Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אכי תשא
ש"פ ויקהל פ"ש
כי תשא1 את ראש בנ"י לפקודיהם ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקד אותם2 זה יתנו כל העבר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה'3, וצ"ל והלא המצוה היא רק מחצית השקל שהם עשר גרה מהו התועלת במה שמספר דעשרים גרה השקל. והענין דהנה כתי' וייצר הוי' אלקים את האדם4 ואמרז"ל בתרין יצרין5 יצ"ט ויצה"ר והם נה"א ונה"ב, והנה"א מצד עצמו א"צ תיקון6 רק שירד למטה לברר הנה"ב, והנה הנה"א והנה"ב יש בכ"א עשר כחות7, וזהו שאמר עשרים גרה השקל שצ"ל עשרים גרה היינו שיתהפך הנה"ב לגמרי לטוב, ואמרז"ל טוב זה יצ"ט מאד זה יצה"ר8, דיצה"ר לאחר הבירור הוא טוב מאד, אך זהו עבודת הצדיקים, ומה שמבקשים הוא עשר גרה שלכה"פ יהיה אתכפי' וסוף כל סוף יבוא לאתהפכא, וזהו שכ' ברע"מ דמחצית השקל הוא עבודת הבינונים9 דהיינו שהוא עדיין באמצע הבירור, ולא שהוא מבורר לגמרי כמו הצדיקים דאתהפכא חשוכא לנהורא10 לגמרי אבל הבינוני הוא שמברר הרע.
ש"פ ויקהל פ"ש
כי תשא1 את ראש בנ"י לפקודיהם ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקד אותם2 זה יתנו כל העבר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה'3, וצ"ל והלא המצוה היא רק מחצית השקל שהם עשר גרה מהו התועלת במה שמספר דעשרים גרה השקל. והענין דהנה כתי' וייצר הוי' אלקים את האדם4 ואמרז"ל בתרין יצרין5 יצ"ט ויצה"ר והם נה"א ונה"ב, והנה"א מצד עצמו א"צ תיקון6 רק שירד למטה לברר הנה"ב, והנה הנה"א והנה"ב יש בכ"א עשר כחות7, וזהו שאמר עשרים גרה השקל שצ"ל עשרים גרה היינו שיתהפך הנה"ב לגמרי לטוב, ואמרז"ל טוב זה יצ"ט מאד זה יצה"ר8, דיצה"ר לאחר הבירור הוא טוב מאד, אך זהו עבודת הצדיקים, ומה שמבקשים הוא עשר גרה שלכה"פ יהיה אתכפי' וסוף כל סוף יבוא לאתהפכא, וזהו שכ' ברע"מ דמחצית השקל הוא עבודת הבינונים9 דהיינו שהוא עדיין באמצע הבירור, ולא שהוא מבורר לגמרי כמו הצדיקים דאתהפכא חשוכא לנהורא10 לגמרי אבל הבינוני הוא שמברר הרע.
בתמד
והענין דהנה כל משפטי התורה הם רק לברר הנה"ב וכמו ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם11 הם לברר הנה"ב וכמ"ש על כל דבר פשע12 על שור על חמור על שה על שלמה כו', על כל דבר פשע פי' אפי' מי שיש לו פשעים מ"מ אין לך דבר שעומד בפני התשובה13, וכ"ז בא מהנה"ב וזהו על שור שרש הנה"ב מפני שור14 שבמרכבה, רק כמו שהוא במרכבה ה"ה בהתלהבות והתלהטות באלקות שהוא מה שנתברר אך מה שנפל הרי י"ל15 ההיפך וכמו שור נגח16, שופך דם האדם17, והו"ע הכעס כעס שיש בו מעשה כל הכועס18 כו', והוא ג"כ התלהטות הדמים שכועס על המנגד דכשרוצה באיזה דבר שהרצון הוא מהנה"ב והמנגדו כועס עליו.
והענין דהנה כל משפטי התורה הם רק לברר הנה"ב וכמו ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם11 הם לברר הנה"ב וכמ"ש על כל דבר פשע12 על שור על חמור על שה על שלמה כו', על כל דבר פשע פי' אפי' מי שיש לו פשעים מ"מ אין לך דבר שעומד בפני התשובה13, וכ"ז בא מהנה"ב וזהו על שור שרש הנה"ב מפני שור14 שבמרכבה, רק כמו שהוא במרכבה ה"ה בהתלהבות והתלהטות באלקות שהוא מה שנתברר אך מה שנפל הרי י"ל15 ההיפך וכמו שור נגח16, שופך דם האדם17, והו"ע הכעס כעס שיש בו מעשה כל הכועס18 כו', והוא ג"כ התלהטות הדמים שכועס על המנגד דכשרוצה באיזה דבר שהרצון הוא מהנה"ב והמנגדו כועס עליו.
געל חמור הנה אמרז"ל חמרא אפי' בתקופת תמוז קרירא לי'19 פי' אפי' בתקופת תמוז שאז תוקף החום שהשמש זורח בתוקף20 ומ"מ קרירא לי', וכמו"כ בעבודה אף בענין*21 שמש ומגן הוי' אלקים21 והוי' הוא אלקים22 הי' צ"ל ואהבת את הוי' אלקיך23 שיהי' לו אהבה ורצון שהוי' יהי' אלקיך אלוקה שלך24 ומ"מ אינו מתפעל כלל מזה. ועוי"ל ענין החמור הוא כמ"ש אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים25 כו'.
דעל שה הוא מ"ש שה פזורה ישראל26. וזהו שטען המן ישנו עם אחד27 מפוזר ומפורד בין העמים, פי' עם אחד כמ"ש ומי כעמך כישראל28 גוי אחד בארץ שגם בארץ יהי' בחי' אחד29 והיינו כמ"ש ואספת דגנך30 כו' שמאסף כל הדברים
התמה
גשמים לאלקות, והוא ע"י שאמרז"ל עשה תורתך קבע31 ומלאכתך עראי, ואין הפי' קבע ועראי32 בשהיות זמן אלא שהעיקר קביעות יהי' תורה וכל העסק יהי' כדי שיוכל לעסוק בתורה ותפלה ועי"ז ואספת דגנך כו', וזהו עם אחד בארץ, ואף בזה מצא הבע"ד מקום לקטרג שהוא מפוזר ומפורד בין העמים היינו רבות המח' הטורדות ומבלבלות ומעכבים על מ"ש ואגודתו על ארץ יסדה33 שהוא אגודה אבל הרבות מח' מעכבות את זה, וזהו על שה.
גשמים לאלקות, והוא ע"י שאמרז"ל עשה תורתך קבע31 ומלאכתך עראי, ואין הפי' קבע ועראי32 בשהיות זמן אלא שהעיקר קביעות יהי' תורה וכל העסק יהי' כדי שיוכל לעסוק בתורה ותפלה ועי"ז ואספת דגנך כו', וזהו עם אחד בארץ, ואף בזה מצא הבע"ד מקום לקטרג שהוא מפוזר ומפורד בין העמים היינו רבות המח' הטורדות ומבלבלות ומעכבים על מ"ש ואגודתו על ארץ יסדה33 שהוא אגודה אבל הרבות מח' מעכבות את זה, וזהו על שה.
ועל שלמה כמ"ש וריח שלמותיך כריח הלבנון34, ריחא דלבושייכא35, והוא בחי' ריח דמעשה המצות ריח בגדיו36, ובלעו"ז יש ג"כ בגד בוגדים37 לבושים צואים.
זעל כל אבידה פי' על ידי כל הנ"ל י"ל שיאבד הניצוץ האלקי לגמרי, עד שיאמר כי הוא זה שיכול להיות כ"כ עד שיאמר כי הוא זה, פי' דהנה כתי' שמים חשך לאור ואור לחשך38, הוא, הוא חשך, וזה, הוא אור וגילוי, והוא קאי על הנה"ב וכמ"ש הוא הי' גבור ציד39. והנה המרגלים אמרו כי חזק הוא ממנו40 קאי על היצה"ר41, ורז"ל אמרו כביכול אין בעה"ב42 יכול להוציא את כליו, ובעה"ב הוא אדון העולם43, הענין דעולם התיקון הוא שם45 מ"ה44 ועולם התהו הוא שם ס"ג46 והנה"ב שהוא משם50 ב"ן49 שרשו51 משם ס"ג47 ולכן נק' זקן48, וזהו כי חזק הוא ממנו, אבל באמת אינו כן דהוי' הוא אלקים52 ועד שלא נברא העולם הי' הוא
חתמו
ושמו בלבד53 והו"א ר"ת הוא ושמו אחד54, אך ע"י שיאמר כי הוא זה ששמים חושך לאור ואור לחשך עי"ז הוא מ"ש ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא55, ועל ידי תשובה נמשך בחי' ואמר ביום ההוא56 הנה אלקינו זה.
ושמו בלבד53 והו"א ר"ת הוא ושמו אחד54, אך ע"י שיאמר כי הוא זה ששמים חושך לאור ואור לחשך עי"ז הוא מ"ש ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא55, ועל ידי תשובה נמשך בחי' ואמר ביום ההוא56 הנה אלקינו זה.
טעד אלקים יבא דבר שניהם זה קאי על תשובה, פי' שניהם דבתשובה יש ב' דברים57 עקירת הרצון ווידוי דברים, ועד אלקים יבא דבר שניהם פי' שיבא עד אלקים כמ"ש שובה ישראל עד הוי' אלקיך58, הוי' הוא האלקים59 שהוי' כאלקים יחשב.
יאת אשר ירשיעון אלקים ואי' במדר' זה משה60 דכתי' ואלה המשפטים61 אשר תשים לפניהם62 שקאי על משה63 וכתי' כי יהי' להם דבר בא אלי64.
יאישלם שנים לרעהו זה הקב"ה65, ישלם שנים היינו תשו"ע ותשו"ת66 והו"ע תורה ותפלה, ממעמקים ב' עומקים67, והי' רגיל לקרות דף א' קורא ב' דפים ואי' בתדב"א68 שזה תשובה, והוא מלמטלמ"ע וכמו"כ שנים מלמעלמ"ט הם ב' שמות הוי' שקודם י"ג מדה"ר69, וכתי' שלום שלום לרחוק ולקרוב70 לרחוק שנעשה קרוב71 במקום שבע"ת עומדים72 צ"ג אינם יכולים לעמוד, [וב' בחי' שלום73 הם] י"ה ו"ה, הרי משפטי התורה הם בירור דנה"ב.
יבתמז
וכמו"כ ענין מחצית השקל הוא בירור דנה"ב, וזהו העשיר לא ירבה74 והדל לא ימעיט, אין עשיר אלא בדעת75 ואין עני אלא בדעת, העשיר שהוא בחי' אתהפכא לגמרי בחי' טוב מאד לא ירבה מצד הבירור דנה"ב הוא רק עשר (פי' אף שהעשיר הוא אתהפכא והוא בחי' עשרים גרה כנ"ל, אך גוף מצות מחצית השקל הוא לברר הנה"ב דכל משפטי התורה כו' כנ"ל ומצד בירור נה"ב הוא עשר גרה היינו עשר כחות דנה"ב וזהו העשיר לא ירבה על עשר כו'), ואפי' העני בדעת לא ימעט מעשר שיהי' אתכפי' וסוף כל סוף בא לאתהפכא.
וכמו"כ ענין מחצית השקל הוא בירור דנה"ב, וזהו העשיר לא ירבה74 והדל לא ימעיט, אין עשיר אלא בדעת75 ואין עני אלא בדעת, העשיר שהוא בחי' אתהפכא לגמרי בחי' טוב מאד לא ירבה מצד הבירור דנה"ב הוא רק עשר (פי' אף שהעשיר הוא אתהפכא והוא בחי' עשרים גרה כנ"ל, אך גוף מצות מחצית השקל הוא לברר הנה"ב דכל משפטי התורה כו' כנ"ל ומצד בירור נה"ב הוא עשר גרה היינו עשר כחות דנה"ב וזהו העשיר לא ירבה על עשר כו'), ואפי' העני בדעת לא ימעט מעשר שיהי' אתכפי' וסוף כל סוף בא לאתהפכא.
יגוהנה כ"ז בנה"ב וצ"ל העלי' דנה"א, דאף דמצד עצמו א"צ תיקון מ"מ ע"י שמברר הנה"ב ה"ה מתעלה עי"ז, וזהו מ"ש כי תשא את ראש בנ"י שמתעלה לשרש שרשו הראשון. והענין דהנה אי' בזהר בג' דברים נתקשה משה76 במנורה ושקלים והחודש, וזהו מרומז בשמו מש"ה77 מנורה שקלים החוד"ש, ומה שנתקשה בשקלים הוא דישראל הם למעלה ממנין וענין השקלים ה"ז מנין, והראה לו הקב"ה מטבע של אש79 ופי' הרמ"ז78 שבה הי' חקוק כל האורות העליונים וא"ל זה יתנו חלק הגלוי, והענין דלא כל הנשמה מלובשת בגוף80 רק מקצת מהנשמה אבל עיקר הנשמה הוא למעלה והוא בחי' ונוזלים מלבנון81 מזלייהו חזי82, וזהו דע מאין באת83 פי' אין א' בכתר י' בחכ' נו"ן הם נו"ן שע"ב84, והארה לבד מתלבשת בגוף, והו"ע העלם וגילוי וכמ"ש מי ברא אלה85 מי העלם אלה גילוי, וכתי' מי מנה עפר יעקב86 כמו גוש עפר שאינו שייך בו מספר וזהו העלי' שהחלק המלובש בגוף לשרש*87 שרשו הראשון, ולפ"ז צריכים לפרש זה יתנו כמ"ש בירושלמי י"ב שבטים יתנו87 דאי' בס"י ג' אמ"ש88 א' מ' ש' ז' כפולות בג"ד כפר"ת89 וי"ב פשוטות90 ומהם נמשך י"ב שבטים, וזהו"ע והחיות נושאות את הכסא91 דהם י"ב בקר92 דבריאה והם נושאות את הכסא
ידתמח
והאדם שעל הכסא ומה שייך אדם למעלה אלא שהו"ע ע"ס, וזהו זה יתנו י"ב שבטים יתנו והנתינה היא עשר זהו ג' אמ"ש וז' כפולות, שמקבלים מבחי' זו וצריכים ליתן כו' וכתי' והחיות נושאות, נושאות ומנושאות93 שהם מתעלים ג"כ, והענין דהנה כתי' נודע בשערים בעלה94 כל חד וחד לפום מאי דמשער בליבו95, דבמדות יש התחלקות דמאחר דאין דעותיהם שוות96 והמדות שנולדים מהשכל יש בהם התחלקות, אבל בחי' רעותא דליבא97 אין בזה שום התחלקות ומ"מ יש שם עשר ספי' וזהו עשרים גרה שיתעלה חלק הגלוי המלובש בגוף בשרשו ומקורו הראשון אך צ"ל98 ע"פ השכל ואח"כ העלי' בבחי' שלמעלה מהשכל, וזהו"ע מחצית השקל בנה"ב הוא לכה"פ אתכפי' וסוף סוף יבא לאתהפכא ובנה"א העלי' בבחי' רעו"ד, וזהו כי תשא את ראש בנ"י העלי' בשרשו ובמקורו שלמעלה מהשכל כו'.
והאדם שעל הכסא ומה שייך אדם למעלה אלא שהו"ע ע"ס, וזהו זה יתנו י"ב שבטים יתנו והנתינה היא עשר זהו ג' אמ"ש וז' כפולות, שמקבלים מבחי' זו וצריכים ליתן כו' וכתי' והחיות נושאות, נושאות ומנושאות93 שהם מתעלים ג"כ, והענין דהנה כתי' נודע בשערים בעלה94 כל חד וחד לפום מאי דמשער בליבו95, דבמדות יש התחלקות דמאחר דאין דעותיהם שוות96 והמדות שנולדים מהשכל יש בהם התחלקות, אבל בחי' רעותא דליבא97 אין בזה שום התחלקות ומ"מ יש שם עשר ספי' וזהו עשרים גרה שיתעלה חלק הגלוי המלובש בגוף בשרשו ומקורו הראשון אך צ"ל98 ע"פ השכל ואח"כ העלי' בבחי' שלמעלה מהשכל, וזהו"ע מחצית השקל בנה"ב הוא לכה"פ אתכפי' וסוף סוף יבא לאתהפכא ובנה"א העלי' בבחי' רעו"ד, וזהו כי תשא את ראש בנ"י העלי' בשרשו ובמקורו שלמעלה מהשכל כו'.
טוש"פ פקודי
טזוידעת היום1 והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלקים בשמים ממעל ובארץ מתחת אין עוד2. והנה נת"ל בד"ה ראה קראתי בשם3 דענין המקדש הוא שיומשך מש' הוי' בשם א"ד ובעבודה הו"ע מצות ליחדו וזהו מ"ש וידעת היום כו' דאף בזמן המקדש בתוכו לא נא' אלא בתוכם בכאו"א מישראל4 וגם לאחר שחרב בהמק"ד יש בחי' זו בכאו"א, ועפ"ז מתורץ משארז"ל כ"מ שנא' לי5 אינו זז משם לא בעוה"ז כו' דגם עכשיו יש בכ"א בחי' זו, ולפ"ז צ"ל כל הפרטים שהיו במקדש ישנם עכשיו בכ"א מישראל. ולהבין זה צ"ל תחילה ענין והשבות אל לבבך דלכאו' הול"ל והשבות אל לבך דהוי' הוא האלקים כתי' אחר והשבות כו'. אך הנה לבבך הם ב' לבבות חיצוניות הלב ופנימיות הלב6 וכנגד ב' דברים שהיו במקדש מזבח החיצון ומזבח הפנימי7,
יזתמט
מזבח החיצון שם היו מקריבין פרים ואילים וכבשים8, ומזבח הפנימי היו מקטירין עליו קטורת9, והנה חיצוניות הלב היא נגד מזבה"ח והו"ע ההקרבה דנה"ב דשרשו מפני שור10 שבמרכבה כמו הבהמה רק שהבהמה שרשה מפני שור11 שבפני שור והנה"ב שרשה מפני אדם שבפני שור12 אבל מ"מ שרשו מפני שור, וההקרבה היא שיהי' לו אהבה לאלקות, דתפלה נחלק לג' מדריגות13 פסוד"ז וברכת יוצר מדרי' א' ק"ש ואוי"צ מדרי' ב' שמ"ע מדריגה ג', וענין פסוד"ז וברכת יוצר הם התבוננות, פסוד"ז שיר של כל הנבראים הללו את ה' מן השמים14 הללוהו במרומים הללוהו כל מלאכיו15 כו', וברכת ק"ש הוא איך שהשרפים אומרים קדוש והאופנים וחיות הקדש אומרים ברוך ושרש הנה"ב מהחיות עי"ז נעשה הזזה בנה"ב שיהי' ע"ד בהמה של מעלה16 שהו"ע תוקף המדה באלקות כמו"כ הנה"ב יהי' לו תוקף האהבה לאלקות, וזהו ההקרבה דרוח הבהמה יורדת למטה17 וכשפועלים בה העלאה זהו הקרבה, וז"ש אחרי הוי' ילכו כארי' ישאג18 כמו במקדש הי' ארי' דאכיל קורבנין19 כמו"כ כאן כארי' ישאג, ובחי' זו נק' חיצוניות הלב שההתבוננות הוא מבחי' חיצוניות היינו הארת אלקות דברה"ע שהיא רק הארה חיצוניות דכתי' יהללו שם הוי' כי הוא צוה ונבראו20 דאף שהוא שם לבד שהוא הארה מ"מ ונבראו דרך מאליו וממילא ואינו שייך בזה התלבשות כח הפועל בנפעל21 כ"א בבחי' מל' מכ"ע22 והוא בחי' הארה חיצוניות, ואם הי' מתבונן בהתבוננות עצמותו לא הי' הנה"ב מתפעל מזה כלל ומהו הפעולה בהתבוננות, אך כשמתבונן איך שהמקור שלו ומקור המהווה העולם בטל לאלקות פועלים בו ג"כ הזזה וכמאמר אין הגבורות נמתקים אלא בשרשן23, ובחי' פנימיות
מזבח החיצון שם היו מקריבין פרים ואילים וכבשים8, ומזבח הפנימי היו מקטירין עליו קטורת9, והנה חיצוניות הלב היא נגד מזבה"ח והו"ע ההקרבה דנה"ב דשרשו מפני שור10 שבמרכבה כמו הבהמה רק שהבהמה שרשה מפני שור11 שבפני שור והנה"ב שרשה מפני אדם שבפני שור12 אבל מ"מ שרשו מפני שור, וההקרבה היא שיהי' לו אהבה לאלקות, דתפלה נחלק לג' מדריגות13 פסוד"ז וברכת יוצר מדרי' א' ק"ש ואוי"צ מדרי' ב' שמ"ע מדריגה ג', וענין פסוד"ז וברכת יוצר הם התבוננות, פסוד"ז שיר של כל הנבראים הללו את ה' מן השמים14 הללוהו במרומים הללוהו כל מלאכיו15 כו', וברכת ק"ש הוא איך שהשרפים אומרים קדוש והאופנים וחיות הקדש אומרים ברוך ושרש הנה"ב מהחיות עי"ז נעשה הזזה בנה"ב שיהי' ע"ד בהמה של מעלה16 שהו"ע תוקף המדה באלקות כמו"כ הנה"ב יהי' לו תוקף האהבה לאלקות, וזהו ההקרבה דרוח הבהמה יורדת למטה17 וכשפועלים בה העלאה זהו הקרבה, וז"ש אחרי הוי' ילכו כארי' ישאג18 כמו במקדש הי' ארי' דאכיל קורבנין19 כמו"כ כאן כארי' ישאג, ובחי' זו נק' חיצוניות הלב שההתבוננות הוא מבחי' חיצוניות היינו הארת אלקות דברה"ע שהיא רק הארה חיצוניות דכתי' יהללו שם הוי' כי הוא צוה ונבראו20 דאף שהוא שם לבד שהוא הארה מ"מ ונבראו דרך מאליו וממילא ואינו שייך בזה התלבשות כח הפועל בנפעל21 כ"א בבחי' מל' מכ"ע22 והוא בחי' הארה חיצוניות, ואם הי' מתבונן בהתבוננות עצמותו לא הי' הנה"ב מתפעל מזה כלל ומהו הפעולה בהתבוננות, אך כשמתבונן איך שהמקור שלו ומקור המהווה העולם בטל לאלקות פועלים בו ג"כ הזזה וכמאמר אין הגבורות נמתקים אלא בשרשן23, ובחי' פנימיות
יחתנ
הלב הוא שהי' מקטירין עליו קטורת, וקטורת הוא ל' קשר24 דתרגם ותקשור על ידו שני וקטרית25 על ידי', והו"ע התקשרות הנה"א באלקות וכמ"ש הקשורים ליעקב26, וכמו הקטורת שהם דבר שהנשמה נהנה ממנו27 ולא הגוף, אך תחילה צ"ל בירור נה"ב דהנה"א מלובש בנה"ב וכשמבררי' הנה"ב אז אח"כ יוכל להתקשר הנה"א וע"ד ענין החיות שנושאות את הכסא28 והאדם שעל הכסא, רק בהנה"א אינו שייך ל' בירור29, דבירור שייך כשמעורב טו"ר והנה"א הוא חלק אלוקה ממעל30 לכן אינו שייך בו ל' בירור כ"א ל' נתקשר או נתעלה, וע"י בירור דנה"ב מתקשר הנה"א באלקות. וע"ד ענין שבת וששת יומין דחול31, דששת יומין הם ענין הבירורים ושבת בורר אסור32 כ"א עליות העולמות33 והעיקר עלי' דשבת הוא ע"י בירורים דששת יומין דחול ולכן המהלך במדבר ואינו יודע אימתי שבת מונה ששה ימים34 ומשמר יום א', וזהו"ע פנימיות הלב (ע' מענין ההתבוננות שע"י ההעלאה דנה"ב והוא בחי' חיצוניות והתבוננות שע"י העלי' דנה"א והוא בחי' פנימיות בלקו"ת פ' ויקרא בביאור לד"ה אדם כי יקריב מכם36 ושם מבואר כן על עליות הנה"א והנר' שכ"ה גם שהעלי' היא ע"י בירור דנה"ב, ושם מבו'37 שהו"ע מפתחות הפנימים ומפתחות החיצונים38 ומבואר במ"א שהו"ע פסוד"ז וק"ש, פסוד"ז הו"ע מפתחות החיצונים39 בחי' אחרי ה' תלכו40 כו' וע' בשע"ת ח"א שת"פ ד"ה אחרי41, וק"ש הוא מפתחות הפנימים42 עליות הנה"א וצ"ע)35 וזהו והשבות אל לבבך ב' לבבות פנימיות43 וחיצוניות הלב.
הלב הוא שהי' מקטירין עליו קטורת, וקטורת הוא ל' קשר24 דתרגם ותקשור על ידו שני וקטרית25 על ידי', והו"ע התקשרות הנה"א באלקות וכמ"ש הקשורים ליעקב26, וכמו הקטורת שהם דבר שהנשמה נהנה ממנו27 ולא הגוף, אך תחילה צ"ל בירור נה"ב דהנה"א מלובש בנה"ב וכשמבררי' הנה"ב אז אח"כ יוכל להתקשר הנה"א וע"ד ענין החיות שנושאות את הכסא28 והאדם שעל הכסא, רק בהנה"א אינו שייך ל' בירור29, דבירור שייך כשמעורב טו"ר והנה"א הוא חלק אלוקה ממעל30 לכן אינו שייך בו ל' בירור כ"א ל' נתקשר או נתעלה, וע"י בירור דנה"ב מתקשר הנה"א באלקות. וע"ד ענין שבת וששת יומין דחול31, דששת יומין הם ענין הבירורים ושבת בורר אסור32 כ"א עליות העולמות33 והעיקר עלי' דשבת הוא ע"י בירורים דששת יומין דחול ולכן המהלך במדבר ואינו יודע אימתי שבת מונה ששה ימים34 ומשמר יום א', וזהו"ע פנימיות הלב (ע' מענין ההתבוננות שע"י ההעלאה דנה"ב והוא בחי' חיצוניות והתבוננות שע"י העלי' דנה"א והוא בחי' פנימיות בלקו"ת פ' ויקרא בביאור לד"ה אדם כי יקריב מכם36 ושם מבואר כן על עליות הנה"א והנר' שכ"ה גם שהעלי' היא ע"י בירור דנה"ב, ושם מבו'37 שהו"ע מפתחות הפנימים ומפתחות החיצונים38 ומבואר במ"א שהו"ע פסוד"ז וק"ש, פסוד"ז הו"ע מפתחות החיצונים39 בחי' אחרי ה' תלכו40 כו' וע' בשע"ת ח"א שת"פ ד"ה אחרי41, וק"ש הוא מפתחות הפנימים42 עליות הנה"א וצ"ע)35 וזהו והשבות אל לבבך ב' לבבות פנימיות43 וחיצוניות הלב.
יטתנא
ועוד יש עבודה ויחד לבבנו44 הוא כנגד מדרי' אחרת שהי' במקדש וית' אי"ה45. ועוד זאת הי' במקדש יריעות וכלים וביריעות הי' ד'47 מדרי' וכנגדם בכלים ג"כ ד' מדרי', והם כנגד ד' אותיות הוי'46, ובד"כ הי' עשר יריעות כנגד ע"ס48, וד' דיריעות הם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש49, וכנגדן בכלים שולחן מנורה ארון ומזבה"פ. ובעבודה תכלת הו"ע יראה50, דיראה הוא מצד ההתנשאות ואמרז"ל תכלת דומה לים51 וים דומה לרקיע והו"ע מלכותא דרקיע52, וכמ"ש המלך המרומם לבדו53 וכתי' שום תשים עליך מלך54 ואמרז"ל שתהא אימתו עליך55, ובד"כ הו"ע יראה וקבעומ"ש, תולעת שני הוא גון סומק56 והו"ע אהבה ברשפי אש אם רץ לבך57 וזהו"ע הזאת הדמים שהי' במקדש ולכן איש המרובה בדמים יותר אצלו הרשפי אש, ארגמן יש בו כמה גוונים58 והוא מדת הרחמים59 יעקב60 שכולל אברהם ויצחק, וכמ"ש לולי אלקי אבי אברהם ופחד יצחק61, וכתי' ליעקב אשר פדה את אברהם62, שש הוא מדת החסד63 ונק' ששת64 שכולל ששה מדות וכמ"ש יומם יצוה הוי' חסדו65 בתוס' מם שהוא יומא דאזיל עם כולא יומין66, ושש הוא בד67 שהוא לבן שהוא גוון עצמי68 לא
ועוד יש עבודה ויחד לבבנו44 הוא כנגד מדרי' אחרת שהי' במקדש וית' אי"ה45. ועוד זאת הי' במקדש יריעות וכלים וביריעות הי' ד'47 מדרי' וכנגדם בכלים ג"כ ד' מדרי', והם כנגד ד' אותיות הוי'46, ובד"כ הי' עשר יריעות כנגד ע"ס48, וד' דיריעות הם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש49, וכנגדן בכלים שולחן מנורה ארון ומזבה"פ. ובעבודה תכלת הו"ע יראה50, דיראה הוא מצד ההתנשאות ואמרז"ל תכלת דומה לים51 וים דומה לרקיע והו"ע מלכותא דרקיע52, וכמ"ש המלך המרומם לבדו53 וכתי' שום תשים עליך מלך54 ואמרז"ל שתהא אימתו עליך55, ובד"כ הו"ע יראה וקבעומ"ש, תולעת שני הוא גון סומק56 והו"ע אהבה ברשפי אש אם רץ לבך57 וזהו"ע הזאת הדמים שהי' במקדש ולכן איש המרובה בדמים יותר אצלו הרשפי אש, ארגמן יש בו כמה גוונים58 והוא מדת הרחמים59 יעקב60 שכולל אברהם ויצחק, וכמ"ש לולי אלקי אבי אברהם ופחד יצחק61, וכתי' ליעקב אשר פדה את אברהם62, שש הוא מדת החסד63 ונק' ששת64 שכולל ששה מדות וכמ"ש יומם יצוה הוי' חסדו65 בתוס' מם שהוא יומא דאזיל עם כולא יומין66, ושש הוא בד67 שהוא לבן שהוא גוון עצמי68 לא
כתנב
כשאר גוונים והו"ע מ"ש וישכם לבן בבקר69, בקר הוא בקר דאברהם71 מדת החסד72 ונמשך בו בחי' לובן העליון70 ובעבודה הוא רצון פשוט לאלקות בחי' יחידה73.
כשאר גוונים והו"ע מ"ש וישכם לבן בבקר69, בקר הוא בקר דאברהם71 מדת החסד72 ונמשך בו בחי' לובן העליון70 ובעבודה הוא רצון פשוט לאלקות בחי' יחידה73.
כאוכנגד זה הי' ד' מדרי' בכלים, שולחן הוא נגד תכלת שהוא בחי' מל'74 יראת המלך כנ"ל כמו"כ שולחן75 בחי' וכמ"ש76 כי על שולחן המלך הוא אוכל77, אמנם כל ההשפעות הם ע"י בחי' השולחן78 דשולחן בצפון79 וכתי' מצפון זהב יאתה80 ולכן השולחן עצמו וכל כליו היו של זהב81, וההפרש בין תכלת לשולחן דתכלת דומה לים וים דומה לרקיע שהוא כדורי82 בחי' מקיף והשולחן פנימי, דבמל' יש ב' בחי' בחי' מקיף והוא מ"ש המלך המרומם לבדו מאז ומזה נמשך בחי' יראה דעיקר היראה שנמשך ממלך הוא ממה שהוא מנושא ומרומם מהעם, ועוד בחי' י"ל במל' שמתפשט השפע בפנימיות וכמ"ש ואתה מחי'83 את כולם84 וזהו"ע שולחן. ומנורה היא נגד תולעת שני שהוא אהבה ברשפי אש וכמו"כ מנורה הוא אש רק שהוא מדרי' הגבוה יותר שיש בה שמן ופתילה86 שהוא בחי' תורה85. ונגד שש שהי' במקדש הו"ע הארון דהנה נת"ל דשש הוא לבן שהוא גוון עצמי לא כשאר גוונים שהם צבועים בל"א גיפארבט, וכמו"כ הלוחות88 הם חקוקים שהוא מני' ובי' והוא
כבתנג
למעלה מבחי' תושב"כ87 וכמו כשכותבין בדיו על הקלף הרי הם ב' דברים נפרדים והדיו הוא דבר נוסף, וכמו"כ למעלה אש שחורה ע"ג אש לבנה89 ה"ז דבר נוסף אבל הלוחות הם חקוקים מני' ובי' ולמעל' הו"ע גליף גליפו בטה"ע90, וענין שנתנו הלוחות בארון דהנה נת"ל דבעבודה הו"ע בחי' יחידה ונק' כן דמקבל מא"ס בחי' יחיד91 וזהו שנתנו הלוחות בארון זהו ההשפעה מבחי' יחיד בבחי' יחידה. וכנגד ארגמן הוא מזה"פ שהי' מכוון כנגד הארון92 והוא בחי' ת"ת93 בריח התיכון המבריח94 מהקצה אל הקצה.
למעלה מבחי' תושב"כ87 וכמו כשכותבין בדיו על הקלף הרי הם ב' דברים נפרדים והדיו הוא דבר נוסף, וכמו"כ למעלה אש שחורה ע"ג אש לבנה89 ה"ז דבר נוסף אבל הלוחות הם חקוקים מני' ובי' ולמעל' הו"ע גליף גליפו בטה"ע90, וענין שנתנו הלוחות בארון דהנה נת"ל דבעבודה הו"ע בחי' יחידה ונק' כן דמקבל מא"ס בחי' יחיד91 וזהו שנתנו הלוחות בארון זהו ההשפעה מבחי' יחיד בבחי' יחידה. וכנגד ארגמן הוא מזה"פ שהי' מכוון כנגד הארון92 והוא בחי' ת"ת93 בריח התיכון המבריח94 מהקצה אל הקצה.
כגוהנה ההפרש בין ד' מדרי' שביריעות לד' מדרי' שבכלים, דגבי יריעות כתי' שזור95 שהיו כלולים יחד ובהכלים הי' התחלקות דהארון הי' בקדה"ק והבדיל הפרוכת וכמ"ש והבדילה הפרוכת96 לכם בין הקדש ובין קדה"ק והשולחן ומנורה ומזבח היו בהיכל97 במקדש ובמשכן היו באהל מועד שולחן בצפון ומנורה בדרום98 ומזבח מכוון באמצע. והענין דהנה לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים99, דכל דבר הוא תחת התחלקות הזמן אפי' מצות כמו מצות מילה שניתנה לאברהם ולא קודם, וכן כלליות תורה ניתנה למשה, אף דתומ"צ הם למעלה מהזמן מ"מ למטה100 מן הזמן, וכתי' השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה101 כו' הרי ישנם עתה ג"כ אך עדיין לא הגיע הזמן שצריכים להתגלות, אך כ"ז תחת השמים אבל בשמים אינו שייך שם התחלקות, ובעבודה הם מוחין ולב דבלב שייך התחלקות אהבה בפ"ע ויראה בפ"ע וזהו והשבות אל לבבך, אבל במוחין אינו שייך התחלקות וזהו וידעת היום שבחי'102 דעת אין שם התחלקות, הגם דגם בדעת יש חו"ג103 מ"מ
כדתנד
הם כלולים, וכמו עד"מ מים מכבה אש ודוקא אש הוא מכבה אבל מקור אין104 המים מכבה וכמו צור שיש בו כח על אש וכשנותנו במים אין המים מכבה הכח, או כמ"ש הרמב"ן דהכח היולי מהד' יסודות ארמ"ע106 שהן עצמן הפכים אבל הכח היולי105 מארמ"ע כלולים יחד, וכמו"כ יובן דבבחי' שמים אינו שייך107, ועפ"ז יובן דיריעות שהם בחי' מקיפים לכן היו שזורים שאינו שייך שם התחלקות אבל בכלים שהם תחת השמים לכן שייך שם התחלקות.
הם כלולים, וכמו עד"מ מים מכבה אש ודוקא אש הוא מכבה אבל מקור אין104 המים מכבה וכמו צור שיש בו כח על אש וכשנותנו במים אין המים מכבה הכח, או כמ"ש הרמב"ן דהכח היולי מהד' יסודות ארמ"ע106 שהן עצמן הפכים אבל הכח היולי105 מארמ"ע כלולים יחד, וכמו"כ יובן דבבחי' שמים אינו שייך107, ועפ"ז יובן דיריעות שהם בחי' מקיפים לכן היו שזורים שאינו שייך שם התחלקות אבל בכלים שהם תחת השמים לכן שייך שם התחלקות.
כהוהנה נת"ל דבחי' ויחד לבבינו הוא נגד עבודה אחרת שהי' במקדש, והוא, דלהקטיר קטרת על מזבה"פ היו מביאים גחלים מזבה"ח108, והענין דבמזבה"פ109 בעבודה הוא שמו"ע דמה קטרת110 כך צלותא בחשאי111, פי' קטרת בחשאי דעל מזבח החיצון הי' ארי' דאכיל קורבנין והי' שורף ומכלה הבהמה ובעבודה הו"ע והאופנים וחיות ברעש גדול112 והו"ע בירור דנה"ב, אבל בקטרת היו מביאים גחלים לוחשות מעל מזבה"ח113 גחלים שרופים בל"א איבער געברענטע רק בהעלם הי' בהם רצוא ושוב, והקרבה דקטורת הוא משארז"ל מיכאל עומד ומקריב114 נשמותיהן דצדיקים ע"ג מזבח, דנשמות אף דשרשן מפנימיות הכלים115 מ"מ ה"ז כלי וכדי לאשתאבא בגופא דמלכא116 צ"ל הקרבה, ומה שהיו מביאים גחלים ממזבה"ח זהו ויחד לבבינו יחוד פנימיות הלב עם חיצוניות הלב, ובתפלה הוא ק"ש ואמוי"צ לכן יש בויציב ט"ו ווי"ן117 דבווין תתקטר118 והוא התקשרות פנימיות הלב עם חיצוניות הלב.
כותנה
ועפ"ז יובן119 פלוגתא דמשה עם בצלאל120, בצלאל אמר שיעשה תחילה המשכן ואח"כ הכלים ומשה א' בהיפך, דכסדר צ"ל תחילה המקיף ואח"כ יומשך בפנימיות וזהו שא"ל דרך אדם בונה בית ואח"כ מכניס לתוכו כלים, כלים שאעשה להיכן אכניסם, וא"ל בצל אל הית וידעת121 צל הוא מקיף, ומשה א' שצ"ל תחילה הכלים דהעיקר הוא האתעדל"ת וכמ"ש הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים122 כו' רק באבותיך חשק ה'123, דהעיקר האתעדל"ת, וכתי' הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך ואף כי הבית הזה124, וכדי שיומשך אפי' המקיף הוא ע"י אתעדל"ת, וזהו שכ' בפ' תרומה ועש"ו ארון125 עצי שטים כו' ועשי"ת שולחן126 כו' ועשי"ת מנורת127 אתעדל"ת מלמטלמ"ע ועי"ז יומשך המקיף. וזהו הפלוגתא דב"ש וב"ה128 בש"א שמים קדמו וכמ"ש בראשית ברא אלקים129 את השמים ואת הארץ ובה"א ארץ קדמו130 דכתי' ביום עשות ה' אלקים131 ארץ ושמים וכתי' לפנים ארץ יסדת132, ושניהם אמת דמצד המקיף שמים קדמו דבסדר השתל' שמים קדום לארץ, אבל עיקר המכוון הוא בשביל הארץ דכתי' אנכי עשיתי ארץ133 ואדם עלי' בראתי וארץ קדמה, וכמו"כ כאן בצלאל אמ' איך שצ"ל בסדר השתל' והמקיף קדום לפנימי ומשה א' שהעיקר האתעדל"ת ועי"ז יומשך המקיף.
ועפ"ז יובן119 פלוגתא דמשה עם בצלאל120, בצלאל אמר שיעשה תחילה המשכן ואח"כ הכלים ומשה א' בהיפך, דכסדר צ"ל תחילה המקיף ואח"כ יומשך בפנימיות וזהו שא"ל דרך אדם בונה בית ואח"כ מכניס לתוכו כלים, כלים שאעשה להיכן אכניסם, וא"ל בצל אל הית וידעת121 צל הוא מקיף, ומשה א' שצ"ל תחילה הכלים דהעיקר הוא האתעדל"ת וכמ"ש הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים122 כו' רק באבותיך חשק ה'123, דהעיקר האתעדל"ת, וכתי' הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך ואף כי הבית הזה124, וכדי שיומשך אפי' המקיף הוא ע"י אתעדל"ת, וזהו שכ' בפ' תרומה ועש"ו ארון125 עצי שטים כו' ועשי"ת שולחן126 כו' ועשי"ת מנורת127 אתעדל"ת מלמטלמ"ע ועי"ז יומשך המקיף. וזהו הפלוגתא דב"ש וב"ה128 בש"א שמים קדמו וכמ"ש בראשית ברא אלקים129 את השמים ואת הארץ ובה"א ארץ קדמו130 דכתי' ביום עשות ה' אלקים131 ארץ ושמים וכתי' לפנים ארץ יסדת132, ושניהם אמת דמצד המקיף שמים קדמו דבסדר השתל' שמים קדום לארץ, אבל עיקר המכוון הוא בשביל הארץ דכתי' אנכי עשיתי ארץ133 ואדם עלי' בראתי וארץ קדמה, וכמו"כ כאן בצלאל אמ' איך שצ"ל בסדר השתל' והמקיף קדום לפנימי ומשה א' שהעיקר האתעדל"ת ועי"ז יומשך המקיף.