Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אבגמ' וכו' קא מפלגי
ש"פ תזריע
בגמ'1 ב"מ פ' הפועלים2 דפ"ו ע"א קא מפלגי במתיבתא דרקיעא3 אם בהרת כו' ואם שער לבן כו' טהור, ספק הקב"ה אומר טהור, וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי טמא, אמרי מאן נוכח רבה בר נחמוני4 דאמר רבה בר נחמוני אני יחיד כו', שלכאו' צ"ל איך שייך לומר שהמתיבתא דרקיע פליגי עם קוב"ה כי מה ערך הנברא לגבי הבורא עד שנאמר שהנבראים פליגי עם קוב"ה שהוא הבורא ית', וכמו"כ צ"ל מ"ש בזהר קוב"ה אתי לאשתעשע5 עם צדיקייא בגנתא דעדן איך שייך לומר שהבורא אתי לשמוע דברי פנימיות התורה שלומדים הצדיקים בג"ע. אך יובן
ש"פ תזריע
בגמ'1 ב"מ פ' הפועלים2 דפ"ו ע"א קא מפלגי במתיבתא דרקיעא3 אם בהרת כו' ואם שער לבן כו' טהור, ספק הקב"ה אומר טהור, וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי טמא, אמרי מאן נוכח רבה בר נחמוני4 דאמר רבה בר נחמוני אני יחיד כו', שלכאו' צ"ל איך שייך לומר שהמתיבתא דרקיע פליגי עם קוב"ה כי מה ערך הנברא לגבי הבורא עד שנאמר שהנבראים פליגי עם קוב"ה שהוא הבורא ית', וכמו"כ צ"ל מ"ש בזהר קוב"ה אתי לאשתעשע5 עם צדיקייא בגנתא דעדן איך שייך לומר שהבורא אתי לשמוע דברי פנימיות התורה שלומדים הצדיקים בג"ע. אך יובן
בקעח
בהקדים ענין קוב"ה ומתיבתא דרקיע וצדיקים, ומתחלה צ"ל מהו שם קוב"ה6 שקראו אותו התנאים ואמוראים בגמ' ובמדרש ובזהר, הלא בתורה לא נזכר שם זה כ"א שם הוי' או שם אלקי' או שם אל, וגם כתי' ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם כו' אהי"ה7 כו' וארז"ל לפי מעשי אני נקרא8, ומהו ענין שם הקב"ה. הנה הקב"ה הוא בחי' קדוש וברוך, פי' קדוש הוא בחי' מובדל9 שהוא ית' קדוש ומובדל מגדר עולמות ואינו כמו הנשמה שמחיה את הגוף שמתפעלת ממקרי הגוף10 מפני שהיא מתלבשת בתוך הגוף, אבל הוא ית' הוא קדוש ומובדל וכתי' אני הוי' לא שניתי11 בין קודם שנבה"ע בין אחר שנבה"ע שהתהוות העולם אינו פועל שום שינוי בו ית', אך עכ"ז הנה בחי' זו שייך לבחי' עולם שזהו נק' סוכ"ע12, שהחיות הלז הוא סובב ומקיף ואינו מתלבש בבחי' פנימיות שלכן אין העולם פועל בו שום שינוי ח"ו, אעפ"כ הנה חיות זה שייך לעולם שלכן נק' סוכ"ע שסובב ומקיף את העולם שנמצא שייך לעולם, וה"ז כמשל השמים שהם מקיפים את הארץ כו', והנה כתי' שמים לרום13, כי גבהו שמים מארץ14, שהשמים המה גבוהים ורחוקים מבחי' הארץ, עכ"ז הנה הריחוק שמים מהארץ הוא בשיעור מצומצם15 דוקא כך או כך ואם היו השמים רחוקים יותר מהשיעור הקצוב להם לא היו פועלים פעולתם בארץ, וכתי' וממגד תבואות שמש16 שהארץ מקבלת ההשפעה מבחי' שמים, הרי אף שהשמים הם מובדלים במדרגה מבחי' הארץ עכ"ז הם שייכים לארץ*, כך יובן למעלה בבחי' החיות הנק' סוכ"ע אף
בהקדים ענין קוב"ה ומתיבתא דרקיע וצדיקים, ומתחלה צ"ל מהו שם קוב"ה6 שקראו אותו התנאים ואמוראים בגמ' ובמדרש ובזהר, הלא בתורה לא נזכר שם זה כ"א שם הוי' או שם אלקי' או שם אל, וגם כתי' ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם כו' אהי"ה7 כו' וארז"ל לפי מעשי אני נקרא8, ומהו ענין שם הקב"ה. הנה הקב"ה הוא בחי' קדוש וברוך, פי' קדוש הוא בחי' מובדל9 שהוא ית' קדוש ומובדל מגדר עולמות ואינו כמו הנשמה שמחיה את הגוף שמתפעלת ממקרי הגוף10 מפני שהיא מתלבשת בתוך הגוף, אבל הוא ית' הוא קדוש ומובדל וכתי' אני הוי' לא שניתי11 בין קודם שנבה"ע בין אחר שנבה"ע שהתהוות העולם אינו פועל שום שינוי בו ית', אך עכ"ז הנה בחי' זו שייך לבחי' עולם שזהו נק' סוכ"ע12, שהחיות הלז הוא סובב ומקיף ואינו מתלבש בבחי' פנימיות שלכן אין העולם פועל בו שום שינוי ח"ו, אעפ"כ הנה חיות זה שייך לעולם שלכן נק' סוכ"ע שסובב ומקיף את העולם שנמצא שייך לעולם, וה"ז כמשל השמים שהם מקיפים את הארץ כו', והנה כתי' שמים לרום13, כי גבהו שמים מארץ14, שהשמים המה גבוהים ורחוקים מבחי' הארץ, עכ"ז הנה הריחוק שמים מהארץ הוא בשיעור מצומצם15 דוקא כך או כך ואם היו השמים רחוקים יותר מהשיעור הקצוב להם לא היו פועלים פעולתם בארץ, וכתי' וממגד תבואות שמש16 שהארץ מקבלת ההשפעה מבחי' שמים, הרי אף שהשמים הם מובדלים במדרגה מבחי' הארץ עכ"ז הם שייכים לארץ*, כך יובן למעלה בבחי' החיות הנק' סוכ"ע אף
ג*)נרשם בשולי היריעה ולא נסמן מקומו בפנים, ואולי שייך כאן: להעיר מפסוקי' אענה את השמיםא והם יענו את הארץ, והארץ תענה את הדגן (הושע ב' ך"ג ך"ד).
דקעט
שהוא קדוש ומובדל עכ"ז הוא שייך לעולם שלכן נק' סוכ"ע שהוא שייך לעולם כו', וזהו קדוש וא"ו, פי' וא"ו הוא בחי' המשכה מבחי' קדש17 שקדש הוא בחי' אוא"ס למעלה מבחי' סוכ"ע והוא בחי' כתר18 שבחי' זו שייך גם בלא התהוות העולמות שאף אם לא הי' מתהוה עולמות כלל הי' ג"כ שייך בחי' קדש, קדש מלה בגרמי'19 כו'*, וקדוש הוא קדוש וא"ו היינו המשכה מבחי' קדש העליון שהוא בחי' הארת הכתר המאיר בז"א, ונק' קדוש וא"ו ע"ש ההמשכה שהוא"ו הוא תמונת הקו וההמשכה, והוא ענין המשכה דרך שערות שהשערה הוא בחי' צמצום מאד, עכ"ז הוא נמשך ממקום גבוה מאד שצומח מבחי' המוחין כו' כמ"ש במ"א בד"ה ביום ההוא יגלח אד'20 בתער השכירה כו', וע"פ קבלה נק' המשכת הוא"ו בשם קו וחוט שהוא ההמשכה מאוא"ס ב"ה כו', כמ"ש בד"ה ביום ההוא הנ"ל, וז"ע קדוש שהוא בחי' סוכ"ע.
שהוא קדוש ומובדל עכ"ז הוא שייך לעולם שלכן נק' סוכ"ע שהוא שייך לעולם כו', וזהו קדוש וא"ו, פי' וא"ו הוא בחי' המשכה מבחי' קדש17 שקדש הוא בחי' אוא"ס למעלה מבחי' סוכ"ע והוא בחי' כתר18 שבחי' זו שייך גם בלא התהוות העולמות שאף אם לא הי' מתהוה עולמות כלל הי' ג"כ שייך בחי' קדש, קדש מלה בגרמי'19 כו'*, וקדוש הוא קדוש וא"ו היינו המשכה מבחי' קדש העליון שהוא בחי' הארת הכתר המאיר בז"א, ונק' קדוש וא"ו ע"ש ההמשכה שהוא"ו הוא תמונת הקו וההמשכה, והוא ענין המשכה דרך שערות שהשערה הוא בחי' צמצום מאד, עכ"ז הוא נמשך ממקום גבוה מאד שצומח מבחי' המוחין כו' כמ"ש במ"א בד"ה ביום ההוא יגלח אד'20 בתער השכירה כו', וע"פ קבלה נק' המשכת הוא"ו בשם קו וחוט שהוא ההמשכה מאוא"ס ב"ה כו', כמ"ש בד"ה ביום ההוא הנ"ל, וז"ע קדוש שהוא בחי' סוכ"ע.
הב) ופי' ברוך הוא המשכה בבחי' פנימיות ממכ"ע וכמשארז"ל בגמ' פ"ק דברכות דף יו"ד ע"א מה הקב"ה מלא את21 כל העולם, אף הנשמה מליאה22 את כל הגוף, ובמד"ת23 מה הנפש ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולם24 שהוא בחי' חיות הנמשך בבחי' פנימיות ולא בבחי' מקיף כנ"ל, והנה ברוך הוא ל' בריכת המים25, גם ל' המבריך את הגפן26 שפי' שמטה את הגפן. והנה בתיבת ברוך יש ב' פירושי'*27, הא' ברוך הוא ל' מקור הברכות שזהו ר"ת ברוך ראש27 ומקור כל
ו*)נרשם בצד העמוד: להעיר מביאור אלה מסעי השלישיב פ"ג דצ"ג ע"א.
זקפ
ברכה28 כמ"ש בפרד"ס29, והוא בחי' יסוד דאבא שנק' ברוך30 כו', והפי' הב' מל' והמלך שלמה ברוך31 שפי' שהמלך שלמה מתברך היינו שמקבל הברכה כו', ובפי' שלמה יש ב' פי' הא' שקאי על המל' שהמלך שלמה הוא בחי' מל'32 הוא מקבל הברכה מבחי' יסוד אבא, והב' שמלך שלמה קאי על בחי' יסוד ז"א33, ונק' שלמה שהוא בחי' שהשלום שלו34, שהיסוד הוא ג"כ בחי' מקבל ומקשר* כו'. וזהו ברכו את הוי' המבורך35, שדקדקו הפשטנים מהו ברכו את הוי', ותירצו שהוא מקור הברכות, והיינו כנ"ל בפי' הא' ברוך ראש ומקור כל ברכה, רק מ"ש המבורך לא הבינו, אך לפי הנ"ל קאי המבורך על בחי' ז"א ומל' שהם מבורכים שמקבלים הברכה, וא"כ פי' ברוך הוי' המבורך היינו להמשיך בחי' ברוך מקור הברכה היינו יסוד דאבא בהמבורך בז"א ומל'. וזהו חייב אדם לברך36 מאה ברכות בכל יום, היינו בחי' המשכות בבחי' פנימיות. וזהו שהי' בריאת העולמות בב' דוקא, כי בי"ת הוא סי' ברכה, שלכאו' צ"ל מפני מה לא נברא העולם באלף37 שהאלף הוא גבוה במדרגה
ברכה28 כמ"ש בפרד"ס29, והוא בחי' יסוד דאבא שנק' ברוך30 כו', והפי' הב' מל' והמלך שלמה ברוך31 שפי' שהמלך שלמה מתברך היינו שמקבל הברכה כו', ובפי' שלמה יש ב' פי' הא' שקאי על המל' שהמלך שלמה הוא בחי' מל'32 הוא מקבל הברכה מבחי' יסוד אבא, והב' שמלך שלמה קאי על בחי' יסוד ז"א33, ונק' שלמה שהוא בחי' שהשלום שלו34, שהיסוד הוא ג"כ בחי' מקבל ומקשר* כו'. וזהו ברכו את הוי' המבורך35, שדקדקו הפשטנים מהו ברכו את הוי', ותירצו שהוא מקור הברכות, והיינו כנ"ל בפי' הא' ברוך ראש ומקור כל ברכה, רק מ"ש המבורך לא הבינו, אך לפי הנ"ל קאי המבורך על בחי' ז"א ומל' שהם מבורכים שמקבלים הברכה, וא"כ פי' ברוך הוי' המבורך היינו להמשיך בחי' ברוך מקור הברכה היינו יסוד דאבא בהמבורך בז"א ומל'. וזהו חייב אדם לברך36 מאה ברכות בכל יום, היינו בחי' המשכות בבחי' פנימיות. וזהו שהי' בריאת העולמות בב' דוקא, כי בי"ת הוא סי' ברכה, שלכאו' צ"ל מפני מה לא נברא העולם באלף37 שהאלף הוא גבוה במדרגה
ח*)בצד העמוד כאן נרשם: לענין יסוד מקבל ומקשר ע' בד"ה שלש רגלי' בס' רג"לג, ובד"ה ענין ספה"ע בס' רך"זד מהזח"ג פנחס רנ"דה חמשה אינון כו', וע' בד"ה שלש רגלי' (רי"ז)ו שלמה עולה שע"ה נהורין כמדומה בשם המאו"אז.
טקפא
מבחי' הב' כו', שלכן במ"ת התחיל באלף כמ"ש אנכי38 כו' כמ"ש במ"א, אך הענין הוא דהנה אלף הוא ר"ת ארור39, והיינו שמבחי' אלף מחמת שהוא גבוה מאד לכן יכולים גם הקליפות לקבל משם שזהו א' ר"ת ארור כנען40 שאפי' בחי' כנען יכול לקבל ג"כ מבחי' א' כו' כמ"ש בזהר ר"פ ויגש41, אבל ב' הוא סי' ברכה*42, והיינו שמבחי' ב' אין הקליפות יכולים לקבל כ"א שיומשך השפעה פנימיות לישראל דוקא. וזהו איהו ברוך ואיהי ברכה42, פי' איהו ברוך יסוד דאבא נק' ברוך ראש ומקור כל ברכה, ואיהי ברכה המל' בחי' כנס"י43 נק' ברכה שמקבלת הברכה מבחי' ברוך כי נש"י דוקא הם הכלי לקבל בחי' ברוך שהוא בחי' פנימיות, וכמשל השכל שורה דוקא במוח שהמוח הוא כלי לקבל אור השכל משא"כ אבר אחר אינו יכול לקבל גילוי אור השכל, כך נש"י הם כלי לקבל בחי' השפעה פנימיות בחי' ברוך. וזהו הקב"ה, קדוש הוא בחי' סוכ"ע וברוך הוא בחי' ממכ"ע, והנה הקב"ה הוא יחוד סוכ"ע בממכ"ע44, ונש"י הם הממשיכים להיות יחוד סוכ"ע בממכ"ע שנש"י הם כלי להמשיך גם בחי' סוכ"ע, שזהו מ"ש ג"פ קדוש45 היינו להמשיך בחי' סוכ"ע, וזהו מ"ש קדושים תהיו כו' כי קדוש אני46 שמפני שאתם צריכים להמשיך אותו ית' שאני קדוש לכן תהיו אתם קדושים שתהיו בחי' כלי להמשכה זו, ולכן קראו התנאים והאמוראים את הבורא ית' בשם הקב"ה או קוב"ה מפני כי שם קוב"ה מורה על יחוד סובב בממלא והוא כללות ההשתלשלות כו' (משא"כ ש' אל או ש' אלקים המה פרטיי'47 כו' כמ"ש במ"א). וזהו מ"ש בזהר פ' חיי שרה דקכ"ג ע"א, קוב"ה דאתכליל מאתר עילאה סתימא דכ"ס במאה ברזא דמאה ברכאן, ופי' במק"מ קוב"ה מל' דאתכליל מאתר עילאה סד"ס אריך, והיינו כנ"ל בפי' קדוש וא"ו שהוא"ו הוא בחי' המשכה מבחי' קדש בחי' כתר כו'.
מבחי' הב' כו', שלכן במ"ת התחיל באלף כמ"ש אנכי38 כו' כמ"ש במ"א, אך הענין הוא דהנה אלף הוא ר"ת ארור39, והיינו שמבחי' אלף מחמת שהוא גבוה מאד לכן יכולים גם הקליפות לקבל משם שזהו א' ר"ת ארור כנען40 שאפי' בחי' כנען יכול לקבל ג"כ מבחי' א' כו' כמ"ש בזהר ר"פ ויגש41, אבל ב' הוא סי' ברכה*42, והיינו שמבחי' ב' אין הקליפות יכולים לקבל כ"א שיומשך השפעה פנימיות לישראל דוקא. וזהו איהו ברוך ואיהי ברכה42, פי' איהו ברוך יסוד דאבא נק' ברוך ראש ומקור כל ברכה, ואיהי ברכה המל' בחי' כנס"י43 נק' ברכה שמקבלת הברכה מבחי' ברוך כי נש"י דוקא הם הכלי לקבל בחי' ברוך שהוא בחי' פנימיות, וכמשל השכל שורה דוקא במוח שהמוח הוא כלי לקבל אור השכל משא"כ אבר אחר אינו יכול לקבל גילוי אור השכל, כך נש"י הם כלי לקבל בחי' השפעה פנימיות בחי' ברוך. וזהו הקב"ה, קדוש הוא בחי' סוכ"ע וברוך הוא בחי' ממכ"ע, והנה הקב"ה הוא יחוד סוכ"ע בממכ"ע44, ונש"י הם הממשיכים להיות יחוד סוכ"ע בממכ"ע שנש"י הם כלי להמשיך גם בחי' סוכ"ע, שזהו מ"ש ג"פ קדוש45 היינו להמשיך בחי' סוכ"ע, וזהו מ"ש קדושים תהיו כו' כי קדוש אני46 שמפני שאתם צריכים להמשיך אותו ית' שאני קדוש לכן תהיו אתם קדושים שתהיו בחי' כלי להמשכה זו, ולכן קראו התנאים והאמוראים את הבורא ית' בשם הקב"ה או קוב"ה מפני כי שם קוב"ה מורה על יחוד סובב בממלא והוא כללות ההשתלשלות כו' (משא"כ ש' אל או ש' אלקים המה פרטיי'47 כו' כמ"ש במ"א). וזהו מ"ש בזהר פ' חיי שרה דקכ"ג ע"א, קוב"ה דאתכליל מאתר עילאה סתימא דכ"ס במאה ברזא דמאה ברכאן, ופי' במק"מ קוב"ה מל' דאתכליל מאתר עילאה סד"ס אריך, והיינו כנ"ל בפי' קדוש וא"ו שהוא"ו הוא בחי' המשכה מבחי' קדש בחי' כתר כו'.
יג) ומעתה צ"ל ענין מתיבתא דרקיע, הנה יש ז' רקיעים48 וכתי' ודמות על ראשי החיה49 רקיע כעין הקרח הנורא, והנה רקיע זו הוא רקיע תמינאה
יאקפב
שאינו בחשבון הז' רקיעים כו', כמ"ש בזהר פ' לך דפ"ה סע"ב ושם שהוא למעלה מז' רקיעים50, ולהבין ענין רקיע זה יובן בהקדם ענין אור מים רקיע51, שבמע"ב כתי' ה"פ אור52 ה"פ מים53 ה"פ רקיע54, ויובן זה בנפש האדם הנה אור הוא בחי' משכיל מקור הכל שאינו נרגש כלל והרי הוא כדמיון האור שאינו נרגש במישוש כלל, ובחי' מים הוא כדמיון הברקת השכל שהוא רק הברקה בעלמא שאינו מושג עדיין אך מ"מ הוא מורגש והרי זה כמו המים שיורדים מגבוה לנמוך55, פי' גבוה הוא בחי' המשכיל מקור השכל שאינו מורגש כלל והמים הם יורדים מגבוה שנמשכים מבחי' משכיל, אך עכ"ז הם מורגשים מעט אבל אינו בבחי' השגה והבנה כ"א מרחפת שמרופף השכל עדיין שזה כמשל מי שנופל אצלו השכלה בעת הלימוד הנה השכל שנפל אצלו הוא מרופף עד שכשמעמיק בשכלו אז נמשך בבחי' השגה כו' וה"ז כדמיון המים שהם ניידי56 כו', ובחי' רקיע הוא כאשר בא אור השכל בהשגה והבנה היטב כי רקיע הוא כמ"ש רקיע כעין הקרח שהקרח הוא מה שנגלדו המים ונתחזקו היטב והיינו כאשר בא השכל בהשגה והבנה היטב על בוריו, ולמעלה נק' בחי' אור מים רקיע* בחי' כח"ב, אור הוא בחי' כתר ומים הוא בחי' חכמה ורקיע הוא בחי' בינה. והנה על בחי' רקיע זה שהוא הקרח שעל ראשי החיות נא' מבטן מי יצא הקרח57, פי' מי הוא מה שאינו מושג כלל58 אשר ע"ז נא' מי יתן מציון ישועת ישראל59, מי גילה לבני רז זה60 כו', ולהבין זה הנה כתי' שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה61, פי' אלה הוא לשון גילוי, והנה אלה גימ' ל"ו62, והיינו ופ"ו גימ' ל"ו שקאי על ו"ק גשמיי'
שאינו בחשבון הז' רקיעים כו', כמ"ש בזהר פ' לך דפ"ה סע"ב ושם שהוא למעלה מז' רקיעים50, ולהבין ענין רקיע זה יובן בהקדם ענין אור מים רקיע51, שבמע"ב כתי' ה"פ אור52 ה"פ מים53 ה"פ רקיע54, ויובן זה בנפש האדם הנה אור הוא בחי' משכיל מקור הכל שאינו נרגש כלל והרי הוא כדמיון האור שאינו נרגש במישוש כלל, ובחי' מים הוא כדמיון הברקת השכל שהוא רק הברקה בעלמא שאינו מושג עדיין אך מ"מ הוא מורגש והרי זה כמו המים שיורדים מגבוה לנמוך55, פי' גבוה הוא בחי' המשכיל מקור השכל שאינו מורגש כלל והמים הם יורדים מגבוה שנמשכים מבחי' משכיל, אך עכ"ז הם מורגשים מעט אבל אינו בבחי' השגה והבנה כ"א מרחפת שמרופף השכל עדיין שזה כמשל מי שנופל אצלו השכלה בעת הלימוד הנה השכל שנפל אצלו הוא מרופף עד שכשמעמיק בשכלו אז נמשך בבחי' השגה כו' וה"ז כדמיון המים שהם ניידי56 כו', ובחי' רקיע הוא כאשר בא אור השכל בהשגה והבנה היטב כי רקיע הוא כמ"ש רקיע כעין הקרח שהקרח הוא מה שנגלדו המים ונתחזקו היטב והיינו כאשר בא השכל בהשגה והבנה היטב על בוריו, ולמעלה נק' בחי' אור מים רקיע* בחי' כח"ב, אור הוא בחי' כתר ומים הוא בחי' חכמה ורקיע הוא בחי' בינה. והנה על בחי' רקיע זה שהוא הקרח שעל ראשי החיות נא' מבטן מי יצא הקרח57, פי' מי הוא מה שאינו מושג כלל58 אשר ע"ז נא' מי יתן מציון ישועת ישראל59, מי גילה לבני רז זה60 כו', ולהבין זה הנה כתי' שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה61, פי' אלה הוא לשון גילוי, והנה אלה גימ' ל"ו62, והיינו ופ"ו גימ' ל"ו שקאי על ו"ק גשמיי'
יב*)בשולי היריעה נרשם: וע' מענין אור מים רקיע לקמן בד"ה ביום השמיני שלחח.
יגקפג
למטה, ולמעלה הם ו"ק רוחניים63, ומחמת שיש כמה מדרגות בו"ק שיש ו"ק דעשי' ו"ק דיצי' ו"ק דבריאה זהו ענין אלה גימ' ל"ו ופ"ו, וכ"ז הוא בבחי' גילוי, משא"כ מי הוא דבר שאינו מושג כלל, ופי' שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה שתראו איך שבחי' מי שאינו מושג מחיה תמיד בחי' אלה, וזהו אחד דק"ש שארז"ל כל המאריך באחד64 מאריכין לו ימיו ושנותיו, פי' שמאריך באחד כי הנה אחד ח"ד הוא בחי' ז' רקיעים וארץ וד' רוחות65 שהוא בחי' אלה, וענין מאריך באחד היינו שממשיך בחי' מי א' דאחד בז' רקיעים כו' שיתבונן היטב איך שבחי' מי מחיה תמיד בחי' אלה ז' רקיעים ועי"ז הם בטלים אליו ית', וזהו מ"ש מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה66 כו', ומזה למדו רז"ל הכל בידי שמים67 חוץ מיראת שמים, וא"כ לכאו' צ"ל ממי מבקש שיראו אותו, אך הענין הוא דהנה שמים הוא בחי' ז"א68 והכל בידי שמים שהכל נמשך מבחי' המדות חו"ג כו' חוץ מיראת שמים שאינו בידי שמים כ"א למעלה מבחי' שמים דהיינו מבחי' מי שאינו מושג, וזהו שאמר מי יתן שבחי' מי יתן והי' לבבם זה ליראה כו'. וזהו שאנו מבקשים ויחד לבבינו כו' וליראה69 כו', וזהו הרקיע שעל ראשי החיות שהוא רקיע כעין הקרח, פי' חיות בחי' חיון עילאין בחי' מרכבה דאצי' ז"א, וראשי החיות הם בחי' המוחין דז"א, ועל ראשי החיות הוא בחי' הרקיע בחי' בינה שנמשך מבחי' מי כנ"ל, (וכנודע שיש חיון עילאין וחיון תתאין70 כמ"ש בלק"ת בד"ה אם בהרת פ"ב72, חיון תתאין הם המרכבה דבי"ע71 מחנה מיכאל73 כו' וחיון עילאין הם האבות אברהם יצחק ויעקב חג"ת דאצי'74, והרקיע שעל ראשם הוא בינה וכמ"ש בזהר פ' ויקהל דרי"ג סע"א), וע"פ הקבלה מי הוא בחי' ע"י75 ולפעמים נק' מי כתר76, ומה שאמרו לפעמים מי בינה77 היינו כי מי הוא גימ' נ'78 והוא בחי' שער הנ' דבינה שבו התגלות עתיק כי התגלות עתיק הוא בבינה79 דוקא כמו בגשמי'
למטה, ולמעלה הם ו"ק רוחניים63, ומחמת שיש כמה מדרגות בו"ק שיש ו"ק דעשי' ו"ק דיצי' ו"ק דבריאה זהו ענין אלה גימ' ל"ו ופ"ו, וכ"ז הוא בבחי' גילוי, משא"כ מי הוא דבר שאינו מושג כלל, ופי' שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה שתראו איך שבחי' מי שאינו מושג מחיה תמיד בחי' אלה, וזהו אחד דק"ש שארז"ל כל המאריך באחד64 מאריכין לו ימיו ושנותיו, פי' שמאריך באחד כי הנה אחד ח"ד הוא בחי' ז' רקיעים וארץ וד' רוחות65 שהוא בחי' אלה, וענין מאריך באחד היינו שממשיך בחי' מי א' דאחד בז' רקיעים כו' שיתבונן היטב איך שבחי' מי מחיה תמיד בחי' אלה ז' רקיעים ועי"ז הם בטלים אליו ית', וזהו מ"ש מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה66 כו', ומזה למדו רז"ל הכל בידי שמים67 חוץ מיראת שמים, וא"כ לכאו' צ"ל ממי מבקש שיראו אותו, אך הענין הוא דהנה שמים הוא בחי' ז"א68 והכל בידי שמים שהכל נמשך מבחי' המדות חו"ג כו' חוץ מיראת שמים שאינו בידי שמים כ"א למעלה מבחי' שמים דהיינו מבחי' מי שאינו מושג, וזהו שאמר מי יתן שבחי' מי יתן והי' לבבם זה ליראה כו'. וזהו שאנו מבקשים ויחד לבבינו כו' וליראה69 כו', וזהו הרקיע שעל ראשי החיות שהוא רקיע כעין הקרח, פי' חיות בחי' חיון עילאין בחי' מרכבה דאצי' ז"א, וראשי החיות הם בחי' המוחין דז"א, ועל ראשי החיות הוא בחי' הרקיע בחי' בינה שנמשך מבחי' מי כנ"ל, (וכנודע שיש חיון עילאין וחיון תתאין70 כמ"ש בלק"ת בד"ה אם בהרת פ"ב72, חיון תתאין הם המרכבה דבי"ע71 מחנה מיכאל73 כו' וחיון עילאין הם האבות אברהם יצחק ויעקב חג"ת דאצי'74, והרקיע שעל ראשם הוא בינה וכמ"ש בזהר פ' ויקהל דרי"ג סע"א), וע"פ הקבלה מי הוא בחי' ע"י75 ולפעמים נק' מי כתר76, ומה שאמרו לפעמים מי בינה77 היינו כי מי הוא גימ' נ'78 והוא בחי' שער הנ' דבינה שבו התגלות עתיק כי התגלות עתיק הוא בבינה79 דוקא כמו בגשמי'
ידקפד
כאשר מבין השכל היטב אזי מתענג מהשכל, אבל כשהשכל הוא עדיין בבחי' הברקה בעלמא אינו מתענג ממנו כלל, וכך יובן למעלה כאשר האור בא בבחי' ההשגה דהיינו בחי' בינה אזי מאיר בחי' התענוג וזהו בחי' רקיע.
כאשר מבין השכל היטב אזי מתענג מהשכל, אבל כשהשכל הוא עדיין בבחי' הברקה בעלמא אינו מתענג ממנו כלל, וכך יובן למעלה כאשר האור בא בבחי' ההשגה דהיינו בחי' בינה אזי מאיר בחי' התענוג וזהו בחי' רקיע.