Chabad Library · Around Chassidus
Avodas HaKodesh·
אה. המינוי לעריכת הקובץ
בסופה
בסופה
בשל התוועדות כ' מנ"א תשל"ו אמר הרבי:
גנכון וטוב לארגן קבוצה, ואחד
דהעומד בראשה, שיוציאו לאור קובץ, שבו יודפס כל הקשור לחלק הנגלה של רבנו הזקן
הוממלאי מקומו שלאחריו, בין מה שכבר נדפס ובין מה שעדיין בכתב. גם לרכז תיקוני
והטעויות, מראי מקומות והשקלא וטריא מגדולי ישראל בדבריהם.
זבמשך ימים אחדים מסתמא יאשרו
חאת המזכיר, המרַכז או היושב ראש. ועד אשר יסודר הדבר, הנה כל מי שיש בידו חומר
טהשייך להנ"ל ימסור אותו לידי המזכירות.
יכעבור
יאימים אחדים הכנסתי גם אני למזכירות איזה הערות בשלחן ערוך רבנו הזקן. למחרת קרא לי
יבהרב חדקוב למשרדו ואמר לי:
יגהרבי הודיע לי את רצונו
ידהקדוש שאתה תעמוד בראש המכון[1].
טולא
טזידעתי את נפשי מרוב שמחה, אך לא ידעתי איך לגשת לנושא, וכי היכן יש בידי חידושי
יזתורה מרבותינו נשיאינו, או שקלא וטריא מגדולי ישראל בדבריהם, שהם עדיין בכתב יד?
יחשאלתי
יטוהתייעצתי וחשבתי, ולא הצלחתי להגיע לדבר ממשי. כך עברו כמה שבועות, עד אשר
כבהתוועדות ח"י אלול דיבר הרבי שוב באותו נושא, והורה לייסד מרכז דומה גם
כאבירושלים, בביהכ"נ שעל שם ה"צמח צדק". והוסיף ואמר:
כבהעיקר הוא להזדרז ולהוציא
כגלאור מיד את הקובץ הראשון, אפילו אם לא יהיה עדיין בתכלית השלימות, תהיה זאת מכל
כדמקום פתיחת הדרך. ולא לעשות כפי שנהוג אצל כמה, שמיד כותבים לי שאלות באיזה אופן
כהלארגן את הדבר, ועד אשר מקבלים מענה אין עושים כלום, כי אם להתחיל מיד לרכז החומר,
כוומה שכבר מוכן, להוציא לאור מיד, ואחר כך לכתוב לי מה שכבר פעל, ושהוא מוכן ומזומן
כזלעשות כהנה וכהנה.
כחלקחתי
כטמיד את מה שהיה מוכן אצלי ומסרתי לדפוס.
לוכי
לאהאיך היה בידי חומר מוכן? אלא שעל כך עלי להקדים:
לבבשלהי
לגחורף תשל"ו עלה בדעתי להוציא לאור כתב-עת תורני-ספרותי. דברתי עם הרה"ת
לדר' מאיר הכהן בלוי שיעזור לי בעריכה ובהפצה. הכנו קובץ לדוגמה ושלחנוהו לרבי בשאלה:
להכאשר נדברו חברים – איש אל
לורעהו, עלה בדעתם להוציא לאור כתב-עת, בצורה תורנית-ספרותית, שיקרא בשם
לז"התמימים", ויכלול מאמרים על נושאים חשובים, חידושי תורה וחסידות וזכרון
לחימי קדם.
לטכתב-עת זה אנו חושבים להפיץ
מלאו דוקא בין אנ"ש, אלא (בעיקר) בין שאר בני תורה כו'.
מאהאם כדאי להתמסר להקמת מפעל
מבזה – בצורה ועל בסיס הנוכחי?
מגוכעבור
מדכמה ימים כתבנו שוב:
מהבהמשך לחוברת התמימים
מושחשבנו
מזלהוציא לאור, מצורפת בזה הוספה במדור "הערות בשו"ע אדה"ז" –
מחהערות להל' פסח, אשר כנראה הם להרה"ג וכו' רא"י ז"ל ריבלין[2].
מטהרבי
נהשיב בשלילה, על ידי המזכיר הרי"ל גרונר, שרשם על מכתבינו:
נאנמסר לו כבר, שאין להדפיס
נבהקובץ.
נגוכך
נדפירשתי את מה שאמר הרבי באותה שיחה:
נהומה שכבר מוכן, להוציא לאור
נומיד.
נזמסרתי
נחמיד את הקובץ האמור לדפוס. ובינתיים קבלתי חומר נוסף על ידי המזכיר הרי"ל
נטגרונר, מאוסף כתבי-היד שבספריית הרבי. מאלו ואלו הכנתי את החוברת הראשונה, ומסרתיה
סמיד לדפוס.
סא**
סב**
סג[1] על המשך הדברים באותה הוראה, סופר לעיל פרק א.
סד[2] אודות הדפסת קובץ ההערות של מהרא"י ריבלין, יסופר לקמן פרק סו.
סהו. שם הקובץ ונוסח השער
הכנסתי
הכנסתי
סואת עלי-ההגהה של הקובץ, וכתבתי:
סזמצורף בזה עלי ההגהה של
סח(רובו ככולו ד)הקובץ לריכוז ענינים בנגלה כו', וצירוף "פתח דבר" (המראי
סטמקומות להקובץ יהיו מוכנים אי"ה מחר).
עתקותינו להוציאו לאור לפני
עאראש השנה. ולכן לא נכנס בזה המדור "ליקוטי פסקים והערות – לשולחן ערוך
עבאדמו"ר הזקן (שהזכרתי אודותו במכתב הקודם) – שעדיין אינו מוכן בשלימות.
עגנ.ב.
עדהאם יש הצעה
עהלהשם.
עוהרבי
עזהדגיש את המילים שבמכתבי:
עחתקותינו להוציא לאור לפני ראש
עטהשנה.
פוהוסיף:
פאהצעותיהם?
פבהתאריך ימי הסליחות
פגה'תשל"ו.
פדהמזכיר
פההחזיר לרבי את המענה הזה, והוסיף עליו: "מצו"ב" (כלומר שצירף לו את
פומכתבי דלקמן).
פז*
פחמיד
פטכתבתי:
צהצעות לשם הקובץ להוציא
צאלאור
צבכו':
צגא) קובץ "ריכוז חידושי
צדרבותינו ותלמידיהם".
צהב) קובץ
צו"המאסף".
צזג) קובץ "ליקוטים
צחוהערות".
צטהרבי
קלא קיבל הצעות אלו, רק כתב לי:
קאיגדיל תורה.
קבבשורה שתחתיו "(ריכוז
קגחידושי רבותינו ותלמידיהם) בנגלה וכו'".
קדהמלים
קההמוסגרות הודגשו בכתי"ק מתוך מכתבי.
קווכן
קזהובא לעיל פרק א, מה שהרבי כתב לי:
קחריכוז והוצאה לאור דיגדיל
קטתורה.
קי*
קיאגם
קיבהכולל שבירושלים פנה בשאלות באשר לקובץ הנ"ל, והרבי השיב להם:
קיגהכל כמו בקובץ יגדיל תורה
קידשבכאן, אלא בשינוי – שיוצ[א] ל[אור] ע[ל] י[די] חברי כולל אברכים שבבי[ת] הכנ[סת]
קיהובי[ת] המדר[ש] צ[מח] צ[דק].
קיווכשהכנסתי
קיזאת החוברת השניה, כתב אלי:
קיחנת[קבל] ות"ח ת"ח.
קיטלשלוח בהקדם לירות"ו למנוע הכפלה וכו'.
קכ*
קכאמחמת
קכבהזריזות של ההוצאה לאור של הקובץ הראשון לפני ראש השנה, לא דייקנו כל כך בנוסח
קכגהשער וצורתו. אבל כשהכנסתי את עלי ההגהה של החוברת השנית, הוספתי שתי דוגמאות של
קכדדף השער. הצורה הראשונה דומה לזו של קובץ ליובאוויטש (שהי' יוצא לאור משנת
קכהתש"ד ואילך), ועליה כתבתי שהיא: דומה קצת לזה של "קובץ
קכוליובאוויטש".
קכזהרבי
קכחמחק את המלה "קצת", והשיב:
קכטלכן קדימה להשני (המצו[רף]
קלב[זה]).
קלאהצורה
קלבהשנית היא זו שנדפסה אחר כך בשערי כל
קלגהחוברות. ועליה כתב הרבי:
קלדקדימה לזו.
קלה*
קלובנוסח
קלזכותרת המשנה של החוברת הראשונה היה כתוב "ריכוז חידושי רבותינו ותלמידיהם
קלחבנגלה וכו'", ובחוברת השנית מחק את המלה "ריכוז", וכתב במקומה:
קלטילקוט.
קמוכעין
קמאזה שינה גם בנוסח ה"פתח דבר",
קמבשבמקום "ריכוז" כתב:
קמגליקוט.
קמד*
קמהעוד
קמוכתבתי בשער החוברת הראשונה:
קמזיוצא לאור מזמן לזמן על ידי
קמחמזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש[3].
קמטאבל
קנבשער החוברת השנית תיקן הרבי והוסיף:
קנאעל ידי חברי הכולל שע[ל]
קנבי[די] מזכירות.
קנגעל
קנדפי התיקונים האלו נכתב בשער וב"פתח דבר" מהחוברת השנית ואילך.
קנה*
קנובמשך
קנזשתי השנים הראשונות (תשל"ז-ח) יצא הקובץ לאור בכל חודש, אמנם בשלהי קיץ
קנחתשל"ח כתבתי לרבי:
קנטלאחרונה מורגש קצת קושי,
קסבהכנת חומר המתאים, שיספיק למלאות חוברת אחת לכל חודש. לקראת השנה הבע"ל,
קסאחושבני אולי, להוציא לאור חוברת אחת לחודשיים.
קסבהרבי
קסגאישר זאת, בהדגישו במכתבי את המלים:
קסדלהו[ציא] ל[אור] חוברת אחת
קסהלחודשיים.
קסו**
קסז**
קסח[3] כיון שכך היה כתוב גם בשער "קובץ פלפול התלמידים", שנערך על ידי
קסטתלמידי הישיבה משנת תשי"ט ואילך, וכך היה כתוב גם בשער "קובץ דברי
קעתורה", שנערך על ידי חברי הכולל משנת תשל"ג ואילך.
קעאז. ותשועה ברוב יועץ
בפתח
בפתח
קעבדבר לחוברת הרביעית תיארתי את תצלומי גוף כתב-יד המחברים שבאותה חוברת: א) הרה"ג
קעגוהרה"ח וכו' ר' יצחק אייזיק הלוי ז"ל מהאמליע, בעהמח"ס חנה אריאל. ב)
קעדהרה"ג והרה"ח וכו' ר' הלל ז"ל מפאריטש, בעמח"ס פלח הרמון. ג)
קעהמהרי"ב הורביץ מ"ץ דליובאוויטש.
קעוהרבי
קעזהעיר על הראשון והשני:
קעחהרי יש עוד כ[מה] וכ[מה]
קעטס[פרים].
קפומדוע
קפאהזכרתי רק ספר אחד מהספרים שחיברו.
קפבועוד
קפגהעיר על השני:
קפדהרי גם הוא לוי.
קפהועל
קפוהשלישי:
קפזג[ם] כ[ן] לוי.
קפחומדוע
קפטאם כן כתבתי רק על הראשון שהוא לוי.
קצולסיכום
קצאכתב אלי:
קצבאין עניני כלל באַוארענען
קצגענינים כהנ"ל, ולכן מוכרח: א) שיהיו עוד מומחים בעריכת הנ"ל. ב) שלא
קצדיערך בחפזון (ובמילא בהעדר שימת לב ככל הדרוש).
קצהועל כ[ל] א[חד] וא[חד]
קצונאמר ותשועה ברוב יועץ.
קצזידידי
קצחהרה"ת ר' יהושע שלמה ע"ה צירקינד הסכים לעזור לי בעריכת הקובץ, כנזכר
קצטבפתח דבר לחוברות ד-ט. אמנם אחר כך נסע בשליחות לצפת, והוכרחתי לקיים "ותשועה
רברוב יועץ" על ידי יועצים בלתי קבועים.
רא*
רבאת
רגהיחס של הרבי לקובץ אפשר לראות מהעובדה, שבעת חלוקת המצות בערב פסח תשל"ז[4],
רדהרבי נתן לי מצה שלמה, ואמר:
רהפאר יגדיל תורה ויאדיר.
רו[4] זאת היתה הפעם האחרונה שהרבי חילק מצות בעצמו לכל הקהל.
רזאחרי
רחהאירוע בשמיני עצרת תשל"ח, הי' מוסר חבילות המצות לידי חברי הכולל, על מנת
רטלחלק לכל הקהל.
ריח. הפצת הקובץ
בחורף
בחורף
ריאתשל"ח נדפס הספר "צמח צדק – שער המילואים ח"ד" (כפי שיסופר
ריבלקמן פרק סט). הרבי רצה שיעיינו בספר
ריגהחדש, ויכתבו עליו הערות, שיודפסו בקובץ "יגדיל תורה".
רידבשלהי
ריהחודש טבת, כשהכנסתי את עלי ההגהה של הקובץ יגדיל תורה חוב' יז, כתב אלי הרבי:
ריוכדאי שהמערכת תכתוב לכל הר[אשי]
ריזי[שיבה] דישיבות חב"ד והכוללים – שישתתפו בהנ"ל[5],
ריחובפרט –
ריטבהנוגע לשו[לחן] ע[רוך] אד[מו"ר] הז[קן] ולשו"ת הצ[מח] צ[דק].
רכושבפ[ני] ע[צמו] – יושלח להם
רכאשו"ת הצ[מח] צ[דק] שהו[ציאו] ל[אור] ז[ה] ע[תה].
רכבהכנתי
רכגמיד מכתב כזה והכנסתי דוגמה. הרבי הגיהו בכמה מקומות, וכתב עליו "מהיר",
רכדכלומר שהמזכירות תמסור לי אותו במהירות, כדי שאוכל לשלחו מיד.
רכה*
רכוגודל כל חוברת היתה
רכזבדרך כלל
רכח64 עמודים, ומחירה דולר אחד, ואילו החוברת השמינית כללה 96 עמודים. חששתי שיעלו את
רכטמחירה, ולכן כתבתי אל הרב חדקוב:
רלבאתי להעיר בזה בנוגע
רלאלקובץ יגדיל תורה חוברת שמינית,
רלבהנדפסת עתה ומכילה צו עמודים, ותעלה ההדפסה לערך 1150$, ואם כן לפי סדר הרגיל
רלגיצטרך לעלות המחיר ל-1.5$, ועל זה בקשתי שישאר המחיר – כרגיל – דולאר אחד, וטעמי
רלדונימוקי בזה:
רלה1) כל ירחון יש לו
רלומחיר קצוב מבלי להתחשב עם הגודל –
רלזכמו שעתון יש לו מחיר קצוב.
רלח2) היו חוברות שעלו
רלטפחות מחצי ממחיר הנ"ל – וגם
רמאז לא ירד המחיר מדולאר אחד.
רמא3) דולאר אחד הוא
רמבמחיר סביר שלא מתחשבים בו, וזהו אחד
רמגמהסיבות שלפי ערך ישנם הרבה קונים לקובץ זה (לערך 400 בחודש הראשון). באם יעלה
רמדהמחיר ל"דולאר וחצי" יוקטן מספר הקונים, ולא ישתלם.
רמה4) אני מצדי משתדל
רמוכיכולתי להקטין המחיר ולהגדיל הצלחת
רמזהקובץ. אחד מהדברים שעשיתי הי', שזו הפעם השלישית שאני נותן הקדשה – מבני
רמחמשפחתינו. לכל הקדשה שלחתי 250$ (מחיר קטן לפי ערך), ועל ידי ההקדשה ירד מחיר
רמטהדפוס מ-1150. והי' זה שכרי שישאר המחיר דולאר אחד – ולא יגרום שינוי
רנהסדר.
רנאהרב חדקוב מסר את
רנבמכתבי
רנגלרבי, שהשיב עליו:
רנדלמלאות בקשתו –
רנההצעתו.
רנווהרב חדקוב רשם
רנזעליו: סודר.
רנח*
רנטבאחד מהדיווחים
רסשהכנסתי
רסאבכסלו תשל"ט אל הרב חדקוב, כתבתי:
רסבאולי כאן המקום לדווח
רסגעל הדפסת משלוח ומכירת היגדיל
רסדתורה:
רסהמתוך ה-1000 טפסים
רסושמדפיסים, נכרכים מיד רק 500, ו-300
רסזמהם נשלחים מיד להמנויים, כ-100 נמכרים מיד, וכ-100 בודאי ימכרו במשך
רסחהשנה.
רסטבסוף השנה נכרכים שאר
רעה-500 טפסים, ונמכרים כספרים
רעאשלמים.
רעבהרב חדקוב מסר את
רעגהדיווח אל
רעדהרבי, שהשיב לי על זה:
רעהע[ד] ע[תה] – הי' כ[ל] ז[ה] באופן בטלני
רעוביותר (כנראה – בהעדר
רעזפעולה. ובפרט – אין צוציען משתתפים בכתיבה).
רעחכשהכנסתי את הגליון
רעטהבא,
רפכתבתי:
רפאבהתאם להמענה אודות
רפבהפצת הקובץ, וצוציען משתתפים
רפגבכתיבה, השתדלתי להוסיף בזה בכמה אופנים, ותקוותי להמשיך בזה.
רפדעד עתה הי' כל הנ"ל
רפהבעיקר על ידי פניה אישית
רפומצדי, ולכן היתה ההצלחה מוגבלת (בעצם המשלוח מתעסק התמים אברהם ברוך שי'
רפזיוניק).
רפחבהמשך להנ"ל, תקותי
רפטשצורת העריכה היא באופן
רצהרצוי.
רצאכלומר שאם גם
רצבהעריכה היא
רצגבאופן בטלני, אשתדל לעיין במה אפשר לתקן.
רצדהרבי השיב, בהדגישו
רצהבמכתבי
רצואת המלים:
רצזצורת העריכה היא באופן הרצוי.
רצח**
רצט**
ש[5] כתיבה בקובץ יגדיל תורה.
שאט. הוראות והערות לקבצי יגדיל תורה
72
72
שבחוברות יצאו לאור במשך 10
שגהשנים תשל"ז-תשמ"ו, כל חוברת בממוצע 64 עמודים.
שדכשהכנסתי כל חוברת לפני
שהההדפסה, הרבה הרבי להעיר על התוכן ועל המבנה, ואף הוסיף בה הוספות שלמות. לפעמים
שוזה גרם לדיון שלם, ולפעמים הסתפק הרבי בהערות קצרות פה ושם. וכל זה לפני שהי' נותן
שזאת האישור הסופי להדפסת החוברת.
שחעד כדי
שטכך היו הדברים, אשר כל
שיהנ"ל עושה רושם, שהרבי הי' העורך הראשי האחראי על הקובץ, ואני הייתי רק עושה
שיאדבריו הקדושים, לעזור בעריכת הקובץ והכנתו לדפוס.
שיבבפרקים
שיגהבאים יבואו ההערות וההוספות
שידהמרובות שמסר עבור הקובץ.
שיה*
שיוהסדר הי' בכל
שיזהספרים היוצאים לאור על ידי קה"ת, שעלי-ההגהה
שיחהיו נמסרים לרבי לפני ההדפסה, עם נוסח פתח דבר. הרבי הי' מעיר ומתקן באיזה מקומות,
שיטואז מוסיף בכתי"ק תאריך לפתח דבר, ונתינת תאריך זה הי' האישור הסופי למסירת
שכהספר לדפוס (ראה גם לקמן פרק סג). וכך הי' גם בקובץ יגדיל
שכאתורה, שהי' מוסיף תאריך לפתח דבר, וזה הי' האישור הסופי למסירה
שכבלדפוס.
שכגלפנינו
שכדתצלומי חלק מתאריכי הפתח דבר של הקובץ יגדיל
שכהתורה:
שכו**
שכז**
שכחי. חוברות ב-ג
בחוברת
בחוברת
שכטהשנית של הקובץ (סימן ד) רציתי להדפיס גם את האגרת הארוכה שכתב כ"ק
שלאדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בעניני כולל חב"ד, שבו מבאר בארוכה את
שלאהלכות ישוב הארץ, ודיני היציאה מירושלים לחברון כדי ללמוד תורה, וכשהכנסתי את עלי
שלבההגהה כתב הרבי:
שלגהחוברת דכולל חב"ד (ס"ד
שלדדלקמן) ה[רי] ז[ה] קובע ברכה בפ[ני] ע[צמו] (בחוברת בפ[ני] ע[צמה]), כיון
שלהשכנראה מצאוה בשלימותה.
שלובדיעבד – כיון שכבר נסדר וכו' ידפיסו כאן (עד
שלזתומה?).
שלחכתבתי
שלטעל כך:
שמכדי לא לעכב ההדפסה, נדפיס
שמאכאן רק עד אמצע ס"י (כולל חב"ד), – בצירוף "המשך יבא".
שמבובחוברת הבאה עד תומה.
שמגהאם גם מה שאינו שייך לנגלה
שמדכו', הדין ודברים שביניהם כו'?
שמהוהרבי
שמוהשיב:
שמזע[ל] פ[י] ז[ה] – ישמיטו
שמחכל ס"ד.
שמטביכלתו להעיר במקום המתאים
שנשכיון שנמצא כל הקונ[טרס] יודפס בפ[ני] ע[צמו].
שנאהדפסתי
שנבאם כן את החוברת השנית בלעדיו, ואילו את החוברת השלישית הקדשתי לקונטרס זה.
שנגהוספתי
שנדלו מבוא, שבו סקירה כללית על תקופת ותוכן הקונטרס, וכשהכנסתי את עלי ההגהה כתב על כך
שנההרבי:
שנובודאי ישנו בירות"ו כ[מה]
שנזוכ[מה] חומר נוסף.
שנחועכ"פ יציין שזוהי רק
שנטסקירה חלקית, או [רק] מהנוגע להקונט[רס] או כיו[צא] ב[זה].
שסועוד ועיקר:
שסאאין הזמ[ן] ג[רמא] כלל "להחיות"
שסבמחלוקת, ולהעתיק חריפות דביטויים וכו' – ופשיטא שאי[ן] ז[ו] מטרת הקובץ כלל
שסגוכלל – כ[י] א[ם] להעתיק ד[ברי] ת[ורה] וכיו[צא] ב[זה]. ולכן ישמיט
שסדההתחלה וכיו[צא] ב[זה] שנמצא באמצעו או בסיומו, ויציין שמועתק רק הד[ברי]
שסהת[ורה], והשייך לד[ברי] הי[מים] דהכולל – א[ין] כ[אן] מ[קומו] וכו'.
שסוהשמטתי
שסזאת הקטעים הנזכרים ושיניתי לפי זה את המבוא, והכנסתי טופס מתוקן, וכתבתי:
שסחעל פי מענה כ"ק
שסטאדמו"ר שליט"א (באם הבנתי אותו נכון), השמטתי קטעים החריפים דהקונטרס
שע(כפי שציינתי על פוטוסטאט), וכן שיניתי את סוף המבוא (על דף המצורף בזה).
שעאעל
שעבזה השיב הרבי:
שעגובטח גם המ[ראי] מ[קומות]
שעדהשייכים לזה.
שעהאין הזמ[ן] ג[רמא] להגי' –
שעומצדי עו[ד] הפ[עם] ועו[ד] הפ[עם].
שעזכלומר
שעחשאשגיח להשמיט לפי זה גם את המראי מקומות לקטעים אלה שהשמטתי, וסומך עלי שייעשה
שעטכראוי, כי אין הזמן מתאים להגי' את הכל פעם נוספת.
שפ*
שפאקונטרס
שפבזה הוא נדיר ביותר, והטופס שהגיע לידינו היה חסר שער, וכשהכנסתי את עלי ההגהה
שפגהודעתי על כך:
שפדאודות הקונטרס בעניני כולל
שפהחב"ד, הנה אצל הרה"ת ר' ישראל שי' בן פייגעל שמוטקין נמצא הקונטרס – בלי
שפודף השער, ואם כן אנו יכולים להדפיס אופסט (חוץ מדף השער).
שפזאו אולי כדאי לסדרו מחדש –
שפחבצירוף מראי מקומות וציונים בשולי הגליון.
שפטוהרבי
שצהשיב על כך:
שצאיברר אצל הרח"ל שי'.
שצב(להדפיס אופסט בצירוף מראי
שצגמקומות וציונים) בסופו.
שצדהמלים
שצההמוסגרות הודגשו בכתי"ק מתוך מכתבי. והיינו, שבקשר ל"שער" החסר,
שצואשאל אצל ר' חיים ליברמן, אם ידוע לו טופס מושלם. ובקשר למראי מקומות, לא להדפיסם
שצזבשולי הגליון של צילום ההוצאה הראשונה, כי אם בסוף החוברת. בצורה זאת נדפסה החוברת
שצחהשלישית.
שצט*
תאחרי
תאהדפסת החוברת השלישית התקבל צילום מהשער, והרבי הורה להדפיסו בחוברת הרביעית.
תבוכשראה שמעבר לשער לא נדפס כלום, כתב על כך:
תגהשער דאגרת דהכולל – בטח יש (מע[בר]
תדל[דף]?) שנת ומקום הדפוס וכיו[צא] ב[זה].
תה*
תובסקירת
תזהתקופה שבמבוא, הבאתי סיפור בשם "חסידים שהיו באותו מעמד", שאחרי
תחהסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ביקר ר' חיים אליעזר
תטביכאווסקי אצל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, וביקש שיומחל לו על
תיהעגמת נפש שגרם בעניני כולל חב"ד. הרבי כתב על הקטע הזה בעלי ההגהה "להשמיט",
תיאוהעיר:
תיבצ[ריך] ע[יון] ג[דול] אם
תיגנפגשו פ[נים] א[ל] פ[נים], ובמילא ההי' (מעמד) כזה בכלל.
תידשוב
תיההזכרתי במבוא את כ"ק אדמו"ר רבי שמרי' נח מבאברויסק, והרבי העיר על כך:
תיובנוגע ל"הרש"נ"
תיזוכו' - יועתק מהק[ריאה] והק[דושה] (ויצוין – מקורו).
תיחב"שערי תורה" וורשא
תיט(גם נ.י. תשכ"ד) ח[וברת] ח קונ[טרס] ח' (כמדומה) מענה הררש"נ, וכדאי
תכלראותו קודם ההדפסה.
תכאבהקריאה
תכבוהקדושה נדפסו ראשי פרקים מתולדות כ"ק אדמו"ר מוהרש"נ מבאברויסק,
תכגשנכתבו על ידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. העתקתי אם כן את הראשי
תכדפרקים האלו במבוא, ובהערה 34 ציינתי להקוה"ק ולשערי תורה.
תכה*
תכובאותה
תכזחוברת שנית פרסמנו ליקוט הערות בהלכות ראש השנה ויום הכיפורים וסכות משלחן ערוך
תכחרבנו הזקן, ונלקטו בו גם משיחות של הרבי, ובשולי הגליון הערנו:
תכטהמלוקט מהנחה בלתי מוגה –
תלעל
תלאאחריות המלקטים בלבד.
תלבכשהכנסתי
תלגאת עלי ההגהה, כתבתי:
תלדבמדור רבותינו נשיאינו ישנם
תלהכמה ממכתבי כ"ק אדמו"ר שליט"א, ובמדור הערות בשו"ע
תלואדמוה"ז ישנם כמה קטעים מהנחה בלתי מוגה (בשולי הגליון שבתחלת המדור – לקמן
תלזע' 17 – כתוב שהוא על אחריות המלקטים בלבד.
תלחוהרבי
תלטהעיר על כך:
תמצ[ריך] ל[היות] ג[ם] כ[ן]
תמאבפתח דבר.
תמבוכן
תמגעשיתי, שהוספתי להעיר על כך גם בפתח דבר.
תמדיא. חוברת ז
בחוברת
בחוברת
תמההשביעית כתבתי הערות לסדר הכנסת שבת של רבנו הזקן. כשהכנסתי את עלי ההגהה העיר
תמוהרבי:
תמזסדר הכנסת שבת – ראה ג[ם]
תמחכ[ן] קצו[ת] הש[לחן] סוף ח"ג בבדי השולחן – להעתיק המתאים.
תמטוכן
תנעשיתי שם עמ' מג.
תנאיב. חוברות י-יא
בחוברת
בחוברת
תנבהעשירית פרסמנו מכתב יד שבספריה, שהרבי רשם עליו "מהדורא משו"ע?".
תנגלפני
תנדמסירתו לדפוס שאלתי:
תנהבא לידי בוך "מהדורא
תנומשו"ע?", שלפי הנראה כולל סימנים רבים משולחן ערוך אדמו"ר הזקן
תנזבכמה מהדורות – בכתי"ק המהרי"ל. האם כדאי שנפרסמן בקובץ יגדיל תורה, או
תנחשיותר כדאי להוציאו לאור בפני עצמו.
תנטוהרבי
תסהשיב:
תסאיתכתב עם ר' דוד צבי הילמאן (ת[ל]
תסבא[ביב]) שהדפיס מאז שראה כת[ב] י[ד] ע[ל] ד[בר] ז[ה] וכו'.
תסגפניתי
תסדבזה אל ידידי הרה"ת ר' יהושע שי' מונדשיין (שעזר לי הרבה בעניני הקובץ). הוא
תסהנסע אל רד"צ, שהשיב לו, שהוא כתב היד שהוא מתאר בהקדמה לספר "אגרות בעל
תסוהתניא", ויותר מזה אין לו חומר מיוחד.
תסזשוב
תסחצרפתי לו מבוא, שבו רציתי להוכיח שזוהי מהדורא קמא לשלחן ערוך אדמו"ר הזקן,
תסטבכתב יד קודש אחיו מהרי"ל (כשם שמהרי"ל רגיל היה לרשום הנחות מדרושי
תערבנו הזקן).
תעאובפתקה
תעבהמצורפת כתבתי:
תעגבקשר לההתכתבות עם
תעדהרד"צ הילמן אודות בוך מהדורה שו"ע, פניתי בזה להרה"ת ר' יהושע שי'
תעהמונדשיין (שאני עומד אתו בקשר תמידי, ועוזר לי ביותר בכל עבודותיי), שנסע אליו
תעווהראה לו את המבוא שהכנתי (אז לעצמי), ומצורף בזה תשובתו – שממנה נראה שבוך
תעזהנ"ל הוא זה שאודותו כתב בהקדמה לספר אגרות בעל התניא, ואשר יותר מזה אין לו
תעחחומר מיוחד.
תעטהאם כדאי לפרסם חומר זה
תפבהמשכים ביגדיל תורה.
תפאהרבי
תפבהשיב לחיוב, והוסיף:
תפגאבל מהמבוא שלו רק
תפדתיאור הכת[ב] י[ד] – ולא ההשערות למי שייך.
תפההל' ציצית ופסח נגמרו
תפוקודם תקל"ג במעזריטש (הקדמת השו"ע) – ומאין למהרי"ל במעזריטש!
תפזכ[מה] וכ[מה] מהדורות מאד[מו"ר] הז[קן] עצמו ובתכלית
תפחשינוי כזה וכו' – מוזר בנוגע לאד[מו"ר] הז[קן], שטימט ניט כלל לשינוי
תפטבהמהדורות שבתחלת השו[לחן] ע[רוך], דאג[רת] הת[שובה], דבר[כת] הנ[הנין]. ועוד.
תצמתמי' ביותר – הראי' מכתיבת דא"ח ע[ל] י[די]
תצאמהרי"ל – שסדרם אמירה לבדה ע[ל] י[די] אד[מו"ר] הז[קן], לשו[לחן]
תצבע[רוך] – כתיבה לבדה ע[ל] י[די] אד[מו"ר] הז[קן]! ועוד.
תצגועל
תצדדפי המבוא שהכנסתי הוסיף וכתב:
תצה(הל' פסח) נגמרו במעזריטש
תצווא[ם] כ[ן] הייתה (מהדורא קמא משו"ע אד[מו"ר] הז[קן]) עוד לפני זה?
תצזוהביאה אתו בחזירתו לליאז[נ]י? ונשמרה כל השנים אף שנאבדו כמה סימנים מהשו"ע?
תצחועוד.
תצטכוונת
500הדברים היא לכאורה, שהרבי לא מקבל את הסברא שמהדורא קמא של שלחן ערוך רבנו הזקן
501יהי' כתוב בכתי"ק אחיו מהרי"ל, כי ידוע רק שהוא היה רושם את הדרושים
502שרבנו הזקן היה אומר, אבל לא את המהדורא קמא של השלחן ערוך; וכיון שמהדורא זו אינה
503דומה לשאר המהדורא קמא של ספרי רבנו הזקן, מסתבר יותר שזהו חיבור מיוחד שחיבר
504מהרי"ל בעצמו, והוא בנוי על שו"ע רבנו הזקן.
505שיניתי
506לפי זה את המסקנא במבוא, והעתקתי בו את המסקנא הנ"ל של הרבי. הרבי הגיה את
507הלשון, וכך נדפס שם עמ' 8.
508חלק
509מהחומר הזה נדפס בחוברת העשירית וחלק בחוברת הי"א, שבה נדפסו גם כמה הערות על
510חושן משפט בכתי"ק מהרי"ל. במפתח כתבתי שכנראה הם חידושי המהרי"ל
511לחושן משפט. הרבי מחק את המלה "כנראה" ותיקן:
512ואולי.
513באותו
514כתב יד יש גם חלק משלחן ערוך רבנו הזקן במהדורה הנדפסת, שעל פיו הדפסנו בחוברת
515י"א לוח השוואות לכתב היד, וכמה השלמות לשלחן ערוך הנדפס.
516השוואות
517והשלמות אלו חזרו ונדפסו בתור הוספה לשו"ע רבנו הזקן, מהדורת תשמ"ה
518ואילך (כדלקמן פרק פה).
519יג. חוברת יז
בקובץ
בקובץ
520יגדיל תורה חוברות יז-כא[6]
521נדפס המשך פסקי דינים מרב בלתי מזוהה מתקופת כ"ק אדמו"ר ה"צמח
522צדק", בשם הרב מנחם נחום ארי' ליב מוויטבסק. והמעניין שבפסקי דינים האלו,
523שחלקים מהם נדפסו בטעות בספר פסקי דינים על שם ה"צמח צדק".
524כשהכנסתי
525את עלי ההגהה לרבי, כתב אלי:
526להוסיף בהערה בפנים כל
527הידיעות שישנן ע[ל] ד[בר] הרב מויטעבסק.
528כתבתי
529את כל הידיעות שיש בידינו, אמנם לא עלה בידי להגיע למשהו ברור, שלא מצאתי שם זה
530נזכר במקומות אחרים. כתבתי אם כן:
531מצורפים בזה הפרטים
532המעטים הידועים לנו אודות הרב
533מוויטעבסק – שהכנסנו להערות דיגדיל תורה.
534והרבי
535השיב:
536אולי יש אודותו גם בהס[פר]
537אודות הרבנים ברוסיא (אהלי שם?), באנציקלופדיא הרוסית וכו'.
538כתבתי
539על זה:
540אודות הרב מוויטעבסק, חפשנו
541בכמה וכמה סוגי ספרים – כולל אהלי שם ואנציקלופדי' הרוסית (אהלי שם כולל רבנים
542מתקופה מאוחרת יותר), ולעת עתה לא מצאנו שמו נזכר בשום מקור אחר. גם הרה"ח ר'
543יהושע מונדשיין חפש (לפני מספר חדשים) בין רשימותיו ולא מצא.
544האם להמשיך לחפש אודותיו
545בספרים – לפני ההוצאה לאור דיגדיל תורה חוברת אדר ראשון.
546והרבי
547השיב:
548לא לעכב (ההוצאה לאור דיגדיל
549תורה חוב' אד"ר). באם ימצאו עוד ידפיסו בקובצים הבע"ל.
550ישאלו ב"איווא"?
551נסענו
552לספריית איווא, ולא מצאנו אודותיו כלום. ליקטנו את כל הידיעות שהיו לנו בחוב' יז
553הערה 41. חוב' יח הערה *6. חוב' יט הערה 41.
554*
555כעבור
556שנים, בשנים תשמ"ו-ח, ערכתי ומסרתי לדפוס את הספר "תולדות חב"ד
557בארץ הקודש" (כדלקמן פרק צ), וראיתי במסמכים שעסקתי
558בהם אז, אשר לרבם של חסידי חב"ד בחברון, הרב שמואל סג"ל מו"ץ דקהלת
559ראהאטשוב, הי' בן בשם ר' מנחם נחום ארי' ליב.
560אודותיו
561כתבתי שם בפרק יד:
562ר' מנחם ארי' [במספר מקומות
563נקרא "נחום ארי'", נראה ששמו הוא מנחם נחום ארי' ליב] היה ממונה בכולל
564חב"ד, ובשנים הבאות – מבית דינו של הרב שמעון מנשה [חייקין]. במפקד
565תקצ"ט רשום שהוא בן מ, ועלה לארה"ק מראהאטשוב בשנת תקצ"ב ...
566במפקדי תרט"ו; תרל"ה הוא מתואר כדיין. בזה האחרון "הרב ר' נחום
567ארי' הדיין יכהן שם [בבית הכנסת של אברהם אבינו] בשם ראב"ד". הוא גם
568"ראש הישיבה", ותלמידיו הם "כל התלמידי חכמים המתפללים בבית המדרש
569הזה".
570ולפי
571זה יש מקום לומר שהוא הוא הרב מנחם נחום ארי' ליב דידן, המחבר של פסקי דינים אלו.
572**
573**
574[6] מה שהורה לי, כשהכנסתי את עלי ההגהה לחוברת טז, יסופר לקמן פרק עו.
575יד. חוברת יט
בחוב'
בחוב'
576יט הדפסתי אגרת של הרבי בנושא שינוי נוסח התפלה.
577כשהכנסתי
578את עלי ההגהה, הוסיף קטע בכתי"ק:
579ועיין פס[קי] ד[ינים] להצ[מח]
580צ[דק] ח[לק] או"ח לסי' רל"ו מעשה רב מגדולי ישראל (ובהערות לשם)
581שאין בזה משום ל[א] ת[תגודדו], עיי"ש.
582כך
583נדפסה האגרת בקובץ יגדיל תורה שם. וכן נדפס אחר כך (בשלימות), באגרות קודש
584חי"ד אגרת ה'קסה.
585טו. חוברת כ
באותם
באותם
586הימים רגיל הי' ר' חיים ליברמן לצלם דברים מעניינים מתוך כתבי יד שבאוסף כ"ק
587אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ולמוסרם לידי הרבי, בשעה שהיה נכנס ליחידות.
588כשהדבר
589היה שייך לקובץ יגדיל תורה, רגיל היה הרבי למוסרו עבורי, וכותב שנמסר על ידי הרח"ל[7].
590כך היה גם בהערות הצ"צ לשו"ע אדה"ז, שכתב עליהם:
591מהיר.
592המצו[רף] ב[זה] – באם לא נדפס
593ע[ד] ע[תה] להכניסו במדור המתאים (ובהערות?).
594ביכל אצל הרח"ל שי'.
595ההערות
596עצמן כבר נדפסו בשער המילואים ח"א סי' יג, אבל על פי צילום המקורי שנמסר,
597נראה יותר שקטעים אלו לא נכתבו על ידי אדמו"ר הצמח צדק, כי אם על ידי השואל
598ששאל אצל הצמח צדק, ורשם בשולי הגליון את הכתובת שלו: "אדרס. לה"ה
599המופלא ומופלג מו"ה דוד גיטמעד מ"ץ דק האיסין. על רוסעס ...", כדי
600לשלוח אליו תשובה לכתובת זו.
601הכנתי
602הערה בזה, להדפיסה בקובץ, ושלחתי לרבי:
603קטע זה (יחד עם הקטעים
604ד"ה "בסי' ר"ב", "סי' רנ"ב לכאורה" –
605ובכת"י מתחיל "לענ"ד לכאורה"), הגיע לידינו לאחרונה – בצילום
606כתב יד מביכל שאצל ה"ר חיים שי' ליברמאן, ובסוף העמוד: "אדרס. לה"ה
607המופלא ומופלג מו"ה דוד גיטמעד מ"ץ דק' האיסין. על רוסעס [-הכתובת
608ברוסית] לקאמינעץ פאדאלסק גובערני גאראד האיסין, ייאברי' [-היהודי] דוד
609גיטמעד".
610ואולי נכתבו הגהות אלו
611במכתב
612הצמח צדק אל מו"ה דוד גיטמעד הנ"ל; אבל קצת פלא הוא, שיכתוב הצמח צדק
613במכתב אל רב מסוים – ג' קושיות על שו"ע אדמו"ר הזקן, ובלי שום נסיון
614לתרץ.
615והרח"ל שי' העיר, שאולי
616נכתבו שאלות אלו על ידי הר"ד גיטמעד במכתב אל הצמח צדק, ולכן הוסיף בשלהי
617מכתבו את הכתובת שלו – על מנת לשלוח את תשובת הצמח צדק על כתובת זו. אלא שמכל מקום
618הוסיף הרח"ל שי', שלפי זה מוזר קצת, שכתב הרב הנ"ל על עצמו בסגנון:
619"לה"ה המופלא ומופלג מו"ה...". ועדיין צריך עיון בכל זה.
620.
621והרבי השיב:
622לברר בהוספות לשו"ע
623או"ח דאד[מו"ר[ הז[קן] – שמשם נדפסו לש[ער] המ[ילואים], אולי
624מצויין שם מקור הנ"ל.
625בדקתי,
626ולא רשום שם המקור, עיבדתי מחדש את ההערה, והוספתי:
627בעצם אין מכל זה הוכחה
628ברורה
629לכל צד, כי יכול להיות שדף הנ"ל הנו העתק שאלות הנ"ל על ידי מעתיק מסוים,
630אלא שבשולי הגליון רשם לעצמו כתובתו של הר"ד מטעם הנצרך לו (מחוסר ניר
631וכדומה).
632הרבי
633לא קיבל את הפירכה הזאת, הוא מחק כמה מילים בתוך דבריי, והוסיף לתמוה:
634לתכלית מה? ובפירוט תוארים?
635ובב' לשונות?
636תקנתי
637את ההערה על פי ההגהות; השארתי את הראיה הנ"ל, שאין אלו הערות של הצמח צדק,
638והדפסתיה בקובץ יגדיל תורה חוב' כ סי' פח.
639*
640באותה
641חוברת כ (ניסן תשל"ח) נדפסה הערה שכתב מוהר"א קלאצקין על גליון
642שו"ת צמח צדק חאה"ע סי' יא. בהערה זו מספר אודות "מכתב שקיבלתי
643תשובה מכ"ק שליט"א" בענין נישואי בת כהן לישראל.
644שיערתי
645בפשיטות שהכוונה לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ובהערה 1 כתבתי
646ההוכחות לזה. אמנם כשהכנסתי את עלי ההגהה, כתב על כך הרבי:
647לא רשם סימן שאלה לאחרי "מהורש"ב"
648– מבלי כל הוכחה לודאות זו!!
649ובפרט שהי' יותר קרוב לליאדי (עכ"פ
650בתחלה), ממנו קיבל שו"ת הצ[מח] צ[דק] וכותב עליו האדמו"ר (ככתבו
651עצמו בהערה 14), דמסתבר שעכ"פ בנוגע לשו"ת שאל אותו דוקא ועוד.
652*
653באותה
654הערה כותב מוהר"א קלאצקין, שבצמח צדק שם על הגליון "רשום בכי"ק עצה
655ליתן כל ימי חייו ח"י מטבעות לצדקה בכ[ל] י[ום]". וכתבתי ע"ז בהערה
6562, שכנראה הכוונה שאדמו"ר הצ"צ כתב הגהה זו בכי"ק. ואפשר
657שאדמו"ר מוהר"ש נ"ע כתב הגהה זו על גליון שו"ת צ"צ
658הנדפסות. אמנם הרבי מחק את האפשרות השניה והשאיר את האפשרות הראשונה.
659*
660בשולי
661הגליון כתבתי ש"כנראה כוונתו לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב
662נ"ע", אמנם הרבי מחק את תיבת "כנראה" ותיקן במקומה:
663ואולי.
664*
665באותה
666הערה כותב "אפילו מטבעות היותר קטנות, וכמדומה שכתב שם כמו רבע
667ק"כ". ופירשתי בשולי הגליון: קטני כסף (?).
668והרבי
669תיקן בפנים:
670כמו רבע ק"פ.
671ובשולי
672הגליון, על מה שפירשתי "קטני כסף (?)", כתב:
673!!?
674ותיקן:
675קאפקעס – ראה שו"ת
676הצ[מח] צ[דק] חיו"ד ס[י'] רכ"ג.
677*
678בהערה
679זו כתוב שרבותינו היו מצווים ללמוד בעל פה איזה מסכת משניות ולחזור "בכל
680יום", או לתת ח"י מטבעות לצדקה "בכל יום", אמנם כידוע אין אנו
681נוהגים כן.
682הרבי
683לא רצה שאדפיס בסתם את ההערה זו, שנכתב בה שלא כמנהגינו. לכן כתב אז תשובה מיוחדת
684בנושא הזה. התשובה נכתבה מתחלה עבור הקובץ יגדיל תורה, אבל נכתבה בסגנון כאילו היא
685מענה לשואל, והיא מופנית אל "הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ כו'
686מוהר"י[8]
687שי'".
688ואת
689התשובה מתחיל הרבי בלשון: "ובמענה לשאלתו ע"ד נישואי בת כהן לישראל (או
690ללוי) והנעתק בזה מהערות הרה"ג וכו' קלאצקין", וממשיך לבאר איך ש"נשתנו
691העתים", וש"דשו בה רבים", ושלכן מספיק "שבעת הנישואין הוא
692ת"ח".
693ובנפרד
694כתב אלי:
695המצו[רף] ב[זה] – כדאי להכניס
696בקובץ זה (במקום ס[י'] פ"ב?).
697*
698אמנם
699לא ביום אחד נעשה הדבר הזה. נראה שהרבי לא היתה שעתו פנויה אז לכתוב את התשובה
700הזאת, ונתעכב הדבר כמה חדשים, יחד עם עיכוב מתן אישור הדפסת הקובץ.
701בתחלת
702חודש ניסן כתבתי לרבי:
703עדיין לא נתקבל אישור
704כ"ק אדמו"ר שליט"א, להדפסת הקובץ יגדיל תורה לחודש ניסן. אך מכל
705מקום מכינים אנו כעת את החוברת דחודש אייר, כדי שיהי' באפשרי להציא לאור את שניהם
706לאחר הפסח.
707גם
708על זה לא קבלתי מענה, עד שעבר גם חודש ניסן, והאישור עדיין לא ניתן, ולא ידעתי
709הטעם. כתבתי אז להרב חדקוב:
710זה שנה וחצי (תשרי
711תשל"ז – אד"ש תשל"ח) שהקובץ יגדיל תורה יוצא לאור מחדש בחדשו. והנה
712זה למעלה מחדש שאני מחכה לאישור על הדפסת החוברת של חודש ניסן. גם הכנסתי בשבוע
713העבר חוברת לחדש אייר, וגם על זה עדיין לא קבלתי אישור. כיון שלא ידועה לי הסיבה
714לזה, איני יודע אם עלי להתחיל להכין עתה, חוברת לחודש סיון – באותה צורה שהייתי
715רגיל להכין עד עתה?
716הרב
717חדקוב מסר את מכתבי לרבי, שהואיל להשיב:
718(להתחיל להכין עתה, חוברת
719לחודש סיון) כפשוט.
720המלים
721המוסגרות – הודגשו מתוך מכתבי.
722וכעבור
723ימים אחדים קבלתי את המכתב האמור, שנדפס בקובץ כ סי' פב. ויחד עם זה התקבל האישור
724להדפיס את הקובץ לחודש ניסן, כאשר תאריך ה"פתח דבר" הוא למפרע:
725עש"ק ר"ח ניסן.
726*
727באותה
728חוברת כ סי' צא נדפסה תשובה מהרב זלמן שמעון דווארקין בענין עשיית חלב ישראל
729בפאבריק של עכו"ם. בהמשך התשובה הי' כתוב שמטעם החשש המבואר שם "עלה
730בידינו לתקן חלב, גבינה רכה, וזויער-קרים".
731הרבי
732תיקן קצת בלשון התשובה, ומחק את הקטע הזה מדפוס, כי הקובץ שייך רק לבירורי הלכה.
733[7] כנראה לא רצה לעורר את הנושא הכאוב של בעלות הספריה, שאחר כך התנהל עליו
734משפט הספרים (כדלקמן פרק קד ופרק קז), ולכן היה מתייחס לזה באופן סתמי – כחומר שנמסר על
735ידי הרח"ל.
736[8] השם "מוהר"י" הוא שם שהרבי היה רגיל לכותבו במכתבי
737כללי-פרטי בשנים הראשונות
738טז. חוברת כב
בחוברת
בחוברת
739כב סי' קז כתב ה"ר אברהם צבי לנדא בענין אורך שערות נשים, מה ששמע מראש הישיבה
740הרב פיקרסקי, ששמע מפי הרבי שנמצא "כתוב שאין לאשה לגזוז שער ראשה לגמרי ושיש
741בזה איסור משום ניוול".
742כשהכנסתי
743את עלי ההגהה, מחק הרבי את המלים האלו, וכתב במקומם קטע שלם (אשר את זה אמר הרב פיקרסקי
744בשמו), ומתחיל:
745שכמדומה ראה כתוב מגדול אחד פוסק
746(וידוע השק[לא] וט[ריא] בזה.
747*
748באותה
749חוברת סימן קיב, יש הערה מהרב יהודה ליב שי' שפירא, למכתב של הרבי אודות ברכת
750הגומל להנוסע באוירון. כשהכנסתי את עלי ההגהה הוסיף הרבי את הקטע:
751לסקי"ד.
752ובמכ[תב] לאחר מכ[תב]
753הנ"ל הוסיף "זה עתה ראיתי בס' טהרת יו"ט ח"ח (עצ"ז ואילך)
754ובשו"ת ציץ אליעזר חי"א סי"ד כמה דעות בזה".
755*
756באותה
757חוברת הערה 62, לא ידעתי לתרגם מילה אחת ברוסית. כשהכנסתי את עלי ההגהה פיענח את
758המלה בכתב רוסי, ותרגם:
759כנראה הכוונה לколпак כובע,
760כיסוי.
761**
762**
763יז. חוברת כג
בחוב'
בחוב'
764כג סי' קל הדפסתי מהעתק שמסר הרבי, ורשם עליו:
765לא נודע למי
766ביכל אצל הררח"ל שי'.
767יח. חוברת כה
בחוברת
בחוברת
768כה סי' קנה נדפס ביאור בענין "מור – דם חי' שנקרש ונעשה בושם". כתבתי על
769זה בהערה, שתוכן ענין זה נמצא גם בתורה אור. והרבי תיקן:
770בתו[רה] א[ור] הל[שון] ממש,
771אלא שכאן בתוס'.
772יט. חוברת כו
בחוברת
בחוברת
773כו כתבתי מאמר אודות ההגהות שבלקו"ת לג' פרשיות, ובו הוכחתי, שההגהות שנדפסו
774שם בין חצאי רבוע הם של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, ואלו שבין חצאי עיגול – של
775כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.
776הוכחתי
777כך, בין השאר מהגהה אחת שבין חצאי עיגול, שכתוב בה "ע"פ מ"ש רבינו
778נ"ע בד"ה ביום השמע"צ ... כי"ק אאזמו"ר נ"ע שלא
779נדפס", ובהגהת המוציאים לאור שבאור התורה פירשו, שהכוונה לדרוש של כ"ק
780אדמו"ר האמצעי, זקנו של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.
781כשהכנסתי
782את עלי ההגהה כתב על גבי מכתבי:
783הערה בפנים.
784ובפנים
785כתב:
786כנראה טעות, כי סגנון
787הנ"ל רגיל אצל הצ[מח] צ[דק] ובנוגע לאד[מו"ר] הז[קן], ורק בנוגע לאד[מו"ר]
788הז[קן] צ[ריך] ל[כתוב] "שלא נדפס" (ולא – הנדפס בלקו[טי] ת[ורה]).
789שאלתי
790על זה:
791האם אפשר לומר, דמ"ש "ע"פ
792מ"ש רבינו בד"ה ביום השמע"צ ... שלא נדפס" – הכוונה לדרוש אדמו"ר
793הזקן שלא נדפס. ומה שהוסיף "כי"ק אאזמו"ר נ"ע" –
794הכוונה היא, שדרוש הנ"ל מאדמו"ר הזקן הוא הנחת אדמו"ר האמצעי.
795והשיב:
796ועפ"ז מתורץ שמתחלה כותב
797"רבנו" ואח"כ "אאזמו"ר".
798את
799שתי המענות האלו העתקתי בהערה 43 שם, אלא שכפי שהבנתי את רצונו הקדוש, שבכל
800התיקונים שמתקן בדברים שאני כותב, לא רצה שיודפסו הדברים משמו הקדוש, אלא משמי,
801וכן נהגתי.
802כ. חוברת כז
בחוברת
בחוברת
803כז לכסלו-טבת תשל"ט סי' כג, יש דיון מאת הרב שלום שי' מרוזוב, בענין השעה
804השביעית בליל שבת, שנוהגים שלא לעשות בה קידוש, לתווך בין מה שמבואר בלקו"ש
805חי"א ע' 290, "שעה של ששים מינוט ... בשעה השביעית – משעות הנ"ל
806אחר חצות היום ... וחצות הוא האמצע בין נץ החמה ושקיעת החמה כמובן", ובין מה
807שנדפס בקובץ יגדיל תורה חוב' ז עמ' טו בשם הרבי, אשר "מען גייט נאכן
808זייגער".
809כשהכנסתי
810את עלי ההגהה כתבתי:
811בענין המבואר כאן סי' כג,
812ישנם תמיד חילוקי דיעות בין אנ"ש בכוונת כ"ק אדמו"ר שליט"א;
813ובמילא חילוקי דיעות איך לנהוג.
814יש אומרים דהכוונה – שש
815שעות
816אחר חצות האמיתי, כמשמעות הלשון "האמצע בין נץ החמה ושקיעת החמה".
817ויש אומרים דהכוונה שש שעות
818אחר חצות לפי שעונינו ( – שעה 12:00), כמשמעות הלשון "מען גייט נאכן
819זייגער".
820ויש אומרים דהכוונה – שש
821שעות אחר חצות האמצעי – כמבואר כאן בסי' כג.
822הרבי
823השיב על זה:
824לכאורה הי' צ[ריך] ל[היות] (שש
825שעות אחר חצות האמיתי, "האמצע בין נץ החמה ושקיעת החמה"), לכאורה קל
826לאדם לדעתו – כשהחמה בראשו.
827ו(הכוונה) ע[ל] פ[י] מה
828שראיתי נוהגין (– שש שעות אחר חצות האמצעי).
829המלים
830המוסגרות - מודגשות בכתי"ק מתוך מכתבי.
831מלבד
832זאת כתב בנפרד תשובה בנושא הזה. התשובה נכתבה מתחלה עבור הקובץ יגדיל תורה, אלא שנכתבה
833בסגנון כאילו היא מענה לשואל, ומתחלת:
834העתק ממ[ה] שנ[כתב] במק[ום]
835א[חר] – השייך להספק שכותבו – במכתבי לפ[לוני].
836הכנתי
837מזה שתי סימנים, הראשון מה שכתב במענה על המכתב שלי, והשני מה שכתב בנפרד,
838והדפסתים שם בעמ' ע.
839*
840כשהכנסתי
841את עלי ההגהה הגיה פעם נוספת את שני הסימנים, ועל מה שכתב בראשון "שראיתי
842נוהגין" העיר, שכוונתו הקדושה היא:
843עמא דבר. בבית אאמו"ר
844ולאח[רי] כ[ן] מה שראיתי בבית כ"ק מו"ח אדמו"ר היו בלא[ו] הכ[י]
845מקדשין זמן רב לאחרי שעה השביעית.
846נדפס
847אחר כך בלקוטי שיחות חט"ז ע' 576.
848כא. חוברות כט-ל
בעת
בעת
849עריכת הקטלוג לספרים יקרי הערך בחורף תשל"ט, מצאנו בכריכת הספרים:
850א)
851מספר דפים מכתב יד תלמוד בבלי על קלף.
852ב)
853מספר דפים מכתב יד מסכת קידושין עם פרש"י משנת ר"ל לערך.
854ג)
855מספר דפים מדפוס קדום, השונה מנוסח התלמוד שלנו.
856הודעתי
857על כך וכתבתי:
858נמצא בהספריה, בכריכת ספר,
85912 דפים מש"ס שאלוניקי רפ"ב, שה"ר רפאל נתן נטע רבינוביץ כותב עליו
860(מאמר על הדפסת התלמוד) "ונדפסו הגמרא ורש"י מכתב יד השונה מאד מאד
861מנוסחאות דפוס פיזרו וויניציאה, שהוא הנוסח המצוי בידינו ... והוא דפוס מדויק מאד
862ויש שם נוסחאות נכונות".
863מ-12 דפים אלו לא ידוע שום
864טופס בעולם, והם כוללים תחלת מסכת חגיגה (עד אמצע פרק שני, בחסרון שני דפים באמצע)
865ויומא (דפים ד-ו בדפוסים שלנו).
866לבעל דקדוקי סופרים
867הנ"ל, לא הי' אלא דף אחד ממסכת יומא (כה-ו בדפוסים שלנו), וגם הוא אבד (לדברי
868י. מהלמן בספר גנוזות ספרים). וממסכת חגיגה נשתמרו דפים יחידים בספריות (לדברי
869מהלמן שם).
870אולי יש מקום להדפיס שינויי
871גרסאות מדפוס זה ביגדיל תורה (שזה יוכל להגדיל את פרסום הקובץ), אף שאין זה מדברי
872רבותינו ותלמידיהם.
873הרבי
874הדגיש במכתבי את המילים:
875יש מקום להדפיס.
876אחר
877כך בררתי הדברים, וכתבתי שוב:
878לאחר השוואה יסודית נתברר,
879שה-10 דפים ממסכת חגיגה ו-2 ממסכת יומא, שנמצאו בכריכת ספר בספרית כ"ק
880אדמו"ר שליט"א, הם ממהדורת ספרד (לערך) רמ"ב.
881טופס, שהוא כנראה יחיד
882בעולם, ממס' חגיגה, וחלק ממס' יומא, הגיע לאחרונה לידי הרח"ז שי'
883דימיטרובסקי, ומתכונן להדפיס מהם מהדורה פקסימילית.
884כיון שהחלק ממס' יומא
885שבידיו, אינו כולל הדפים הנמצאים כאן, הוא מבקש, אם יתנו לו צילום 2 דפים אלו, כדי
886להשלים בהם את מהדורתו.
887הרבי
888הדגיש את המלים "יתנו לו צילום 2 דפים אלו" שבמכתבי, והוסיף:
889הרי כתב (שלום דובער לוין)
890שידפיס כ[ל] הנ"ל (הנמצא כאן) כאן. נו?
891ואין בזה סתירה לנתינה
892הנ"ל.
893שמי
894המוסגר, הודגש בכתי"ק מתוך חתימתי.
895תארתי
896את כל הנ"ל בקובץ יגדיל תורה חוב' כט (ניסן אייר תשל"ט), ופרסמתי את
897הדפים שעל גבי קלף הנ"ל, יחד עם צילום כתב היד.
898*
899אמנם
900אחד מהדפים האלו כמעט נמחק ברוב השנים, וגם הצילום לא היה בר קריאה.
901בחוברת
902הבאה (ל) פרסמתי דף אחד מדפוס הנ"ל, שעל השער שלו יש כתב יד פירוש רש"י
903על מסכת מנחות, השונה גם הוא מנוסח הדפוסים שלנו. וגם כתב יד זה לא היה קריא.
904כשהכנסתי
905את עלי ההגהה כתב אלי הרבי:
906הפוטוסטאַט – אינו כדבעי.
907בהקודמו (העותק שקבלתי) – אינו
908בר קריאה כלל.
909בינתיים
910מצאנו בכריכת ספר נוסף 10 דפי כתב יד מסכת קידושין עם פרש"י, מלפני תקופת
911הדפוסים, וכתבתי על כך ועל כך:
912מצו"ב האורגינאל של
913הנדפס ביגדיל תורה הנוכחי והקודמו.
914ע[מוד] אחד בהקודמו לא הי'
915ברור בהאורגינאל, ולא הי' באפשרותו של המדפיס לצלמו באופן ברור יותר (רק אם הייתי
916מוסרו קודם לצלמו ב"אלטרא-ויאלעט"; שלא ידעתי עליו אז).
917בחוברת הבאה, דעתי לפרסם
918דפי
919הכתב יד ממסכת קידושין (או אולי לפרסם קודם אותם הדפים הנשארים ממסכת חגיגה ויומא –
920דפוס ספרד).
921ועל
922כך השיב:
923להדפיסו עתה כיאות.
924להחזיר כל המצו[רף] ב[זה].
925מסרתי
926לפיתוח ב"אולטרא ויאלעט", ופרסמתי אותם בחוברת ל עמ' שטז-יז.
927*
928זה
929היה בקיץ תשל"ט, בתחלת ניסן תש"מ יצאה לאור המהדורה הפקסימילית של
930דימיטרובסקי. במכתב חוזר של הסמינר התאולוגי הם הכריזו על כך, וכשהגיע המכתב-חוזר
931לידי הרבי, כתב עליו:
932להררשד"ב שי' לוין.
933כלומר,
934שהמכתב יומסר לי לעיון.
935כב. חוברת לא
בחוברת
בחוברת
936לא סי' פ פרסמתי רשימת אדמו"ר הצמח צדק אודות ההנהגה אצל משה רבנו וסדר
937היחידות אצל אדמו"ר הזקן.
938אחרי
939ההדפסה כתבתי:
940אתמול בערב קבלתי טלפון
941מהר"י שי' מונדשיין, בו הודיע שהנדפס ... הוא מהר"א מקאליסק (ונדפס בפרי
942הארץ תקע"ד, ונעתק באגרות בעל התניא).
943הנעתק בזה הוא מדף שהוא,
944כנראה, גוף כתב יד קודש הצמח צדק, שנכרך בבוך מדרושי הצמח צדק שרובו ככולו גוף כתב
945יד קודש. ואולי הוא העתק הצמח צדק ממכתב הנ"ל.
946החוברת כבר נדפסה, האם
947להדפיס החוברת מחדש, ולהשמיט סימן זה. או להשאירו, ולדון בזה בפרטיות בחוברת הבאה.
948והרבי
949השיב:
950להדביק בה פתקא הערה בתוכן הנ"ל (ולדון בזה
951בפרטיות בחוברת הבא).
952המלים
953המוסגרות – הודגשו מתוך מכתבי.
954הדבקנו
955בשולי הגליון (בכל טופס) הערה בת שבע שורות בתוכן הנ"ל, ולא היה מה להוסיף על
956כך בחוברת הבאה.
957*
958באותה
959חוברת סי' פד כתב גיסי הרה"ת ר' יהודה קעלער בענין אתרוגים בלתי מורכבים.
960כשהכנסתי את עלי ההגהה העיר הרבי:
961בנוגע לאתרוגים מורכבים –
962לראות בש[ער] הכולל (לפני הלל). בס[פר] ד' מינים (שהו[ציאו] ל[אור] באה"ק
963לפני שנים אחדות). ס[פר] זמרת הארץ?
964הערתי
965על כך לגיסי הנ"ל, ושילב את ההערות הנ"ל בדבריו שם ע' שמא.
966כג. חוברת לב
בחוברת
בחוברת
967לב סימן ד הדפסתי מאדמו"ר מהרי"ד מלאדי בענין מציצה בפה, ובמפתח רשמתי
968אותו ב"מדור חסידים הראשונים". כשהכנסתי את עלי ההגהה, העביר אותו הרבי אל
969מדור רבותינו נשיאינו, ורשם שלושה כוכבים בין כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב
970נ"ע ובינו, וכן נדפס.
971מאז
972ואילך, כל פעם שהדפסתי משהו מכ"ק אדמו"רי קאפוסט באברויסק ולאדי, הכנסתים
973למדור רבותינו נשיאינו, בהפסק שלושה כוכבים.
974כד. חוברת לה
בחוברת
בחוברת
975לה סימן קכז כתבתי מאמר על סידורי רבנו הזקן, ובתחלתו כתבתי אודות סידור עם
976דא"ח קאפוסט תקע"ו. כשהכנסתי את עלי ההגהה, שלח לי הרבי מחדרו את החלק
977הראשון של סידור תקע"ו, שהשער חסר בו, וכתב:
978מצו"ב סי' ח"א (תקע"ו?).
979*
980בסוף
981המאמר הנ"ל כתבתי אודות סידור קאפוסט תקפ"ג שהדפיס מוהר"י יפה והוסיף
982בו כמה דברים ששמע מרבנו הזקן ומכתבי יד רבנו הזקן שהיו אצלו, ואודות הסידור תורה
983אור שהדפיס מוהרא"ד לאוואוט. ודנתי שם אם נדפסו בסידור תורה אור ההוספות
984שבסידור קאפוסט הנ"ל, שאינו מצוי עתה.
985אחת
986מההוספות שיש בסידור תורה אור ואינו מופיע בסידור עם דא"ח (קאפוסט תקע"ו)
987הנ"ל, הוא "לוח לקביעות החדשים" (עב, ב). דנתי בזה בהזדמנות קודמת,
988שאפשר שלא נדפס אף בסידורים שנדפסו בחיי רבנו הזקן, שאינם מצויים עתה. ואפשר שהוא
989אחד מההוספות שבסידור תקפ"ג הנ"ל.
990והעיר
991על זה הרבי:
992להעיר ועיקר – הקפיד
993אד[מו"ר] נ"ע על השינויים בסי[דור] תורה אור (רלב, סע"א) – ומנה כ[מה]
994וכ[מה] מהם וזה לא הזכיר כלל.
995ואין לומר שנכלל ב"וכדומה"
996– כי אינו דומה להנ"ל כלל.
997כלומר,
998שבהגהות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לסידור תורה אור (בדפוסים
999החדשים רמד, ד) כותב: "ולפי זה לא טוב עשה המו"ל הזה מה ששינה בענינים
1000האלו בהסידור הזה בכמה מקומות, כמו אשרי קודם ובלא לציון וברוך שאמר ופסוקי דזמרא בשחרית
1001דשבת, וכן אשרי קודם מוסף וקוה ועלינו כו' וכדומה, דהגם שאינו נוגע בעצם הנוסח מכל
1002מקום אין לשנות, ועל דרך חייב אדם לומר בלשון רבו, וגם שאפשר שיש בזה איזה כוונה
1003כי גבהו דרכיו כו'".
1004וכיון
1005שלא הזכיר רבינו נ"ע את השינוי הזה ב"לוח לקביעות החדשים", אם כן
1006אפשר שנדפס הלוח הזה גם בסידור רבנו הזקן, שנדפס בתקופה קודמת, ואינו מצוי עתה.
1007את
1008המענה הזה של כ"ק אדמו"ר העתקתי בקובץ יגדיל תורה שם ע' רמ.
1009*
1010עוד
1011פרסמתי באותה חוברת תשובה אודות העזרת נשים שבחצר בליובאוויטש, ולהקל על המעיין
1012צירפתי תרשים מהחצר שרשמתי. על התרשים סימנתי את ארבעת רוחות העולם – בחצים
1013משולבים. והרבי העיר על גבי מכתבי:
1014בסופו, להחליף בעיגול
1015כרשום שם.
1016ושם
1017בפנים צייר עיגול עם ארבעה קוים בולטים ממנו, וכתב:
1018להחליף בעגול כבכ[מה]
1019וכ[מה] ס[פרים].
1020וכך
1021נדפס.
1022כה. חוברת לז
בחוברת
בחוברת
1023לז סימן קסו הדפסתי תשובת מהרי"ל בטלן, שבסופה מבקש מהצמח צדק שישלח לו "הביאור
1024של בשר גידין ועצמות", וכתבתי על זה בהערה:
1025לא מצאתי דרוש זה, וראה
1026לקו"ת פנחס עז, ד. אוה"ת יתרו ע' תתקלו.
1027והרבי
1028הוסיף:
1029ביאו[רי] הז[והר] פ' שופטים
1030ודהצ[מח] צ[דק] שם.
1031וכן
1032נדפס.
1033כו. חוברת לח
בחוברת
בחוברת
1034לח הערה 71, תרגמתי את צענטראלני קאמיטעט, "ועידה צבורית". והרבי תיקן:
1035ועד המרכזי.
1036וכן
1037נדפס.
1038*
1039בחוברת
1040הנ"ל סימן ה נדפסה תשובה אל הרה"ג שניאורסאהן אב"ד פאריטש, ולא
1041פירשתי מיהו. והרבי העיר:
1042האמנם אין במכתב שמו הפרטי?
1043ועפ"ז
1044הוספתי בהערה: מוהר"ר חיים ישעיה שניאורסאהן (בן כ"ק אדמו"ר מהרש"ב
1045מרעציצע).
1046*
1047שם
1048סימן יז הדפסתי מכתב אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לבן-דודו מו"ה לוי
1049יצחק, והוכחתי בהערה 62 שהכוונה למוה"ר לוי יצחק סלונים ולא למוה"ר לוי
1050יצחק בהרב"ש. כשהכנסתי את עלי ההגהה, הוסיף להוכיח כן מהעובדה שמדובר במכתב
1051אודות חלוקת כספים על ידו, ואילו הרלוי"צ בהרב"ש הי':
1052רב ברוסיא ולמה יחלקו
1053ע[ל] י[דו] מעות.
1054ועוד
1055כתב:
1056לחפש בס[פרי] התולדות
1057והצאצאים.
1058ואודות
1059מוהרלוי"צ סלונים כתב:
1060ישנם כ[מה] וכ[מה] מכת[בים]
1061אליהם – ביניהם בעניני כולל ומעות. גם בקובץ מכ[תבים]. להשוות הטיטול.
1062ועל
1063פי הפרטים האלו תיקנתי את ההערה.
1064*
1065בחוברת
1066הנ"ל סימן יח נדפסה הזמנה מכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
1067לחתונת אחותו "עם ב"ג המופל' האברך מו"ה משה שי' בן הג' מפורסם
1068וו"ח מו"ה זלמן שאול שי' הארינשטיין".
1069והרבי
1070העיר על זה:
1071הועתק נכון? כי החתן הי' כהן,
1072ועוד.
1073**
1074**
1075כז. חוברת לט
בחוברת
בחוברת
1076לט סימן כג הדפסתי תשובה מכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בענין סתירת
1077תנור וסתימת חלון ודלת, וסימנתי בהערה שיש תשובה נוספת מאתו בענין זה, שנדפסה
1078בהוספות לשדי חמד, ובשינויים בקובץ יגדיל תורה ירושלים.
1079והרבי
1080העיר על כך:
1081איזה חלק ועמוד?
1082לצרף (תשובה נוספת) כפשוט
1083(שבשינויים).
1084להחזיר המצו[רף] ב[זה].
1085והעתקתי
1086אותה בהערה.
1087*
1088באותה
1089תקופה רעשה הארץ אודות עשיית עירוב בשכונת בארא-פארק, אלו מחייבים ואלו אוסרים.
1090לכן רציתי להדפיס אחרי התשובה הנ"ל (סי' כג), את תשובתו של הרבי בענין תיקון
1091העירובין בעיירות (בסי' כד):
1092לפעמים קרובות מתקלקל, ורואין
1093במוחש שההכרזה על דבר זה א) בימינו מגיע רק למיעוט. ב) מעטים מהם שימנעו עצמם על
1094ידי זה (לאחרי שהורגלו כמה וכמה שבתות). ולכן (במקום שאין רשות הרבים דאורייתא
1095ומתאים לעירוב וכו') כדאי לעשות כמאמר חז"ל בזה – ובתנאי שלא לפרסם על דבר זה
1096כלל.
1097וכתבתי:
1098ברצונינו, אולי להוסיף
1099תשובה
1100המצורפת בזה ביגדיל תורה הנמצא בדפוס.
1101והרבי
1102השיב:
1103לא (להוסיף תשובה המצורפת בזה)
1104כפשוט.
1105מתוך
1106המענה הזה, והעובדה שלא הרשה להדפיסו בקובץ יגדיל תורה, נראה להסיק כמה פרטים:
1107א)
1108עיר שיש בה ששים רבוא, שהיא רשות הרבים דאורייתא, אינה מתאמת לעירוב כלל.
1109ב)
1110עיר שאין בה ששים רבוא, כדאי לעשות בה את עירוב, בתנאי שלא לפרסם על דבר זה כלל.
1111ג)
1112גם הוראה זו עצמה של הרבי, יש לנהוג כמוה, אבל לא רצה לפרסמה אז בקובץ תורני יגדיל
1113תורה.
1114כח. חוברת מ
בחוברת
בחוברת
1115סי' לג הדפסתי מה שכתב אדמו"ר הזקן בענין נוסח התפלות, וכשהכנסתי את עלי ההגהה,
1116כתב:
1117בסוף הערה 3 כדאי להוסיף וראה
1118שו"ת מנח[ת] א[לעזר] (מונקאטש) ח"א סי"א וקונטרס שיירי מנחה לשם וש"נ.
1119כט. חוברת מא
כשהכנסתי
כשהכנסתי
1120את עלי ההגהה של חוברת מא, נתן את התאריך:
1121ב' אייר, ת"ת שבת"ת
1122וכתב:
1123ויהא לתהלה ולש[ם]
1124ולת[פאר]ת.
1125להחזיר.
1126ל. חוברת מב
בחוברת
בחוברת
1127מב סימן סג נדפסה תשובת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל
1128האדמו"ר מוהרמי"א מראדזין בענין התכלת. כשהכנסתי את עלי ההגהה כתב אלי:
1129מהיר, לברר, הראַדזינער הדפיס
1130מכ[תב] אד[מו"ר] נ"ע בספר?
1131כתבתי
1132על זה, שספריו נדפסו לפני זמן כתיבת התשובה שלפנינו, האם להמשיך לחפש בשאר ספרים?
1133והרבי
1134השיב:
1135בהס' שנדפסו בנ.י. (ע"י נכדו
1136שהי' דר כאן, נמצאו בהספרי'). ובס' בנו של בעל התכלת.
1137**
1138**
1139לא. חוברת מג
בחוברת
בחוברת
1140מג סימן צב הדפסתי אגרת אדמו"ר הזקן אודות חוקת הבחירה. כשהכנסתי את עלי
1141ההגהה כתבתי:
1142בתחלה חשבתי לדחות פרסומה
1143עד
1144שיתברר תוכנה, אך כדי שלא להשאיר הנייר חלק צרפתיו לחוברת זו.
1145הרבי
1146הדגיש את המלים "כדי שלא להשאיר הנייר חלק צרפתיו" וכתב:
1147ח"ו ביטוים כאלו בנוגע
1148לכ[ל] הנ"ל.
1149ע[ל] פ[י] הוראת בעל האג[רת]
1150הק[ודש] ע[ל] ד[בר] הכרח הזריזות בעניני ק[ןדש] הו[ציאו] ל[אור] (בחוברת זו).
1151ועוד
1152כתב:
1153להדפיס בקונ[טרס] המילואים
1154לאג[רות] הק[ודש] דנשיאינו.
1155קונטרס
1156המילואים כבר נדפס אז, ונדפסה האגרת בקובץ יגדיל תורה הנ"ל, ובאגרות-קודש
1157ח"ב אגרת ח. ובמהדורה החדשה אגרת פז.
1158לב. חוברת מד
על
על
1159חוברת מד לא קבלתי אישור ישיר, רק כשכתבתי פתקה בנושא אחר השיב הרבי:
1160הקובץ יג[דיל] ת[ורה] (מד) נת[קבל]
1161ות"ח ת"ח.
1162לג. חוברת מו
כשהכנסתי
כשהכנסתי
1163את עלי ההגהה של חוברת מו, כתב אלי הרבי:
1164הבירר בנוגע להתניא'ת שנרשם
1165ע"ד נמצא בדפוס?
1166באותה
1167שעה עסק הר"י מונדשיין בעריכת הספר תורת חב"ד, ביבליוגרפיא לדפוסי
1168התניא, ונתבקשתי לעזור לו.
1169וכמדומה
1170שבמענה זה אלי, נתבקשתי לברר אודות מה שרשום ברשימות הדפוסים שבסוף ספר התניא, על
1171כמה הדפסות, שהם "נמצא בדפוס".
1172**
1173**
1174לד. חוברת מח
כשהכנסתי
כשהכנסתי
1175את גליון מח של היגדיל תורה, ציין הרבי למ"ש בלקוטי שיחות חט"ז ע' 492,
1176בענין שם ב"ן, שמספר המועט הוא לפני מספר המרובה, וכתב:
1177לאחרי זמן מצאתי עד"ז
1178בכמה ביכלאך דא"ח, וז"ל בביכל ...
1179להררשד"ב שי' לוין
1180להעתיק מא[חד] הביכלאך
1181ולהדפיס ביגדיל תורה הבע"ל ובקובץ המצו[רף] ב[זה].
1182חפשנו
1183בכתבי היד בנושא הזה ולא מצאנו.
1184הודעתי
1185על כך וכתבתי:
1186לעת עתה לא מצאנו בהביכלאך
1187על
1188דבר שם ב"ן, שאות בי"ת הוא לפני אות נו"ן. ובעצם הדבר, כבר העירו על
1189דבר זה בהערות ובאורים – בשלח תשמ"א, ובהערות התמימים ואנ"ש מוריסטאון –
1190בא תשמ"א. כמצורף בזה.
1191והרבי
1192השיב:
1193בעצמי ראיתי.
1194להחזיר המצו[רף] ב[זה].
1195שוב
1196חפשנו עד שמצאנו אודות זה בביכלאך, והדפסנום בחוברת הנ"ל סי' עו. כשהכנסתי את
1197עלי ההגהה, הגיה הרבי:
1198בכמה ביכלאך דא"ח שראיתי
1199לאחרי זמן מצאתי על דבר זה. וז"ל בביכל...
1200אחר
1201כך מצאנו באותו נושא גם בכתב יד ספרדי, מאת הרב משה רביבו מפאס, וכתבתי לרבי:
1202בנוסף
1203להנ"ל:
12041) בכתב יד 173 יש הוספה:
1205ואני שמעתי כו'.
12062) בכתב ידי ספרדי ממרוקו,
1207משנת תרנ"ג לערך, יש תוכן דומה (העיר על זה בשעתו הר"ש איידלמאן).
1208והרבי
1209השיב:
1210להדפיס 1) " הא'. 2)
1211דהספרדי.
1212להחזיר כל המצו[רף] ב[זה].
1213והכוונה
1214היא, שהמזכירות תחזיר לי את כל התצלומים, כדי שאוכל להדפיס מהם בקובץ יגדיל תורה.
1215בכותרת
1216שהכנתי, כתבתי: "שמות מ"ה ס"ג ע"ב ושם ב"ן" (שזהו לפי
1217סדר גודל המספרים). והרבי העיר על זה:
1218צ[ריך] ל[היות] בסדר הרגיל.
1219וראה דרוש המילוים (אתהלך ליאזנע) ולקמן כאן ג"פ.
1220והכוונה
1221לדרוש ענין המילויים ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שבספר מאמרי אדמו"ר
1222הזקן ע' כ. וכן הוא בדרוש שנעתק מכתב-היד, שהסדר הוא ע"ב ס"ג מ"ה
1223ב"ן. וכן תקנתי בכותרת.
1224*
1225באגרת
1226שכתב הרבי בכ"ב סיון תשמ"ב אודות תספורת, הוסיף נ.ב. אודות מקור לתספורת
1227בן ג', והביא שם מ"ש בענין זה בלקוטי דבורים, בסידור מהרי"ד ובכת"י
122894.
1229בעת
1230כתיבת האגרת ביקש למצוא את המאמר הנ"ל בכתב יד. אחר כך כשהכנסתי את עלי ההגהה
1231של חוברת מח, מסר לידינו העתק מהאגרת, על מנת להדפיסה בקובץ, והוסיף בה כמה
1232הוספות, וגם הורה להעתיק בשלימות את האמור בנושא זה בלקוטי דבורים, בסידור
1233מהרי"ד ובביכל 94 (נדפסו בחוב' מח סי' ע)[9].
1234כשהזכרתי בהערות את
1235"סדר תפלה מהרי"ד", לא פירשתי מיהו "מהרי"ד",
1236והוסיף הרבי:
1237הרה"צ כו' ר' יצחק דובער, בן האדמו"ר ר'
1238חיים שנ[יאור]
1239ז[למן] בן הצ[מח] צ[דק]).
1240[9] מה שכתב לי עוד, בשעה שמסרתי את עלי ההגהה של חוברת לד – לקמן פרק מו.
1241לה. חוברת מט
כשהכנסתי
כשהכנסתי
1242את עלי ההגהה של חוברת מט, בשלהי תשמ"ב, כתבתי:
1243מצורף בזה עלי ההגהה של
1244הקובץ יגדיל תורה לחדשים מנ"א אלול.
1245אולי כדאי להוסיף מדור
1246מחדושי גדולי ישראל (שאינם מחב"ד) שבכתבי יד הנמצאים בספריית כ"ק
1247אדמו"ר שליט"א. או להרחיב את המדור "חסידים הראשונים",
1248ולקוראו בשם "זכרון לראשונים", או "שפתי ישנים" וכיו"ב?
1249הרבי
1250הדגיש את המלים "כדאי להוסיף", ועל האופן השני כתב:
1251הפי'?
1252כוונתי
1253היתה בזה, שכיון שיכנסו במדור זה גם חידושיהם של אלו שאינם "חסידים", אם
1254כן יש לשנות את שם המדור, שלא יהי' נקרא "חסידים הראשונים".
1255למעשה
1256הוספתי אז "מדור זכרון לראשונים", בשביל חידושיהם של אלו שאינם מעדת
1257החסידים (כדלקמן פרק הבא).
1258**
1259**
1260לו. חוברת נא
בחוברת
בחוברת
1261נא[10]
1262הדפסתי אגרת מרבנו הזקן אודות השכנת שלום, ובה דן גם אודות מוה"ר יעקב מסמיליאן,
1263גבאי מעות אה"ק.
1264כשהכנסתי
1265את עלי ההגהה כתב הרבי:
1266לברר, כמדומה שסו[ף] סו[ף]
1267נתברר ע[ל] ד[בר] הר"י מסמיליאן לא למעליותא וכו' וכו' [אולי גם נגד
1268אד[מו"ר] האמצ[עי][11].
1269כתבתי
1270על כך:
1271כל הידוע לי על מו"ה
1272יעקב מסמיליאן הוא רק למעליותא, כמצורף בזה מה שכתבתי עליו במקורות והערות.
1273ואפשר הכוונה לר' יונה
1274מסמיליאן, כמצורף בזה אגרת אדמו"ר האמצעי אליו?
1275והרבי
1276השיב:
1277לא.
1278הדגשתי "כמדומה". כדאי לשאול את
1279הררח"ל שי'.
1280להחזיר המצו"ב.
1281עד
1282היום לא מצאתי בענין הזה.
1283*
1284גם
1285שלח אלי הרבי את הקונטרס בית אהרן (למוה"ר אהרן מ"ץ דאטשאקוב), שבה
1286נדפסה הערה בכותרת "חדשות אני מגיד", אודות נוסח "אם כמדתה כשרה
1287לחצאין". וכותב בשם בעל ה"תורת חסד", שבסידור שרבנו הזקן התפלל בו "נסגר
1288תיבת לחצאין בב' חצאי עגול". וכתב על זה:
1289באם אפשר להכניס (ביגד[יל] ת[ורה])
1290בהמשך למכ[תב] אד[מו"ר] הז[קן] – חדשות אני ... (כולו), בבקשה דמי שידוע לו
1291מה ע[ל] ד[בר] ז[ה] להודיע וכו'.
1292כתבתי
1293על כך:
1294בענין לחצאין, כבר העירו
1295בשער
1296הכולל ולקוטי מהרי"ח, ועפ"ז:
1297א) האם כדאי
1298להדפיס?
1299ב) האם לציין עליהם,
1300ולהשמיט
1301"מי שידוע לו מה על דבר זה להודיע"?
1302ג) אולי מתאים יותר למדור
1303"מפי השמועה"?
1304והרבי
1305השיב:
1306בשינוים "הצ"צ",
1307"נמחק".
1308(כדאי להדפיסם) בצירוף.
1309(למדור "מפי
1310השמועה") כרצונו.
1311כלומר:
1312א)
1313שם נמסרה מסורה זו בשינוים, שלא מסופר זה על רבנו הזקן אלא על רבנו הצמח צדק. לא
1314מסופר שנסגר בחצאי עגול אלא שנמחק.
1315ב)
1316כדאי להדפיס גם זה בצירוף להמועתק מקונטרס בית אהרן.
1317ג)
1318בקשר לשאלה אם להכניסו למדור "מפי השמועה" – שאעשה כרצוני.
1319הכנתי
1320כל זה לדפוס, והדפסתיו בהמשך למכתב הנ"ל, מאדמו"ר הזקן, כפי שהורה הרבי
1321בתחלה. והערתי בהערה על השינוים הנ"ל.
1322כשמסרתי
1323את עלי ההגהה, העיר על השינוים הללו, והוסיף:
1324וכנראה בע[ל] המ[חבר] ס[פר]
1325שע[ר] הכ[ולל] רק שמע ע[ל] ד[בר] דברי המבקרים (אבל להעיר אשר אטשאקוב –
1326היא בסמיכות מקום לניקולאיעב, עירו של בעל שע[ר] הכ[ולל]).
1327תקנתי
1328כן בהערות, ושוב הגיה ותיקן והוסיף, וכן נדפס שם – גליון נא סי' כט הערות 228-229.
1329*
1330בשנת
1331תשמ"ב שלח הרב יעקב לנדא אבד"ק בני-ברק לרבי חבילת תשובות הגאון
1332מרוגוטשוב, בצירוף מכתב:
1333עפ"י עצת נכדי שי',
1334הנני שולח בזה העתקי-צילום, מכתבי הגאון הראגאטשובי ז"ל, שכתב לי
1335אבלח"ט.
1336הרבי
1337מסר עבורי את החבילה, וכתב על המכתב הזה:
1338כדאי להדפיסם. בהערה ות"ח
1339שנתן להו[ציא] ל[אור] כו'.
1340כשהכנסתי
1341את עלי ההגהה של התשובות האלו, בחוברת נא, והזכרתי את הרב לנדא לטובה בהערה, העיר
1342על כך הרבי:
1343עיין אודותו התוארים בסו[וף]
1344ס[פר] טהרת המים (טעלושקין) – עכ"פ מוכרח הנ"ל, הפוסק בבית
1345אדמו"ר (מהרש"ב) ברוסטוב וכו' – עתה הרב ראשי (דבני ברק. ות"ח)
1346ת"ח (שנתנם על מנת להוציא לאור).
1347וכך
1348תיקנתי שם בהערה 8.
1349*
1350את
1351התשובות האלו חלקתי לחוברות נא-ג. בשתים הראשונות נכנסו למדור "חסידים
1352הראשונים". בשלישית רשם עיגול מסביב לשמו ולשם המדור והוסיף סימן שאלה. לכן
1353נדפסו מעתה תשובותיו במדור "זכרון לראשונים" (כדלעיל פרק הקודם).
1354באותה
1355חוברת נא הערה 39 ציינתי כמקור ללשון "מים הנגורים" שבמכתב רבינו הזקן, לביצה
1356כד, ב. והרבי העיר על כך:
1357?! ש"ב יד, יד.
1358[10] מה שכתב הרבי בקשר לחוברת נ – לקמן פרק פג.
1359[11] אם קריאת המילה נכונה (אדמו"ר האמצעי), יש לעיין בזה; שלכאורה נפטר
1360הר"י מסמיליאן לפני הסתלקות אדמו"ר הזקן (ראה אגרות קודש אדמו"ר
1361הזקן, נספח 36).
1362לז. חוברת נב
בקובץ
בקובץ
1363יגדיל תורה היה מדור מיוחד שבו נדפסו הערות לקובץ יגדיל תורה. כשהכנסתי את עלי
1364ההגהה לחוברת נב, החזירם הרבי בצירוף לגליון קובץ הערות התמימים ואנ"ש, שבו
1365נכתבה הערה על הנדפס בקובץ יגדיל תורה. הרבי סימן על ההערה (*), וכתב על זה:
1366מהיר.
1367להשלימות יכניס (*) במקום המתאים (אפשר שיש בעוד
1368קובצים עוד). באם ישנו – בצירוף מענה.
1369וכן
1370נדפס שם בסימן מו.
1371*
1372בחורף
1373תשמ"ג מצאתי בכתב יד העתקה מפנקס ח"ק דלאזני, הרשמת כ"ק
1374אדמו"ר הזקן לחברה קדישא, ולפני זה באה שם העתקת הרשמת כבוד אביו רבי ברוך
1375לחברה קדישא הנ"ל:
1376היום יום ט"ו כסלו שנת
1377תקזיי"ן פ"ק, נתקבל התורני מו"ה ברוך ב"מ אברהם להחברא קדישה,
1378רק [שיהי'] ש[מש] להחברא שנה אחת, ולציית כל אשר יצוו החברא עליו, ואביו מו"ה
1379אברהם התחייב א[ת] ע[צמו] ליתן להחברא אלשיך שיהי' שוה לא פחות משלשים רו"כ.
1380מסרתי
1381העתק, וכתבתי:
1382מצורף בזה העתק מפנקס החברה
1383קדישא דלאזני, על דבר הרשמת ה"ר ברוך אבי אדמו"ר הזקן בחברה קדישא
1384דלאזני בט"ו כסלו תק"ז, שלפי מיטב ידיעותינו לא נדפס עד עתה.
1385להעיר ששם אביו כאן הוא
1386אברהם (מתאים לנוסח המצבה, ולאחד הנוסחאות בבית רבי), ולא שניאור זלמן.
1387והרבי
1388השיב לפרסמו ביגדיל תורה בתוספת הערות וכו', ונדפס בחוברת נב סימן מז.
1389דומני
1390שהמענה היה בעל-פה, ואילו ההעתק שמסרתי עם מכתבי נשארו אצל הרבי כמה שנים. כשהבחין
1391בהם הרבי בכ"ח אייר תש"נ (שאז כבר חדל להופיע היגדיל תורה), השיב על
1392המכתב:
1393להדפיס כ[ל] ז[ה] באחד
1394הקובצים (או בלקו[טי] ש[יחות], באם הופסקו הקובצים).
1395לח. חוברת נג
בחוברת
בחוברת
1396נג פרסמתי מכתי"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ביאור בהלכה של קבעו
1397ולבסוף חקקו, ובכותרת כתבתי "קבעו ובסוף חקקו".
1398כשהכנסתי
1399את עלי ההגהה, תיקן והעיר הרבי:
1400(קבעו ו)לב(סוף קבעו.
1401לברר. וכן בפנים.
1402וכן
1403תקנתי בכותרת שבמפתח ושבפנים.
1404*
1405באותה
1406חוברת נג רציתי להדפיס שתי מכתבים של הרבי, שלא הבנתי בדיוק את תוכנם, ואמרתי
1407למזכיר הרי"ל גרונר, שמסתפק אני בתוכנם, ואם יש מקום להדפיסם.
1408הרי"ל
1409גרונר מסרם לרבי, וכתב:
1410שלום דובער לוין בקש לשאול
1411–
1412אם נכון להדפיס שני מכתבים המצרפים בזה ביגדיל תורה.
1413והרבי
1414השיב:
1415מהיר.
1416יברר אצל המקבל שי' (תוכן)
1417המענה שלו.
1418לט. חוברת נד
חוברת
חוברת
1419נד הקדשתי למאסר וגאולת תרפ"ז, והקדמתי לו מבוא, סקירת המאסר והגאולה על פי רשימות
1420כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ועוד, ולא חתמתי עליו.
1421את
1422המבוא הזה חשבתי לתת בתחלת הקובץ, גם לפני המדור רבותינו נשיאינו, שבו תשובות
1423כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בענין שו"ב שגילח זקנו.
1424כשהכנסתי
1425את עלי ההגהה, כתב:
1426המבוא מתאים יותר שיבוא לבסוף
1427(בשינוי השם), עכ"פ אחרי מדור רבותינו כו'
1428מוכרחת הקדמה לו, שהערכת
1429המאורעות וכו' היא באחריותו הבלעדית וכו', ובמילא צ[ריך] ל[היות] בחתימה.
1430כתבתי
1431על כך:
1432בדבר המבוא שביגדיל תורה,
1433הנה חלק הראשון שבו, שהוא הערכת המאורעות וכו', הוא העתק גוף כתי"ק (מצו"ב
1434צילום), שנכתב בלשון נסתר, כנראה, על מנת להדפיסו בתור הקדמה לרשימת המאסר (מהמערכת,
1435מבלי לפרש שנכתב על ידו, ואפשר בשינוי לשון קלים), ורמזתי על זה בהערה 1.
1436על פי כל הנ"ל – האם
1437להדפיסו (לאחר מדור רבותינו) בתור מבוא לרשימת המאסר.
1438והרבי
1439השיב:
1440מהיכא תיתי.
1441ולכן
1442נדפס מבוא זה בחוברת הנ"ל סי' סג, לפני ההוספות לרשימת המאסר, ובשולי הגליון
1443פירשתי:
1444ראשי הפרקים מהמאסר והגאולה
1445שלפנינו, נלקטו מרשימותיו של רבנו, ומההקדמות של קובץ התמים ועוד, בהשתדלות לשמור
1446על הסגנון המקורי, הנכתב שם.
1447*
1448כיון
1449שנזכר העקרון, שסקירה צריכה לבוא לבסוף[12],
1450שאלתי שוב:
1451בקשר לענין
1452ה"מבוא" – אולי גם במבוא לסדרת "אגרות-קודש" כדאי יותר
1453להדפיסו בסוף הספר, ולקראו בשם "סקירת התקופה כו'" וכיו"ב;
1454או אולי, כיון שבששת הכרכים שעד עתה היה המבוא בתחלת הכרך, ישאר כך גם בכרכים
1455הבאים.
1456והרבי
1457הדגיש את המלים שבמכתבי:
1458כיון שבששת הכרכים שעד עתה היה
1459המבוא בתחלת הכרך, ישאר כך גם בכרכים הבאים.
1460*
1461באותה
1462חוברת נד הדפסתי תשובת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בענין גילוח זקן.
1463כשהכנסתי את עלי ההגהה כתבתי:
1464בתשובה הנדפסת כאן לא תפסנו
1465הכוונה בכמה קטעים, כפי שצוין על הגליון.
1466והרבי
1467השיב:
1468אין הזמ[ן] ג[רמא] לקרות וע[ל]
1469א[חת] כ[מה] וכ[מה] לעיין, ויברר אצל המתאימים (והרי אפשר שיש ט[עות] ס[ופר] וכיו[צא]
1470ב[זה]).
1471*
1472באחת
1473האגרות שבאותה חוברת נזכר ר' חיים ליברמן, ולא פירשתי בהערה מיהו. כשהכנסתי את עלי
1474ההגהה העיר הרבי:
1475ה[רי] ז[ה] הרח"ל שי'
1476ודוקא זה הושמט!!
1477ופרשתי
1478בהערה 87.
1479[12] וכן עשיתי בשעתו בספר "מאמרי אדה"ז הקצרים", שבמקום לכתוב
1480מבוא, כתבתי "סקירה כללית ע"ד המאמרים הקצרים", והדפסתיה בסוף
1481הספר.
1482מ. חוברת נה
בחוברת
בחוברת
1483נה סימן צג נדפסה שו"ת שבין מו"ה אייזיק הערצאג מקראקא והרב מרדכי מענטליק.
1484כשהכנסתי את עלי ההגהה, העיר הרבי:
1485פרטים ע[ל] ד[בר] השואל?
1486ופירשתי
1487הדבר בהערה 341.
1488מא. חוברת נז
בחוברת
בחוברת
1489נז הדפסתי 26 תשובות מגדולי ישראל, בנושא בחור הטוען שקידש בתולה בשוק, עם מבוא
1490הסוקר את השתלשלות הדברים.
1491כשהכנסתי
1492את עלי ההגהה, כתב הרבי:
1493להוסיף (במבוא?) שבאוצ[ר]
1494הפ[וסקים] ... (מדבר? מאסף?) שו"ת בכיו[צא] ב[זה].
1495מב. חוברת ס
בחוברת
בחוברת
1496ס[13]
1497סימן פג הדפסתי הערה קצרה מאדמו"ר הצמח צדק אודות השיעור רביעית. בשולי
1498הגליון הוספתי הערה עם כמה ציונים בנד"ז. כשהכנסתי את עלי ההגהה כתב הרבי:
1499מהיר.
1500בהשיעורים דנאה ז"ל
1501– לברר במהד[ורא] ב[תרא]
1502שהו[ציא] ל[אור] בנו שי' (אחדים? שלח לכאן מאז[)].
1503כתבתי
1504שוב:
1505בהוצאה החדשה של שיעור מקוה
1506לא נוסף לי כלום. ועיינתי מחדש ובארתי הדברים בפרטיות יותר.
1507הרבי
1508אישר זאת, והארכתי בהערה שבשולי הגליון, בשיטת רבותינו בשיעור הרביעית.
1509באופן
1510מפורט יותר בארתי הדברים, בשנת תשע"ד, בספר "שיעורי הלכה למעשה"
1511ח"א ע' שיט ואילך.
1512[13] מה שכתב הרבי בקשר לחוברת נח, יובא לקמן פרק מז.
1513ומה
1514שכתב בקשר לחוברת נט – יובא לקמן פרק פב.
1515מג. חוברת סא
בחוברת
בחוברת
1516סא הדפסתי תשובה מהג"ר שלמה הכהן מ"ץ בווילנא, מח"ס בנין שלמה ועצי
1517ברושים.
1518כשהכנסתי
1519את עלי ההגהה כתב הרבי על זה:
1520כמדומה מפורסם יותר ע[ל] ש[ם]
1521הגהותיו בש"ס רא"ם.
1522ועפ"ז
1523תקנתי וכתבתי:
1524מח"ס חשק שלמה – הגהות
1525על הש"ס, בנין שלמה ועצי ברושים.
1526*
1527באותה
1528חוברת סא חשבתי להדפיס את תשובות הרבי בדבר הקפת השמש סביב הארץ, בהוספת מקורות
1529וציונים, לענ"ד, בשולי הגליון.
1530כשהכנסתי
1531את עלי ההגהה כתב על זה:
1532צע"ג אם כ[ל[ ז[ה] שייך
1533בקובץ יגדיל תורה (כיון שאינו כלל בסגנון כלר[אשי] י[שיבות] ורבנים וכיו[צא] ב[זה]).
1534בכל אופן – החלק האנגלי ודאי שאינו שייך כאן כלל.
1535לאידך – בלא המכ[תב] באנג[לית]
1536ה[רי] ז[ה] פחות מ"חצי דבר" אפילו ולכן להוציא כ[ל] ז[ה].
1537כמדומה שהדפיסו כ[ל] ז[ה]
1538בהחוברת "אמונה ומדע" ובמילא אין גם צורך בזה.
1539מד. חוברות סח-עא
כשהכנתי
כשהכנתי
1540את חוברת סח[14],
1541כתבתי:
1542מצורף בזה קצור פסקי דינים
1543הלכות פסח משלחן ערוך אדמו"ר הזקן, שנעתקו מגוף כתי"ק כ"ק
1544אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.
1545כיון שהופעת היגדיל תורה
1546נתעכבה עד עתה, בסמיכות לחג הפסח, אולי כדאי להדפיס המצורף בזה במדור רבותינו
1547נשיאינו (במקום הגהות אדמו"ר הזקן שבעלי ההגהה שאצל כ"ק אדמו"ר
1548שליט"א; שזה ישאר לחוברת הבע"ל.
1549מצורף בזה גם הערות
1550הר"ר ישעיה הלוי הורוויץ, שמסר כ"ק אדמו"ר שליט"א על מנת
1551להדפיס ביגדיל תורה.
1552הרבי
1553הדגיש במכתבי את המילים:
1554להדפיס המצו"ב.
1555והכוונה
1556ל"קיצור פסקי דינים משו"ע רבינו נ"ע סי' תמ"ב תמ"ז
1557תנ"א", מכתב-יד-קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שהדפסתי בחוברת
1558סח סי' א.
1559*
1560"הגהות
1561אדמו"ר הזקן" – כמדומה הכוונה להגהות כתב-יד-קודש אדמו"ר הזקן על
1562ספר שו"ת מהרי"ק.
1563אודותיו
1564כתבתי לרבי ביום ג' פרשת שמות:
1565בקשר לספר עם הגהות
1566גוכתי"ק כ"ק אדמו"ר הזקן:
1567המוכר, נכרי מפולין שבא
1568לביקור לארה"ב, אומר שהוא ירש את הספר הזה, יחד עם ספרי יהודים אחרים וחפצי
1569ערך יהודים, מדודו וסבו שאינם חיים עוד.
1570מכל מקום היה אצלינו חשש,
1571שמא הוא גנב את הספר מהספריה בפולין (ווארשא), ששם נמצאו כל הכתבי-יד-קודש. חששנו
1572גם שמא ליד ספר זה נמצא גם הספר שו"ע אבן העזר שעם הגהות כתי"ק
1573אדמו"ר הזקן[15],
1574לכן הציע העו"ד שעסטאק, לא לקנות עד שיבדקו את ה"איידענטיפיקיישן"
1575שלו, כדי שיהי' אפשר לחקור אחר המקור בעת הצורך. וכן עשיתי.
1576ולמעשה
1577נדחתה הדפסתם לחוברת עא סי' מח.
1578*
1579ואפשר
1580הכוונה לתשובת אדמו"ר הזקן בענין סרכות וזיעת הריאה, שהיתה גם היא בחבילה
1581ששלח אלי אז הרבי, וכתבתי בכ"ו שבט:
1582תשובת אדמו"ר הזקן
1583נדפסה בהוספות לשו"ע אדמו"ר הזקן הוצאת קה"ת.
1584והרבי
1585השיב לי:
1586וההוספה?
1587לברר גם בס' מנחת יודא.
1588בס'
1589מנחת יודא (למוה"ר יהודה ארי' הירשפלד) יש אמנם שינוים והוספות לגבי הנדפס
1590בהוספות לשו"ע, והדפסתיה (עם שינויי הנוסח ומראי מקומות וציונים) בקובץ יגדיל
1591תורה חוב' ע סימן לב.
1592*
1593הערות
1594הר"ר ישעי' הלוי הורוויץ, הם הערותיו שכתב בשנת תש"ה, למדור תשובות
1595וביאורים שבקובץ ליובאוויטש. ובתחלת תשמ"ו שלחם אלי הרבי וכתב:
1596הנדפס בקובץ וכיו[צא] ב[זה]?
1597וכתבתי:
1598הערות ר' ישעיה הלוי, עדיין
1599לא מצאתי בקובץ ליובאוויטש וכיוצא בזה.
1600והרבי
1601השיב לי על זה:
1602להכניסם ביגדיל תורה
1603הבע"ל.
1604טיטול על (ר' ישעיה הלוי).
1605והדפסתי
1606אותן בקובץ יגדיל תורה חוברת סח סימן ב. ובטיטול הזכרתי את ספריו ואת מקומות
1607רבנותו.
1608**
1609**
1610[14] מה שכתב הרבי בקשר לחוברת סב ולחוברת סד, יובא לקמן סי' פד.
1611[15] שנדפסו בשו"ת אדמו"ר הזקן סימנים סא-ג.
1612מה. חוברת עב
כשסיימתי
כשסיימתי
1613עשר שנים להופעת הקובץ, הדפסתי חוברת מיוחדת: מפתח מאמרים, צילומים וענינים.
1614בתחלת
1615המפתח, המסודר לפי שמות המחברים, מופיעים שני אנשים בשם: אברהם מקאליסק. כשהכנסתי
1616את עלי ההגהה העיר על כך הרבי:
1617פותחים בתמי', דלכאורה ה[וא]
1618הוא].
1619לפועל
1620חלקתי ביניהם במה שכתבתי על הראשון: אברהם, הרה"ק מקאליסק, ועל השני: אברהם
1621מקאליסק.
1622**
1623**