Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אשלש רגלים תחוג לי
ליל ב' דפסח
שלש רגלים תחוג לי1 בשנה2 את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים3, וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה4, ולכאו' צ"ל הלא מ"ש תחוג לי פי' אוא"ס עצומ"ה ונק' מועדי הוי'5 וא"כ מה הם
ליל ב' דפסח
שלש רגלים תחוג לי1 בשנה2 את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים3, וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה4, ולכאו' צ"ל הלא מ"ש תחוג לי פי' אוא"ס עצומ"ה ונק' מועדי הוי'5 וא"כ מה הם
בתפא
תלוים בתבואת6, דפסח צ"ל בחדש האביב זמן בישול שעורים7 ודוקא בעודם מחוברי' כמו קישות שהתליע באיבו8, ושבועות בזמן קציר חטים9, וסוכות בזמן האסיף10, ואם הם שייכים להתבואה דוקא הי' צ"ל בארץ דבחו"ל אין זמן התבואה כו' ולא יש לנו תבואה כו' והמועדים הם בין בארץ בין בחו"ל11. והענין דהנה רגלים פי' ל' רגל המהלכת12 ג"כ וכמארז"ל קטן שאינו יכול13 לאחוז בידיו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית פטור מראי' שנא' שלש רגלים וצ"ל מה שייך רגל המהלכת לרגלים. והענין דהנה כתי' כה אמר ה' אם בדרכי תלך ונתתי לך מהלכים14 בין העומדים האלה, הנה עבודת המלאכים הוא בבחי' עמידה וכמ"ש שרפים עומדים15, כולם עומדים ברום עולם16, ויש בזה מעלה וחסרון, מעלה שאינו שייך בהם ירידה דאינם מתלבשים בגופים דד' יסודות, וחסרון שאין בהם עלי' כ"כ אף שממשיכים ע"י בטולם המשכת אלקות כו' מ"מ אין העלי' כ"כ, דכתי' ורגליהם רגל ישרה17 ואי' בתוס' ישר"ה מספר תקט"ו18 כמנין תקט"ו תפלות שהתפלל משה כמנין ואתחנ"ן19, וצ"ל למה מספר תקט"ו דוקא, ומצינו כל המספרים שבשמים הם ת"ק כמו עובי כל רקיע20 מהלך ת"ק שנה בין כל רקיע מהלך ת"ק שנה כו' עץ החיים מהלך ת"ק שנה21, וצ"ל למה מספר ת"ק דוקא.
תלוים בתבואת6, דפסח צ"ל בחדש האביב זמן בישול שעורים7 ודוקא בעודם מחוברי' כמו קישות שהתליע באיבו8, ושבועות בזמן קציר חטים9, וסוכות בזמן האסיף10, ואם הם שייכים להתבואה דוקא הי' צ"ל בארץ דבחו"ל אין זמן התבואה כו' ולא יש לנו תבואה כו' והמועדים הם בין בארץ בין בחו"ל11. והענין דהנה רגלים פי' ל' רגל המהלכת12 ג"כ וכמארז"ל קטן שאינו יכול13 לאחוז בידיו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית פטור מראי' שנא' שלש רגלים וצ"ל מה שייך רגל המהלכת לרגלים. והענין דהנה כתי' כה אמר ה' אם בדרכי תלך ונתתי לך מהלכים14 בין העומדים האלה, הנה עבודת המלאכים הוא בבחי' עמידה וכמ"ש שרפים עומדים15, כולם עומדים ברום עולם16, ויש בזה מעלה וחסרון, מעלה שאינו שייך בהם ירידה דאינם מתלבשים בגופים דד' יסודות, וחסרון שאין בהם עלי' כ"כ אף שממשיכים ע"י בטולם המשכת אלקות כו' מ"מ אין העלי' כ"כ, דכתי' ורגליהם רגל ישרה17 ואי' בתוס' ישר"ה מספר תקט"ו18 כמנין תקט"ו תפלות שהתפלל משה כמנין ואתחנ"ן19, וצ"ל למה מספר תקט"ו דוקא, ומצינו כל המספרים שבשמים הם ת"ק כמו עובי כל רקיע20 מהלך ת"ק שנה בין כל רקיע מהלך ת"ק שנה כו' עץ החיים מהלך ת"ק שנה21, וצ"ל למה מספר ת"ק דוקא.
גוהענין דהנה כתי' לך ה' הגדולה והגבו'22 והת"ת והנצח וההוד, ואמרז"ל הגדולה זו קרי"ס והגבו' מכות בכורות ות"ת מ"ת והנצח בנין ירושלים וההוד בנין24 בהמק"ד23, דה' מדות אלו הם עקרי המדות25 וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד
דתפב
יבנה26 וכתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה27 רחמים וחסדים הם מקור העולם, וכמארז"ל בתחילה עלה במח'28 לברוא את העולם במה"ד ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדת החסד מדתו של אברהם29 וכמ"ש בהבראם באברהם30, ראה שאינו מתקיים שיתף עמו מדתו של יעקב מדה"ר31 וכמארז"ל על השמים נטל אש ומים ופתכן32 זה בזה ולא הוה גלדא33 עד דאגלידא ברוחא עילאה שהיא מדתו של יעקב, וזהו חג"ת, ונו"ה הם ענפים נצח ענף החסד והוד ענף הגבו'34 ומצינו דעיקר ההשפעה הוא מהענפי' כמו הפירות שאינם צומחים על האילן כ"א על הענפים, וה' אלו הם עקרי המדות לכן מתניתא תנא35 רק ה' אלו, אף שיש מדה ששית כי כל בשמים וארץ הוא רק מחבר שמים וארץ36 שכל מה שיש בשמים יהי' בארץ והוא השפעה לבר מגופא, ואפי' הולדה שהיא בדומה לו הוא ג"כ לבר מגופא דאינו דבר חדש, והמדות העיקרים הם חמש אלו, ועבודת המלאכים הוא להמשיך מי"ה בו"ה דה' מדות הנ"ל הם ו"ה וצריכים להמשיך מי"ה דכתי' כי אמרתי עולם חסד יבנה דלצורך בריאת העולמות הי' צריכים לבנות מדת החסד37 וכתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה רחמים וחסדים שייכי' לעולם דענין החסד שייך כשיש זולת38 אבל בלא זולת לא שייך כלל מדת החסד וכן רחמים כו' אבל מוחין אינם שייכים לזולת כלל וכי בשביל שאין זולת לא ישכיל השכלות, ומשארז"ל ומתלמידי יותר מכולם39 היינו להוציא מהעלם אל הגילוי, וזשארז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם40
יבנה26 וכתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה27 רחמים וחסדים הם מקור העולם, וכמארז"ל בתחילה עלה במח'28 לברוא את העולם במה"ד ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדת החסד מדתו של אברהם29 וכמ"ש בהבראם באברהם30, ראה שאינו מתקיים שיתף עמו מדתו של יעקב מדה"ר31 וכמארז"ל על השמים נטל אש ומים ופתכן32 זה בזה ולא הוה גלדא33 עד דאגלידא ברוחא עילאה שהיא מדתו של יעקב, וזהו חג"ת, ונו"ה הם ענפים נצח ענף החסד והוד ענף הגבו'34 ומצינו דעיקר ההשפעה הוא מהענפי' כמו הפירות שאינם צומחים על האילן כ"א על הענפים, וה' אלו הם עקרי המדות לכן מתניתא תנא35 רק ה' אלו, אף שיש מדה ששית כי כל בשמים וארץ הוא רק מחבר שמים וארץ36 שכל מה שיש בשמים יהי' בארץ והוא השפעה לבר מגופא, ואפי' הולדה שהיא בדומה לו הוא ג"כ לבר מגופא דאינו דבר חדש, והמדות העיקרים הם חמש אלו, ועבודת המלאכים הוא להמשיך מי"ה בו"ה דה' מדות הנ"ל הם ו"ה וצריכים להמשיך מי"ה דכתי' כי אמרתי עולם חסד יבנה דלצורך בריאת העולמות הי' צריכים לבנות מדת החסד37 וכתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה רחמים וחסדים שייכי' לעולם דענין החסד שייך כשיש זולת38 אבל בלא זולת לא שייך כלל מדת החסד וכן רחמים כו' אבל מוחין אינם שייכים לזולת כלל וכי בשביל שאין זולת לא ישכיל השכלות, ומשארז"ל ומתלמידי יותר מכולם39 היינו להוציא מהעלם אל הגילוי, וזשארז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם40
התפג
אלפך חכ' ואלפך בינה42 הם קדמו לעולם שאינם שייכים לעולם41 כלל, וזהו עבודת המלאכים להמשיך ממוחין למדות וזהו ישר"ה מספר תקט"ו ת"ק הוא חמש כלולים מי' וי' מי' מספר ת"ק והמלאכים ממשיכים מט"ו י"ה בת"ק, וזהו עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכתי' ועל יובל ישלח שרשיו43 מה שמו46 דההוא נהר יובל שמו44 חיים שמו חו"ב45, וזהו"ע העמידה ויש בזה מעלה וחסרון מעלה שאינם מתלבשים בגופי' וחסרון דאף שע"י אמירתם קדוש ממשיכים מוחין במדות מ"מ א"ז עלי' כ"כ.
אלפך חכ' ואלפך בינה42 הם קדמו לעולם שאינם שייכים לעולם41 כלל, וזהו עבודת המלאכים להמשיך ממוחין למדות וזהו ישר"ה מספר תקט"ו ת"ק הוא חמש כלולים מי' וי' מי' מספר ת"ק והמלאכים ממשיכים מט"ו י"ה בת"ק, וזהו עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכתי' ועל יובל ישלח שרשיו43 מה שמו46 דההוא נהר יובל שמו44 חיים שמו חו"ב45, וזהו"ע העמידה ויש בזה מעלה וחסרון מעלה שאינם מתלבשים בגופי' וחסרון דאף שע"י אמירתם קדוש ממשיכים מוחין במדות מ"מ א"ז עלי' כ"כ.
ווכשם שיש בחי' עמידה במלאכים כמו"כ יש עמידה בנשמות, דנשמה קודם התלבשותה בגוף כתי' חי ה' אשר עמדתי47, ואדרבה העמידה היא בבחי' יותר גבוה48 ואפי' לאחר שנתלבשה בגוף יש בה עבודת העמידה וכמו אשר כח בו49 לעמוד בהיכל המלך פי' שיכול לעצור א"ע אפי' מדברי' הכרחים, וכמ"ש בזהר דכורא קאים בחילא50 באשה קרא מושב51 ודכורא כו' ובעבודה הוא שעומד מחשבות52 זרות ורצונות זרות, דכמו שנת"ל53 שיש הילוך בקדושה כמו"כ יש הילוך בלעו"ז54 וכמ"ש ויבא הולך לאיש עשיר55 כו' ואח"כ נק' אורח ואח"כ איש וקאי על היצה"ר56 בתחילה הוא כמו הולך בדבר57 מעבר בל"א58 פאר באייגייער, וכשממלא רצונו מעט נק' אורח שעושה אכסניא עד שנעשה איש בעה"ב ומושל ושולט וכמארז"ל היום אומר לו כך59 ומחר אומר לו כך כו', וכשעומד מהילוך זה זהו עבודת העמידה בנשמות, ובמשכן הם קרשי המשכן דלמעלה שרפים עומדים ולמטה
זתפד
עצי שיטים עומדים60 שיטים הוא דאין אדם עובר עבירה62 אא"כ נכנס בו רוח שטות61, אבל כשעצי שיטים עומדים עי"ז ממשיך ג"כ מבחי' י"ה, וזהו הללו יה63 וזהו"ע ט"ו64 תשבחות דישתבח65 שהם נגד ט"ו תי' דבפסוק את ה' האמרת66 כו' וט"ו ווין דאוי"צ67 הכל מכוון אחד ההמשכה מי"ה בו"ה.
עצי שיטים עומדים60 שיטים הוא דאין אדם עובר עבירה62 אא"כ נכנס בו רוח שטות61, אבל כשעצי שיטים עומדים עי"ז ממשיך ג"כ מבחי' י"ה, וזהו הללו יה63 וזהו"ע ט"ו64 תשבחות דישתבח65 שהם נגד ט"ו תי' דבפסוק את ה' האמרת66 כו' וט"ו ווין דאוי"צ67 הכל מכוון אחד ההמשכה מי"ה בו"ה.
חעוד מדרי' יש מ"ש ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, דבחי' עמידה שנת"ל הוא בחי' בכל לבבך ובכל נפשך68 והו"ע ממכ"ע ע"י ההתבוננות דלאהבה את ה' אלקיך כי הוא חייך69 כמו האדם שאוהב חיי נפשו כמו"כ יהי' לו אהבה לאלקות, אבל ההילוך הוא כשיתבונן איך דא"ס למעלה עד אין קץ70 ולמטה עד אין תכלית ולגדולתו אין חקר71 ועי"ז יבא לתשובה בחילא יתיר72 בכל מאדך בלי גבול73 והוא הרגל השלישי. וע"י ההילוך מלמטה כמ"ש אם בחקתי תלכו74 וכמ"ש גבי אברהם התהלך לפני75 עי"ז נמשך ההילוך מלמעלה וכמ"ש והתהלכתי בתוככם76. וזהו מ"ש עד יעבור עמך הוי', דכתי' ויקרא הוי' הוי'78 שיש ב' שמות הוי' א' שם הוי' דסדר השתל', י' חכמה79 ה' בינה ו"ה מדות ודיבור80, ויש שם הוי' שלמעלה מסדר השתל', עד יעבור עמך הוי' למעלה משם הוי'77 דסדר השתל', וכמו אתהלך לפני הוי'81 לפני שם הוי' דסדר השתל'. וזהו הפך ים ליבשה82 בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו,
טתפה
דנהר יוצא מעדן83 וכתי' משם יפרד84 מפני שנמשך בכל עולם לפ"ע עד שנעשה העלמות והסתרים, אך בנהר יעברו ברגל ע"י רגל השלישי עי"ז בעבר הנהר85 למעלה מהנהר וממילא נמשך גילוי אלקות למטה כמו למעלה, שם נשמחה בו בחי' א"ס עצומ"ה, וזהו שלש רגלים תחוג ל"י א"ס עצומ"ה.
דנהר יוצא מעדן83 וכתי' משם יפרד84 מפני שנמשך בכל עולם לפ"ע עד שנעשה העלמות והסתרים, אך בנהר יעברו ברגל ע"י רגל השלישי עי"ז בעבר הנהר85 למעלה מהנהר וממילא נמשך גילוי אלקות למטה כמו למעלה, שם נשמחה בו בחי' א"ס עצומ"ה, וזהו שלש רגלים תחוג ל"י א"ס עצומ"ה.
יושרש ההפרש בין עבודת המלאכים לעבודת הנשמות בבחי' הילוך הוא, דמלאכים ממשיכים זיווג חיצוני דחו"ב86 שהוא אין ויש87, חכ' נק' אין והחכ' מאין תמצא89 ובינה נק' יש להנחיל אוהבי יש90 והוא ראשית ההשתל'88 שהו"ע השתל' עו"ע91 שהעלול מלביש רק מחצה התחתון92 מהעילה וכן העלול שלמטה ממנו מלביש מחצה התחתון מהעלול דעילה הראשונה, וכמו שכל ומדות מח' ודיבור דהמדות מלבישים רק מחצה התחתון מהשכל ולא כל השכל מלובש בהמדה, ולכן האור מתמעט למטה מטה עד שאפשר להיות העלם והסתר, ולכן אף שממשיכים בחי' חכ' ואוא"ס המלובש בו93, הכל רק בחי' חיצוניות שהוא ראשית ההשתל', אבל נשמות ע"י ההילוך ממשיכים בחי' פנימיות דשם מאיר א"א ועתיק ועוד למעלה יותר עד א"ס ממש, וזהו קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים ודילוג ברגל אחת95 הוא רגל השלישי, וגילוי זה הי' ביצ"מ94 ובמורא גדול זו גילוי שכינה96 ומבואר במ"א בחי' מל' דא"ס97. וזהו מצה זו שאנו אוכלים על שום מה על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה98, מלכים
יאתפו
הוא כמ"ש הנה המלכים נועדו100 הם יהודה ויוסף בחי' צ"ע101, מלכי חו"ב, מלך בחי' כתר99, וכ"ז ממשיכים ע"י ההילוך, ומדרי' זו הוא בחי' צדיק שלמעלה מישר וכמ"ש בזהר102.
הוא כמ"ש הנה המלכים נועדו100 הם יהודה ויוסף בחי' צ"ע101, מלכי חו"ב, מלך בחי' כתר99, וכ"ז ממשיכים ע"י ההילוך, ומדרי' זו הוא בחי' צדיק שלמעלה מישר וכמ"ש בזהר102.
יבוצ"ל למה דוקא נשמה בגוף מגיע לבחי' צדיקים דכתי' ועמך כולם צדיקים103 קאי דוקא על נשמות בגופי'. והענין דהנה הצמיחה היא בארץ דוקא אף דשמים למעלה מארץ וכמ"ש שמים לרום104 מ"מ עיקר הצמיחה בארץ דוקא, וכמו הצומח שמחי' את האדם105 אף שהמדבר למעלה מהצומח ובניהם106 מפסיק בע"ח, מ"מ הצומח מחי' את האדם, דכל אור שהוא למעלה יותר יורד למטה יותר107, א"כ בהצומח יש ניצוץ דתהו עליון יותר לכן ע"י שהאדם מבררו מחי' אותו, א"כ יתרון האור מתוך החשך108 וכמו אין אדם רואה מתוך הלבן שבעין אלא מתוך השחור109, וכמו מים חיים הם דוקא לאחר שבוקעים את עפר הארץ110 וכמו שהם בים אינם מ"ח111, וכמו"כ כאן דנר ה' נשמת אדם112 וכמו הנר שמאיר במקום החשך כמו"כ הנשמה מברר הגוף והנה"ב ועי"ז נמשך בחי' א"ס שלמעלה מסדר השתל', ועיקר גילוי בחי' זו יהי' לע"ל אך הארה מבחי' זו מאיר עכשיו ג"כ כו'.