Chabad Library · Around Chassidus
Avodas HaKodesh·
אקד. ההכנות והמשפט
בשנת
בשנת
בתשמ"ה קמו עוררים לבעלות הספריה, הם בת ונכד כ"ק אדמו"ר
גמוהריי"צ נ"ע, שטענו שהספריה הזאת איננה רכושה של אגודת חסידי חב"ד
דאו של תנועת חב"ד, אלא רכושו הפרטי של – כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ
הנ"ע, ולכן מגיע גם להם חלק בירושת הספרים.
ועל
זפי החלטתם זו הם הוציאו מהספריה כמה מאות ספרים, ומכרו את חלקם לסוחרי ספרים
חעתיקים. למשמע הדבר נזדעזע הרבי, ואמר על כך דברים נוראים בהתוועדויות חודש תמוז
טתשמ"ה. הרבי נתן אז הוראה להשיג או לקנות בחזרה את הספרים מהסוחרים הקונים.
יבירור הנושא הועבר אז לבית המשפט.
יאהנושא
יבעדיין לא היה מוכר כל כך לקהל, וכתבת מאמר בנושא הזה בשבועון כפר חב"ד.
יגלפני
ידשמסרתי את המאמר לדפוס מסרתי העתק לרבי, וכתבתי:
טומצרף בזה מאמר שכתבתי עבור
טזהעתון "כפר חב"ד".
יזהרבי
יחתיקן והוסיף:
יט(המאמר) הא' (שכתבתי).
כלהחזיר.
כאכלומר
כבשלא אסתפק במאמר אחד, ואכתוב עוד.
כגהמאמר
כדהראשון נדפס ב"כפר חב"ד" גליון 200 עמ' 22, בכותרת "ספריית
כהכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע", והתחלתי להכין מאמר שני
כוושלישי באותו נושא. אך בינתיים אמרו לי עורכי הדין שלנו, שכיון שהנושא נידון כעת
כזבבית המשפט, אין לפרסם בזה מאמרים.
כחמסרתי
כטאת המאמרים שהכנתי, אל המזכיר הר"י קרינסקי, וכתבתי לו:
לבנוסף למאמר שהדפסתי
לאב"כפר חב"ד, ובנוסף לאגרות על דבר שייכות הספרים ל"אגודת חסידי
לבחב"ד", מצורפים בזה עוד שני מאמרים שכתבתי בנידון זה עבור כפר
לגחב"ד, אך החלטתי שלא להדפיסם.
לד*
להמיד
לוכשהועבר הנושא לבית המשפט, הודיע לי המזכיר הר"י קרינסקי, שהרבי הורה לו, שעלי
לזהוטלה עבודת הכנת המסמכים המוכיחים את בעלותה של "אגודת חסידי
לחחב"ד" על הספריה הזאת.
לטבמשך
מהחדשים הבאים עברנו, הר"י שי' וילהלם ואני, על עשרות אלפי מסמכים שבארכיון
מאהספריה, ובו מצאנו את המסמכים, המוכיחים את בעלותה של אגודת חב"ד על הספריה,
מבבאופן שמעולם לא היתה רכוש פרטי.
מגלפני
מדתחלת המשפט נקרא ר' חיים ליברמן לתת עדות לפני עורכי-הדין ונציג בית המשפט. גם אני
מהנתבקשתי על ידי העורכי-הדין שלנו, שאהיה נוכח בעת נתינת העדות של ר' חיים ליברמן.
מוהעדות נמשכה שלשה ימים.
מזאחרי
מחסיום נתינת העדות שלו, בא אלי כמה פעמים להסביר את עמדתו בנידון, ואני השתדלתי
מטלהוכיח לו את טעותו.
נאחרי
נאהויכוח הזה כתבתי לרבי:
נבבשבועות האחרונים נכנס אלי
נגבכל יום הרח"ל שי' לדבר בנושא הספרים. אני משתדל להסביר לו את טעותו. מבלי כל
נדקשר לפועל ... מרגיש אני חובה לעצמי לסכם את הדברים ולדווח עליהם.
נההרבי
נוהשיב על כך:
נז(חובה) כפשוט (לסכם את הדברים
נחולדווח עליהם).
נטהמלים
סהמוסגרות הודגשו בכתי"ק מתוך מכתבי.
סאאחר
סבכך הוסיף בפתקה נפרדת:
סגחושך הגלות מפורסם – אבל עד כ[די]
סדכ[ך] לא שערתי. ולשלול פעולה מבהילה בזה, מוכרחני – היפך הנהגתי בזה ע[ד] ע[תה] –
סהלכתוב עכ"פ בקיצור:
סולפני שבועות אחדים העיד
סזהמדובר שי' (בהן צדק או בשבועה) שאדמ"ורם של רבבות מישראל כתב כ[מה] וכ[מה]
סחמכתבים בחתימת ידו: 1) לכ[מה] וכ[מה] מחסידיו, 2) בהם רבנים, 3) למשרד החוץ
סטדארצה"ב, 4) לסענאטרן ואנשי הקאנגרעס, שמבקשם שיצילו הספרי' כיון שהיא נכס
עהכלל וכו' – וכתבו הצליח ונמצאת כאן ב770 – וברור הדבר שלא כתב כן אלא כדי
עאלהציל ספריו שלו, אבל לא נתנם כלל לציבור, אף שכתב כן (ובמשך כל השנים שכבר
עבניצלו הספרים – לא הודיע לאף אחד מהנ"ל שנשארו נכס שלו). עדותו הנ"ל
עגהייתה (גם) בשביל שופט נוצרי.
עדנוסף על כהנ"ל – שהמדובר
עהבאדמו"ר הנמצא כבר בעולם האמת.
עוכנראה מ"רוח"
עזהדו"ח שלו – אין לו כל מושג בכ[ל] הנ"ל כלל – אף שבטח שמע בעצמו
עחפ[ה] א[ל] פ[ה] כ[ל] הנ"ל (ויותר מפעם אחת). ע[ל] פ[י] השמועה – תגובתו
עטהיחידה הייתה – ראיות בשכל שלו – היפך השכל של המדובר.
פישאל בהקדם (באם רוצה למנוע
פאעוד מסירה על חב"ד – ע[ל] ד[עת] עצמו לחוד) רב (היודע בלא[ו] הכ[י] ע[ל]
פבד[בר] כ[ל] הנ"ל, כדי שלא להרבות ב"קד[וש] הש[ם]" של כ"ק
פגמו"ח אדמו"ר) – איך צ[ריכה] ל[היות] תגובתו (ובעתיד ובעבר) לכ[ל] הנ"ל
פדובפרטיות.
פהובטח יודיעני המענה (מבלי להזכיר שם הרב) ומה
פוטוב – בצירוף מקורות (בכדי לדעת האם הרב רואה בכל זה – שק[לא] וט[ריא] שכלית של
פזשני אנשים, או שראה עוד משהו).
פחלמחרת
פטשאלתי רב, והעתקתי את דבריו. וגם הוספתי:
צלעת עתה אשיב בהנוגע לפועל,
צאשאי"ה מחרתיים עומד אני לחקירת שתי וערב על ידי העו"ד שלהם, ובודאי ישאלו
צבגם אותי את אותן השאלות ששאלו אותו ... עיינתי בזה הרבה, והתייעצתי עם כמה וכמה,
צגומחובתי לפרש ולשאול ...
צדוהרבי
צההשיב:
צומהיר. ח[שאי].
צזכנראה חושך הגלות הוא יותר באין
צחערוך מאשר רמזתי בפתקא הא'.
צטלא הזכרתי (גם לא ברמז) על
קשום דבר, רק על קד[וש] הש[ם] של אדמו"ר דחב"ד, או הפכו ממש.
קאבעניני קד[וש] הש[ם] הבחינה היחידה
קבמה יאמרו עשרה מישראל ע[ל] י[די] דבורו של פלוני ועדותו (ואין נפק[א]
קגמ[ינה] כלל (מלבד בנוגע לשכרו וכו') כוונתו בזה).
קדמפורסם שהאדמו"ר משך שנים רבות הי'
קהבמצב בלי כל לחץ, בודאי זכר תוכן מכתביו (ואולי גם הלשון) ובודאי הבין איך
קומתפרשים ע[ל] י[די] ממשלת ארצ[ות] הב[רית] ועשרה מישראל למי שייכים
קזהספרים!! ואין רומזין אפילו האם הי' צורך, שהאדמו"ר יעשה מה שהוא
קחלתקן פי[רוש] הפשוט במכתביו או לא (וגם בזה – המחליטים הם רק עשרה מישראל).
קט"דרך אגב" כנראה גם
קיאצלו ספק האם הי' צורך כו'!
קיאוהוא מפלפל: למי היו שייכים
קיבהס[פרים] לפני המכ[תבים] או לאחריהם, מהי כוונת המדבר, מדותיו וכו' – וכל רגע בלי
קיגמחאה מתאימה ה[רי] ז[ה] רגע של היפך קד[וש] הש[ם] דהאדמו"ר.
קידלפקוח עינים עוורות – קרה
קיהענין לגמרי למעלה מן הטבע, שהשופט (נוצרי) חוו[ה] ד[עתו] לפני
קיוהמשפט ובפני עו"ד – שלפרש מכ[תב] האדמו"ר כפי[רוש] הצד השני הוא Dubious. ואותם
קיזשצריכים היו להגן על כבודו – מתפלפלים.
קיחאחר
קיטכך כתבתי:
קכמאז קבלתי המענה הראשון
קכאמכ"ק אדמו"ר שליט"א על דבר דיבורי עם הרח"ל שי', נמנעתי לדבר
קכבאתו עד קצה האחרון, אף שהוא הודיעני ומודיע לאחרים שרוצה להפגש אתי ולשוחח.
קכג*
קכדבעת
קכההדרישה וחקירה שלי על ידי העו"ד, שאלוני אודות כתבי היד מאוסף כ"ק
קכואדמו"ר מוהריי"צ, שנמצאים עתה בספריית המל"ח שעל ידי הרבי. טעיתי
קכזבמענה שלי, ואחר כך הודעתי מה שעניתי, והרבי התרעם על הדברים האלה. למחרת כתבתי:
קכחרציתי להבהיר בקשר
קכטלהביכלאך,
קלשאין כאן שום תביעות או טענות מן הצד השני, רק אי הבנה קלה שבאה מחמת טעותי, ובלי
קלאנדר אתקן את טעותי והכל על מקומו יבוא בשלום:
קלבבין השאלות שאלוני אם
קלגנמצאים
קלדעתה בספרית המרכז כתבי יד שהיו פעם באוסף כתבי יד של כ"ק אדמו"ר
קלהמוהריי"צ נ"ע.
קלוהשבתי: כמדומני, מבין כתבי
קלזיד שו"ת הצמח צדק שעבד עליהם כ"ק אדמו"ר שליט"א בשנת
קלחתש"ו, נמצאים אחדים עתה בספרית המרכז, ואיני יודע איך באו לשם. אני משער
קלטשלאחר עריכת שו"ת הצמח צדק נשארו ברשות כ"ק אדמו"ר שליט"א.
קמעכשיו בדקתי וראיתי שמתוך
קמא12
קמבהביכלאך של שו"ת הצ"צ שעבד עליהם כ"ק אדמו"ר שליט"א בשנת
קמגתש"ו, נמצא רק ביכל אחד ויחיד, כתב יד מעתיק, בספרית המרכז.
קמדעתה בטוחני שהכל על מקומו
קמהיבוא בשלום.
קמוהרבי השיב על הקטע
קמזהראשון:
קמחמנצלים אותו ודבריו – למלחמה
קמטבאגו[דת] ח[ב"ד], ורוצה לרַמות א[ת] ע[צמו] שרוצים בשלום.
קנועל
קנאמ"ש אודות שנת תש"ו, הוסיף:
קנבשאז לא הי' לו כל שייכות לכל
קנגענינים אלה – ההדגיש זה?
קנדועל
קנהמה שכתבתי שלאחר עריכת שו"ת הצמח צדק נשארו ברשות כ"ק אדמו"ר
קנושליט"א, כתב:
קנזמאין ההשערה בודאות שלו –
קנחלשלול [...] בהמצב דאז?
קנטאחר
קסכך כתבתי:
קסאכל מה שאמרתי בנושא כתבי יד
קסבשו"ת הצמח צדק היה על פי הוראת העו"ד אלי, בעת שהכינו אותי לקראת
קסגה"דעפוזישן" שלי. אמרו לי שמסתמא ישאלוני אם ידוע לי על דבר כתבי יד
קסדמאוסף כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שנמצאים עתה בספרית המרכז.
קסהספרתי לו הדבר, ושאלתי אם להשיב או להעלים. השיב לי שההכרח להשיב האמת, ואשר אין
קסוכל פגם וחשש בדבר.
קסזקה. אחרי הנצחון
בה'
בה'
קסחטבת תשמ"ז ניתן הפסק מבית המשפט שהספרייה והספרים שייכים לאגודת חסידי
קסטחב"ד. היה ערעור, וגם בית המשפט לערעורים פסק שהוא צריך להחזיר את הספרים
קעשלקח, לידי אגודת חסידי חב"ד. וביום ב' כסלו תשמ"ח הוחזרו הספרים[39].
קעאלהמשך
קעבהמשפט הזה, במשך 11 החדשים שבינתיים, היו דרושים רשימות הספרים שנלקחו, שנמכרו
קעגושנקנו חזרה, המחירים ששילמו, והמסמכים הקשורים לקניות. עסקתי בזה בתחלת קיץ
קעדתשמ"ז, וכשנצטויתי אז להזדרז בעריכת אגרות-קודש של הרבי, כמסופר לעיל פרק נח, כתבתי:
קעהימים האחרונים הייתי טרוד
קעובענין משפט הספרים. לפי הנראה גם בשבועות הקרובים אהיה טרוד בזה קצת; אך אשתדל
קעזלהסתפק רק בהמוכרח.
קעחהרבי
קעטהדגיש את המלים "רק בהמוכרח", וכתב:
קפאינו מספיק, כמובן.
קפאכשהשלמתי
קפבאת הרשימה, היו רשומים בה כל הספרים שנלקחו, ובאיזה שנקנו חזרה נרשם "הוחזר".
קפגאחרי שהוחזרו כל הספרים (ב' כסלו תשמ"ח), הכנסתי (בתחלת טבת) העתק מהרשימה,
קפדוהרבי השיב עליה:
קפההספרים שלא נרשם בצדם "הוחזר"
קפואיפוא הם? [כנראה רשימה דלפני זמן-רב].
קפזוהשבתי:
קפחהספרים שנרשם בצדם הוחזר,
קפטהיינו שהוחזרו לפני מנ"א תשמ"ה, שאז נסעתי עם וילהלם לבדוק את הספרים
קצשנמסרו לשמירה[40].
קצאעד עתה הוחזרו כל הספרים שברשימתו, חוץ משמונה ספרים.
קצב[39] מה שקרה בימים אלה, הובא לעיל פרק צב.
קצג[40] מיד כשהוגשה התביעה לבית המשפט (לפני שהתחילו ההכנות למשפט עצמו), הטיל
קצדבית המשפט עיקול על הספרים אשר הוא לקח והתחיל במכירתם, ולצורך זה נסענו (יחד עם
קצההנתבע), אל המחסן שבו הניח הנתבע את הספרים לשמירה, להכין רשימת כל הספרים שלקח,
קצוולהגישם לבית המשפט.
קצזקו. מבצע ספרים – שנת תשמח-הקהל
ביום
ביום
קצחמלאת שנה לנצחון הספרים – ביום הש"ק ה' טבת תשמ"ח – זיכה אותנו הרבי בשיחה
קצטמיוחדת, שבה אמר בין השאר (התוועדויות תשמ"ח ח"ב ע' 164 ואילך):
רלכל לראש יש להתחיל בפרשת
ראהיום, כפי שכבר הכריזו ובאופן של פירסום – פירסומי ניסא – אודות המאורע שאירע ביום
רבזה, ה' טבת, בשנה שעברה, שבו הי' "דידן נצח" – הנצחון של הספרים...
רגו"הימים האלה נזכרים
רדונעשים בכל דור ודור גו'", כלומר, בבוא יום זה בשנה שלאח"ז, ועד"ז מידי
רהשנה בשנה, "נזכרים" ועי"ז "נעשים" אותם הענינים שהיו
רובפעם הראשונה – להקבע ל"יום סגולה" ו"עת רצון" בכל הקשור
רזלנצחונם של הספרים...
רחומכאן לענין נוסף השייך באופן
רטישיר לספריית אגודת חסידי חב"ד ליובאוויטש – להוסיף ולהרחיב את הספרי' עצמה,
ריקריאה – כפי שפורסם בשעתה
ריאבהוראת מייסדה ומנהלה של הספרי', כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו,
ריבלאחרי העתקת הספרי' למדינה זו – שמבקשים מכבוד הרבנים, מחברי ספרים, והמו"לים,
ריגשיואילו מטובם לשלוח העתק בתור תשורה לספרי' הגדולה של אגודת חסידי חב"ד
רידליובאוויטש.
ריהוכן מבקשים מאספני ספרים שיש ברשותם
ריוספרים מיוחדים, מדפוסים נדירים כו', מעזבון קרובי משפחה וכיו"ב (שאין זקוקים
ריזלהם ללימוד כו') – לתרמם לספרי' הגדולה של אגודת חסידי חב"ד ליובאוויטש,
ריחלטובת הציבור והכלל.
ריטולהוסיף, שבקריאה הנ"ל
רכע"ד תרומות הספרים, היתה הכוונה לספרים בכל מקצועות התורה, וגם לספרים וכתבי-עת
רכאבשאר מקצועות כו', כי גם ספרים אלה יכולים להוסיף בעבודת ה' (כמאמר המשנה "כל
רכבמה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו"). ויתירה מזה – אפילו לספרים
רכגאלה שבניגוד לתורה, שלפעמים יש צורך להסתכל גם בהם, בבחינת "ודע מה שתשיב לאפיקורס"
רכד(אם כי, השימוש בסוגי ספרים אלה אינו אלא לאותם הראויים לכך, שיודעים "להשתמש
רכהבהן לעבודת ה' או לתורתו").
רכוותודה – תודת הציבור והכלל – נתונה
רכזמלמפרע, כך, שהמנדבים לא ימתינו למכתב אישור ותודה על משלוח הספרים, מכיון שאין
רכחהזמן גרמא כלל להשיב ולאשר לכאו"א.
רכטלמחרת,
רלביום א' ו' טבת, קבלתי פתקה מיוחדת מאת הרבי, עם הוראות מפורטות בקשר למדובר ביום
רלאהשבת:
רלבמהיר. ח[שאי].
רלגבהמשך להמדובר אתמול – שכפשוט
רלדהכוונה לבפו[על] מ[מש], וכיון שכ[מה] וכ[מה] יפנו בזה: בשילוח ס[פרים] וכיו[צא]
רלהב[זה], או שאלות ע[ל] ד[בר] ז[ה] וכו', ובסמיכות לפרסום המדובר מוכרח שימצא
רלובהקדם איש מסודר בעל מרץ (וע[ל] מ[נת] לק[בל] פ[רס] – שזה יחייב אותו), שלו
רלזימסור ההתעסקות בפועל בכ[ל] ז[ה], והוא "יעמוד ע[ל] ג[ביו] לזרזו ולבחון
רלחהנעשה בפו[על] מ[מש], והיש צורך בשינוים בפעולתו וכיו[צא] ב[זה].
רלטכולל בהנ"ל – שילוח
רמאישור קבלת הס[פרים[ או מכ[תבי] ע[ת] (אף שהוזכר שלא יחכו ע[ל] ז[ה] כי אין הזמ[ן]
רמאג[רמא] וכו'. ולכן יתן לו נוסח האישור (בל[שון] הק[ודש] ובאנג[לית] – למַעט הטרחא –
רמבבגליון אחד).
רמגכן צ[ריך] ל[היות] מכ[תב]
רמדבקשה מהנהלת הספרי' – לשלחו להמתאימים לזה – אולי בצירוף תוכן מקוצר מהמדובר בזה.
רמהאו גם לפרסמו במכ[תבי] ע[ת].
רמוכדאי שיהי' מקום מיוחד בהספרי'
רמזלהמתקבל בקשר להמדובר בהנ"ל. – אולי גם חותם שיוחתם בהס[פרים].
רמחלשלול הבלבול דכ[ל] הנ"ל
רמטומבול השאלות – ההקדם בכ[ל] ז[ה] ישובח.
רנ*
רנאמיד
רנבבאותו יום כתבתי:
רנגבהמשך לההוראות דאתמול
רנדבהתוועדות ודהיום בהפתקה, התדברתי בזה בפרטיות עם הרה"ת ר' יצחק שי' וילהלם,
רנהשמתעסק בסידור הספרים בספרית אגודת חב"ד, ועם הרה"ת אליעזר ליפא שי'
רנודובראווסקי, שמתעסק בעריכת הקטלוג בספריית המל"ח, ובאנו להבנה מלאה באופן
רנזחילוק העבודה בין שניהם. היינו:
רנחא) לפי הבנתינו, הבקשה היא
רנטשישלחו לכאן רק את ספרים שעדיין לא נמצאים כאן, והיינו שעדיין לא נמצאים בשני
רסהספריות הנ"ל. מי שישלח ספרים סתם, נקבלם אף אם הם נמצאים כאן, אך עיקר הבקשה
רסאהיא על הספרם שעדיין לא נמצאים בשני הספריות האלו.
רסבוהרבי
רסגהשיב:
רסד(הבקשה היא על הספרים שעדיין
רסהלא נמצאים) בהוצאה זו (בשני הספריות האלו).
רסוהמילים
רסזהמוסגרים הודגשו בכתי"ק במכתב שלי.
רסחוהיינו
רסטשאף אם הספר כבר נמצא כאן, אבל הוצאה זו עדיין לא נמצאת כאן, גם על זה היא הבקשה
רעשישלחו לכאן.
רעא*
רעבההכנות
רעגלנסיעתי לרוסיה (דלקמן פרק קיא), היו בעיצומן באותה שעה,
רעדלכן הורה הרבי ש"מוכרח שימצא בהקדם איש מסודר בעל מרץ ... שלו ימסור ההתעסקות
רעהבפועל דכל זה".
רעובח'
רעזטבת כתבתי:
רעחבענין עוזר קבוע, שינהל את
רעטהספריה בכלל, ואת מבצע הזה בפרט, תחת הפיקוח שלי. האם כדאי לקחת לזה את הר"י
רפשי' מונדשיין, שישאר כאן בתור נסיון לכמה חדשים, ולאחר זה לראות אם נחוץ ואם אפשרי
רפאשיסתדר פה בקביעות לצורך זה.
רפבוהרבי
רפגהשיב:
רפדנחוץ וביותר באה"ק,
רפהכפשוטו.
רפועוד
רפזכתבתי:
רפחרא"ל דובראווסקי עובד
רפטכאן זה יותר משנה, ואני מאד שבע רצון מעבודתו. אך כל זה רק באופן זמני, וכבר קבע
רצאת עצמו לנסוע לשליחות לונקובר אחר חג הפסח. האם להציע לו להשאר לעבוד כאן
רצאבקביעות.
רצבהרבי
רצגהעביר קו על השאלה למחיקה, וכתב:
רצדלא.
רצה*
רצולמעשה
רצזהשיב:
רצחהרי כתב בעצמו ע[ל]
רצטד[בר] וילהעלם שי' – ומעלה שהוא בטח לא יצטרך ללימוד א"ב בהנ"ל.
ש*
שאשוב
שבנגשתי להכנת מודעה, שאותה התחלתי בנוסח הרגיל:
שגבהמשך להוראת כ"ק אדמו"ר
שדשליט"א בשיחתו הקדושה המצורפת בזה...
שהוהרבי
שוהשיב על כך:
שזסגנון מיוחד לחסידי חב"ד
שחובגלוי וכו', ואין להם בעולמם אלא רצון א[חד] – למלאות כפשוט.
שטימצא מי שהוא שמשער עכ"פ
שי[...] מחוץ ל770 ויבקשו לעשות נוסח ואח[ר] כ[ך] ימצא שני כיו[צא] ב[ו] שיגי' –
שיאמבלי שדוקא אני אגי' ואתקן מכ[תבו] וכו' וכו'. וכן הר[שימת] ד[ברים] [= מהשיחה הנ"ל].
שיבובהסברה להרושם (ואולי גם
שיגלעצמו) – שאין הכוונה פראווען חזרה – זה שיסייע לשילוח הס[פרים] ומכ[תבי] ע[ת],
שידופשיטא שלא לזה שיעורר קושיות וכו'.
שיהבאותו
שיויום כתבתי שוב:
שיזהריני מתנצל על שלא הבנתי
שיחנכון את הכוונה בהוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א בענין המודעה וחלק
שיטמהשיחה.
שכלאחר התייעצות עם כמה,
שכאערכנו
שכבנוסח מפורט יותר, שלענ"ד מתאים לצאת לצבור הרחב.
שכג–
שכדבנוסח השני הזה הזכרנו את המשפט ואת הנצחון, והרבי כתב על זה:
שכהיעורר מחדש את כל השק[לא]
שכווט[ריא] והזכרונות וכו'.
שכזובלית
שכחברירה, העביר קו-למחיקה על רוב הנוסח שהוכן, ותיקן הנוסח בעצמו:
שכטבקשר עם יו"ד שבט – יום
שלהפטירה-ההסתלקות של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, נשיא אגודת
שלאחסידי חב"ד – ליובאוויטש, ומייסד הספרי' שלה, "ספריית אגודת חסידי
שלבחב"ד – ליובאוויטש",
שלגהננו פונים בזה לכל מחברי
שלדספרים, ובראשם רבני ישראל, לכל המו"לים, ולכל אספני ספרים, בבקשה כפולה להשתתף
שלהבהרחבת הספריה הגדולה והחשובה הזאת, להרחיבה בספרי ערך בכל מקצועות היהדות, כולל
שלוכתבי-עת, חוברות וכיו"ב, – ובכלל כל חומר שיש לו איזו שייכות שהיא ליהודים
שלזוליהדות.
שלחלהקל על הרוצים לתרום לספריה
שלטזו ספרים שעדיין לא נמצאים בה – ישלחו לנו, על פי הכתובת שבתחלת המודעה [770
שמאיסטרן פרקוויי, ברוקלין נ.י. 11213], רשימה מהספרים שברצונם לתרום לספריה. אחרי
שמאהבדיקה נחזיר לשולח את הרשימה, שבה יסומנו כל הספרים שעדיין לא נמצאים בספריה, או
שמבשלא נמצאת בספריה – ההוצאה הזו של הספרים.
שמגותודתנו הרבה נתונה מראש – על
שמדהטרחא ועל התרומה.
שמהבכבוד
שמוהנהלת
שמזהספריה
שמחאחר
שמטכך הוסיף הרבי וכתב:
שנפשוט שסיום המודעה (ע[ל]
שנאד[בר] עריכת רשימות!!) יקל "טרחת" הספרי' – כי הרוב "יתנער"
שנבמכ[ל] ז[ה] לגמרי.
שנגאבל ידפיסו עכ"פ זה, וחסל
שנדכל השק[לא] וט[ריא].
שנה*
שנועוד
שנזכתבתי:
שנחלא ברור אצלי הכוונה מה
שנטשכתב
שסכ"ק אדמו"ר שליט"א לעשות חותם שיוחתם בהספרים שיתקבלו עתה. האם
שסאהכוונה: לעשות חותם שיאמר בו "ספריית אגודת חסידי חב"ד, אהל יוסף יצחק –
שסבליובאויטש" ולחתום בו הספרים המתקבלים?
שסגוהרבי
שסדהשיב:
שסהמטרתה – שיוכלו לשער תוצאות מבצע
שסוזה – ולכן עיקר החותם צ[ריך] ל[היות] "מבצע ספרים" וכיו[צא] ב[זה].
שסזשוב
שסחהכנתי נוסח לחותמת, המתחיל: ספר זה נתרם כו'. והרבי העביר על קו-למחיקה, וכתב:
שסטמבצע ספרים
שעשנת תשמ"ח – הקהל
שעאהכנו
שעבחותמת כזו, והחתמנו את הספרים המתקבלים:
שעג*
שעדעוד
שעהשאלתי:
שעומתוכן הדברים בהתוועדות היה
שעזנראה, שבמדה מוגבלת ירשו לאנשים לעיין בספרים שבספריה. לעת עתה אין שום פינה שתוכל
שעחלשמש כחדר קריאה, מלבד החדר הקדמי שעומד בו הקטלוג, ושעד עתה שימש כחדר עבודה שלי.
שעטהאם כדאי לקבעו כחדר העבודה של הספרן המקטלג וכחדר הקריאה של הספריה.
שפוהרבי
שפאהשיב:
שפב(במדה מוגבלת ירשו) במשך הזמן
שפגכשימצא פנה וכו'.
שפדא[ם] כ[ן] יעכבו הנ"ל לע[ת]
שפהע[תה].
שפוקז. איחוד שתי הספריות
במשך
במשך
שפזכל השנים התקיימו במקביל שני ספריות נפרדות: א) אוסף הספרים של כ"ק
שפחאדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שבו גם חלק מהאוסף של רבותינו נשיאינו בדורות
שפטהקודמים, והיא הייתה ספריית "אגודת חסידי חב"ד". ב) אוסף הספרים של
שצהרבי, שנאספו במשך שנות נשיאותו, והיא הייתה ספריית ה"מרכז לעניני חנוך".
שצאבקיץ
שצבתש"מ ביקשוני ר' חיים ליברמן ומרת חנה גורארי', שבנוסף לעבודתי בספריית
שצגהמל"ח, אשגיח גם על ספריית אגודת חב"ד, כתבתי את דבריהם לרבי, ושאלתי:
שצדהיש מקום שאתעסק בזה –
שצהבמסגרת עבודתי בהספריה?
שצווהרבי
שצזהשיב:
שצחמופרך לגמרי לערב שתי
שצטהספריות. ולפלא הכי גדול – שיכנס לעניני "פוליטיקא". ויתירה מזו גם אותי
תרוצה להכניס בזה.
תאבאותה
תבשעה עדיין לא ידעתי אודות הסכסוך שיש אודות אוסף הספרים של כ"ק אדמו"ר
תגמוהריי"צ נ"ע, אשר הבת טוענת שהי' רכוש פרטי של כ"ק אדמו"ר
תדמוהריי"צ נ"ע, והיא יורשת את חציו. והרבי השיב, שהם רכוש אגודת
תהחב"ד (כפי שסופר לעיל פרק קד). ולכן נשאר אוסף זו סגור,
תוומנוהל על ידי הספרן ר' חיים ליברמן.
תזומופרך
תחאם כן שאני, המנהל את ספריית המל"ח מטעם הרבי, אנהל גם את האוסף הנ"ל
תטמטעם הבת הנ"ל, שהרי זה יתפרש כאילו הרבי מאשר את בעלות הבת הנ"ל על
תיהאוסף הזה.
תיאולכן,
תיבכל זמן שהיו עוררין על בעלות ספריית אגודת חסידי חב"ד, נשארו שתי הספריות
תיגהאלו נפרדות זו מזו.
תידאחרי
תיההמשפט ופסק-הדין שהספרים שייכים לאגודת חב"ד, חזרתי לאותו נושא.
תיובכ"ז
תיזניסן תשמ"ז דיווחתי על המצב בספריה וכתבתי:
תיחלמרכז חב"ד בנ.י. יש
תיטשלש ספריות כלליות: האחת בניהול אגו"ח השניה בניהול המל"ח והשלישית
תכבניהול צא"ח, שהן למעשה שלוש מחלקות של "ספריית ליובאוויטש"; שתי
תכאמחלקות הסגורות לציבור הרחב ופתוחות רק לחוקרים, בעיקר למערכות הוצאה לאור ספריית
תכב"אוצר החסידים – קה"ת", והשלישית – הפתוחה לציבור ... הפתרון
תכגהמתאים לכל אחד משלשת המחלקות האלו הוא, שיהיה בנין אחד גדול שיכיל את שלשת המחלקות
תכדהאלו, עם אולם קריאה ומשרדים.
תכההרבי
תכוהדגיש את המלים "שלוש ספריות כלליות", וכתב:
תכזהשונות בתכלית בהשימוש
תכחבהן, ואפילו בתוכנן – ומה מקום לחברן?! (אפילו בבנין אחד).
תכטכעבור
תלחצי שנה התברר, שעיקר הכוונה היא, שיש לאחד את הספריות של אגודת חב"ד ושל
תלאהמל"ח, שהן מסוג אחד, אבל להשאיר את ספריית צא"ח כספריה נפרדת, כיון שהיא
תלבשונה בתכלית בשימוש ובתוכן:
תלג*
תלדבו'
תלהטבת תשמ"ח, אחרי שקיבלתי את ההוראה למנות את הר"י שי' וילהלם על מבצע הספרים,
תלוועלי הוטל "לבחון הנעשה בפועל ממש, והיש צורך בשינויים (כמסופר לעיל בפרק
תלזהקודם), לא ידעתי איך לעשות זאת, שהרי הוא עבד באותה תקופה בספריית אגודת
תלחחב"ד ואני בספריית המל"ח. שאלתי אם כן:
תלטר"י וילהלם עבד עד עתה
תמבספרית אגו"ח ... מאז כתב לי כ"ק אדמו"ר שליט"א שלא לאחד את
תמאשני הספריות. האם כדאי עתה להעביר את שני הספריות תחת הפיקוח שלי, ושמעתה יעבוד
תמבהר"י הנ"ל אצל המל"ח?
תמגוהרבי
תמדתיקן:
תמה(אצל) אגו"ח.
תמוכלומר
תמזשמעתה, גם אני וגם הוא עובדים אצל אגודת חב"ד, שאליה שייכת הספרייה, עם שני
תמחהאספים שבה.
תמטמכל
תנמקום המשיכה להינתן המשכורת מקופת המל"ח. והיו כמה אופנים איך לסדר את עבודתו
תנאשל הר"י וילהלם באופן רשמי, והרבי השיב:
תנבדפשוט מעלי טפי ולכן (שוב לאשר
תנגאת עבודתו במל"ח).
תנדכך
תנהנשארנו שנינו עובדים בספריית אגודת חב"ד, ומקבלים המשכורת מהמל"ח.
תנו*
תנזאחרי
תנחשהתאחדו שתי הספריות הגיע הזמן לחשוב על החתמת הספרים שבספריה בחותמת מיוחדת.
תנטבכ"ה
תסמ"ח תש"נ הוכנה חותמת מיוחדת להחתים הספרים. הכנסתי דוגמה, וכתבתי:
תסאבדעתינו אי"ה להתחיל
תסבלהחתים הספרים בספריה בחותמת הזאת:
תסגספריית אגודת חסידי
תסדחב"ד – אהל יוסף יצחק – ליובאוויטש
תסהוהרבי
תסוהעיר:
תסזבאיזו מדינה?
תסחאני היחיד בכל חב"ד
תסטהשואל כזאת?
תע*
תעאהכנסתי
תעבדוגמה שניה, שבה הוספתי את הכתובת:
תעג770
תעדEastern Parkeway Brooklyn N.Y.
תעהוכתבתי:
תעומצורפת בזה צורת החותמת
תעזהמתוקנת שבדעתינו אי"ה להחתים בה את הספרים בספריה.
תעחוהרבי
תעטהעיר שוב:
תפמה יהי' מיותר – באם יוסיפו
תפאכפשוט U.S.A.
תפב*
תפגאז
תפדהכנסתי דוגמה שלישית:
תפהספריית אגודת חסידי
תפוחב"ד, אהל יוסף יצחק ליובאוויטש, ארה"ב U.S.A.
תפזוזאת
תפחנשארה החותמת של הספריה עד היום.
תפט**
תצ**