Chabad Library · Around Chassidus
Zikaron LiVnei Yisrael·
אשנת תרע"ה
במאמרי תשרי - אתרוגי קלבריא - סדר החזרה - ההתייצבות לצבא - התוועדות עם הרש"ז האוולין - פ"נ על האהלים - חפירת סוללות - התוועדות י"ט כסלו - פטירת אשת הראד"מ - חלוקת ירושת הגביר רי"י הורביץ - התוועדות בעת סיום הפשר - פטירת ר' משה מזעמבין - התוועדות פורים
גבר"ה תרע"ה התחיל כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ לבאר בהמשך הנ"ל בענין ד' אחד מלמטה למעלה ומלמעלה למטה.
דכשהיו אצלו על חזרה שאלו ממנו איזה ביאור בענין הנ"ל, ואמר: דא גייען זיך נאך ניט צוזאמען די עקען און די ברעגן.
הבאמצע החורף בעת החזרה אמר פעם אחת, שכעת מבואר הענין, מה שאמר בימי החג בעת החזרה, שהקצוות גייען זיך נאך ניט צוזאמען.
ובר"ה ותשרי דיבר בההפרש בין יש מאין, עו"ע, עצם והתפשטות, העלם וגילוי, כח ופועל ואור ומאור.
זלסבת המלחמה לא הי' באפשרי להשיג אתרוגי קלבריא (פה), אך נתקבלו מארה"ק שלושה אתרוגים עבור ר' שניאור זלמן האוולין ע"ה (שחזר בקיץ זה מארה"ק לליובאוויטש ונתעכב בסיבת המלחמה), בחזקת בלתי מורכבים.
חמגודל הצער של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ, שלא יכל להשיג אתרוגי קלבריא, האט ער געקראגן היטץ ונפיחת הפנים, ולא הלך לביהכנ"ס בימים הראשונים דחה"ס.
ט* * *
יאחרי חג הסכות תרע"ה התחלתי להכנס לחזרה.
יאהסדר הי' בליובאוויטש אצל כ"ק אדמו"ר נבג"מ, שבכל ש"ק או חג שהי' אומר דא"ח (המאמר הי' אומר בזמן קבלת שבת) היו החוזרים נכנסים בש"ק בבוקר קודם התפלה (לערך בשעה 8) לחזור המאמר לפני כ"ק אדמו"ר, והי' מתקן הלשון וגם הי' אומר איזה ביאורים.
יבבד"כ בכל ש"ק היו נאספים בחדר שהיו מחכים על יחידות, והיו מחכים עד אשר אדמו"ר הי' פותח הדלת (שלצד שמאל, לצפון הבית קרוב למזרח, שהי' שם פרוזדור קטן לאולם [קאבינעט] של אדמו"ר).
יגכשהיו רואים את רמ"מ קאנטאר המשרת נושא את הכוס הריקה של הקפה מהחדר של אדמו"ר, והיו שואלים אותו "אי' הרבי? כבר שתה כוס קפה?" היתה תמיד תשובתו איני יודע.
ידלחזרה היו נכנסים בחורים אחדים חוזרי המאמר, וכשהיו אורחים בעלי ידיעה בדא"ח ויחידי סגולה.
טובכל פעם הי' כ"ק אדמו"ר נבג"מ שואל: המוכרחים לחזרה? אופן השאלה הי' בביטוים שונים, פעם ברצינות ופעם בשחוק על שפתיו.
טזכשהי' רואה פנים חדשות הי' שואל אם כל המחכים להכנס הם נחוצים, או שהי' אומר לעשות בירור.
יזבש"ק ההוא שבאתי בפעם הראשונה ע"מ להכנס לחזרה, זחלתי ואירא, אם אזכה להכנס, ומה יאמר אדמו"ר נבג"מ.
יחבתחלה היתה הקבלת פנים מהמחכים, שכל אחד הי' ירא פן יאמר אדמו"ר לעשות בירור והדומה. אח"כ כשפתח אדמו"ר את הדלת ושאל אודות המאמר, אם אין יודעים אותו כנהוג, השיב הר"ש קוראטין שמוכרחים חזרה. שאל אדמו"ר אם כל המחכים נחוצים, והשיב הר"ש קוראטין - הן. ושאל אדמו"ר אם הוא באופן של טופח על מנת להטפיח, והשיב הר"ש - הן, וזכיתי אז להכנס להיכל קדשו.
יטגם כ"ק בנו אדמו"ר הריי"צ נבג"מ, בעת שהי' בליובאוויטש, הי' נכנס לחזרה. אדמו"ר נבג"מ הי' שולח להודיעו שנכנסים. הוא הי' עומד בפרוזדור כמעט אחורי כל הנכנסים (וכולם היו מפנים עצמם קצת לצד, שלא יהי' גבם אליו).
כרגילים היו המחכים לנעול את הדלת מבפנים, למען לא יתרבו הרוצים להכנס. לכן באתי בפעמים הראשונים בהשכמה, למען אמצא את הדלת עדיין פתוחה.
כאכל מאמר ומאמר הי' אוצר של ביאורים רחבים והסברים עשירים בתוכן ובחידושים.
כבפעם בעת החזרה, כשדיבר אודות מלבושי כבוד שהם מקיפים דקליפה (פו) אז ס'פועל'ט א הגלמה, שהלובשים מלבושי כבוד אינם שייכים לצורה פנימי', התבטא: ער איז א שטיינערנער.
כגפעם בעת שדיבר אודות מדריגת משה רבנו ע"ה בענין התגלות יחידה שבנפש (פז), אמר שיש זה אצל כ"א לפי מדריגתו, ואמר על חזרה: כמו הרב י. דער שטופער, ער איז מעביר די סדרה אין לקו"ת און עס איז אים געשמאק, וואס? ופשט את ידיו הקדושים בתנועה של שאלה: וואס? והכה באצבע על אגודל (שקורין קנאק) ואמר: עס איז פארט געשמאק.
כד* * *
כהבתחלת חורף תרע"ה בעת אשר החלו לקרות לעבודת הצבא, והיו מלמדים תכסיסי מלחמה במשך איזה ירחים.
כואחר חג הסכות הי' הסדר כבכל שנה, אשר קראו את אלו שמלאו להם כ"א שנה.
כזאח"כ בחודש ינואר 1915 קראו את אלו שמלאו להם כ' שנה, בחודש מאי קראו את בני י"ט שנה (השייכים לשנת 1916) ובחודש אוגוסט קראו בני י"ח שנה (השייכים לשנת 1917). אח"כ קראו גם לאלו השייכים לשנת 1918.
כחנעשה רושם גדול באולם, פשוט רוב התלמידים נקראו לעבודת הצבא, ואלה שהשתחררו לא בכולם היתה האפשרות לחזור לליובאוויטש.
כטאני הוצרכתי להתייצב בחודש מאי. נסעתי לביתי ונשתחררתי על שנה, וחזרתי בקיץ לליובאוויטש.
לחברי מר שמואל קדיש נ"י ברטנובסקי (אשר בחסדי השי"ת עלה בידו זה לא כבר להנצל מארץ הדמים ולבוא לארץ ישראל) הי' צריך לנסוע מתות"ל להתייצב לעבודת הצבא, ז.א. לנסוע הביתה מתוך ספק אם יעלה בידו לבוא חזרה לתות"ל.
לאהשתדלנו לסדר התוועדות (פח). בקשנו אצל הר"ר שילם קוראטין שיתוועד, ואמר שעיף הוא, אבל הוא מוכן לתת את ביתו להתוועדות. בקשנו את הרב ר' שלמה זלמן ע"ה האוולין והסכים. סדרנו על ליל ששי אחר זמן הלימוד.
לבהשאלה היתה איפה ליקח מעות על משקה. הממשלה סגרה את חנויות הממשלה למכירת יי"ש, מפני המלחמה, שהתיראה מפרעות אם ישתכרו הערלים אנשי החיל. הת' משה (בנו של הגביר ר' נתן) גורארי' שילם שני רובל בעד בקבוק אחד יי"ש של קימל, והי' לנו משקה להתוועדות.
לגהתנאי הי' שההתוועדות תהי' בהצנע. אחרי לימוד הדא"ח, בשעה האחת עשרה, הלכנו בהצנע להתוועדות עם הרז"ה, בבית הר"ר שילם קוראטין.
לדהיינו בהתוועדות: אני, חברי שמואל קדיש ברטנובסקי, משה גורארי' (שנתן המעות למשקה וע"כ גלינו לו הסוד של ההתוועדות), הר"ר שילם קוראטין והר"ר זלמן האוולין.
להההתוועדות היתה בהתעוררות גדולה, ובאמצע הלילה בשעה השלישית בערך, הלכו להשיג עוד יי"ש, וקנו בקבוק קטן (מדת סאטקע, שהוא אחד ממאה מסאה) בעד ארבעים קאפקעס.
לוהתלמידים בישיבה, בראותם שאיננו בישיבה (וזה הי' בליל ששי שהיינו רגילים להיות נעורים ולהיות באולם הגדול עם כל התלמידים הנעורים ביחד) התחילו לחפש אחרינו, ולא יכלו למצוא אותנו, כי את ההתוועדות סדרנו במטבח (קיך) של הרש"ק, שהיתה באמצע הבית לצד החצר, ששם הי' מהלך הנחל הקטן; רק ר' שמעון בלינר ע"ה וחיים מאיר ליס ע"ה מצאו אותנו באמצע הלילה, ונכנסו להתוועדות. הרש"ק הצטער על אשר התלמידים לא באו להתוועדות.
לזנושא אחד נשאר בזכרוני מדבוריו בהתוועדות, שענין החסידות הוא ארויסמאנען את נקודת היהדות הפנימי שלמעלה מטעם ודעת, וחסידות חב"ד הביאה את הדרך איך להוציא לגילוי את הנקודה הפנימית הנ"ל, להיות בגילוי בפנימיות בכחות האדם. כל רבי בדורו מביא את הענינים בערך כחות הפנימיים של שכל ומדות של דורו, שיוכלו גם הם (ע"י כחות שכל ומדות שלהם) להביא לגילוי את הנקודה הפנימית שלמעלה מטו"ד, צו זיין פנימיות'דיקע חסידות'ע אידן כל אחד לפי מצבו.
לחההתוועדות נמשכה עד שעה הששית בבוקר, ומובן שהמסובים רק טעמו משקה לברכה ולחיים ותו לא.
לט* * *
מבפרוץ המלחמה סידר כ"ק אדמו"ר נבג"מ (כמדומה שהתחיל אחר חג הסכות תרע"ה) שבכל יום ילכו עשרה תלמידים על אהלי אדמו"ר הצ"צ ומהר"ש, עם פדיון שכ"ק אדמו"ר נבג"מ כתבו.
מאאני זוכר רק את הפסוק שהי' בסוף הפדיון: ועת צרה היא כו' וממנה יושע (פט).
מבבשנה ההיא הי' צריך להתייצב גיסו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ, ר' בן ציון שניאורסאהן, והלכו עשרה בחורים אל אהלי האדמו"רים, וגם שלח כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ פ"נ מיוחדים על אהלי הרבניות, היינו שבע פדיונות לשבע הרבניות הצדקניות הנמצאות באוהל שבשפולי אהלי האדמו"רים, ולכל אחד כתב בפרטיות אוופן קירוב משפחתו של גיסו הנ"ל אל הרבנית הנזכרת בפדיון, החל מהרבנית שטערנא אשת אדמו"ר הזקן.
מגר' בן ציון שניאורסאהן
מדפעם אחת (צ), כשהאשכנזי התקרב לפלך וויטעבסק, לקחו אנשים לחפור סוללות (אקאפעס) והסתתרו התלמידים, כי א) מי יודע מה יהי' כשיהיו בידם, אם לא יחפצו כו'. ב) אולי יבדקו את הניירות ויפול חשד, מה זה שהשתחררו כ"כ הרבה תלמידים.
מהאמר כ"ק אדמו"ר נבג"מ, שלחפור סוללות צריכים ללכת, ואין לחוש לתוצאות אחרות, כי "עשו דרש'נט ניט קיין סמוכים".
מו* * *
מזבי"ט כסלו תרע"ה היתה התוועדות כנהוג באולם הגדול. כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ דיבר אודות הנעשה בעולם האמת. אינני זוכר נושא הענין, אך אני זוכר שהר"מ מזעמבין שאל: וואס וועט זיין מיט אונז, ואמר: מען וועט זיך אנהאלטן (או: מען זאל זיך אנהאלטן) אן מיין גארטל.
מחהביאו מיני משקאות שונות (כי לא הי' בנמצא המשקאות הרגילות), וכ"ק אדמו"ר נבג"מ אמר איזו לשתות.
מטלערך בשעה החמישית שלחו עוד אחר משקה, ובאה הרבנית הצדקנית מרת שטערנא שרה נ"ע (אשת אדמו"ר) ובקשה שלא ילכו לחפש משקה. כשהרגיש בזה אדמו"ר, הביט ברצינות וסיים ההתוועדות.
נ* * *
נאבחורף הנ"ל נפטרה אשת ר' אלחנן דוב מאראזאוו (אד"מ), אחותו של התמים הנעלה ר' אברהם דוד מקלימאוויץ.
נבכ"ק אדמו"ר נבג"מ אמר אז ע"ז: יש נספה בלא משפט; כי נפטרה מלידה, שלא היו הרופאים הדרושים בזמנם, כרגיל בעיירה קטנה.
נג* * *
נדבחורף הנ"ל באו בניו וחתניו של הגביר ר' יוסף יוזיק הורעוויץ לליובאוויטש, אודות חלוקת ירושתו.
נההי' לו מאנאפאל על מכירת כפתורים (קנעפלאך) והי' עשיר, ובאו בניו ר' מנחם מענדל ור' ברוך שלום, וחתניו ר' שרגא פייוויש זלמנוב, ר' ליב ראסקין, ר' יחזקאל [פוטליק] מטשערניגוב, ונכדו (חתן בנו של רמ"מ) ר' יצחק מאגידסון. התאכסנו בביתו של ר' מיכאל קצנלנבויגן (צא).
נוכמה פעמים נכנסו להיכל קדשו של אדמו"ר הרש"ב נ"ע לדון אודות הירושה.
נזאחרי אשר נסתדרו הענינים סדרו התוועדות על האכסניא שלהם. זה הי' בחודש שבט, אינני זוכר בדיוק באיזה יום בחודש, אבל ההתוועדות היתה בליל ששי, ונמשכה עד אור הבוקר של יום ועש"ק. הוזמנו אליה הר"מים, המשפיעים מנהלי הלשכה ואחדים מהתלמידים.
נחבתחלת הלילה הי' הרש"ג ראש המדברים והר"מ מזעמבין התחיל להתווכח, אודות גדלותו של אדמו"ר הרש"ב נבג"מ, שבזה הענין הי' ביניהם אי השתוות תמידית:
נטהר"מ מזעמבין הי' אומר אשר הרבי הוא במדריגת הבעש"ט!
סוהרש"ג הי' משיב: נדבר נא אודות מדריגות; באיזו מדריגה של צדיק גמור אתה חושב את אדמו"ר? האמן לי שאני בודאי דעתי שאדמו"ר הוא במדריגה זו שאתה אומר ועוד למעלה מזה, אבל הלא בעבודת השי"ת שהוא א"ס הלא יש מדריגות עד אין שיעור, ומהו א"כ החטא אם אומר שאדמו"ר מהר"ש הי' עוד במדריגה יותר גבוהה, ואדמו"ר הצ"צ הי' עוד במדריגה יותר גדולה, וכן גבוה מעל גבוה עד הבעש"ט ז"ל!?
סאוהר"מ לא חפץ לקבל זה, והי' כבר מבושם ואמר שהוא אינו רוצה לשבת בפה והולך הביתה.
סבואז התחיל התמים ר' יצחק מאגידסון לנגן איזה נגון נעים, והי' הר"מ מזעמבין אומר: אה! בניגון זה הרי מרגישים גילוי השכינה; והי' מתיישב במקומו.
סגככה הי' פעמים אחדים עד השעה השני' אחר חצות הלילה, שאז הלך הרש"ג לביתו, וכן הר"ר זלמן האוולין, ונשאר הר"ר שילם קוראטין, ודיבר הרבה בהבדל שבין חיצון, חיצוני ופנימי. ההתוועדות נמשכה כמעט עד הבוקר.
סדבבוקר הלך ר' משה מזעמבין למרחץ. כצאתו מהמרחץ אמר שאינו מרגיש טוב. נכנסו אתו לבנימין'ס שטיבל, שהיתה סמוכה למרחץ.
סהבמרחץ הי' אז גם ר' דובער שמאטקין (שהי' ש"ב ובן עירו של ר' יוסף יוזיק, וידידו של ר' משה הנ"ל), הוא הי' ידען במקצת בעניני רפואה, ושלח לאפטייק של יהושע לקחת איזו רפואה.
סוע"י הרפואה הוטב קצת לר' משה, והודה לו ע"ז, אבל כעבור זמן קצר שוב לא הרגיש טוב, ונפטר בבית המדרש הנ"ל. הודיעו תיכף לאדמו"ר.
סזעדיין ניסו במשך היום באמצעים שונים אולי יוכלו להשיב רוחו אליו.
סחהיום הי' אז קצר, התקרב זמן הדלקת הנרות, והתאספנו אל בית אדמו"ר לשמוע דא"ח.
סטאדמו"ר פתח את דלת חדר היחידות שלו (אני עמדתי סמוך לדלת) ושאל בפנים זועפות: וואס הערט זיך דארטן. שתקנו, והוסיף ואמר: מען דארף גיין אהין זעהן, אפשר קאן מען נאך עפעס טאהן. אויב ניט וועט מען היינט קיין חסידות ניט ריידן.
עהלכתי לבית המדרש, וכל התחבולות לא הועילו. הוא הי' מונח כל הש"ק בחדר שני של בית המדרש בנימין'ס שטיבל, והלוי' שלו היתה במוצאי ש"ק.
עא* * *
עבבפורים היתה התוועדות בבית אדמו"ר בחדר האוכל (סטאלאווא).
עגאני נכנסתי בהקדם. לא היו עשרה אנשים אצל השלחן. דברו אצל השלחן אודות ענין ידיעה ובחירה, ואמר אדמו"ר איזה ענינים מקוטעים בזה. דברו אודות אם שייך בחירה אצל אינו יהודי, ואמר אדמו"ר: שמעתי מאבי שאמר, איך האב זיך צוגעקוקט אין זוהר פר' שמיני און איך האב געזעהן אז ער קאן דעם צווייטען קיין זאך ניט טאן (צב).
עדאח"כ באו כל אנ"ש והתמימים והיתה התוועדות גדולה ואדמו"ר אמר דא"ח. התפללו תפלת מעריב אחר חצות הלילה, בשעה רבע לפני שתים. אצלי הי' זה הפעם הראשון שראיתי את אדמו"ר מתפלל ערבית בשעה מאוחרת כזו.