Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אשוש תשיש
נאמר על חתונת ר"ד בן רש"ר ש"ק פ' נשא הנחה ש' אמר"ת
שוש תשיש1 ותגל העקרה בקבוץ בני' לתוכה בשמחה2, הנה אבודרהם פי'3 ברכה זו נתקנה כנגד שמחת ירושלים, והטעם שהקדימה ברכה זו קודם ברכת זווג חתונה משום שכ' תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש5 שמחתי4, פי' ראש שמחתי היינו שמחת נשואין ומקודם לזה נא' אזכרת6
נאמר על חתונת ר"ד בן רש"ר ש"ק פ' נשא הנחה ש' אמר"ת
שוש תשיש1 ותגל העקרה בקבוץ בני' לתוכה בשמחה2, הנה אבודרהם פי'3 ברכה זו נתקנה כנגד שמחת ירושלים, והטעם שהקדימה ברכה זו קודם ברכת זווג חתונה משום שכ' תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש5 שמחתי4, פי' ראש שמחתי היינו שמחת נשואין ומקודם לזה נא' אזכרת6
בתקסו
ירושלים וע"כ נא' שוש תשיש קודם שמח תשמח כו'. ופי' תשיש היינו שמשמח לאחרים7 כמ"ש כמשוש חתן על כלה8 ישיש עליך אלקיך, וכן כתי' משמח חתן עם הכלה9 שהכלה משמח להחתן כו', בקבוץ בני' לתוכה כו' היינו כמו דכתי' ברחמים גדולים אקבצך10. אך הנה צ"ל מפני מה בשמח תשמח נא' משמח חתן וכלה ובברכת אשר ברא נא' משמח חתן עם הכלה11, הלא מ"ש חתן וכלה משמע שעיקר השמחה שייך להחתן רק שהכלה מקבל12 מהחתן וכמו שארז"ל כל הנהנה מסעודת חתן13 ואינו משמחו, משמחו מה שכרו, משמע שעיקר הסעודה שייך להחתן רק שהכלה מקבלת מהחתן, משמח חתן עם הכלה משמע שעיקר הוא הכלה והחתן הוא מקבל מהכלה.
ירושלים וע"כ נא' שוש תשיש קודם שמח תשמח כו'. ופי' תשיש היינו שמשמח לאחרים7 כמ"ש כמשוש חתן על כלה8 ישיש עליך אלקיך, וכן כתי' משמח חתן עם הכלה9 שהכלה משמח להחתן כו', בקבוץ בני' לתוכה כו' היינו כמו דכתי' ברחמים גדולים אקבצך10. אך הנה צ"ל מפני מה בשמח תשמח נא' משמח חתן וכלה ובברכת אשר ברא נא' משמח חתן עם הכלה11, הלא מ"ש חתן וכלה משמע שעיקר השמחה שייך להחתן רק שהכלה מקבל12 מהחתן וכמו שארז"ל כל הנהנה מסעודת חתן13 ואינו משמחו, משמחו מה שכרו, משמע שעיקר הסעודה שייך להחתן רק שהכלה מקבלת מהחתן, משמח חתן עם הכלה משמע שעיקר הוא הכלה והחתן הוא מקבל מהכלה.
גלהבין זאת צ"ל תחלה הנה כתי' רני עקרה לא ילדה14, לכאורה אינו מובן כיון שלא ילדה איך שייך רינה, מ"ש עד עקרה ילדה שבעה15 היינו מפני שילדה אבל כאן כיון שלא ילדה איך שייך רני כו'. להבין זאת צ"ל תחלה ההפרש בין אירוסין לנשואין שעכשיו הוא רק אירוסין ולע"ל יהי' בחי' נשואין, כי עכשיו כללית מ"ת הוא רק אירוסין16 כמ"ש ארשתיך לי17, וקדשתם היום ומחר18, וע"כ בברכה אנו אומרים אשר קדשנו במצותיו19 וכתי' קדשינו במצותיך20 שע"י מצות שלמטה מגיע למצותיך שממשיכים עי"ז מצות שלמעלה שכ"ז הו"ע אירוסין, אבל לע"ל יהי' בחי' נשואין21 ביום ההוא תקראו לי אישי22, כי בועליך עושיך23, שלע"ל יתגלה פנימי' התורה כו'.
דתקסז
להבין זאת הנה בזוהר איתא שיש ב' בחי' גלגלתא דחפיא על מוחא24 ומוחא, גלגלתא היינו בחי' רצון25 שענין רצון הוא שחופה על המוחין כמו עד"מ כאשר יש לו רצון שהאדם אומר שכך הוא רוצה ואינו אומר הטעם מפני מה הוא רוצה כך26 שהרצון הוא חופה על הטעם כי באמת יש לו טעם מפני מה הוא רוצה כן רק שהטעם אינו בגלוי והרצון הוא בגילוי, כך יובן הנה המצות דעכשיו היינו בחי' רצון כמו ע"י תפילין ממשיכים בחי' ד' מוחין27 קדש הוא בחי' חכמה והי' כי יביאך הוא בחי' בינה שמוהא"ש28 הוא בחי' דעת שנחלק לחו"ג29 וע"י שמניחים תפילין עי"ז ממשיכים ד' מוחין, שזהו ע"פ השכל אינו מושג איך ע"י שנכתב על קלף גשמי עי"ז יומשך ד' מוחין, אלא שכך רצון העליון ב"ה כאשר מניחים תפילין שנכתב על קלף גשמי עי"ז ממשיכים ד' מוחין עליונים שמצות דעכשיו הוא בחי' רצון. אבל לע"ל יתגלה בחי' טעם שברצון שיתגלה הטעם והעונג מהמצוה, ע"כ אנו רואים שהאבות הי' טפילים לאמהות שג' הטעימן מעין עוה"ב30 שנא' בכל מכל כל31 ע"כ הי' טפילים לאמהות, באברהם כתי' כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה32, הגם שאברהם הי' בחי' משפיע אך זהו בסדר השתל' אבל למעלה מסדר השתלשלות הי' שרה גבוה יותר מאברהם, ע"כ הי' אברהם טפל בנבואה לשרה33, וכן יצחק ורבקה הגם שיצחק34 הוא שם מ"ה35 ורבקה הוא שם ב"ן36, עכ"ז הי' יצחק טפל בנבואה לרבקה מפני ששם ב"ן לאחר הבירור הוא גבוה יותר37 ע"כ נא' ותרד העינה ותמלא כדה38 שכ"ד ספרי4039 דאורייתא שנמשך מעינה ממעין החכמה זהו ותרד
להבין זאת הנה בזוהר איתא שיש ב' בחי' גלגלתא דחפיא על מוחא24 ומוחא, גלגלתא היינו בחי' רצון25 שענין רצון הוא שחופה על המוחין כמו עד"מ כאשר יש לו רצון שהאדם אומר שכך הוא רוצה ואינו אומר הטעם מפני מה הוא רוצה כך26 שהרצון הוא חופה על הטעם כי באמת יש לו טעם מפני מה הוא רוצה כן רק שהטעם אינו בגלוי והרצון הוא בגילוי, כך יובן הנה המצות דעכשיו היינו בחי' רצון כמו ע"י תפילין ממשיכים בחי' ד' מוחין27 קדש הוא בחי' חכמה והי' כי יביאך הוא בחי' בינה שמוהא"ש28 הוא בחי' דעת שנחלק לחו"ג29 וע"י שמניחים תפילין עי"ז ממשיכים ד' מוחין, שזהו ע"פ השכל אינו מושג איך ע"י שנכתב על קלף גשמי עי"ז יומשך ד' מוחין, אלא שכך רצון העליון ב"ה כאשר מניחים תפילין שנכתב על קלף גשמי עי"ז ממשיכים ד' מוחין עליונים שמצות דעכשיו הוא בחי' רצון. אבל לע"ל יתגלה בחי' טעם שברצון שיתגלה הטעם והעונג מהמצוה, ע"כ אנו רואים שהאבות הי' טפילים לאמהות שג' הטעימן מעין עוה"ב30 שנא' בכל מכל כל31 ע"כ הי' טפילים לאמהות, באברהם כתי' כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה32, הגם שאברהם הי' בחי' משפיע אך זהו בסדר השתל' אבל למעלה מסדר השתלשלות הי' שרה גבוה יותר מאברהם, ע"כ הי' אברהם טפל בנבואה לשרה33, וכן יצחק ורבקה הגם שיצחק34 הוא שם מ"ה35 ורבקה הוא שם ב"ן36, עכ"ז הי' יצחק טפל בנבואה לרבקה מפני ששם ב"ן לאחר הבירור הוא גבוה יותר37 ע"כ נא' ותרד העינה ותמלא כדה38 שכ"ד ספרי4039 דאורייתא שנמשך מעינה ממעין החכמה זהו ותרד
התקסח
בחי' ירידה לגבי רבקה, וע"כ נא' והנערה טובת מראה מאד41, פי' מאד הוא בחי' בלי גבול42, כי מאד אותיות אדם43 בהיפך אתווין, אבל לא אדם ממש כי זהו בחי' בלי גבול כו', ע"כ האמהות מעין דלע"ל, ע"כ הי' האבות טפל44 בנבואה לאמהות.
בחי' ירידה לגבי רבקה, וע"כ נא' והנערה טובת מראה מאד41, פי' מאד הוא בחי' בלי גבול42, כי מאד אותיות אדם43 בהיפך אתווין, אבל לא אדם ממש כי זהו בחי' בלי גבול כו', ע"כ האמהות מעין דלע"ל, ע"כ הי' האבות טפל44 בנבואה לאמהות.
ועפ"ז45 יובן מ"ש משמח חתן וכלה כי עכשיו עיקר החתן כמ"ש צאינה וראינה בנות ציון בעטרה שעטרה לו אמו46, שאמו עטרה לו היינו לחתן את העטרה אבל לא שהיא עצם העטרה, ובברכת אשר ברא נא' משמח חתן עם הכלה שהחתן מקבל מהכלה היינו שקאי על לע"ל ולע"ל יהי' נקיבה תסובב גבר47, אשת חיל עטרת בעלה48, שמל' יהי' בעצמה את49 העטרה, וע"כ אנו מסיימים מהרה ישמע50 כו' קול חתן וקול כלה שעכשיו נא' הקל קול יעקב51 קול בתראה מלא וא"ו היינו קול דתורה שהו"ע המשכה וקול קדמאה חסר וא"ו היינו קול דתפלה שתפלה הו"ע העלאה מלמטלמ"ע צלותא בחשאי52 קול דלא אשתמע, אבל לע"ל יהי' קול כלה שתפלה יהי' בקול רם53, אשת חיל עטרת בעלה. אך מ"מ נא' קול חתן ג"כ מפני שיתגלה קול כלה מפני עצם הגילוי כי שמחה הוא מצד הגילוי54 ע"כ כאשר החתן ישיג זאת יהי' ג"כ קול חתן, מ"מ עיקר הוא קול כלה וזהו משמח חתן עם הכלה שהחתן מקבל מהכלה.
זוזהו שאמרז"ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש55 כדרך שיאמרו לפני הקב"ה, כי הנה ע"י מעשה המצות מגיעים לבחי' אנשי קדש תהיון לי56, שיש קדש וקדוש, פי' קדוש היינו קדש וא"ו57, וא"ו הוא המשכה וכמו בעטרה שעטרה לו אמו שעטרה הוא בחי' מקיף, כך קדוש הוא מובדל מעולם58 שהוא בחי' מקיף, ויש
חתקסט
בחי' קדש שהוא קדש מילי' בגרמי'59, וע"י מעהמ"צ מגיעים לבחי' אנשי קדש תהיון לי, וע"כ עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש כדרך שיאמרו לפני הקדב"ה מפני שיגיעו ע"י מעהמ"צ לבחי' אנשי קדש כו', וע"כ והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים אל ים הקדמוני60, פי' ים הוא בחי' חכ'61 וים הקדמוני הוא בחי' חכ' שבכתר62 וירושלים הוא בחי' כלה ולע"ל ישפיע ירושלים אל הים הקדמוני. וזהו שארז"ל מאני של בו"ד אתה לומד אני של הקב"ה63, פרעה אמר אני פרעה64 עי"ז זכה יוסף להיות שולט ומושל על מצרים, כי מצרים הוא מצרים וגבולים65 שמעלי' ומסתיר, ויוסף הוא שולט על מצרים שלקח כל העלמות66, וע"י שפרעה אמר אני פרעה ונתן את הטבעת ליוסף67 עי"ז זכה להיות שולט ומושל על מצרים. וכן מצינו באחשורש שנתן הטבעת למרדכי68.
בחי' קדש שהוא קדש מילי' בגרמי'59, וע"י מעהמ"צ מגיעים לבחי' אנשי קדש תהיון לי, וע"כ עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש כדרך שיאמרו לפני הקדב"ה מפני שיגיעו ע"י מעהמ"צ לבחי' אנשי קדש כו', וע"כ והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים אל ים הקדמוני60, פי' ים הוא בחי' חכ'61 וים הקדמוני הוא בחי' חכ' שבכתר62 וירושלים הוא בחי' כלה ולע"ל ישפיע ירושלים אל הים הקדמוני. וזהו שארז"ל מאני של בו"ד אתה לומד אני של הקב"ה63, פרעה אמר אני פרעה64 עי"ז זכה יוסף להיות שולט ומושל על מצרים, כי מצרים הוא מצרים וגבולים65 שמעלי' ומסתיר, ויוסף הוא שולט על מצרים שלקח כל העלמות66, וע"י שפרעה אמר אני פרעה ונתן את הטבעת ליוסף67 עי"ז זכה להיות שולט ומושל על מצרים. וכן מצינו באחשורש שנתן הטבעת למרדכי68.
טאך מתחלה צ"ל בלעו"ז69, כדי שיבואו נש"י לנקודת פנימי' הלב הי' צ"ל תחלה בלעו"ז, ע"כ נתן אחשורש את הטבעת להמן70 כדי שעי"ז יבואו למס"נ לעורר נקודת יהודית, וכמו שבמ"ת כתי' ויחן ישראל נגד ההר שנעשו כולם כאיש אחד71 כך וקבל היהודים לשון יחיד72 שגמר הקבלה הי' באחשורש שבאו אז למס"נ ועי"ז אח"כ נתן אחשורש את הטבעת למרדכי, כך ע"י שאמר אני פרעה עי"ז זכה יוסף להיות שולט ומושל על מצרים, ומזה אתה לומד אני של הקדב"ה, כאשר יתגלה אני של הקדב"ה אז יהי' בחי' כלה אשת חיל עטרת. וזהו שבברכה אנו מברכים73 אני ה', לכאורה מהו"ע אני ה', האדם כאשר אומר אני יודעים מי הוא, אבל הקדב"ה כאשר יאמר אני אין אנו יודעים74 מי הוא שא"א להשיג אותו ומהו"ע אני, אלא כמו שלע"ל יתגלה בחי' אני כך גם עכשיו יש ג"כ בחי' אני במצות. וזהו מאני של בו"ד ע"י שפרעה
יתקע
אמר אני פרעה ונתן הטבעת ליוסף ועל הטבעת הי' חותם75 שזהו"ע גושפנקא דחתים בי' מלכא שחתים בי' שמיא וארעא76 עי"ז זכה יוסף להיות שולט ומושל על מצרים, כך כאשר יתגלה לע"ל בחי' אני עי"ז יהי' בחי' כלה אשת חיל עטרת בעלה כו'.
אמר אני פרעה ונתן הטבעת ליוסף ועל הטבעת הי' חותם75 שזהו"ע גושפנקא דחתים בי' מלכא שחתים בי' שמיא וארעא76 עי"ז זכה יוסף להיות שולט ומושל על מצרים, כך כאשר יתגלה לע"ל בחי' אני עי"ז יהי' בחי' כלה אשת חיל עטרת בעלה כו'.
יאוזהו מ"ש רני עקרה לא ילדה פי' לא ילדה הנה כתי' בכל צרתם לא צר77 שיש קרי וכתיב, והקרי הוא בוא"ו והכתיב הוא לא באלף, והם רחוקים זמ"ז, שלא באלף פי' אין, ולו בוא"ו פי' הן, ובאמת מנושא הכתוב משמע שלא78 צר היינו שנוגע לו, מפני שאח"כ דכתי'79 ומלאך פניו80 הושיעם באהבתו משמע שנוגע לו ח"ו כו'. אך הענין הוא הנה כי הוא עשנו ולא אנחנו עמו81 שיש ג"כ קרי וכתיב, וכן אל דעות ה' ולא נתכנו עלילות82 שיש ג"כ קרי וכתיב, הנה מצד לא באלף שם אינו נוגע כי שם אם צדקת מה תתן לו83 כו', כחשיכה כאורה84, שלא די שחושך שוה לאור אלא שגם האור שוה לחושך ע"כ שם אינו נוגע, אבל לו בוא"ו שם נוגע כו'. אבל באמת הנה הוא"ו הוא איתא בזוהר ונתתם לו אות אמת85 דא אות וא"ו86 שהוא בריח התיכון שמבריח87 מן הקצה אל הקצה, א"כ כיון שמבריח מן קצה העליון עד קצה התחתון א"כ קצה התחתון מגיע לקצה העליון, א"כ גם באלף מגיע לשם, כי באמת גם לאלף נוגע כמבואר בזוהר להתם מטי' עקתא דישראל88, א"כ גם לא באלף גם שם נוגע האתעדל"ת, וזהו לא ילדה שגם מלא באלף יהי' בבחי' לידה וגילוי. כי הנה כתי' ושרי אשת אברם לא ילדה לו89, הנה שם לא ילדה, אך הנה כתי' ותהי שרי עקרה90 אין לה ולד וארז"ל כל מקום שנא' אין לה והוה לה91, ולשרי אין לה ולד92 והוה לה,
יבתקעא
ולציון דורש אין לה93 והוה לה, ולחנה אין לה ולד94 והוה לה, כמ"ש כי אין מחסור ליריאיו95 פי' אין אותיות אין ומאין ממלא החסרון ע"כ מאין עי"ז והוה לה, כך רני עקרה לא ילדה שע"י לא שהעדר הגילוי מלא נעשה לידה וגילוי כו'.
ולציון דורש אין לה93 והוה לה, ולחנה אין לה ולד94 והוה לה, כמ"ש כי אין מחסור ליריאיו95 פי' אין אותיות אין ומאין ממלא החסרון ע"כ מאין עי"ז והוה לה, כך רני עקרה לא ילדה שע"י לא שהעדר הגילוי מלא נעשה לידה וגילוי כו'.
יגוזהו שוש תשיש ותגל העקרה פי' תשיש היינו כמ"ש ישמח ה' במעשיו ישמח ישראל בעושיו97 וארז"ל שמח לא נא'96 אלא ישמח עתיד הקב"ה לשמוח כו', הקב"ה היינו סדר השתלשלות קדוש וברוך98 ועתיד לשמוח שיומשך מלמעלה מסדר השתל' בסדר השתל', כי לע"ל כאשר יתגלה הטעם ממילא יהי' הרצון ג"כ באופן אחר. ותגל העקרה בקבוץ בני' היינו כמ"ש ברחמי' גדולים אקבצך היינו רחמים כי יש רחמן ורחמים99, פי' רחמן היינו רחמים שבסדר השתלשל' חסד דין רחמים הגם שיש רחמים אבל יש מנגד לזה חסד ודין100, אבל רחמים היינו שלמעלה מסדר השתלשלות עי"ז בקבוץ בני' כו'. א"כ עפי"ז יובן שאבודרהם פי' ששוש תשיש קאי על שמחת ירושלים כי זה קאי על לע"ל, אך כדי לבוא לזה צ"ל תחלה משמח חתן וכלה, שחתן הוא משפיע בעטרה שעטרה לו אמו שאמו עטרה לו עטרה, ואח"כ אפשר לבוא למשמח חתן עם הכלה שעיקר הכלה כמו שיהי' לע"ל אשת חיל עטרת בעלה, כמשוש חתן על כלה ישיש כו', וזהו שוש תשיש כו'.