל אבל עכשיו אין העולם יכול לקבל אור השמש כמו שהוא, והמגן הוא מכסה ומסתיר על אור השמש. וכמו"כ יובן

ותמ
למעלה, אף דעיקר ההתהוות הוא מצד שם הוי' דהוי' ל' מהווה³⁹ וכתי' יהללו שם הוי' כי הוא צוה ונבראו⁴⁰, מ"מ כתי' בראשית ברא אלקים⁴¹ ול"ב פעמים ש' אלקים כתי' במע"ב⁴² עד לאחר השבת, גבי יצירת אדם ובע"ח כתי' וייצר הוי' אלקים⁴³, אבל במע"ב אפי' במאמר נעשה אדם⁴⁴ כתי' ש' אלקים לבד. והענין דמצד שם הוי' לא הי' העולמות כמו שהם עתה, אך שם אלקים הוא מדת הצמצום⁴⁵, דהנה שם אלקים הוא בחי' אותיות⁴⁶, ואותיות הם מעלימים ומסתירים על האור⁴⁷, ויובן מאותיות הכתב, דתושב"כ העיקר הם אותיות⁴⁸ וצריך שלא יחסר שום אות והכל יש בתושב"כ וכל הסודות וכל הרמזים ישנם בתושב"כ, ומן האותיות אינו מובן כלל הרי שהאותיות מסתירים על האור, ואפי' תושבע"פ שהעיקר אור ההשכלה ולא האותיות, מ"מ הרי המשנה היא פסק הלכה לבד ואינו מובן הטעם, מכ"ז מובן שהאותיות מסתירים על אור ההשכלה, וכמו"כ יובן בשם אלקים דכתיב גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו⁴⁹, עיר אלקינו הוא כללות עולם הדיבור וכמ"ש בס"י שתי אבנים⁵⁰ בונות שתי בתים שלשה אבנים בונות ששה, פי' ב' אותיות י"ל⁵¹ ב' צירופי' כמו אב בא ומשלשה כו' וקיבוץ מבתים הרבה נק' עיר אלקינו והוא כללות עולם הדיבור, והאותיות הם מסתירים ומעלימים על אור הוי', ולכן אם הי' הבריאה מצד שם הוי' היו העולמות בטלים במציאות כמו עולמות העליונים יהללו שם הוי' כי הוא צוה ונבראו בדרך מאיליו וממילא דשם הוי' הוא הי' הוה ויהי' כאחד⁵², אבל כדי שיהי' ברא כח הפועל בנפעל⁵³ הוא משם אלקי' דוקא, וזהו שמש ומגן הוי' אלקים כמו שהמגן מכסה ומסתיר על אור השמש כמו"כ שם אלקי' מכסה ומסתיר על אור ה', וזהו מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, דמי שמעמיל ומייגע עצמו רק בענין הבריאה איך שהוא משם אלקים מה יתרון בזה ה"ז לא טוב וה"ז כמו

זתמא
שאמר פרעה לא ידעתי את הוי'⁵⁴ דמש' אלקים ידע דיוסף א"ל האלקים יענה את שלום פרעה⁵⁵, וכשבא משה וא"ל משם הוי' הי' הוה יהי' כאחד אמר לא ידעתי את הוי', מי הוי' אשר אשמע בקולו⁵⁶, אך העבודה היא שידע דהוי' ואלקים כולא חד⁵⁷ וכמ"ש אני ראשון ואני אחרון⁵⁸ ומבלעדי אין אלקים שהכל מבחי' הוי', ומה שנראה העולם למציאות יש ודבר נפרד הוא רק לעינינו אבל באמת הוא מבחי' הוי'.

חוכמו"כ יובן ענין המקדש שהוא לחבר שם הוי' בשם אלקי'⁵⁹, הגם שבברה"ע נמשך ג"כ משם הוי' בש' אלקים, אך הרי שם אלקים מסתיר על שם הוי' אבל במקדש הי' גילוי אלקות וכמארז"ל ע"פ שלש פעמים בשנה⁶⁰ יראה כל זכורך כשם שבא לרָאות⁶¹ כך בא לראות מה לראות בשתי עיניו של מקום הם יחו"ע ויחו"ת⁶² ד"ע וד"ת כו', וא' ע"פ ושאבתם מים בששון⁶³ שמשם היו שואבים רוה"ק⁶⁴ ולכאורה מה שייך רוה"ק, אך לפי מה שפרש"י כאן על מ"ש גבי בצלאל ובדעת, רוה"ק, ניחא מה שהיו שואבים משם רוה"ק, וזהו משארז"ל יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שו"א ופי' האלשיך כדי להמשיך משו"א למקדש⁶⁵, והמגיד נ"ע פי' שהמקדש למעלה משו"א⁶⁶, וכן מובן ממשארז"ל גדולים מעשה צדיקים⁶⁷ ממעשה שו"א דבמעשה שו"א כתי' אף ידי יסדה ארץ⁶⁸ וימיני טפחה שמים, וגבי מעשה צדיקים כתי' מקדש אד' כוננו ידיך, אף דבמעשה שו"א כתי' ג"כ ב' ידות, הרי ידי הוא דבר בפ"ע וימיני הוא דבר בפ"ע, ידי יד כהה⁶⁹ וכתי' נטה ימינו וברא שמים⁷⁰ נטה שמאלו וברא ארץ אבל במקדש כתי' ב' ידות, הרי המקדש למעלה משו"א, ובעבודה הוא מצוה דליחדו להמשיך משם הוי' בשם אלקים.

טתמב
ועפ"ז מ"ש⁷¹ ולחשב מחשבות ולכאו' צ"ל מה שייך זה כו', והענין דהנה נת'⁷² דשם אלקים הוא בחי' דיבור ושם הוי' אף שהוא הי' הוה ויהי' כא' מ"מ ה"ז שם וכמ"ש אני הוי' הוא שמי⁷³ ה"ז אותיות המח'⁷⁴ דבאדם שלמטה אין למעלה מאותיות המח'⁷⁵, ועוי"ל דהנה שכל ומח' הם מקיפים לגבי מדות ודיבור דהמח' מקיף את הדיבור, ומח' הגם שהוא לבוש הנפש מ"מ הוא לבוש הפנימי⁷⁶ שמאחד עם העצמות הנפש דדיבור יכול להחזיק א"ע שלא לדבר אבל בלא מח' א"א⁷⁷ שהוא בהכרח, הרי מחשבה למעלה מדיבור, לכן בצלאל שהי' בבחי' מח' הי' יכול להמשיך שם הוי' בשם אלקים, וזהו מ"ש בפ' ויקהל ראו קרא הוי' בשם⁷⁸ פי' שבחי' הוי' נמשך בשם אד'. וזהו גדול מקדש שניתן בין שתי אותיות וגדולה דעה שניתנה בין שתי אותיות וכמ"ש כי אל דעות⁷⁹ הוי'⁸⁰, דהנה יש ד"ת וד"ע, ד"ע הוא איך שלמעלה היש וכל מה שלמטה הוא אין פי' שלמעלה הוא יש האמיתי וכולא קמי' כלא חשיב⁸¹, וד"ת הוא שלמטה הוא מציאות היש שניכר ומורגש ולמעלה אינו ניכר ומורגש ה"ז אין, וצריכים שיומשך ד"ע בד"ת שגם בד"ת יהי' מורגש בחי' ד"ע, ובכדי שיומשך ד"ע בד"ת הוא דוקא משם אל תקונא קדמאה מי"ג ת"ד⁸², וע"ד מ"ש בזהר⁸³ תלת עלמין נפקין⁸⁴ מתקונא קדמאה ופי' הרמ"ז שהם ג' עולמות בי"ע⁸⁵ ולכאו' איך שייך שג' עולמות אלו יומשכו מתיקון הראשן די"ג ת"ד שהם לפני האצי', אך היא הנותנת שכדי שיומשך למטה מטה הוא מפני ששרשו למעלה יותר⁸⁶ וכמו"כ יובן כאן שמבחי' מי אל כמוך שהוא תקון הראשון⁸⁷ נמשך שיומשך ד"ע בד"ת, וכמ"ש המגביהי לשבת המשפילי לראות⁸⁸ בשמים ובארץ. ועפ"ז יובן מה שגבי מקדש כתי' תחילה ש' הוי' ואח"כ שם אד' ובדעת כתי' תחילה שם אל דכדי שיומשך מד"ע לד"ת הוא משם אל, זהו בצל אל היית⁸⁹ כו', וזהו מ"ש בספרי'

יתמג
דשם אל הוא המסייע את בצלאל⁹⁰ שכדי שיומשך משם הוי' לשם אד' הוא ע"י שם אל, וזהו בצלאל כו' למטה יהודה ואהליאב כו' למטה דן, דיהודה יש בו שם הוי'⁹¹, ודן הוא בחי' שם א"ד⁹² והוא ההמשכה משם הוי' בשם א"ד. ועפ"ז יובן מ"ש במד' שהראה לו בספרו דאדם קדמאה, הוא כמ"ש הדורות⁹³ מראש⁹⁴ הוא בחי' מח' הקדומה שגם שם בצלאל הוא הבונה את המקדש, ובעבודה היא מצוה דליחדו.