Chabad Library · Around Chassidus
Zikaron LiVnei Yisrael·
אשנת תרצ"ז
בהנסיעה לאירופה לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נבג"מ - נסיעת הרד"מ רבינוביץ לארה"ק וחזרתו לארה"ב
גבקיץ תרצ"ז נסעתי לאירופה לכ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ, למקום שבתו במקום מנוחה ומרפא בפערכטעלסדארף סמוך לוויען באוסטריה (שנט).
דתמונת המחבר בפספורט של שנת תרצ"ז
היצאתי מארצה"ב כ"ח תמוז באניית קווין-מערי.
וגם בקרתי את הישיבה באטוואצק.
זברכת פרידה ביציאתו לאירופה - המחבר עומד במרכז
חבטח ארשום מה שאירע בנסיעתי זאת בפרטיות, עד כמה שאזכור, כמו שאמר לי אדמו"ר הריי"צ נבג"מ טרם עזבי את וויען: דו זאלסט פארשרייבן אלץ וואס דו האסט געהערט און געזעהן אין דער נסיעה.
טובטח אכתוב אודות זה אי"ה בפרק בפ"ע (שס).
יבעת נסיעתי לכ"ק אדמו"ר היו כמעט כל התלמידים על החוף ללוות אותי.
יאהבאתי עמדי רשימה מהתלמידים הקבועים הלומדים דא"ח, והבאתי פדיונות מכל אחד (שסא).
יב[כ"ק אדמו"ר אמר לי שהיו 213 פדיונות]
יגכ"ק אדמו"ר התעניין מאד אודותם. סיפרתי לאדמו"ר שישנם תלמידים המאריכים מעט בתפלתם.
ידשאלני: מיט וואס?
טוואמרתי לאדמו"ר אודות המאמרים שהם לומדים איזה פעמים בשבוע, ר"ה רנ"ט, ועתה שמע כו' תרצ"ד ועוד.
טזאח"כ בהמשך הענינים שאלתי מאת כ"ק אדמו"ר איזה מאמרים ללמוד עמהם, והשיב לי: וואס דו וועסט מיט זיי לערנען, דער עיקר איז דאך דער משבצות, דער ושבצת (שסב).
יז* * *
יחהרב דוד מאיר (הרד"מ) רבינוביץ נסע לארה"ק בשנת תרצ"ו, ולא הסתדר שם ובשלהי קיץ תרצ"ז חזר לארה"ב.
יטהר"ר דוד מאיר (הרד"מ) רבינוביץ
כאחות תמימים בריגא עם המשפיעים הרא"ח אלטהויז והר"מ חפץ
כאבשורה העליונה (מימין לשמאל): שושנה כץ; שרה גורביץ; זילבר; שרה חפץ; חי' גאר; לאה עלישבערג; מאשע פייגין; גיטל גאר; מינא סקאבלא; פעסי פיזאוו. בשורה השניה: אסתר סקאבלא; חנה גורביץ; רחל גוטקין; רבקה קראמניקאוו; מליע מרצינקובסקי; מרים שפירא; העניע גאדין; ביילע חפץ; רבקה לעמפערט; דבורה זשיטלובסקי.
כבבשורה השלישית: רבקה גורביץ; אסתר אשעראוו; פייגע מגידסון; חנה יאפין; חי' מיכלסון; ביילע גאדין.
כגאחות תמימים בריגא, עם הרבנית מרת שטערנא שרה נ"ע
כדצאתכם לשלום מהישיבה באטוואצק
כהמשני צדדיו עומדים ראשי הישיבה והמשפיעים הר"י עבער הר"ב פרידמן והר"ד מקורעניץ, מאחוריו - חלק מהתלמידים
כובהמשך הענינים שדיבר עמי אז כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ אמר לי בזה"ל:
כזדער זיידע (אדמו"ר מהר"ש נבג"מ) פלעגט הייסן, דער טאטע (אדמו"ר הרש"ב נבג"מ) פלעגט זאגן און איך זאג ווי עס קומט אויס, אבער מען דארף פאלגען.
כחדו זעסט דאך, רד"מ רבינוביץ האט געוואלט פארען אין ארץ ישראל, בא מיר איז ניט אויסגעקומען, נו? ער האט געזאגט ער וויל פארען, נו פארט. זעסט דאך ער פארט דאך צוריק.
כטבנסיעתי חזרה מביקורי אצל אדמו"ר הריי"צ נבג"מ בוויען, שיצאתי מוויען ביום ב' אלול תרצ"ז ובאתי לפאריז ביום ג' ג' אלול, סרתי לידידי הרב ר' שניאור זלמן שניאורסאהן, והוא סיפר לי שהרד"מ הי' בפאריז וחכה להתראות עמי, לקבל פ"ש וידיעות מכ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ, אך הוכרח לנסוע למארסעיי לנסוע באני' שלו ההולכת ביום ג' לארה"ב.
להאני' שלי יצאה מהאווער ביום ד', ובאתי לניו יארק ביום ג' יו"ד אלול, או בי"א אלול (שסג).
לאכשהגעתי בקשתי מהמזכיר של אגודת חסידי חב"ד, שהי' אז מר אשר הערשמאן יחי', לחפש בעתונות אולי תבוא בימים אלו האני' של החברה דאלאר ליין, שעמם נסע הרד"מ, למען סדר קאמיטע לפגשו על האני' כראוי לכבוד אחד מיקירי זקני רבני חב"ד בארה"ב.
לבהוא חפש בכל יום עד ש"ק בעתונים ולא נכנסה אני' מהחברה הנ"ל, והחלטנו שמן הסתם נכנסה האני' לחוף אחר, ואפשר בבאסטאן.
לגמכתבו של הרד"מ רבינוביץ אל המחבר
לדביום ד' ח"י אלול קבלתי טעלעפאן מהרד"מ ז"ל, שבא היום מארה"ק, ומבקש שיבואו אנ"ש אליו להאטעל בראדוויי סענטראל להתוועדות.
להכשבאנו אליו סיפר לנו שבהיותו בפאריז קיבל מכתב מכ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ (שסד), ובתוך הדברים כותב לו:
לובאיזה יום שיבואו לחוף אמעריקא יהי' להצלחה בגשמיות וברוחניות, ויום השמונה עשר לחדש הוא יום הולדת מורנו הבעש"ט נ"ע אשר אצל הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הי' יום זה יום הילולא פנימי בסוד אתכסיא ובו ביום היו אומרים דא"ח בהצנע רק לפני בניהם ביחידות, וגמירא מילתא - ע"פ ספור מקובל מהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - אשר ביו ביום - ח"י אלול - אומר כ"ק אבינו הבעש"ט נ"ע דברי תורה ברבים לפני תלמידיו ותלמידי תלמידיו וכל המקושרים אליהם.
לזומספר לנו הרד"מ, שבאמת הי' עליו לבוא לארה"ב לפני שבוע, אך המלחים מהספינה יצאו לשבות (סטרייק בלע"ז), וישב כשבוע בחוף, וזה עתה היום בא לארה"ב, ומבין הוא אל מה רמז אדמו"ר במכתבו אליו, וע"כ חפץ הוא להיות בהתוועדות עם אנ"ש ביום זה, לקיים דברי כ"ק אדמו"ר במכתבו אליו (שסה).
לחבבואי חזרה נתחזקו כל הקביעות בלימוד דא"ח והתוועדויות ונתרבו התלמידים (שסו).
לטכפה"נ התחיל אז הרעיון של שימת לב לגישה מסודרה ומעובדה ע"ד אמריקה (שסז), כדרכם של אדמו"רי ליובאוויטש בכלל, ואדמו"ר הריי"צ נבג"מ בפרט, לעבד תכנית מסודרה לכל ענין, ובפרט לענין כללי שכזה.
מומזה היו התוצאות הטובות שבא אח"כ להנה, אשר ממש למחי' לנו ולהם ולהצלת היהדות בכל מרחבי תבל, א"א להעלות על הרעיון - איך הי' המצב לולא הי' בא ח"ו והיל"ת ההצלה של אדמו"ר נבג"מ וביתו מתוך ההפכה והמבול של אש כו'.