Toras Shmuel·Year 5641·Maamarim·And the Light of the Moon Shall Beתורת שמואל·תרמ"א·מאמרים·והי' אור הלבנה

אוהי' אור הלבנה
בס"ד ישעי' למד ךו ל"נ
והי' אור הלבנה¹ כאור החמה², ולהבין זה צ"ל ענין סמיכת גאולה לתפילה³, דהנה כתי' והטוב בעיניך עשיתי⁴, וארז"ל מאי והטוב בעיניך עשיתי שסמך גאולה לתפלה⁵, והענין הוא דהנה גאולה הוא בחי' יסוד⁶, דהנה יסוד נק' טוב⁷ ע"ש ההשפעה וכמ"ש אמרו לצדיק כי טוב⁸ וכתי' וצדיק יסוד עולם⁹ וכתי' אם יגאלך טוב יגאל¹⁰, והיינו כי גאולה הוא בחי' התגלות אא"ס, וע"כ נק' טוב¹¹, וכמ"ש וירא אלקי' את האור כי טוב¹², והשפעה זו היא ע"י יסוד כי כל השפעה הוא ע"י יסוד¹³ כו', וע"כ נק' גאולה יסוד כו', וסמיכות גאולה לתפלה היינו שיהי' השפעה זו בבחי' מל' כי מל' הוא בחי' תפלה¹⁴ כי תפלה הוא מלשון התחברות כמו התופל כלי חרס¹⁵, דהנה מל' נעשה מקור לעולמות בי"ע בע"ג ואני תפילה¹⁶ היינו שיהי' התחברות

בל
הנפש המאיר בגוף עם שרש הנפש שאינה מתלבשת בגוף כלל (שהיא בחי' מזלי'¹⁷ כו'), וזהו"ע סמיכת גאולה לתפלה שיהי' השפעת היסוד בבחי' מל' דוקא ולכך אסור להפסיק בין גאולה לתפלה¹⁸ אפי' היכא שמותר להפסיק בין הפרקים אעפ"כ בין גאולה לתפלה אסור, והנה לפ"ז משמע שגאולה הוא¹⁹ למעלה מבחי' תפלה אבל לפעמים מצינו שתפלה היא למעלה, והענין הוא דבאמת תפלה הוא למעלה כו', אך כדי שיהי' העלאת התפלה זהו ע"י סמיכות גאולה לתפלה שאומרים מקודם תהלות לאל עליון גואלם עי"ז נעשה העלאת התפלה שהוא בחי' אתדל"ע המעורר אתדל"ת²⁰, אבל אח"כ ע"י התפלה נעשה התחברות עצמות אא"ס בבחי' מל'²¹, והנה כתי' המלאך הגואל אותי²² כו' שא"א לומר שקאי על מלאך נברא דאיך א' המלאך הגואל אותי כו' דאין זה בכח המלאך כו', אלא פי' המלאך הגואל קאי על בחי' מל' דאצי', שמל' נק' ג"כ גואל. והענין הוא דהנה כשיש ריבוי ההשפעה בבחי' מל' מבחי' יסוד אזי עי"ז נעשה מל' ג"כ גואל. ועוד י"ל כמ"ש בזוהר דכד איהי שלוחא מלעילא²³ אזי נק' מלאך שניתוסף בה א' וא' הוא בחי' פלא²⁴ שהוא בחי' כתר²⁵, וע"כ ע"י שמאיר בה בחי' כתר עי"ז נעשה בחי' גואל כו'. וזהו המלאך הגואל אותי כו' וזה"ע ד' גאולות²⁶ דהיינו מה שמל' נק' גואל ובחי' יסוד שנק' גאולה.

גב) והנה יש להבין ענין מספר ד' גאולות, הענין הוא דהנה כדי שיוכל להיות בחי' ד' גאולות והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי²⁷, צריך שיהיה המשכה מקודם מבחי' חכמה כו', וזהו מ"ש עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים²⁸, מלכים תרי מלכי תרי, דהנה מלכים הוא בחי' יסוד ומל'²⁹, וכמ"ש כי הנה המלכים נועדו³⁰

דלא
זה יוסף ויהודה שהוא בחי' יסוד³¹ ומל'³², ומלכי הוא בחי' חו"ב³³, והיינו שכדי שיהי' התגלות בחי' מלך מלכי המלכים שהוא בחי' התגלות עצמות אא"ס צריך שיומשך ע"י ד' בחי', וזהו ענין ד' אותיות ש' הוי'³⁴. וזהו מ"ש אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה³⁵ ויאמר לאדם³⁶, שכשנמשכה למטה הוצרך להיות נמשך ע"י ד' בחי'³⁷, אז ראה הוא בחי' חכ' איזהו חכם הרואה את הנולד³⁸, חכמים הם עיני העדה³⁹, ויספרה הוא בחי' בינה, הכינה וגם חקרה הוא בחי' ז"א ומל'⁴⁰, והיינו לפי שכדי שיכול⁴¹ להיות התגלות אא"ס למטה הוצרך להיות נמשך ע"י ד' אותיות ש' הוי' דוקא שהוא בחי' צמצום והתפשטות⁴² המשכה והתפשטות כו', וזה"ע ד' גאולות שהוא המשכה מבחי' חו"ב וז"א ומל'. ולהבין ענין זה בעבודה הענין הוא דהנה כתי' סור מרע ועשה טוב⁴³ בקש שלום ורדפהו, והנה ענין סור מרע דהנה כתי' עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם⁴⁴, דהנה אלקינו הוא בחי' כשמאיר אלקות בגילוי בנשמה, כמו שאנו אומרים אלקי אברהם⁴⁵ והיינו לפי שהי' מרכבה⁴⁶ לאלקות והי' מאיר אלקות בתוכם בגילוי ע"כ נק' אלקי אברהם כו', וכן נק' אלקינו וכמ"ש שמע ישראל הוי' אלקינו⁴⁷ כו', אך ע"י עון נעשה מסך ומבדיל שלא יהי' מאיר אלקות בבחי' גלוי, וזה"ע מסך מבדיל בחי' כתנות עור בעין⁴⁸ שמסתיר כו'. וזהו ענין מצות הסרת ערלה⁴⁹ כי ערלה הוא בחי' הסתר והעלם שמסתיר על בחי' גילוי אלקות וע"כ צריך להסיר את הערלה כו', וזהו סור מרע שע"י סו"מ עי"ז נק' אלקינו היינו שלנו שמאיר

הלב
אלקי' בבחי' גילוי, אך הנה כ"ז הגילוי הוא רק מבחי' ש' אלקי' שהוא בחי' מל'⁵⁰ בחי' ממכ"ע, אך כדי שיהי' הגילוי מבחי' סוכ"ע בחי' טוב בחי' יסוד זהו ע"י ועשה טוב כו', שהוא בחי' מעשה המצות כו', וכמ"ש מי האיש החפץ חיים⁵¹ אוהב ימים לראות טוב שכדי שיראה בחי' טוב וירא אלקים את האור כי טוב כו' זהו ע"י אוהב ימים שהוא בחי' יומין עילאין מעשה המצות לפי שבכל יום צריך לקיים את המצוה⁵² וכאשר חסר יומא חדא חסר לבושא חדא⁵³, ועי"ז נמשך הגילוי מבחי' טוב שהוא בחי' סוכ"ע את השמים ואת הארץ אני מלא⁵⁴ כו', ר"ת את השמים ואת הארץ גימ' טוב⁵⁵, שיהי' הוי' אלקינו שהוי' יהי' אלקינו דהיינו שהגילוי נמשך מבחי' ש' הוי' כו', וזהו ענין והוצאתי והצלתי, והוצאתי הוא בחי' סו"מ שהוא להוציא מתחת סבלות מצרים⁵⁶ לצאת מהמצרים וגבולים⁵⁷ שמסתירים על בחי' גילוי אלקות והצלתי הוא בחי' ועשה טוב, כי בהצלתי יש שני פי' א' ל' הצלה, והב' ל' צל, וכמ"ש במד"ר ע"פ כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך⁵⁹, ופי' להיות צל על ראשך⁵⁸, והיינו לפי שממעשה המצות נמשך בחי' מקיפים כו', וכמ"ש ה' צלך על יד ימינך⁶⁰, שע"י ימינך שהוא בחי' מעשה המצות עי"ז נעשה ה' צלך ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך⁶¹, ואשים דברי בפיך הוא בחי' תורה⁶², ובצל ידי כסיתיך הוא בחי' מעשה המצות⁶³, והנה עי"ז שנמשך עליו בחי' מקיף עי"ז נעשה הצלה ג"כ לשמור מכל רע כי המקיף מסמא עיני החיצוני'⁶⁴ ומקיפו אותו מכל צד בכדי שלא יגיע עליו שום רע כו', ואח"כ

ולג
כתי' בקש שלום ורדפהו בקש שלום הוא בחי' תורה וכמ"ש או יחזיק במעוזי⁶⁵ יעשה שלום לי, שלום יעשה לי, שע"י התורה נעשה שלום בפמליא שמ"ע ובפשמ"ט⁶⁶, דהנה כי אל דעות הוי'⁶⁷ ד"ע הוא שלמעלה היש ולמטה הוא אין⁶⁸, וד"ת הוא להיפך שלמעלה הוא האין ולמטה הוא היש, וע"י התורה נמשך שיהי' גילוי בחי' ד"ע בד"ת שלמטה יהי' ג"כ הגילוי שלמעלה הוא היש ולמטה הוא האין שכולו קמי' כל"ח⁶⁹ כו'. והנה בתורה יש ג"כ שני בחי' וכמ"ש בזהר תלת קשרין⁷⁰ מתקשראן דא בדא ישראל באורייתא ואורייתא בקוב"ה, וכולהו כו' סתים וגליא, וענין סתים וגליא שבישראל הוא בחי' יעקב וישראל⁷¹ כו', ובאוריי' הוא בחי' חיצוני' התורה ופנימי' התורה⁷², וגם י"ל שסתים שבתורה הוא בחי'⁷³ המאור שבה וכמ"ש במד"ר המאור שבה מחזירן למוטב⁷⁴ ואף שהמאור מלובש ג"כ בתורה הנגלי' מ"מ עיקר המאור הוא מלובש בפנימי' התורה, וזהו ענין ב' בחי' שבתורה, והנה עי"ז ממשיך שיהי' בחי' אתה הוי' אלקינו שהוא בחי' עצמותו ומהותו, יהי' נמשך בבחי' הוי' אלקינו כו', וזהו ולקחתי אתכם לי לעם, וכ"מ שנאמר לי⁷⁵ אינו זז לא בעוה"ז ולא בעוה"ב, לפי שהוא בחי' עצמותו ומהותו כו', וזהו ענין ד' גאולות שיש בנפש כו' שהוא ג"כ כנגד ד' אותיות שם הוי'.

זג) ועוי"ל שד' בחי' גאולות שבנפש זהו בחי' דחילו ורחימו רחימו ודחילו⁷⁶, שהוא ג"כ כנגד ד' אותיות שם הוי', דחילו הוא בחי' יר"ת שהוא בחי' סו"מ, כי יראה הוא שרש לשס"ה ל"ת, ורחימו הוא בחי' אהבה שהוא מקור ושרש לרמ"ח מ"ע⁷⁷,

חלד
ואח"כ רחימו הוא בחי' אה"ר ששרשה מבחי' בינה אימא עילאה⁷⁸, ואח"כ יר"ע שהוא בחי' חכמ' כח מה⁷⁹ בחי' ביטול במציאות ממש כו', כי אהבה אע"פ שהיא אהבה לאלקות אעפ"כ הוא בחי' יש⁸⁰, יש מי שאוהב⁸¹, משא"כ חכ' הוא כח מה בחי' ביטול במציאות ממש, וכמ"ש במשה ונחנו מה⁸², וזהו ע"י התורה מגיעים לבחי' יר"ע ביטול במציאות ממש, וזהו ענין ד' גאולות שביצ"מ. ועד"ז יובן לע"ל דהנה יש שני בחי' הוי' וכמ"ש ויקרא הוי' הוי' ופסיק טעמא בגווייהו⁸³ שיש שני בחי' הוי', הוי' שבסדר השתלשלות שנעשה מקור לעולמות, והוי' הב' הוא בחי' הוי' שלמעלה מסדר ההשתלשלות רק שעלה ברצונו שהוא בחי' הוי' דא"א⁸⁴, דהנה למטה באדם אף שעיקר הוא הרצון כי הרצון מושל על כל הכחות מ"מ לא יתהווה כלום מהרצון אף שירצה כמה, משא"כ למעלה כיון שעלה ברצונו מיד נתהווה כך, כי לא מחשבותי מחשבותיכם⁸⁵ כו', וכמ"ש כל אשר חפץ ה' עשה⁸⁶, והנה עתה אינו מאיר רק מבחי' ש' הוי' שבסדר ההשתל' אבל הוי' דלעילא אינו מאיר עתה שהפסיק טעמא מפסיק שהוא בחי' פרכת המפסיק וכמ"ש והבדילה הפרכת⁸⁷ לכם בין הקדש ובין קדה"ק, והנה לעתיד יהי' מאיר מבחי' ש' הוי' דלעילא, וכמ"ש ביום ההוא יהי'⁸⁸ הוי' אחד שלא יהי' ב' בחי' הוי', אלא יהי' הוי' אחד שלא יהי' פסיק טעמא מפסיק (ושם הוי' דלעילא יהי' מאיר בגילוי בבחי' ש' הוי' דלתתא כו'), וממילא יהי' ג"כ ושמו אחד, דהנה עתה לא כשאני נכתב אני נק'⁸⁹ נכתב בהוי' ונק' באד', לפי שהגילוי למטה הוא מבחי' ש' אד' שהוא בחי' אנת אשתמודע אדון על כולא⁹¹ שהוא בחי' מל'⁹⁰, וכמ"ש וה' בהיכל קדשו⁹² היכל גימ' אד'⁹³ ששם אד' הוא היכל לש' הוי' משא"כ לע"ל יהי' ושמו אחד,

טלה
לפי שעתה אינו מאיר רק מבחי' ש' הוי' דלתתא ע"כ הגילוי רק ע"י ש' אד', משא"כ לע"ל כשיהי' מאיר גילוי בחי' ש' הוי' דלעילא אזי לא יהי' הגילוי ע"י ש' אד' כו', שלא יהי' ש' אד' מסתיר כלל, וכמ"ש ולא יכנף עוד מוריך⁹⁴ לפי שש' אד' אינו כלי כלל לגילוי ש' הוי' דלעילא, וזהו"ע ד' גאולות של לע"ל שהד' גאולות של לע"ל יהי' נמשך מבחי' ד' אותיות ש' הוי' דלעילא שהוא ג"כ ע"י צמצום והתפשטות כו'. והנה בזה יובן ענין ח' פעמים אמת⁹⁵ ד' פעמים אמת קודם עזרת, וד"פ אמת לאחר עזרת, והענין הוא דהנה אמת הוא בחי' התגלות אא"ס, וא"כ איך שייך לומר ד"פ אמת או ח' פעמים כו', אך הענין הוא דהנה כתי' תתן אמת ליעקב⁹⁶ חסד לאברהם, ולכאורה ג"ז אינו מובן, ולמה צריך יעקב לאמת שהרי יעקב עצמו הוא בחי' אמת וכמ"ש ויעקב איש תם⁹⁷ הוא בחי' אמת⁹⁸, כי יעקב הוא בריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה⁹⁹, שהוא בחי' אות ו' בחי'¹⁰¹ ת"ת¹⁰⁰, וכתי' ונתתם לי אות אמת¹⁰² ופי' בזהר דא אות ו' וא"כ מה צריך יעקב לאמת שיתנו לו מלמעלה בחי' אמת. אך הענין הוא דזהו כמ"ש יהב חכמתא לחכימין¹⁰³ דוקא, וכמ"ש בלב כל חכם לב נתתי חכ'¹⁰⁴, שהוא חכם בעצם אזי נותנים לו גם מלמעלה בחי' חכ', וכך יעקב לפי שהוא מדת אמת ע"כ נותנים לו מלמעלה בחי' אמת, והיינו לפי שיש באמת הרבה מדרגות¹⁰⁵, שיש בחי' אמת שלמעלה מבחי' אמת זה וכמו למשל יחו"ת שהוא בחי' ביטול היש (של דעה התחתונה), שהוא ג"כ בחי' אמת שהאמת ג"כ כך הוא שהעולם נתהווה בחי' יש מאין, והביטול של היש הוא ג"כ באמת, אך מ"מ לגבי דיעה העליונה אינה אמת כ"כ, שאמת לאמיתו הוא כמו בחי' דיעה העליונה שכולא קמי' כל"ח ממש, והביטול צריך שיהי' בחי' ביטול במציאות ממש כמו בחי' יחו"ע כו', וזהו ג"כ משארז"ל הדן דין אמת לאמיתו¹⁰⁶, והיינו לפי שיש כמה בחי' באמת כו', וזהו ג"כ החילוק שבין ד"פ אמת שקודם עזרת לד"פ שבעזרת, שד"פ שקודם עזרת הוא מבחי' ד' אותיות של שם הוי' דלתתא, והנה ד"פ

ילו
אמת יש בכח הנפש מעצמו להמשיך ע"י ד' בחי' אותיות שם הוי' שבנפש וכמ"ש לעיל, אך ד"פ אמת שבעזרת הוא מבחי' ד' אותיות של ש' הוי' דלעילא שאין זה בכח הנפש להמשיך מצד עצמה באתדל"ת רק שנותנים לו מלמעלה וזהו תתן אמת ליעקב שנותנים לו מלמעלה כו', ועיקר הגילוי מבחי' ד"פ אמת אלו יהי' לע"ל כו', ובזה יובן מ"ש ג"כ חכלילי עינים מיין¹⁰⁷ ות"י¹⁰⁸ מה יאין הינון עינוי, והיינו כי החי"ת מורה על בחי' ח' פעמים אמת¹⁰⁹, וזהו שהחית הוא רבתי¹¹⁰, ולע"ל יהי' מאיר ח"פ אמת, וזהו שלע"ל יהי' כינור של ח' נימין כי כינור של בהמ"ק הי' משל ז' נימין¹¹¹, וכינור של ימוהמ"ש יהי' מח' נימין והיינו כי כוס הוא בחי' מל'¹¹² שהוא בחי' מקבל, ועכשיו המל' מקבל רק מבחי' ש' הוי' דלתתא, אך לע"ל יהי' מקבל מבחי' ש' הוי' דלעילא וע"כ יהי' בגימ' ארך¹¹³ כו', שהוא בחי' ש' הוי' דלעילא, והיין יהי' בחי' יין המשומר בענבי' משי"ב¹¹⁴ שהוא בחי' בינה דא"א¹¹⁵ כו', וזהו והי'¹¹⁶ אור הלבנה כאור החמה¹¹⁷ כי הנה כתי' שמש ומגן ה' אלקים¹¹⁸ שם הוי' נק' שמש וש' אלקים נק' מגן והוא ג"כ בחי' לבנה¹¹⁹, ולע"ל כתי' והי' הוי' לי לאלקים¹²⁰ והיינו ע"י גילוי עצמיות¹²¹ אוא"ס שלמעלה מעלה מש' הוי' ואז¹²² יהי' שם הוי' לגבי הגילוי שמעצמות אא"ס כמו עכשיו ש' אלקים לגבי ש' הוי' וז"ע והי' אור הלבנה דלעתיד שהוא ש' אלקים דלעתיד יהי' כאור החמה דהיינו ש' הוי' כמ"ש והי' הוי' לי לאלקים.