Toras Shmuel·Year 5641·Maamarim·The World Was Created with Ten Utterancesתורת שמואל·תרמ"א·מאמרים·בעשרה מאמרות נברא העולם

אבעשרה מאמרות נברא העולם
בס"ד
בעשרה¹ מאמרות נבה"ע כו' והלא במא' אחד יכול להבראות, אלא כדי³ להפרע כו' שמאבדי' כו' וליתן שכ"ט לצדיקים⁴ שמקיימים² כו', והקשו המפרשים למה מגיע עונש מר כ"כ לרשעים על שמאבדים את העולם שנברא

בשיד
בע"מ, מאחר שבמאמר א' יכול להבראות⁶, א"כ למה יענשו עבור מה שנברא בע"מ, ובמד"ש הביא משל⁵ ע"ז לאחד שקנה חפץ ששוה זהוב אחד, ושילם עבורו עשרה זהובים, ונגנב, ונמצא הגנב, היתכן שיצטרך לשלם עשרה זהובים מפני שזה שילם עבורו עשרה זהובים, והלא אינו שוה כ"א זהב אחד. ונת' התירוץ ע"ז⁷, שמה שא' במא' א' יכול להבראות זהו המאמר כללי, שזהו מ"ש בזהר במח' א' נבראו כל העולמות⁸, ובע"ח בתחילתו כשעלה ברצונו הפשוט⁹, וכמשנ"ת שם¹⁰ בענין כי לא מחשבותי מחשבותיכם¹¹ שתומ"י כשעלה ברצונו מיד נתהוה, רק שאם הי' נשאר התהוות כל העולמות כמו שנתהוו מבחי' המח' היו העולמות בטלים בתכלית ע"ד עלמא דאתכסיא¹² ויותר כו', ולא הי' בחי' בחירה כלל, ולכן נפרטו אח"כ בט' מאמרי' פרטי'¹³ בכדי שיהי' מציאות צדיקים ורשעים ע"י הבחירה שהבחירה חפשית כו' ע"ש, ונמצא מה שנברא בע"מ זהו מוכרח כו'.

גוהנה מאמר א' היינו מאמר הכללי הנ"ל לפי פי' הגמרא בר"ה דל"א ע"א¹⁴, ובמגילה דך"א ב' הוא בראשית, שאמרו שם והלא ט' ויאמר הן, בראשית נמי מאמר הוא דכתי' בדבר ה' שמים נעשו¹⁵, וא"כ מ"ש בראשית כו' השמים¹⁶ כאילו נא' ויאמר יהי שמים. ונמצא כי זהו פי' ג' בתיבת בראשית, שהת"א מפרש בראשית בקדמין, ובת"י מפרש בראשית בחוכמתא, ולפי פי' הגמרא בראשית בדבר. והנה לפי פי' השני שנת' בד"ה כי תבואו כו' ושבתה¹⁷, שהמא' אחד הוא נמוך במעלה מן הע"מ יתפרש היטיב פי' הגמ', וכמשנ"ת שם שגם במא' א' הוא בחי' דבר ה' הי' יכול להבראות ג"כ, אלא שנברא העולם בוויתור היינו מה שנברא בע"מ, ולכן יובן היטיב ענין השכר ועונש שמגיע לצדיקים ורשעים, שמקיימים או מאבדים חפץ היותר יקר כו', ויתפרש בראשית היינו בחי' ראשית חכ' דח"ת, ומ"ש ה' בחכ' ג"כ על בחי' ח"ת כו'. אך לפי פי' הראשון שמאמר אחד הוא בחי' הכלל שכולל כל פרטי ההשתשלות והוא בחי' מח' א' כו', שלפי' הת"י וכ"ש לפי' הת"א יתפרש היטיב כמשי"ת, אבל לפי' הגמ' שבראשית הוא בחי' דבור איך יתפרש זה שיהי' מאמר זה היותר כללי שיוכלל

דשטו
בו כל הפרטים שנפרטו אח"כ בט"מ פרטי' כו'. וגם צ"ל מ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה¹⁸, שנת' במ"א שיש ב' פי' בתי' חסד יבנה, הא' שהעולם נבנה ע"י בחי' החסד וכמ"ש מכלכל חיים בחסד¹⁹, ולמעלה חסד אינו כמו למטה חסד, שלמטה החסד הוא רק גרם ההשפעה, אבל למעלה החסד עצמו הוא ההשפעה כו' כמ"ש במ"א, והב' שכדי שיהי' בחי' התהוות העולמות צריכים לבנות בחי' החסד, כי אוא"ס הוא לאו מכל אילון מדות²⁰ איהו כלל כמ"ש בת"ז, וכדי שיהי' מקור לעולמות צ"ל כמה צמצומי' עד שיבנה מדת החסד כו', כי ענין המדות זהו לזולת דוקא²¹, וא"כ בכדי שיתהווה בחי' זולת זהו ע"י המדות כו' וכדכתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה²² וכדפרי'²³ בזח"ג שמיני דל"ט ע"א²⁴, וע' בד"ה לסוסתי בלק"ת דרוש השני²⁵, ולב' הפירושים אין זה כמו הג' פי' הנ"ל בתיבת בראשית שהוא מאמר כללי שלפי' הגמ' הוא בחי' הדבור ולא מדות, ולהת"י זהו בחי' חכ' ולא מדות, וכ"ש להת"א שמפרש בקדמין שזהו בחי' הכתר כו'.

הואמנם בעצם ענין ג' פירושים הנ"ל צ"ל ג"כ הלא מצינו דכתי' כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ²⁶ משמע שברה"ע זהו מבחי' חפץ הוי' שחפץ הוא בחי' פנימיות הרצון²⁷ כנודע, וה"ז קרוב לפי' הת"א בקדמין שי"ל שבקדמין כולל גם בחי' חפץ פנימיות הרצון, אך לפי' הת"י והגמ' צ"ל קרא דכל אשר חפץ כו', וכתי' מה רבו מעשיך כו' כולם בחכ' עשית²⁸, שמשמע שהכל נתהוה ע"י החכ' שזהו כפי' הת"י בחוכמתא ברא, והיינו כולם בחכ' עשית בבינה²⁹, וע"ז רומז ש' אלקים שאחר בראשית שהוא בחי' אלקים חיים דבינה³⁰ שהוא מלך עולם³¹ כו', אך להגמ' ות"א צ"ל זה, וכתיב בדבר כו' שמים נעשו שזהו כפי' הגמ' שלכאו' אין זה מובן לפי' שני³²