Toras Shmuel·Year 5641·Maamarim·When You Come and It Shall Restתורת שמואל·תרמ"א·מאמרים·כי תבואו וכו' ושבתה

אכי תבואו וכו' ושבתה
בס"ד ש"פ בהר
כי תבואו אל הארץ ושבתה² הארץ¹ כו', שש שנים תזרע כו' ושש שנים תזמור³ כו' ובשנה השביעית שבת שבתון⁴ כו', וצ"ל שמשמע שמיד כי תבואו אל הארץ תשבות הארץ קודם השש שנים של זריעה, ובאמת אינו כן כ"א כמ"ש אח"ז שש שנים תזרע כו', ובשנה השביעית שבת שבתון. אך הענין יובן בהקדם מה שצ"ל מפני מה הי' א"י תחלה תחת כנען שלכן נק' ארץ כנען⁵, הלא בכנען כתי' ארור כנען עבד עבדים יהי'⁶ כו' וא"כ מפני מה היתה תחלה תח"י כנען ולא של שם⁷ ויפת שהם חשובים יותר מחם אבי כנען⁸. והענין הוא דהנה ארז"ל על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח⁹, והנה פעם מצינו בדברי רז"ל שמעלת התורה גדלה על בחי' העבודה וגמ"ח, כי העבודה הוא¹¹ בחי' עבודת הקרבנות¹⁰ ועכשיו תפלות כנגד תמידין תקנו¹², ומצינו שארז"ל אלו דברים שאוכל פירותיהם בעוה"ז, כיבוד אב ואם וגמ"ח, ופי' רש"י ז"ל בשבת בפ' מפנין דקך"ז¹⁴ שעיון תפלה בכלל גמ"ח ע"ש הכתוב גומל נפשו איש חסד¹⁵, ות"ת כנגד כולם¹³, וא"כ ת"ת גדולה

ברצב
יותר מבחי' תפלה וגמ"ח, ופעם אמר ר"י והלואי יתפלל אדם¹⁶ כל היום כולו, וא"כ ממילא לא ילמד תורה ואעפ"כ הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו וא"כ תפלה גדולה מבחי' התורה, (וכן מצינו שאמר אבא בנימין בפ"ק דברכות ד"ה סע"ב, על שני דברים הייתי מצטער כל ימי על תפלתי שתהא סמוכה למטתי¹⁷, ופרש"י¹⁸ כל ימי נזהרתי שלא לעשות מלאכה ושלא לעסוק בתורה עד שאקרא ק"ש ואתפלל, וכן קודם לימוד התורה מותר לאכול¹⁹ כמ"ש בש"ע או"ח סי' קנ"ה סעי' ב', משא"כ קודם התפלה אסור לאכול²⁰, כמ"ש לא תאכלו על הדם²¹ וארז"ל קודם שתתפללו על דמכם, וכתי' חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו²², שנת' מזה במ"א שקודם התפלה עדיין נשמה באפו כו' ע' בד"ה אין עומדין להתפלל²³ אלא מתוך כובד ראש, שמכ"ז מובן שגדלה מעלת התפלה על התורה), ופעם כתיב חסד חפצתי ולא זבח (בהושע סי' וא"ו²⁴) א"כ גמ"ח גדולה מבחי' זבח שהוא בחי' תפלה, וכן ארז"ל ביבמות דק"ה ע"א ע"פ אם יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה²⁵, ואמרו שם רבה ואביי בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה וגמ"ח²⁶ [והיינו כי התורה נק' ג"כ חסד²⁷ כמ"ש פיה פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה²⁸ שנק' התורה תורת חסד], רבה ואביי מבית עלי קאתו רבה דעסיק בתורה חי מ' שנין²⁹, ואביי דעסיק בתורה וגמ"ח חי ס' שנין, ע' בר"ה דף י"ח שאביי סובר שצ"ל תורה וגמ"ח, א"כ בחי' תורה וגמ"ח גדולים מבחי' זבח ומנחה שהם בחי' תפלה כו'.

גב) ולהבין ענין ג' בחי' אלו תורה ועבודה וגמ"ח שעליהם העולם עומד, צ"ל מ"ש וכל בניך למודי הוי'³⁰ ורב שלום בניך, וארז"ל א"ת בניך אלא בוניך³¹, ואיתא בשל"ה ממה למדו זה שא"ת בניך אלא בוניך³² ממה שכתי' ב"פ בניך דהל"ל

דרצג
וכל בניך למודי הוי' ורב שלום, או ורב שלומם³³, ומפני מה כתי' פעם שנית בניך אלא שבא להורות שא"ת בניך אלא בוניך, והנה בוניך נקראים הת"ח³⁴ כמשארז"ל בשבת פ' אלו קשרים³⁵ דקי"ד ע"א תנן הבנאין מצד אחד (פי' בגדים של ת"ח שמקפידין על לבושיהן כשנמצא בו רבב מצד אחד חוצץ) מאי בנאין אלו ת"ח שעוסקי' בבנינו של עולם, וצ"ל מהו שייך ת"ח שלומדי' תורה להיות נקראים עוסקים בבנינו ש"ע, וגם צ"ל מפני מה מוצאין ורב שלום מכלל למודי הוי' דאם לא היו קורין בוניך אלא כמ"ש בניך הי' קאי מ"ש לימודי הוי' גם על ורב שלום, אבל כשאומרים א"ת בניך אלא בוניך מוציאי'³⁶ בחי' ורב שלום מבחי' לימודי הוי', וגם צ"ל מפני מה ע"י שלומדים תורה הם מרבין שלום בעולם. אך הענין יובן בהקדם ענין מה שארז"ל בעשרה מאמרות נבה"ע והלא במאמר א' יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות³⁷, וצ"ל מפני מה מגיע העונש כ"כ לרשעים על מה שהם מאבדין את העולם שנברא בע"מ הלא במאמר א' יכול להבראות³⁸, ובמדרש שמואל³⁹ איתא משל ע"ז מא' שקנה כלי ביו"ד זהובים שהכלי זו קונים אותה בעד זהב אחד, ואח"כ גנבו את הכלי ונמצא הגנב האם יתכן לומר שישלם הגנב בעד הכלי יו"ד זהובים מפני שזה הוציא עליה יו"ד זהובים מאחר שיכולים לקנות כלי הלזה בזהב אחד, וכמו"כ מפני מה העונש של הרשעים להפרע מהם על שמאבדין את העולם שנברא בע"מ מאחר שבמאמר א' יכול להבראות. והענין הוא דהנה מאמר א' הוא מאמר דבראשית⁴⁰ כמשארז"ל בר"ה דל"ב ע"א ובמגילה ך"א ע"ב בע"מ נברא העולם והלא ט' ויאמר הן⁴¹ אלא בראשית נמי מאמר הוא, ופי' וענין מאמר דבראשית כי הנה יש כלל ופרט, ומאמר דבראשית הוא בחי' כלל של כל הע"מ, שזהו מ"ש את השמים ואת הארץ⁴² שידוע שכל אתין

הרצד
שבתורה הם ריבוים⁴³, ולכן כשכתי' את השמים בא לרבות כל צבא השמים⁴⁴ וכתי' את הארץ בא לרבות כל בחי' ומדרגות הנמצאים בארץ⁴⁵ כו' (ע' מד"ר פ"א בפ' בראשית⁴⁶, ר"י שאל את ר"ע, עד ואת הארץ לרבות אילנות ודשאים וג"ע, ואח"כ נפרטו פרטי ההתהוות שבשמים ובארץ בט' מאמרות הפרטים כו').

וג) ולהבין היטב ענין כלל ופרט, הנה על בראשית ת"י בחוכמתא⁴⁷ שראשית הוא בחי' חכ' כמ"ש ראשית חכמה⁴⁸, והנה אנו רואים למשל שכאשר הא' מחשב השכל במוחו הנה בשעתא חדא ורגעא חדא יחשוב כל השכל בהברקה אחת, אבל כאשר בא לפרשו לזולתו יצטרך לדבר בזה הרבה⁴⁹, וכ"ש כשיצטרך ללמוד שכל זה עם הקטן יצטרך לבוא שכל זה בדבורים וצירופים הרבה מאד כו', כמו"כ יובן למעלה ענין הכלל ופרט שכלל כולל הרבה מהפרט, ולכן במאמר בראשית כולל כל הפרטים שנתבאר בט' מאמרות והט' מאמרות הם פרטיות שהוא בחי' צרופי אותיות שבדבור כנודע שיש ך"ב א"ב שהם רל"א זוגות ויש רל"א שערים המתגלגלים פנים ואחור כו' (ע' בפרד"ס⁵¹ שער למ"ד הוא שער הצירוף פ"ה⁵⁰, ובסש"ב בשער היחוד והאמונה⁵²). והנה מבחי' המחשבה שבאדם שהיא ג"כ בחי' הכלל לא יתהוה כלום, שאפי' שכשיחשוב כל היום לא יתהוה כלום, כ"א דבר מלך שלטון⁵³ שכאשר המלך מצוה לעבדיו שיעשה הדבר ההוא הם עושים, וא"כ עפ"י דבורו יכול להתהוות איזה דבר אבל לא ממחשבתו, אבל למעלה הנה כתי' כי לא מחשבותי מחשבותיכם⁵⁴, שלמעלה כאשר עלה במחשבתו שיהי' מציאות העולם נברא העולם, וכמ"ש בכהאריז"ל כשעלה ברצונו לברוא את העולם הנה ע"י מחשבה זו נברא⁵⁵ כו' (וע'

זרצה
בלק"ת בד"ה כי ביום הזה יכפר הא' בפ' אחרי בפ"ג⁵⁶ וז"ל וכמ"ש בזהר דבמח' אחת ברא (הקב"ה) את העולמות⁵⁷ לפי שהוא ית' צופה ומביט עד סוף כל הדורות⁵⁸ מראש⁵⁹, וע' בד"ה ושמתי כדכד⁶⁰ דרוש הראשון פ"ב ובכ"ד, וא"כ מיד כשעלו כל העולמות במחשבה להבראות הרי כבר נגמרו ונשלמו בריאותם לפניו ית'), וזהו בחי' מאמר דבראשית שהוא בחי' הכלל בחי' מחשבה שכאשר עלה במחשבתו נבראו כל הנבראים, וזהו בראשית נמי מאמר הוא פי' שהוא בחי' מאמר א' מאמר כללי שכולל כל הע"מ, וא"כ צ"ל למה הי' צריך עוד ט' מאמרות פרטיות מאחר שבמא' א' דבראשית נברא כל הנבראים, והענין הוא דהנה אם הי' בריאת העולם מבחי' מאמר א' הי' העולם בטל במציאות ולא בחי'⁶¹ מציאת יש ודבר נפרד כלל, כ"א הי' הכל בטל בתכלית כו', ולא הי' שום בחירה כו'.

חד) ויובן זה היטב, כי הנה כלל ופרט הוא בחי' מחשבה ודבור, והנה אנו רואים שמחשבתו של האדם היא מתאחדת בתכלית עם הנפש שהיא בחי' לבוש הפנימי⁶² של הנפש, אבל בחי' הדבור נעשה נפרד מן האדם, כך הנה יובן למעלה שכאשר הי' בריאת העולם מבחי' מח' הי' העולם בבחי' ביטול במציאות אבל כדי שיהי' העולם יש ודבר נפרד זהו דוקא ע"י בחי' הדבור שכמו שהדבור הוא נפרד ויוצא לחוץ (והגם שאין לך דבר שחוץ ממנו ית', מ"מ דברה תורה כלשון בנ"א⁶³ לשכך את האזן⁶⁴ מה שהיא יכולה לשמוע, כמ"ש בסש"ב בשער היחוד והאמונה פ"י וע' בד"ה וככה תאכלו⁶⁵ אותו בהוכחות וראיות ברורות שגם דבור האדם אינו נפרד באמת רק שנדמה שנעשה נפרד), כך הוא ההתהוות שמן הדבור הוא בחי' נבראים נפרדים (ופעולת המאמר א' שהי' תחלה מבחי' מחשבה בחי' כלל כדי שאף שנברא העולם ליש ודבר נפרד אעפ"כ יהי' יכול להיות בחי' הביטול בעולם כו'), וא"כ מובן שעכשיו שנברא בע"מ מבחי' דבור נעשה העולם ליש ודבר נפרד, ואעפ"כ יש בחי' עולמות שנבראו מבחי' המאמר א' בחי' מחשבה שלא נפרטו אח"כ בבחי' דבור והם בחי' עלמא דאתכסי' שנודע מענין עלמא

טרצו
דאתכסי' ועדאת"ג⁶⁶ שנק' ים ויבשה⁶⁷, והנה ארז"ל כל מה שיש ביבשה⁶⁸ יש בים, וההפרש בין ברואי' שבים לברואי' שביבשה כי הברואים שבים הם מובלעים בתוך הים ואינם יכולים לחיות זולת הים אפי' שעה א'⁶⁹, משא"כ ברואי' שביבשה אף שהם מקבלים חיות מבחי' הארץ אעפ"כ הם נפרדי' מן הארץ ויכולים לחיות בלא הארץ כמו כאשר הם שטים ע"פ המים. וכך יובן למעלה שיש בחי' מלאכים ונשמות שהם מבחי' עלמא דאתכסי' ונקראים בשם נוני⁷¹ דימא⁷⁰ רבא⁷² שהם תמיד בבחי' הביטול לאלקות, וכמ"ש במשה⁷³ כי מן המים משיתיהו, שהי' מבחי' עלמא דאתכסי'⁷⁴ ולכן אמר ונחנו מ"ה⁷⁵ שהי' תמיד בבחי' ביטול, אבל כדי שיהי' התהוות העולם בבחי' יש ודבר נפרד זהו ע"י הדבור שכאשר נברא ע"פ דבר הוי' נעשה העולם יש ודבר נפרד ויש בחי' הבחירה לבחור בטוב או להיפוך, משא"כ אם הי' מבחי' מאמר א' בחי' מחשבה לא הי' בחירה כלל, וזהו כדי ליפרע⁷⁶ מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בע"מ דוקא ולא במאמר א' דאם הי' נברא ממאמר א' לא הי' מציאות^*77 נפרדים כלל כ"א הי' הכל בבחי' ביטול במציאות, אבל כשנברא בע"מ בבחי' דבור הנה מבחי' הדבור נברא העולם ליש ודבר נפרד ויש בחי' הבחירה לבחור בטוב והרשעים שבוחרים ברע הרי הם מאבדין את העולם, וזהו שנברא דוקא בע"מ כי ע"י הע"מ נמצא בחי' הבחירה בעולם והרשעים שבוחרים ברע נפרעין מהם על שמאבדין את העולם שנברא בע"מ כו', וע"פ הקבלה בחי' הכלל הוא בחי' עולם העקודים⁷⁷, ששם עקוד כל האורות בכלי אחד⁷⁸ כו' כמ"ש במ"א.

ירצז
ה) וכדי ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בע"מ, פי' כי כל עבודת הצדיקים הוא להמשיך בחי' מאמר א' בחי' מאמר הכללי בט"מ⁷⁹, שזהו מ"ש ומי כעמך כישראל⁸⁰ גוי אחד בארץ שאפי' בארץ שנעשה יש ודבר נפרד אעפ"כ יהי' נמצא בארץ בחי' אחד⁸¹ דהיינו בחי' מאמר אחד כו' מאמר הכללי.

יאועוי"ל בפי' המשנה בע"מ נבה"ע, והלא במאמר אחד יכול כו' אלא כו' כפשוטו שכאשר נברא בע"מ הוא חשוב יותר מכמו שהי' נברא במאמר אחד, דאילו לפי משנת"ל⁸² המאמר אחד הוא גבוה יותר, רק שאם הי' נברא במא' א' לא הי' בחירה ולא הי' שכר ועונש, ולכן כדי להפרע כו' וליתן שכר נפרטו בע"מ כו', שפשט לשון המשנה אינו מורה כך, כ"א שהי' יכול לברוא במא' אחד, ועכשיו שנברא בע"מ הרי הוא חשוב יותר והוא בכדי להפרע מן הרשעים שמאבדי' חפץ יקר שנברא בעשרה מאמרות, וכדי ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין כו', כפשוטו שכאשר החפץ הוא יקר יותר מגיע להמקיימו שכר יותר כו'. והענין הוא דהנה ע"מ הוא כנגד ע"ס⁸³ וכמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה⁸⁴ בדעתו כו'⁸⁵ שהם בחי' חב"ד, וכתי' כי אמרתי עולם חסד יבנה⁸⁶, וכן זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה⁸⁷, וכדפי' בזח"ג שמיני דל"ט ע"א⁸⁸, וכמארז"ל בחגיגה בעשרה דברים⁸⁹ ברא הקב"ה את עולמו בחכ' ובתבונה ובדעת בכח ובגערה כו', שהתחדשות התהוות העולמות זהו ע"י ע"ס דוקא, והיינו לפי שכל השפעה צריך להיות נמשך ע"י עשר בחי' אלו⁹⁰, ומבשרי אחזה⁹¹ שגם בבחי' השפעת שכל לזולתו צריך ג"כ שיומשך ע"י עשר בחי' אלו, והיינו שבבחי' חב"ד צריך תחלה להשכיל ולהתבונן בכח חכמתו ובינתו בשכל ההשכלה ההיא ולהעמיק בדעתו היטב באיכות ומהות ההשכלה, וגם

יבחצר
צריך שיהי' לו אהבה ורצון בההשפעה, ודברים היוצאים מן הלב⁹² נכנסים ללב השומע, וכן צריך לצמצם א"ע בכח גבורתו שיוגבל דברי ההשכלה שלא יתבללו⁹³ הענינים מחמת האהבה והרצון שיותר ממה שהעגל רוצה לינק⁹⁴ הפרה רוצה להניק ולהשפיע כו', וגם שלא יצמצם ביותר צ"ל מדת התפארת לזווג וליחד חו"ג⁹⁵ שיהי' הרצון והצמצום ע"ד המצוע, וכן נו"ה הם בחי' כליות יועצות⁹⁶ איך להשפיע כו', וכן בבחי' שפע הפנימי להוליד בדומה לו הנה המשכת הטפה הגשמיות היא ג"כ ע"י עשר בחי' אלו⁹⁷ כמ"ש במ"א, ועד"ז יובן שכדי שיהי' התהוות העולמות זהו ג"כ ע"י עשר ספירות, כי א"א שיהי' ההשפעה כ"א ע"י עשר בחי' דוקא, אך בענין העשר בחי' אלו יש חילוקי מדרגות, דהנה נודע שכל מדה כלולה מיו"ד⁹⁸ ולזה אומר התנא במתניתין והלא במאמר אחד יכול להבראות, פי' מאמר אחד הוא בחי' דבר מלך שלטון שבדבר ה' שמים נעשו⁹⁹ וברוח פיו כל צבאם שהיא כלולה ג"כ מעשר ספירות כו', ולכן גם במאמר אחד יכול להבראות שגם במל' יש כל העשר ספירות, ולמה נברא בעשרה מאמרות דהיינו בע"ס עצמן, כי מ"ש ה' בחכ' יסד ארץ אינה חכ' שבמל', כ"א בחי' חכמה עילאה¹⁰⁰ ולכן אמר ה' בחכ' להורות שבחי' חכ' זו אינה בחי' חכ' תתאה לבד כ"א בחי' חכ' עילאה, וזהו דכתי' אלה תולדות השמים והארץ כו' מלא¹⁰¹ בשני ווי"ן, כמארז"ל שהעולם על מילואו נברא¹⁰², והיינו שנבה"ע ע"י ע"ס עצמן, ולכן נברא בוויתור, וכמארז"ל עיקר שכינה בתחתונים היתה¹⁰³, רק שע"י חסרון הלבנה וחטא עה"ד¹⁰⁴ נעשה תולדת חסר, וכן ע"י חטא הדורות סילקו השכינה למעלה מז' רקיעים עד שבא אברהם והורידה לרקיע הראשון¹⁰⁵ כו' עד

יגרצט
משה שהורידה למטה כמ"ש וירד ה' על ה"ס¹⁰⁶, וע"י בחי' הבירור שמזככים העולם יהי' לע"ל תולדות מלא כמ"ש אלה תולדות פרץ מלא¹⁰⁷ בשני ווי"ן, ולכן כתי' ושמחת עולם על ראשם¹⁰⁸ שיהי' השמחה בעולם מחמת הגילוי שיומשך המשכת גילוי אלקות בעולם עד שיהי' גילוי שכינה למטה כמו קודם החטא, וכמ"ש ולא יכנף עוד מוריך¹⁰⁹ והיו עיניך רואות כו', וזהו כדי להפרע מן הרשעים שמאבדי' את העולם שנברא בע"מ היינו שנברא בוויתור ע"י בחי' ע"ס עצמן, וכמו הדורות בעוונם שסלקו השכינה עד למעלה מז' רקיעים שאבדו דבר חשוב יותר מכמו אם הי' נברא העולם ממאמר אחד לבד היינו מע"ס שבבחי' דבור לבד, וכדי ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימים תומ"צ כמ"ש וצדקה תהי' לנו¹¹⁰ כי נשמור לעשות את כל המצוה שהתומ"צ נק' בשם צדקה, ועמך כולם צדיקים¹¹¹ שהפועל הצדקה נק' בשם צדיק¹¹², ועי"ז הם מקיימים את העולם שנברא בע"מ היינו שנברא בוויתור כנ"ל, ופי' מקיימים שממשיכים למלאות החסרון כו', ולכן בגמר הבירורים יהי' הגילוי למטה כמו קודם החטא שעיקר שכינה בתחתונים היתה כו', ומפני שמקיימים העולם שנברא בע"מ שהוא דבר חשוב יותר מכמו אם היתה נבראת במאמר אחד כו', והקיום הוא שממשיכין למלאות החסרון כו', ולכן מגיע שכר טוב יותר כו'.