Chabad Library · Around Chassidus
Zikaron LiVnei Yisrael·
אשנת תרצ"ב
בהתפתחות שיעורי דא"ח לתלמידים - כובע אמריקני
גבתחלת שנת תרצ"ב התחילו לבוא התמימים אברהם מ"מ בארנעצקי, יצחק קאלאדני וצבי שעכטער לשיעורי דא"ח שהייתי נותן לתלמידים.
דתלמידי אחי תמימים (מימין לשמאל):
הד. בוימגרטן; א.ד. העכט; י. עבערט; י. גרינברג; י. ד. גרונר; א. ל. עבערט; ד. ליווי
והם השתתפו איזה פעמים בלימודים, אבל אח"כ באו ואמרו שכבד לפניהם הלימוד, ובאו רק לשוחח בביתי; כי מיום בואי בקישור עם התלמידים הי' אצלינו קשר ידידותי, לא רק כמגיד שיעור, והסברתי להם שאם אינם רואים תועלת בהשתתפותם בקביעות שיעור לימוד התניא, הנה ביתי פתוח לפניהם, ויכולים לבוא בכל עת שירצו, ובפרט בליל ש"ק, לשבת במסיבת מרעים. שבועות אחדים אחרי ביקורם בביתי במסיבת מרעים חזרו לבוא ללימוד התניא.
זהתל' יצחק מאטעשין
חבמשך הזמן התחילו לבוא גם התלמידים מרדכי אלטיין, יצחק מאטעשין, מרדכי פישער, זרח גורדון.
טתלמידי אחי תמימים (מימין לשמאל):
ימ. גרינברג; מ. אלטיין; נ. גורדון;
יאא. ד. העכט; ד. בוימגרטן; י. קאלאדני
יבמכתב התלמיד יצחק מאטעשין אל המחבר - כאשר נשלח על ידו ללמוד שחיטה בבאלטימור, ולימוד דא"ח עם הרא"א אקסלרוד
יגבשנת תרצ"ב בא התמים ר' יוחנן גורדון שו"ב מדאקשיץ וב"ב, והתחילו לבוא גם הבנים ניסן נ"י ושלום דובער נ"י (ישראל נ"י הי' ילד קטן).
יד[באו לארה"ב בכובעים פשוטים (קאסקעט), ובבואם קנה ר' יוחנן עבור ילדין העטס (שליאפע).
טור' יוחנן גורדון
טזכאשר באו לביתי בחוהמ"פ, התבייש בזה הבן שלום דובער והסתתר מלהכנס. יצאתי לפרוזדור להקל על כניסתו, והסברתי לו שענין מלבושי כבוד משתנים לפי המקום והזמן, והעיקר עד כמה זה פועל על הלובשם להיות נתפס בזה.
יזסיפרתי לו מה ששמעתי בזה מכ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ בחורף תרע"ה אודות מלבושי כבוד, כמסופר לעיל, ומה ששמעתי בזה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ, כשבא לארה"ב, אז מען איז ניט נתפס געווארען אין די לבושים, ואדרבא, בלא זה זהו בליטה יתירה ויוצא מן הכלל, כמסופר לעיל.
יחאח"כ סיפרתי לו מה שסיפר לי ר' שמואל היין ע"ה, מה שאמר בזה ר' טובי' ע"ה בעלקין (שמה), ואמרתי לו אשר דאס אלץ איז א געשמאקע חסיד'ישע הסברה, מה שאברך חסידי הסביר בנאום חסידי החסרון שיש בלבישת כובע כזה; אבל כעת שהולכים הכל ב"העט", הנה מי שילבש כובע הנהוג מקדם ברוסיא, יהי' זה בליטה יתירה, מה שאין זה מדרכי והנהגת חסידי חב"ד.
יטהסברתי לו בארוכה איך שבזמן לימודי בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בשנים תרס"ח-עה (אח"כ הייתי בראמען, טשערניגוב, חרסון וקרעמענטשוג), כאשר בחור אחד לבש נעלים קצרים (לא ארוכים הנקראים שטיוול), ובפרט אם היו עם שנירלאך (לא בריזינע, גומי) הי' נחשב זה להתנאות במלבושי כבוד, משא"כ עתה שהכל הולכים ב"העט" (שמו).
כומובן שאח"ז הורגל הנ"ל בלבישת כובע (שליאפע)].